"משייה ואני הם כמו מין שמצא את מינו. פתאום יש לי את כל המיכשור והמקום כדי להכין אוכל בסגנון שלי, ומערכת היחסים עם הצוות מרגישה לי טבעי. אני מקווה שאני לא פותח פה", צוחק גיל דהאן בכובעו החדש כשף מסעדת משייה. "משייה היא מההרצות הטובות שהיו לי בחיים, ולשמחתי ולצערי היו לי לא מעט". על פניו נראה שאכן זהו האדם הנכון במקום הנכון, מאץ' בין שף ללא מסעדה ומסעדה ללא שף. "מה שהיה בצ'נה נחתך ופשוט המשכתי באותו קו. כמובן שבשעת השי"ן הכל התהפך ב-180 מעלות, אבל כבר הייתי מוכן לכך. יש לי מספיק ניסיון. מצד אחד הלוואי שלא היה לי אותו ומצד שני הוא עוזר לי".

>>בסוף שינקין יש מקום מיוחד: הקפה המשפחתי שלא ידעתם שהרחוב צריך

דהאן הואהשלישי ברשימת השפים המרשימיםשאיישו את המטבח של משייה. את בעיטת הפתיחה נתן באוגוסט 2015 יוסי שטרית, עוד לפני שהפך לפנים מוכרות בכל בית בישראל. המסעדה נתפרה למידותיו, כולל השם (משייה = תבלין מהמטבח המרוקאי מקליפת אגוז מוסקט), ושטרית הטיס אותה לצמרת טבלת הפיין דיינינג בעיר. באמצע 2021, לאחר שוך הקורונה, נכנס למטבח גיא אריש, שף צעיר ואלמוני עם רזומה מרשים, שכלל בין היתר סטאז' בנומה. תחת שרביטו המשיכה משייה בדרכה אל מחוזות הפיין מהודקת, שאפתנית ואקספרימנטלית. הרפרור למטבח הביתי־מרוקאי פינה את מקומו להתססות, והמשייה הוחלפה באלמנטים ממטבחי יפן וסקנדינביה.

עם עזיבתו של אריש, שמחליט להתמקד ב"סנטי", עלתה השאלה מי האיש שיוכל לרשת את מקומו ולהמשיך לדחוף את משייה קדימה. המסעדן אסף ליס מקבוצת הבעלים מגלה שהוורסטיליות של דהאן הכריעה את הכף. "היד הקולינרית הוורסטילית של גיל באה לידי ביטוי במגוון רחב של סגנונות – החל מטעמים מקומיים עזים ומובהקים ועד לארוחות טעימות מתוחכמות המשלבות טכניקות בישול מתקדמות. הוא מצליח ליצור גשר מרתק בין המטבח המסורתי לבין הקולינריה העכשווית ושילוב מושלם בין מורשת משפחתית לבין חדשנות קולינרית".

התפריט החדש במשייה הוא כאמור המשך לצ'נה, שפרצה לחיינו כגרסה המשוכללת של וייס ז"ל – שלוש מסעדות באחת. הוא משקף את הפילוסופיה הקולינרית של דהאן, שמחברת בין פשטות לטכניקות מתקדמות. "ישבתי על התפריט כמה שבועות תוך התחשבות בעונה, והתחלנו לעשות טסטים קדחתניים". מנת הפטרייה מצ'נה היא היחידה ששרדה את המעבר, עברה שינוי ושדרוג ומוגשת כעת על שיפוד עם קרם קשיו וגלידת פורצ'יני (64 ש"ח). שאר המנות חדשות לגמרי: טורטליני גרוייר ופקורינו עם בר בלאן-מי גבינה ותרד שחור (92 ש"ח) מתוך קטגוריית הצומח; סשימי אינטיאס עם וינגרט תות ושמן אריסה (82 ש"ח) מהים; ונתח קצבים ברוטב פלפל וצ'יפס תפודים (148 ש"ח) או סינטה עם פירה שורש פטרוזיליה ודמי גלאס (174 ש"ח) מאגף היבשה. מנת קלמרי ממולאים צ'וריסו עם סקאלופ וניוקי אורז (132 ש"ח) מתכתבת עם ההיסטוריה המשפחתית של דהאן. "זו מנה יקרה לליבי בהשראת קובה חמוסטה מהמטבח של סבתא שלי. במקום קובה אורז שהיא אוהבת לשים במרק, הכנו ניוקי מבצק אורז שמזכיר טוקבוקי קוריאני".

