Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טל מוסרי, תוציא אותנו מכאן. נמל תל אביב (צילום: Shutterstock)
כן כן, מה שקראתם בכותרת: במהלך חול המועד עד ה-8.10 יהפוך נמל תל אביב כולו למסלול בריחה חווייתי ועתיר תחנות, חידות ומשימות לפיצוח בדרך לפרס המשפחתי. את המשחק ינחה טל מוסרי דרך הווטסאפ שלכם (לא באמת חשבתם שהוא בא ללוות אתכם אישית, כן?)
היו שנים שבהן באמת ברחנו מנמל תל אביב, בעיקר בסופי השבוע, אבל זה היה מזמן והרנסנס של שוק הנמל החזיר לו את הצבע התל אביבי ללחיים, גינות המשחק הנדיבות והמושקעות הביאו את ילדי האזור עם הוריהם והנמל סופח מחדש לעיר. ובכל זאת, החל ממחר ולאורך חג הסוכות הקרוב ינסו אלפי אנשים לברוח מנמל תל אביב ומי שאמור לסייע להם בכך הוא טל מוסרי. כן, לא כתבנו את זה סתם בכותרת.
הרעיון החמוד מאוד הוא שהנמל הופך כולו לחדר בריחה אדיר מימדים תחת כיפת השמיים, ומשפחות עם ילדיהן מוזמנות להשתתף ללא כל עלות כספית, כלומר ממש בחינם. מי שיקחו על עצמם את האתגר יוזמנו לעבור מסלול של כ-10 תחנות בכל רחבי הנמל ואתריו המרכזיים, ובהן יצטרכו לעבור שלל שלבי חידות, זיהוי שירים, ביצוע משימות וכדומה כדי להתקדם מרמז לרמז ולעבור הלאה במסלול.
את הרמזים והחידות ינחה טל מוסרי, נו הבטחנו לכם בכותרת, והוא יכיר למשתתפים גם את בלש הנמל המפורסם איציק מזח, לו יסייעו באיתור פריט חשוב ויקר שנעלם בשטח הנמל ומי שיצליחו בכך יזכו בפרס משפחתי. איך זה יעבוד? בקלות: המשתתפיםיקבלו את הלינק הזה, יסרקו עם הטלפון קוד QR עם הגיעם לנמל, ויקבלו את כתבי החידה, המשימות והרמזים ישירות לווטסאפ האישי, כך שכל קבוצה תוכל להתקדם בקצב שלה ולהשתתף בעיתוי הנוח לה. כן, טל מוסרי יהיה בסרטונים בווטסאפ שלכם, מה חשבתם, שהוא הולך ללוות כל משפחה אישית? לא הגזמתם בכלל.
במהלך חול המועד יעמדו בדוכני המידע סמוך לגינת המשחקים בשדרת הילדים נציגי חברת ההפקה שיוכלו לסייע למתקשים, אבל האטרקציה תהיה נגישה כבר מיום שישי, 29.9 בשעות הבוקר. חוץ מרעיון חמוד ביותר, זו כמובן עוד הזדמנות מצוינת לבקר בשוק האיכרים, שהוא תמיד הסיבה הכי טובה להגיע לנמל בימי שישי, ואפילו לא חייבים ילדים בשביל זה. >> נמל תל אביב הופך לחדר בריחה, 8.10-29.9,עוד פרטים כאן
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
סיוט ברחוב רוקח: מי הרוח שרודפת את המוזיאון בנווה צדק?
סרט אימה. הבית הרדוף ברחוב רוקח. צילום: יח"צ
לפני כמעט 20 שנה התחילו עובדי ׳בית רוקח׳ לספר על דמות מסתורית שמופיעה במסדרונות, והמסקנה המתבקשת היחידה היא שמדובר בשארית על טבעית מסכסוך לא פתור במשפחת רוקח. מה הפיתרון? מוזיאון/חדר בריחה שנועד לפייס את הרוח, ואתם יכולים להצטרף להרפתקה
׳בית רוקח׳, המוזיאון שנמצא ברחוב שמעון רוקח בנווה צדק, הוא אחד המבנים היפים ביותר שלשכונה יש להציע, עם גינה מתוקה ואותה ארכיטקטורה מהודרת שמאפיינת את האזור כולו. מתוך התיאור הזה תוכלו אולי להבין, שכשאמרו לי שאני הולכת להתנסות בבית רדוף – ׳חווית חדר בריחה המציעה למשתתפיה ביקור ב-1887׳ – בטוח לא ציפיתי לעבור את זה במבנה שנראה כביתו של מלון בוטיק.
