החדשות הרעות הן שדיוויד בואי עדיין מת. זה בלתי נתפס, אבל איש בעולם אינו עושה שום דבר בקשר לזה. לא טכנולוגיות החייאה חדשניות, לא AI מהפכני, לא שיבוט פורץ דרך. כלום. פשוט מת. זאת בושה למין האנושי שלא הצלחנו לשנות ת"א רוע הגזירה, ולא נותר לנו אלא לציין זאת מדי שנה בהרכנת ראש.

>>חשבון הלטרבוקסד של "מיקי זוהר" הוא הבדיחה הנכונה של הרגע
>>הולכים לעיבוד: 15 ספרים אדירים שיגיעו אל המסכים ב-2026

עשור שלם עבר מאז מותו בטרם עת של בואי, האיש והאגדה שהייתה באמת, וחסרונו מורגש מאוד לא רק בזירה המוזיקלית, אלא גם בהבלחותיו הנדירות יחסית אך איכותיות כמעט תמיד בקולנוע ובטלוויזיה. לרגל היארצייט העגול יציג סינמטק תל אביבסדרת הקרנות מיוחדת (17-14 בינואר 2026)סביב חייו, יצירתו והופעותיו הקולנועיות של האייקון שהשפיע על תרבות הפופ לאורך חמישה עשורים.

בואי, שנודע בכישרונו הרב וביכולתו הפנומנלית לעצב דמויות וזהויות רבות, הצליח לשבור גבולות ולהחדיר חידוש וקסם בכל פרויקט בו נטל חלק, מהקריירה המוזיקלית המפוארת והחלוצית שלו שבה החליף זהויות כמו זיקית לפני שזה היה טרנדי – למעשה, הוא די המציא את הטרנד – ועד לתפקידים קולנועיים בלתי נשכחים.

במסגרת התוכנית יציג הסינמטק סרטים בהם בואי כיכב או שהנציחו את חייו ויצירתו, החל מקלאסיקות כמו "האיש שנפל מכוכב אחר" ו"המבוך", דרך הסרט האיקוני "חג שמח מיסטר לורנס", ועד לסרט התיעודי מרחיב הלב והאישונים "דיוויד בואי: Moonage Daydream" שחושף את חזונו היצירתי ואת המוזיקה שהפכה אותו לאגדה עולמית. אבל האם זה יחזיר אותו לחיים? לא, זה לא. גרוע מאוד, אנושות, גרוע מאוד.
>>עשור למותו של דיוויד בואי, סדרת הקרנות מיוחדות,17-14 בינואר 2026, סינמטק תל אביב.כרטיסים כאן

• ❤ תרבות
• המסך
• דיוויד בואי
• סינמטק

דיוויד בואי מרגש אותנו. הוא ריגש אותנו בזמן אמת, הוא ריגש אותנו במותו, והוא מרגש אותנו גם כיום, כשגופו כבר הלך מהעולם הזה, ורוחו אי שם מרחפת מעלינו בחלל. ובגלל שדיוויד בואי מרגש אותנו, מיהרנו לראות את הסרט הדוקומנטרי המהולל "Moonage Daydream" שיצא בשנה שעברה, ונדהמנו לגלות סרט יוצא דופן וצבעוני כמעט כמו האדם שעליו הוא מדבר. עכשיו הסרט הגיע גם למסכים הביתיים, לספריית ה-VOD של yes, וזה – תאמינו או לא – מאוד מרגש אותנו.

הסרט הוא פרי יצירתו של הקולנוען המוערך ברט מורגן, שפעל במשך חצי עשור בשיתוף פעולה עם מנהלי עזבונו של בואי כדי לאסוף קטעים שמעולם לא נראו על המסך, וידיאו ארט, הופעות נדירות ואת כל להיטיו הגדולים של בואי. והתוצאה מסחררת, בלשון המעטה – יותר כמו מסע קולנועני-מוזיקלי חווייתי מאשר דוקומנטרי רגיל, שבכנות זה בדיוק מה שמגיע לאמן פורץ דרך, ז'אנרים ומחשבה אנושית כמו בואי. אין דרך טובה יותר להעביר את רוחו מאשר חלום ליל קיץ של עידן ירח, וכמה שההזיה הזו נשמעת מעורפלת, היא מדויקת להפליא.

