"ארלי" מרגיש כמו אחד מהמקומות האלה, שנדמה שהיו שם תמיד. מקומו בשינקין נראה כה טבעי עד שמפתיע לגלות שבר היין החדש נפתח רק לפני שבועיים. אנשי השכונה, כך נראה, כבר החלו לפקוד אותו בדרך קבע, ומדובר במקום שלגמרי יודע מי הוא, ומה הוא עושה. זה לא מפתיע בהתחשב שהאנשים שמאחורי המקום – מנו אמינוף, עדי קייזרמן-פלד ואסף ארליך – גם שותפים בחנות היין מנו וינו, ובמעדניית עדינה האהובה. כנראה שאין מי שמכירים את שינקין יותר מהשלישיה הזאת.
>>תשפ"ו משהו: המסעדות שפתוחות בערב ראש השנה בתל אביב

השלושה פתחו את "ארלי" כי ראו שאנשי שינקין מחפשים מענה לדרינק ונשנוש הולם גם אחרי שיורדת השמש. מעדניית עדינה אמנם מציעה בשעות הערב גבינות, יין ושאר נשנושים, אך סוגרת את שעריה בשעה תשע, למורת רוחם של לא מעט מהיושבים במקום. "עדינה היא קודם כל מעדנייה", מסבירה קייזרמן-פלד. "פתחנו אותה גם לישיבה כי ראינו שיש ביקוש ועניין, אבל היא פותחת את הדלתות מוקדם בבוקר, והיא לא בר במהותה, שיכול להמשיך עד הלילה המאוחר".

עכשיו אפשר לשתות לאור נרות. ארלי. צילום: סלומה דרעי

כאשר הבינו שיש לא מעט לקוחות שהתבאסו לחזור הביתה ב-9 בערב, השלושה החליטו למצוא לוקיישן נוסף בשינקין, לא רחוק מהחנות והמעדנייה, שיתפקד כבר יין ושאר משעות כהלכתו, והעניקו לו את השם "ארלי" כי זה עדיין שינקין, וגם הוא לא ישאר פתוח אחרי חצות. פה מדובר בשעה מאוחרת. ארלי היא גם קריצה לשמו של אחד השותפים, אסף ארליך, שמספר בחיוך שהמקום הוא "המקום שאנחנו היינו רוצים לצאת אליו. פתחנו לעצמנו בדיוק את המקום הזה".

החלל שופץ למשעי, והפך לספייס נעים ואינטימי המעוצב היטב, שעושה חשק להתיישב על בקבוק יין טוב, כמה ביסים מושקעים ויותר מדי זמן פנוי. בחלל הפנימי הותקנה מערכת סאונד מתקדמת, שמשלימה את החוויה, ובחוץ ישנם כיסאות ושולחנות הפונים לרחוב. תפריט השתייהמורכב מיינות טובים ואהובים, לצד ייחודים ומסקרנים. "העובדה שאנחנו מגיעים מ'מנו וינו' אפשרה לנו לשמור על תמחור נוח וסביר בהחלט, ללא נוכחות צד שלישי ומתווך נוסף", מסביר מנו. "אנחנו יודעים כמה התקופה הזו קשה לכולם ומחירים נוחים זה אחד הדברים ששמנו עליהם דגש".

הסכין שבגבינה תנצח. ארלי. צילום: יעל שטוקמן

על כן אפשר למצוא כוסות יין שמתחילות במחיר 39 ש"ח לסובניון בלאן אורגני מבורדו, או לדומיין מרטין צרפתי. יש גם אסרטיקו רענן מיוון ב-44 ש"ח לכוס, או פייר סולאטו צרפתי ב-42 ש"ח. במקום ישנם עוד בקבוקים רבים מכל העולם, ותפריט הכוסות מתחלף ומתעדכן בכל יום. לצד היינות, יש רשימה מכובדת של דרינקים אחרים על קרח – פרנה ברנקה, אפרוס אדום, דולין לבן חצי יבש, אוזו, וויסקי יפני ועוד למיטיבי לכת ואוהבי הטיפה המרה (28-62 ש"ח), לצד קוקטיילים קלאסיים לפי הספר כמו מרטיני, ג'סמין, נגרוני ואספרסו מרטיני (54-58 ש"ח).

ארלי. צילום: יעל שטוקמן

בגזרת האוכל, שמורכב במקום, תמצאו ביסים לא יומרניים המבוססים על מיטב חומרי הגלם, מרביתם מהמעדנייה השכנה. חמון איבריקו מצוין מספרד (52 ש"ח),עגבניות וגבינת המאירי (39 ש"ח), עלי גפן (26 ש"ח), טוסט דליס גרויר (56 ש"ח), סנדביץ' קורנביף (58 ש"ח), צלחת של גבינת עיזים מפוחמת וקומטה (62 ש"ח), מנת לחם של שרויטמן עם מוצרלה, חריף ואנשובי (48 ש"ח) ועוד ביסים משתנים. וברור לנו שהעיר שופעת ברי יין, אך 'ארלי' המושקע מרגיש כמו מקום שניכר בו השקעה ומחשבה רבה, לצד ניסיון ומיומנות. מקום שמשלים את התיכה החסרה של הרחוב עמוס המעדניות.
ארלי, שינקין 38, תל אביב. ימים ב'-ה' 18:00-00:00, ו' 12:30-17:00, ש' 18:00-00:00

