אני מנהלת את מרכז ברודט לתרבות יהודית של עיריית תל אביב-יפו. הוא הוקם בשנת 2003 והוא הראשון מסוגו בארץ לשמש כמרכז שמחבר בין התרבות היהודית לתרבות הישראלית העכשווית. אני באה מבית דתי, אבל כל החיים שלי תמיד חיפשתי את מקומות המפגש. בחרתי שלא ללכת למקומות המוכרים והבטוחים בהם אפגוש רק אנשים כמוני. למדתי באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל אביב ותמיד הייתי קצת שונה בנוף, אבל בסוף גם התעצבתי מזה.

כיום, אחרי 20 שנה שאני עובדת בתל אביב, אני מרגישה שאני כבר פחות תבנית נוף הולדתי, למרות שיש לי עדיין אהבה גדולה לירושלים, ואני תוצר של התחנות שעברתי בדרך. הבית שלי היה תמיד בית שוחר אמנות ותרבות. ההורים שלי ילידי אנגליה והבית היה מאוד קוסמופוליטי. לאבא שלי, בוגר אוניברסיטת אוקספורד, יש דוקטורט בנושא השפעת התנ"ך על הציוויליזציה והתרבות העולמית ויש לו ידע אנציקלופדי בכל תחום של תרבות והיסטוריה. בתור ילדה לא הייתה לי סבלנות לשמוע על זה, אבל ככל שהתבגרתי הבנתי שמה שספגתי ממנו הוא נכס.

אמא שלי לקחה אותי מגיל צעיר לתערוכות במוזיאונים בארץ ובעולם. אני זוכרת את עצמי בתור ילדה מתפעלת מהמחזמר "יוסף וכותונת הפסים" של טים רייס ואנדרו לויד וובר בפסטיבל אדינבורו בסקוטלנד. זו הייתה אולי הפעם הראשונה שראיתי בצורה מוחשית איך אפשר לקחת סיפור מקראי ולתת לו אינטרפרטציה מודרנית ולהפוך אותו להכי אטרקטיבי שאפשר. בהמשך למדתי אמנות באוניברסיטה למשך שנה אבל בסוף ההנאה שלי התפוגגה כשהייתי צריכה לחפש יצירות בספריה ועברתי ללמוד פסיכולוגיה ותקשורת בתואר הראשון ותואר שני בלימודי עבודה. לבסוף התגלגלתי להיות דוברת מוזיאון ארצות המקרא בירושלים למשך תקופה קצרה ומנהלת הדרכה עסקית. הבסיס הזה נתן לי את הרקע לעבודה שלי – שילוב של אהבה לאמנות ותרבות עם מיומנויות ניהול ומדיה.

הגעתי למרכז ברודט כשעוד היה מעטפת ריקה וחדשה, נוצצת אמנם, אבל חסרת זהות מגובשת. גיבשתי את החזון שלו כמרכז שמחבר בין תרבות יהודית לתרבות הישראלית העכשווית. הוא היה כאמור הראשון מסוגו בארץ לחבר בין התחומים האלה שנראו בזמנו חסרי קשר. במובן הזה הקדמנו אפילו את בית אבי חי בירושלים.
להיות מנהלת מרכז תרבות בעיר כמו תל אביב זה תפקיד מרתק, כיוון שחלק גדול מהמגמות ותהליכי העומק שמתרחשים בה, משפיעים ומעצבים את התרבות בארץ כולה. המקום שלי כמנהלת מוסד עירוני שמוקדש לתרבות היהודית ואינו שייך לתנועה מסוימת, מאפשר להנגיש אותה לקהלים רחבים שלא תמיד מרגישים בה בבית במקומות אחרים.

