את ירמי שיק בלום אנחנו מכירים כבר שנים. למעשה, היתה תקופה בה הוא היה כותב בעיתון זה ממש, אז שלחנו אותו למשימות מיוחדות כמולבלות בתחנה המרכזית באמצע הלילה,לשרוד טבעונותאולחזור לימיו כשליח. אבל למשימה המיוחדת שהוא יצא עבור הסרט הדוקומנטרי הראשון שלו לא יכלנו אפילו לדמיין לשלוח אותו (גם כי הוא כבר כתב על זה בבלייזר, אבל פרט שולי). כי זה סיפור מופרע, כמעט קישוני, על תל אביבי אחד שרק רוצה את הארץ שלו בחזרה.

>>הישראלי הצועק: ערוץ התעמולה החדש מצא המון אידיוטים שימושיים

הסיפור מתחיל באופן הכי תל אביבי – אין דירה, אין כסף, אין עתיד, אין תקווה, אבל יש חלום. חלום שנולד משיחה אגבית עם אביו של ירמי (שמתגלה בעצמו ככוכב), ומגלה שלמשפחת שיק יש ירושה אבודה של דונם ששייך לסבתא, וירמי יוצא לדרוש אותו בחזרה לבעלות המשפחה. למה בחזרה? כי הדונם ממוקם בשטחי גוש עציון, ממש מתחת לכרם שהתנחל לו על השטח. אז צמד האב-בן יוצא במסע בתוככי החוק הישראל (ומתחתיו) כדי להחזיר את הדונם הביתה, בכל דרך שרק אפשר.

אנחנו שומרים על עמימות בנוגע לאיך הדונם חוזר – אפילו יותר מהטריילר – כי באמת שאין כיף כמו לגלות בעצמכם את גודל ההטרלה, ובעיקר עומק הטרללת של המציאות הישראלית האבסורדית. הדוקו אולי מתעסק בדונם קטן וחסר משמעות אמתית, אבל המציאות שמשורטטת בתווך היא חתיכת טירוף שיגרום לכם לדפוק את הראש בקיר, ואז להתחיל להבין את גודל האבסורד המתנחלי, ועד כמה המציאות באמת מתעקמת לטובתם. מסמך מרתק ומדהים שאתם חייבים לראות.
"הדונם של סבתא" זמין ב-yes דוקו ו-yes VOD

• המסך
• דוקומנטרי
• ירמי שיק בלום
• מתנחלים

בימים אלו, כשכל המדינה יושבת לה צמודה למסכים השונים, כואבת את המכה האיומה שארגון הטרור הרצחני חמאס הנחית עלינו, יש קבוצה שלא מפסיקה לתכנן את החזון המשיחי המטורף שלה – קבוצה שהפכה לאבן נגף בחברה הישראלית – הציונות הדתית המשיחית.

זה לא התחיל היום ולא בשבת בבוקר. כבר במאי 2023 התראיינה ברשת ב' אחת מנציגות הקבוצה, השרה אורית סטרוק ואמרה: "על עזה – אני לא חושבת שעם ישראל נמצא שם כרגע מבחינה תודעתית, ולכן זה לא יקרה לא היום ולא מחר בבוקר… בהסתכלות ארוכת טווח – אני מניחה שלא תהיה ברירה אלא לעשות את זה… זה יקרה כשעם ישראל יבשיל את זה, ולדאבוני הרב זה יעלה לנו במחיר דמים… המחיר דמים הזה הוא על ידם של אלה שביצעו את ההתנתקות האיומה הזו".

זוהי המשימה של המשיחיים בממשלה, לחזור לעזה.
ביום רביעי פרסם ארנון סגל, בנו של המחבל היהודי המורשע חגי סגל וחבר במפלגת הציונות הדתית, מפה. לא, זו לא הייתה מפה של קווי סיוע למשפחות הנרצחים והנפגעים. סגל, האסטרטג הדגול פרסם מפת פלישה לעזה והקמת ישובים יהודיים ברצועה, תחת הכיתוב הבא: "כך נחזור לעזה: התוכנית המלאה להשמדת האויב, לשחרור חבל עזה ולהקמת ערים יהודיות שם". סגל מציע להקים כמה ערים בסדר גודל של כמעט חצי מיליון מתנחלים חדשים, מעזה ועד למבואות רפיח. מתברר שהראיון של סטרוק כבר מגובה בתוכנית פעולה של האסטרטגים של המשיחיים.

