הניינטיז היו שנות השיא של הקומדיה הרומנטית, עם להיטים אהובים בכיכובם של מג ראיין, ג'וליה רוברטס ויו גרנט. במאה הנוכחית הז'אנר הלך והתדרדר, ובהדרגה הוגלה למחוזות הסטרימינג. הסיבות לכך רבות ומגוונות, אך אציין רק את הצורך למצוא מגבלות ומעצורים שיעכבו את האיחוד הרומנטי, שלא פעם הניב המצאות מלאכותיות עד זרא (בעידנים שמרניים יותר, המגבלות הציעו את עצמן). לפני שהתיישבתי לכתוב על הקומדיה הרומנטית המקסימה "בקרוב אצלך", חזרתי לרשימתהקומדיות הרומנטיות הכי טובות של העשור הקודם, שהרכבתי בדצמבר 2019, ומצאתי שרובן חרגו מהתבנית הבסיסית של "בחור (לבן) פוגש בחורה (לבנה), בחור מאבד את הבחורה, בחור משיג את הבחורה בחזרה", או לכל הפחות הרחיבו אותה.
>>בקטע רדיקלי: ערב בלי טלפונים משתלט על מוזיאון תל אביב

"בקרוב אצלך", המבוסס על מחזה מאת מדהורי שקאר ההודית-אמריקאית, לא עושה שום דבר שלא נעשה לפניו. יש בו אפילו דמות משנה של החבר השמנמן והקשקשן, שנשאלה ממחסן הדמויות המשומשות. אך הוא עושה הכל בחן רב ובסימפטיה עמוקה לדמויות, והוא גורם לנו להתאהב בכולן. וכפי שמציינת אחת הדמויות, התוספת של ניחוח בוליוודי גדול מהחיים תואמת את העובדה שמדובר בסיפור אהבה הומואי.

הסרט נפתח בחתונה הודית תוססת, המצולמת דרך עיניו של אחי הכלה. נאבין (קאראן סוני, שגילם את דופינר בסרטי "דדפול") מספר לנו שארונדת'י (סוניטה מאני מ"מר רובוט") נישאת לגבר ששידכו לה ההורים, ושגורל דומה אינו מחכה לו. הוריו המסורתיים יודעים שהוא הומו, אבל הם מעולם לא ראו אותו מתנהג כהומו, והוא מתקשה לדמיין את עצמו מציג בפניהם בן זוג. זה משחרר אותו מהלחץ למצוא כלה, אבל זה לא אומר שהוא בחור משוחרר. כפי שעולה מסצנה מרגשת לקראת סוף הסרט, נראה שהעיסוק ברפואה לא היה הבחירה הראשונה שלו. אחת ממעלותיו הרבות של "בקרוב אצלך" היא שאינו מילולי מדי, והוא משאיר דברים מרומזים.

יום אחד נאבין פוגש את הצלם ג'יי (ג'ונתן גרוף מ"לוקינג" ו"מיינד האנטר") – בחור לבן עם נשמה הודית. ג'יי מספר שאומץ בנעוריו על ידי הורים הודים זקנים, ואימץ בחפץ לב את המסורת התרבותית שלהם. בדייט הראשון הוא לוקח את נאבין לראות את הסרט הבוליוודי "Dilwale Dulhania Le Jayenge" מ-1995, שכולל סצנה רומנטית מפורסמת בשדה פרחים צהובים, והרגשנות והפתיחות של ג'יי מרתיעות את נאבין המסוגר. אנחנו מזדהים עם נקודת מבטו של נאבין, גם כי גרוף נראה פחות חתיך מהרגיל, והתספורת הלא מחמיאה שסידרו לו תורמת למבוכה שנוצרת כשהוא פורץ בשיר מתוך "DDLJ" באמצע הרחוב.

המכשול הראשוני מתפוגג די מהר, ומפנה מקומו למכשול האמיתי – הפגישה עם ההורים. וכאן מתגלה תבונתם של התסריטאי אריק רנדל והבמאי רושאן סת'י. המבוכה הקומית הצפויה שעולה במפגש, מתנגשת בתסכולה של האחות ארונדת'י, שמוסיפה חמיצות מרעננת. היא גם שולחת את ההורים לבחון את נישואיהם שלהם. אמנית הסטנד אפ זארנה גארג והשחקן ההודי הוותיק האריש פאטל נהדרים בתפקידי האם המשתדלת (שצופה ב-OUTtv בניסיון להבין את בנה) והאב השתקן והבשלן.