תשומת לב לקונדיטוריה היא אחד ממאפייני העשייה של דהאן, כפי שזוכר ודאי כל מי שאכל בווייס וצ'נה. שיתוף הפעולה הסינרגטי עם שף קונדיטורית מיכל גולדברגר תרם תרומה מכרעת להצלחה, והפס שלרוב נדחק הצידה זכה לשבחים מאורחים ומבקרי מסעדות כאחד. לאחר שהמהלך הוכיח את עצמו אין סיבה שלא לחזור עליו: למשימה גויסה שף קונדיטורית תמר קימה (ג'ורג' וג'ון, טוטו), שיצרה טארט הדרים, קלמנטינה וסורבה הדרים (54 ש"ח); קסטה טחינה עם שומשום, זביון אמרטו וגלידת טחינה (48 ש"ח) וסמור'ס שוקולד והל עם טופי שמן זית, גלידת הל ומרנג שרוף (52 ש"ח) – מנות אחרונות שנעות על אותו ציר מרכזי בין מקומי לכל מקום אחר שהוא, במציאות בדמיון.

"אני אוהב שיש דיאלוג בין המנות המלוחות למנות האחרונות. יצרנו קינוחים כיפיים ומעניינים ושלושה פטיפורים שאפשר להזמין כקינוח", מסכם דהאן ומדגיש שגם במשייה 3.0 חומר הגלם נותר הכוכב הראשי. "אני מאמין בגישה המכבדת כל מרכיב על כל גווניו ומופעיו. האוכל הוא במרכז, והטכניקה משרתת את חומר הגלם – לא להפך. אני כבר לא שואל את עצמי מה אני רוצה לעשות מחומר גלם – אני מסתכל על חומר הגלם ושואל מה הוא רוצה".
מנדלי 5, שני-חמישי 18:00-22:00, שישי 8:00-13:00; 17:00-22:00; שבת: 8:00-13:00; 18:00-22:00, ראשון סגור, 03-7500999

• אוכלים שותים
• משייה
• גיל דהאן
• צ'נה
• וייס

מי שיזכה לבקר בימים אלה במסעדת צ'נה, בגלגולה החדש תחת הובלתם של שף גיל דהאן ושף קונדיטור מיכל גולדברגר, עשוי להיזכר בבילויי עבר ממסעדת וייס, וככל הנראה – צפוי ליהנות אף יותר. מה שנקרא, אותה גברת בשיפור האדרת. או שאולי גברת אחרת באותה אדרת? האוכל מצוין ומקורי, החוויה נפלאה, והפעם גם לא תצטרכו לקרוע את הכיס בשביל ארוחה באמת נהדרת.

>>צאו אל הרחובות: סצנת אוכל הרחוב בתל אביב רותחת. אז מה חדש

גיל דהאן ומיכל גולדברגר עזבו את מסעדת וייס בנובמבר 2022, וביולי האחרון התמקמו במסעדת צ'נה, שעד אז היתה בהובלת השף תומר אגאי. השניים הביאו לשם את הידע, הכישרון ואת שפתם הקולינרית המהודקת והייחודית. ההתמקמות במסעדה החדשה לקחה, באופן טבעי, זמן מה, והשבעה באוקטובר טרף את הקלפים גם עבורם, עוד כשהמקום היה בחבלי לידה מחודשת. דהאן וגולדברגר גויסו למילואים עוד באותו היום, ובעוד מאז דהאן שוחרר בשל עודף מתגייסים ביחידה שלו, גולדברגר עודנה מחוילת בתפקיד קצינת נפגעים.

דהאן מספר כי בימים הראשונים לאחר פרוץ המלחמה, המטבח של צ'נה היה מלא בסחורה שהוזמנה מראש – לכן הוחלט להפעיל חמ"ל שיבשל לצבא, וכך הוא הגיע להאכיל גם את חברי היחידה שלו בשניצל ופתיתים בשטחי הכינוס.שבוע לאחר מכן מלון בראון, בו שוכנת המסעדה, החל לקלוט 150 מפונים משדרות, וכך התווסף לצ׳נה אתגר נוסף – להאכיל מאה וחמישים מפונים כל יום, עם שלוש ארוחות.

