Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
הלהיט הבא מבית קוקו נקו: גן זן אמיתי, פנקייקים מלוחים וחוויה יפנית
זן טוב. קוקו זן (צילום אמיר מנחם)
זוכרים את התור המטורף שנמתח בחורף שעבר? אז תתכוננו לתור הבא: "קוקו זן", האח הקטן של המסעדה היפנית מתמקד בפנקייקים ששיגעו את העיר, ומרחיב את הסקאלה גם לפנקייקים מלוחים (אנחנו כבר מפנטזים על האבוקדו טוגארשי), לכריכי סאנדו מדוקדקים ולגן זן יפני אותנטי שהוקם בלב פלורנטין
בתל אביב בואכה 2026, המטבח היפני הוא חלק בלתי נפרד מהמפה הקולינרית של העיר. אחרי שנים של שליטה תאילנדית, תפסה ארץ השמש העולה את ההובלה, ככל הנראה בהשראת והשפעת נחילי ישראלים שמציפים את יפן, גם זו שמחוץ לטוקיו. וכך הגזרה הצרה שכללה עד הלום בעיקר סושיות וראמן מתרחבת, ונוגעת באספקטים נוספים של הקולינריה היפנית, עד לרמת האסתטיקה והאותנטיות. כמו למשל גן זן יפני בלב פלורנטין. >>
קוקו זן, האח הקטן של מסעדת קוקו נקו בפלורנטין, מקפיד לדייק בפרטים כבר בכניסה: שער יפני מסורתי ואדום (טורי) מוביל לגשר אדום גם כן, שכאשר חוצים אותו מגיעים לגינת זן חמודה ובה נחל מפכפך ובריכת דגי קוי. מקדש קטן ומעוצב, כנראה יחיד מסוגו בעיר, מוסיף עוד נדבך של אמת פנימית למרחב הירוק והשקט. ממש כמו ביפן, תוכלו לרכוש כאן לוח עץ משויף ולכתוב עליו את משאלות לבכם תמורת 4 ש"ח, שייתרמו לעמותת "פתחון לב" – נדיבות ישראלית בקימונו, והפתעה כמו שרק בפלורנטין אפשר למצוא.
היכנסו דרך השער. קוקו זן (צילום אמיר מנחם)
קוקו זן היה מיועד לשמש חלל תפעולי לקוקו נקו, אלא שלבעלים דודי אפריאט היה רעיון אחר. בהברקה של משוגע לדבר הוא החליט להקים בלב המאפלייה של תל אביב גן זן יפני אמיתי, עם רצפת חצץ וגשר ושער מסורתיים. מהתקרה משתלשלים כדורי קוקדמה עשויי טחב – אמנות שביפן מיועדת להשרות ברכה על הבית בראש השנה – ובמרכז כל שולחן מונח טרריום זעיר.
מקדש יפני בפלורנטין ותרומה מהלב. קוקו זן (צילום אמיר מנחם)
להשלמת השורשיות היפנית, הותקן באחד הקירות פאלודריום – מעין אקווריום ובו מערכת אקולוגית סגורה – וברקע מתנגן פסקול ציוצי ציפורים ומלמולים שקטים ביפנית שהורכב במיוחד. ממש טוקיו בתל אביב, וקחו את זה לאן שאתם רוצים (גם לסשן מדיטציה, אף אחד לא יתנגד). כבודם של קוקודמה וציוצים במקומם מונח, אבל מה עם האוכל אתם שואלים. טוב ששאלתם.
מיהוקו סאן, קוקו זן (צילום אמיר מנחם)
ובכן, אפריאט ומיהוקו סאן, השף קונדיטורית מקוקו נקו, הרכיבו יחד תפריט שכמו האלמנטים העיצוביים מקפיץ את האורחים לטיול בשינג'וקו. פנקייקים רוטטים מלוחים ומתוקים, כריכי סאנדו חתוכים בקפידה ומנות אוכל רחוב טרנדיות חוסכים כרטיס טיסה ועמידה בתורים בלתי נגמרים. אוקי, אולי גם פה יהיה בסוף תור ארוך, כי בכל זאת – זה מהאנשים שהביאו את קוקו נקו.
סצנת המשקאות המיוחדים שפורחת ביפן משתקפת אף היא בתפריט של קוקו זן. למשל ג'לי קפה, שזו כוס חלב מוקצף שבתוכה משכשכות קוביות ג'לי אכילות מחליטת קפה (24 ש"ח), וגם הוג'יצה – קציפת שקדים ותה ירוק קלוי בעל טעם אגוזי עמוק וכמות נמוכה של קופאין (18 ש"ח). אייס גומא צונן בטעם שומשום, אייס מאצ'ה ומאצ'ה קרה, שוקו מיהוקו וקפה פילטר יפני משלימים רשימה שבשבילה שווה לחזור, כי אין סיכוי לטעום הכל בפעם אחת (14-26 ש"ח). עכשיו רק נותר לשבת, לקחת אוויר ולהתכונן לרגע הזן שלכם, שכנראה יגיע רק בסיומו של תור ארוך במיוחד. בכל זאת, זה מבית קוקו נקו. פלורנטין 5, תל אביב.ב'-ש' 23:00-10:00, על בסיס מקום פנוי בלבד
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
Kimura Ya: רשת מסעדות יפנית עם תפריט עצום וראמן פשוט מושלם
Kimura Ya. צילום: יח"צ
היפנים באו ללמד אותנו איך איזאקיה אמיתית מרגישה, ודווקא ברחוב מזא"ה, שם נחת סניף של רשת מסעדות יפנית בינלאומית שעומדת על לא פחות מ-150 מסעדות ביפן וברחבי העולם. עם תפריט שופע בהפתעות, מחירים שוברי שוק וראמן חזיר מסחרר, נראה לנו שהם כאן להישאר
אין ספק שזהו תור הזהב של המסעדות היפניות בתל אביב, אבל מסעדה יפנית אמיתית – כלומר, של יפניים מארץ השמש העולה – עוד לא נפתחה כאן. בהחלט היו מסעדות מהגרים, ויש יפנים שהרימו מקומות משלהם, אבל עד היום לא נפתח משהו בסדר הגודל של Kimura Ya – רשת מסעדות יפנית בינלאומית שמחזיקה בלא פחות מ-150 סניפים ביפן וברחבי העולם, כאשר האחרונה בהם נפתחה בדובאי. עם ההתקרבות למזרח התיכון, זה היה רק עניין של זמן עד שיגיעו גם הנה לתל אביב, ועם ראמן שכזה – הרווח כולו שלנו. >> קריעת ים, סוף: הבר־מסעדה של התדר והבסטה הגיע למעמד הר סיני
סניףKimura Ya התל אביבי נפתח בשבועות האחרונים בחלל רחב ידיים ברחוב מזא"ה, במקום בו שכנה בעבר מסעדת רפובליקה דה רונימוטי. המקום עוצב מחדש באופן נאמן למקור שיזכיר לכם איזקאיות יפניות – לאו דווקא מסעדות מפונפנות ומעוצבות למשעי, אלא מקום יותר עממי יחסית שמלא באלמנטים יפנים כמו מטריות, מנורות נייר אורז ועוד צעצועי פלסטיק מעדות פוקימון והלו קיטי. למעשה, ההבדל המשמעותי של קימורה יא מאיזאקיה טיפוסית הוא במספר מקומות הישיבה – בעוד שביפן איזאקיה טיפוסית תכיל מעט מקומות לישיבה, כאן ישנם 90.
