להזמין אוכל הביתה זה כבר יקר מדי. לאכול במסעדות ממש טובות על בסיס קבוע זו התאבדות כלכלית. מה נשאר לפודיז תפרנים? לבשל בבית, לחפש מסעדות זולות וטובות בנווה שאנן, ולרחרח ללא הרף אחר עסקיות שבאמת משתלמות, שעות שמחות במיוחד או דילים מפתיעים במסעדות מהדרגים היותר עליונים. בחרנו להמליץ היום על שלושה דילים עדכניים ונדיבים שעוררו בנו התרגשות, כי נדיבות היא באמת המצרך הכי נדיר במטבחי עירנו.לא טוב לכם? תחזרו ביום אחר.

>> המון אוכל למחשבה: דירוג כל המסעדות של אייל שני בתל אביב
>> ציר הרגע: 10 קערות הראמן הכי טובות בתל אביב

בגבוה // האפריטיבו של תריסר

למה כדאי:תריסר, אם החמצתם, היא המסעדה המאוד ייחודית של שף ענר בן רפאל פורמן בשוק הנמל, ואם בדרך כלל היא קצת מחוץ להישג ידכם, אזבאפריטיבו המדובר שלההיא מציעה דיל מרהיב של חמש מנות קטנות (אך לא זערוריות) ב-52 ש"ח, בנוסף ל-15 אחוז הנחה על תפריט הערב והאלכוהול.
מה טעים:כל מה שהאיש הזה מבשל. נראה אתכם מתאפקים לא להזמין חצי תפריט.
אווירה:חלומית ומצועפת מבט אל מול הים.
>> תריסר, שוק הנמל, האנגר 12

מחמם את האווירה. אפריטיבו חורף, תריסר (צילום חיים יוסף)

ביומולדת // ה-30 של שצ'ופק

למה כדאי:מסעדת הדגים האהובה בצפון בן יהודה חוגגת את סיום העשור השלישי שלה, עניין מרגש במיוחד בעיר שבה מסעדות בנות 5 מוגדרות כ"וותיקות". תמיד טעים ופשוט ולא נורא יקר שם, אבללכבוד חגיגות יום ההולדת ה-30יוצג שם לאורך פברואר תפריט של ראשונות, קינוחים וכוסות יין ב-30 ש"ח. וזה ממש כדאי.
מה טעים:ב-30 ש"ח, כן? ארטישוק על הגריל, ראשי קלמרי, דגיגים מטוגנים ואולי הכי חשוב: קרם בוואריהההההה
אווירה:תגידו מזל טוב.
>> שצ'ופק, בן יהודה 256

שצ'ופק (צילום: אנטולי מיכאלו)

בשמחה // הפי האוור בשוק הפשפשים

למה כדאי:מדי יום שלישי ב-18:30 בערב, מרימה עיריית תל אביב-יפו את שוק הפשפשים עם הופעות חיות בפרויקט "השעות השמחות של יפו", והברים והמסעדות באזור מגיבים בהתאם עם שלל מבצעים משתלמים על התפריט ועד 50 אחוז הנחה על הדרינקים.
מה טעים:אנחנו אוהבים את השאפה בר (25 אחוז הנחה) ואת קפטן הוק (20 אחוז הנחה), אבל המבחר באזור מסחרר ויש משהו לכולם.
אווירה:לא יזיק לכולנו קצת מההפי הזה.
>> שוק הפשפשים, מדי שלישי בערב

הפי הפי האוור האוור. שוק הפשפשים (צילום: דימה חבר)

• אוכלים שותים
• שצ'ופק
• שוק הפשפשים
• תריסר

"את הבוקר של השבעה באוקטובר אני לא אשכח. בשבע בבוקר אני עוד לא מבין מה קורה ומה להודיע לעובדים. שעה אחר כך כבר הבנתי שאנחנו לא הולכים לפתוח את המסעדה בקרוב", משחזר אמיר דוידוביץ' בעלי שצ'ופק את אירועי השבת השחורה, שבעקבותיהם נסגרה המסעדה למשך שלושה שבועות. עוד באותו יום הוא מרוקן את המחסנים והמקרר ופותח במטבח חמ"ל עצמאי. "בגלל הסופ"ש היה לנו מלאי אוכל גדול. הצוות בישל וארז מנות, ואני נסעתי לחלק בצפון ובעוטף".

>> גיהנום בלשון, גן עדן בלב: 11 המנות הכי חריפות בתל אביב
>> הרגו את השליח: כך ניסיתי להיגמל ממשלוחי וולט, ולגמרי נכשלתי

בתום שבועיים, בעוד המדינה נכנסת לשגרת חירום, מקבל דוידוביץ' החלטה להפעיל את המסעדה מחדש. "הבנתי שאין ברירה. שצריך לשמור על העובדים כדי שלא נגיע למצב כמו אחרי הקורונה, שבו נאלצנו לבנות הכול מחדש. החלטנו לעבוד עם מעט עבודה שיש, העיקר להישאר פתוחים. נאלצנו להתמודד עם עובדים שגויסו למילואים ולאלתר בסידור העבודה כדי לחפות על חוסרים, אבל כולם נרתמו על מנת שנמשיך לתת שירות. במקום לשבת בבית ולראות חדשות, העבודה החזיקה את העובדים ואותי בשפיות".

שצ'ופק צילום אנטולי מיכאלו

מאז הפתיחה בשנת 1995, שצ'ופק נמצאת באותה נקודה בצפון בן יהודה. הבעלים דאז גדי שפי, מפקד השייטת לשעבר, עזב בשנת 2011 ומכר את המסעדה לחן וירקרמן – מלצר, מנהל משמרת ומנהל במסעדה, ולאמיר דוידוביץ', בעל עסקי קולינריה. בתקופת הקורונה החליט וירקרמן שהוא אינו בנוי לאי הוודאות ועזב. דוידוביץ' נותר לבדו בשדרת הניהול ונאלץ להתמודד עם השלכות הפוסט־קורונה. "הרכבנו את המקום מחדש. גיוס צוות היה הבעיה הקשה ביותר, כי אורחים שמכירים את המסעדה לא קיבלו שירות ברמה שהם מורגלים אליה. בנינו את כל המנגנון השירותי וחזרנו לסוג של שגרה. ואז פרצה המלחמה".

אמיר דוידוביץ', שף דנטה והצוות הפיליפיני. שצ'ופק (צילום: אנטולי מיכאלו)

המטבח, למרבה המזל, נותר יציב. השף הראשי דנטה, ממוצא פיליפיני, עובד במסעדה מיום הפתיחה בשנת 1995. רעייתו, פיליפינית גם כן, מכינה את הסלטים כבר 20 שנה. כתוצאה מכך התפריט קבוע מבחינת מנות ומהלך הארוחה. "סלטים לפתיחת שולחן וחלוקת מנות הם חלק מהדי.אן.איי שלנו הרבה לפני ששרינג נעשה טרנדי. זה גם מה שקורץ לקהל צעיר, שיכול להתנסות בטעמים מגוונים בארוחה אחת. הבוקר שלי מתחיל בטלפון לספק דגים לראות מה הגיע בנוסף לקבועים שלנו – פורל מנחל דן, לברק ודניס. לאחרונה קיבלנו הרבה פלמידה אדומה אבל על דגה מקומית אי אפשר לבסס תפריט שלם, רק מנות ספיישל".