השאיפה שלי היא לקחת את אוצרות הרוח, התרבות וההיסטוריה היהודית ולחבר אותם לחיי היומיום של הקהל התל אביבי. השותף שלי בהפקות הוא אמן תל אביבי צעיר בשם דן יפת שהוא מוזיקאי בעצמו. הוא עוזר לי לחוש את הדופק וגם מסייע בחיבור עם אמנים צעירים, וביחד אנחנו מפתחים פורמטים שיש להם די.אן.איי עכשווי ומשלבים בהם דוברים ודוברות מעניינים. השנה למשל, פנינו לחיה גלבוע, שהיא מנחה מוערכת לתלמוד בקרב אמנים, ופתחנו יחד איתה בית מדרש ליוצרים וליוצרות סביב טקסטים מהגמרא. במקביל פועל אצלנו גם בית מדרש לצעירים לזכרו של רס"ן אייל שומינוב, שנפל במלחמת חרבות ברזל, שיזמו פקודים שלו לזכרו.

יש גם מסורות שהתפתחו לאורך השנים, כמו תיקון ליל שבועות שעוסק בנושאים אקטואליים מזווית יהודית (השנה עסקנו למשל בחוק הגיוס תוך התייחסות למקורות); "מכים על חטא" בתקופת הסליחות בו דוברים מוכרים ממגוון הקשת הישראלית עורכים חשבון נפש אישי ומתוודים על החטאים שלהם (מבלי להכות על חזם של אחרים, כפי שמקובל); "זכור" שבו יוצרים ישראלים מציגים את כאב השואה, שהוא אחד מהאירועים הגדולים בעיר בערב יום השואה, פסטיבל "יוצאים מגדר הרגיל" לתרבות יהודית חדשנית ועוד.

בשנתיים האחרונות של המלחמה ההרגשה היא שהטקסטים האלה שעברו במסורת במשך דורות – יש להם ערך מיוחד לתת נחמה וכוח

בימים האלה אני מנהלת אמנותית של פסטיבל מוזיקה קצת שונה בנוף המקומי – פסטיבל "זמן פיוט", שלוקח טקסטים יהודיים עתיקים בני אלפי שנים ומפיח בהם חיים חדשים באמצעות עיבודים חדשים ומנעד אמנים לא צפוי. השנה הפסטיבל מציין את שנתו ה-13 וזו כברת דרך ארוכה. זה אחד הפרויקטים שאני הכי גאה בהם. יזמתי אותו כשהגל של מוזיקה יהודית פופולרית עוד היה בחיתוליו ואני חושבת שיש לו חלק במהפכה התרבותית של הפיכת המוזיקה הזו לחלק מהפסקול הישראלי.

זכיתי לעבוד בפסטיבל הזה לצד האמנים הכי איכותיים שיש, חלק התחילו בפסטיבל כשעוד היו פחות מוכרים ומאז הקריירה שלהם נסקה. שי צברי למשל, העלה את אחד המופעים הראשונים שלו כיוצר עצמאי במופע בפסטיבל, וגם הוציא שיר "תפילת הדרך" בעקבות המופע הזה. חנן בן ארי הופיע לצד אמנים אחרים ובתחילת דרכו עם אבא שלו במופע המרכזי של הפסטיבל, "פיוט משפחתי"; ברי סחרוף הופיע בפעם הראשונה עם פיוטים וניגונים ממסורת אשכנז במופע "ניגון מכוון" יחד עם דניאל זמיר. כשאני מסתכלת לאחור על המופעים האלה אני מרגישה סיפוק שעשינו משהו. יחד איתם יש סוללה של אמנים איכותיים שכבר לקחו חלק בפסטיבל, דיקלה, ברי שלומי שבן, יוני רכטר, מירי מסיקה ועוד רבים וטובים.

בכל שנה אני נלחמת כדי לקיים את הפסטיבל ובכל פעם מחדש, תוך כדי העבודה עליו, אני נשבעת שזו תהיה הפעם האחרונה. זה מאמץ אדיר שמצריך גיוס משאבים, מציאת אמנים שיהיו נכונים לעבוד קשה כדי להפיק משהו חדש, ניהול אמנותי, קידום ושיווק והמון שלבים שנדרשים להעלות הפקות מקור חד-פעמיות. מה שנותן לי את הכוח לחזור על זה לאורך זמן הוא התגובות של הקהל והידיעה שבאמת חוללנו משהו בנוף התרבותי. בשנתיים האחרונות של המלחמה ההרגשה היא שהטקסטים האלה שעברו במסורת במשך דורות – יש להם ערך מיוחד לתת נחמה וכוח.