Kimura Ya. צילום: יח"צ
"זו התאמה משמעותית לישראל" מספר יושימורה משהירו, מנהל המסעדה התל אביבית, שהגיע אלינו ישר מטוקיו. "לפני שפתחנו כאן עשיתי סיבוב באיזקאיות של תל אביב, שכולן מדהימות ומגישות אוכל מעולה וטעים באמת, אבל יש בהן משהו הרבה יותר היי אנד מהאיזקאיות העממיות יותר של טוקיו, מבחינת העיצוב והתפריט. אז מבחינת האווירה והעיצוב הלכנו על משהו קצת יותר אותנטי ליפן, וגם צוות המטבח הוא יפני. אבל את הגודל, צוות השירות ומקומות הישיבה – התאמנו לישראל, כמו גם את חומרי הגלם. מה שיכולנו למצוא כאן, הבאנו מכאן, כי תהליך הייבוא הוא בלתי נגמר״.
Kimura Ya. צילום: יח"צ
בתפריט יש מענה נרחב למגוון מנות יפניות, וכאן תקבלו היצע עשיר יותר מהרגיל, החל מגיוזות, שיפודי יקיטורי ומנות איזאקיה טיפוסיות, וכלה בסושי, סשימי (כמובן) ועד ראמן ושאבו שאבו – אנטריקוט בצלייה עצמית, כמיטב המסורת היפנית. "אנחנו עובדים על לייבא את הואגיו לצורך המנה הזאת ומנות נוספות, אבל זה מאוד לא פשוט פה מבחינת כשרות ובירוקרטיה״, מסביר משהירו, וקשה להגיד שאנחנו מופתעים יתר על המידה.
Kimura Ya. צילום: יח"צ
התפריט עמוס ברמה מסחררת, כך שנתחיל מהמוכר – בגזרת הסושי תמצאו עשרה רולים שונים העומדים על מחיר של 30 עד 90 ש"ח ל-4 עד 10 יחידות (בהתאם), וניחנים בטריות וברעננות של רולים יפניים למהדרין, אף שעל פי שכחלק מההתאמה לחיך הישראלי, תמצאו במקום גם רול קליפורניה. באגף שיפודי היקיטורי תמצאו חמישה במספר:יאקיטורו מומו עם רוטב טארה; יקיטורי עגבניות צמחוני; יקיטורי סלמון וקושו פיקנטי; או שישיטו מפילה בקר, במחיר שפוי מאוד של 18-30 ש"ח לשיפוד. בכל הנוגע למנות איזאקיה קלאסיות, במקום יש אגאדשי טופטו (35 ש"ח), קארה אגה, מנה שהיפנים כנראה יכעסו אם נקרא לה נאגטס, אבל זה מה שזה (35 ש"ח), טונקאצ'ו, שזו מנת נתח חזיר בטיגון עמוק (60 ש"ח וכמובן גם גיוזה עוף (25 ש"ח ל-3 יח').
Kimura Ya. צילום: יח"צ
הבשורה האמתית מגיעה דווקא מאגף הראמן, שכן מדובר בראמן הטוב ביותר שאכלנו עד כה בארץ. בתפריט תמצאו שלושה סוגי ראמן מסורתיים: טונקאצו ראמן חזיר, המבוסס על ציר חזיר, סויה ושמן שומשום עם אטריות ביצה וירקות – ראמן עז בטעמים שגרם לנו להרגיש לרגע בטוקיו; גם צ'אשו עוף בציר מלח עם כל התוספות שלעיל הוא אופציה מעולה, או את אותו אחד בציר שמן צ'ילי, למי שמעוניין בפיקנטיות. עם מחיר מהנמוכים בעיר (58 ש"ח) ושווי שעולה עליו, מדובר גם במנה משתלמת ברמות. התפריט מציע עוד מנות רבות – מסלט תפוחי אדמה יפני ועד קרפצ'יו טונה, אבל קצרה היריעה מלהרחיב, מה שאומר שתצטרכו פשוט לבקר בסניף כדי לגלות בעצמם. ותאמינו לנו – לא תתחרטו. קימורה יא, מזא״ה 3, תל אביב. בכל יום מ-18:00-00:00. להזמנת מקומות: 055-299-6579
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
כתר המזרח: 30 המסעדות האסייתיות הכי מומלצות בתל אביב
השתפדנו. גאייג'ין (צילום: אסף קרלה)
הגל היפני שעובר על תל אביב, עם שלל איזקאיות וראמניות שנפתחו בשנה האחרונה, מצטרף לגל התאילנדי ששטף את העיר בשנים הקודמות ומסמן שאת ההתאהבות של הסועד הישראלי במטבחים האסייתיים אי אפשר לעצור. ולמה שנעצור? זה כל כך פאקינג טעים
זה כבר לא "גל אסייתי" וגם לא "טרנד אסייתי". תל אביב מאוהבת במטבחים האסייתים והם כבשו אותה ללא תנאי, כשאת ההובלה לוקח המטבח היפני לאחר שנים של דומיננטיות תאילנדית, בהתאמה ליעדי הנסיעות המועדפים על הישראלים. עכשיו יש לנו ראמניות ואיזקאיות שמזכירות את טוקיו ואוסקה, ויש גם מזללות אסייתיות למכביר, ויש מסעדות שף אסייתיות מעולות, וכל מה שחסר לנו בחיים זה עוד כמה הודיות וקוריאניות רציניות, אולי איזו וייטנאמית נחמדה. אנחנו בדרך לשם. לא צריך לטוס אפילו.קבלו את המלצות טיים אאוט למסעדות האסייתיות הטובות בעיר.