אבל רגע רגע…יש כאן עוד מישהו, חבר הכנסת שמחה רוטמן, יו"ר ועדת חוקה, זה שביום שלישי האחרון, ה-10 באוקטובר, אחרי הטבח הנורא שאירע בדרום, כינס את ועדת החוקה לדיון שממשיך את ההפיכה המשטרית שהוא ויריב (תזכרו את השם) לוין מובילים, "על הרחבת סמכויותיו בתי הרבניים כחלק מהשינוי המשפטי בארץ"! יומיים לאחר מכן, חמישי ה-12 לאוקטובר, בזמן שדם אחינו ואחיותנו זועק מהאדמה, ממשיך רוטמן בראיון לכאן 11 ומפרט את התוכנית של המשיחיים: מבחינתו, סיום המבצע והצלחתו יבואו לידי ביטוי "רק כשילד יהודי יוכל ללכת ברחוב הראשי בעזה ולצאת ממנו בשלום". לפני כן הוא לא שכח לציין "שהכל נשכח והכל נסלח ועכשיו כולנו יחד", לא, שמחה, לא נסלח ולא נשכח.

התוכנית הושלמה. נכבשנו. ממשלת הדמים, המסיתה והגרועה ביותר בתולדות מדינת ישראל מנווטת בידי חבורת משיחיים שסימנה מטרה, וכעת עושה ככל הניתן להגיע אליה. לאחר כל זאת –מפרסמת מירב ארלוזורוב בדה מרקראת התוכנית להשתלטות על העוטף: הזרוע הביצועית הממשלתית של הציונות הדתית רוצה להשתמש בגרעינים התורניים כדי להשתלט על משאבי האדמה בדרום וליישב את הקיבוצים שהדם בהם עדיין לא יבש. אחרי ההשתלטות על משאבי הערים בפריפריה, הגרעינים רוצים עוד: "ברמ"י שוקלים להשתמש בחטיבה להתיישבות כדי להביא לאזור גרעינים של הציונות הדתית".

זהו סדר היום של חברי וחברות הציר מרכזי בממשלת הדמים: מחדל 2023 הופך לקרש הקפיצה לתוכנית כיבוש ויישוב רצועת עזה. סטרוק הוציאה את המרצע מהשק, סגל מפיץ תוכנית סדורה של פלישה, רוטמן מסמן את המטרה והחטיבה להתיישבות משתמשת בכסף ציבורי לממש את תחילת החזון עם גרעינים תורניים.

https://twitter.com/NitzanWaisberg/status/1710687290501071255

אך אליה וקוץ בה. אני רואה שתי בעיות לא קטנות בסדר היום של הדתיים המשיחיים: הבעיה הראשונה מגיעה ישירות מדבריה של סטרוק, "מחיר הדמים" בלשונה. מי בדיוק יוקרב על מזבח הדמים של החזון המשיחי המטורף של חברי קבוצה זו? מי הם החיילים שיאלצו להיכנס ולכבוש את עזה וחלקם לא יחזור לעולם? האם אלו יהיו בניהם ובנותיהם של המשיחיים? או שמא מדובר באחרים, בני ובנות המרכז והפריפריה החברתית, שיהפכו לבשר התותחים שישמש לחבורת המשיחיים? מי הבאים בתור להפוך לחמורו של משיח, לחזון העיוועים שלהם?

הבעיה שנייה היא בחיסול של היישות בעזה, שכוללת מיליונים של תושבים חסרי ישע. המשיחיים לא מדברים על חיסול ארגון הטרור הרצחני חמאס, זה שבנימין נתניהו ראש ממשלת הדמים והאחראי הראשי למחדל 2023 טיפח במשך שנים כאופוזיציה לרשות. אדרבה, הם מדברים על שיטוח כלל הרצועה והקמת ישובים יהודים. ראו את המפה שמציע ארנון סגל, האם הרוב השפוי במדינת ישראל מוכן לקחת על עצמו את מחיר הדמים הכפול הזה?

https://twitter.com/AnatiRina/status/1711287504790225230

זמן רב מדי עמדנו דומם מול חבורת משיחיים שאינה מונה יותר משבעה אחוזים מכלל האוכלוסייה, זו שיאיר גולן כבר בשנת 2016 זיהה את עקבותיה ודיבר על תהליכים שהיא מובילה במדינה, להוליך אותנו מתהום לתהום. מאז רצח רבין, כמעט שלושה עשורים, אנחנו נתונים לגחמותיה של הציונות הדתית. הגיע הזמן להגיד די! אנו לא מוכנים להקריב את בנינו ובנותינו על מזבח השאיפות המשיחיות הטריטוריאליות של חבורת האנשים הללו! די לתת לזנב לכשכש בכלב!
הגיע העת לקחת חזרה את השליטה על חיינו.