״לאורך כל השנים הבית עמד כמוזיאון שהעברנו בו הדרכות לציבור״, מספרת גלי מינץ, מנהלת ׳בית רוקח׳ ואשתו של הנין של שמעון רוקח – ממייסדי נווה צדק. ״היו בו חפצים של המשפחה, תמונות, דברים סטטיים, ובשלב מסוים התחלנו להפיק בו הצגות שקשורות להיסטוריה של השכונה. לפני קצת יותר משנה וחצי החלטנו שאנחנו רוצים לתת למקום רוח פעילה ומסתורית יותר, וכך הקמנו את ה׳בית הרדוף׳, סביב סיפור אחד ספציפי מקורות המשפחה״.
מהבתים הראשונים בתל אביב. הבית הרדוף נווה צדק. צילום: יאיר מיוחס
אבל עוד לפני הסיפור המדובר, בואו וניכנס. אני ושישה המשתתפים הנוספים שהגיעו איתי (שהיו זרים לי לחלוטין, אם כבר ביציאה מאזור הנוחות עסקינן), תודרכנו במהירות ויצאנו לדרך. כבר בכניסה, אחרי שמבינים שדלת הבית לא תיפתח בעצמה – פוגשת אותנו שחקנית. היא מציגה את עצמה כדמות קריפית להחריד שלכודה בבית מזה שנים, ומספרת לנו על בני משפחת רוקח, תוך כדי שהיא מציינת סכסוך גדול שקרע את הבית. היא מקרינה סרט שבאמצעותו נתוודע להיסטוריה השכונתית ולבעלי התפקידים בשכונה בימיה הראשונים – ונעלמת לתוך האפלה.
״בחווית חדר בריחה יש משהו סיפורי ודרמטי יותר, בעיקר כשאצלנו – צריך להקשיב לסיפור ולתוכן. לא מספיק רק לרוץ ולחפש מפתח או קוד, לפתור איזו בעיה לוגית״, מסבירה מינץ, ״רצינו קודם כל להעביר סיפור היסטורי שהוא מאוד תל אביבי ונותן טעימה מאיך נולדה העיר הזאת. זה לא שיעור, או הדרכה, אבל כן מספר את הסיפור של ההתיישבות העירונית הראשונה, היציאה מחומות יפו והפעילות של משפחת רוקח בתוך כל זה״.
הבית הרדוף נווה צדק. צילום: יאיר מיוחס
הסיפור משחק כאן חלק מרכזי בחוויה שמספק הבית, כי, ובכן – הנהלת המוזיאון באמת מאמינה שהוא רודף אותו עד היום. כבר בחלל השלישי אנו מגלים על סכסוך מתמשך בין האחים שמעון ואלעזר רוקח, שניהם מהכוחות המניעים של הקמת נווה צדק, שהחל ב-1887 ומעולם לא בא על סיומו. אלעזר רוקח, ציוני נחוש ואידיאליסט, התעסק בזמן הקמת השכונה בתרומות שנלקחו מתושבים למטרת פיתוחה. כאשר שמעון, אחיו, מגלה שאלעזר לקח את כספי התרומות והעביר אותם למתיישבי ראשון לציון, כדי לסייע להם במרד מול הברון רוטשילד, שמעון מגרש אותו מביתו בבושת פנים ומכריז שאיננו רוצה איתו כל קשר.
כמובן שתמצאו כאן, לאורך שתי הקומות עליהן מתפרשת החוויה (כולל קפיצה אל מתחת לאדמה), חידות היגיון וחללים שצופנים בתוכם רמזים שונים להתקדמות במשחק. אבל מה שבאמת מבדיל את הבית הרדוף מכל חווית חדר בריחה אחרת, היא הטכנולוגיה האור קולית יוצאת הדופן. החל מאנימציה אינטראקטיבית שמוקרנת תוך כדי עבודת המשתתפים על החידות, דרך הולוגרמות של דמויות שמשתקפות ומתקשרות איתך מתוך מסכים ומראות בחדרים, ועד דימוי מדויק של נסיעה במכונית באוקראינה – באמצעות צילומים שהתבצעו עם צוות צילום מקומי לפני המלחמה האיומה. הכל כחלק מהסיפור, כמובן.