טווח המחיר הגבוה
TYO
הלאונג' בר-מסעדה בשבזי מתהדר במנות פתיחה מתוחכמות, רולים יוקרתיים וקוקטיילים מעוצבים, שמדברים אל קהל מחתך מסוים. עם זאת, כשמקלפים מעליו את הבלינג –TYOהוא מקום רציני שלא עושה לעצמו הנחות ומגיש סושי מהטובים בעיר. לשמור לאירועים מיוחדים או כשהבוס מזמין. TYOדלג לתוכן
TYO הוא בר-מסעדה יפני בראשותו של השף בעל השם הבינלאומי,
יאמה-סן – הסושי מאסטר היחיד בישראל !
המסעדה ממוקמת במבנה היסטורי לשימור, מהמיוחדים בישראל. מהרגע שאתה נכנס לחלל המעוצב והמרשים של המסעדה החושים שלך מתעוררים לחיים. העיצוב האקלקטי והמקורי, האוכל היפני האיכותי והטרי להפליא, ומוזיקת רקע נהדרת, כל אלה משפרים את ההנאה שלכם בארוחה לתחושה בלתי נשכחת באמת.
תפריט TYO’s
התפריט כולל מנות יפניות מסורתיות, קינוחים יצירתיים וקוקטיילים מענגים.
האורחים יכולים לבחור מתוך מגוון של סושי, מנות ראשונות ומנות עיקריות המוכנות עם הדגים הים תיכוניים הטריים ביותר.
בנוסף לתפריט הרגיל, TYO מציעה מגוון מבצעים יומיים ושבועיים, המבוססים על המתנות הטריות שנתפסו בים. מטבע הדברים, האורחים נהנים משירות חניה נגישה בכניסה למסעדה, לאורך כל שעות הפתיחה.
אף פעם לא קל למצוא שולחן בבית תאילנדי, אך כדאי מאוד להתעקש. כשבנגקוק רחוקה מתמיד, בכירת המסעדות התאילנדיות בעיר ממשיכה להיצמד בנאמנות חסרת פשרות למטבח שאותו היא מייצגת, ומהווה יעד עלייה לרגל לפודיז ולכל מי שהתייאש מלמצוא מקום על טיסה למזרח. להעצמת האותנטיות מומלץ לנסות לפחות פעם אחת את קואה קון לק, החדר הפרטי שבו מוגשות ארוחות עוד יותר תאילנדיות הארדקור. בית תאילנדי
We launched the Thai House restaurant in the spring of 1996, long before Thailand became Israelis’ most favorite tourism destination. We felt that the Israeli audience is ready for Thai culinary art, as well as for the fascinating Thai culture.
The Thai cuisine offers a wide range of tastes from all Thai regions, from classic dishes such as Phat Thai and Sum Tam, up to rustic ingenuities like Sai Krok Isan and Jungle Curry. We wanted to bring this variety home. Today, after 12 years of winning “Best Asian Restaurant” title, we can say we succeeded in doing so.
בית תאילנדי הארדקור. קואה קון לק (צילום יהונתן בן חיים)
אונמי הילטון
לפני כשנה נפתח במלון הילטון סניף חדש למסעדה הוותיקה, שלמרות מגבלת הכשרות מסתמן כמוצלח יותר מחללית האם שברחוב הארבעה. שף רועי סופר מקפיד על איכות חומרי הגלם ומחבר בין איפוק יפני וקריצה קטנטנה לתל אביב, במנות עדינות ויצירתיות. הירקון 205 תל אביב
המסעדה שזכתה שוב ושוב בטקס פרסי האוכל שרדה את הקורונה והמלחמה בנחישות מרשימה. טאיזו שומרת על הרמה והאופי ועל קלאס באפס מאמץ – מערבי יום ראשון הודיים ועד דמפלינג שנחניזי אייקוני. סוס מנצח שלא מחליפים. מנחם בגין 23 תל אביב
קלאסיקה אסיאתית. טאיזו (צילום אסף קרלה)
גאיג'ין
הביטוי "איזקאיה" מתייחס לבר-מסעדה קז'ואלי, שמגיש אלכוהול ומנות צד קטנות. בגרסה שבנחלת בנימין, גאייג'ין היא איזקאיה עילית עם אלכוהול ומנות צד קטנות, חלקן מצוינות ממש, אך שאר הקז'ואל נשאר מחוץ לדלת. אם מרסנים את הפומו ומסתפקים בקוקטייל ומנה-שתיים של דגים נאים, אפשר לצאת מהיפנית הנוצצת עם טעם טוב בפה ונזק לא כבד מדי לכיס. לילינבלום 29 תל אביב
דגים באיכות כזאת לא פוגשים כל יום. גאייג'ין (צילום אסף קרלה)
סלאס
שף אור גינסברג הוא קודם כל דייג ורק אחר כך שף, ולכן הדגים בסלאס הם באיכות בלתי מתפשרת. כל השאר נתון לפרשנות אישית ולמצב הרוח של גינסברג, שמרשה לעצמו להשתעשע עם חומרי גלם והשראות. ארוחת הטעימות יקרה אך מוצדקת, וחובבי טונה חייבים לעצמם לפחות פעם בחיים להגיע לאירועי פילוט של הדג האימתני. קיצ'וקאי, האיזקאיה הסמוכה, קז'ואלית יותר ולוקחת את הפיוז'ן האסיאתי למקומות פרועים ומענגים. תנחום 6 יפו
הרכש החדש בתחום הגסטרו בר העירוני מביא איתו בשורה תאילנדית לוהטת במיוחד, עם טעמים פיקנטיים שלא מתחנפים לחיך המקומי, מנות ייחודיות ומסורתיות שמראות לנו שהמטבח התאילנדי הוא הרבה מעבר לפאד תאי מתוק, ואווירה מוקפדת שלא מתפשרת על אף אלמנט. קוקטיילים מעולים (כולל סום טאם לשתיה!), אוכל מושקע וחושני, ואווירה סקסית. בתפריט קרוקט בשר לבן באורז ושום, קלמארי מטוגן בתבלינים תאילנדיים ושלל הפתעות מסקרנות בהחלט. הר סיני 1 תל אביב
