Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
רשת ג'פניקה הודיעה כי תוריד מהתפריט בתחילת חודש ינואר את מנות פירות הים. רשת הסושיות שהחלה את דרכה ברחוב דיזנגוף בעיר ב-2004, ונחשבה לבעלת אופי תל אביבי חצוף, ומאז התפרשה ארצית ופתחה גם שמונה סניפים כשרים, תפסיק להגיש פירות ים החל מה-6 בינואר בכל 36 סניפיה.
תגובת רשת ג׳פניקה: ״החל מה 6.1.19 יהרשת תסיר מהתפריט את המנות המכילות פירות ים מסיבה אחת בלבד והיא חוסר הצדקה כלכלית. לצערנו ולאורך תקופת בחינה ומעקב, ההיצע של חומרי הגלם גדול מהביקוש למנות מהם מורכבים. אנו נמשיך לפתוח את סניפנו בכל ימות השבוע כולל שישי-שבת ולמכור את שלל מנות התפריט הפופולאריות והאהובות על קהל לקוחותינו. ״
אגדשי טופו ברשת ג'פניקה. צילום: שי בן אפרים
על השאלה האם השינוי נובע מרצון לקרוץ לקהל המסורתי לייט, סרב משרד יחסי הציבור של הרשת להשיב.
בנוסף להעלמות הצפויה של פירות הים מהתפריט של ג'פניקה, כולל חמשת הסניפים התל אביבים של רשת, לאחרונה רשת ההמבורגריות אגאדיר הורידה את הבייקון מתפריט כל סניפיה, ופתחה סניף כשר בבני ברק, ורשת מוזס עברה להגיש את במקום בייקון פרוסות של טלה מעושן. האם השינויים האלה מרמזים שהרשתות מעדיפות לעבוד עם חומרי גלם שנחשבים לכשרים?
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
עם כל הכבוד לכל המסעדות בשאר הקטגוריות, רובנו חוטאים לא מעט באכילה באחת מהרשתות הגדולות, כי זה מהיר יותר, זמין יותר ומה לעשות, גם זול יותר. בין כל הרשתות יש גם כמה שהן באמת מוצלחות, ואלו הן השמונה הכי טובות של השנה.
BBB
רשת דיינרים בפריסה ארצית שמעמידה את הקציצה האמריקאית במרכז הבמה. ב-BBB הולכים על תפריט רחב ומציעים עוד אופציות בנוסף להמבורגר: מנות עיקריות של שניצלים, פיש אנד צ'יפס ואפילו סטייק אנטרקוט. הקציצות עצמן מגיעות בשלושה גדלים ולידן יש המבורגר טלה, עוף או צמחוני ובלילה (מ־22:00) יש דילים משתלמים ביותר של המבורגר עם תוספת. במשפט אחד: לציפורי הלילה הטורפות.
BBB. צילום: אנטולי מיכאלו
אגאדיר
ההמבורגרייה הראשונה של תל אביב התחילה את דרכה במקום קטן בנחלת בנימין, ומאז הפכה לרשת ארצית. הסניפים בתל אביב דועים בזכות ההמבורגרים המשובחים והאווירה הגרובית. במרכזו של התפריט ניצב ההמבורגר שמגיע בשלושה גדלים. מלבד זאת תוכלו להזמין המבורגר אנגוס (מנתח אנטרקוט), המבורגר דיאנה עם בשר כבש וטחינה, בורגר צמחוני, מנות ראשונות ותוספות שאפשר לאכול מעל או ליד הקציצה. לרשת גם שירות משלוחים מצוין שמגיע כמעט לכל גוש דן.
אגאדיר. צילום: אנטולי מיכאלו
בנדיקט
המסעדה הראשונה שהפכה את ארוחות הבוקר למנה העיקרית ועוד החליטה לעשות את זה 24 שעות ביממה. העיצוב האירופי בולט בכל הסניפים והתפריט הכולל מגוון בלתי אפשרי של ארוחות בוקר מכל רחבי הגלובוס: מחביתה וסלט ירקות ועד המבורגרים קטנים או אג־בולס, מעין ניוקי של חביתה ברוטב. לצד הארוחות מוגשים לחמים ומאפים הנאפים בבייקרי המושקע של הרשת.