הרוח היהודית. הבית הרדוף נווה צדק. צילום: תומי שטוקמן
מהר מאוד לאחר חשיפת הסכסוך בתוך חווית חדר הבריחה, נגלה שמטרת החוויה כולה היא בעצם למצוא את אלעזר, ולהעביר לו גלויה מאת אחיו שקוראת לפיוס בין השניים. כמובן שכל הדבר קורה תוך כדי שלומדים על פועלו של אלעזר – שהיה פעיל מאוד בהעלאת יהודי רומניה לארץ, פעל להקמת ראש פינה וזכרון יעקב והיה עיתונאי וסופר יהודי מוערך שש״י עגנון היה מזכירו – אבל (ומבלי לחשוף את סופו של חדר הבריחה) אי אפשר שלא לתהות מדוע מטרתו היא להביא לסגירת מעגל בסכסוך משפחתי ׳קטן׳.
״לפני בערך 17 שנה ישבתי עם ז'ק, שחקן ששיחק באחת ההצגות כאן ומשתתף גם בחדר הבריחה״, משתפת מינץ בפנים חתומות לחלוטין, ״פתאום הוא אמר לי שממש באותו רגע, בפינת החדר, הוא רואה דמות צרת פנים, עם זקן ומעיל ארוך, שפשוט עומדת ומסתכלת עליו. ידעתי בזמנו שיש לז׳ק יכולת לראות כל מיני דברים מסתוריים, אז האמנתי לו, אבל לקחתי את זה בחצי הומור״.
אוקיי, איזוטרי ואף מינורי, אבל אז היא ממשיכה לספר על חוויות נוספות דומות שקרו בבית לאורך השנים: ״שבועיים לאחר מכן, בזמן חזרות, ירדה במדרגות אישה שבאה לבקר את אחד השחקנים. היא רצה למטה בבהלה והתנשפה, תוך כדי שסיפרה שלצידה עלתה במדרגות דמות שקופה בעלת מראה דומה לזה שתיאר ז׳ק, והבנתי שזה אלעזר, זה חייב להיות אלעזר. האמנתי לה״.
״הדבר הזה הניע אותי בזמנו לעשות טקס פיוס – הסיבה היחידה שהוא יכול היה להופיע כאן היא הקרע הקשה שהיה ביניהם״, היא אומרת בהתרגשות, ״הם היו קרובים מאוד ובגלל האידיאולוגיה הציונית המנוגדת של שניהם נפרדו דרכיהם לנצח. עצמותיו של אלעזר אפילו לא עלו לארץ כי בית הקברות נהרס בהפצצה נאצית. המשאלה של אלעזר הייתה להתאחד מחדש עם המשפחה, הייתה לי תחושה שהוא לא שקט ולכן הוא פה עד שתימצא לו נחמה״. גם מפעיל המשחק, אלירן, אמר בפה מלא שבתור ילד הוא ראה את הרוח מתהלכת במסדרונות המוזיאון.
ה׳בית הרדוף׳ משוחזר היסטורית בהתאם לרוח סוף המאה ה-19 בצורה יוצאת דופן – הוא משלב חפצים אמיתיים של המשפחה שחיה בו בעבר. בית הקברות בדרוביץ׳ שבאוקראינה למשל, בו נקבר אלעזר רוקח, הופצץ כאמור על ידי הנאצים, אך אתר ההנצחה שנותר במקום שוחזר באופן מדויק לחלוטין בתוך חדר הבריחה, וזכינו אפילו לסיור בשאריותיו של אותו בית קברות – מתחת לאדמה.