באו לתפוס פינה. מולאם (צילום: טל ברושל)
סאקה בה
מדובר באיזקאיה בנוסח אוסקה, שזה אומר שחשוך בפנים, יש תא עישון יפני ייעודי בפנים, יש תקליטים שמתנגנים בגרוב, אווירה קלילה ומשוחררת ואוכל מענג ממש לצד סאקה ושלל קוקטיילים. בגזרת הפוד – גיוזות, ניגירי, גיודון, מרק אודון – יו ניים איט, הכל מעולה. מדובר במקום שלא החליט אם האוכל מלווה את האלכוהול או האלכוהול מלווה את האוכל, כי תכלס, למה או/או כשאפשר גם וגם. זבולון 8 תל אביב
סאקה בה (צילום: אמיר מנחם)
קוקו נקו
2025 הייתה לגמרי השנה של הטרנד היפני בעיר, וקוקו נקו היא הנציגה הברורה והמובילה של גל הראמניות שהיכה בעיר, אם לאהראמניה הלוהטת של 2025. התור הארוך שהשתרך בכניסה בחורף שעבר, עם פתיחתה, לא היה לחינם: כאן עושים ראמן יפני כמו שראמן יפני צריך להיות, ולא פחות חשוב מכך – פנקייק יפני כמו שפנקייק יפני צריך להיות, רוטט ופלאפי ונמס בפה. כיף. פלורנטין 5 תל אביב
הכל על הצ'אשו. הראמן של קוקו נקו (צילום: אפיק גבאי)
Wabi
הראמניה הקז'ואלית והמהירה של שף דין שושני נפתחה ונסגרה ושוב נפתחה על רקע המלחמה, ואחרי ששמו של הראמן שלו יצא למרחקים בשלל פופ-אפים, בהחלט הגיע הזמן למסעדה שתהיה כאן כדי להישאר. הנוסחה שפיתח שושני – ראמן עוצמתי ושלל מנות נלוות חביבות כמו יאקי סובה פאן, אוניגירי וגיוזה – אמורה להשתכפל לסניפים נוספים בעקבות ההצלחה, אבל עובדת מצוין גם כמקום ייחודי עם אופי משלו. Wabi, דה פיג'וטו 23 תל אביב
כל איטריה עולם משל עצמה. דין שושני ב-WABI (צילום: יעקב בלומנטל)
וואט סאנג
את היפנית השכונתית פתחו צמד קולגות וחברים ותיקים יוצא סושיית MOON, שלא ממש תכננו לפתוח מקום באמצע המלחמה. למרות רעשי הרקע, וואט סאנג בולטת בשטח ומפיחה רוח רעננה בז'אנר בעזרת פתיחים קלאסיים ומקוריים בביצוע טוב, ראמן, גיוזות ותפריט מגוון של סושי ונגזרותיו. רק שלא יתקלקלו לנו. הרכבת 12 תל אביב
בר האוכל האהוב מציב תחרות קשה לאחות הגדולה, מסעדת בית תאילנדי. עם אווירה משוחררת, קוקטיילים מצוינים ואוכל חריף וחזירי בקטע טוב, קאב קם מתאים לכל הזדמנות שבה צריך לשכוח לקצת מכל מה שמסביב, ופשוט ליהנות. שימו לב: השיבוץ בקטגוריית ביניים מתייחס לנינוחות הכללית שהמקום מעביר בהצלחה רבה ופחות לתמחור, ששואף לגבוה. לינקולן 11 תל אביב
קאב קם (צילום יהונתן בן חיים)
התאילנדית בסמטת הר סיני
יש הרבה תאילנדיות בעיר, אבל אין אחת שעושה זאת כמו התאילנדית בהר סיני. התפריט מציע מנעד רחב של מנות תאילנדיות שעשויות כמיטב המסורת, עם טוויסטים קטנים שהופכים אותן למיוחדות וצבעוניות, והאווירה קלילה וכיפית בזכות הלוקיישן (ולמרות השיפוצים ברחוב). הר סיני 1 תל אביב
הראמן ההו כה מדובר, שיפודים קטנים, שולחנות נמוכים ואווירת שינג'וקו – מנטנטן היא עבורנו קפיצה קטנה ליפן מבלי לעבור בנתב"ג. וכמובן שאסור לשכוח ביקור בשירותים והתייחדות עם האסלה הכי מפנקת בעיר. נחלת בנימין 57 תל אביב
התאילנדית משוק הכרמל עברה מיקום והתרחבה, אך שום דבר אינו מפריע לאותנטיות לבוא לידי ביטוי. בתפריט תמצאו את כל החשודים המיידיים בלי טריקים ושטיקים, וזה בדיוק מה שאנחנו אוהבים בו. הטעמים כמו בבנגקוק והמחיר סביר – כל מה שאפשר לבקש ממסעדה אסיאתית טובה. קרליבך 15 תל אביב
מסעדת אוכל הרחוב התאילנדי היא מעוגני המטבח האסיאתי החזקים בעיר. טעמים שמצליחים לתקשר עם מקסימום קהל, שירות נעים, אווירה וקוקטיילים פירותיים משרטטים דיל שתמיד מצליח. דיזינגוף 275, קינג ג'ורג' 84 תל אביב
כשאייל שני משתף פעולה עם מי שהיו בעלי מסעדת האנוי האהובה, אפשר לצפות שיהיה טעים. למפור מחברת בין אוכל טוב, אווירה קלילה ולא מחייבת ומחירים סבירים – משולש שווה צלעות מושלם לארוחה אסיאתית קז'ואלית. קינג ג'ורג' 30 תל אביב
למפור (צילום: אריאל עפרון)
אוכלים בגבוה, משלמים בקז'ואל
גברת קוטייאו
מסעדונת השוק היא כל מה שטוב באוכל הרחוב התאילנדי: טעמים בועטים ואווירת נו נונסנס, שולחנות קטנים בסמטה צדדית ואוכל שתמיד מתחשק לנו לזלול. עם זאת אסור לשכוח שמדובר במסעדת שף בראש ובראשונה מבחינת התמחור, ובכך שלפעמים המסעדה סגורה כי השף נסע לתאילנד לחפש השראה. יום טוב 1 תל אביב (שוק הכרמל)
