כמדור שמטרתו להרים לעסקי האוכל בעיר, אין דבר שמצער אותנו יותר מאשר ידיעה על מסעדה טובה שנסגרת. הפעם הצער גדול שבעתיים שכן על הפס החם עולה אייבי, המסעדה הוותיקה של האחים דוקטור. "אחרי 8 שנים אייבי מרימה עוגן בדרך לנמל הבא. המסע ממשיך. אייבי לנצח תזכור את הנמל הזה ברחוב לינקולן שהיה בית והיה חוף והוא בלב של כולנו", נכתבבפוסט הפרידה שפורסם היום.

אייבי הוקמה בשנת 2018 כהמשך טבעי במסע החקר של הדוקטורים להיכרות עם המטבח המקומי. הקנאות לתוצרת ישראלית באה לידי ביטוי בשימוש בדגה ובתוצרת חקלאית מקומית ללא פשרות, ממש כמו ב"האחים" ו"דוק". על גריל פחמים גדול נצלו דגים, פירות ים טריים וירקות עונתיים, שהוגשו בפשטות המדגישה את טעמיהם ובאפס פוזה, שרק תרמה לאפיל.

"אייבי גיבשה לעצמה שפה קולינרית ייחודית, כזו שמספרת את הסיפור של הים שלנו", המשיך הפוסט. "מגבלה של שימוש בדגה ממזרח הים התיכון בלבד עזרה לנו לזקק את הערך המרכזי שלנו from Somewhere in the Mediterranean. כך התחיל מסע לימוד של הים שלנו. איזה סוגי דגים חיים בו ובאיזה עונות שנה. מה מגיע מהצפון, מה מהדרום, איזה שרימפס אוהב מים עמוקים וקרירים ואיזה להקות דגים חוצות את המים הטריטוריאליים שלנו בדרך צפונה. בינינו לבינינו התייחסנו לאייבי כמסעדת חוף ללא חוף ודימיינו שהרחבה שלנו היא חוף ים אי שם במזרח התיכון".

מינויה של שף אבישג לוי, זוכת העונה הרביעית של הריאליטי "משחקי השף", לתפקיד השפית בפועל, ביססה את מעמדה של אייבי עוד יותר כאחת ממסעדות הקז'ואל הטובות בעיר. לא היו לכך רמזים מוקדמים, אך כנראה שעזיבתה של לוי לפני מספר חודשים היא חלק מהפסיפס שסופו בסגירת המסעדה.

"אייבי הפכה למשפחה גדולה ושמחה עם הנשים והאנשים הכי טובות בעולם שעשו את הקסם שנקרא אייבי כל יום מחדש, גם מי שבישל, שירת ואירח וגם מי שהגיע לסעוד ולבלות", מסכמים הדוקטורים. כך נסתם הגולל על עוד מקור לגאווה של הקולינריה התל אביבית, אך מהיכרותנו עם הנפשות הפועלות זהו כנראה לא סוף הסיפור – הים אולי נרגע לרגע, אבל הסקרנות של האחים למה שצומח, שוחה וחי כאן היא גל שטרם הגיע לשיאו. אנו נישאר על החוף סקרנים לראות מה הם ימציאו בסיבוב הבא.

• אוכלים שותים
• אייבי
• האחים דוקטור
• סגירה

זה נכון שאין המון סיבות לאופטימיות בכל חזיתות התרבות, ובטח בקולינריה הגבוהה. מסעדות הפיין-דיינינג אולי משגשגות בצל המלחמה והרחבת הפערים בין האלפיון העליון ושאר בני התמותה, אבל החוויות הקולינריות הגדולות הולכות ומתרחקות מהישג ידם של רובנו. ובכל זאת, אם יש סיבה לאופטימיות לקראת השנה העברית החדשה, זו חייבת להיות החקלאות הישראלית והזיקה המתהדקת בינה לבין המיטב שיש לסצנה הקולינרית הנוכחית להציע.

