פליז תפסיקו להסתובב טופלס

באופן תאורתי, הפניה מיועדת לגברים ונשים כאחד. בפועל, אנחנו מדברות בעיקר לגברים, כי הם אלו שמרשים לעצמם. נכון, חם בחוץ וזה מבאס. כבר אוקטובר והמעלות עדיין נושקות ל-30, ההתחממות הגלובלית באמת כאן. אבל היא גלובלית – מה שאומר שלכולנו חם. על כן, כל עוד אני לא יכולה ללכת בלי חולצה ברחוב, גם אתם לא. הפטמות שלכם לא יותר טובות משלי, וכנראה שלשנינו חם באותה מידה. ולא, אני לא מעוניינת לראות את הכרס בירה שלכם כשאני צועדת ברחוב – ותתפלאו, אבל גם לא את הקוביות שעבדתם עליהן קשה.

וגם אל תעשנו לנו על הפרצוף

אין כמו לעמוד בשמש בתחנה ולחכות לקו 44 כשהבנאדם לידך החליט שבא לו בדיוק עכשיו להצית סיגריה, ולהפוך אותך בעל כורחך למעשן פאסיבי. זה אולי סעיף טרחני, אבל זה באמת מעצבן – ולא, אנחנו לא נגד עישון, תעשו מה שבא לכם – פשוט לא עלי. חכו עם הסיגריה, אולי בדיוק נגמלתי מההרגל או שפשוט לא בא לי עשן דוחה מסביבי בעודי מחכה לקו שלא מגיע אף פעם? ייאללה, תקראו אלן קאר או משהו.

וסגרו בבקשה את הרמקול

הסעיף הזה מיועד גם למי שמסתובב עם JBL ברחוב וחושב שלכולם ממש בא לשמוע סקאזי בפול ווליום, וגם למי שצועד באמצע שיחה על דיבורית, או רואים סרטונים של הנכדים בלונה פארק. אוזניות, מכירים את ההמצאה הנפלאה הזו? כי היא נועדה לשמור על שלווה ושקט רצויים במרחב הציבורי. הצטיידו בכאלה ותעשו לכולנו טובה. מזלנו שכבר אין לאף אחד נוקיה וכבר לא שומעים ילדים שעוברים על כל הצלצולים שיש למכשיר להציע.

והייתם משתינים ככה בחצר שלכם?

סורי, פשוט לא. צריך להסביר בכלל, או שכולם יודעים שאנחנו מתקיימים בין בני אדם אחרים? זה לא משנה כמה אתם שיכורים או כמה הפיפי היה דחוף – הסיכוי שמישהו יראה אתכם ויאלץ להתמודד עם המראה פשוט לא שווה את זה. חוץ מזה, ריח של שתן ברחוב זה מבחיל, ובחלק מהאמפמים יש שירותים. אז זה הזמן לעבוד על שרירי רצפת האגן, ולהתאפק קצת.

ומי צופר כמו משוגע? זו שכונת מגורים!

למה לצפור כמו סייקו כשאפשר לספור עד חמש ולהירגע? כנראה שהטויוטה מלפניכם מצאה חנייה ולוקח לה רגע, או שההיא בדיוק מורידה רגע משהו אצל חמותה, או מה זה משנה בכלל למה?! כל עוד מגדלי התאומים לא נופלים שוב, אין שום הצדקה לצפור ככה. אולי זה מסר זן ניו איג'יי מעצבן, אבל תירגעו, הצפירה כנראה גם לא תזרז כלום. אתם בעיר צפופה ופקוקה עד אימה, וכשאתם עולים לאוטו זה משהו לקחת בחשבון. אתם בכלל מבינים כמה תושבים שומעים את הצפירה שלכם? כי אם לא,יש אתר לזה.

ותפסיקו כבר לרכב על המדרכה

המדרכה היא נחלתם של הולכי הרגל, וזהו. רק הם. וגם ככה אין לציבור הזה הרבה זכויות בעיר, אוהרבה מדרכות נורמליות. שבילי האופניים אולי טעונים שיפור, אבל היי – הם באמת השתפרו. אבל זה אומר שעליכם לרכוב על השביל, או בזהירות על הכביש, ולא לגרום לנו לבהלות מיותרות בעת הליכה תמימה ושגרתית. כן שליחי וולט, אנחנו מדברים במיוחד אליכם. תנו לצעוד בשקט.