האחים אופיר (השפית) ורתם גוטמן יצרו פיוז'ן מוצלח ביותר בין המטבח האסיאתי למנגל הישראלי. למשל עוף טעים ורך במרינדת יוגורט שנארז בתוך נאן, ומחבר את כל מה שאנחנו אוהבים בעל האש עם כל מה שאנחנו אוהבים באוכל הודי. בשעות הערב המקום משנה את פניו לבר אוכל שמחויב פחות לאסיה ויותר לבילוי, אבל אנחנו אוהבים אותו גם ככה. יהודה הלוי 44 תל אביב
טירוף כמה שטעים. סון רון (צילום:אינסטגרם/סון רון)
קפה טאיזו
מאז שנפתח אי שם בזמן הקורונה קפה טאיזו נמצא אצלנו במועדפים בגלל המטבח האסייתי המיוחד של טאיזו, ששואב השראה מאזורים וממטבחים שונים באסיה. שף יובל בן נריה מציע פרשנות מקורית וכיפית למנות אסיאתיות, ובהצלחה רבה כל כך שגררה פתיחת סניף כשר בשרונה מרקט. החשמונאים 99 תל אביב
מה לא כשר בזה. קפה טאיזו (צילום: יחסי ציבור)
אוכל רחוב
סאן מיי
סאן מיי היאמזללת גיוזות שנפתחה בשוק הכרמל, ומתמקדת בגיוזות מאודות מצוינות בעבודת יד. יש בגרסה קלאסית, ממולאים לפי מיטב המסורת הסינית בעוף, כרוב, גזר, ג׳ינג׳ר ושום – ומשם מרחיק הבעלים ואדים קונדרטייב למחוזות אסיאתיים מעניינים, למשל לפיליפינים עם גיוזה ממולאת רוטב אדובו פיליפיני ואפילו לרוסיה עם גיוזה ממולאת תפוחי אדמה ופטריות. ההמלצה שלנו היא למלא את השולחן והבטן בשתיים מכל סוגא ין דבר כזה יותר מדי כיסונים. יום טוב 17 תל אביב (שוק הכרמל)
כיסוני הנחמה כאן. סאן מיי (צילום: יעל שטוקמן)
הונג באו
ואם כבר כיסונים מהמזרח הרחוק ראוי להזכיר גם את הכיסונים הסיניים למהדרין של האו צ׳אנג צ׳ה שמגיש בדוכן הקטנטן שלו באו – לחמניות רכות ומאודות ממולאות בשר בקר/עוף/שרימפס, לצד גיוזות קלאסיות וגם כיסוני שומאי שפתוחים מלמעלה ומשאירים טעם של עוד. אצל האו תוכלו להנות מארוחת דים סאם כהלכתה ורק לרצות עוד מהטעם הסיני האותנטי הזה. שרונה מרקט תל אביב
המזללההפאן אסייתית החדשה והלוהטתמבית היוצר של זופה לשעבר, שתמצאו בה מנות ווק, מרקים, סלטים צבעוניים ומתובלים היטב לצד ספודו – לחמנייה ממולאת ממזרית עם מילויים בנוסח הודי/תאילנדי/סיני ועוד. מה שבטוח, אף פעם לא משעמם בבנג בנג, וכל אחד יוכל למצוא את עצמו בתפריט העשיר והרחב שחולש על טעמים מתוקים, רעננים וגם פיקנטיים וחרפרפים כיאה ליבשת. אבן גבירול 138 תל אביב
אל תחמיצו את הספודו (פינה ימנית למטה). בבנג בנג (צילום: עוז אוחיון)
ליי פו
לא כל ארוחה אסיאתית חייבת להתחיל בתפאורת עלי דקל ולהסתיים בקוקטיילים נוצצים. דווקא הפשטות והאוטובוסים שעוברים בסמוך עושים את ליי פו למסעדת רחוב אותנטית ומותירים את הבמה לשו מאי, וון טון, באנז ועוד מנות אסיאתיות בתמחור הוגן. בוגרשוב 31 תל אביב
"גורקה קיטשן היא אולי לא מטבח גורמה, אבל היא מסעדה אדירה בתמצית שלה– מקום שאתה מגיע אליו, מקבל אוכל טוב עם טעמים נהדרים, עם שירות מתוקתק ובמחיר מצחיק במונחים תל אביבים. קפיצה קטנה, נעימה וטעימה לחו"ל", כתב המבקר שלנו על המסעדה ההודית-נפאלית בנווה שאנן. נסו ותיווכחו ותזמינו לנו סוקוטאי וצ'יקן טיקה. ראש פינה 16 תל אביב
אזור התחנה המרכזית הוא כר פורה למסעדות אסיאתיות אותנטיות, ואל מאנו היא ייצוג מצוין: מטבח וייטנאמי ופיליפיני שהתאחדו תחת קורת גג אחת במקום שמציע את הטוב מכל העולמות – ספרינג רול, סלט מנגו, פו ועוד ועוד. והמחירים מצחיקים, שזו עוד סיבה להגיע. יסוד המעלה 46 תל אביב
מבלי להיכנס לוויכוח על אותנטיות – הכריך בבאן מי 13 פשוט מצוין. באגט פריך לשלמות סופג את טעמי הפאטה, הממרחים והחמוצים, שמתכנסים לביס פרוע ורבגוני. אם כבר הגעתם עד שם או פתחתם אפליקציית משלוחים, שימו לב למרק פו ולעוד מנות שלפעמים המזללה הווייטנאמית החמודה חוטאת בהן. נחלת בנימין 107 תל אביב
מאנץ' אולטימטיבי שמורכב מלאפה שקפקפה רטבים, ירקות ועוף, דגים או טופו, קערות אורז, סלטים ומרקים, כשעל הכל חתום בית היוצר המצוין של מסעדת מאנטה ריי. שי שי נותן מענה אסייתי חד משמעי לקרייב לטעמים אסייתיים־מערביים עזים, ולכן הוא תמיד במועדפים שלנו באפליקציות המשלוחים. אבן גבירול 33 תל אביב
מסעדה נפאלית קטנטנה בכניסה למדרחוב נווה שאנן, עם תפריט קבוע שמשתנה בהתאם לעונה והשוק. המנה המומלצת מכולן היא כמובן מומו – כיסון נפאלי בעבודת יד מאודה או מטוגן במילויים שלוקחים את חוש הטעם הרחק מזרחה. נווה שאנן 46 תל אביב
אהן תאי