נתניהו אמנם קישקש על משק אוטרקי כעוד אמצעי הפחדה או סימפטום לאובדן כשירות, אבל מיטב השפים, המסעדנים והחקלאים הבינו עוד הרבה לפניו את החשיבות של התוצרת המקומית, בהקפדה על יבול מקומי, גידולים עונתיים ופיתוחים חקלאיים מרשימים. אפילו וניל ווסאבי הצליחו לגדל פה (וניל ווסאבי!), ואף ייצרו יין על אדמת הנגב הצחיחה (כרמים במדבר!). אז מי יכול עלינו בעולם?

שלא תבינו לא נכון, התמיכה בחקלאות הישראלית והחתירה להקפיד על תוצרת כחול לבן אינה פירושה חתירה לבידוד, משק אוטרקי או היותנו סופר ספרטה. היא משמעותית עבור המדינה וביטחונה מכמה בחינות. ראשית, מבחינה אקולוגית, עדיף בהרבה שהירקות והפירות שאנחנו צורכים לא ישונעו באניות משא או מטוסים ואנרגיה לא תתבזבז לשווא. כך הם יגיעו אלינו טריים בהרבה מבלי שעברו יותר מדי ידיים וערכם התזונתי יישמר במלואו.

>>אם לתרבות הישראלית יש סיכוי אחרון לגאולה, הוא טמון בדוקו
>>רנסנס עכשיו: זאת צריכה להיות שעתה הגדולה של התרבות הישראלית

לא, זה לא אומר כלכלה מבודדת. זה אומר שמר את מקומה של ישראל בזירת החקלאות הבינלאומית. בישראל הרי פותחו במירוץ השנים לא מעט פתרונות חקלאיים וטכנולוגיים מרשימים – מהטפטפות ועד עגבניות השרי, ומדובר בידע חיוני שמגיע לרחבי העולם והציב את ישראל בחזית הקדמה החקלאית.זאת ועוד, במידה ואכן ייכפה עלינו בידוד בינלאומי, חרמות וסנקציות, על המדינה לדאוג לביטחון תזונתי עבור תושביה, ולא להסתמך על סחורות מיובאות שמחיריהן נוטים להאמיר בתקופות כאלה (כרגע אגב, אחרי עשורים של פגיעה בחקלאות, ישראל רחוקה מלספק את צורכיה התזונתיים).

אבל מעל הכל: זה פשוט טעים. זאת סחורה חקלאית מעולה שהיא מחומרי הגלם הטובים בעולם. חקלאים ועובדי אדמה עומלים עליה, בחום, בשמש, בגשם ובמלחמה, לא מפסיקים לרגע לאורך כל ימי השנה. עלינו לתמוך בהם, כי לא לתמוך בסחורה כה מצוינת יהיה לא רק חבל, אלא גם יריקה לבאר שאנחנו אוכלים ממנה.

מי שהבינו את זה לפני כולם הם המסעדנים והשפים. לא מעט שפים מקפידים כיום על תוצרת מקומית בלבד, ונציין את פורצי הדרך האחים דוקטור, שנושאים במסעדותיהם (דוק, האחים ואייבי) את דגל השימוש בתוצרת מקומית בלבד (הדוגמא הקיצונית והאדוקה מביניהן היא מסעדת דוק המופלאה, שלא תמצאו בה אפילו פלפל שחור כי הוא לא גדל בארץ).

בין החלוצים אפשר להזכיר גם את מסעדת קלארו בניצוחו של רן שמואלי ומסעדות תריסר ותלם של ענר בן רפאל פורמן, שמצויות בקשר ישיר ומתמיד עם החקלאים, המגדלים והמלקטים עצמם, את אייל שני שמגדל לעצמו את העגבניות במיזם עצום במדבר, או שיראל ברגר מ-OPA שהופכת ירקות ופירות ישראלים ליצירות אמנות גבוהה. כל אלה משמשים מגדלור למסעדות חדשות שלשמחתנו עוד ממשיכות להיפתח כאן, ושפים צעירים שלומדים את החשיבות, היופי, ההיגיון והתרומה המשמעותית של התוצרת מקומית.