בנדיקט. צילום:שרית גופן
ג׳ירף
אפגנית, פיליפינית, מעושנת וחריפה – כל מי שחי ואכל בתל אביב בעשור האחרון יודע על מה מדובר. התפריט של ג'ירף אוצֵר בתוכו אוסף של מנות בדגש על אטריות ממזרח אסיה, אבל גם כיסוני בצק, מנות על בסיס אורז, סושי ומרק תאילנדי מהמם. כל האקזוטיקה האסייתית נעצרת בחריקת בלמים בפינת הקינוחים, שם תמצאו מתוקים מערביים לחלוטין כמו קרם ברולה עם בננות מקורמלות, פבלובה ופחזניות ברוטב שוקולד. אין עוד הרבה מקומות כאלה שמצליחים לקלוע לטעם הקולקטיבי, במנות, באווירה, בתמחור ובשירות.
ג'ירף. צילום: יהונתן בן חיים
ג'פניקה
נדמה שג'פניקה היתה הרשת הראשונה שהביאה את בשורת הסושי להמונים והורידה אותה אל העם. עם פתיחתו הסתמן הסניף הראשון בדיזנגוף כלהיט ונהנה דרך קבע מתורים ומצפיפות בכניסה. מאז נפתחו סניפים נוספים של הרשת בתל אביב ומחוץ לעיר. בשנים האחרונות הלחץ ירד, וג'פניקה הפכה לסושי בר שפוי וחביב. המחירים נותרו נמוכים ומאפשרים גם לצרכני סושי פחות סנובים ליהנות. האווירה נחמדה וצעירה תמיד.
ג'פניקה. צילום: שי בן אפרים
טוני וספה
טוני וספה נפתחה בסוף שנת 2007 בקול תרועה רמה. מאחורי המיזם עומדים המסעדן הוותיק יורם ירזין והשף המדליק ליאון אלקלעי, ומתוך התנור יוצאים מגשי פיצה בנוסח רומא – עם בצק קריספי מהזן הלא דקיק והלא עבה במיוחד. בטוני וספה מציעים תוספות שונות ומשונות שמשתנות כל הזמן כמו בייקון וגבינה מעושנת או ארבע גבינות וגם פטריות או זיתים פשוטים. בווספה לא אוכלים משולשים או מנה בגודל קבוע – כל אחד בוחר את גודל החתיכה שהוא רוצה והמחיר נקבע לפי משקל.
טוני וספה (צילום: דניה ויינר)
מזנון
השף אייל שני, האיש, האגדה והסנסציה עם מיזם קולינרי שהפך בן לילה ללהיט: דוכן פיתות מהיר. הטיימינג של הפתיחה, בשיא הבאז שהריאליטי בכיכובו השאירה אחריה, והרצון להבין מה זה בדיוק אומר תפוח אדמה בפיתה, הותיר מיום הפתיחה ועד רגע כתיבת שורות אלה תורים ארוכים מאוד מול הקופה. המוזיקה שמחה, הטבחים מקפצים כמו איילות מעל המחבתות ואייל שני ושחר סגל (שותפו של שני גם בצפון אברקסס ובסלון), באדישותם הראויה להערצה, מנצחים על התזמורת.
מזנון. צילום: טיים אאוט
סוסו אנד סאנס
לפני פחות משנתיים התמקם דוכן ההמבורגרים של השף עומר מילר בפינת הרחובות רוטשילד־הרצל ולפי התור הקבוע שנוצר בימיו הראשונים, נדמה שהוא היה כאן תמיד. יש המכנים אותו "המבורגר אינסטגרם" בשל היותו אסתטי להפליא, אבל יש לו גם אופי: הבשר מהמיטמרקט, הלחמניות פריכות והתוספות מגוונות להפליא – גבינה כחולה, צ'דר, סלט ביצים, ביצת עין, ריבת צ'ילי, לובסטר (!), כבד אווז, גוואקמולי וראגו פטריות. רק נסו לצלם לפני שמחסלים.
