עונת הקיץ של תאגיד השידור הישראלי הביאה איתה לא מעט פנינים: סדרה דוקומנטרית מעמיקה על ההתנתקות לצד "ארבע חתונות" הקלילה, "חוליגנים" שעשתה רעש ומהצד השני "אתה חייב לקרוא את זה" שעשתה שקט. הכל מכל. ובתוך הכל עומד לו חד קרן, סדרה שונה מכל הנ"ל, שנוגעת בצמד מילים שהפך איכשהו למילה אחת: הייטק.כל מי שחי בתל אביב מכיר את האנשים האלה, שחיים פה בינינו, אבל גם לא ממש שייכים לכאן. "הייטקיסטים" הם מכונים – עובדי ויזמי חברות ההייטק, שכמעט בנו מדינה בתוך מדינה – כזו שנמצאת בישראל, מפרנסת אותה וגם מהווה מקור לא קטן לגאווה עבורה, אבל גם מתקיימת בוואקום כלכלי-חברתי כששאר המדינה קורסת. ובפער הזה נכנסת "יוניקורנז".

ארבעה פרקים יש בסדרה הדוקומנטרית החדשה של כאן 11, שמאחוריה עומדים גיל סימה, בת דור אוז'לבו, ליאת לוי והעיתונאי עמרי זרחוביץ'. הפרקים לא בהכרח קשורים בסדר ליניארי – כל אחד מהם תוקף את הנושא הגדול הזה מזווית אחרת, אבל כולם מתארים את הקשר שבין עולם ההייטק הישראלי למדינת ישראל, מעין יחסי אהבה-שנאה של המרואיינים עם המקום שממנו הם באים – אבל גם קצת שואפים להתנתק ממנו. זו סדרה טובה מאוד שמצליחה לשאוב אותך, לוקחת נושא לא פשוט להבנה ומצליחה לפרק אותו היטב ולספר מא' עד ת' את החלום הישראלי האולטימטיבי. אם פעם החלום הישראלי היה בית צמוד קרקע עם משפחה וילדים וכלב; היום החלום הישראלי נראה יותר כמו הסדרה "מסודרים" – לעשות את האקזיט ולהצליח בענק עם החלום שהבאת מהבית.

זאת הניגודיות שעומדת בלב סיפור ההייטק המקומי – הוא נולד למדינה שהתרבות שנוצרה בה לא ממש קידשה הצלחה. כסף, לפחות לדורות הישנים, היה כמעט מילה גסה – צניעות היא תכונה שהרבה יותר מוערכת, ראוותנות נתפסת כמשהו מגונה והדבר הכי נורא שאפשר לעשות זה "לנקר עיניים". התרבות האמריקאית, שראשי ההייטק ייבאו לארץ, היא אחרת לחלוטין – היא כזו שבה הכסף הוא כמעט ערך עליון, הצלחה ויוזמה חופשית הם הדבר החם, וכמו ששרו פעם פורטיסחרוף: הכל אפשר אם משלמים, להיות אפילו אלוהים.

אם נחשפים רק לפרק הראשון, נדמה שהסדרה מהללת את תפיסת העולם הזו – אבל זה הופך יותר מורכב בהמשך. הסדרה מצליחה להאיר את הבעייתיות שיש בעולם הזה – עד כמה יכולה חברה להחזיק בתוכה שני מעמדות נפרדים? עד כמה תל אביב יכולה להכיל פער כזה גדול בין המרכז שלה – שמבוסס על ההייטק והשכר המטורף ואורח החיים שאיתו לבין דרום העיר – שחי אחרת, משתכר אחרת ואולי גם חושב פוליטית אחרת?

>> "מותק בול באמצע": מתחת להומור אפשר לשמוע את אזעקת האמת
>> אוכל, קרינג' ושמלה לבנה: "ארבע חתונות" היא קאלט כמעט מיידי

התהליך שהסדרה מתארת מתחיל אמנם באמריקה ובחלומות על סיליקון ואלי, אבל המסקנה שלו היא שבסופו של דבר, ההייטק הישראלי מבין את מקומו – וגם את הטעות שלו. ההתנתקות של עולם ההייטק מישראל שמסביבו הובילה במידה מסוימת למגמות שראינו בשנים האחרונות – ההשחתה של המערכת הפוליטית, עלייתם של גורמים קיצוניים והבושה הגדולה שאוחזת כשמבינים איזה אנשים מנהלים לנו את החיים. המסר שהסדרה שולחת הוא שאולי הגענו לרגע שבו עולם ההייטק מבין שהאש מתחילה ללחך גם את המשרדים היפים שהם בנו באמצע תל אביב. בוודאי בימים אלה ממש.