מיזם נוסף שבולט בנוף התוצרת המקומית הוא "אדמה לאדם", שהחל לפעול ב-8 באוקטובר 2023 ופועל להצלת תוצרת חקלאית מקומית שאינה מנוצלת למאכל. מדובר בירקות ופירות פחות יפים ונוצצים, שבדרך אל השווקים מוצאים את עצמם בחוץ. עם זאת, הם מתאימים למאכל ומוצלים על ידי עמותת אדמה לאדם, שיוצרת קשר עם החקלאים והם מעדכנים אותה על הפחת ושיירי הסחורה. העמותה דואגת להשמיש את התוצרת, שכאמור ערכה התזונתי נשמר, ולשנע אותה לקהילות רווחה, חיילים, משפחות מפונות ועוד. המיזם מוצא את עצמו גם לא פעם במסעדות העיר, כאשר התוצרת משולבת באופן יצירתי במנות בערבי ספיישל מיוחדים.

היוזמות הקולינריות הזאת והמסעדות שמבינות את החשיבות ביצירת מעגל שבו החקלאות, הקולינריה וביטחון המדינה שזורים זה בזה, הם לא רק סיבה לאופטימיות עתידית, הם גם סמל בהווה לתושיה הישראלית הישנה והטובה ולעוצמה האנושית הטמונה בחקלאות ובעבודת האדמה. גם כשהיא עקובה מדם היא מיטיבה להצמיח ולהנביט חיים חדשים.

• קולינריה ישראלית
• אוכלים שותים
• ❤ תרבות
• האחים דוקטור
• רן שמואלי
• ענר בן רפאל פורמן
• שיראל ברגר

אם היינו מחלקים השנה את פרס "אנשי השנה של טיים אאוט תל אביב" שהמצאנו כרגע, אז אסף ויותם דוקטור וירון רמון, הלוא הם "האחים" ממסעדות האחים, דוק ואייבי, היו מועמדים מובילים לתואר. זה היה נכון גם בשנה הקודמת. זה כנראה יהיה נכון גם בשנה הבאה. העשייה האקטיביסטית שלהם, שבאה לידי ביטוי מרגש במיוחד לאורך שנת המלחמה, רק צוברת תאוצה.

>> עדות מקומית 2024: כולנו רקמה אנושית אחת (ולא בהכרח חיה)
>> העיירייה שוקלת: דיזנגוף יהפוך למדרחוב בסופי השבוע

אחרי שהצילו את המצב עם חמ"ל ההזנה שהקימו בשמונה באוקטובר,אחרי שחיברו את הלב של העיר ביום כיפור האחרון, הם גם ציינו את מכירתן של40 אלף חולצות בפרויקט "עוטף", הפרויקט שהקימו יחד עםסטודיו קוןוחוגג בגאווה את ישובי העוטף שנפגעו בטבח, כשכל הרווחים קודש למרכזי החוסן בעוטף עזה וביישובי הגבול בצפון. ועכשיו? עכשיו תור הצפון.

בסרטון וידאו מרגש במיוחד שערכו אנשי"יאללה תקווה", השיק הפרויקט שמונה חולצות חדשות המוקדשות ליישובי הגבול הצפון, ומעוצבות באותו קו רטרו-נוסטלגי שמצליח לנגן על כל הרגשות. "לא ציפינו שהדבר הזה ימשיך שנה אחרי ואנשים ימשיכו להזדהות איתו ולתמוך", אמר יותם דוקטור, "וכמו שזה נראה גם הצורך לא נעלם. קיבלנו פניות מיישובים מהצפון אם אנחנו יכולים לעשות גם להם והחלטנו לקחת שמונה מהישובים שנפגעו הכי קשה בצפון ולהתחיל איתם. להיות שייכים למשהו כזה, שרואים אנשים לובשים אותו בכל מקום בארץ, אני חושב שזה נותן לכולנו תחושה של גאווה".