• אוכלים שותים
• שינקין
• בר יין
• מנו וינו

>> נועה בן-נון מלמד היא מבכירות האמניות הישראליות בתחום הצילום, נולדה בחיפה וחיה בתל אביב כבר עשורים רבים. ביום שישי (9.5) היא תפתח את תערוכת היחיד החדשה שלה, "בארדו לנד", בגלריה העירונית רמת השרון. העבודות צולמו בשלושה לוקיישנים: רצועת חוף קטנה בטנריף שבאיים הקנריים, לאורך חופים מבודדים באיסלנד ובמוזיאון הגיאולוגי ברמת השרון. המושג 'בארדו' לקוח מן הבודהיזם והוא מתייחס לשלב המעבר שבין המוות לבין הבריאה מחדש. באופן מטפורי, הוא מייצג מצבי ביניים וחוסר ודאות. בן־נון מלמד ממפה באמצעות צילומיה נופי נפש פוסט אפוקליפטיים. תוך התמודדות עם ידיעת המוות, היא מנסה להפוך את האימה שבה לקסם.עוד פרטים כאן.

>> בריכה של תמימות ופסל שמרגיש כמו בית // העיר של מאיה קדישמן
>> מחזה מהפנט בחוף ואסתטיקה של מקום אקזוטי // העיר של שי-לי עוזיאל

נועה בן-נון מלמד, "בארדו לנד"

1. הטיילת על חוף הים בואך יפו

הים קרוב לליבי. נולדתי ליד הים, ואני ממשיכה לחיות וליצור לצידו. רבות מעבודותיי נוגעות ביופיו המרהיב ומצולותיו המפחידות. בפיסת הים הזאת נשמע קול המואזין ולרגע נדמה שיכולה להיות כאן מציאות אחרת, חיים משותפים. אני לא עוסקת בתיעוד של המציאות. אני משתמשת במצלמה כדי ליצור חומרי גלם, מהם אני מרכיבה דימויים חדשים, נטולי מקום וזמן קונקרטיים. אך המציאות הפוליטית מטרידה אותי מאוד, ואולי באה לידי ביטוי בעולם הדיסטופי הסימבולי הנוצר בעבודות שלי.

יכולה להיות כאן מציאות אחרת. טיילת יפו (צילום: Shutterstock)

2. מעוז אביב

השכונה שבה אני חיה קרוב לארבעים שנה. קיבוץ בתל אביב. חלק משנות התבגרותי עברו עליי בקיבוץ מעגן מיכאל, לפני שנולדו ילדיי חיפשנו מקום עם שטחים פתוחים וירוקים. רציתי לראות דרך החלון מרחב משותף שוקק חיים על דשא רחב ידיים, ומנגד להיות קרובה לליבה הפועם של תל אביב.

שטחים פתוחים וירוקים. גינת רפידים, מעוז אביב (צילום: שלומי יוסף)

3. קריית המלאכה

הרחובות שמשלבים קהלים מגוונים, רוח וחול, בתי עסקים וגלריות (ובהןגלריה אינדי, גלריה שיתופית רעננה ונפלאה). המרחב של הבניינים מקושטי הגרפיטי הוא מקום של יצירה אמנותית מגוונת בתוך החצר האחורית של תל אביב.

גן עדן של גרפיטי. קריית המלאכה (צילום באדיבות עיריית תל אביב-יפו)

4. רע – בית מלאכה לצילום

אימפריה קטנה יחידה במינה, מלאה ביצירה ומרגישה בית. אין תערוכה שלי שלא יוצאת משם. המקום הפך להיות אבן שואבת לאמנים ואמניות ישראלים רבים. כל גחמה שלי מוצאת את פתרונה שם. ה"מפעל" הקסום הזה מפיח בי השראה.
הזרם 1

5. מנו וינו שינקין

אני מתהלכת שם עם נכדותיי, ועולות בי תמונות מתקופות שונות של הרחוב הזה ושל חיי. במעלה הרחוב ישנה חנות היין החביבה עליי, מנו וינו, ולידה אחותה המעדנייה עדינה. שילוב מנצח בכל ארוחת שישי אצלי.
שינקין 53

תמיד שילוב מנצח. מנו וינו שינקין (צילום: נועם סרנה)

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

כל רחוב פקוק.כל אחד מרחובותיה החפורים והחוסמים של העיר, ויש הרבה, עם הקורקינטים שדורסים אותי ושליחי הוולט שמתאבדים מולי.