סוסו אנד סאנס. צילום: רן בירן
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
לו הייתי: התחפשנו לסלבס ושלחנו אותם לאכול במקום שהכי הולם אותם
פורים זו הזדמנות נהדרת להיות מישהו אחר. וגם מישהו אחר רעב בדרך כלל, לא? אז לכבוד פורים, התחפשנו לסלבס (בראש, בראש) וניסינו לנחש איפה הכי מתאים להם לאכול. לא תאמינו איפה סטטיק ובן אל יאכלו סטייק
פורים, החג בו כולנו אוהבים לשים עלינו עשרה קילוגרם של חומר דליק בצורת תחפושת ולהתנהג כאילו הכל רגיל. בעצם מדובר במשחק של ״מה היה קורה אם״. מה היה קורה אם היינו צב נינג׳ה? קאובוי? אלאור עזריה? אלאור עזריה לבנות? מה היה קורה אם היינו מישהו אחר? בגדול, התשובה היא תמיד ״היינו רעבים״, ומכיוון שבנמצא רק אוזני המן שכבודן במקומם מונח אבל הן לא בדיוק מספקות תזונה מאוזנת, הגיע הזמן להתחפש וללכת לאכול. אבל איפה היינו אוכלים אם היינו מישהו אחר?
מירי רגב | פלאפל רצון
כי מי אתם חתיכת אליטה כסף ישן מפא״יניקים גוזלי אדמות משמיעי אריק אינשטיין שכמוכם שתעיזו להגיד שיש אוכל טוב יותר מפלאפל? כל המסעדות שלכם מלאות בתל אביבים שלא מכירים את התרבות העשירה של עולם הפלאפל, עם ה״מולקולרי״ שלהם בבתי הקפה הטבעונים שלהם. אם רק הייתם יוצאים מהבועה שלכם הייתם רואים שמה שעובד הכי טוב זה אוכל רחוב, איפה שיש קהל אלקטורלי ענק שרק מחכה שיעשו עליו הון פוליטי, כלומר מחכה לעמבה, סליחה, התכוונו לעמבה.
יש לי משהו בשן? צילום: בן קלמר
אבי ביטר | הקוסם
זה טראשי, עממי ולא מתוחכם בשום צורה ולמרות זאת כולם אוהבים אותם בקטע שפעם היה נראה אירוני וכמה שנים אחר כך כבר נראה כמו אהבה אמיתית מהלב. אבי ביטר כנראה היה שמח להתחכך בעדות המעריצים התל אביבים בפלאפל הקוסם, אם כי סביר להניח שהיה מציין שחלמון נשפך זה לכוזרים.
לא מריר. אבי ביטר. צילום: איליה מלניקוב
תום יער | פורט סעיד
מכירים את זה שמשהו מגניב הופך לכל כך מגניב עד שכל העולם רוצה חתיכה ממנו ומרוב מגניבות כבר אין לכם מקום לשבת והמלצריות מזלזלות בכם ואתם מרגישים שנלקח מכם משהו שפעם רק אתם הכרתם למרות שבתכלס מי אתם ולמה שתשמרו לעצמכם משהו שלא היה שלכם אף פעם יא סנובים? אז כזה.
תום יער, מכאן לפורט סעיד. צילום: איליה מלניקוב
ברלד | ננוצ׳קה
כי מה יותר מתאים לקומיקאי שרזה, השמין, רזה שוב וכרגע אנחנו לא בטוחים, בוא נחכה קצת, מאשר ללכת לאכול במסעדה הגרוזינית שהפכה לטבעונית, אז כרגעננוצ'קההיא טבעונית-גרוזינית? השאלה היחידה היא האם הוא יזמין סלט או שווארמה טבעונית. או אולי את שניהם.
ננוצ'קה, ברלד יעלה על הבר? צילום: יח"צ
סטטיק, בן אל וג׳ורדי | שגב
כמו שגב משה, גם חברי השלישייה שכל אמא בישראל הייתה שמחה להכיר לבת שלה יודעים לאסוף השפעות בדוקות שעובדות בכל מקום ועל כל קהל, לארוז אותם תחת טייטל כללי של ״ים תיכוני״ ולשווק את זה לשוק שבו כל אחד יכול למצוא משהו שהוא אוהב. קללל.
אוקי אוקי אוקי אוקי, סטטיק ובן אל. צילום: משה נחומוביץ'
יוסף סוויד | מאייאר
יוסף סוויד שימש במשך שנים כ״ערבי המחמד״ שהברנז׳ה התל-אביבית אהבה לאמץ אל חיקה כי הוא עשה את כל מה שצריך כדי להיראות בול כמו שאוהבים פה, כדי שחס וחלילה לא נאתגר את עצמנו. בהתאמה, די ברור שהוא היה הולך לאכול במאייארשל אוסאמה דלאל, עוד עילוי ערבי צעיר שנראה נכון ועושה אוכל שגרם לפודיז מהעיר לנסוע עד לעכו כדי להרגיש קצת יותר פלורליסטים.