בעיה אחת מרכזית יש עם "יוניקורנז" – והיא ההתמכרות של היוצרים ל-AI. נכון, זו סדרה שעוסקת בטכנולוגיה והשפה צריכה להיות עדכנית, אבל דווקא כאן היה עדיף להיות אולדסקול וללכת עם מגיש, ולא עם צ'אט ג'יפיטי, שמגיש את הסדרה בפועל. בעיניי זה היה עושה טוב גם לראיונות, וגם באופן כללי לדרך שבה הסיפור מסופר. ועדיין, זוסדרה חשובה. ההייטק הישראלי הוא הביטוי הכי טוב שאני מכיר לכל מה שטוב במדינת ישראל – החדשנות שלה, הממזריות, החוצפה הישראלית החיובית שמצליחה לגבור גם על המתחרים הגדולים מחו"ל. ההייטק הוא המקום שבו ישראל הצליחה בגלל שהייתה מערבית, חופשית ודמוקרטית, והאמינה במדע ובטכנולוגיה כערך עליון.

ולא סתם עולם ההייטק התעורר סביב המהפכה המשטרית – זו היתה ההתנגשות הגדולה בין הקדמה שמציע עולם ההייטק לישראל לבין הממשלה הנוכחית שמאמינה בערכים הפוכים, בזה למקצוענות, בזה לחוכמה, בזה לידע ובזה למדע ("הקב"ה 1 – מכון ויצמן 0", זוכרים?), שמקדשת את העבר ואת התנ"ך על חשבון ההווה והעתיד, ההתנגשות בין מי שרוצה כאן דמוקרטיה שתתן הזדמנות שווה לכולם, לבין משטר סמכותני דתי שבו יש מקום רק לאנשי שלומה של הקואליציה (והשאר? שיעופו לברלין או שיילכו לעזאזל).

הסאבטקסט הברור של הסדרה, בוודאי בחלקים האחרונים שלה, הוא שגם בהשפעת המחאה והמלחמה הנוראית שבאה אחריה – עולם ההייטק מתחיל לרדת מהגדר, מתחיל להבין שהוא לא יכול להמשיך ולשגשג ו"לדלבר" כל עוד המדינה סביבו בוערת, ואנשיו הזחוחים לפרקים מתחילים להבין שישראל נחשלת ומדממת וענייה תגרור גם אותם למטה, במוקדם או במאוחר. הדרך היחידה להבטיח את המשך הקיום הממשי שלהם ואת ההצלחה של החברות הללו, היא ישראל שתחזור לפסים של נורמליות ושפיות.

"יוניקורנז" שמה עטיפה מאוד יפה ומתקתקה סביב שאלה כמעט ארכאית – מהי ציונות? האם הציונות היא רק העבר המפואר שהיה כאן וההיסטוריה – או שהיא גם לקחת את העבר המפואר הזה ולעשות ממנו עתיד מפואר? נדמה לי שבבחירות הקרובות, זו תהיה השאלה הגדולה – לאן הולכת ישראל? האם למקום אלים, מתבודד, "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" – או למקום קצת יותר שפוי, פתוח לעולם, וכזה שמאמין שרק קדמה תהפוך את המדינה הזאת למקום שטוב לחיות בו לשנים.הציונות הבריאה שהביאה לעולם את וויקס, וויז וצ'קפוינט היא סם החיים של המקום הזה. ונדמה שעכשיו, יותר מתמיד, אנחנו זקוקים לסוג הזה של הציונות כדי להחזיר את המקום הזה למסלול. את האלטרנטיבה ניסינו.

• ביקורת טלוויזיה
• כאן 11
• דוקומנטרי
• הייטק

כמו כל ארגוני המחאה, גם מחאת ההייטקיסטים נגד ההפיכה המשטרית התגייסה בכל כוחה מאז ה-7.10 ורתמה את כל יכולותיה לטובת המאמץ האזרחי בעורף ובחזית, החל מבניית תשתיות למיזמים כמושידורי "הממ"דיון" לילדים, דרך תשתיות לניהול של עשרות חמ"לים בכל רחבי הארץ ובכל תחום אפשרי, ועד לדברים שהשתיקה בשלב זה יפה להם בכל הקשור לסיוע לכוחות צה"ל.