אין לאן ללכת. עבודות הרק"ל באבן גבירול (צילום: דין אהרוני רולנד)

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
אני לא אובייקטיבית, אבל הסרט "טאבו" של בני הצעיר שאולי מלמד הוא סרט דוקומנטרי מופתי ומקורי, שמרכיב יחד באופן בלתי נפרד את חייו ויצירתו של הבמאי עמוס גוטמן. בחרתי בו לא רק כי אני אמא גאה מאוד, אלא גם בגלל שהסרט מזכיר שיש כאן עשייה קולנועית מצוינת, מתמשכת, ויוצרים צעירים רבים ומוכשרים כל כך.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הספר "זמן" של טלי כהן גרבוז, ספר אמנית שרק יצא מהתנור. צילומים נהדרים, עריכה מרתקת ועיצוב נפלא של גיא שגיא. בתקופה זו אי אפשר שלא לכרוך את מושג הזמן עם אלו שבשבילם כל דקה היא נצח.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
"עומדים ביחד" – כי עבורי רק ככה יש סיכוי. דווקא עכשיו, כשהגזענות מרימה את ראשה, הארגון הזה מפיח בי קצת תקווה.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
גלי בהרב מיארה – נדמה שהכל כבר נאמר על דמותה האמיצה והחזקה. זאת רק עוד הזדמנות לעודד אותה מכאן, לא לוותר, ושלא תוריד את האצבע מחור הסכר.

מה יהיה?
זה תלוי רק בנו. לא להתייאש, לא להתרגל.

• העיר שלי
• אמנות ישראלית
• מנו וינו
• צילום
• קריית המלאכה
• מעוז אביב
• טיילת תל אביב

ספק אם הבוהמיינים הצעירים של הניינטיז היו מרוצים משינקין של היום. מרכז התרבות והיומרה התל אביבי – הסמל של הבועה – כנראה שהיה בז לריבוי המעדניות, המאפיות והמבורגריות שפשטו ברחוב, והפכו אותו למיקס עירוני-בורגני קלות עם חיבה לקפיטליזם ארטיזנלי. עם בתי הקפה, לעומת זאת, כנראה שלאף אחד מהם לא הייתה בעיה – בכל זאת, זו הבועה המקורית. מאז השיפוץ הגדול שעבר לפני יותר מעשור הרחוב האהוב מתאושש, ועכשיו כבר בנוי לתפארת עם מגוון רחב של עסקים שהופכים את הסיבוב בו לנעים בכל יום, ועכשיו שיש לו גם שוק איכרים ביוזמת בית תמי, אפרת אנזל ועיריית תל אביב-יפו, אז בכלל. סקרנו את רחוב שינקין על כל עסקי האוכל שבו, כדי שיהיה לכם מיפוי קל להבנת הרחוב, גרסת 2025. לידיעת הקורא יאיר לפיד.

>> "יין זו שירה נוזלית": גם אייל שני פותח בר יין. הלוקיישן: וואו
>> משולש הכסף: בחרנו את אוזני ההמן הכי טובות בתל אביב

איזבל

את בית הקפה הקטן הזה פתחו ראובן ודבורה, אח ואחות שעלו מצרפת לפני עשר שנים. מדובר בבית קפה קטן ומתוק הצבוע בצבעי פסטל, בו תמצאו קפה מעולה, קרואסונים כמובן, עוגיות, טארטים שמכינים בעצמם, קישים, כריכים טריים מבגטים, בגט שעטוף בנייר עיתון (אם בא לכם לחוש כאילו אתם בשאנז אליזה) ועוד הפתעות בניחוח צרפתי מנומס ואלגנטי.
שינקין 4, ימים א-ה 8:00-18:00, יום ו': 8:00-14:00. סגור בשבת

איזבל קפה. (צילום: ראובן שוקרון)

היפים והמיצים

יש עוד שני דוכני מיצי פירות טבעיים בשינקין, אבל כמו של אילן יש רק אחד. יותר משלושה עשורים של שייק נסיכים, דראלינג, היידה ונוספים כבר כבשו את לבנו, יחד עם הניסיונות של אילן להרכיב לנו שייק חדש כל פעם מחדש. זה טעים, זה מתוק, זה מרענן וזה הכי עובד עלינו. מה לעשות, תביא לנו שייק ירוק להוריד את הפאניקה רגע.
שינקין 7, ימים א-ה 8:00-21:00, יום ו':8:00-18:00. סגור בשבת

היפים והמיצים שינקין. צילום: יעל שטוקמן

סלין פרייטאג'

בכוך קטן מבעד לזגוגית תפגשו קודם כל בצנצנת עצומת מימדים של גבינת פילדלפיה, ולא יודעים מה איתכם, אבל אותנו המחזה הזה מרגיע. במיוחד כשאנחנו יודעים שהגבינה הזו תימרח בשכבת עבות על גבי בייגל אמריקאי טרי למהדרין. הבייגל של דבורה פרישברג הוא הכוכב הבלתי מעורער של רחוב שינקין, בייגל ניו יורקי מסורתי עם גבינת פילדלפיה, לקס לפי הספר, בצל סגול, צלפים ושמיר. יש גם עם סלט ביצים או מקושקשת בייקון, וגם אבוקדו וטונה. תשאלו יהודים אמריקאים, זו המסורת.
שינקין 16, יום ראשון עד חמישי 9:00-12:30. סגור בשישי ובשבת