יש דברים שלא משתנים. שצ'ופק (צילום: אנטולי מיכאלו)

במהלך שלושת עשורי קיומה ראתה שצ'ופק הכול – מבצעים ומלחמות, טרור ברחובות ובאוטובוסים, גאות ושפל. כבר יותר משנה שתיירות אין ("עבדנו לא מעט עם תיירים והתיירות ירדה לאפס"), והחפירות בבן יהודה שיבשו לגמרי את מהלך החיים והעסקים. "פעם לא היו מסעדות טובות ברחבי הארץ, ומי שרצה לבלות נסע לתל אביב. היום לכל עיר יש את המסעדות הטובות שלה ואנשים לא ממהרים להיכנס לתל אביב, לעמוד בפקקים ולשלם הון על חנייה".

באופן מפתיע – או שלא – תושבי תל אביב ממלאים את החסר. צעירים שלא ידעו את שצ'ופק עוצרים במסעדה בדרך מהים לקלמארי מטוגן ובירה קרה. דור ההמשך, שהמקום נטוע עמוק בזיכרונותיו ובאלבום התמונות המשפחתי שלו, חוזר עם הילדים. כדי לחדש ולגוון נוספו לתפריט שרימפס באוזו, פירות ים בקארי ועוד מנות עדכניות וקוקטיילים "שלא היו לנו אף פעם". במתיחת פנים קוסמטית הוסר תקרת העץ, וחזית העץ הכהה נצבעה בגוונים בהירים. התאורה הוחלפה וכך גם השולחנות בחוץ. רק כסאות העץ הישנים, שהלוגו חרוט בגבם, נותרו כעדות נוסטלגית. הם והבוואריה המיתולוגית כמובן.

שצ'ופק צילום אנטולי מיכאלו

את אירועי 30 שנות פעילותה מציינת שצ'ופק בתפריט במחירי גיל יום ההולדת, מנהג שמלווה את המסעדה כבר תקופה. מנות ראשונות, קינוחים ויינות בכוסות מיקבי הרי גליל ורמת הגולן ("אנחנו עובדים איתם הרבה עוד מלפני המלחמה ואוהבים לפרגן להם") יימכרו עד סוף החודש ב-30 ש"ח, לצד דגים בגריל ופירות ים. דוידוביץ' מדגיש שהוא מקפיד על שמירת האיזון העדין בין נוסטלגי ועכשוויות כדי לשמור על הקהל הוותיק, שהוא נשמת אפה של המסעדה.

"צריך כל הזמן ללכת בין הטיפות ולא לחדש יותר מדי. בעיר נפתחות הרבה מסעדות ואני מרגיש שאני צריך לשמור על אי של יציבות, שבו אתה יודע מה אתה מקבל. לקוח שאכל כאן לפני שנתיים יקבל היום בדיוק אותו שירות ואותם טעמים כי השמירה על יציבות המוצר וחוויית השירות חשובות לנו. זה מה שמחזיר את הלקוחות. ודג טרי. אין כמו דג טרי".

• אוכלים שותים
• מסעדות דגים
• שצ'ופק
• מסעדות בתל אביב

זה לא זמן טוב להיות מסעדה בתל אביב. רוב הזמן הוא לא זמן טוב להיות מסעדה בתל אביב, אבל עכשיו במיוחד. דווקא בשל גלי הסגירות הנוכחים, רצינו לספק קרן אור של אופטימיות ולהזכיר שיש מקומות ששורדים פה אפילו יותר זמן משמדינת ישראל קיימת. עברנו את פרעה, נעבור גם את זה ועוד נספיק להכין קינוח. אלו השורדות הכי מצטיינות של סצינת האוכל התל אביבית.

>>שאלנו את ותיקי מסעדות העיר "איך מסעדה יכולה לשרוד תקופה שכזו?"

אולימפוס

ותק:92 שנה
מה הסיפור:מסעדה יוונית בלקנית והמסעדה הכי ותיקה בארץ, לכן גם המיתולוגית ביותר. בכל זאת – יוון, מיתולוגיה – ברור שיהיה כאן סיפור. המסעדה נפתחה ב-1932 בפינת הרחובות קישון-לוינסקי על ידי שלמה סטרומזה שעלה מסלוניקי, והייתה בית גידול לטבחים ומסעדנים רבים שהמשיכו אחר כך לפתוח מסעדות בלקניות משלהם כמו תרמית פרמידה. בתחילת שנות התשעים עברה המסעדה למשכנה הנוכחי מול בית מעריב, ועברה לידיו של פפו נחמן – סלוניקאי גם הוא, שכיום בנו יונה מנהל את המסעדה יחד עם בנו וכלתו. המסעדה, שהפכה במירוץ השנים למוסד מוביל ומצליח, שומרת על חזות מסעדת הפועלים וזה כנראה סוד ההצלחה, שכן לא נכנעה לטרנדים חולפים ולא נתנה להצלחה לעלות לה לראש. האוכל הוא עדיין אותו אוכל אותנטי, יווני ונהדר, טרי ומתובל כמו שצריך. בלי דאווינים מיותרים.
מנה חובה: מוסקה
קרליבך 7

מסעדת אולימפוס. צילום:אנטולי מיכאלו

שמוליק כהן

ותק:88 שנה
מה הסיפור:מסעדת שמוליק כהן קיימת עוד מלפני קום המדינה, באותו לוקיישן מאז 1936 (!) ויש מאחוריה לא פחות מארבעה דורות בשלנים. כיום תומר רוזין, הנין של רבקה (אמו של שמוליק כהן) הוא זה שמנהל את העניינים יחד עם אמו ציפי. ההיסטוריה המכובדת הזאת עשויה להסביר את קסמו של המוסד שמגיש אוכל יהודי מזרח אירופאי כמו בשטעטל, עם מפות לבנות מגוהצות, אווירה שמחה ותצלומים מפעם על הקירות שמזכירים לנו כי מדובר בפיסת היסטוריה מכובדת. האוכל גלאט כשר למהדרין, ובתפריט תמצאו את כל הקלאסיקות מבית סבתא (לפחות סבתא כלשהי) כמו גפילטע פיש כהלכתו עם חריין, טשולנט, רגל קרושה, סלט ביצים עם גריבלאך ועוד רבים, טובים ומנחמים בטעם מבורך של פעם.
מנה חובה:טשולנט עם קישקע
הרצל 146