קאראן סוני שבתפקיד הראשי הוא מותק של שחקן, והוא מגלם מבוכה באופן לא פחות מלבב מיו גרנט בזמנו. וגרוף, שקנה את עולמו בתפקיד המלך הלבן בקאסט של שחקנים שחורים ב"המילטון", שובה לב בתפקיד הבחור שעונד את ליבו על שרוולו, כמו שניסח שייקספיר. שניהם גאים (סוני נשוי לבמאי הסרט) והכימיה ביניהם נהדרת, ומקפיצה את הלב – משהו שכבר מזמן לא קרה לי בקומדיה רומנטית.

אבל לא פחות משזו קומדיה רומנטית שהיא גם באמת רומנטית וגם באמת מצחיקה, זאת דרמה משפחתית מרגשת על אנשים טובים שבוחנים את עצמם ואת חייהם, ופתוחים לשינויים. "בקרוב אצלך" אמנם נצמד לתבנית המוכרת של הז'אנר, אך הוא כמעט נטול קלישאות, וניחן בזרימה טבעית. הדבר היחידי הלא מוצלח הוא השם הגנרי שניתן לסרט בעברית. מן הסתם המפיצים חשבו שהשם המקורי, "בחור הודי נחמד", לא יביא קהל.
4 כוכבים
A Nice Indian Boy בימוי: רושאן סת'י. עם קאראן סוני, ג'ונתן גרוף. ארה"ב 2024, 96 דק'

• ביקורת סרטים
• המסך
• קומדיה רומנטית
• הודו
• להטב"ק

בכל פעם שהמטבח ההודי צץ בעיר, אנו שואלים את עצמנו איך יכול להיות שהמעמד שלו בארץ נמוך כל כך. איך ייתכן שבעיר שהיא כור היתוך קולינרי, ושכל אדם שני בה נסע להודו לטיול אחרי הצבא, אפשר לספור מסעדות הודיות על כף יד אחת. את רשימה המצומצמת עד ביאוס מרעננת כעת מא פאו – ההודית הוותיקה מנחלת בנימין, שעברה ללוקיישן ישן־חדש ברחוב זבולון (מיד נסביר), עם תפריט מורחב ובו הרבה יותר מנות קארי, וחלון עם הפתעות מתבשלות.

>>בוצ'ר בפיתה: הסוד הבשרי החדש של שוק הכרמל. יד ראשונה מקצבים

לטובת קוראינו הלא מאוד ותיקים נזכיר שלפני כעשור פעלו בעיר בעיקר מסעדות סטלנים (24 רופי, סאב קוץ' מילגה) והודיות קלאסיות (טנדורי, אינדירה). ואז, כפי שקורה עם טרנדים, משהו התפוצץ: קפטן קארי של רושפלד, מונאר של ענר בן רפאל (כיום בתריסר) ודוסה בר הציגו גרסאות מגוונות למטבח ההודי ולקחו אותו לכיוונים שונים, ממטבח שף ועד אוכל רחוב טבעוני. למא פאו, שהוקמה באותו תור זהב, היה יתרון על פני כל היתר – הבעלים, בני משפחת יצחק, הם ילידי הודו ששולטים במסורות המטבח של צפון הודו ומומבאי. זו כנראה הסיבה שמא פאו שורדת במקום בו שאר המסעדות התפיידו (פרט למונאר, שפועלת בבעלות אחרת).

מעודדים מההצלחה פתחו בני המשפחהבקיץ שעבר את בינדאז, בר אוכל הודי שמאז נסגר בעקבות המלחמה. "ראינו שיש עניין באוכל הודי. רצינו לשדרג אותו לקצת יותר פיין והפגשנו את המטבח ההודי עם המטבח הצרפתי. המפגש של שני המטבחים הרחוקים מאוד יצר התרחשויות מעניינות, אבל ברמה המסחרית המקום לא התרומם. החות'ים ירו אז כמו משוגעים, והמקום לא הצדיק את עצמו מבחינה כלכלית", מסביר הבעלים נח יצחק את השתלשלות המאורעות, שהותירה לבסוף את הנכס ברחוב זבולון פנוי.