ודי כבר להתמזמז באמצע הרחוב כמו טינאייג'רים

אם כבר הולכי רגל, זו גם בעיה. כלומר, אנחנו אוהבים את האוהבים של העיר, ורוצים שתל אביב תמשיך להישאר סקסית – אבל אם כבר מצצתם את הפרצוף לפרטנר שלכם, בבקשה תמצאו איזה פינה צדדית. כי לעבור לידכם זה פשוט מביך מדי, ואתם צריכים להתבייש. אבל טיפה, ואז תשיגו חדר.

אה, ובבקשה אל תתפללו בהפרדה מגדרית

טוב נראה לנו שזה די ברור כבר לא?

• ❤ תל אביב
• טור דעה
• חוף
• רחוב
• עירום

חוף גאולה נמצא במרחק 7 דקות הליכה מהדירה שלי. אני באה אליו לעשות מדיטציה, להשתזף, להתרענן, לעשות ספורט, לקרוא ספר, לחשוב, לכתוב, להיטען. אני מעדיפה להגיע אליו לבד, וכשאני מתיישבת בו יוצאת לי אנחת הרווחה הזאת – כמו זאת שיוצאת כשמתיישבים על הספה בסלון אחרי יום עבודה ארוך. לפני שחוף גאולה היה 7 דקות הליכה מהדירה שלי, חוף בוגרשוב היה 12 דקות הליכה מהדירה הקודמת שלי. ולפני חוף בוגרשוב חוף געש היה במרחק 10 דקות של נסיעה. השינוי תמיד נשען על קרבה פיזית, כאשר החזרה לים – כל ים באשר הוא – היא תמיד הגורם הקבוע.

>>כל אחד בתל אביב צריך מקום שיהיה לו בית שני, כי על הראשון כבר ויתרנו
>>אני לא טונה וגם לא אהוד בנאי. אבל בבארבי אני יכול לרגע להאמין שכן
>>אני תל אביבי כמו סניף טיב טעם. אני רוסי כמו סניף טיב טעם

כשחושבים על מה הופך בית לבית ויורדים ממש לשורש העניין, אפשר למצוא שלא מדובר בהכרח במקום פיזי, אלא יותר בתחושה. מרחב שמעניק בטחון, שמייצר שייכות, שמהווה עוגן, שהוא נצחי במהותו. דירות ובתים ובניינים יכולים בהחלט להיות מקום שמתקיים בו בית, אבל זה קשור בדברים פנימיים הרבה יותר. לעולם לא נוכל להתמסר לחלוטין, להיטמע, להיקשר למרחב שכזה אם לא נדע שהוא יהיה איתנו לנצח, ובמחוזות האלו, הטבע או הים מהווים עוגן עצום.

חוף הים של תל אביב קיים עוד לפני שהייתה בכלל תל אביב. או ישראל. הוא בנוי שכבות על שכבות של זיכרונות והיסטוריה, ונושא בתוכו חלקים ממני ומכל מי שהיה ועוד יהיה פה. הים הוא ביטוי טהור של האינסוף, ויש בתוך הידיעה הזאת שקט שאין לו תחליף. הוא החיבור בין החול הרך, העוטף והמקרקע, לבין המים שנמצאים בתנועה מתמדת וחסרת היגיון, לבין השמיים שמכילים את השמש הירח והכוכבים שמהווים את האור בכל מובן המילה.

>>אתם תגידו, "וואו, זה כמו בצ'לסי". אני אומרת, לא, זו קריית המלאכה
>>הבית שלי הוא איפה שההיפ הופ נמצא. בדרך כלל זה בתל אביב
>>לכל חלקי פרוייקט "הבית השני שלי"

בחוף הים מתרחשת הסינרגיה הזו בין כל יסודות החיים ואלו תמיד עוזרים לי להגיע למקום מפויס יותר, הרמוני יותר, עם עצמי. המרחבים שיש בים מפגישים אותי עם המרחבים שיש בתוכי והנוכחות בו גורמת לי להרגיש שייכת. פיסת הטבע הזאת היא המתנה הכי גדולה של העיר שלנו, היא יכולה להעניק ולהאיר את הממשות של הנצח, את הריפוי שבאופק, את הבטחון שבשינוי. בעיר וברוב החיים שמקיפים אותנו הכל זמני, הכל זז, מתחלף מהר, משתנה, בבנייה, במעבר. הכל מתחיל ואז נגמר. רק מחוף הים לא שומעים את הרעש שכל אלו מייצרים, ואני תמיד מוצאת בו את הבית שבי.