לפני כשנה, כשהסרט יצא לכמה הקרנות ספורות בארץ, מבקרת הקולנוע שלנויצאה לראות אותו באיימקס, ונדהמה: "ברוכים הבאים לחוויה של דיוויד בואי. לא תקבלו כאן כרונולוגיה של חיי המוזיקאי מילדותו ועד מותו, אלא מארג דחוס וכאוטי של דימויים חזותיים וקוליים מרצדים, שמתרוצצים בין הזמנים ובין הספרות. כשם שירו של בואי שהעניק את שמו לסרט, זו אינה ביוגרפיה תיעודית אלא מסה קולנועית דמויית חלום בהקיץ, המחטטת במוחו השופע של היוצר הפנומנלי, שחי חיים של עשרה אנשים. לא בטוח שבתום הצפייה תכירו אותו יותר טוב, אבל ללא ספק תתרשמו מהיצירתיות, ההומור, התבונה, התעוזה והבדידות של האיש בעל שלל הזהויות הבימתיות".

"דיוויד בואי: Moonage Daydream", מהיום ביס VOD

• מה רואים הלילה
• המסך
• דיוויד בואי
• yes
• דוקומנטרי
• מוזיקאים

דיוויד בואי כבר לא איתנו יותר משבע שנים, ואלוהים אדירים כמה שהוא חסר. בניגוד לאמנים רבים שהלכו לעולמם בעשורים האחרונים, בואי לא השאיר יצירות בלתי גמורות שמנהלי עזבון ממולחים ממהרים לשגר לספוטיפיי, כך שאין כמעט מזור לגעגועים. אבל יש את "בלאקסטאר", אלבום הפרידה של בואי שבו הוא מתכתב עם מותו הקרוב ויצא ימים לפני שהלך לעולמו, ועכשיו יש את "בלאקסטאר סימפוני", קונצרט מוזיקלי מרגש ועצום מימדים שהוא הדבר הכי קרוב להופעה של דיוויד בואי שתזכו לראות בחייכם. והוא מגיע לישראל.

"בלאקסטאר סימפוני: המוזיקה של דיוויד בואי" הוא ביצוע סימפוני נועז, בליווי הרכב הנגנים המקורי שהשתתף באלבום, לאותו אלבום אשכבה. בישראל יופיע ההרכב יחד עם הפילהרמונית הישראלית ובניהולו האמנותי והשתתפותו של הסקסופוניסט עטור הפרסים, דוני מקאסלין, כשלצד יצירת המופת "בלאקסטאר" בעיבודים סימפוניים יוצאי דופן של מיטב המעבדים המוזיקליים בעולם, יבוצעו גם שירים נוספים מהרפרטואר העצום של דיוויד בואי.

על העיבודים הופקד לא פחות מטוני ויסקונטי (המפיק המוזיקלי של בואי לאורך השנים, שאף הפיק את האלבום BLACKSTAR), ג'ולס באקלי (מלחין, מעבד, מנצח וזוכה גראמי), מריה שניידר (מלחינה עטורת הפרסים ומי שאחראית על החיבור בין מקאסלין לבואי) ומייקל ר. דאדלי ג'וניור (מלחין מוערך ומולטי אינסטרומנטליסט); על הבמה יופיע ההרכב המקורי שניגן עם דיוויד בואי ב"בלאקסטאר": דוני מקאסלין (סקסופון), ג'ייסון לינדנר (קלידים), טים לפבר (בס) והמתופף אנטוניו סאנצ'ז; על השירה יופקדוגייל אן דורסי, הבסיסטית הצמודה וזמרת הליווי של בואי לאורך השנים (תוכלו לשמוע אותה באלבומים כמו "ארת'לינג", "ריאליטי" ו"דה נקסט דיי", הזמרדייוויד פושהופיע ברחבי העולם עם אמנים רבים (בוב דילן, טורי איימוס ועוד), ואורח מיוחד בדמותו שלאסף אמדורסקי,שהוזמן במיוחד על ידי ההפקה.