המטבח הקטן ומיעוט המקומות בלוקיישן בנחלת בנימין הפכו את העתיד של מא פאו לברור: המסעדה ההודית נסגרה, ובמקומה הוקםטיפסי טונה, בר אוכל לא הכי הודי, שמתאים יותר לאופי הרחוב כפי שהוא כיום. "אנשים באים לשוטט ופחות לחפש סצנה קולינרית ספציפית. אווירת השתייה והאלכוהול פחות מתאימה לדי.אן.איי של מא פאו". משם הדרך לחלל החדש-ישן היתה סלולה. "בזבולון אנחנו ערוכים לארח משפחות וקבוצות יותר גדולות", מבאר יצחק.

המעבר לזבולון פותח למא פאו אופציות חדשות. בג'וספר (תנור פחמים) שבמרכז המטבח נצלים בשרים וצ'יקן טיקה, והתפריט מייחד מקום נרחב לקארי – באטר צ'יקן ובקר קורמה קארי, פאניר באטר מסאלה (גבינת פאניר מתוצרת בית עם פאקורה חציל ברוטב חמאת עגבניות וקשיו) ואלו גובי טבעוני. כל מנה מוגשת עם אורז ושני תבשילים מסורתיים לבחירה כגון רגד'ה (גרגרי חומוס ברוטב עגבניות יוגורט), תבשיל תפוחי אדמה וכרוב או נזיד עדשים צהובות וכתומות. עוד תמצאו ברשימה המאד מפתה פאקורה, פאני פורי ומנות פתיחה קטנות (20-36 ש"ח), סלטים ומרקים, דוסות (33-68 ש"ח) ומנות ביריאני וטנדורי.

יצחק מסביר שמודל ההגשה החדש הולם את המטבח ההודי המורכב והעשיר, ועוזר להנגיש אותו לקהל המקומי. "אפשר לקרוא לזה טאלי מפורק. אם טאלי זו צלחת מחולקת שיש בה מקום למספר תבשילים, אנחנו מגישים צלוחיות שנותנות תחושת עושר ואפשרות להרחיב את מנעד הטעמים. כשיש פער ידע אצל אורחים שלא כל כך מכירים את המטבח ההודי, אנחנו נותנים להם הצצה וטעימה של מנות נוספות כחלק מהמנה שהם ממילא הזמינו".

כחלק מהנגשת המטבח ההודי והתנעת המקום מחדש בודקים בעלי מא פאו מה מעניין את הקהל ורלוונטי לסביבה. כצעד ראשון הושק תפריט עסקי (ראשון-חמישי 11:00-15:00) הכולל מנה העיקרית ומרק\תוספת \שתיה במחיר העיקרית. בצעד נוסף נבחן שת"פ עם תותח הפיתות חמודי אבולעפיה, שבימי דלידה העליזים שיגר מהחלון שיפודי בשר בפיתה להמונים הרעבים. הדיל עדיין לא סגור אבל יצחק אופטימי. "בשיתוף הפעולה עם חמודי אנחנו רוצים להגיע למצב שבו נוכל לצאת עם מוצר משותף. המטבח הצפון הודי מצטיין במנות גריל – קבב, שיפודים, טיקה ועוד, שאפשר להגיש בפיתה כמו שמתאים לסצנת אוכל הרחוב של שוק לוינסקי". בינתיים אפשר להתחיל לפנטז על פיתה צ'יקן טיקה, ומה אבולעפיה יעולל לסיק קבב נותר רק לדמיין. התוצאה יכולה להיות לא פחות ממטריפה.
זבולון 7, ראשון-חמישי 11:00-17:00, שישי 11:00-23:00, משלוחים והזמנת מקום בטלפון 055-4318984

• אוכלים שותים
• אוכל הודי
• הודו
• מסעדה הודית
• רחוב זבולון

לבשו סארי, הדביקו שפם עבות וחפשו עץ להתחבא מאחוריו כי ההודים באים: לכבוד פורים נמל יפו לובש חג ומתחפש לתת היבשת הצבעונית והמרתקת שישראלים אוהבים לעבד את הפוסט-טראומה מהצבא בו. ביום ראשון (שושן פורים) יהפוך הנמל ליעד לחגיגה ססגונית ומרהיבה, המחברת בין הקסם הפשוט והישיר של הודו לבין היכולת שלנו לשמוח, המעורערת אחרי שנה וחמישה חודשים של התשה, כי לדמיין שאנחנו בארץ אחרת זו גם סוג של הדחקה.