אבל החזית המשמעותית ביותר שבה תעשיית ההייטק הישראלית החזקה יכולה לסייע, היא המלחמה ברשתות החברתיות, שמשמשות מאז השבת שעברה כר פורה להפצת הסתה, קונספירציות, פייק ניוז בידי סוכני השפעה ממדינות זרות – בעיקר איראן ורוסיה אבל גם סתם שונאי ישראל ואנטישמים בכל העולם – ולמרבה הצער גם על ידי ישראלים מבולבלים ומורעלים שמחפשים "בוגדים מבפנים" ומפיצים דברי הסתה, גזענות ואיומים קשים נגד אזרחים ישראלים אחרים גם בעת מלחמה. וזה בדיוק מה ש"כיפה דיגיטלית" רוצה לעצור.

פרויקט "Digital Dome"הוא תוצר עבודה משותפת של קהילת ההייטק, פרויקט "פייק ריפורטר" ויוצאי יחידות מודיעין, בתיאום מול גוגל, פייסבוק, ווטסאפ, טוויטר, טיקטוק ולינדאין. מאחורי הקלעים מדובר בעבודה מאומצת מול ענקיות ההייטק העולמיות, אך מבחינת המשתמש הפשוט מדובר בממשק פשוט להפליא, שבו ניתן לדווח ממקום אחד בכמה קליקים פשוטים ישירות לכל הפלטפורמות השונות, ובאמצעותו יכולים כל אחת ואחד לדווח בקליק על תכנים רעילים לסוגיהם.

"הרשתות הרשתות הן זירת מלחמה קריטית במלחמה והן מוצפות כעת בשקרים והסתה", מסרו מובילי הפרויקט שמבקשים מהציבור פשוטלהיכנס אל האתר הייעודי, להדביק לינק לפוסט המסית/השקרי/הגזעני שנתקלתם בו (ולא לפרופיל המשתמש) וללחוץ Submit. הם כבר יעשו את כל השאר. להצטרפות לקבוצת הווטסאפ לניקוי הרשת של פרויקט כיפה דיגיטלית לחצו כאן.

• תל אביב נרתמת
• הבועה
• הייטק
• מחאת הדמוקרטיה
• אינטרנט
• פייק ניוז
• הסתה

הייטקיסטים אוהבים כנראה את הבוקר. מאז חודש ינואר מובילה המחאה שלהם כאחד הכוחות המרכזיים בין ארגוני המאבק, הקטר של המשק הפך לקטר של התתנגדות להפיכה המשטרית, וכמדי יום שיבוש הם מתכנסים בשרונה/קפלן כבר בשעת בוקר מוקדמת. ככה זה כשרגילים להתייצב במשרד עם שחר. השעה הייתה 08:30 ובמוקד המחאה בשרונה התאספו כבר מאות אנשים.

>> תמיד אמרתם שכשיגיע הרגע תצאו להפגין. הגיע הרגע // טור עורך
>> המדריך המלא להפגנות ביום השיבוש: כל תל אביב יוצאת להתנגד
>> מה קורה בשטח ביום השיבוש? עקבו אחר העדכונים שלנו בטוויטר

מחאת ההייטקיסטים תוכננה להתחיל בשעה 11:00, אבל בעקבות הזעם המצטבר בשטח אחרי שהחוק לביטול עילת הסבירות שעבר הלילה בקריאה ראשונה בכנסת, החליטו מובילי המאבק להתייצב בשרונה כבר על הבוקר, כי כשמדובר במחאה אין למה לחכות. למוחים נמסרה כתובת מדויקת, כיאה להייטקיסטים, ואכן באותו דיוק מופלא ומתוכנת התקבצו מאות אנשים בשעה היעודה עם שלטים, דגלים ומטרה ברורה: להילחם בהפיכה המשטרית.

תחת השמש הקופחת הצטברו במהירות המוני עובדי ועובדות חברות הייטק וסטארטאפים למיניהם בקריאה וזעקה ברורה: "לא נממן דיקטטורה!"; המפגינים הזכירו את העובדה שחברות ההייטק אחראיות לתל"ג הישראלי המרשים ולמרבית ההשקעות מחו"ל במשק הישראלי, והתריעו כי מהלכיו של נתניהו מהווים סכנה ממשית לעתידה הכלכלי והחברתי הקרוב של ישראל.