• מחדל נתניהו
• טור דעה
• מתנחלים
• גזענות

אירועי השבועות האחרונים בתל אביב העלו לכותרות את הגרעינים התורניים במרכז וצפון תל אביב עם שורה של מחאות תושבים מולם: סיכול הניסיון של "ראש יהודי" לקיים תפילה בהפרדה מגדרית במרחב הציבורי ביום כיפור, הפגנה נגד שיעור של יגאל לוינשטיין ב"ראש יהודי", מניעת ההרחבה של ישיבת "מעלה אליהו" של תלמידי הרב טאו בצפון החדש והתגבשותעצומה ציבוריתהקוראת למועמדים לבחירות העירוניות להתחייב שלא לתמוך בגרעינים.

בניגוד לאופן שבו נתפסו מחאות אלה על ידי חלקים בציבור, אולי אפילו חלק מהמפגינים, זו אינה "מלחמת דת". זה גם אינו מאבק בין תושבים על אופי השכונה. כדי להצליח במאבק לאורך זמן, וגם כדי לגבש עמדה מושכלת לגביו, חשוב להבין את ההקשר המלא שבו הוא מתרחש.

גרעינים תורניים: מה הם ומאיפה הגיעו?

הגרעינים התורניים אינם קהילה דתית מקומית, אלא רשת של התארגנויות שמגיעות מההתנחלויות בגדה המערבית ומזרח ירושלים והתבססו בתל אביב, כמו בערים אחרות, בעשרים השנים האחרונות. האנשים והמוסדות שעומדים מאחורי הגרעינים הם ברובם ממשיכי דרכו של הרב קוק. מטרתם: לקדם חזון שניתן לסכם במילים "ארץ ישראל לעם ישראל על פי תורת ישראל". לשם כך הם פועלים בשלושה מישורים עיקריים:

א. השתלטות על שטחים תוך התעמרות, גירוש ופגיעה בפלסטינים
ב. תפיסת עמדות מפתח בשלטון, בצבא ובתקשורת
ג. יצירת לגיטימציה בחברה הישראלית הרחבה למימוש החזון

ההפיכה המשטרית אותה מקדמת הקואליציה הנוכחית נועדה להשלים את מהלך תפיסת עמדות הכח: לאחרההתברגות בקצונה הבכירה של הצבאוקידום אידיאולוגיה שמרנית וניאו-ליברליתבתקשורת, באקדמיה ובכנסת באמצעות הכסף של קרן תקווה ופורום קהלת, הגיעה העת להחליש את מערכת המשפט. כפי שטענו כבר רבים, יתכן שהמשך עשייה שקטה הייתה מאפשרת את השלמת התהליך, אלא שהפומביות בה נקטו יריב לוין ושמחה רוטמן עוררה את הציבור הדמוקרטי-ליברלי לצאת לאחת המחאות האזרחיות העוצמתיות ביותר שידעה ישראל.

הירידה מהגבעות בגדה המערבית אל הערים לשם "קירוב לבבות" נועדה לייצר את הלגיטימציה ההכרחית לקידום המשנה הפוליטית והחברתית של הרב קוק, לגיטימציה, שהימין המתנחלי נוכח לגלות שאין לו, כאשר קודמה תוכנית ההתנתקות. הניסיון להשתלט על המרחב הציבורי ועל דעת הקהל מביא עמוהפרדה מגדרית במרחב הציבורי,הפרדה מגדרית בבתי הספר,דה-לגיטימציה ללהט"בוהחדרה של תכנים לחינוך הממלכתי.

בשלבים הראשונים אנשי הגרעינים מתייחסים בסלחנות לחברה החילונית ואף ללהט"ב, אינם כופים בהכרח הפרדה מגדרית באירועים שהם מארגנים עבור הציבור ודואגים להפיץ ברבים כי גישתם למעשה פלורליסטית ומכילה. ניתן לראות זאת בתגובות רבות ברשת מאנשים המזדהים כחילונים גמורים שלכאורה לוקחים חלק בפעולות הגרעין, אך מציירים תמונה חלקית של האירועים, בעדות אישיתשפרסמה לאחרונה מובילת המאבק נגד הגרעין במצפה רמון, ובסרטוני התדמית של הגרעינים (למשל שלראש יהודי,אור הצפון,המקום).

נותר להתייחס למישור הראשון שציינתי: כיבוש הארץ ומחיקת הקיום הפלסטיני. מישור זה נראה לכאורה מנותק מפעילות הגרעינים בערים, אבל כשבוחנים מי האנשים שמאחורי הגרעינים התורניים, מאיפה הם באים ומהי האידיאולוגיה שלהם, מתברר כי הוא מרכזי לא פחות.