חלומות ניו יורק. סלין פרייטאג (צילום אפרת בלוססקי)

שינקין 17

כן, אין למקום הזה שם, ואולי זה מסביר יותר מכל את חוסר היומרות והפשטות שבו. בלי פאסון או פוזות, רבקה מבשלת במקום כבר יותר מ-30 שנה ארוחות בוקר משביעות של שקשוקה, חביתה או דייסה, ובצהריים קוסקוס, מרקים וקובה. בשבת יש חמין וג'חנון כהלכתם, ונשארו פחות מדי מקומות שכאלו בעיר.
כל יום בין 7:00-22:00

שינקין 17. צילום: יעל שטוקמן

פיצה עגבנייה

יש טובות ממנה, יש מפוארות ממנה, אבל פיצה עגבנייה יש רק אחת – ולנצח נזכור לה חסד נעורים על כך. בצק דקיק עד לכדי קרקר עם רוטב עגבניות מצוין ומוצרלה. לפעמים זה כל מה שבא לנו. חוץ מה שהבניין התכלת יפה נורא, ושאפשר לאכול מגש שלם בלי רגשי אשמה כי זה ממש דק. לא ככה?
שינקין 19, ימים א-ה 10:30-23:00, יום ו 10:30-16:00. מוצ״ש 21:00-23:30.

עגבניה שינקין. צילום: יעל שטוקמן

איטס

אין דומה לאיטס של השפית מיכל אפשטיין חמו. עוד לפני שזכתה במאסטר שף הערצנו את עוגת הגזר שלה, ואנחנו ממש מיודדים היטב גם עם שאר החברים שבויטרינה: כריכים כיפיים, סקונס משובחים, עוגיות שוקולד צ'יפס מהנות, מאפינס אוכמניות ועוד ועוד. באיטס יש גם אופציה להרכבת לאנץ' בוקס מהנה ובריא שמוריד את רגשי האשם מכל הפחמימות שציינו לעיל, ומציע סלט כרוב קיסר נפלא, קוסקוס ירוק, טופו וירקות מבושלים וטריים.
שינקין 20, יום ראשון-חמישי 8:00-20:00, יום שישי: 8:00-16:00, יום שבת: 8:00-18:00

איטס (צילום: נועם רון)

גרינברג בורגר

ההמבורגר שהגיע לשינקין ממשכנו בצפון תל אביב הגיע לכאן כדי להישאר. הסניף החדש נעים וכולל מקומות ישיבה בפנים ובחוץ, וההמבורגר שלשמו התכנסנו מורכב מקציצה עסיסית ונהדרת מבשר מובחר, רטבים מסקרנים שהשף אורי עשת – דור שני למסעדנות מעולה – מכין ומתסיס במקום. האופציות מגוונות, וכוללות גם קריספי צ'יקן מטריף ופיש בורגר, צ'יפס שכבות גראטן שאנחנו מפנזטים עליו בלילה, וגם קינוחים מהנים בדמותם של גלידה אמריקאית רכה, טירמיסו הל וקסטה עם קרם בננה וקרמל מלוח. מזללה כהלכתה.
שינקין 22, כל יום בין 12:00-23:00

גרינברג בורגר. (צילום: סהר הופברנד)

אלון שבו

אלון שבו הוא באמת שף קונידטור ברמה אחרת, שהביא סטנדרט חדש של נראות לחיינו. הקינוחים שלו מאופיינים בקו פטיסרי צרפתי מחוכם ואלגנטי, ומבוססים על חומרי גלם עונתיים. מה שאומר שבחורף יש טארטים ומאפים משגעים עם תותים, הדרים, גויאבות ושאר פירות יער, ובקיץ פוגשים אפרסקים, שזיפים, מלון וענבים. המקום שלו בשינקין מעוצב לעילא ולעילא, הקפה מצוין והמאפים אף פעם לא מאכזבים.
שינקין 26, ימים ב-ה 9:00-18:00, יום ו' 9:00-16:00. שבת וראשון סגור

אלו שבו מטפל בשלט החדש שלו בשנקין (צילום: אינסטגרם אלון שבו)

קרדינל

כשנכנסים לשוקולטרי של השוקלייטר אלי טראב מריחים ניחוח מתוק עז שאפשר לדמיין לרגע שאתם במפעל של וילי ואנקה. ניחוח השוקולד המשכר מסגיר את מה שמתרחש בחנות הקטנה והמטריפה, בה רוקחים בעבודת יד פרלינים, טבלאות שוקולד, מרציפנים ושאר ממתקים שוקולדיים מפתים שקשה מאוד לעמוד בפניהם.
שינקין 27, ימים א-ה 9:30-20:00, יום שישי 9:00-16:00. שבת סגור

מעבר לזכוכית החלומות. שוקולטרי קרדינל (צילום: נועם רון)