מסעדת שוק/רחוב משפחתית אותנטית במלוא מובן המילה, עם שולחנות פרושים על המדרכה והכביש ושפית ילידת תאילנד (בן זוגה הישראלי עוזר בהגשה והאחות ממלצרת). מהמטבח הקטנטן משוגרים החוצה פאד תאי, קארי ועוד קלאסיקות מהמטבח התאילנדי בתמחור באווירת הקאוסאן, כ-50 ש"ח למנה. האוכל טעים ופשוט, ולא פלא שתמיד מלא כאן ויש תור. ישכון 45 תל אביב
כמו בקאוסאן. אהן תאי (צילום שרון בן דוד)
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
הבועה הכי טובה בעיר ומקום מיוחד וסקסי. העיר של דידי פרמינגר
דידי פרמינגר (צילום: חיים דוד)
דידי פרמינגר הוא השף של OBI, איזקאיה-בר-מסעדה שהפכה תוך כחודש לאחד המקומות הכי חמים בתל אביב ולמוקד חדש בסצנת הלילה. הפרענו לו בין הסרוויסים כדי לסחוט המלצות על התאילנדית שתמיד כיף לחזור אליה, על חנות צמחים קהילתית ועל בר יין של חבר קרוב. בונוס: תקווה לתקופה חדשה ואופטימית יותר
>> שף דידי פרמינגר, יוצא קבוצת איל שני (מיראז׳, קיסה),מוביל את המטבח ב-OBI(יבנה 31 תל אביב) – בר־מסעדה שנולד בסיעור מוחות בין אנשי קולינריה וחיי לילה ונשען על מוסד האיזקאיה אבל מרשה לעצמו חירות אמנותית. המקום נפתח לפני כחודש, בשלהי המלחמה (בהנחה שהיא אכן הסתיימה), וחווה את המעבר המהיר מעצב לשמחה, תוך התבוננות מלאת תקווה באור שבקצה המנהרה. "הבחירה לפתוח בעת מלחמה היא לא דבר פשוט, אבל כבר בימים האחרונים נוצרה אווירה של התחדשות. אני רואה את זה במסעדה, ברחוב, בתחושה הכללית אנשים שמחים יותר, אופטימים יותר. ובתוך כל זאת המסעדה עמוסה בעבודה כל ערב. אני מרגיש שלמרות כל המורכבות המקום קורה ועובד יפה, ואני לא לוקח את זה כמובן מאליו. אני מרגיש שירדה משקולת עצומה מהלב של כולנו".
OBI (צילום אריאל עפרון)
1. קאב קם
אחד המקומות האהובים עלי בעיר. האוכל טעים, השירות מדויק ולא מתאמץ. מקום שתמיד כיף לחזור אליו. לינקולן 11 תל אביב
קאב קם. צילום: אילן ספירא
2. ענן
אין בועה יותר טובה מהענן בעיר. חלל אינטימי ונעים, תמיד מלא באנשים טובים. מקום שונה ומיוחד בנוף של העיר. רענן 36 תל אביב
ענן (צילום: נועם רון)
3. אואזיס
חנות צמחים שעברה לוקיישן לפני כחצי שנה. את המקום מנהלים בר וגיל, שני חברים טובים שיצרו חלל מלא בסטייל ומקום קהילתי שפשוט כיף להגיע אליו. סלמה 65 תל אביב
מקום סקסי, אינטימי, מיוחד, שתמיד מרגיש כמו בית. משמר משהו מהזוהר של חיי הלילה התל אביבים של פעם. הדמויות במקום, העיצוב המדויק, סידורי הפרחים על הבר – הכל שם פשוט מושלם. אלנבי 33 תל אביב
נילוס בר (צילום: שלומי יוסף)
5. ארלי
בר יין חדש שנפתח בשינקין. מוביל אותו כרים, חבר קרוב ואיש אירוח ויין מהמוכשרים והטובים שיצא לי להכיר. מקום שתמיד כיף לחזור אליו. שינקין 38 תל אביב
ארלי. צילום: יעל שטוקמן
מקום לא אהוב בעיר:
אני זוכר שהגעתי לתל אביב בתור בחור צעיר, שעוד מסתגל לכאוס הכללי של חיים בסביבה עירונית. חשבתי ששדרות רוטשילד הן המקום הכי מיוחד בעיר – הכל היה נראה לי שונה, יפה, קצת אירופי אפילו.אבל מהר מאוד הבנתי שזה אזור שאני מעדיף כמה שפחות לעבור בו. הייתי חוזר מסרוויסים באמצע הלילה על אופניים, ורק מנסה להבין איך לא לעבור דרך הציר העמוס והמסורבל הזה.
מאות אלפי קוראי טיים אאוט בעולם לא טועים. שדרות רוטשילד (צילום: בוריס בי/ שאטרסטוק)
השאלון:
איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב? הרבה זמן שסרט לא העיר בי משהו כמו Perfect Day, סרט שמזכיר להסתכל על העולם בעיניים נקיות, ולחוות רגע פשוט כמו שהוא. זו הזמנה להאט, לנשום, ולראות את היופי בשגרה ובפשטות שלא תמיד רואים בחיים המורכבים והמטורפים שאנחנו חיים.
איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה? "Moon" של גד תדהר. החיבור שלי למוזיקה תמיד קיים, ובתקופות שצריך להיאחז במשהו זה תמיד המפלט שלי ללכת אליו. היצירה הזאת לעוד היא מסע שמלא בשכבות של רגש עצב אופטימיות ותהליך. אני תמיד חוזר לשמוע אותה בתקופות כאלו, בהן אני מחפש משהו להיאחז בו שייתן קצת אופטימיות ותחושה טובה.
לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה? כבר הרבה זמן שתרבות של סולידריותמפעילה מערך התנדבות רחב. עוברים שם הרבה אנשים שרוצים לתרום ולתת. אני חושב שהדרך בה הם עושים את זה היא מיוחדת. המערכת פועלת במגוון תחומים – מסל מזון למשפחות בסיכון ועד מבקשי מקלט. באמת עשייה מכובדת ומעוררת השראה.