ככה זה התחיל: "לייהד את יפו וחיפה"

שלוש מאחיותיו של מישאל כהן פונו מגוש קטיף במסגרת ההתנתקות – מהלך שהוא מגדיר "טרנספר", אשר לשיטתו"מכשיר מוסרית גם טרנספר לערבים". בעקבות האירועים הוא החליט להקים ישיבה בתל אביב וקרא לחבריו: "לפני שהם הולכים ליישב גבעות ביהודה ושומרון, שיבואו לייהד את תל אביב ויפו וחיפה, אחרת נפסיד גם אותן".

כהן ייסד את ישיבת "אורות אביב" בשכונת שפירא, שסביבה התפתח הגרעין התורני "שקמים", בו היה חבר חיים גורן, כיום חבר מועצת העיר תל אביב מטעם סיעת "מאמינים" וסגן ראש העיר הממונה על תיק הביטחון. סביב אותן שנים הוקמו בתל אביב גרעינים נוספים: חיים גנץ, שלמד עם כהן בישיבת "שבי חברון" הקים את ישיבת "מעלה אליהו" בצפון החדש, וישראל זעירא, גם הוא בוגר "שבי חברון" (שאף היה מנכ"ל הישיבה) הקים את גרעין "ראש יהודי". מאז קמו ברחבי העיר עוד גרעינים רבים, בהם "מאירים ביפו" ו"גרעין חברתי יפו", "עוז ואמונה" בנווה שאנן, "רוח אביב" ברמת אביב, "אור הצפון" בצפון הישן.

את גרעין "אור הצפון", שפועל בבית כנסת ברחוב ז'בוטינסקי 79, הקימו בוגרי ישיבת "עוד יוסף חי" ביצהר שעמדה לא פעם במוקד חקירות שב"כ עלפגיעה בפלסטינים. נשיא הישיבה, יצחק גינזבורג, שעודד את הקמת הגרעין בתל אביב,נחשד בעבר בהסתה והמרדהבעקבות תמיכתו בטבח שביצע ברוך גולדשטיין במערת המכפלה והתבטאויותיו החמורות נגד ערבים. בשיעור שהעביר ל"נוער גבעות" אמר "צריך לחשוב לעשות פעילות שטובה לכם בחוכמה, שהיא לא מביאה אתכם לא לחקירות ולא למעצרים וכן פועלת בתכלס.התכלס הוא לעשות כאן מהפכה בארץ".

בראש גרעין "אור הצפון" עומד תלמידו של גינזבורג, שי דאום. אחד מחברי הגרעין הוא אריאל גרונר, איש ימין קיצוני ששב"כ נקט נגדו במספר צעדים מנהלייםבעבר ופעיל מרכזי בעמותת "חוננו", שעומדת מאחורי קמפיין התמיכה ברוצח משפחת דוואבשה בדומא, עמירם בן אוליאל. שמו של אריאל מופיע בפרסומים של אירועי הגרעין מטעם עיריית תל אביב-יפו.

התוכנית: גאולת תל אביב למען עליונות יהודית

בינתיים, בצד השני של העיר, התבססה בשכונת נווה שאנן ישיבת "עוז ואמונה" בעזרתו של סגן ראש העיר חיים גורן. אנשי הישיבה מסבירים בראיון לערוץ 7 (החל מדקה 3:10) ששכונת נווה שאנן"צריכה להיות שכונה יהודית", וכפי שמסבירה תושבת השכונה בסרטון התדמית של הישיבה (החל מדקה 3:33):"התלמידים עצמם נלחמים בעוז ובגבורה באריתראים".

"עוז ואמונה" היא שלוחה של מכינת "בני דוד" בעלי בראשות יגאל לוינשטיין ואלי סדן, מהמוסדות הקיצוניים ביותר של הציונות הדתית, שהשיעורים בה כוללים מסרים קשים נגד נשים, ערבים, חילונים, להט"ב, נשים ושלטון החוק (חלק גדול מהתכנים רוכזו על ידי יאיר נהוראי בספרו "המהפכה השלישית"). לאור זאת גם הוגשו מספר פניות למשרד החינוך בדרישה לבטל את ההכרה במכינה בעלי ולשלול את תקצובה (למשל על ידיתמר זנדברג, יו"ר מפלגת מרצ בזמן הפנייה,ארגון "הפורום החילוני" וחבר הכנסת מוסי רז).