קפיצה קטנה לאוקראינה הבית הרדוף נווה צדק. צילום: יאיר מיוחס
״הבית הזה היה הבית של שמעון רוקח שזכה בו בהגרלת קרקעות שנתרמו על ידי אהרון שלוש בימיה הראשונים של השכונה״, מוסיפה מינץ, ״להקים תרחיש היסטורי בתוכו דרש המון עבודה – הבמאי אמיתי יעיש, המעצב משה יוסיפוב, האמנים אלון שריד, עמית פורטמן סתו לוי ואני יצרנו יחד את התפאורה, ההולוגרמות והפטנטים שמרשתים את החללים השונים – בשיתוף אנשי סאונד ווידאו נוספים. לקח לנו שנה ורבע להקים הכל יחד עם שחקנים שהם חלק מהחוויה״.
החוויה בבית הרדוף מסתיימת תוך שעה ורבע בדרך כלל, ולאחר שכבר הספקנו לשמוע הכל על הרוח לה, בתקווה, מצאנו מנוח ושלווה באמצעות הצלחתנו במשימות. כשאנחנו יוצאים מהחדר והקהל מתפזר, אני שואלת את גלי שוב – ״תגידי, עכשיו כשאנחנו לבד, את באמת מאמינה שהרוח הייתה כאן? או, אולי, עדיין כאן?״. ״תראי, לבת שלי יש חושים שקולטים יותר מהרגיל, והיא מוכנה להיכנס לבית הזה רק איתי. זה כל מה שאני יכולה לומר״.
זמנים קשים דורשים משחקים קשים, כידוע, וזמנים שבהם אין לאן לברוח דורשים אפשרויות בריחה חדשות. מה יותר מושלם, אם כך, מחדר בריחה שמגיע אליכם עד הבית? כלום ואל תתווכחו.
הסטארט-אפ התל אביבי Qase (קייס) הגה פתרון יצירתי ראשון מסוגו בעולם: משחקים מוכנים של חדרי בריחה שמגיעים עם שליח לבתי המזמינים ומספקים למשפחה או לקבוצת חברים חוויה אתגרית משותפת. ניתן להזמין את המשחקים גם לאתרים אחרים (כמו חדר בבית מלון) או לכל מקום אחר שבו קבוצת חברים או משפחה רוצות לבלות ביחד.
כל מה שצריך לעשות זה להזמין באתר את אחד המשחקים הזמינים ולהמתין לשליח שיביא את המשחק במועד המבוקש. המשחק כולל טאבלט (ממנו מובילה את המשחק עוזרת וירטואלית שמספקת הדרכה, טיפים, רמזים ודאחקות), יחד עם תיבה ובה שלל חפצים, אפקטים ורמזים שמלווים את עלילת המשחק. משך המשחק כשעה פלוס, ולאחר כשעתיים יגיע שליח שיאסוף את המשחק.
איתי חסיד, מנכ"ל ומייסד משותף של Qase, מסביר ש"זו דרך חדשה לבלות בבית עם אנשים שאתה אוהב. שירותי הסטרימינג שולטים היום בעולם הבידור הביתי אך מחקרים מראים שלמרות זאת לאנשים חסר משהו. קייס תחזיר לבית את הניצוץ וההתרגשות שאבדו בבהיה משותפת ופאסיבית במסכים. אצלנו לא יושבים וצופים בסרט, אלא מגלמים את הגיבורים הראשיים. במקום להפריד בין אנשים, אצלנו הטכנולוגיה מחברת, וזה כל ההבדל".
בשלב זה מציע הסטארטאפ שלושה משחקים לתושבי המרכז בלבד(אפשר להזמין כאן)– משימה בלשית בבית מלון, משימת חיפוש מטמון בין פיראטים ומשימת סיכול סייבר-טרור בזרועות האקרים – במחירים שנעים בין 249 ל-279 שקלים. תברחו.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
העולם הוא לוח המשחק: הרפתקאה וירטואלית לימי הקורונה
לפני הקורונה הפעיל יותם גוטסמן משחקי חידות אורבניים ברחבי תל אביב. עכשיו הוא מזמין אתכם להרפתקאת "מחפשים את המטמון" מסביב לעולם (ויש גם חדר בריחה מתנה)
קוראים לי גוטי ואני חידונאי בן 32 מתל-אביב. בימים כתיקונם אני יוצר ומפעיל משחקים אורבניים ברחבי תל אביב, בסגנון "חפשו את המטמון".בתקופת הקורונה, כל הטייטל הארוך שקראתם עמד מול סיכון ממשי מאוד. גם ככה להיות עסק קטן ושאפתני, שבא להגדיר מחדש את הקונספט של פנאי, כיף ותיירות זאת משימה לא קלה.