מאייאר. ילדים עיזרו לנו למצוא את יוסף בתמונה. צילום: יח"צ
רמי קלינשטיין וקרן פלס | ג׳פניקה וריבר
נכון, במציאות מדובר ברשתות מתחרות אבל מי בכלל יכול להבדיל? שניהם מצליחים כלכלית, שניהם מוכרים בטירוף ושניהם פחות אהודים על כל אניני הטעם למיניהם. השיתוף בין קרן פלס לרמי קלינשטיין גרם לכל מבקרי המוזיקה לסתום את האוזניים כמו שהתחרות על לב המיינסטרים הקולינרי ביןג׳פניקהלריברגורם עדיין למבקרי המסעדות לתהות מה ההבדל ביניהם. חוץ מהשם.
רמי קליינשטיין. ג'פניקה או ריבר? מה תבחר? צילום: יח"צ
מוש בן ארי | מונאר
כל אדם ששומע את צירוף המילים ״מוש״, ״בן״ ו״ארי״ חושב מיד על הודו, למרות שבתכלס הקשר העיקרי בין המוזיקאי המצליח והמבוסס לבין תת-היבשת הוא בעיקר בראסטות, בנטייה להשתמש במילה ״ג׳ה״ ובהיגיינה שמעלה תהיות. בהתאם,מונארהחדשה מתיימרת להכין את המטבח העשיר של דרום הודו למרות שהיא מעוצבת, ממותגת וממוקמת במרכז תל אביב. מה קרה למסורת ההודית המפוארת של בישול בסיר לילה?
מוש-בן-ארי,טיקה מסאלה או נאן? צילום: גיא פריבס
איתי טיראן | גריג
הטכניקה מושלמת, כל פרט מחושב מראש וההקפדה על הפרטים מדהימה. למרות זאת, גם אצל איתי טיראן כמו בגריג, המסעדה החדשה של עידו פיינר, יש תחושה של חוסר מקומיות. הגינונים האירופאים של שניהם נראים הכי רחוקים מעם ישראל.
חסה צלויה עם פרורי לחם מעושנים עבור איתי טיראן. גריג. צילום: אנטולי מיכאלו
אביבית בר זהר | אמריקה
היא טראשית, היא מוגזמת, היא לא יודעת מתי להפסיק והיא באה בצבעי ניאון. אביבית בר זהר הייתה הראשונה שעומדת בתור לאמריקה, החדשה של צביקי עשת, כדי לאכול עוף מטוגן על וופל, עם מייפל. ואז מזמינה על זה רוטב גבינה כחולה, ועוד בייקון, ומילק שייק ככה שיהיה למה לא. הניסיון הכי כנה והכי ישראלי לחקות את הטראשיות המפורסמת מהצד השני של האטלנטי.
אמריקה חוגגת עם אביבית בר זהר? צילום: בן יוסטר
מירי מסיקה | המטבחון
מירי מסיקה היא תבשיל מנחם, מצליח ופופולרי ממש כמו כמה מהתבשילים שתקבלו במטבחון. אם עכשיו שישי בצהריים ואין לכם שום חשק למשהו מאתגר, האוכל שלהמטבחוןהוא התשובה. זה לא המקום לחפש אתגרים קולינריים (או מוזיקליים), זה המקום בו מתנחמים אחד עם השני על קערת מפרום.
אפשר גם טייק אווי מהמטבחון, מירי מסיקה. צילום: רונן אקרמן
ערן זהבי | לונג סנג
כן, ברור שסין זו אימפריה עצומה ושכנראה הם ישלטו בכולנו ממש עוד מעט. אבל כשאנחנו בוחרים בסין אנחנו עושים את זה בדרך כלל משיקול כלכלי: טלפונים, בגדים, אביזרים לבית וברוב הפעמים גם אוכל. ערן זהבי הוא אחד שמכיר היטב את הנטייה הישראלית לעזוב את כל מה שמקומי בשביל תועלת כלכלית. היי, אי אפשר להאשים אותו, זה עובד.