מסעדת שמוליק כהן. צילום: באדיבות המסעדה

קיטון

ותק:79 שנה
מה הסיפור:מנשה קדישמן אמר על קיטון ש"כולנו הומלסים בנשמה וקיטון מזכיר לנו את הבית שאבד". הציטוט הזה מסביר הכל – את קסמה של קיטון, את העובדה שהיה למקום עבור תל אביביים של לפני קום המדינה, כבר אז, כפיסה נוסטלגית מבית שאבד, וגם את העובדה שהיא ממשיכה לשרוד גם היום באותה המתכונת – אוכל יהודי בנוסח מזרח אירופאי. נהדר, אותנטי ולא מתחנף, וכזה שנראה כי לא עומד להתיישן אף פעם. תמצאו שם את כל הקלאסיקות של פעם – החל מקיגל, כבד קצוץ וצימעס, כלה בוורניקס רכים וממולאים תפוחי אדמה ועד טשולנט בשרי לפי הספר.
מנה חובה:ורניקס
דיזינגוף 145

אנטיביוטיקה פולנית בקיטון (צילום: אנטולי קריניצקי)

סנדר

ותק:76 שנה
מה הסיפור:מי שמבשל היום בסנדר זה זמי שרייבר, דור שלישי למקימי המסעדה התל אביבית שנמצאת איתנו מהשנה הראשונה של המדינה. המורשת המפוארת הזו ניכרת בכל פינה בסנדר, החל מהתפריט המזרח אירופאי המסורתי שלא נס ליחו, כלה בעיצוב הנושן שנראה כאילו נלקח מהסיקסטיז, ועד האווירה הביתית והחמימה שמצויה במקום. לאכול מרק עוף עם קניידלך בסנדר כשבחוץ גשם זלעפות, זה תענוג ששמור למיטיבי לכת ואנחנו מקווים שלא יעלם לעולם.
מנה חובה:מרק עוף עם קניידלך
לוינסקי 54

געגועים לשטייטעל. סנדר. צילום: מתוך עמוד הוולט של המסעדה

מונקה

ותק:76 שנה
מה הסיפור:מונקה היא מסעדה בולגרית שנפתחה ביפו, שבימים עברו הייתה בולגריה הקטנה, ואיכלסה חלק גדול מהעלייה הבולגרית שהגיעה ארצה. המסעדה שומרת על הקסם שלה עם קבב לפי הספר, תבשילים בלקניים ריחניים, מוסקה בשרית לעלות בשבילה לרגל, בצקי פילו ממולאים ומופלאים,וגם עדת לקוחות קבועה ומושבעת שמזכירה את יפו של אז, ונותרת נאמנה גם שנים אחר כך.
מנה חובה:שקמבה צ׳ורבה
יהודה הימית 15

מסעדת מונקה. צילום: יולי גורודינסקי

מרסנד

ותק:69 שנה
מה הסיפור:וולטר וחנה מרסנד פתחו את בית הקפה בפינת הרחובות פרישמן בן יהודה, במחצית שנות החמישים של המאה הקודמת. הם הביאו איתם מאירופה עוגות עתירות קצפת ואירחו דרך קבע את מיטב הגאוורדיה הייקית של תל אביב. בעשרים שנה האחרונות ניהל את בית הקפה בועז טרגרמן, שסגר אותו לפני ארבע שנים למורת רוחם של קהל הלקוחות הקבוע. אלא שהגעגוע החל לפעום, ואחרי שמרסנד התארח בבתי קפה אחרים, בועז נפתח שוב לפעילות, רק בלוקיישן ובוויב מעודכן יותר, אבל עדיין בבן יהודה. וכן עדיין יש לטקעס ועוגות אוסטרו הונגריות בויטרינה.
מנה חובה: ד"ש מסבתא
בן יהודה 71

אבו חסן הדולפין

ותק:65 שנה
מה הסיפור:את אבו חסן פתח עלי קרוואן, תחילה עם עגלה ארעית בשכונת עג'מי, ובמהרה השכנים התלהבו מהתוצרת והוא פתח מסעדה קבועה שרבים עלו בעקבותיה לרגל. מאז נוספו שתיי מסעדות נוספות ולא מעט גלגלולים עברו על אבו חסן, אבל דבר אחד בטוח – החומוס באבו חסן היה ונותר חומוס מנצח. חומוס שמגיעים מכל הארץ לבוא לנגב ומנת משולש שלא נוותר עליה בעד שום הון.
מנה חובה:משולש
הדולפין 1

אייקוניות בצלחת. המשולש של אבו חסן. (צילום: אנטולי מיכאלו)

חיים נלו

ותק:64 שנה
חיים נלו הוא מוסד מיתולוגי ששוכן החל מתחילת שנות השישים ברחוב אילת. כמו דברים טובים רבים, גם הוא החל כדוכן גריל שהתרחב אט אט למסעדה שהיא היום, ובמירוץ השנים נודע לתקופה בתור הקבב הטוב ביותר בארץ. נלו כבר לא איתנו, אבל העסק נותר במשפחה כששני הבנים למשפחת נלו המשיכו את דרכו. המסעדה אמנם שופצה מאז, אבל הרוח היא אותה הרוח והם מקפידים בדומה לאביהם על בשרים בגריל בנוסח רומני, מבלי לשכוח את קבב, כבדים מטוגנים, סרמלה וסטייקים מובחרים מבשר שמיישנים במקום. כמובן נמליץ להוסיף לשולחן איקרה, חציל רומני, כבד קצוץ ופאפנש לקינוח.
מנה חובה: סרמלה
אילת 11

שבתאי היפה

ותק:62 שנה
מה הסיפור:שבתאי היפה היא אחת ממסעדות הדגים הראשונות בארץ, שהחלה את דרכה בתחילת שנות השישים – איך לא – כדוכן שמגיש דגים מטוגנים בתוך כיכר לחם. מאז עברו לא מעט דגים בחכה, והמסעדה הפכה לטברנה פופולרית ומובילה בישראל המגישה דגה טרייה, פירות ים וגם מזאטים טריים ורעננים. את המסעדה הקים אביו של שבתאי, ראובן סקנדריון, כשעלה ארצה מטורקיה, ובשנים האחרונות ניהל אותה בנו שבתאי, הלוא הוא שבתאי היפה. בחודשים האחרונים הלך שבתאי לעולמו, וכיום מנהל את המסעדה בנו. בקיצור, שלושה דורות של דגים מטוגנים, מדובר במורשת מכובדת.
מנה חובה:קלמארי מטוגן
הצורפים 38

הקולות של פיראוס (צילום מתוך עמוד האינסטגרם shabtai_hayafe)