הקמת סניף בדרום תל אביב מאפשרת למכינת עלי "לגאול" את השכונה מתושביה הלא-יהודים ולקדם את המלחמה בפלסטינים, באמצעות התקרבות לחברה הישראלית וניסיון ליצור לגיטימציה לאידיאולוגיה הגזענית והלאומנית. כפי שאמר אלי סדן, ראש המכינה ומי שנחשב לאחד מראשי הזרם החרד"לי בראשות הרב צבי טאו, מנהיגה הרוחני של מפלגת נעם: "מה שמנצח את הערבים זה רק הסכמה לאומית. ברגע שאתה גורם להרבה אנשים לשנוא את המתנחלים ואת יהודה ושומרון, ריסקת את כוח העמידה של העם היהודי להילחם". כלומר, לשיטתו "קירוב לבבות" יביא להפסקת הביקורת האידיאולוגית על המתנחלים ויאפשר את הניצחון היהודי על הערבים.

על "ראש יהודי" בראשות ישראל זעירא נכתב רבות בשבועות האחרונים: עלהאירוח של יגאל לוינשטיין, על הניסיוןלקיים תפילה בהפרדה למרות פסיקת בית המשפט בנושא, ועלמגוריו בנכס המיועד לשימוש כבית כנסת. זעירא מקושר גם לגרעינים אחרים בעיר, ובעיקר ביפו. הוא שעודד את אליהו מאלי לעבור מבית אל ליפו ולהקים שם גרעין תורני. זעירא הוא גם המייסד והמנכ"ל של חברת הנדל"ן "באמונה", שהקימה בלב שכונת עג'מי ביפומתחם מגורים עבור הציבור הדתי לאומי בלבד.

להבעיר את יפו: גזענות והשתלטות על נדל"ן

ביפו קיימים למעשה שני גרעינים תורניים, שמפעילים שורה של מוסדות, לרבות ישיבה, בית מדרש, מכינות קדם צבאיות, מדרשה לנשים וכפר סטודנטים. שני הגרעינים הוקמו על ידי אנשי ישיבת "עטרת כהנים" הפועלת ברובע המוסלמי בירושלים. את "מאירים ביפו" מנהיג כאמור אליהו מאלי, שמתייחס אל הציבור הפלסטיני ביפו תחת ההגדרה"גֵר תושב"(החל מדקה 05:16), כלומר שזכויותיו מותנות בקבלת מרות השלטון היהודי. באותו ראיון מסביר מאלי כי המדרשה לנשים של הגרעין הוקמה מתוך רצון "להציל את הבנות שלנו מנישואי תערובת" (דקה 11:14), ומוסיף שהוא פועל לשם כך בשיתוף פעולה עם "יד לאחים" (דקה 12:24), ארגון שעמד במרכז חקירה של משרד הרווחה ונחשד מספר פעמים בחטיפה של בני אדם (ראוכאןכאן, וכאן).

הגרעין השני נקרא "גרעין חברתי יפו" ומנהיג אותו יובל אלפרט, שמתנגד ללימודים מעורבים של יהודים וערבים ביפו, כיוון ש"האינטגרציה שקיימת בבתי הספר גורמת להתבוללות". במקרי התבוללות שהוא מגדיר "קשים" עירב הגרעין את "ראש יהודי" של זעירא ואף את "יד לאחים", אותו ארגון מפוקפק. אתר הגרעין מציע שלל מערכי שיעור, למשל שיעור על יום העצמאות בו מוסבר כי "אם בונים את הארץ ומיישבים אותה וקוראים לעסק הזה 'מדינה', צריך על כל פנים להיזהר מאוד,שההנהגה בה תהיה על פי התוה"ק[התורה הקדושה – י.ב.א] […] במקום לשיר את שיר 'התקווה': 'להיות עם חופשי בארצנו' – להיות עם חופשי מתורה ומצוות, ח"ו – היה רצוי מאוד לטהר את ניגון 'התקווה' עם המלים האלה: 'ארץ ישראל בלי תורה כגוף בלא נשמה'.

בשיעור עלשירות בצבא כמצווהאלפרט מסביר "שמקור המצווה בתורה פסוקים מפורשים (במדבר לג נג) 'והורשתם את הארץ וישבתם בה, כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה' וכיבוש זה על ידי צבא". נשיא הגרעין שבראשות אלפרט הוא שלמה אבינר, נשיא ישיבת "עטרת כהנים", תומך במפלגת נעם, שקרא בעברלשלם לפלסטינים בשביל שיעזבו את הארץ.פעילות שני הגרעינים מכוונת ל"ייהוד"יפו ומביאה, באמצעותהשתלטות על נדל"ןוהפגנת נוכחות מאיימת, בין היתר באמצעות קיום תהלוכות ברוח "מצעד הדגלים",לדחיקה של תושבי יפו הותיקים מחוץ לעיר.