לונג סנג, מחכים לערן. צילום: אנטולי מיכאלו
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
ההיסטוריה של יקבי כרמל שזורה בהיסטוריה של המדינה. 125 שנים של עשייה ציונית גאה, אפילו במונחים של אירופה, הן חתיכת זמן לא מבוטלת. כעת עובר היקב למשכן חדש באלון תבור וזונח את המבנה הישן והמיתולוגי בראשון לציון, שהוקם ב־1890. התרומה של היקב ליישוב העברי היא לא דבר שאפשר להמעיט בערכו. קו הטלפון הראשון, חיבור החשמל הראשון – כל אלו התרחשו לראשונה באותו מבנה בראשון לציון. שלושה ראשי ממשלה – דוד בן גוריון, לוי אשכול, אהוד אולמרט – עבדו בו במרוצת חייהם. למעשה, זה לא מעט שנים שעיקר הייצור – לפחות של סדרות היין האיכותיות – נעשה במתקני היקב בזכרון יעקב ומבנה היקב בראשון משמש בעיקר למשרדים, אולם עתה גם חתיכת ההיסטוריה הזאת נסגרת ועמה מרתפי היין ההיסטוריים.
וכיוון שאי אפשר ככה סתם להוריד את השאלטר, הוחלט ביקב לציין את סגירתם של המרתפים ההיסטוריים בהשקת ברנדי חדש, האחרון שזוקק במרתפים אלו. הברנדי החדש, Rishon XO שמו, הושק במהודרה מוגבלת: 2,500 בקבוקים בלבד. ליקב היסטוריה ארוכה של זיקוק – שלל ברנדי וליקרים היו מיוצרים בו, מותגים שכבר נעלמו מהשוק אבל עדיין נחשבים לסמלי ישראליות כמעט קאנוניים, בהם הברנדי אקסטרה פיין (שהיה הברנדי העברי הראשון) וה־777 המיתולוגי שקיבל את שמו בגלל הספרה 7 החשובה ליהודים.
ראשון ברנדי XO. צילום: איל קרן
אמנם המזקקה שוממת זה עשור, אבל בחביות נח לו לא מעט ברנדי משובח המתיישן בנחת. החביות הטובות ביותר נבחרו, וליאור לקסר, היינן הראשי, הרכיב את הבלנד הסופי של הברנדי. גיל היישון עומד על 15 שנה למרכיב הצעיר ביותר ומגיע עד 30 שנה לבוגר שבהם. עדיין הברנדי רענן יחסית, לא כבד ומתוק מדי, מורכב, רך וקטיפתי, בריחות פירות יבשים, שוקולד וקפה. משקה נפלא באמת, אריסטוקרטי ופרידה ראויה מהיקב ההיסטורי. הברון בוודאי היה גאה, וגם היה מהמעטים שיכולים היו להרשות לעצמם בקבוק, שכן המחיר הוא לא פחות מ־1,000 ש״ח. // אבירם כץ
כרמל ברנדי ראשוןXO40%, להשיג בחנויות מובחרות
ותודה על הביסק
בין מגרשי הטניס לאורך שדרות רוקח הורגשה השבוע צביטה קטנה בלב. לאחר שמונה שנות פעילות וביסק סרטנים אחד בלתי נשכח, מסעדת רוקח 73 נפרדת מהשף איל לביא. "קשה לי להגדיר מה בדיוק קרה. השותף שלי חיים חזיזה ואני לא ראינו עין בעין את אופי המסעדה וניהולה והחלטנו להיפרד בצורה מכובדת", מספר לביא והעצב ניכר בקולו.
זו לא המסעדה הראשונה שלביא נפרד ממנה בצער. רוקח ים, שנפתחה בתור האחות הקטנה והקז'ואלית של 73, נסגרה לפני שנתיים עם סגירת מתחם המזון בנמל יפו, ומסעדת רוקח שוק בשוק האיכרים בנמל תל אביב החליפה קונספט ומנוהלת עתה על ידי יהלומה לוי.
"כשאתה רואה שדברים לא עובדים כמו שאתה מאמין, צריך לוותר כדי להתקדם הלאה. היו לי שמונה שנים אינטנסיביות מאוד והבטחתי לעצמי שאני לוקח חודש לנשום אוויר. לעומת זאת קשה לי לדמיין מציאות שבה אני לא מבשל. הרציונלי שבי אומר 'אל תיכנס שוב למסעדות, זו ההזדמנות שלך לעשות משהו אחר בתחום', והאמוציונלי שבי לוחש 'האדרנלין, האמוציות מאחורי הפס, היצירתיות שבאוכל – אי אפשר לוותר על זה'".