מי ומי

ותק:55 שנה
מה הסיפור:מסעדת מי ומי ממוקמת ברחוב מנחם בגין כבר 55 שנה. רוב השנים זה עבד טוב מאוד, עד שב-2016 המסעדה נקלעה להריסות בניית הרכבת, והרשויות נותרו אדישות למצוקתה של הבעלים שלומית פורמן, שהותשה והחליטה לסגור. אלא שהיופי במוסדות כאלה הוא שמאחוריהם עומדים לא רק בעלים למודי ניסיון וקרבות, אלא גם צוות עובדים נאמן, שבמקרה הזה התאגד במרץ כדי להותיר את המסעדה פתוחה עד שהצליח במשימה, והפך לבעלים החדשים. ואנחנו הרווחנו סטקייה לתפארת, וכך נשארה מנה אייקונית של סטייק לבן בפיתה שאנחנו רוצים שתישאר לנצח.
מנה חובה:לבן בפיתה
מנחם בגין 35

שמעון מלך המרקים

ותק:48 שנה
מה הסיפור:בהיכל המרקים של שמעון בכרם התימנים, עדיין תוכלו לראות פתיליות במטבח. הן מסודרות יפה בשורה כשעל גביהן סירים עמוסים בניחוחות, תבלינים (וחוויאג' במיוחד) וכל טוב הארץ. מה נגיד – אוטוטו חמישים שנה של ישיבה על כיסאות כתר ולגימה של מרק טוב ומהביל הן בהחלט לא עניין של מה בכך. את המסעדה מנהלת היום ביד מיומנת יונית סעדה, בתו של שמעון ז"ל שמקפידה על בישול של מרקי בשר לפי מיטב המסורת התימנית. ואם אתם שואלים אותנו, אנחנו ממליצים לפחות פעם אחת בחורף קר, לבוא לטבול לחוח במרק רגל.
מנה חובה:מרק רגל
יחיא קאפח 28

שמעון וציפורה סעדיה, שמעון מלך המרקים. צילום איור: איליה מלניקוב

פאב עמירם

ותק:48 שנה
מה הסיפור:פאב עמירם הוא מקום של מסורת ומורשת, כזה שאפשר לבוא להשתכר בו באמצע היום. במרכזו בר עץ מהגוני כהה עם שלל בקבוקי שיכר מסקרנים, הוא כמעט מציין יובל, מעוצב ברוח אייטיז מובהקת ועדיין מצליח להישאר רלוונטי. נדמה שהן בזכות העובדה שאין מקומות רבים לשתות בהם באמצע היום (במיוחד לא כזו גינס צוננת), והן בזכות שמוגש בו אוכל פאבים מצוין הכולל נקניקיות שמנמנות, בייקון, צלעות חזיר, ירקות מטוגנים, צלחת ירקות שהפכה לאייקונית ועוד ועוד.
מנה חובה:נקניקיה וגינס
התערוכה 8

פאב כמו שפאב צריך להיות. עמירם (צילום: ספי קרופסקי)

הבלינצ'ס ההונגרי

ותק:47 שנה
מה הסיפור:זו רשימה שחלק גדול ממהותה היא נוסטלגיה, ולכן ברור שנכלול בה את המסעדת הנוסטלגית הנ"ל. מסעדת הבלינצ'ס ההונגרי ברחוב ירמיהו היא מסעדה שלא בהכרח הייתה נפתחת היום, אבל היא משמרת את הרוח התמימה והרומנטית שהייתה בתל אביב בעבר וזהו סוד הקסם שלה. לאור נרות, מוזמנים הסועדים לעיין בתפריט ולבחור מבין מנות הבלינצ'ס השונות. הבלינצ'ס דקיק ועשוי בעבודת יד במקום כמובן, ויש לא מעט אופציות מפתות. בזירת המלוחים יש בלינצ'ס גבינה לבנה מלוחה, בלינצ'ס עם חציליםושום ואפילו אחד עם גולאש פטריות למיטבי לכת. בזירת המתוקים נמליץ על גבינה לבנה עם צימוקים למען השלמת החוויה הנוסטלגית.
מנה חובה:בלינצ'ס פלמבה
ירמיהו 35

חומוס אשכרה

ותק:45 שנה
מה הסיפור:יכול להיות שכשדן ורות תבור פתחו את חומוס אשכרה הם חשבו שתהיה רשימה כזו ונוכל להגיד – אשכרה 45 שנה? אז אשכרה. חומוס אשכרה ששוכן בירמיהו כבר 45 שנה, הוא חומוס שתמיד רוצים לנגב ולטבול בו פיתה חמימה. החומוס ניחן בטריות מירבית ובמרקם קרמי וחלקלק כראוי. מלבד זאת, יש במקום גם תבשילים ביתיים דוגמת אורז ושעועית ברוטב אדום, שווארמת פטריות ערבה לחיך ופלאפל טרי וחמים.
מנה חובה:אורז ושעועית
ירמיהו 45

טנדורי

ותק:42 שנה
מה הסיפור:מסעדת טנדורי של רינה פושקרנה הכירה לחיך הישראלי את נפלאות הטאלי. עם תבשילים הודים פיקנטיים, ערבים לחיך ובעיקר נאמנים למקור, אין ספק שלטנדורי מקום של כבוד בקולינריה התל אביבית והישראלית (וגם כוכבית, שכן זה המקום בו ביבי ושרה יצאו לדייט ראשון), במיוחד כאשר פושקרנה לא קפאה על הפניר והוסיפה להתחדש, לעדכן ואף לפתוח סניף נוסף בהרצליה השכנה. לפני שנה המסעדה עברה ממיקומה בכיכר דיזינגוף לטיילת, אבל הצ׳יקן טיקה עדיין אותו הטיקה.
מנה חובה:באטר צ׳יקן
טיילת הרברט סמואל 76

רק הסתגלן שורד. טנדורי לנדס אנד (צילום יח"צ)

פרונטו

ותק:35 שנה
מה הסיפור:מסעדת פרונטו נפתחה לפני 35 שנה ברחוב נחמני על ידי המסעדן רפי אדר. אז היא הייתה מסעדה איטלקית קלאסית, מה שהיה נדיר למדי בנוף התל אביבי. ופקדו אותה אנשי עסקים רבים. אחרי עשרים שנה היא עברה ממיקומה המיתולוגי ברחוב נחמני, אל זה הנוכחי ברחוב הרצל. לא היה זה רק מעבר לוקיישן, אלא גם תפנית משמעותית ברוח המסעדה כאשר השף הצעיר דאז דיוויד פרנקל קיבל לידיו את המושכות. הוא התרחק בהדרגה מהמטבח האיטלקי הקלאסי והפך את המסעדה למסעדת עילית עם אוכל מצוין ועכשווי. אנשי העסקים עדיין פוקדים את המקום, וזו עדיין אחת מהמסעדות המצוינות בתל אביב.
מנה חובה:ברוסקטה מוצרלה ואנשובי
הרצל 4