החולצות החדשות של "עוטף" מוקדשות לקריית שמונה, מטולה, מג'דל שמס, מנרה, שלומי, כפר גלעדי וחניתה, ואת החולצות היפהפיות אפשר להשיג אונלייןבמחירים שבין 89 ש"ח ועד 220 ש"ח לקפוצ'ון מפנק. עד כה נתרמו כחצי מיליון שקלים מתוך הפרויקט, ומאחורי כל היופי הזה אפשר לחוש גם בזעם על ההפקרה של היישובים בידי המדינה.

"אמנם הגענו להסדרה בצפון אך המאמץ לשיקום רק מתחיל", כך נכתב בפוסט של מסעדת האחים להשקת החולצות החדשות. "המפונים עדיין לא חוזרים לביתם, לחלקם אין בית לחזור אליו ולרובם אין עדיין תחושת ביטחון. כרגע, למדינה אין תכנית ומשנה סדורה, ובדיוק כמו בשמונה באוקטובר, זה עלינו, אזרחיות ואזרחים שאכפת להם ממה שקורה כאן ולוקחים אחריות בהתנדבות, בעשייה ובתרומה… העוטף והצפון הם חלק מאותו מסיפור ישראלי גדול. הסיפור שלנו. גם הפעם כל הרווחים יתרמו למרכזי חוסן שפועלים מסביב לשעון לשיקום התושבים והקהילות. אנחנו כמובן לא שוכחים לשנייה את האחים והאחיות שלנו שעדיין חטופים בשבי החמאס. עכשיו זה הזמן להפנות את כל המאמצים לסגור סוף סוף עסקה ולהשיב הביתה את החטופים. אין מקום לתירוצים ולמריחות זמן, כי לא נשאר להם ולנו זמן".

• שבעה באוקטובר
• מחדל נתניהו
• ❤ תל אביב
• האחים
• האחים דוקטור
• חולצות

>> אמיר שדה הוא חצי מהצמד המצליח אמיר ובן ("תל אביב זה אני ואת"), ו"מבטא" הואהסינגל הראשון מתוך אלבום סולו בכיכובו. הצמד אמנם החליט לפרק את המסגרת, אבל בן (מאור) מעורב בהפקה מוזיקלית ובעיבודים של האלבום והכל בסדר. את הקליפ צילמה, ביימה וערכה הבמאית והתסריטאית המוערכת תמר גורן ("הומבויז") שהיא גם זוגתו. יפה יפה.

>> העיר של מיכל גולדברגר: מסעדה שאף פעם לא מאכזבת ומקום לנשום
>> העיר של כרמל בין: קריוקי קטלני וחנות ספרים עם דגים כבושים

1. POC קפה

ממוקם בדיוק בין הבית שלי לאולפן שלי, אז אני עובר בו כמעט כל בוקר וכל ערב. הטעם של הקפה אותו דבר בשבילי גם אם זה ארומה וגם אם זה בפוק, אבל כשאני עובר בפוק, גם אם לוקח קפה וגם אם רק חולף, אני מרגיש שוב בתיכון – אנשים הכי מגניבים, הכי יפים (אם יפים של ראסטה ואם יפים של ספורט) ותמיד יהיה מישהו להגיד לו שלום.השאלה היחידה שלי תמיד היא איך לאנשים האלה שמעשנים ג׳וינטים ב-10 בבוקר יש כסף לקנות קפה בכלל אבל זה משהו אחר.
טיפ קטן: בשישי יש שם תור ארוך והאנשים עומדים על הכביש ויושבים על הקצה של המדרכה – אז אפשר לשבת ולהסתכל על המכוניות שפונות ימינה מפרנקל לכפר גלעדי ומשחקות את המשחק האהוב עליי לצפייה ״דרוס ת'היפסטר״.כפר גלעדי 48

2. גולטיים

מגרשי קט רגל של 5 על 5 שאני משחק בהם כדורגל פעם בשבוע כבר 15 שנה.חוץ מזה שזה דשא סינטטי ולא דשא אמיתי (שמתם לב שדברים שיש להם ריח נעלמים לנו לאט לאט מהחיים?) הכל מאוד מתוקתק, מטופח ואירופאי.לאחרונה הם הוסיפו אפילו את הפיצ׳ר שאם הבקעת גול אתה יכול ללחוץ על כפתור ולקבל וידאו שלו, כאילו שמישהו עומד לשדר את זה בערוץ 5.דרך הטייסים 24