הגרעינים התורניים: לגיטימציה לשנאה ואלימות בכל הארץ

הסקירה הלא-ממצה הזו חושפת את הקשר המהותי שבין הגרעינים התורניים ברחבי תל אביב-יפו לבין תנועת ההתנחלות בגדה המערבית, שנאת ערבים ותמיכה ברצח חפים מפשע. המאבק בגרעינים הוא לא מאבק אנטי-דתי, כפי שרבים מנסים להציג אותו, אלא מאבק נגד אידיאולוגיה אלימה של עליונות יהודית והשתלטות על משאבים.

בשנה האחרונה אנחנו רואות יותר ויותר אנשים מסרבים להמשיך ולהתעלם מהמהלכים שמקדם הימין המתנחלי. המחאה נגד ההפיכה המשטרית הצליחה לבלום את המאמץ להשתלט על מוסדות המדינה, לפורר את מערכת המשפט ולהשיג כוח בלתי מוגבל. בזכות המחאה הזו התעוררה כעת גם התנגדות למהלכי "קירוב הלבבות" ונזקיהם. אך כאמור, ישנו עוד נדבך מרכזי לפעילותם של האנשים שמאחורי ההפיכה המשטרית והגרעינים התורניים: יצירת לגיטימציה לשנאה ולאלימות כלפי הציבור הפלסטיני משני צדי הקו הירוק.

כדי שהמאבק לחופש ושוויון יצליח אסור לנו להפריד בין המישורים האלה, בדיוק כפי שהם לא מפרידים ביניהם. עכשיו יש לנו את הידע והכוח כדי להפסיק את השנאה והאלימות בכל מקום:ביפו,לב תל אביבוהצפון החדש, וגםבמצפה רמון,בדומאאובלוד.

>> יערה בנגר אללוף היא היסטוריונית ותושבת תל אביב-יפו

• מחאת הדמוקרטיה
• גרעינים תורניים בתל אביב
• יפו
• גזענות
• יהודים וערבים
• שכונת שפירא
• נווה שאנן
• מתנחלים
• מתנחלים בלבבות

במסגרת המחויבות של קואליציית העבריינים בממשלה לנפק לפחות שלוש אמירות מטומטמות באופן קיצוני מדי יום, הגיעה בשעות הצהריים התורנות של סוכן הכאוס בצלאל סמוטריץ' לפתוח את הפה ולפלוט ממנו זירמה של חרטוטים, שקרים ודברי פילוג ושיסוי. "ישראל השקיעה במטרו בשביל תל אביב", אמר ילד הכאפות של הציונות הדתית, "אז תל אביב צריכה לתת בחזרה למדינה". זהו קשקוש בלתי נתפס שגובל בלקות שכלית, כמובן, והפיתוי להוכיח שמדובר באחד המטומטמים הגדולים בתולדות ישראל עצום. אבל זה הדבר האחרון שצריך לעשות עכשיו.

קל מאוד, קל מדי אפילו, לסתור את הטענה של סמוטריץ'. אבל כמו כל טרול שמזהם את המרחב הציבורי בנוכחותו, גם לסמוטריץ' אין שום כוונה להיכנס לדיון עובדתי וענייני על שום דבר. זה בכלל לא משנה שהמטרו ישרת בעיקר את הפריפריה, לא משנה שהמטרו הוא לא מתנה לתל אביב אלא הכרח תחבורתי במרכז העסקים הראשי של מדינת ישראל, לא משנה שעוד לא באמת התחילו להשקיע בו והוא יחל לפעול רק ב-2040, לא משנה שכך לא עובדים היחסים בין השלטון המרכזי והשלטון המקומי בשום מקום שאינו רפובליקת עולם שלישי שדופקת לעצמה בראש אגוזי קוקוס. כל מה שמעניין את סוכן הכאוס הוא להשתיל בתודעה את השקר, את הצבתן של "תל אביב" ו"המדינה" זו מול זו ואת הביזה כסוג של החזר חובות. כל ויכוח בנושא רק מסייע לו לקדם ולקבע את הנרטיב השקרי.

בוויכוח המטומטם סביב השאלה "האם תל אביב חייבת משהו למדינת ישראל", או בוויכוח המטומטם לא פחות בסוגיית "האם המטרו הוא 'בשביל תל אביב'", אי אפשר לנצח את סמוטריץ'. כי זה ויכוח מטומטם. ויש לו הרבה יותר ניסיון בטמטום. אולי יותר מכל אזרח ישראלי אחר. הרשתות החברתיות כבר מלאות בהדגמות, גרפים, טבלאות ונתונים שמוכיחים עד כמה הטיעון הסמוטריצ'י מגוחך (כמו גם "חוק קרן הארנונה" כולו), אבל הדיון הזה לא מתקיים בארץ העובדות, ממנה התרחקנו מזמן ומאז בתאוצה גוברת. למעשה, זה אינו דיון כלל. זאת מלחמה במעמד צד אחד.