טורקיז

ותק:33 שנה
מה הסיפור:מסעדת טורקיז שמשקיפה לגלי הים הטורקיזיים (סליחה, מילה קשה) היא ממסעדות הגורמה הראשונות בארצנו, ואחרי לא פחות מ-33 שנים, ברור שהיא כאן כדי להישאר. קהל היעד המצוי בה מורכב בעיקר אנשי עסקים, פולטיקאים וסלבס מקומיים. במטבח של טורקיז אופים את הלחם לבד, וגם כבישת הדגים ויישון הבשר נעשה במקום. כיאה לנוף הגלים, בתפריט תמצאו לא מעט מנות דגים ופירות ים טריות ונהדרות וגם תפריט יין מרשים לכל הדעות.
מנה חובה:פסטה פיצ'י דייגים
הרצל רוזנבלום 6

טורקיז. צילום: יח"צ

ברבוניה

ותק: 32 שנה
מה הסיפור:מסעדת הדגים מהמנצחות בעירנו והיא חפה ממניירות ומאמץ, ומצליחה כבר שלושה עשורים להיות בית למשפחות ופרלמנטים רבים. ברבוניה מתמקדת בדגה טרייה ומקומית, מזאטים צבעוניים וטריים וכמובן מנה של ערימת ברבוניות מטוגנות למהדרין שנתנה לה את שמה ולנו נתנה רבע שעה של התעסקות וסיפוק מירביים.
מנה חובה:ברבוניה
בן יהודה 192

מנזר

ותק:31 שנה
מה הסיפור:תל אביב לא תהיה תל אביב בלי המנזר. כן, ככה פשוט. קשה להסביר מהו בדיוק התמהיל של המקום הזה, שמצליח להיות בית לכל כך הרבה תל אביביים, אבל כולם שם בהחלט מבינים. אולי זו העובדה שהוא ניחן באווירה נונשלנטית ובלתי מתאמצת, שירות פמיליארי במידה ותפריט אוכל מצוין במחיר נוח. אולי זו העובדה שהוא פתוח לאורך רוב שעות היממה, קשה לשים על זה את האצבע אבל מה שבטוח – המנזר הוא באנקר של העיר כבר 32 שנה, ולחיי השנים הבאות.
מנה חובה:סלט קיסר עם אנשובי
אלנבי 60

המנזר (צילום: יעקב בלומנטל)

ד"ר שקשוקה

ותק:31 שנה
מה הסיפור:מסעדתו של בינו גבסו בפאתי שוק הפשפשים היפואי, מדוברת עוד מימי הניינטיז העליזים לא רק בזכות מבחר השקשוקה האדיר שלה, אלא גם בזכות האוכל הטריפוליטאי המצוין שמבשל גבסו. לצד שקשוקה קלאסית, חמשוקה, שקשוקה חצילים, שקשוקה מרגז, יש שם קוסקוס ירקות מופלא, טבחה בסלק, מפרום ועוד קלאסיקות בניחוח של בית.
מנה חובה:שקשוקה מרגז
בית אשל 3

דיקסי

ותק:30 שנה
מה הסיפור:מסעדת דיקסי של חיים כהן לימדה את כולנו להעריץ אוכל אמריקאי בסגנון דיינר, שלא לדבר על מה זה הום פרייז, ולנצח נהיה אסירי תודה לחיים על כך. ערימת כנפיים מזוגגות שכבר הפכה לאייקונית, הום פרייז נמסים בפה לחלום עליהם בלילה, המבורגרים שמנמנים ומשובחים, כריך אנטריקוט מושלם, סלט קיסר עם תועפות פרמזן וגם עוגת גבינה ניו יורק צוננת וחד פעמית.
מנה חובה:כנפיים
יגאל אלון 120

מחזיר אהבות קודמות. חיים כהן והבראנץ' בדיקסי (צילום אסף קרלה)

מיטבר

ותק:30 שנה
מה הסיפור:מיטבר שנפתח בשדרות ח"ן לפני 30 שנה הוא מהסטייק האוס הוותיקים של עירנו ומהנחשבים בארץ, ובצדק. המקום מצליח לשמור על רמה גבוהה כבר שלושה עשורים, כי בשר מתיישן טוב, ובעיקר לספק לנו מענה הולם לדחף הקרניבורי הקדום שלנו עם בשרים איכותיים ומובחרים.
מנה חובה: אחרי הכל, ההמבורגר מנצח.
שדרות ח"ן 52

שצ'ופק

ותק:29 שנה
מה הסיפור:המסעדה אידאלית לארוחה משפחתית ומתחילה עם מזאטים טריים ומפתים שמוצעים לריפיל וניצבים בנדיבות במרכז השולחן, וממשיכה משם עם מנות עיקריות וגדולות של דגים בגריל, פירות ים מטוגנים או מאודים וגם מנה מופלאה של פיש אנד צ'יפס לחובבים. יש אפילו דפי צביעה לילדים שלא ישתעממו.
מנה חובה:מולים מרינייר
בן יהודה 256

שצ'ופק (צילום אפיק גבאי)

איציק הגדול

ותק:29 שנה
מה הסיפור:בהיכל הבשרים הנודע של יפו, שהתחיל ממסעדה שכונתית ואינטימית וגדל עם השנים עד לחלל מרווח וגדול מימדים עם 250 מקומות ישיבה (וגם נוספו לו סניפים ואפילו שווארמה). כשתגיעו לאיציק ביפו, תוכלו לראות את נתחי הבקר המקומי מתיישנים ומוצגים לראווה, ותוכלו להנות ממגוון גדול של בשרים על הגריל יחד עם אינספור מזאטים לבחירה ולחם שנאפה בטאבון ומוגש חמים וטעים. משום מה, ממש מתגאים שם בואגיו.
מנה חובה:אנטריקוט על העצם
דוד רזיאל 3

בית תאילנדי

ותק:28 שנה
מה הסיפור:יריב מלילי הוא ללא ספק מי שהביא את המטבח התאילנדי לישראל, והפך אותו להיות אחד מהפופולריים והאהובים על ישראלים כיום. עם מנות עשירות ומופלאות שמבטאות את מירב המטבחים והסגנונות התאילנדיים, היכרות מעמיקה עם התרבות התאית ובישול פשוט מצוין – אין ספק שמדובר במסעדה מנצחת. חוץ מזה שנדמה כי אין כמעט תל אביבי שלא חגג איזו שמחה משפחתית בשולחן בבית תאילנדי, מסעדה שתמיד נזכור לה חסד נעורים ותמיד נשמח להגיע אליה שוב.
מנה חובה:מיאנג פלה
בוגרשוב 8

שינה את השוק. בית תאילנדי (צילום: יהונתן בן חיים)

אגאדיר

ותק:27 שנה
מה הסיפור:הסניף הראשון של אגאדיר קם בנחלת בנימין והיה פתוח עד השעות הקטנות של הלילה, מה שהפך אותו לאבן שואבת של בלייני העיר. זאת כמובן יחד עם המבורגר מובחר ומצוין, מה שהיה די חלוצי וראשוני בשעתו. מאז ועד היום שומרים באגאדיר על רמה גבוהה של חומרי גלם, אווירה פאן וסליזית במידה שהולמת את חיי הלילה (שכבר נסגרים מוקדם יותר) וכמובן המבורגר מנצח.
מנה חובה: המעושן
נחלת בנימין 2