לביא כבר הספיק לקבל עשרות הצעות לשיתופי פעולה אפשריים, בהן מיזם בתחום התבלינים והצעה בתחום המזון המהיר. "אני לא נעול על שום דבר, אבל לו הייתי צריך להמר, יש סיכוי גדול שאחזור למטבח. זו השריטה שלי, אני חי בשביל זה".
שף איל לביא. צילום: נמרוד גנישר
מהלך עשר
רשת ג'פניקה מכריזה על מהלך שיווקי מחוכם. מדי יום ראשון צץ מגוון הטבות מתחלפות לקהל הסועדים בסניפי הרשת במחיר 10 ש"ח. ביום ראשון (17.1) תציע הרשת את תפריט המנות הראשונות ב־10 ש"ח בלבד לסועד. במנות: טטאקי טונה, קלמרי מטוגן, שרימפס בטמפורה, ספרינג רול ירקות, סלט עוף ומלפפונים, חמש יחידות גיוזה, אגדאשי טופו, אינארי עוף, סלט ווקאמה, פי קאי (כנפיים ברוטב צ'ילי, תפוז וג'ינג'ר), סלט נבטים, חמוצים יפניים, אדממה ועוד. זה יקרה מ־18:00 בישיבה בכל סניפי הרשת.
מכירים טבעונים עם דם בעיניים? השף הראל זכאים נעשה כזה כשמדברים איתו על פשרות קולינריות. לכן טבעוני העיר בוודאי ישמחו לשמוע שזכאים גויס לשווארמה הטבעונית כיועץ קולינרי בשביל לשפר את התפריט. מנת השווארמה עברה מהפך ולתפריט המסעדה נוספו מנות: נקניקיות בלחמנייה, שניצל מסייטן מצופה בפירורי לחם ושומשום מוגש בלחמנייה עם מיונז טבעוני, חסה, בצל סגול וחמוצים; סלופי ג'ו – נתחי סויה צרובים ברוטב עגבניות מוגשים בלחמניית המבורגר עם חסה וחמוצים; המבורגר פטריות; וגם מנות בגוון פחות טראשי ויותר בריאותי כסלט קינואה וצימוקים (28־38 ש"ח).
זכאים לא הלך הביתה בלי לדאוג לקינוחים: צ'ורוס – סופגניות דרום אמריקאיות מלוות במטבל קרם נוגט וקרם חלבה (24 ש"ח), כדורי שוקולד עם חמאת אגוזים ושבבי שקדים (6 ש"ח) וסניקרס – פרלין שוקולד מריר עם חמאת בוטנים ושבבי בוטנים (8 ש"ח). טבעונים עצלנים יכולים להיעזר בשירות המשלוחים.
שניצל וברגר של השווארמה הטבעונית. צילום: שי בן אפרים
מזג האוויר בחורף הישראלי מפתיע כמו סלסילת לחם ללא עלות במסעדה. הגשם נדחס לימים מרוכזים ואנחנו נאלצים למצוא פעם אחר פעם מתכון מרגש למרק חם ומנחם. ברוב המקרים החורף מבשר על בואו של אוכל כבד שקשה להתאושש ממנו שעות ארוכות. במקרה של ביתא קפה, תפריט החורף הצליח למצוא את נוסחת הפשרה בין אוכל חם לתחושה מאוזנת. השפית איילת לטוביץ' משלבת אלמנטים מהמטבח הפרסי שגדלה עליו עם חומרי גלם טריים ומשביעים שלא ישאירו אתכם מעולפים בסוף הארוחה. במנות תמצאו סלק ודלעת צלויה עם סילאן ולאבנה גלילית (39 ש"ח) וגבינת חלומי צרובה על סלט חם של גרגירי חומוס, מחית תרד ועגבניות צלויות (44 ש"ח).
המנות העיקריות מתבססות בעיקר על קטניות ועשבי תיבול מרעננים: חזה עוף בוויניגרט עגבניות צלויות עם תערובת אורז, פריקי וטחינה ירוקה (68 ש"ח), קציצות בקר ברוטב סלרי ולימון על פריקי ויוגורט כבשים בליווי סלט גזר, צנונית ופטרוזיליה (64 ש"ח) ופילה בורי בתבשיל עגבניות פיקנטי על גריסי שיבולת שועל ופולי סויה (76 ש"ח). חמין, היה נעים להכיר.