פינג'אן

צמוד לריחות השוקולד המשכרים ניתן להריח ריח משכר לא פחות של קפה טורקי עם הל מתבשל לו בנחת בפינג'אן. יהיה זה מהחנות השכנה של נור יוסף, שמלבד קפה מציעה את מיטב המגדים הערבים שיש במחוזתינו. בקלוואות בעבודת יד מנצרת, מרמלדות ורחת לוקום ממזרח ירושלים, מעמולים שמייצרים במיוחד בשבילה ותה צמחים מרפא. זאת לצד כלי הגשה נוצצים ומעוטרים, עוואמה נוטפי דבש וכנאפה חמימה שמכינים במקום.
שינקין 27, ימים א-ה בין 10:00-20:00, יום ו': 10:00-17:00. סגור בשבת

פינג'אן. שינקין. צילום: יעל שטוקמן

עילא

את עילא פתחה אשת הקולינריה ותושבת השכונה אפרת אנזל, שעיצבה את המקום בדיוק לפי ראות עיניה. זו לא מעדניה ולא מסעדה, אנזל מכנה אותה פינת אוכל ומביאה אליה מחד את מיטב התוצרים של יצרנים מקומיים מרחבי הארץ (מגדים, דבש, ריבות, ממרחים גבינות, שמן זית, לחמים ומאפים מצפון ועד דרום) וגם סירים בניחוח של בית שמתחלפים בכל יום מחדש. אוקי, אז היא קצת מעדנייה וקצת מסעדה גם. חוץ מזה יש בעילא קפה לעילא וגם יינות נפלאים לסגור איתם את הערב.
שינקין 28, ימים א-ב 7:30-19:00, ימים ג-ה 7:30-20:00. שישי: 7:30-16:00. סגור בשבת

עילא של אפרת הנזל. צילום: נועה אייזנמן, O'lala Creative‏

עדינה

המעדנייה של אנשי חנות היין מנו וינו כבר מיצבה את מעמדה כאחת המעדניות הטובות והאהובות בעיר, והיא לא רק מעדנייה – אלא גם משמשת כבית קפה ובר יין בשעות הערב. עדינה מציעה מגוון של מוצרים כמו גבינות של מחלבות בוטיק, נקניקים, שמני זית איכותיים, דבש, ממרחים, זיתים, עגבניות מיובשות הכי טעימות שיש ועוד שפע רב. חוץ מזה מדי שבוע מתארחים בה שפים לפופ אפים מסקרנים כך ששווה להתעדכן כל העת.
שינקין 43, ימים א-ה ושבת, 8:00-21:00, יום שישי: 8:00-16:00

עדינה (צילום: נועם רון)

פיצה פר טוטי

ג'וזף רם הוא פיאצולו מנוסה שמכין פיצה נפוליטנית נהדרת, וגם מדבר עליה לא מעט – אבל האמת שהדיבור מקיים, ואכן מדובר בפיצה מצוינת. היא עוברת התפחה ארוכה כיאה למסורת הנפוליטנית, העגבניות והמוצרלה ישירות מאיטליה והתוספות טריות וערבות לחיך. הפיצה בקוטר 30-32 ויש מרגריטה קלאסית, אחת עם פטריות וקרם פטריות כמהין, אחת עם בוראטה מאיטליה ועוד מתחלפות.
שינקין 44, ראשון עד חמישי, 17:00-23:00

פיצה פר טוטי. (צילום: מתוך עמוד האינסטגרם @pizzapertutti_tlv)

לחם ארז

אולי לא המקום הכי מעניין באזור, אבל שריד היסטורי מרשים שמציע בסך הכל אחלה כריכים, סלטים טריים בהרכבה אישית, מאפים חביבים למדי וקפה טוב במחירים נוחים. נו, אתם מכירים.
שינקין 44, ראשון עד חמישי 7:30-19:00. יום שישי 7:30-16:30

לחם ארז שינקין. צילום: יעל שטוקמן

חנות דגים

חנות הדגים, בבעלותם של אוסמה דלאל ונמרוד לביד, מציעה מגוון דגים טריים שמגיעים הישר מהנמל בעכו – כולם נחתכים ונארזים איך שתבקשו, כסביצ'ה, קרפצ'יו או סשימי, וגם כפילה אם אתם אולד סקול. לצד אלה יש גם שפע פירות ים והשמועה מספרת שבימי החורף הקרים יש גם בויאבז הישר מהסיר. מדבר אלינו.
שינקין 49, א-ה 9:00-20:00, יום ו', 8:00-16:00. סגור בשבת

חנות דגים (צילום: נועם רון)

פיצה יואב

מדובר בפיצריה שכונתית בדיוק כמו שפיצריה שכונתית צריכה להיות, גם אם כבר מזמן הפכה לרשת. שזה אומר חביבה ולא יומרנית, אווירה פמילארית במידה וסלייסים שהם לא נאפולי ולא ניו יורק, אלא תל אביב – שזה שמנמנים ומהנים עם תוספות פשוטות כגון זיתים או פפרוני. יש גם מאפה משה בתיבה שמורכב מנקניקיה עטופה בבצק פיצה, למי שרוצה לגוון. בקיצור קלאסיקה של פיצה לאכול אחרי בצפר או לפני הצופים, אבל שלא תטעו – למאנצ'יונרים אמיתיים היא פתוחה כל יום עד אמצע הלילה.
שינקין 51, ימים א-ו 10:00-04:00, יום שבת- 12:00-02:00