ארנסטו

ותק:27 שנה
מה הסיפור:מפות משובצות באדום לבן, נרות דולקים וריח של פרמזן מהמטבח. הו, בהחלט הגעתם לארנסטו, מסעדה איטלקית מתוקה ורומנטית שמזכירה ברוחה טרטוריות איטלקיות מסורתיות, ונשארת מהאהובות עלינו כבר כמעט שלושה עשורים. ארנסטו הבעלים של המסעדה הגיע אלינו מרומא, ומי שמבשל הוא אנג'לו דלה אריצי, רומאי גם הוא. מה שאומר אוכל איטלקי אותנטי וערב לחיך, ואפילו שמועה שזו המסעדה החביבה על חברי השגרירות האיטלקית.
מנה חובה:פסטה פוטסנקה
בן יהודה 90

קצ'יו א פפה בארנסטו. צילום: אנטולי מיכאלו

מנטה ריי

ותק:26 שנה
מה הסיפור:מנטה ריי הוקמה על ידי עפרה ואבי גנור לפני 26 וכבר אז נודעה כמסעדת חופים אמיתית, שמבשלת דגים ופירות ים טריים במגוון טכניקות בישול ומקפידה על חומרי גלם מצוינים. שמה של מנטה ריי הולך לפניה, ואפשר לרשום לזכותה את אחד מהבראנצ'ים הראשונים שאכלנו בעיר. ונדמה שאין תל אביבי שלא אכל במנטה ריי, ומי שלא אכל אז בוודאי הריח. שכן בשיטוט אגבי בטיילת תוכלו להריח את הריח המשכר של הקלמרי המטוגן ותחלמו לקפוץ פנימה.
מנה חובה:סיר ברזל עם פירות ים
נחום גולדמן 6

הזקן והים

ותק:25 שנה
מה הסיפור:מה אנחנו אוהבים? ריפיל. מה אנחנו עוד אוהבים? ללא הגבלה. אז הזקן והים, המסעדה שנפתחה ביפו לפני חצי יובל על ידי יונס, עלי בהחלט קלטה את הטעם שלנו ועושה זאת נהדר לאורך השנים. עם נוף שובה לב, תפריט מגוון ונהדר, מנות נדיבות, מחירים נוחים והקפדה על חומרי גלם טריים ומצוינים אין ספק שזו הייתה ונותרה הגו טו של רבים.
מנה חובה:שרימפס מטוגן
קדם 85

קלאסיקה יפואית (צילום מעמוד האינסטגרם hazaken_v_hayam_1999)

שמשירי

ותק:24 שנה
מה הסיפור:מסעדת שמשירי הפרסית שבשוק לוינסקי היא מסעדה פרסית אותנטית שמגישה את מיטב המנות הקלאסיות של המטבח הפרסי. הניחנות במרכיבים בריאים ותיבול ענוג וייחודי שמוענק לאוכל באמצעות זעפרן, בלאנגו וקינמון. תמצאו בה חורשט (תבשיל) סבזי וחורשט עלו, אורז פרסי לתפארת, דולמה, בשרים בנוסח פרסי על הגריל וגם גונדי בעבודת יד כמובן.
מנה חובה:עש תורשי
נחלת בנימין 99

• אוכלים שותים
• מסעדות בתל אביב
• הזקן והים
• מנטה ריי
• ארנסטו
• אגאדיר
• בית תאילנדי
• איציק הגדול
• שצ'ופק
• מיטבר
• ד"ר שקשוקה
• דיקסי
• המנזר
• ברבוניה
• טורקיז
• פרונטו
• טנדורי
• פאב עמירם
• שמעון מלך המרקים
• מי ומי
• חיים נלו
• אבו חסן
• מרסנד
• סנדר
• קיטון
• אולימפוס

סצנת האוכל בתל אביב חוזרת לעצמה לאט, בהדרגה, ולגמרי אחרת: כל הפוקוס של מקומות רבים בעיר נתון להישרדות, אחרים מחפשים כיצד להמשיך ולסייע תוך כדי עבודה למפונים, למילואימניקים ולעסקי הקולינריה בקווי העימות, וכולם בודקים איך אפשר לתת לקהל אוכל טוב במחירים מותאמים למצב. ויש לנו חדשות בשבילכם: יש לנו חדשות בשבילכם. אלה חדשות האוכל השבוע ועיקרן תחילה.

>> סיר אהבה פשוט: 23 המסעדות הכי רומנטיות בתל אביב
>> אהבה שמחכה רק לכם: 11 ברי היין הכי רומנטיים בתל אביב

חיים כהן וגיא גמזו מרימים למפונים | DNA עזריאלי

השפים חיים כהן וגיא גמזו חוברים לקונדיטורים שפונו מהדרום והצפון ולמילואימניקים שעסקיהם נפגעו, בפופ אפ שכבר מתקיים החל מאתמול (14.2) במתחם הפוד טראקס בעזריאלי. כהן וגמזו יכינו מנות נבחרות מדיקסי ונונונו בגרסה כשרה ויארחו את "שוקולד קפה", לזכרו של השוקולטייר דביר קרפ שנרצח בביתו בשבעה באוקטובר ואת "הברוליה" (התלהבנו ממנו באוגוסט האחרון), שבעליו משרת בעזה כבר ארבעה חודשים במקום להכין קרם ברולה ועוד. בר אלכוהול ישקה אתכם בקוקטיילים ובדוכני היריד תוכלו לרכוש גבינות ודבש מהעוטף, שמן זית מהצפון ופירות מתלמי יוסף. הכניסה חופשית.
מתחםDNAעזריאלי, רביעי-רביעי (14-21.2), ראשון-חמישי12:00-22:00, שישי 9:30-15:30, שבת סגור

צ'יקן ווינגז שעושות לך כנפיים. חיים כהן (צילום: דור שרון)

הקרואסונים חוזרים | מטרלו X שרונה מרקט

חובבי פחמימות, שימו לב: הפטיסרי מטרלו, עם הקרואסונים מקיבוץ עין זיון ברמת הגולן ששמעם יצא לכל רחבי הארץ (התלהבנו מאוד ביוני 2022), חוזר לשרונה מרקט. בפופ אפ, שיתקיים במתכונת מורחבת, יכין שף קונדיטור עדי פרץ את כריכי הקרואסון המופלאים שלו במילוי, למשל, ביצה מקושקשת רכה עם הרבה פרמזן, קורנדביף וחרדל ועוד ועוד, לפי העונה, החשק ומצב הרוח וגם בגרסאות מתוקות. הפעם אין צורך להידחף כי הפופ אפ יימשך חודש.
קלמן מגן 3 (שרונה מרקט), שני-שישי (21.2-22.3)

כל קרואסון וואו. מטרלו (צילום: יחסי ציבור)