3. המזרקה ברוטשילד פינת נחלת בנימין

בילוי אהוב על בת הזוג שלי ועליי – לקנות בקבוק יין, לשבת עם הרגליים לתוך המזרקה (זה בסדר היא ריקה רוב הזמן) ולהסתכל על העוברים ושבים עד שהיין נגמר.פיתחנו את הדייט נייט הזה כשהבנו שבעצם אנחנו רק אוהבים אלכוהול, לדבר מלא, ולהסתכל על פרצופים מסביבנו (יפים, מצחיקים, תיירים, מתאמצים מדי, לא מתאמצים מספיק, איש במזראטי חונה על השדרה עם תו נכה ומולו נכה אמיתי ישן מכוסה בעיתון).יש הכל בפינה הזאת.

המזרקה ברוטשילד-נחלת בנימין, מתוך "השחיינית" (צילום: תום ברטוב)

4. מאפיית האומנים

מכל הדברים הלא טובים שמשום מה אני לא מצליח להפסיק לדחוף לגוף שלי – בראש הרשימה עומד הבורקס. למאפיית האומניםאין את השם של ״נשיקה צרפתית״ או המסורת של ״חסן עטיה״ או ״פוני״. בכללי זה אולי המקום עם המיתוג הכי גרוע שראיתי, ואם יש לשעות פתיחה שלהם חוקיות אני עוד לא הבנתי אותה עד היום. אבל יש להם את הבורקסים הכי טעימים בתל אביב.המתכון של השקית המושלמת זה אחד פטריות אחד פיצה אחד גבינה אחד תפו״א ולמטה קרואסון.אגב, מקום שני – וזו לא בדיחה – הבורקסים של אם פם.סלמה 11

5. מקום אחר

ברחוב הכי נובורישי בתל אביב שוכן ההוסטל "מקום אחר", שמאכלס בערך 20 בני נוער בסיכון שמתחלפים כל כמה חודשים כמו בתחנת רכבת.זכיתי לעשות שם שירות לאומי ומאז כל יום רביעי בבוקר אני נוסע להכין שם ארוחת צהריים לנערים ולצוות.המיקום של הבית יוצר כל מיני ניגודים מצחיקים כמו תרומות מהבייקרי ומאייל שני, ומתנדבים מפורסמים.וכמובן שמגיעים לשם הנערים הכי מגניבים בעולם, אז לא פעם תוכלו לעבור שם ולראות אותי עם נער או נערה מכינים לחמניות ושומעים טופאק.בזל 16

מקום לא אהוב בעיר

מתחת למגדל שלום. כי יש שם מלא רוח לא מוסברת

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הסרט One Love על בוב מארלי. נזכרתי במהלך הסרט בכמה דברים שמרוב שגדלתי עליהם כבר שכחתי – כמה מוזיקה יכולה לשנות את המציאות, כמה האנשים שבסוף יזכרו כאגדות הם אנשים שבזמן אמת לא פחדו מכלום, כמה אני מאמין ברדיפת שלום ואחווה למרות שזה היום כבר נשמע מגוחך לרוב האוזניים.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הפודקאסט "סטריט טוק" של שאנן סטריט. מאז שהמלחמה פרצה מאוד קשה לי לצרוך תוכן ישראלי. הכל מרגיש לי מתלהם, צר, שטחי. לא מרגיש לי שאף אחד מדבר את המחשבות שלי.חוץ משאנן סטריט והשיחות עם האורחים שלו.מה שיפה בתקופה שאנחנו חיים בה זה שכבר יש ראפרים בגיל שהם כבר צברו חוכמת חיים אבל שומרים על הדיבור של הראפ, וזה מצחיק לשמוע.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
ראה סעיף 5 במקומות האהובים בעיר.אפשר לתרום כאן