פיצה יואב (צילום: נועם רון)

מנו וינו

יש בדיחות אבא שפשוט נכונות. למשל התשובה ל"מה היין האהוב עלייך?" היא תמיד "שלוש במאה". אם מנו וינו לא היו מציעים את הדיל האהוב הזה (שעלה לאחרונה עקב יוקר המחייה ל-3 ב-110, ועדיין) לא הייתם מכירים את הבדיחה. יינות שווים וטובים במחירים ממש נוחים ומאפשרים, ולא באיזה סגל מעופש. חוץ מזה, יש שם גם יינות וואו, אך הם מיוחדים וגם יקרים יותר, ובכנות המגוון רחב ומשמעותי והצוות נחמד ומאיר פנים, וידעו להתאים לך את היין המדויק לכם מבלי להתנשא עליכם עם מושגי מינרלי ועפיץ.
שינקין 53, ימים א-ה 10:00-23:00, יום ו' 9:00-16:00, יום שבת 11:00-22:00

מנו וינו. צילום: נועם סרנה

בוטיק סנטרל

אין יותר מדי מה לחדש לכם על המאפייה בוטיק סנטרל, שכנראה שכולם מכירים, ובצדק. מדובר בקפה טוב, מאפים טובים והגונים, כריכים טריים וכיפיים לדרך ואף מבצעי סוף יום שווים ומשתלמים, שכוללים הנחות ודילים למינהם. מה שאולי לא כולם בהכרח יודעים הוא שיש להם את עוגת קראנץ' השמרים המנצחת בעיר לדעתנו. וכן, ברור שאכלנו את כולן.
שינקין 53, ימים א-ה 7:00-20:00, יום ו: 7:00-15:00. סגור בשבת

בוטיק סנטרל, רחוב שינקין. צילום: יעל שטוקמן

כיכר שינקין

במאפייה הקטנה והאינטימית תמצאו כיכרות לחם טריים וריחניים מבית היוצר של לחם ארטיזן, שמציעים לחמי מחמצת נהדרים, לצד לחמים מחיטה מלאה, כוסמין ובגטים. יש גם כריכים טובים ומספקים, עוגיות, ממרחים ועוד גודיז שכיף לקחת הביתה לצד קפה מעולה.
שינקין 53, יום א-ה 7:00-19:00, יום ו' 7:00-15:30

פרנצ'י

מה שהתחיל ככוך קטן בדמות בוטקה שהגיש מאפים טריים וטובים וקפה התרחב לכדי בית קפה עם ויטרינה עמוסה ועתירת פחמימות. הבוטקה עוד קיים, אך בפרנצ'י המורחב יש גם מקומות ישיבה וכאמור – ויטרינה מזוגגת, בה מחכים בצפיפות כריכים נאים בבגטים מאורכים ומפתים, קרואסונים ושאר פטיסרי, וגם סלטים (יש מוכנים ואפשר להרכיב), דגים כבושים ושאר דליקטסים.
שינקין 54, ימים א-ה בין 9:00-21:00 וביום שישי בין 9:00-14:00.

עוף בשינקין

אחרי שכבש את הרחוב עם הקצבייה, אהרוני חזר למקורות עם עוף צלוי ועסיסי. הרוטסירי שלו מציעעוף אסייתי או עוף בעשבי תיבול אותם תוכלו לקבל שלמים, מפורקים, ככרעיים, ככנפיים עם תוספות מהנות כגון תפוחי אדמה צלויים או קולסלאו, אורז פרסי ועוד. יש גם סלט עוף אסייתי, אבל אם אתם שואלים אותנו השוס האמיתי הוא כשהעוף נכנס לתוך כריך ויוצר ביס מנצח ורב טעמים ומרקמים שהוא לאנץ' מושלם לכל יום שהוא.
שינקין 55, ימים א-ה 10:30-18:00, יום שישי 10:30-16:00. סגור בשבת

עוף בשינקין (צילום: נועם רון)

הקצבייה

ממשיכים עם אהרוני והפעם עם המקום שהתחילה את האימפרייה הקטנה שלו כאן – הקצבייה שלו ושל בנו אורי, בה תוכלו למצוא כל מה שתרצו כדי להכין ארוחה בשרית נפלאה – החל מנתחי הבשר המובחרים, כלה ברטבים שמוצעים במקום ועד התבלינים המדויקים לכל נתח ונתח. ברור שיש גם סתם חזה עוף לשניצלים, כלומר לא סתם, הרי זה מוצר צריכה בסיסי. חוויית הקנייה נעימה והקצבים במקום מיומנים וינחו אתכם בדיוק איך ראוי לטפל בנתח שבחרתם.
שינקין 56, ימים א-ה 8:00-21:00, יום שישי 8:00-16:00. סגור בשבת