בעברי אני מהנדס ופיזיקאי. בחרתי להתמקד בעולם של יצירת חידות וחוויות, כי ראיתי כמה הראש שלי מצליח לחדור לליבם של אנשים. כל חיי רציתי להמציא נוסחאות שאף אחד לא חשב עליהן, ואני רואה את החלום הזה מתגשם דרך אתגרים מחשבתיים שאני יוצר בשביל אחרים.
אז חזרתי לחודשיים לבית של ההורים כדי להמציא נוסחה חדשה, שחייבת לכלול בתנאי הגדרתה את הבאים: חיבור בין אנשים, הרגשה של טיול בחו"ל, וירטואליות. במשך חודשיים חקרתי לוקיישנים בחו"ל מבעד לאינספור תצלומי לווין ותצלומי רחוב והרכבתי עליהם חידות מתוחכמות. אנשים מבוגרים מהיישוב, שאני לא מכיר, התחילו לעשות לי שלום מחוץ לחלון כי כל יום בזמן שהם עשו הליכה הם היו רואים אותי עובד.
מחפשים את המטמון באמסטרדם. הרפתקאה אורבנית וירטואלית (צילום מסך)
במהלך התקופה יצרתי שני משחקי מטמון וירטואליים באנגלית שמטיסים אתכם מסביב לעולם עם כל הנוחות של הבית. דמיינו משחקים מושקעים בסגנון "חפשו את המטמון" שניתן לשחק מהבית מתי שרק רוצים. בני משפחה וחברים נפגשים מקרוב ומרחוק ומתגבשים יחד סביב חוויית חידות מעשירה ומרגשת.הנוסחה עבדה. מעל 1500 אנשים שיחקו במשחקים, כולל עשרות צוותי עובדים וקהלים בינלאומיים. המלצות עברו מפה לאוזן ומעגל יודעי-הדבר הוסיף לגדול. כיום מדובר באחד מסוגי משחקי האונליין המרתקים ביותר בעולם ואחד מפורצי הדרך של התיירות הוירטואלית.
שמחתי שהנוסחה עבדה, והפיזיקאי שבי הזכיר לי שעל נוסחאות בדרך-כלל בונים עוד נוסחאות. היעד הבא שלי הוא לפרוץ את גבולות התודעה ולהכיר לכולם את הקונספט שיצרתי.
זאת הסיבה שממש לפני שבוע הכרזתי על חגיגת משחקים, שתימשך כל חודש יולי.זה התחיל בקמפיין גיוס המונים, שמטרתו לענות על הביקוש וליצור שני משחקי מטמון נוספים – והפעם בעברית.זה המשיך מהסרטון של הקמפיין, שעוד לפני שלב התמיכה, ניתן לפענח ממנו כתובת אינטרנט סודית, שלוקחת אתכם לחדר בריחה וירטואלי מתנה, עליו שקדתי חודש ימים. הוא יהיה זמין עד תום הקמפיין והוא רווי בחידות עצמאיות ובחידות ש"מדברות" אחת עם השניה ומסייעות לכם לברוח.כמו כן, אעניק כניסות חינמיות לקווסטים בעולם האמיתי (מסלולי הליכה עם חידות), אעלה לפינות המדיה השונות חידות ברמות קושי משתנות, אלמד טכניקות זיכרון אינטראקטיביות ועוד.
פענחו את כתובת האינטרנט הסודית בסרטון והצטרפו לחדר הבריחה הוירטואלי:
אני מזמין אתכם להיות שותפים לפרויקט האוונגרדי, להזמין חברים וחברות ולספר עליו, לתמוך בו ולקבל תשורות ייחודיות. אבל מעל הכל- בואו פשוט להנות מכל החגיגה הזאת ולא להחמיץ דבר. כל הקישוטים שתליתי פה הם בשבילכם.