• ❤ תל אביב
• חוף
• גאולה
• חוף ירושלים
• הים שלנו
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 918 // הבית השני שלי

1. "המרחב החברתי"

פעם פעל שם מועדון ה"פוסיקט" הידוע לשמצה, אבל היום המקום הזה מאיר ספוט על הפינות החשוכות בחברה. הוא משמש כבית למעורבות חברתית ולשוויון מגדרי, ועורך במקום סיורים, הרצאות ומופעים. ממליץ לעשות את הסיור הקולי – שמים אוזניות לשעה והולכים לאיבוד בעקבות הקול הנשי שמוביל אותך דרך המסדרונות החשוכים לתוך הסודות האפלים של מועדון החשפנות. שם גם צילמתי את הקליפ לשיר החדש "למטה", יחד עם ילנה דיוואיין, חשפנית לשעבר בעצמה והיום אקטיביסטית חברתית.

2. Goodness

המסעדה האהובה עליי בעיר. הקונספט פשוט: דיינר אמריקאי עם אוכל מושחת, אבל בלב קינג ג'ורג'. המבורגר, צ'יפס, שניצלים, שווארמה, קינוחים של נוגט ושוקולד. כל הדברים הטובים, אבל עם הרבה אהבה לבעלי חיים – ובלי מזון מן החי, בכלל. אז כולם מרוויחים.

3."החוף הסודי"

אם ממשיכים צפונה אחרי תחנת הכוח רידינג, מגיעים לחלק היפה והדווקא פחות פופולארי של הטיילת בתל אביב. רצועת החוף הזו, שמתחילה בשפך תחנת הכוח ומגיעה עד חוף תל ברוך, היא אחת היפות בעיר, עם שוניות ובריכות טבעיות, ולא סתם עובר בה שביל ישראל. הבנתי שבעקבות הפינוי של שדה דב החוף הזה עתיד להיעלם, אז כדאי לבקר בו כל עוד אפשר.

4. המגדלור

חנות הספרים הקטנה שהתחילה בלבונטין ועברה למקווה ישראל היא בית תל אביבי לאוהבי שירה וספרות. אוהב להגיע לשם ולדפדף בספרי השירה עד שמשהו טוב צד את העיניים. לא מעט שירים שהלחנתי והוצאתי לאור, מקורם בחנות הזו, אז היא הבית התל אביבי שלי להשראה. אפשר למצוא שם גם חדש וגם ישן, והמוכרים שם תמיד מפליאים ויודעים בדיוק איפה נמצא מה שאתה מחפש.

5. פארק קריית ספר

בכלל היו אמורים להיות מוקמים גורדי שחקים וחניונים במקום הפארק היפהפה הזה. ורק בעקבות מחאת התושבים הוקם אחד הגנים היפים בעיר. בתוך מובלעת בין הבניינים האפורים והתעשייתיים זו פינה מושלמת לשבת ולחשוב בשקט, בין הבריכות הביולוגיות עם הנימפאות לגינת התבלינים. בלילות אפילו זורם שם נחל טבעי בין הבריכות. לתפארת תל אביב.