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
האחים דוקטור ממסעדת האחים. ב-8 באוקטובר, כשכולם עוד היו בשוק, כבר היה מערך פעיל של האחים ששילח אוכל לאלפי חיילים ברחבי הארץ. כשכל הזמן מדברים על ישראל היפה ועל הערבות ההדדית – הם ייצוג מושלם של זה. ב-8 באוקטובר, כשמחבלים עוד מסתובבים חופשי באיזור הדרום, אני ואבא שלי כבר היינו בדרך לצאלים עם 100 מנות מהמערך של האחים, ואבא שלי הקרבי אומר לי "איזה חשיבה מבצעית רעה, לסכן שני אנשים בשביל 100 מנות אוכל", ואני חושב לעצמי, חשיבה מבצעית נוראית, חשיבה אנושית יחידה במינה.

מה יהיה?
אני סקרן לראות.

• העיר שלי
• POC קפה
• שדרות רוטשילד
• מגדל שלום
• האחים
• האחים דוקטור
• בוב מארלי

על ההירתמות הבלתי רגילה של מסעדת האחים, בראשון האחים דוקטור,התחלנו לדווח עוד ביום ראשון, ה-8.10. מאז חמ"ל האוכל הענק שהרימו במסעדה כבר הפך לסמל להירתמות חברתית, והתעוררות הציבור הרבה לפני שמישהו מהממשלה העז להרים ראש. ועכשיו הם גם יקבלו תודה סמלית על עבודתם ההתנדבותית הקשה, בעזרת אות הוקרה המוענק לשורה של אנשים וגופים שפעלו בימי המלחמה באופן ראוי לציון, בדגש על רוח ההתנדבות והעשייה של החברה האזרחית. בקיצור, באין ממשלה, יש מדינה – עכשיו התודות.

>>חום אנושי: ב-Mela מתרחבים למרכז העיר עם סניף שלישי ולב פתוח

"אות גיבורי העוטף" ניתן מטעם המועצה הציונית בישראל (מבית ההסתדרות הציונית העולמית), ומחולק לפי 16 קטגוריות שונות: בקטגוריית התקשורת נבחר כתב חדשות 12 תמיר סטיינמן, בקטגוריית ההסברה נבחר יוסף חדד, בקטגוריית הסיוע למפונים נבחרו אגודת הכובסות העבריות וישראייד וכן הלאה. מצד שני, בקטגוריית העלאת המורל נבחר גיא הוכמן, אז לא הכל מנצחים. "האחים", אם כן, נבחרו בקטגוריית התרומה, ואין ספק שמדובר בבחירה מוצדקת מאין כמוהה.

הפרסים הוענקו על ידי ועדה המורכבת מכמה דמויות נכבדות למדי – יו"ר הועדה היא כלת פרס ישראל מרים פרץ ומדליקת המשואה, ובין חבריה אפשר למצוא את היזמת החברתית ומדליקת המשואה עדי אלטשולר, כמו גם את ראש המועצה האזורית אשכול גדי ירקוני ועוד. מנכ"ל המועצה הציונית בישראל, עו"ד עוז חיים, ביטא את רוח ומטרתו של האות: "אין אזרח במדינה שלא הרגיש את ההתגייסות יוצאת הדופן של האזרחים, של הגיבורים והגיבורות שפשוט קמו ועשו מה שהלב אומר״.

ובכל זאת, "האחים" הם גאווה מקומית ענקית – מסעדה אהובה ובעלים אהובים עוד יותר, שפעלו לאורך השנה האחרונה ללא היסוס כחלק מהמאבק להצלת הדמוקרטיה, ולא היססו לרגע לנתב את כל כוחם לטובת חיילים ומפונים, אפילו מבלי שנקראו לדגל. בריאיוןשנערך עימם כאן בטיים אאוט לפני כחודש, הם אמרו על המעבר "חמ"ל האוכל וכל מה שאנחנו עושים מאז הם המשך ישיר למה שאנחנו עושים תמיד, עיסוק באוכל מקומי והזיקה לישראליות. אנחנו נלחמים על הערכים שלנו, שמקבלים עכשיו ביטוי קצת שונה".

• תל אביב נרתמת
• אוכלים שותים
• האחים
• האחים דוקטור