בשנה האחרונה, ממש מתחת לאף שלנו, הופעלו באוניברסיטת תל אביב חדרי בריחה לימודיים שמטרתם לעזור לסטודנטים לתרגל את החומר שלמדו בקורס ולהגיע מוכנים יותר למבחן
אומרים שיצר ההישרדות גורם לנו לפעול באופן שונה מאשר במצבים רגילים. שריפת שומן מתבצעת טוב יותר כשאנו רצים בעת מנוסה מאשר כשאנחנו רצים בחדר ממוזג או אפילו (אם זה אפשרי) מתוך הנאה. החושים חדים יותר כשאת עלולה לשמש טרף לאריה מאשר כשאת מתרוצצת בשמש בשלווה. אולי זו הסיבה לצמיחתו של MindDoor, מיזם המריץ חדרי בריחה ללמידה המבוססים על קורסים אקדמיים באוניברסיטה שלנו.
אז החלטנו, ארבע חוקרות מוח, לבחון את ידיעותינו בפיזיקה דרך Alice in Wonder-Lab, חדר בריחה המושתת על קורס פיזיקה-מכניקה שניתן לתלמידי מדעי המוח בשנה א'. כמה מאושרות היינו בכל מנעול שנפתח באמצעות תוצאת החידה-משוואה שפתרנו.
"השאלות בחדר הבריחה מבוססות כולן על סילבוס הקורס. זה ממש תרגול לתוכן שנלמד בקורס, רק חוויתי, התנסותי וחברתי. חדר הבריחה לא נועד להחליף מבחן, אלא ליצור אלטרנטיבה לתרגול החומר. הדרך הקסומה של לימוד או תרגול בעזרת חדרי בריחה מהווה קרקע עשירה ללמידה", מספרת ד"ר לימור רדוסקוביץ, מנהלת הפרויקט.
"לימוד או תרגול בעזרת חדרי בריחה מהווה קרקע עשירה ללמידה"
"השאלות מבוססות על דיון שלנו עם המרצים והמתרגלים בקורס על הקשיים המרכזיים בהם נתקלים הסטודנטים. בבניית החידות אנו מציבים לעצמנו מטרות לימודיות ברורות: איזה ידע יידרש הסטודנט ליישם? מהם תהליכי החשיבה שאותם יצטרך לעבור בחדר? לצד זה, אנו מפתחים רמה גבוהה של 'חידתיות', כלומר אין שאלות המוצגות כמו במבחן, תמיד יידרשו להרכיב ולהבין בכלל מה השאלה, כל זה תוך שמירה על מסגרת הסיפור, ובמינונים המתאימים לזמן של 60 דקות".
המיזם, שהועלה תחת מרכז Minducate של בית ספר סגול למדעי המוח בשיתוף פעולה עם Tau-online, המרכז לחדשנות בלמידה, מכוון ללמידה אחרת. בשנה וחצי האחרונות הורצו שלושה חדרי בריחה ללמידה, המבוססים על סילבוס של חמישה קורסים אקדמיים, שבהם השתתפו כ-300 סטודנטים, אנשי סגל ותלמידי תיכון. חדר הבריחה ChemicalX, לדוגמה, מבוסס על קורס בכימיה כללית שניתן במדעי החיים בשנה א' לקהל של כ-400 סטודנטים, וכן נלמד בחוג לכימיה.
אז מה גורם לקבוצות סטודנטים להגיע בשעות מאוחרות, בימים גשומים, כדי בסופו של דבר לפתור תרגילים ובעיות לימודיות?
"מדובר במשחק. עובדה זו טוענת באופן אוטומטי את הבאים במקסימום מוטיבציה.
שנית, אופי החדר. הקו המנחה שלנו מורכב משני צדדים: רמת תוכן ורמת חידתיות גבוהות. אנחנו מנצלים את כל מרחב החדר כדי ליצור עבור הסטודנטים מגוון גירויים שפועלים על החושים.יתרה מזו, הסטודנטים מקבלים הזדמנות להתנסות, להפעיל, לערבב וליצור, מה שלרוב לא ניתן במהלך הסמסטר הראשון שלהם. כך, כשהם "נוגעים" בחומר או במודלים עבור מושגים מופשטים, גובר הסיכוי לנפילת אסימונים וללמידה משמעותית.זו גם חוויה חברתית: כל אחד יכול למצוא את עצמו בחדר מאזין להסברי חבריו או מפעיל ומקדם למידה. האפקט החברתי מוכח כל פעם מחדש, כאשר הקבוצה יוצאת ב'היי' מטורף, עם ברק בעיניים על עצם הצלחתם לעמוד במשימה ועל החוויה המיוחדת שזה עתה עברו".