אכרם חומוס

אכרם מציין אוטוטו שלושה עשורי פעילות, כך שברור שהפך למוסד בצדק. החומוסייה המצוינת מנוהלת על ידי הזוג פותנה ואכרם ג'אבר, ומציעה חומוס מוצלח במרקם מדויק וקרמי, פלאפל טרי וחמים, צ'יפס של חומוסיות וסלט קצוץ לפי הספר. חומוסייה של פעם בלי שום דוואינים, ואפילו המחיר הולם את העממיות הטמונה באכרם – 25 ש"ח למנת חומוס כהלכתה.
שינקין 59, ימים א-ה בין 9:00-17:30, יום שישי: 9:00-16:00

אכרם חומוס (צילום: נועם רון)

לילי קפה

את קפה לילי פתחו אב ובן, וזה כבר מקסים בעיננו. עוד יותר מקסים לדעתנו הוא שהקפה החדש ממוקם בסוף הרחוב, איפה שאין בתי קפה, ובבניין מרהיב לשימור. והם שומרים על אווירה מוקפדת עם שיטה שהופכת את התור לנסבל, ויש גם מאצ'ה, מאפים וקפה ספיישלטי מעולה בטעמים מאוזנים שלא חוטאים בחמיצות (פירותיות בעגת הקפה המקצועית). אה ויש גם קפה לכלבים! פפצ'ינו שמורכב מחלב מוקצף בלבד והוא הלהיט של ההולכים על ארבע בשכונה.
שינקין 73, ימים א-ה 7:00-18:00. יום שישי: 8:00-14:30. כרגע סגור בשבת

מי כלב טוב? מי כלב טוב? אנחנו. אנחנו כלב טוב. קפה לילי (צילום: לוטן רוזין)

• אוכלים שותים
• שינקין
• בתי קפה
• היפים והמיצים
• ישראל אהרוני
• מנו וינו
• לחם ארז
• אלון שבו
• איטס

כרמל בין היא שחקנית שאתם כנראה מזהים מתפקידה הבלתי נשכח בתור צימר, או אולי מכמה מדורי רכילות שהתעסקו בחיי הזוגיים, אבל לאורך השנים האחרונות צברה רקורד לא מבוטל כשחקנית הצגות בתיאטרון הקאמרי, תיאטרון גשר ובמספר הצגות בקליבר מרשים ("המלט", "משחקים בחצר האחורית") של בית לסין. ממש עכשיו תוכלו לתפוס אותהבסרט "טור פרידה"של רוני ניניו, לצד דרור קרן.

>>שכונה ששייכת לי וכיכר שהגנתי עליה בגופי. העיר של אבנר ברנהיימר
>>המלצה על בית כנסת עוד לא הייתה לנו. זאת העיר של שי נחייסי

כרמל בין בסרט "טור פרידה". צילום: עופר ינוב

1. El Mano (אל מאנו)

מסעדת פועלים אסייתית, מקום אדיר לחגיגה – ארוחת הוט פוט מרהיבה, וקריוקי קטלני.
יסוד המעלה 46

מנת חזיר מקורמל באל מאנו. מתוך עמוד הפייסבוק של המסעדה

2. לינקולן ביליארד

מהיחידים שעוד לא חלשו עליו ההמון הרחב. יורדים כמה גרמי מדרגות בבניין סטנדרטי, יש תחושה של מקום מפוקפק, אבל אז נכנסים לאולם מרתפי גדול שמחזיר אותך אחורה לניינטיז. אורות עמומים, עשרות שולחנות ביליארד, בר עם כל הדרינקים והאלכוהול שרוצים, שניצלונים וצ׳יפס שמזכירים את הילדות בבריכה של המושב. כל התנאים הלאו-דווקא זוהרים של המקום מייצרים חוויה פשוטה ומושלמת של בילוי סטייל על שולחנות קטיפה ירוקים.
לינקולן 18

3. הלפר

חנות ספרים שבמקרה נקלעתי אליה, מאז אני מגיעה באופן קבוע להצטופף בין שורות העץ הדחוסות מפוצצות כרכים של העולם כולו. אפשר לצלול שם בפנים לאינסוף. אני אוהבת לקנות משם מתנות, לדייק מי מהאנשים שלי יאהב מה, מתוך כל השלל. קיבלו אצלי עוד נקודות כשהגעתי ביום שישי וגיליתי שהם חוגגים את הסופ"ש והחיים בבירות, ויסקי ודגים כבושים.
אלנבי 87

והריח בחינם. הלפר ספרים (צילום מסך: פייסבוק)

4. אבו נאסר

מסעדה מפורסמת בעג׳מי שמשקיפה לים. פותחים שולחן של שיפודים, דגים סלטים. הכי כיף, טעים ומפנק.
קדם 130

5. מנו וינו/עדינה

חנויות היין והמעדנייה של עמנואל אמינוף ועדי קייזרמן, שהפכו לקיסרים של האלכוהול בעיר, אבל על מצע של סטייל בלתי מתפשר, של הפרטים הקטנים. מציבים ת׳רף, נאמבר 1.