>>אף מילה על רובושון: השף אביתר מלכה ומלון אלקונין חוזרים לחיים

יריד הודו בנמל יפו, שת"פ בין הנמל ושגרירות הודו בישראל, יציף את הרחבה שמול סירות הדייגים בפעילויות למבוגרים ולילדים: מסיבת צבע בסגנון בוליוודי בהשראת ההולי – חג הודי פרוע שבו החוגגים זורקים זה על זה אבקות צבע, מדידת סארי מסורתי, הופעות וסדנאות ריקוד הודי שיסחפו אתכם לקצב המזרח. קעקועי חינה בעיצובים מסורתיים, חוויה מוזיקלית עם אוזניות ופינות יצירה יוסיפו תוכן ועניין ויהפכו את הנמל לבועה צבעונית שמחה וצוהלת. כיף ונחמד, אבל אנחנו פה בכלל בשביל האוכל.

מכיוון שבלי משהו לסתום בו את החור בבטן אי אפשר, חלק נכבד בפסטיבל יוקדש למטבח ההודי על גווניו, טעמיו ומחוזותיו. בבית המכולות, שבנוי מ-89 מכולות שסיימו את תפקידן ומבוסס כולו על אנרגיה מתחדשת (כולל מערכת מצופים אקולוגית, שמחוברת למימי הנמל ומפיקה חשמל בעזרת כוח הגלים), תוכלו להיזכר במאכלים שמאפיינים את תת היבשת, באדיבות מסעדות הודיות שיעניקו כבוד לטעמים, לריחות ולמגוון המסורות של המטבח ההודי.

שם תוכלו להינות מהדאבה הוותיקה מונאר, שתציע תפריט טבעוני של דוסות, אידילי קארי וסמוסה צבעוניים מתובלים בסגנון דרום הודו; גורקה המצוינת מנווה שאנן תאכיל אתכם באוכל הודי־נפאלי אותנטי; מסעדת אינדירה תציע מנות עוף, בקר וגבינות ומנות מהטנדור בהשראת המטבח מצפון הודו; תבליני אילנה מאשדוד מביאים ליריד תבלינים, קמחים מיוחדים, עדשים ומוצרים מהמטבח ההודי שיעזרו לשחזר את הטעם בבית; ובדוכן של קימי תוכלו לזלול באן, גיוזה ומנות רחוב מהמטבח האסיאתי.

באופן טבעי, מקום של כבוד מקבלת באירוע השפית רינה פושקרנה, הבעלים המיתולוגית של מסעדת טנדורי ומי שהביאה את האוכל ההודי לישראל בשנות ה-80. בסדנה טעימות ייחודית היא תספר על אוכל הודי ותשתף מחוויותיה כשגרירת המטבח בארץ, וכמי שהאכילה בין היתר את המנצח זובין מהטה ואת זמר האופרה לוצ'יאנו פבארוטי, וגם את ביבי ושרה, אבל אל תשאלו עליהם שלא תתעצבנו. תוכלו לטעום בל פורי, סוגי צ'אטני שונים, צ'אי מסלה ומנות רחוב הודיות – סיומת ראויה לחגיגה הודית שתוכל לעזור לכם למצוא את עצמכם האמיתי. או לכל הפחות, לקבל פלאשבקים מאסיד. אל תפסלו, גם זה נחמד.
בית המכולות ומחסן2, נמל יפו, ראשון (16.3)11:00-15:00, פרטים באתר

• אוכלים שותים
• בית המכולות נמל יפו
• נמל יפו
• מטבח הודי
• אוכל הודי
• הודו

מירזאפור היא עיר גדולה וענייה בצפון הודו, ואלא אם טיילתם ממש ביסודיות אין סיבה שתכירו אותה, וזה בדיוק מה שהופך אותה למקום אידיאלי בקצה העולם שהכל יכול לקרות בו. "מירזאפור" היא גם הסדרה הכי פופולרית בהודו בסטרימינג, מה שהופך אותה די אוטומטית לאחת הסדרות הפופולריות בעולם, ובאמזון פריים וידאו שמחים לשתף בהצלחה גם את שאר העולם עם עונה שלישית שכל פרקיה עלו לאוויר בבת אחר.