"גם הפרופסורים והמרצים זחלו כמו אחרוני הסטודנטים בתוך הנוירון הענק שהיה בחדר הבריחה של קורס נוירואנטומיה"
אז התגובות טובות.
"התגובות מעולות. המציאות היא שתוך שעות ספורות מרגע פתיחת ההרשמה נגמרו כל משבצות ההרצה שלנו, ויש עוד סטודנטים רבים המבקשים להשתבץ למועדים נוספים".
"גם הפרופסורים והמרצים זחלו כמו אחרוני הסטודנטים בתוך הנוירון הענק שהיה בחדר הבריחה של קורס נוירואנטומיה", מספרת בהתרגשות טלי קונדט, אחת מהסטודנטים שחשבו על הרעיון המקורי. אור גנון, גם היא סטודנטית ממקימי הפרויקט, מוסיפה בחיוך: "והציגו רמה גבוהה מאוד של תחרותיות ביניהם".
הרעיון לחדרי הבריחה הלימודיים הועלה מתוך סדנה שהובילו ד"ר רדוסקוביץ וד"ר דנה בר-און יחד עם סטודנטית לתואר ראשון מבית הספר סגול, אוריין רוזן, ובה נדרשו הסטודנטים ליצור אופני לימוד אלטרנטיביים בכימיה ובפיזיקה. אחת הקבוצות עבדה על חדר בריחה בכימיה, ולאחר פיילוט מוצלח הוחלט להמשיך לעבוד עם הסטודנטים שקידמו את הרעיון על מנת להאריך ולהרחיב את הפרויקט. גנון וקונדט היו בקבוצה הראשונית עם גיא טייכמן ושקד פלגי, והשנה הצוות הורחב והוא מכיל סטודנטים מסגול ומבית הספר לכימיה מתואר ראשון ומתארים מתקדמים: קורל הלפט, נעמה ברזנר, איליה ברסלבסקי, גלאור גבע, נדב אמדי וארגמן בושרי.
אבל זה לא נגמר בזה.
"החזון הוא להתרחב ולקדם למידה עבור כמה שיותר סטודנטים מכמה שיותר פקולטות. סטודנטים יכולים להיות מעורבים הן בהשתתפות בחדר והן בתכנון ובניית החדר", אומרת ד"ר רדוסקוביץ. "אנו שואפים ליצור מרכז שלם שבו סטודנטים יוכלו להגיע ולבנות חידות, וכן להפעיל חדרי בריחה בדיסציפלינות שונות. אנחנו גם מקדמים רעיון של 'ערכות בריחה', אותן סטודנטים יוכלו לשאול כדי לתרגל נושאים בקורס מסוים, גרסת ביתא של הרעיון הזה פועל כעת בפיזיקה. וכמובן שיש עוד תוכניות רבות".
אז נראה שנותרה רק שאלה אחת: צריך להתכונן לפני שבאים?
"אין ספק שניתן להרחיב את פוטנציאל הלמידה אם מתכוננים. פידבקים משנה שעברה העידו כי ההרשמה עצמה לחדר גרמה למעבר על החומר לפני".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
!["לימוד או תרגול בעזרת חדרי בריחה מהווה קרקע עשירה ללמידה"](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2019/04/sizes/Webp.net-resizeimage-2-1_wo_500_333.jpg ""לימוד או תרגול בעזרת חדרי בריחה מהווה קרקע עשירה ללמידה"")
!["גם הפרופסורים והמרצים זחלו כמו אחרוני הסטודנטים בתוך הנוירון הענק שהיה בחדר הבריחה של קורס נוירואנטומיה"](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2019/04/sizes/Webp.net-resizeimage-3-1_wo_500_377.jpg ""גם הפרופסורים והמרצים זחלו כמו אחרוני הסטודנטים בתוך הנוירון הענק שהיה בחדר הבריחה של קורס נוירואנטומיה"")