השנה הפסטיבל מתקיים בסמוך לחגים, בראשית ספטמבר, בתקופה הכי מתאימה למסורות האלה. משתתפים אמנים מעולים שאני מעריכה על הנכונות לעשות משהו אחר. הם בוחרים טקסטים שונים מאוד מהחומרים הרגילים שהם רגילים להופיע איתם, כאלה ששרדו במשך מאות ואלפי שנים, ונכנסים לחזרות כדי ליצור מופע חדש עם פרשנות משלהם. מי שלוקחים חלק השנה הם אברהם טל, שמעלה לראשונה מופע מיוחד של שירים מהמקורות לצד השירים המוכרים שלו ומארח את נונו במופע המרכזי של הפסטיבל במוזיאון תל אביב, וגם פנחס ובניו שמארחים את שירן אברהם למופע משירי צלילי הכרם, דניאל זמיר שמארח את שם טוב לוי, אורי כלטוב במופע מיוחד ועוד.

בימים בהם יש קרע פנימי הולך וגובר, כשלעיתים המריבות סובבות סביב נושאים דתיים, יש ערך גדול במקום כמו שלנו בתל אביב שמגיע אליו קהל מכל הגוונים לעסוק בתרבות יהודית, ומוכיח שהתרבות היהודית יכולה להיות מקום מקרב ומגשר ולא מפריד ומפלג.
>> פסטיבל זמן פיוט, 12.9-4.9, מרכז ברודט לתרבות יהודית, צייטלין 22.עוד פרטים וכרטיסים כאן

• יוצרים כותבים
• יהדות
• מרכז ברודט
• נונו

>> בגדXכפת הם מיה ולנטיין ודורון (גוזל) גולדשמיד (תעקבו), ובימים אלה הם משיקים את "Tivon", אלבום בכורה מאזורי הפאנק-רוק-גראנג' בהשראת שנות ה-90' עם טוויסט תיאטרלי בשילוב הומור אבסורדי, העוסק בסיפור ההתבגרות שלהם בטבעון. השירים באלבום לוקחים את המאזינים למסע רגשי בין דיכאון, זעם, שמחה ואהבה, מבוססים כולם על סיפורים אמיתיים של מיה ודורון ומשחזרים את תקופת הנעורים שלהם, כשאבקת הקסמים שהם מפזרים בה נובעת מחברוּת בת 25 שנה. ביום שלישי הקרוב (19.8) הם ישיקו את האלבום בהופעת 360 חגיגית בלבונטין 7. אתם רוצים להיות שם.אל תתווכחו.

1. יוחננוף

סופרמרקט אמיתי כמו שצריך להיות סופר: מלא מעברים, בשר טרי, דגים טריים, מעדנייה, עמדה לתשלום עצמאי, עמדת מיחזור בקבוקים וחנייה. פעם התערבנו על 100 ש"ח מי זוכר את כל הבתים של מעוז צור. מיה הפסידה לגוזל ושילמה לו בגיפט קארד ליוחננוף. גוזל גם קיבל ממיה מחזיק מפתחות אופנתי של הסופר האהוב עליהם במתנה.
דרך בן צבי 112 תל אביב

ככה עושים סופרמרקט. יוחננוף (צילום: יחסי ציבור)

2. מזל וברכה

פעם בשבוע אנחנו יוצאים מהאולפן שלנו שליד הבארבי הישן והולכים כמה דקות ברגל למזל וברכה. פלאפון של אחד העובדים משמיע מוזיקה (ולפעמים בטעות גם הודעות קוליות), היחס חברי כאילו שאנחנו מכירים שנים, וללא ספק ארוחת הצהריים הכי שווה בעיר. קציצות בשר, דגים, עוף בתנור, ומלא תוספות וסלטים. אי אפשר לסיים את הצלחת וכל הטוב הזה רק ב-50 ש״ח.
קיבוץ גלויות 45 תל אביב

3. הגראג'