>> 28 סדרות חדשות שהולכות להכות בכם בחודש יולי
>> רק באמריקה: הסדרות הכי גדולות שהצליחו בארה"ב בלבד

אם לא דגמתם את העונות הקודמות של "מירזאפור" זה יכול בקלות להיות הבינג' המנותק שחיפשתם לקיץ הזה: דרמת אקשן-פשע הודית אינטנסיבית על ראש המאפיה של העיר הצפונית הנידחת, שמסתעפת כמובן גם כדרמה משפחתית בין-דורית עם הבן המטורלל שרוצה לרשת אותו ונציגי החוק שרוצים להפיל אותו. בקיצור, סמטוכה שהולכת ומסתבכת מעונה לעונה ומסחררת את העיר האומללה, מה יכול להיות יותר כיף מזה.

כיאה להפקת הדגל של אמזון בהודו, "מירזאפור" צולמה בעיקר און-לוקיישן בהשקעה גבוהה ועל יצירתה הופקד קאראן אנשומאן, שפרץ לתודעה לפני כעשור כאחד היוצרים המבטיחים בהודו עם הקומדיה הבוליוודית "באנגיסטן" על צמד מחבלים מתאבדים. ב"מירזאפור" אין אמנם שום דבר קומי, אבל יש לה את הטאץ' הבוליוודי המוגזם והמסוגנן מאוד שלוקח אותה רחוק מאוד מכל סדרת מאפיה שראיתם.

"מירזאפור" היא סדרה קשוחה ואלימה שלא מרחמת על הצופה מצד אחד, אבל גם סוג של טלנובלה הודית על קרב שליטה בערימת זבל בצד הנידח של העולם, והיא פיסה של בידור אסקפיסטי משובח. אםהעולם היה צריך סרט כמו "RRR"כדי להסתכל על בוליווד קצת אחרת, "מירזאפור" עושה משהו דומה בחזית הטלוויזיונית. כדאי שתיכנעו כבר עכשיו.
>> "מירזאפור"/Mirzapur, שלוש עונות, 29 פרקים, עכשיו באמזון פריים וידאו

• המסך
• מה רואים הלילה
• אמזון פריים
• הודו
• בוליווד

>> אלבומו הקודם של שי בן צור, "JUNUN" הוקלט במבצר ג'ודפור ברג'אסטן שיתוף פעולה עם ג׳וני גרינווד (רדיוהד) ונייג׳ל גודריץ (מפיקם של רדיוהד, יו 2, פול מקרטני ועוד) – הוקלט וזכה לתהודה רבה בעולם (אלבום השנה של הסנדי טיימס – מוזיקת עולם). תהליך ההקלטות תועד לסרט על ידי הבמאי ההוליוודי פול תומאס אנדרסון. אלבומו החדש, "Halel", הוא מסע אודיו ויזואלי שהוקלט וצולם בכנסיית אוגוסטה ויקטוריה בירושלים. ביצועיו הפיוטיים והמדידטיביים של הפרויקט הוקלטו וצולמו לייב לכדי סרט אמנותי שביים בן קירשנבאום.מחר יתקיים מופע ההשקה שלו במועדון האזור (כרטיסים כאן)ולא היינו מפספסים את זה אם היינו אתם.

דלהי, מעבר להיותה אחד משערי הכניסה להודו, היא עיר מרתקת שתופסת מקום יקר בליבי. דלהי, העיר בה חייתי שנים משמעותיות, העיר בה נולדה בתי, דלהי בה הקלטתי חלק גדול מהאלבום "שושן" והעיר שבה כבחור צעיר חיפשתי סימני דרך במסע של חיי. שמח לשתף כאן מספר מקומות אשר עבורי הינם תחנות קסם. מקומות אלו, אני מקווה, עשויים לעורר השראה, לעניין או להנעים לרגע את זמנו של עובר האורח שמוצא את עצמו באחת הערים ההומות בעולם.

1. קבר ניזמודין עוליה

מוזיקת קאוולי בקברו של הצדיק הסופי האזראת ניזמודין עוליה. הודו, אשר בה דתות ומסורות רבות, הגיעה אל תור הזהב שלה בתקופת השלטון המוגולי המוסלמי. עוד לפני המוגולים פרחה בהודו תרבותם של המיסטיקנים הסופים. האזראת ניזמודין, שעל שמו נקראת השכונה ניזמודין, היה לאחד מראשי מסדר הצ'ישטהי במאה ה-13. בכל ערב בשעת השקיעה, ברחבת קברו של הצדיק, מוזיקאי קאוולי מנגנים ושרים שירת התמסרות האופיינית לפולחן בתרבות הסופית של דרום מזרח אסיה. באותה רחבה קבור צדיק נוסף, האזראת אמיר חוסראו, שהיה תלמידו האהוב של האזראת ניזמודין. חוסראו, אחד מגדולי המשוררים של הודו הינו גם מעמודי התווך של מוסיקת הקאוולי. את המקום פוקדים עולי רגל רבים לאורך השנה. כמבקר תמיד ניתן למצוא פינה לשבת בה, להתבונן, להרהר, להיטען במוזיקה ובחסד הגדול שהמקום הזה משרה.