>> הוא השף המדובר ביותר בתל אביב כרגע. זאת העיר של גיא אריש
>> הם השפים והבעלים של פרא. והעיר שלהם מרגישה כמו חו"ל

• העיר שלי
• גודנס
• קריית ספר
• מוזיקאים
• המגדלור
• חוף

הבוסר

לפני כמה חודשים התוודעתי למקום קטן בעיר שנקרא הבוסר, שם אפשר לשבת ופשוט לשתות יין. כן, יש אופציה להזמין פלטת גבינות או צלוחית שקדים ובוטנים אבל בגדול, זה בסך הכל מקום נעים שמוקדש ליין ובעיניי זה גאוני – כמו לצאת להשתכר בבר עם חברים אבל בוייב גבוה יותר. כולם גמורים, אבל בקלאס. בדרך כלל כולם שם יפים.
החשמל 5

א לה רמפה

באמצע קרית המלאכה המג׳ויפת צצה מסעדה מקסימה פתאום, עם אורות ממש יפים והמון ספייס. יש שם אוכל מעולה, מגוון משקאות מכובד והאמת שבדרך כלל גם שמים שם אחלה מוזיקה. פלוס, העובדה שזה מחוץ לאזור ההומה של העיר מוסיפה איזה רובד של שקט שפשוט אין ברוטשילד או בנחלת בנימין. ממליץ. במיוחד על המסבחה עדשים שחורות.
העמל 21

קפה מיראז׳

כל דבר שקשור אליו היה נראה לי קצת אובייס מדי בשביל לדבר עליו פה אבל פאק איט, בסוף אני סאקר של אייל שני. סורי. כמעט כל דבר שהוא עומד מאחוריו אני אוהב, וקפה מיראז׳ איז נוו דיפרנט. מדובר על בית הקפה שמאחורי התדר כמובן – מה אני אעשה, טעים לי שם, נעים לי שם, וכן, קצת יקר לי שם, אבל העובדה היא שבסוף אני חוזר אז כנראה שזה שווה לי. קפה טוב, אוכל טוב, אנשים חמודים. מה עוד אני צריך בחיים תגידו לי?
פארק המסילה

הבסטה

דיסקליימר: אם קראתם עד לפה אתם בטח חושבים לעצמכם ״וואו, הוא מדבר רק על אוכל, מה קורה עם הדוד הזה״ ואתם צודקים. מה לעשות, כשאני יוצא מהבית זה בדרך כלל כדי להכניס משהו לפה, אז מתנצל אם זה יוצא קצת טור של מבקר מסעדות. ובכל זאת – מי שלא מכיר ואוהב אוכל, טוסו למסעדת הבסטה עכשיו. על טיל! זו אולי המסעדה היחידה שאני יכול להגיד שאני אוהב בה כל מנה שיוצאת. לא קרה אי פעם שיצאה שם מנה ולא אהבתי אותה. מנות קטנות, גדולות, צמחוניות, בשריות – כל דבר שם פשוט טעים. כמובן שיש שם גם מלא אלכוהול טעים. בקיצור וייב גבוה (אבל לא מתפלצף).
השומר 4

הים

אני בטח לא מחדש לאף אחד פה עם הקונספט הזה, אבל נראה לי שיש לא מעט אנשים בעיר ששוכחים את הכוח של הדבר הזה. כמוני למשל – אם תשאלו את קרוביי, הם יגידו לכם שאני אף פעם לא הולך לשם. וזה נכון. כי אני עצלן, וכל החול, והאנשים, והרעש וכו׳ – אבל! בפעמים הנדירות שאני מחליט לקום על הרגליים ואשכרה להגיע לשם, בסוף זה פשוט באמת הכי כיף ומרגיע. רק צריך שנייה להתאמץ כדי להגיע לרוגע הזה. ולכן אף על פי שזה די אובייס, החלטתי להוסיף פה את חוף הים בכל זאת כדי להזכיר לכם, ולעצמי, שזה שווה את זה.
בחוף

עמרי ולהקתו יופיעו בבארבי ביום שלישי, 31.5, ויארחו את נונו.לרכישת כרטיסים

• העיר שלי
• המלצות של מקומיים
• בסטה
• אייל שני
• חוף
• דרור קרן

—–

>> פיצוחים: 60 שאלות טריוויה על טלוויזיה שיגרמו לכם לשבור שלט
>> יא חביבי: 30 שאלות טריוויה על תל אביב שיגרמו לכם לעזוב לר"ג
>> עיר רעבה: 30 שאלות טריוויה על מסעדות בת"א שיעשו לכם תאבון

• ❤ תל אביב
• חוף
• חופים
• חופים בתל אביב
• ים
• בדרך אל הים
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 892 // 120 קושיות נוספות