חדר חזרות עם וייב, יחס ומקצועיות ברמה גבוהה. לא תמיד קל לשריין שם זמן לחזרה אבל תמיד ננסה שם לפני מקומות אחרים. ברגע שעולים במעלית המפוקפקת כבר מתחילים להרגיש יותר טוב. יש בגראג׳ אוסף ייחודי של פריטים (גופי תאורה, טפט, ניאון, תמונות, בובה מקריפה ועוד) שגורם לך כל הזמן להסתכל מסביב. משהו באנרגיה של המקום ושל מיכאל מתורגם בסוף לחזרות מעולות, וללהקה שמחה.
שביל המרץ 5 תל אביב

4. פסל מאיר דיזנגוף (רוכב על סוסתו)

אין בארץ הרבה פסלים, בטח לא של אנשים רוכבים על סוסים (קשור כנראה לדיבר השני). אבל אנחנו גדלנו עם פסל גדול של אלכסנדר זייד משקיף על גבעות שייח אבריק, והוא היה ה-פסל, הוא אפילו מוזכר בשיר שלנו Never. היינו הולכים לשבת בפסל, להשתכר ולשיר שירים בגיטרה, ופסל דיזנגוף מזכיר לנו קצת את הרגעים היפים האלה מפעם.
רוטשילד 16 תל אביב (מול בית דיזנגוף)

5. לבונטין 7

האנשים טובים והעמוד תקוע – הקסם של המקום הזה קורה כבר שנים. אחד המוסדות החשובים בעיר למוזיקאים עצמאיים, ואנחנו שמחים להופיע שם כל פעם מחדש. אגב, ההופעה הקרובה ב-19.8 ב22:00.

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

יש את הקטע הזה שאתה רוצה לשבת בכיף לקפה, ומשלם עליו כסף טוב, ויושב בכסא לא הכי נוח, ויש איזה משאית שבדיוק עושה לך רוורס באוזן, ואיזה מקדחה ענקית שהתחילה לעבוד על הרכבת הקלה, אבל בכל זאת כיף לך כי אתה בתל אביב ויושב ושותה קפה טעים, ואתה מתעלם מכל הדברים הגרועים, ועוברת חולדה וזהו אתה מחליט שנמאס לך מהעיר המסריחה הזאת, ואז אתה לוקח עוד שלוק מהקפה ונושם עמוק ומדחיק.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לכם את הראש או פתח לכם את הלב?
ראינו את נונו בבארבי: היא השראה, היא פשוט טובה, היא אמנית גאונה. היא מצליחה במקביל להיות קול של דור ולתת כבוד למוזיקה הישראלית של הדורות הקודמים. לדעתנו היא עושה מודלינג מדהים לדור חדש של יוצרות שיהיו פה בעתיד ככה שאנחנו מחכים לשמוע את המוזיקה החדשה שתצוץ בעקבותיה.

איזו יצירה נתנה לכם כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
היה מופע שהשיק את ״מנגינות לשעת חירום 2״. האלבום הופק על ידי עדי שחם וספיר וולך ויצר שיתופי פעולה בין מוזיקאים ומוזיקאיות מהמרכז ומהעוטף. זה היה ערב שהרגיש מכושף, שמלא רגשות היו צריכים למצוא דרך לצאת וכל אמנית שעלתה לבמה מצאה כלי אחר להוציא את זה דרכו. היה עצוב, מרגש, מעורר השראה ואפילו קצת תקווה, והזכיר למה מוזיקה היא מוצר בסיס קריטי ולא מותרות.

לאיזה ארגון או מטרה אתם ממליצים לתרום או להתנדב בזמן הזה?
שנינו הצטרפנו בכיתה ד׳ לנוער העובד והלומד. גדלנו בקן ונראה לנו שבכל חזית משמעותית שהייתה בשנים האלה מצאנו את עצמנו פעילים ומתנדבים. זה היה מקום אדיר לגדול בו ולפתח את הזהות, את הערכים ואת השייכות שלנו לכאן. אנחנו ממש ממליצים לכל נער ונערהלמצוא את הקן הקרוב לביתוולהצטרף (אפשר גם לתנועות נוער אחרות…).