תוך כדי שהם גולשים אל הכביש ברחוב קפלן וחוסמים אותו, אפשר היה להיווכח שהשתתפותם העוצמתית של ההייטקיסטים במחאה מגיעה מחרדה אמיתית לעתידה של מדינתם האהובה. הם לא מחפשים ימי פאן ופעילות אקטיביסטית לשעות הפנאי. הם כאן כדי להילחם.מנקודת המפגש בשרונה החלו ההייטיקסטים בצעדה מסודרת לכביש, ונעמדו מול רשות המיסים בקריית הממשלה, כשבחזית הצעדה שלטי חוצות גדולי מימדים עליהם כתוב "Save our startup nation",ואחד בעברית ובאותיות קידוש לבנה: "לא נממן דמוקרטיה".

בין הקריאות הרמות, נשמעו גם אמירות אופייניות לז'אנר כגון "עזבו את הסיבוס המדינה במינוס", אין "אופציות לדיקטטורה", או "יריב לוין, הד אוף דיקטייטורשיפ".משם המשיכו המפגינים בצעדה אנרגטית אל בית המשפט המחוזי בשאול המלך-ויצמן, עם תופים, משרוקיות ושלטים כמובן. השוטרים ליוו את המחאה מלפנים ומאחור ובאותו שלב לא נרשמו תקריות אלימות.

יחסית לדרמה הגדולה בכנסת ולמצב החירום, שמרו מרבית המפגינים על איפוק לא אלים, בסך הכל ילדים טובים שרוצים לחזור לדמוקרטיה בשלום. רוב המשתתפים לבשו חולצות תכולות עם קוד תכנות מאחורה, כי בכל זאת מדובר באנשי ונשות קוד. הקוד שמופיע על החולצה, אגב קובע שמדינת ישראל מושתת על יסודות החירות, הצדק והשלום ומכאן שיש תקווה. אינשאללה.

• מחאת הדמוקרטיה
• הייטק
• שרונה
• ❤ תל אביב

תל אביב, כידוע, היא העיר של חיי הלילה. תל אביב, כידוע, היא גם העיר של ההייטק הישראלי. מה יותר מתבקש מלחבר את חיי הלילה עם ההייטק הישראלי ולערבב קצת סייבר עם צ'ייסר, לשקשק ולנער היטב ולמזוג לכוס גבוהה עם קרח? כלום לא יותר מתבקש. ואכן, הערב ייפתחו בעיר אירועי "סייבר על הבר", סדרת הרצאות אקטואליות בברים נבחרים בעיר שיערכו כחלק משבוע הסייבר (שנערך מהיום ועד יום רביעי בשיתוף אוניברסיטת תל אביב ורשות הסייבר הלאומית), כדי שתוכלו לשתות בזמן שאתם מקריפים את עצמכם עם דיסטופיות טכנולוגיות עכשוויות.

כך, למשל, בג'וני בוי (פרישמן 39) תוכלו לשמוע הערב הרצאה בנושא "סייבר, הנדסת תודעה והשפעות פוליטיות" (18:30) בהנחיית דניאל כהן,חוקר בכיר במרכז סייבר בינתחומי ע"ש בלווטניק, אוניברסיטת תל אביב: איך החיבור בין סייבר, השפעה, רשתות חברתיות ובינה מלאכותית משנים את כללי המשחק הפוליטיים ואיך קמפיין דיסאינפורמציה מוצלח יכול, למשל, לשכנע אזרחים בעמדות הנוגדות את העובדות? בואו לשמוע. ההרצאה תסקור את האיומים, הזדמנויות והמגמות העכשוויות בתחום, ותעניק כלים להתמודדות עם אירועי סייבר ומבצעי השפעה.

לא מאוד רחוק משם ובאותו הזמן, תתקיים בוודו בר (שד' בן ציון 1) הרצאה בנושא "סייבר ומירוץ החימוש בחלל: איך זה קשור אלינו?"בהנחיית עומרי וקסלר, אנליסט מודיעין סייבר וחוקר במרכז למחקר סייבר בינתחומי ע"ש בלווטניק ובסדנת יובל נאמן, אוניברסיטת תל אביב. רבים מדמיינים את הפעילות האנושית בחלל כנחיתה על מאדים או תמונות המתקבלות מגלקסיות אחרות על ידי טלסקופים עוצמתיים, מבלי להבין שכיום כל חיי היומיום שלנו, הביטחון הלאומי והכלכלה תלויים בחלל. במקביל לכך, מתנהל כיום מירוץ חימוש בחלל המסכן את סדר היום ואף את התשתיות והשירותים החיוניים לנו ביותר. מדוע זה קורה? כיצד באה לידי ביטוי ההתחמשות של מדינות בחלל? כיצד זה קשור להגנת סייבר והשפעה? מה ניתן לעשות כדי להתמודד עם הסיכונים? למה אתם שואלים אותנו? לכו להרצאה נו.