2. מסעדת כארים

בשכונת ניזמודין: אחרי שיוצאים מביקור בקברי הצדיקים הסופיים, אפשר "לנחות אל הגוף" ולהתענג על מאכלים מן המטבח המוגולי של מסעדת כארים. כארים איננה רק מסעדה אלא מוסד של ממש. המסעדה המקורית (שעדיין פועלת) הוקמה ב-1913 ליד הג'עמה מסג'יד. את המסעדה פתח ח'אג'י כארימודין שהיה נצר לטבחים בחצר השליטים המוגולים. כעבור שנים המשפחה פתחה את הסניף בשכונת ניזמודין ולאחר מכן עוד סניפים נוספים. מי שמעוניין להתנסות בטעימה מפלא קולינרי עממי ואותנטי, יהנה מאוד. המקום נדיב בעיקר לאוכלי בשר אך לא רק. מנות מומלצות: ביראיאני, קורמה, טיקה רול, שירמאל ועוד.

3. האוז חאס וילג'

בלב אתר היסטורי מהמאה ה-13 שהוקם על ידי שושלת סולטן דלהי אללאאודין חילג'י, שוכנת שכונה שבה העתיק פוגש את החדש. שילוב מסעיר של המסורתי והבוהמייני. בין בוטיקים של בגדי מעצבים מקומיים, פועלות מסעדות וברים שהופכות את האוז חאס ויליג' לשכונה תוססת. בניסיון תיאור לאנשים שלא מכירים את המקום קשה להימנע מהרצון להמחיש את האווירה באזכור של נווה צדק. יחד עם זאת אין באמת הצדקה להשוואה. כאשר אני נמצא בדלהי ורוצה לפגוש חברים, זו אחת השכונות שוקקות החיים לצאת אליהן בערב.

4. Bahrisons Booksellers

חנות ספרים ‏בח'אן מרקט. לפני העידן הדיגיטלי, כאשר להשיג ספר טוב היה משימה, החנות הזאת הנה הייתה עבורי תחנה קבועה. ח'אן מרקט לכשעצמו הוא מקום נהדר להסתובב בו. בדלהי של היום' המלאה בקניונים ומרכזי קניות נוצצים' עדhין נעים להגיע לשוק הקטן הזה שבדרום העיר. בין בתי קפה, מסעדות וחנויות לכלי בית, ישנה חנות הספרים הזאת אשר עדיין שייכת לזמן אחר. מלבד קלאסיקות שאזלו מהמדפים ברשתות ניתן לגלות ספרים של מו"לים מקומיים, שעשויים לפתוח צוהר לעולם התרבותי העשיר של הודו. ‏Bahrisons Booksellers היא עבורי מכרה אוצרות מפתיע בו ניתן למצוא ספרים על מוסיקה הודית קלאסית, אמנות, היסטוריה, ספרות מקומית, דת ופילוסופיה.

5. THIRD WAVE COFFEE

אני זוכר את מהפכת בתי הקפה שהגיע לדלהי בתחילת שנות האלפיים: הודו, אשר בחלקה הדרומי גדלים זנים משובחים של פולי קפה, מושתתת בעיקר על תרבות של שתיית צ'אי. איפשהו בעשור הראשון של שנות האלפיים התחילו לצוץ בתי קפה של הרשתות BARISTA ו-Café Coffee Day הדומות בחזון שלהם ל-Starbucks. מי שאוהב קפה ופחות מתחבר לאספרסו השרוף של הרשתות הללו, יכול כעת ברוח התקופה להנות מקפה של בתי קלייה קטנים יותר שמציעים גם לייט ומדיום רוסט. THIRD WAVE COFFEE היא רשת קטנה, צנועה ונעימה יותר מהרשתות הגדולות, אשר מלבד הקפה טוב שהיא מגישה, אפשר להנות בה ממאפים מוצלחים ברגע של אתנחתא בעיר הגדולה.

• העיר שלי
• הודו
• דלהי
• ניו דלהי
• אוכל הודי