אדום עולה 1 | ארז קומרובסקי X אגאדיר

זוכרים אתההמבורגר פצצה המופרע של רושפלד מהסתיו שעבר? רשת אגאדיר ממשיכה את שיתופי הפעולה עם פרסונות קולינריות מהאיי ליסט, כשהפעם במוקד השמחה השף והאופה ארז קומרובסקי. למרות שמו, Burger Rosso שואב השראה לא מאיטליה אלא מהגליל ומהצפון שתחת אש: לחמנית עגבניות וקינואה אדומה ובתוכה הקציצה האהובה, בתוספת בצלים אדומים בסומאק מחבשוש, איולי פלפלים מותססים וכל העלים האדומים מהערוגה של עלה עלה. לצד ההמבורגר תימכר בירה תומר, מהדורה מיוחדת שמבשלת גלנץ מקדישה לזכר תומר נגר ז"ל, ששירת בגדוד 51 בגולני ונפל בשבעה באוקטובר בעת שהגן בגבורה על מוצב כיסופים. 89 ש"ח כולל צ'יפס ובירה תומר/קוקטייל קומורוסו (וורמוט אדום, ג'ין ודובדבנים/משקה מוגז).
להשיג בסניפיאגאדירובמשלוח

אגאדיר צילום דויד שטיינברג

אדום עולה 2 | שילה

לאחר ששיגע את העיר עם גרסה מפונפנת וסקסית להמבורגר, ממשיך שף שרון כהן להתמקד בבשר ומשיק תפריט חורף ממוקד תבשילי בקר וטלה, שכל מנה בו נשמעת חלום (88-298 ש"ח). למשל פריקי צוואר טלה עם ירקות שורש וכרוב מעושן בגריל פחמים, פורקטה טלה עם לחוח וסחוג (בתמונה), שוקרוט וריזוטו פטריות ובייקון עם בטן חזיר ורוטב יין אדום. לכבוד המאורע יתארח בשני ערבים מומחה היין יאיר היידו, שאצר תפריט יינות מאירופה שמחמיאים לבשר מ-48 ש"ח לכוס/250 ש"ח לבקבוק). אנחנו כבר מתחילות לחסוך.
בן יהודה 182

פורקטה טלה (קרדיט צילום חן גרוס Socialista)

חמודי יכין לכם חומוס (ולא רק) | פינת אביגדור

החומוסייה השכונתית של קבוצת בוקה, שנקראת "שנתיים" כי הבניין שבו היא נמצאת אמור להיהרסכשנתיים מפתיחתה ביולי שעבר, מתאבזרת בכוכב חדש ונוצץ: שף חמודי אבולעפיה, שפיתות הבשר שלו בדלידה ז"ל יצרו פקקים בכל שוק לוינסקי. כעת הוא משדרג את התפריט ומכין במו ידיו חומוס חם וטרי, סלטים, ופלאפל פריך ולוהט, סיבה טובה להגיע לצפון העיר גם אם אין לכם מה לעשות שם.
יהודה המכבי 61 ובמשלוח

וזה עוד לפני השדרוג של חמודי אבולעפיה. חומוס שנתיים (צילום: שרון בן־דוד)

השף והכוכב הבא | TASSA

דואט חד פעמי יוצא דופן יתקיים בבר הטאפאס והמוזיקה, כשהמוזיקאי אריק סיני יפגוש את שף אבנר לסקין. כל אחד יעסוק בענייניו – סיני ישיר את להיטיו מכל השנים ולסקין יבשל ארוחה מקומית עונתית (סביצ’ה דג ים בטעמי חורף, רוסטביף וצלחת חמוצים ים תיכונים ועוד), והסינרגיה שביניהם תדגיש את הקשר בין המוזיקה לאוכל. המחיר 399 ש"ח, אבל בכל זאת מדובר בשני ענקים בתחומם.
היסוד 4, רביעי (28.2) מ-19:30,להזמנות

אל תדברו על אריק, שמעתם. אריק סיני, "הכוכב הבא" (צילום מסך: קשת 12)

מפרגנים למילואימניקים | משלוחה

אפליקציית המשלוחים משלוחה משלבת זרועות עם פרויקט הפרגון למילואימניקים של חנוך דאום ומשיקה אתMy Table– פורטל אוכל המוקדש לעסקים קטנים בבעלות מילואימניקים שעסוקים בהגנה על המולדת. יותר מ-200 מסעדות, בתי קפה ועסקי אוכל בכל הארץ מרוכזים במקום אחד ועליכם רק לבחור במי תרצו לתמוך. קפה כרמי ורנר שמציע כרטיסיית 10 כוסות קפה ב-100 ש"ח, דלי אלהמברה, סון רון ומקומות נוספים בעיר כבר נמצאים ברשימה והחברה מזמינה בעלי עסקים נוספים להצטרף (לאלה שאין אתר אונליין תבנה משלוחה אתר ללא תמורה). ביג לייק.

משלוחה (צילום יח"צ)

מפגש גסטרונומי צפוני | דלאל

מסעדת דלאל פותחת את הדלתות ליקב רקנאטי באירוע התאמת יינות מכרם אודם, חלקה בצפון רמת הגולן שאינה נגישה כרגע ומגפניה בוקבקה סדרה איכותית במיוחד. ברוח הזמן יוגשו באירוע המתגלגל שלוש מנות ושלושה יינות תואמים, למשל סטייק סינטה מבקר מקומי ותבשיל עולש בר ולשון הפר לצד יין רקנאטי קברנה סוביניון כרם אודם מבציר 2020. 84-196 ש"ח למנה, 360 ש"ח לארוחה. כמו כן ייהנו לקוחות המסעדה בתקופת המפגש מ-10 אחוזי הנחה ברכישת בקבוקים מסדרת כרם אודם ברשת דרך היין.
שבזי 10, ראשון-ראשון (18.2-2.3) מ-18:00

מהגולן לשבזי. דלאל (צילום דנה אברי)

יום הולדת 29 | שצ'ופק

צעיר לנצח: מוסד הדגים התל אביבי ממשיך במסורת וחוגג יום הולדת 29, גיל לגמרי לא מובן מאליו בעולם המסעדות הקשוח. לכבוד האירוע יצר הבעלים אמיר דוידוביץ' תפריט בסימן 29 ש"ח: מנות ראשונות (מרק אפונה ופורל מעושן, קלמארי סגול על הפלנצ'ה, שרימפס מטוגן וסלט ראשי קלמארי), קינוחים (הבוואריה המיתולוגית לפי מתכון סודי, עוגת שוקולד חמה ממולאת שוקולד) ויינות מיקבי רמת הגולן, הרי גליל ורקנאטי כדי לתמוך בתעשיית היין הישראלית.
בן יהודה 256, עד חמישי (29.2)

שצ'ופק (צילום אפיק גבאי)