בשלב זה המסעדה עוד הייתה סגורה לקהל, עד ששבועיים לאחר כך החליט דהאן לחזור לפעילות מצומצמת של שלוש פעמים בשבוע, בין היתר כדי להחזיר את צוות המסעדה לתעסוקה. התפריט לא היה תפריט צ׳נה הרגיל והמתוחכם, אלא תפריט של אוכל מנחם נוסח בראסרי – גראטן תפוחי אדמה, פסטות טריות ועוד פחמימות במחירים הוגנים ונוחים – כל זאת תוך כדי שהם עדיין מאכילים את המפונים.

"זה היה מבלבל וקשה מאוד בהתחלה", מסביר דהאן על הימים המעורבבים. "באיזשהו שלב הטבחים התחילו להתבלבל, ביד אחת הכינו ג'ל בצל ירוק, ובשנייה פתיתים. באיזשהו שלב קלטנו – או שהפתיתים נשרפים, או שהג'ל יוצא גרוע, אז הבאנו טבח ייעודי לארוחות למפונים. נענינו לבקשותיהם ועשינו להם ערב פיצות, המבורגר ושניצלים, כל מה שייתן להם קצת תחושה של בית".

מאז רבים מהמפונים עזבו את המלון, אם כי נותרו בו כ-50 מפונים שיצרו קשר חם וטוב עם דהאן והצוות, ועדיין נהנים מהתפריט המיוחד שבנו עבורם בצ'נה.תפריט הבראסרי הזמני, לעומת זאת, ננטש ברגע שדהאן הבין שפסטה וגראטן הם לא הלחם והחמאה שלו – כלומר, הוא מעדיף לחם איסלנדי בעבודת יד וחמאה עם מרקחת משמשים מצומצמת – וחזר לשפה הידועה והמוכרת של צ׳נה. הוא החל עם ניסיונות, ובנה 14 תפריטים שונים עד שיצר תפריט לסילבסטר, שזכה לתשבוחות והתקבע, פחות או יותר, כתפריט הקבוע של המסעדה בימים אלה. והבשורה האמתית היא לא רק בשינוי האוכל, אלא גם בצמצום המחיר –בערך בעשרים אחוז.

״כבר בוייס הרגיש לי יקר לקראת הסוף", מסביר דהאן את ההחלטה. "הרבה אנשים אמרו לי שהיה מאוד יקר, וגם אני חושב שהיא הייתה יקרה מדי. בשורה התחתונה, לא בא לי שלאנשים יהיה יקר מדי. בא לי שאנשים יבואו לחוויית הפיין דיינינג אבל לא יחשבו שלוש פעמים על מה להזמין, ושיטעמו כמה שיותר״

זה דרש מכם להקטין מנות?
"לא בהכרח. אנחנו עובדים על פי זירו ווייסט – אבל לא כקלישאה או כטרנד, אלא באמת הלכה למעשה מנצלים את חומר הגלם עד תום. בסופו של דבר זה מאוד כלכלי למסעדה, ומכאן גם ללקוח. למשל בקרוקטים, אנחנו ממלאים אותם בחלק מהבפנים של הצלע. וכך הצלעות משמשות גם במנת צלעות שאנחנו מגישים, וגם כמילוי לקרוקטים. ממש משתמשים בהכל ולא זורקים כלום, וזה משפיע על התמחור".

ואיך נראה השינוי הזה? משמעותי מאוד עבור מסעדת פיין דיינינג, והרי השוואת המחירים מלפני השינוי: מנת לחם עולה כיום 26 ש"ח (במקום 31 ש"ח), מנות הבשר הכי יקרה היא צלעות טלה, שעלו בעבר 126 ש"ח, וכיום נמכרות ב-98 ש"ח. תמנון ירד מ-78 ש"ח ל-59 ש"ח, והניוקי שעלה 94 ש"ח עומד על 88 ש"ח. אז נכון, לא מדובר בדיוק באותן המנות, אך הגודל נשמר זהה, וכך גם חומרי הגלם ואיכותם – רק האופן בו משתמשים בהם, והרצון להפוך לנגישים יותר ללקוח.