קבלת השבת של הגסטרו־פאב בקלה בדיזנגוף היא קבלת שבת תל אביבית במיוחד. מ־14:30 מתחילים להתקבץ בליינים סביב הספיישלים של השף אייל פרץ, עם מנות בגודל בינוני ובמחיר קטן: חריימה בורי ביתי, סיגרים מרוקאיים ממולאים בדניס ומוגשים עם גוואקמולה, עלי גפן טבעוניים הום מייד, צלחת דגים מעושנים עם גבינות, צלחת לבנה דרוזית עם פטריות מהתנור וצנוברים ועוד (25־35 ש"ח למנה). מרבית המנות ילכו טוב עם אוזו או ערק, אף שגם יין או סתם בירה מהחבית הולמים את הטעמים והאווירה.
כמדי חורף משיקה רשת מקס ברנר את תפריט הספיישל תותים־שוקולד שלה, האפרודיז'יאק המושלם לחורף. השנה תמצאו בתפריט עוד מנות שאי אפשר לעמוד בפניהן (בלי צנתר) כמו וופל תותים עם קצפת ושברי שוקולד לבן, שכבות בראוניז עם גנאש שוקולד לבן ותותים, גלידת וניל עם רוטב תות ומבחנה של שוקולד לבן חם ששופכים מעל (94 ש"ח לזוג);
וופל תותי פרוטי – שני וופלים בלגים עם תותים טריים וקצפת, שברי שוקולד לבן, כדורי וופל מצופים שוקולד ומבחנה של שוקולד חלב חם ששופכים מעל (54 ש"ח); שאנטי תותים ושוקולד לבן – גנאש שוקולד לבן מוקצף, תותים ברוטב תותים, שכבות של קראמבל עוגיות, שברי שוקולד לבן והר קצפת עם עיטורים של מרנג; המנה מוגשת עם קראמבל עוגיות ורוטב תותים (49 ש"ח; בדוכן בשרונה מרקט תוכלו לקבל אותה בכוס ב־44 ש"ח ולהסתובב איתה);
מילקי תותים ושוקולד לבן – גנאש שוקולד לבן, שברי שוקולד חלב של מקס, תותים טריים וטופינג של קצפת עם כדורי וופל מצופים שוקולד חלב. המנה מוגשת עם בננות בטופי ומבחנה של שוקולד חלב חם ששופכים מעל (43 ש"ח).
בדרך לחרמון שווה לשים לב לתפריט החדש שהשיקה רשת אנגוס הצפונית. השף נבות שלח הוסיף מנות אנגוסונים לחלוקה ולפתיחה שמאפשרות להכיר את מבחר הבסט סלר'ס של המקום: מבחר פיצוחי בשר ייחודיים, סלט שבבי שווארמה פריכים עם רוטב כורכום, ברזאולה עגל עם סלט עגבניות שוק, קבבונים וסלט אסאדו איולי (27־48 ש"ח).
לכבוד העונה הקרה חודשו קדרות הטלה, אוסובוקו בירקות שורש צ'ילי דבש ועשבי תיבול וצוואר טלה בבישול קלאסי ביין אדום, מוגש עם כרוב שרוף וכרובית אפויה. כמו כן, המסעדה התחדשה בשני סוגי נקניקיות צ'וריסו, עגל וטלה ובמנות נתחי טלה – האחת בתערובת תבלינים הודית ולימון והשנייה עם בצל, עגבניית מדורה וטחינה (96־126 ש"ח).
קניבלים אמיתיים יאותגרו בטומהוק – צלע עגל שלמה הנושאת יותר מק"ג בשר (380 ש"ח).
![ננוצ'קה, ברלד יעלה על הבר? צילום: יח"צ](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2016/06/sizes/תמונה-2_p_wo_500_333.png "ננוצ'קה, ברלד יעלה על הבר? צילום: יח"צ")
![מאייאר. ילדים עיזרו לנו למצוא את יוסף בתמונה. צילום: יח"צ](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2016/11/sizes/maiar_P_wo_500_368.jpg "מאייאר. ילדים עיזרו לנו למצוא את יוסף בתמונה. צילום: יח"צ")
![רמי קליינשטיין. ג'פניקה או ריבר? מה תבחר? צילום: יח"צ](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2014/10/sizes/רמי-קליינשטיין_P_wo_500_579.jpg "רמי קליינשטיין. ג'פניקה או ריבר? מה תבחר? צילום: יח"צ")