בצלאל סמוטריץ', כמו יתר חבריו לימין המשיחי-קיצוני, מנהל מלחמה בישראליות. מדינת יהודה מסתערת על תל אביב כדי להכניע את מדינת ישראל. הם לא רואים בעיניים ולא סופרים אף מגזר בחברה הישראלית ממטר. הם יורים לכל הכיוונים ומשנאחזו בעוצמת השלטון אין להם כל כוונה לוותר עליו. תוכיחו אלף פעם שהוא טועה – לא יזיז אותו מילימטר. ולכן לא נותר אלא לומר שסמוטריץ' צודק, המדינה אכן השקיעה לא מעט בתל אביב. ואולי באמת הגיע הזמן שמי שהמדינה השקיעה בו יתחיל להחזיר. בואו נעשה פה סוף סוף קצת צדק חלוקתי.

עכשיו צריך לבדוק רק איפה עוד המדינה השקיעה סכומי עתק. נשב עם סמוטריץ' ונבדוק, למשל, בדיוק כמה השקיעה המדינה בהתנחלויות ובתחזוקת הכיבוש שמאפשרת את קיומן. כמה כסף נשרף על כבישים שמובילים למבוי מדיני סתום. כמה כסף נשפך על השליטה הצבאית בפלסטינים. איזה חלק מתקציב המדינה נוגסת ההזיה המשיחית על ארץ ישראל השלמה ב-56 השנים האחרונות. תרשום, סמוטריץ', תרשום. מדינת ישראל ויתרה לאורך עשורים על תקציבי חינוך, רווחה ובריאות והזניחה את עיירות הפיתוח כי השקיעה אותם באבטחת סמוטריצ'ים על גבעות נידחות בין שכם לרמאללה. האם גם הם, תושבי יו"ש, צריכים להחזיר את טריליוני השקלים שעלו למדינה?

זו עשויה להיות מתמטיקה מעט סבוכה, עם חישובים אינפלציוניים ובדיקה מעמיקה של החזר-פר-השקעה, ואי אפשר לצפות מאדם בור ונבער כמו השר להרס האוצר לעשות אותם בעצמו, אז אפשר להתפשר כמו שאנחנו בשמאל אוהבים, ולסכם שבניכוי המטרו, הרק"ל, פרויקט אופנידן והשפד"ן, יוצא שהמתנחלים חייבים להחזיר למדינת ישראל את המפתחות. לא צריך שיחזירו את הכסף. נסתפק בהחזרתם עצמם לתוך גבולות ישראל ובסיומה של הפארסה הטראגית הזאת. בזמן שהציבור החילוני-ליברלי פונה להיאבק בחרדים, הוא מחמיץ את העובדה שהציונות המשיחית היא המנוע שמאחורי ההפיכה המשטרית. כל אמירה כזו של סמוטריץ' נועדה לשרת את ההפיכה ולהניח לה את היסודות. תקשיבו לסמוטריץ' טוב טוב: אדוני הארץ מיהודה ושומרון החליטו לשעבד גם אתכם.

• מחאת הדמוקרטיה
• טור דעה
• בצלאל סמוטריץ'
• מתנחלים
• התנחלויות

בשנת 2011 הגיעו אל כיכר השעון ביפו קומץ פעילים כהניסטים בהובלתם של איתמר בן גביר, מיכאל בן ארי וברוך מרזל במטרה לתקוע אצבע בעיניהם של של תושבי המקום הערבים ולערוך מצעד דגלים של עליונות יהודית בפרצופם. התמונות מאותו אירוע מעידות שכ-20 פעילים, בספירה נדיבה, הוקפו במאות שוטרים כדי לאפשר את הפרובוקציה הזאת. 12 שנים מאוחר יותר, בערב יום העצמאות האחרון, הם כבר היו מאות רבות במצעד דגלים לילי שהשתלט על הרובע הערבי-יהודי של תל אביב ורוקן את רחוב יפת מיושביו.

על פי דיווחי התושבים, ערב יום העצמאות 2023 היה קודר במיוחד ביפו, כשתושבים יהודים וערבים מסתגרים בבתיהם בפחד. לטענת התושבים, מרבית הצועדים הגיעו ליפו באוטובוסים מההתנחלויות כאורחי הגרעין התורני במקום (שהתנחל ב-2008 בלב שכונת עג'מי ומאז גדל ושגשג והתעצם), וביניהם צעירים חמושים רבים שאובטחו בידי כוחות מג"ב ושוטרים סמויים, נוכחות שאף פעם אינה מוסיפה שקט ברחובות יפו. תושבים רבים ביפו (וגם בתל אביב) הופתעו למצוא באתר העירייה עמוד המקדם את מצעד הדגלים ביפו וקורא לציבור להגיע ל"חגיגת עצמאות מסורתית לכל המשפחה", כשבשום מקום לא מצוין מי העומדים מאחורי האירוע.