מעבר לכך, יש שיגרסו כי האוכל אף השתבח והפך למדויק יותר, בהתאם לטביעת האצבע הייחודית שלדהאן– לא עניין של מה וכך, במיוחד בהתחשב בגילו הצעיר, רק בן 31. האסתטיקה ניכרת בכל מנה, השילובים מקוריים והמכלול מעיד על מחשבה נבונה ויצירתית. גם השותפות עםגולדברגר, השף קונדיטורית, בת 29 בכלל, היא לא שגרתית – והתוצאה היא מקום בו הקינוחים עומדים באותו הסטנדרט, והולמים היטב את רוח המנות האחרונות בארוחה. מנת הקונסומה תות, למשל, היא מנה שאנחנו לא מפסיקים לחלום עליה מאז שטעמנו. צ'נה החדשה, הזולה יותר והמקורית היא חיית הכוח החדשה שלנו להתחדשות וגדילה ממשבר.
צ׳נה, הרצל 10

• אוכלים שותים
• גיל דהאן
• חדשות האוכל
• וייס

אין רגע דל במסעדנות התל אביבית, כפי שיודע כל מי שמעורה בסצנה, אך מה שקרה לפני שמונה חודשים הותיר אפילו פודיז ותיקים בשוק. בפוסט שהעלה בישר גיל דהאן עלעזיבתו את מסעדת וייס המוערכתיחד עם הקונדיטורית מיכל גולדברגר ואנשי צוות נוספים. המרד על הסיפון הוביל לבסוף לסגירת המסעדה, אך הצמד המוכשר לא נותר בטל לאורך זמן – רשת מלונות בראון צדה את השותפים ושיבצה אותם במסעדת צ'נה, במקום שף תומר אגאי (סנטה קתרינה).

"רצינו להביא משהו אחר", מסביר לירן אליוף מ-OTH, הזרוע הקולינרית של מלונות בראון. "גיל מייצג את חוד החנית של השפים הצעירים שמביאים את ההתחדשות בעולם הקולינריה בתל אביב", אמר ומוסיף שהקונספט השתנה מבר-מסעדה דרום איטלקי למסעדת שף עם אוכל ישראלי. "זה פוגש אותנו באוכל מוקפד בטעמים ובנראות אבל עדיין נגיש, שירות רחב שלבים ואדיבות בגובה העיניים".

שיפוץ קוסמטי בחצר, שיפוץ קולינרי במטבח וצ'נה 2.0 יוצאת לדרך, במינימום פוזה ומקסימום תשומת לב לטעם. "היינו ב-12 מסעדות ולקראת הסוף כבר לא יכולתי לשאת את זה", משחזר דהאן מסע שערך במסעדות מישלן. "עוד Catch of the Day ועוד תפריט מים, טקסים ומפות לבנות. זה כבר לא הרגיש לי אני. לא חושב שמעניין אנשים איך עישנתי את הטלה, רובם רק רוצים שזה יהיה הנתח הכי טעים שהם אכלו. מתעניינים ביותר מזה? אני אשב ואספר להם הכול".

הגב שרשת מלונות בראון מספקת מאפשר לדהאן וגולדברגר לבטא את היצירתיות שאפיינה את וייס בימיה היפים. עם זאת, אפשר להבחין בהפשטה קונספטואלית. המנות מהודקות יותר ואקספרימנטליות פחות כדי לנרמל את הפיין דיינינג.

אגף הפתיחים משקף הצהרת כוונות רצינית במנות ביס עזות טעם – סביצ'ה מולים וקרם פרש טרגון (דהאן מרבה להשתמש בעשב האניסי, לשמחת לב מי שאוהב) על קרקר חרדל (28 ש"ח), פורל קונפי ותפוח אדמה מעושן (32 ש"ח) וטרטלט בצל מקורמל במילוי פונדו גבינת מנצ'גו (28 ש"ח), פרשנות מקורית למטבח הצרפתי בשילוב כוחות בין השף לקונדיטורית. חציל מאודה עם פונזו, רוטב קליפות חציל ושום שחור ורוטב בר בלאן מי גבינה (68 ש"ח), דלורית צלויה ברוטב פיסטוק (58 ש"ח) וטורטליני שום מקורמל וריקוטה עם חלב שיבולת שועל, חיטה תפוחה ושמן לימון (82 ש"ח) בולטים במחלקת הירקות, בשעה ששיפוד שרימפס על קרפ שום שחור עם איולי מיסו ורוטב ברביקיו ראשי שרימפס כבר מסתמן כמנת דגל (48 ש"ח).