במסגרת אירועי סייבר על הבר יתקיים ביום רביעי (28.6 החל מ-18:00),פאנל משקיעיםבבר הרציף (רחוב הגליל 6) בהשתתפות עדי לביא, מנהלת קשרי ממשל בקרן מימון ההמונים OurCrowd; יניב גולן, שותף קרן ההון סיכון Lool Ventures; ח'ייר עבדל ראזק, מנהלת תכנון ברשות החדשנות של ישראל; ונגה קאפ, מייסדת משותפת ושותפה מנהלת של קרן ההשקעות Equity Partners. המשתתפים יספרו על סוגים שונים של השקעות, השקעות בזמן האטה של השוק וחשוב מכל – איך להבין מי המשקיע הנכון עבורכם. במהלך הערב תשמעו את כל מה שאתם צריכים לדעת על השקעות seed/pre-seed, ולאחר הפאנל יתאפשר זמן שיח ומפגש ישיר עם המשקיעים. בתחילת האירוע מוזמן הקהל להנות מפיצות ובירות.

אירועי סייבר על הבר הם יוזמה של "תל אביב טק", מיזם של עיריית תל אביב-יפו המופעל על ידי מנהלת עיר עולם ותיירות שמטרתה חיזוק הקשר בין תעשיית הטק התל אביבית לעיר ולתושביה. מרגישים מחוזקים? לא? קחו עוד צ'ייסר.פרטים נוספים על שבוע הסייבר של תל אביב כאן.

• הבועה
• הייטק
• סטארטאפים
• סטארט אפים תל אביביים
• עיריית תל אביב

שבוע חמישי למאבק נגד ההפיכה המשטרית, ותעשיית ההייטק ממשיכה להיות כוח דומיננטי בהתנגדות למהלכי ריסוק הדמוקרטיה של ממשלת נתניהו: אחרי שבשבוע שעבר חסמו כמה אלפי הייטקיסטים את רחוב קפלן במסגרת שביתת האזהרה למען הדמוקרטיה, מתכננים מארגני המחאה להעביר הילוך מחר (שלישי, 11:00) ולהפגין ב-15 מוקדים שונים בתל אביב וברחבי הארץ.

>> עיתונאים, למה שלא תזמינו את נתניהו לנאום בהפגנה שלכם?
>> ממה אתם מפחדים: הומואים יודעים להפגין רק למען הומואים

תחת הכותרת "ההייטק נלחם על הדמוקרטיה" צפויות להתקיים הפגנות של עובדים, בכירים ומנכ"לים מעילית חברות ההייטק והסטארטאפים בישראל. גם השבוע צפויה ההפגנה בשרונה להוות את המוקד המרכזי של המחאה, כשאליה יצטרפו ברחבי העיר גם הפגנות ברחוב יגאל אלון, רוטשילד, אחד העם וברמת החייל. אליהן יצטרפו מוקדי מחאה במרכזי הטק בבורסה ברמת גן, בהרצליה פיתוח, מת"מ בחיפה, אזור התעשייה ברעננה, הוד השרון, יקנעם, נתניה, איירפורט סיטי, הר חוצבים בירושלים, קיסריה, כפר סבא, פתח תקווה ויבנה.

מפגיני ההייטק יקבלו תמיכה גם מעבר לים, כשבהמשך היום תתקיים הפגנה בעמק הסיליקון בארצות הברית, מוקד ההייטק העולמי. הצטרפותה המאסיבית של תעשיית ההייטק הישראלית למאבק בהפיכה המשטרית כבר מזעזעת את הכלכלה הישראלית, באחד ממפגני המחאה המרשימים והאפקטיביים בתולדות המדינה.

בסוף השבוע שעבר הכריזה עינת גז, מנכ"לית פאפאיה גלובל שנאמה בהפגנה לפני שבועיים, כי החברה תוציא את כספיה מישראל. בעקבות כך בוחנות חברות הייטק מרכזיות נוספות מהלכים דומים. בהייטק הישראלי מועסקים כ-10 אחוזים מכלל העובדים במשק, והוא אחראי ליותר מ-50 אחוז מהייצוא הישראלי.

• מחאת הדמוקרטיה
• הבועה
• הייטק
• סטארט אפים תל אביביים