תושבי יפו גילו לחרדתם כי ביום שישי בעוד קצת פחות שבועיים (19.5) מתוכנן להתקיים מצעד דגלים נוסף ביפו, הפעם לכבוד יום ירושלים, ופנו אל הרשויות במכתב חריף עליו חתמו מאות תושבים יהודים וערבים. "בשנים האחרונות מתקיימים בשכונותינו אירועים המוצגים כקהילתיים ומסורתיים, אך למעשה הינם אירועים אידיאולוגיים המקבילים למצעדי הדגלים שמקיימים תושבי ההתנחלויות בעיר העתיקה בירושלים", כתבו התושבים. "אירועים מסוג זה הולכים ומתרבים, מתקיימים מספר פעמים בשנה, בכלל זאת ביום העצמאות וביום ירושלים. לצערנו, אירועים אלה מטילים אימה על תושבי יפו עליהם אנו נמנים. בשנה שעברה הצעדה כללה מקרים של אלימות והטרדה, בכלל זאת שירת 'שיישרף לכם הכפר', יריקות וקללות כלפי עוברי אורח, ואיומים כלפי ילדים ערבים. חלק מהחתומים מטה היו עדים לאירועים אלה ואף ניסו להזעיק את המשטרה".

עוד הוסיפו התושבים במכתבם כי "בעקבות מקרים אלה, מצעד יום העצמאות השנה התקייםכאשר התושבים סגורים בבתיהם, רחובות יפו במסלול הצעדה ריקים מאדם, באווירה מאיימת שאינה הולמת את ציון יום העצמאות, או כל חג שהוא. הצעידה התבצעה בהפרדה מגדרית, השתתפו בה נערים חמושים בנשק, והיא לוותה בנוסף למשטרה האזרחית גם בחיילי משמר הגבול וכוחות מיוחדים". מפרסום הצעדה באתר העירייה הסיקו התושבים כי היא מעניקה לה את חסותה, ופנו אליה בדרישה כי אישור המצעד ב-19.5 "יוקפא לאלתר לצורך קיום דיון בנושא בהשתתפות התושבים, וכי חגים ומועדים עבריים ואחרים יצויינו באופן פלורליסטי ומזמין, ללא אלימות כלפי בני דתות אחרות, וללא השתתפות אזרחים חמושים".

המשנה למנכ"ל העירייה רובי זלוף השיב לתושבים והבהיר ש"מצעד הדגלים אינו עירוני ואינו בחסות העירייה, מדובר ביוזמת תושבים. יפו היא מרחב מגוון ומתקיימות בו תהלוכות רבות לאורך שנים רבות. רק בחודש האחרון התקיימו צעדות של מאות ואלפי משתתפים מטעם המועדון המוסלמי לקהילה המוסלמית, ומטעם האגודה האורתודוקסית לקהילה הנוצרית, וכן לקהילה היהודית". עוד הוסיף כי האחריות על אישור תהלוכות ומסלולן נמצא בלעדית בידי משטרת ישראל.

תשובתו של המשנה למנכ"ל הותירה את התושבים מופתעים, כי אם האירוע אינו בחסות העירייה, מדוע הוא מתפרסם באתר העירייה וקורא לתושבי העיר להצטרף? והצעדות המוסלמיות והנוצריות המדוברות, האם גם הן נערכו בהפרדה מגדרית? תושבי יפו מכירים היטב את תהלוכות הכריסמס והרמדאן ברחובות הרובע, ומדובר תמיד באירועים פתוחים ומזמינים גם לקהל הלא-מאמינים. קשה לומר שזה המצב בצעדות הדגלים המדוברות.

מדוברות עיריית תל אביב-יפו נמסר בתגובה כי "פרסום המצעד, אשר כאמור אינו עירוני, תחת אירועי חגיגות פארק האדום באתר העירייה, נעשה בטעות והנהלים בנושא זה יחודדו. נדגיש כי הצעדות מטעם המועדון המוסלמי לקהילה המוסלמית ומטעם האגודה האורתודוקסית לקהילה הנוצרית, שהוזכרו במכתבו של המשנה למנכ"ל, לא התקיימו בהפרדה. כך גם לגבי אירועי או מצעדי יום ירושלים באם יתקיימו בעיר, שככל הידוע לנו אינם אמורים להתקיים בהפרדה. נמשיך לשמור על יפו חופשית לכלל האוכלוסיות שבה".

• הבועה
• ❤ תל אביב
• יפו
• יהודים וערבים
• מתנחלים
• ציונות דתית