למעמד דומה שואף טרטר טלה עם זביון קוניאק, שמוגש על בריוש אוורירי במתיקות מאופקת (66 ש"ח) וקצת משאיר אבק לשאר המנות בקטגוריה, אם כי צלעות טלה בציר תירס שרוף, שמן שרימפס, רייט טלה וקצף תירס (126 ש"ח) מציבות פייט נאה. בתפריט הקינוחים קשה לסמן מנת דגל מהטעם הפשוט שכולן – אבל באמת כולן – מצטיינות. ובכל זאת יש מנות מצטיינות יותר, לדוגמה גלידת וניל שרוף עם קראמבל אגוזי לוז ודואה וקולי שזיפים, טרטלט אוכמניות במילוי קרם שקדים עם גלידת ורדים ויוגורט ופלפל אורפה והכי הכי – סמיפרדו לימון חמוץ עדין עם קולי פטל ופסטיס (32-48 ש"ח). חובבות קינוחי לימון כמונו כבר סימנו אותו כתירוץ לחזור.

"הקו כאן נקי מאוד. אין הרבה אלמנטים אלא משהו אחד על צלחת, מרכזי, שיכול להחביא בתוכו כל מיני דברים וטעמים", מסבירה גולדברגר, ודהאן מוסיף ש"הטעם הוא נקודת ההתחלה שלנו ונקודת הסוף שלנו, בצלחת. כשחזרתי מחו"ל הבנתי מה חסר בעיר – מקום עם אווירה טובה ואוכל שיגרום לי לחשוב. אנחנו רוצים להגיש את החוויה המלאה". ובהסתמך על הכישרון והיכולת שהם מפגינים, החוויה רק תלך תתמלא ותשתכלל.
>> צ'נה, הרצל 10, א'-ש' 23:00-19:00

• חדשות האוכל
• אוכלים שותים
• וייס
• גיל דהאן
• רחוב הרצל

בכל פעם שמסעדה נסגרת נוצר עוד סדק מכאיב בקולינריה התל אביבית. הדיו האלקטרונית עוד לא יבשה עלהודעת הסגירה של מסהוהנה אנו מתבשרים על כך שמסעדת וייס סוגרת את הדלתות לתמיד. נזקי הקורונה או ההפגנות שסותמות את העיר – הסיבה לא ממש חשובה. לאחרונה אף התמנה שף צעיר ומוכשר לנהל את המטבח אך גם מהלך זה לא צלח, ומאיזה צד שלא מסתכלים על זה – מסעדה מושקעת שפילסה את דרכה לצמרת בעבודה קשה ונסגרת זו חדשה עצובה.

וייס נפתחה לפני כמעט שנתיים כשעננה מרחפת מעל ראשה. בית וייס ההיסטורי שבו היא ממוקמת, בפינת הרחובות הרצל ואחד העם, איכלס בעשור האחרון שרשרת ארוכה של מסעדות וברים שלא שרדו. וייס ניתצה את המוג'ו ועלתה על המסלול המהיר להצלחה בעיקר בזכות הגורם האנושי: השף גיל דהאן, מנהל המסעדה לירון סנאדו והקונדיטורית מיכל גולדברגר, אנשי מקצוע צעירים ונחושים מבית היוצר של שף יוסי שטרית. הביקורות פירגנו, בעיקר לקינוחים ("קרם לימון עם בצק פריך וגלידת רוזמרין זה חתיכת טיסת טעמים שאתה לא רוצה שתיגמר", כתב המבקר שלנו), והטריומוויראט הכישרוני המשיך לשעוט קדימה. תפריטים עונתיים התחלפו בקצב מסחרר ומסיבת תה אלגנטית הביאה את היצירתיות לשיא.אלא שבחודש נובמבר האחרון הכל קרס ללא הודעה מוקדמת. בפוסט שפרסם הניח דהאן את המפתחות לכאורה בגלל עיכובים בתשלומי ספקים, שהעמידו אותו במצב לא נעים. סנאדו, גולדברגר וטבחים נוספים הצטרפו ועזבו גם כן, וכעת יש להם כבר תוכניות למקום חדש.

מאז מנסה וייס להחזיק מעמד. רק בשבוע שעבר התפרסמה ידיעה לתקשורת על מינויו של שף חדש, יונתן כהן, צעיר בן 25 שכבר הספיק לעבוד במטבחי המזללה, פופינה ומשייה. הארוחה שהוגשה לנו שם לפני ימים אחדים לא הייתה חפה מטעויות אך ניכרו בה גם כישרון ועכשוויות, שבאו לידי ביטוי באלמנטים מהמטבח הנורדי והיפני. בהינתן הזמן אין ספק שכהן היה מצליח להשיב למסעדה את זוהרה אלא שהבעלים החליטו אחרת – כהן יצטרך להראות את מלוא הכישרון שלו במקום אחר, והנה בינתיים תם עוד פרק בהיסטוריה המנוחסת של בית וייס. אם לוקחים בחשבון את מצב הרוח הלאומי, ההפיכה המשטרית ומבול ברי היין ומסעדות הקז'ואל שנפתחו לאחרונה,מעמדן של מסעדות הפיין דיינינג נראה רעוע מתמיד.