המופע הבינלאומי השאפתני ינחת בישראל בנובמבר, ויעלה בהיכל התרבות בתל אביב ביום שישי, 3.11.23 בשעה 13:00 (שעה מעניינת להופעה). יש עוד זמן, כן, אבל על הכרטיסים כדאי להתארגן כבר עכשיו ואפשר לעשות את זה כאן(995-395 ש"ח לכרטיס)

• ❤ תרבות
• הופעות בישראל
• דיוויד בואי

ברוכים הבאים לחוויה של דיוויד בואי. לא תקבלו כאן כרונולוגיה של חיי המוזיקאי מילדותו ועד מותו, אלא מארג דחוס וכאוטי של דימויים חזותיים וקוליים מרצדים, שמתרוצצים בין הזמנים ובין הספרות. כשם שירו של בואי שהעניק את שמו לסרט, זו אינה ביוגרפיה תיעודית אלא מסה קולנועית דמויית חלום בהקיץ, המחטטת במוחו השופע של היוצר הפנומנלי, שחי חיים של עשרה אנשים. לא בטוח שבתום הצפייה תכירו אותו יותר טוב, אבל ללא ספק תתרשמו מהיצירתיות, ההומור, התבונה, התעוזה והבדידות של האיש בעל שלל הזהויות הבימתיות.

הסרט הוא רצף אימפרסיוניסטי, נטול קריינות וכותרות ביניים, של קטעי הופעות וראיונות, תצלומים, ציורים שבואי צייר, קטעים מיומניו ומסרטיו, ודימויים פסיכדליים למיניהם, שביניהם משולבים גם קליפים מאינספור סרטים אילמים מראשית ימי הקולנוע. אלה אולי סיפקו לו השראה כשיצר את האלטר-אגואים החיזריים שלו, ואולי הם אסוציאציות אישיות של הדוקומנטריסט ברט מורגן ("קוביין: Montage of Heck"). מורגן קיבל גישה לארכיונים הפרטיים של בואי, שקשה להאמין שחלפו כמעט שבע שנים מאז שהוא עזב את העולם שלנו.

זה הסרט הראשון על בואי שאושר על ידי יורשי עזבונו, וזה לא הולך ברגל. לפני שנתיים יצא (לא בארץ) "Stardust" עם ג'וני פלין בתפקיד דיוויד בואי. הסרט המאכזב ההוא, שהתמקד בשלבים מוקדמים בעיצוב דמותו הבימתית של בואי, לא זכה לשיתוף פעולה מצד בעלי העיזבון, שלא אישרו ליוצריו להשתמש בהקלטות של בואי.
בכל אופן, קטעים מסרטים גרמניים אילמים משנות העשרים, בהם "הקבינט של דוקטור קליגרי", "נוספרטו", ו"מטרופוליס", לצד "המסע אל הירח" של ז'ורז' מלייס מ-1902 (סרט המד"ב הראשון) משתלבים היטב לצד דימויים של בואי כזיגי סטרדאסט, מייג'ור טום והאיש שנפל מכוכב אחר. מורגן החליט לא לזהות עבור הצופים מה הם רואים. אין בסרט כתוביות שמציינות מאיפה לקוחים הקטעים, ואם אינכם מכירים את כל הסרטים שבהם בואי השתתף, לא תדעו, כמוני, באיזה הקשר הוא צולם מטייל לבדו בארצות רחוקות.

ההומור בסרט נובע ממפגשים עם מעריצים אדוקים, ומשאלות נבוכות ששואלים מראיינים בריטים אובדי עצות, שמתקשים לפענח את האיש שהתייצב באולפן במיני תלבושות לא סטנדרטיות. בואי מנצל את ההזדמנות לגלוש בחן על חוסר הנוחות שלהם. "הנעליים שאתה נועל הן נעלי גברים, או נעלי נשים, או נעליים ביסקסואליות?" שואל אחד המראיינים. "אלה נעלי נעליים, טיפשון", משיב הבחור בנעלי העקב. בהמשך מראיינות יותר אינטליגנטיות, ופחות מאוימות על ידי מיניותו הלא מוגדרת, מציעות אבחנות יותר מעניינות ומייצרות שיחות מעמיקות על אישיותו. אבל דחיסות החומרים ששוטפת את המסך אינה מאפשרת להתרכז במה שנאמר, וזה קצת חבל.