תרבות של סולידריות. צילום: עומר משיח
מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע? אלעזר טמנו – אמן ושף מדהים, שיחד עם דנה בת זוגתופתח את סטודיו גורשה. איש צנוע ומיוחד, שמבשל מטבח פאן-אפריקאי עם חותמת אישית ומיוחדת. נדיר היום להגיע לאכול במקום שאתה מרגיש שהכל חדש, אחר, מיוחד, מדויק וטעים.
אלעזר טמנו (צילום חן כהן)
מה יהיה? מי יודע, כנראה שתמיד יהיה פה בלאגן המדינה שלנו היא אסופה של מורכבות קונפליקט וקושי אינסופי. אבל על הצד הטוב, החטופים חזרו ויש תחושה שאולי יתחיל ויהיה טוב יותר. כבר תקופה ארוכה שאני סביב הפתיחה של obi ואני מרגיש שזה מה שנותן לי מעטפת של שפיות בתקופה כזאת מורכבת. אני יותר עסוק ופחות צמוד למסך ולתקשורת, ולי אישית זה עושה הרבה יותר טוב. עכשיו נראה שאנחנו לקראת תקופה חדשה ואופטימית יותר.בואו נקווה לימים של שקט ושיגרה בריאה, שנוכל לחזור לחשוב ולבנות עתיד טוב יותר לכולנו ולחלום קדימה, בשאיפה למציאות שפויה ומאוזנת.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
תל אביב אוהבת ראמן: למה כל העיר עומדת בתור בשביל מרק יפני?
התור לקוקו נקו, הראמניה החדשה של פלורנטין (צילום: רעות ברנע)
גל גדול של ראמניות מתנחשל שוב אל חופי תל אביב, שלוש מסעדות חדשות שמתמקדות במרק היפני נפתחו בשבוע שעבר, ויש לנו טרנד. יצאנו לברר מה מבדיל אותו מצונאמי הראמן של 2017, איך זה קשור ליוקר המחייה ולטיולים שלכם ביפן ומה חושבים על זה היפנים שחיים כאן בינינו. גו'ציסוסאמה!
בדבר אחד לא יכול להיות ספק: הראמן כאן במלוא עוזו. היו כבר כמה גלים קטנים של תאוות ראמן שהתנפצו על חופי תל אביב, המרכזי שבהם ב-2017 כשישראל אהרוני פתח את הירו ראמן בגן החשמל, יובל בן נריה הבריק עם מיאזאקי ברמת החייל ובשוק האוכל קצר הימים על רוטשילד-אלנבי נפתח דוכן קטן ושובב בשם מנטנטן. אבל זה אפילו לא מתקרב למה שקורה בתל אביב עכשיו.
געגועים להירו ראמן. ישראל אהרוני (צילום: חיים יוסף)
רק השבוע נפתחו בעיר שלושה בתי ראמן חדשים ברדיוס של פחות מקילומטר, וזה עוד לפני שספרנו מגוון פופ-אפים, ולמרות שהראמן איתנו כבר עשור לפחות אי אפשר היה לחזות שזה יהיה הטרנד החם של חורף 2025. מצד שני, מי בכלל יכול לנבא משהו במדינה מטורפת כמו שלנו? יצאנו למסע של אטריות מחוממות ומלא אוממי כדי לבחון מה עומד מאחורי הראמנמאניה החדשה של עירנו, ולפני שתגידו "יאללה כולה מרק עם נודלס", נרביץ בכם מעט היסטוריה.
תולדותיו של המרק היפני, בניגוד למאכלים אסייתיים רבים, אינן נעוצות בהיסטוריה הרחוקה. היפנים אימצו את הראמן אל בטנם רק ברבעון הראשון של המאה ה-20, ובמושגים יפניים מסורתיים מדובר במאכל די חדש. תיעוד לסושי למשל, ניתן למצוא ביפן עוד מהמאה השלישית לפנה"ס. היפנים מתווכחים האם הראמן הגיע אליהם מסין או נולד ביפן, אבל נדמה שהעובדה שהוא לא נשען על מסורת עתיקת יומין היא מה שמחד הופכת אותו לכה פופולרי, ומאידך מאפשרת לו להתקיים במגוון וריאציות מספק.
ראמן הזהב. WABI. צילום: יעקב בלומנטל
אולי בגלל זה הישראלים לא מפחדים לגעת בו, כי בניגוד למסורות אסייתיות אחרות הראמן אינו פרה קדושה עם חוקים דוגמטיים מאחוריה. נכון שגם סושי מאוד פופולרי כאן, אבל הסושי הגיע אלינו קודם מאמריקה – והסושי שאוכלים בארץ, רול קליפורניה עתיר טריאקי, אכן קרוב יותר לקליפורניה מאשר למקור היפני
כדי לבחון את עומקו של הטרנד פתחנו בשיחה עם תום שמיר, האיש שמאחורי תום-תום ראמן, שנחשב מחלוצי הראמן העכשווי ומכין כבר מעל חמש שנים מכין ראמן מופלא בעבודת יד במטבחו הביתי, משם הוא משונע ברחבי המרכז (ולפעמים גם מתארח בפופ אפים שונים). ראשית, שמיר מצטנע ודוחה את התואר "חלוץ", כי בישראל עושים ראמן כבר 20 שנים לפחות, אך מפאת העובדה שהראמן הראשון שאכלנו והעלה בנו געגועים ליפן (למרות שמעולם לא ביקרנו בה) היה מעשה ידיו, הכתרנו אותו כחלוץ ורצינו לשמוע מה הוא חושב על התופעה.
הטיולים ליפן עשו את שלהם. תום שמיר מטפל בראמן (צילום: תמוז רחמן)
"האמת היא שזה לא מפתיע אותי", אמר לנו שמיר. "התרבות היפנית מגיעה לישראל באיחור אבל כשהיא מגיעה, אי אפשר שלא להתאהב בה ולנסות להתחקות אחריה. ממש כמו מי שמבקר ביפן, חוזר שבוי בקסמיה ולא מסתכל לאחור. הראמן עומד לעשות כאן מה שהסושי עשה באייטיז, ולכבוש כל במה אפשרית ואני חושב שלגמרי מגיע לו. הראמן נוכח פה כבר כמה שנים, אבל לא תמיד היה אותנטי או קרוב למקור. אני חושב שאנשים טעמו ראמן כמו שצריך בטיוליהם ליפן, נחשפו אליו וזה מה שהביא את הביקוש הגדול שאנחנו רואים עכשיו".