• אוכלים שותים
• מסעדות בתל אביב
• וייס

בחודש נובמבר האחרון, כאשר הצוות המוביל של מסעדת וייסעזב באופן דרמטי, השף גיל דהאן, השף-קונדיטור מיכל גולדברגר ומנהל המסעדה לירון סנאדו ידעו שזה לא הסוף. הם והמטבח זה לנצח, וביחד כשלישיה מובילה. היה להם ברור שמקום חדש בראשותם יפתח בעתיד, אבל הפרטים על איך, מתי, ואיפה היו פחות ברורים.

בזמן שעבר מאז עזיבתם גיל ולירון הספיקו לצאת ליורטריפ בן חודש וחצי (וגם מיכל קפצה לביקור), במהלכו חרשו את ספרד, פורטוגל, צרפת ואיטליה במטרה לקבל השראה מהמטבחים האירופאיים, ולדייק את השפה הקולינרית שהם רוצים להביא אלינו ללבנט. מהטיול הזו הם חזרועתירי רעיונות ואמביציה, נסגרו על קונספט, וכל מה שנותר לקראת המקום החדש הוא סגירת הלוקיישן. זה אומר, חברים יקרים וחובבי אוכל, שבקרוב הם ישיקו מקום חדש. מבטיחים לעדכן.

אבל אם בנתיים התגעגעתם למנות הייחודיות והעונתיות של השף דהאן, יש הזדמנות לטעום אותו בפופ-אפ שמתקיים בסלון היין החדש כריסטוף (עליו סיפרנו לכם רק בחודש שעבר) שהתמקם ברחוב השוק בלווינסקי. נכון לעכשיו הפופ-אפ יתקיים היום ומחר (החל מ-18:00 עד 23:30, על בסיס מקום פנוי), אבל יש לנו תחושה שגם בהמשך, אולי אפילו שבוע הבא, הם לא יתאפקו ויבואו לבשל. כך או כך, לא כדאי להיות שאננים.הצוות לשעבר של וייס הכיר את עמרי ליבוביץ, מנהל הכריסטוף, מביקורים שלו בוייס – ונוצר בינהם חיבור מיידי סביב אוכל, יין ואירוח. כך שהפופ-אפ רק מתבקש.

ומה בתפריט, אתם בטח שואלים?ברוסקטה דג ים עם איולי מיסו ודבש בלוטים (60 ש״ח), טרטר סלק, ויניגרט רוויון וסלק מוחמץ (48 ש״ח), שיפוד מולים ושרימפס עם בייגל ירושלמי (62 ש״ח), רביולי ריקוטה עם קונסומה פטריות ושמן אריסה (64 ש״ח), וגם שיפוד פטריות, גבינת נילי ואיולי עגבניות שרופות (52 ש״ח).המחירים הוגנים ונוחים, הטעמים טובים וחכמים, המנות מצולחתות באסתטיקה שרק גיל דהאן יכול לה, והיד המיומנת שלו ניכרת בכל ביס וביס. ״ליצור מנות כאלה במטבח הקטן של כריסטוף זה אתגר לא פשוט, לכן נדרשנו לעשות התאמות ולעבוד בעיקר עם חומרי גלם טריים ועם טכניקות בישול ייחודיות״, סיפר לנו לירון סנאדו.

ועוד לא דיברנו על הקינוחים שיצרה בכישרון רב השף-קונדיטור מיכל גולדברגר, שמשתמשת בחומרי גלם לא ברורים מאליהם ויוצרת קסמים של ממש. בכריסטוף תוכלו לטעום, למשל, מוס פורט מסקרפונה עם קראמבל שיבולת שועל (52 ש״ח) או טארט פקאן ואגסים במייפל(48 ש״ח).ובגלל שבכל זאת התכנסנו בכריסטוף, סלון היין, יש במקום מבחר יין מופלא וצוות שישמח להתאים את היין למנות שתבחרו.

כריסטוף, השוק 28

• חדשות האוכל
• אוכלים שותים
• וייס
• גיל דהאן
• בר יין