בשלב די מאוחר בסרט בואי מספר על אחיו הבכור, אליו נשא עיניו בילדותו. הוא מקדיש גם כמה מילים ליחסיו עם זוגתו אימאן, שהביאה אושר לחייו. אבל רוב 135 דקותיו של הסרט נמנעות מעיסוק בחייו האישיים של דיוויד רוברט ג'ונס. אם אתם חובבים של בואי (יש מי שלא?) תרצו לראות את הסרט באיימקס. זה יותר טוב מאשר לראות את בואי בהופעה חיה באיצטדיון. הייתי בשתיים כאלה – באיצטדיון מטלייף בניו ג'רזי ובמדיסון סקוור גרדן בניו יורק, ובשתיהן חשתי מרוחקת מדי ולא נסחפתי. "דיוויד בואי: Moonage Daydream" הוא סרט שופע, תוסס וחווייתי מאוד, ובסופו של דבר גם קצת מתיש.
4 כוכבים, בימוי: ברט מורגן. ארה"ב/גרמניה 2022, 135 דק'

• ביקורת סרטים
• המסך
• תיעודי
• דיוויד בואי
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 913 // הכל מטומטם

כמעט שבע שנים חלפו מאז מותו הבלתי נתפס של דיוויד בואי, הלב עדיין לא התאחה מחדש, הצער והאבל לא התפוגגו, והשבוע נקבל הזדמנות מופלאה במיוחד להתאחד עם פועלו ולחטט קצת בפצע הזה שמסרב להגליד: הסרט התיעודי המופלא "Moonage Daydream" עולה לשבוע אחד בלבד של הקרנות ברחבי הארץ – וכאן אצלנו בעיר בקולנוע לב ובקולנוע רב חן דיזנגוף – וצפוי להיות מוקרן גם באיימקס בסינמה סיטי.

"Moonage Daydream" של במאי הדוקו האמריקאי המוערך ברט מורגן (שיצר גם את הסרט הדוקומנטרי מצוין על קורט קוביין, "Montage of Heck" ואת הדוקו זוכה האמי "ג'יין" על ג'יין גודול), הוא פרויקט שיצא לדרך לאחר מותו של בואי ונערך במשך שש שנים בשיתוף פעולה רשמי עם משפחתו של בואי. הוא קרוי על שם שיר נשכח של בואי מאלבומו השני וומדובר בספקטקל בן 140 דקות המכיל צילומים שמעולם לא נראו מהארכיב הפרטי של בואי, כמו גם קטעים נדירים מהופעות חיות, ודיאו-ארט שייצר בואי ופסקול בן 45 קטעים שצפוי לצאת השבוע כאלבום משולש.

הסרט הוקרן בפרמיירה חגיגית בפסטיבל קאן האחרון, זכה לביקורות משתפכות ומגיע אלינו עם הבטחה למסע נוצץ, טריפי ופסיכדלי בתוך מוחו של דיוויד בואי שאינו מתיימר לסכם כרונולוגית את כל פועלו, אך מביא את צופיו "קרוב מתמיד אל פתרון האניגמה הסקסית הקרירה שהיה בואי" (זה ציטוט מהביקורת ב"Variety", אל תסתכלו עלינו). מעניין לציין שאת הקריינות לסרט מספק בואי בעצמו, מתוך קטעים שהקליט בתקופות שונות טרם מותו. מי שכבר צפו בסרט במסגרת פסטיבל הקולנוע של ירושלים לפני כחודשיים מספרים על חוויה קולנועית מוזיקלית בלתי נשכחת. אל תחמיצו.
>> "Moonage Daydream", החל מחמישי (15.9) ברחבי הארץ.פרטים וכרטיסים כאן

>> סאונד אנד ויז'ן: 7 ההופעות הכי איקוניות של דיוויד בואי בקולנוע
>> נביא אמת: 4 דרכים בהן חזה דיוויד בואי את העתיד
>> זכרון דברים: מוזיקאים ישראלים חולקים כבוד אחרון לדיוויד בואי

• המסך
• דיוויד בואי
• קולנוע לב
• מוזיקה
• ❤ תרבות