על עניין האותנטיות מעידה גם אנה ז'וקוב, מפתחת עסקית בלשכת סחר החוץ של יפן JETRO בישראל. במסגרת התפקיד היא נועדת עם יפנים שגרים בארץ באופן קבוע (קהילתם מונה בערך אלפיים איש), וגם הם מעידים שסופסוף יש פה ראמן שאמונים עליו יפנים, ולכן הוא מטבע הדברים, אותנטי. "עד לא מזמן רוב הראמנים היו מעין הומאז' למרק מיסו ולא ראמן אמיתי", מסבירה ז'וקוב, "עד שיותר יפנים נכנסו לעסק או אנשים שגרו ביפן כמה שנים ולמדו את כל הסודות".
ראמן של יפנים למען יפנים. איקארי (צילום: מנאמי אונו)
ואכן בראמניות שנפתחו לאחרונה, מקפה איקארי הצנוע של מנאמי אונו בשוק הכרמל, דרך קוקו נקו של היפנית-ישראלית מיסאטו בכר ועד וסאקה-בה של אסף מנחם, האיש מאחורי מנטנטן שחי ביפן שנים ארוכות. "אין דבר שיותר חשוב ליפנים מאשר להבין מי עומד מאחורי האוכל שלהם, ואם יש מעורבות יפנית במטבח – מבחינתם זה בכלל בונוס". עם זאת, היפנים שלנו עומדים על הבדל משמעותי בין הראמן הישראלי לעומת הראמן ביפן, שם התרבות היא של זלילה מהירה. מגיעים לבד, יושבים על הבר, שואבים את המרק ויוצאים חזרה להמשך היום. הם ממש הופתעו לראות שכאן מדובר בסעודה משפחתית-קבוצתית ואוכלים אותו מסביב לשולחן", מוסיפה ז'וקוב.
והנה ז'וקוב נוגעת באחד ההבדלים הכי משמעותיים, אולי בארץ עושים עכשיו ראמן כמו ביפן, אבל אוכלים אותו כמו בישראל. שזה גם אומר שהוא יקר יותר כמובן, הרבה יותר, כמו בישראל. "ביפן תרבות הראמן מאוד מרכזית ולכן אפשר למצוא אותו בטווח מחירים שבין 15 ש"ח ל-60 ש"ח", מסביר לנו שגיא דדוש, שף ראמן מוכר בזירה המקומית, שעומד מאחורי Down_Town_Ramen ועורך ארוחות ראמן פתוחות בסטודיו בשפירא, על ההיבט הכלכלי של כל העסק. בסופו של דבר נכון שמדובר בסיר גדול של מרק, אבל איכות המרכיבים היא מה שמשפיעה על המחיר. בנוסף, צריך לזכור שמדובר במנה מאוד משביעה, שאנשים מגיעים לרוב לאכול רק אותה, גג לצד עוד מנת גיוזה אחת".
אז זאת כן ארוחה משתלמת. "זאת אמנם מנה לא זולה, בטווח שבין 75-60 ש"ח, אבל במסעדות מתייחסים לזה שאמנם המחיר פר מנה לא זול, אבל אנשים בדרך כלל מזמינים רק את זה ולא פותחים שולחן עם עוד מנות, ולכן החשבון לסועד נותר לא מאוד גבוה. במובן הזה זה בטח משתלם. האם זה ימשיך להיות משתלם? אני מקווה שכן ומברך על המגמה, אבל רק הזמן יגיד".
לגודל של המנה, שמכילה כמעט את כל אבות המזון בקערה אחרת, מתייחס גם השף דין שושני, ראמנאי פופולרי כבר כשנתיים, שהחל לבשל ראמן ממטבחו הביתי וגם לארח בו סועדים בתקופת הקורונה, ועכשיו פותח את מזללת הראמן המרשימה Wabi שמציעה ראמן במחיר נגיש. שושני מסביר כי לדעתו הראמן מצליח במחוזותינו כי "יש בו כל מה שישראלים אוהבים, כולל הגודל, ויש תחושה של תמורה אמיתית. חוץ מזה סך המרכיבים שלו גם מתאים לחיך הישראלי. מצד אחד מרק, מאכל יהודי ותיק ונושן, מצד שני אטריות. יש בו עוף או חלבון משביעים וגם ביצה, והכל חמים ומנחם שקשה לסרב לזה".
יפני זה כבר לא גימיק. דין שושני, Wabi (צילום יעקב בלומנטל)
ומה אתה חושב על הראמן-מאניה שקורית פה? "אותי זה מאוד משמח. אני חושב שסופסוף הישראלים התחילו להבין את היופי והדיוק שיש בתרבות היפנית ולא רואים אותה רק כגימיק. יפן זה לא רק סושי ולא רק אנימה, וגם מאחורי הראמן יש פילוסופיה שלמה של מרכיבים, מסורת, שילובי טעמים וטכניקות הכנה".
זה עניין תרבותי או כלכלי? "גם וגם. בעבר, רק גיקים היו בקטע של יפן, וראמן היה הרבה פחות נגיש. היום יש לי לקוחות באמת מכל רחבי הארץ, מאילת, מכפרים דרוזים בצפון, עמק חפר, נתיבות וחיפה. איך שלא מסתכלים על זה, ראמן הפך למיינסטרים. כנראה שזה גם קשור להיכרות של ישראלים עם יפן, שהפכה למשמעותית יותר עם הקו של אל על לטוקיו ועם העובדה שהין ירד מאוד, בטח לעומת יוקר המחיה הישראלי".–
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
![Kimura Ya. צילום: יח"צ](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2025/12/IMG_8705-1000x899.jpg "Kimura Ya. צילום: יח"צ")
![Kimura Ya. צילום: יח"צ](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2025/12/IMG_8702-1000x793.jpg "Kimura Ya. צילום: יח"צ")
![Kimura Ya. צילום: יח"צ](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2025/12/IMG_8704-1000x1021.jpg "Kimura Ya. צילום: יח"צ")
![Kimura Ya. צילום: יח"צ](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2025/12/IMG_8701-1000x827.jpg "Kimura Ya. צילום: יח"צ")