שבוע קאריבי | מוזמביק

יום המרגריטה הבין לאומי מתרחש בשבוע הבא (22.2) ובמוזמביק מחממים מנועים לקראת ספיישל קאריבי, שאולי יפיח קצת שמחה בעצבות הכללית. במהלך שבוע שלם יעלו לנגן אספני אלבומי מוזיקה מאזור הקאריבים – יואב סער, נועה ארגוב, נועם נגרי ועוד. תפריט דרינקים נוסטלגי יזכיר את הפיפי שאק האהוב במרגריטה שחורה, מרגריטה אננס מעושן, מרגריטה גויאבה וקוקטיילים קלאסיים להרגעת העצבים על סינוואר הבלתי נתפס.
נחלת בנימין 29, ראשון-שבת (18-24.2)

(צילום מתוך עמוד האינסטגרם mozambique_tlv@)

מברלין לת"א: קאריוורסט טבעוני | Redefine Meat

חברת Redefine meat מרחיבה את קטגוריית מוצריה ומשיקה נקניקיית Bratwurst להכנה בבית, בדיוק כמו זו שזללתם בברלין מינוס הבשר. לרגל האירוע משלבת החברה כוחות עם אתר הקולינריה כרמלה במארז מחווה למנה האהובה ובו חבילת נקניקיות בראטוורסט, מצרכים להכנת רוטב קארי עשיר, תפוחי אדמה מזן בייבי גורמה ובירה ווינשטפן גרמנית להשלמת הארוחה. 154 ש"ח (במקום 169 ש"ח, מחיר השקה בלעדי באתר כרמלה).
להזמנות

מארז נקניקיית בראטוורטס של רידיפיין מיט ואתר כרמלה (צילום יחצ)

• אוכלים שותים
• חדשות האוכל
• חיים כהן
• גיא גמזו
• שרונה מרקט
• דלאל
• שצ'ופק

ברים ותיקים יש בעיר לא מעט. השופטים חוגג השנה יום הולדת 41, המנזר קשיש כשלעצמו ועודמוסדות שתיה עם עבר עשיר, שהשנים רק הטיבו עמם. למסעדות יש משך חיים קצר יותר, שנה עד חמש שנים בממוצע. את היוצאות מהכלל אפשר לספור על כף יד אחת, למשל שצ'ופק, שחוגגת החודש 27 שנים עם תפריט ב-27 ש"ח.

דניס בגריל. שצ'ופק (צילום שי נייבורג)

מסעדת הדגים הוותיקה בקצהו הצפוני של רחוב בן יהודה נפתחה בשנת 1995. הבעלים דאז גדי שפי, מפקד השייטת לשעבר, החזיק בה עד שנת 2011, וכשהחליט לפרוש מכר אותה לחן וירקרמן – מלצר, מנהל משמרת ומנהל במסעדה, ולאמיר דוידוביץ', בעל עסקי קולינריה. מאז דבר כמעט לא השתנה: העיצוב הצנוע, האווירה הלא מתיימרת וכמובן האוכל. "שמרנו על המסעדה כמות שהיא, את רוב המנות ואת הפשטות. אותו שף מהפתיחה עדיין עובד כאן, בחור פיליפיני שהתאזרח והוא כבר ישראלי לכל דבר. הוא אחראי על המנות ואשתו מכינה את הסלטים", מספר דוידוביץ', שכעת מנהל את המסעדה לבדו לאחר שווירקרמן פרש בזמן הקורונה.

בתפריט אפשר למצוא עדיין מטיאס כבוש ("גדי היה ממוצא פולני"); שרימפס בחמאה, שום, שמנת ויין לבן, ממנות הדגל של המסעדה מאז הקמתה (מתכון קל אך מרשים בסוף); קלמארי מטוגנים ודגים בגריל, כשהסלטים כלולים במחיר המנה העיקרית. "רוב המנות הן נטו חומר גלם ומעט מאוד התעסקות. לא כמו במסעדות שף כשבמנה יש מעט חומר גלם והרבה פרזנטציה וצילחות. דג בגריל מתובל רק במלח שמדגיש את טעמו הטבעי".

קלמרי סגול על הפלנצ'ה (צילום שי נייבורג)

איך שומרים על רלוונטיות עם קונספט בן 27 שנים?
"יש לנו קהל קבוע גדול, שיודע מה הוא עומד לקבל. לא נפתיע אותו אלא נוסיף לתפריט ספיישלים כדי להרחיב את המגוון, למשל דגים עונתיים. בשנים האחרונות שמנו דגש על יינות שישלימו את החוויה במחיר נגיש, ולא רק מ-40 ש"ח וצפונה".

לקוחות חדשים עדיין מגיעים?
"בהחלט. חבר'ה שחוזרים מהים, אנשי עסקים שבאים לפגישה וקבוצות חברים שפותחים שולחן. מאוד קל לחלוק כי הסלטים מוגשים למרכז השולחן, עוד לפני ששרינג נעשה טרנדי".

סקאלופס בחמאה, שום ושמנת. שצ'ופק (צילום שי נייבורג)

החודש כאמור מציינת שצ'ופק 27 שנים בתפריט מיוחד: קלמרי סגול על הפלנצ'ה, קלמרי מטוגן, שרימפס מטוגן, מעורב דגי ים, מרק אפונה ופורל מעושן ועוד מנות ראשונות, כוסות יין ("מתוצרת חוץ. בדרך כלל אנו מקדמים יקבים ישראלים אבל הפעם החלטנו לשנות") וקינוחים – כל פריט ב-27 ש"ח. "אנחנו רוצים שבכל שולחן האורחים יוכלו לטעום יותר ממה שיש לנו להציע", מסביר דוידוביץ'.

מה התכנית לשנים הבאות?
"לשמור על הקונספט ועל ערך גבוה של תמורה למחיר. שאנשים יוכלו להמשיך ולהגיע מבלי לצאת בנזק כלכלי למרות עליות המחירים, עניין שתמיד היה קריטי והיום עוד יותר".

שצ'ופק

שרימפס בחמאה, שום ושמנת

מצרכים למנה זוגית

28 יח' שרימפס
250 מ"ל שמנת מתוקה
1 כף שום כתוש
2 כפות חמאה
1 כף צלפים
1 כף פטרוזיליה קצוצה
1/3 כוס יין לבן
1/2 כפית פלפל
1/2 כפית מלח

אופן ההכנה

ממיסים חמאה במחבת וצורבים מעט את השרימפס. דקה מכל צד.
מסירים מהאש, מעבירים לצלחת ומניחים בצד.
מקפיצים את שאר המצרכים יחד במשך כ-2 דקות.
מוסיפים את השמנת.
לאחר שהרוטב הסמיך מעט, מוסיפים את השרימפס למחבת.
מביאים לרתיחה, מסירים מהאש ומעבירים לצלחת הגשה.

* לשרימפס בחמאה ושום ללא השמנת: הוסיפו עוד 100 גרם חמאה, טגנו את השרימפס עד שמשחים, הוסיפו את שאר המצרכים וטגנו יחד עוד 5 דקות.

• אוכלים שותים
• חדשות האוכל
• מסעדות דגים
• שצ'ופק
• דגים
• רחוב בן יהודה