מקום לא אהוב בעיר

כל פינה עם חולדות ועכברים. נהיה כמעט טבעי להתהלך ברחוב ביחד עם חולדות לידך כמו חיית המחמד שלך. ואז למצוא אותן בתוך הדירות. ריסוס? טיפול מיידי. זה רעה חולה של העיר.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
Morning Light – סרט חד פעמי של חגי קמחי, שזכיתי לקחת בו חלק קטן. הוא יצר אותו במסגרת קול קורא לסרטים קצרים ביותר, של עד 2 דקות, שעוסקים במלחמת שבעה באוקטובר. מצד אחד, יבש בפנים עד כדי שאיך נוכל לדבר את זה ביצירות שלנו. מצד אחר, אם כבר אז להיות מבריקים ולתת את זה ביצירות מדויקות בלבד, עד כדי שלא יהיה צורך שנדבר את המילים שאין בנו. איכשהו חגי הצליח לעשות את זה. משימה קשה לאין שיעור לטעמי. שתי דקות שורפות וחריפות.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
כחלק מיומן מלחמה שאחותי, המשוררת שירי בין, כותבת מתחילת המלחמה, נכתבו שירים חוצי נשמות. ביניהם השיר ׳אביגיל׳ – שיר שהודפס ונתלה בעיר גלויות גלויות בפינות ורחובות. קשה לתאר את מה שנותן השיר בתור כוח, אבל חלק מהימים האלה עבורי, הוא היאחזות במעטי האנשים שניחנו ביכולת להמציא מילים חדשות כדי לתאר אותנו, האנחנו החדשים מאז שבעה באוקטובר.

לאיזה ארגון או מטרה אתממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
סיירת השמחה של תל אביב. כל פועלם הוא לשמח ילדים, נוער וכל אדם שפונה מהדרום לתל אביב החל מהרגע שפרצה המלחמה. חמל מטורף שעובד 24/7. הם מופיעים מול מפונים, מפעילים ימי הולדת, מקימים תחנות יצירה של כל סוגי האומנויות. הפקה מושלמת של כל אירוע מא׳ עד ת׳. בראש האירגון עומדת אישה לביאה – נועה דן. זו כתובת מצויינת לתרום לה, שמנוהלת בידי אנשי חינוך ואומנים שבנו בעשר אצבעות מעצמה של יופי אנושי.

מי התלאביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אחת מהם, דניאל עמית. הבחורה הזו לטעמי היא Unstoppable. היא לוחמת בכל המישורים, היא מנגישה הכל, היא לא רואה ממטר ואת המלחמה היא עברה ועוברת עם כולם. היא לידרית רצינית.

מה יהיה?
שאלת השאלות. העצוב מכל זה שאין עליה תשובה, לאף אחד וגם לא לי. נתרכז כולנו בלעשות את הכי טוב שלנו ולהתמיד בו ולהגדיל, להגדיל אותו בענק את הטוב.

• העיר שלי
• המפקדת
• שחקניות
• מנו וינו
• ביליארד

1. סלימי

מקום שקיים המון שנים ומייצג את שוק לוינסקי של פעם, ולא את ה-rebranding שעשו לו. מרגישים את זה באוכל, בשירות ובאווירה המשפחתית. סלימי מפורסם בתבשיל חורשט סבזי, אבל לדעתי יש שם את אחד משיפודי הקבב הטובים בעיר. יחד עם פיתה ובצל ועגבנייה על האש זהו אחד הביסים הטובים ביותר בעיר כיום.
נחלת בנימין 80

2. CÔTE

בתקופה האחרונה נפתחו המון ברי יין אבל החבר'ה שהקימו את קוט יודעים מה הם עושים. אני מכיר מהקבוצה את אלעד שוהם שניהל את תחום היין בקבוצת R2M של רותי ברודו, ויחד עם התמחור והעבודה המקצועית שנעשתה, נוצר מקום שתענוג לשבת בו. בר יין שהיה צריך אחד כמוהו בעיר.
אחד העם 33

קוט (צילום: נועם רון)

3. חנות דגים

המקום שלי לארוחת צהריים דווקא. מכינים לי במקום סשימי לפי הדגים שהגיעו באותו יום ומגישים אותו עם רוטב סויה, וזה אחד ה-VFM הטובים שיש כיום בעיר ותענוג של ארוחה. אוכל בריא, טוב וטרי.
שינקין 49

4.Nepali Pasal

מקום עם כיסונים מעולים שכיף לשבת בו ולחוות את נווה שאנן דרך הקולינריה.
נווה שאנן 49

5. גלריה ג'לדה

גלריית אמנות שמציגה תערוכות משתנות ואפשר לקנות בה פרינטים יפים וחולצות טריקו מודפסות באמנות נגישה. מקום שמצליח להנגיש אמנות גם לאנשים שלא יכולים להוציא אלפי שקלים עליה, וממקום מכבד ואיכותי.
סמטת בית הבד 3

• העיר שלי
• אוכלים שותים
• סלימי
• שוק לוינסקי
• קוט
• מנו וינו
• גלריה ג'לדה