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אנחנו רוצים להרים לטל אנגרט, חבר טוב כבר 20 שנה. אחרי ה-7.10 הוא היה ציר מרכזי בהקמת מרכזי חוסן ליישובי העוטף, וגם ברגע שפרצה המלחמה עם איראן למפוני גוש דן. הוא הגיע עד גבול לבנון כדי לטפל בשיטת emdr בפוסט טראומה של חיילים. ביחד יצרנואפליקציה שעוזרת בהפחתת מתח ושיפור הריכוז,HarmonicBrain. אנגרט יזם אפליקציה נוספת להתמודדות עם התקפי זעם והיא עתידה לצאת בקרוב.

מה יהיה?
אנחנו חלוקים בינינו, אבל מקווים שהרוב יהיה טוב.

• העיר שלי
• אינדי ישראלי
• פאנק
• לבונטין 7
• סופרמרקט
• מאיר דיזנגוף
• נונו

חמישי הגיע, וזה לא מרגיש כמו חמישי. השלושה שבועות האלה מרגישים כמו נצח שבו לא מבינים מה קורה, ומה שהולך לקרות ככל הנראה לא יהיה מדהים. אבל יום חמישי היום, תכף סופ״ש, אנחנו צריכים לנשום ולזכור שעדיין יש חיים.איך עושים את זה? ממש באמצעות דברים קטנים, או אפילו קצת גדולים. אנחנו כאן להמליץ לכם על 3 דברים שיעשו לכם קצת שמח בלב, אפילו שזה קשה – זה חשוב.

1. מופע התרמה לקיבוץ בארי בשבלול ג׳אז

שלישיית גיא מינטוס (לא, אלה לא שלושה בחורים שקוראים להם גיא מינטוס) מגיעים לשבלול ג׳אז כדי לקיים מופע התרמה לקיבוץ בארי. גיא מינטוס (היחיד) הוא פסנתרן קלאסי ומוזיקאי רב תחומי שעוסק בעיקר בג׳אז עכשווי. יחד עם הטריו שלו – הקונטרבסיסט ארן הרדי והמתופף יונתן רוזן – הוא יגיעו להופעה ייחודית בשבלול ג׳אז, אחד ממועדוני הג׳אז האייקונים בעיר. המופע גם יצולם וישודר בפייסבוק לצפייה מרחוק, אז אתם אפילו לא חייבים לצאת מהבית (אבל כדאי). כל ההכנסות מהערב ילכו עבור תושבי קיבוץ בארי שביתם הוחרב.
כל הפרטים כאן

2. הופעה של נונו באולפן ניצחון הרוח

בדומה לאתמול, גם היום אנחנו ממליצים בחום על הפלטפורמה המעולה הזו, בעיקר כי הערב תגיע האחת והיחידה – נונו. ההופעה משודרת באופן מקוון בפייסבוק, יוטיוב וערוץ 24. בסדר, נו, שם זה לא באופן מקוון. אולפן ניצחון הרוח נוצר בשיתוף ההסתדרות ורשת אולמות התרבות FRIENDS – אולפן מוזיקה פתוח שמשדר בשידור חי באונליין רצועות מוזיקה 4 פעמים ביום. ב-11:00, ב-16:00, ב-19:00 וב-22:00. התכנים משתנים בהתאם לשעות וניתן למצוא תכנים לילדים וגם למבוגרים. תוכלו להאזין ולצפות בנונו בשעה 22:00, כי אתם צריכים קצת פופ קיטשי ומושלם בחיים שלכם. לפניה, אגב, תופיע ריטה. איך שגלגל מסתובב לו.
כל הפרטים כאן

3. שיחת נפש עם חבר קרוב

זה יכול להיות גם עם חברה קרובה, אנחנו לא שופטים. כל השיחות שלנו לאחרונה הן על ״המצב במדינה״ ולא מספיק על ״המצב שלנו״. זה אמנם נשמע קצת אנוכי בתקופה כזו, אבל גם לדאוג לעצמכם זה קריטי – לא לכולם יש כסף לטיפול, ולפעמים שיחה טובה עם חבר קרוב יכולים להוציא אותנו מבור הנפשי. שיחת נפש טובה מומלץ לקיים במקום שקט, אפשר בבית או באיזה פארק בחוץ. אם אתם מעוניינים לעשות את זה עם איזה דרינק, אז בר קטן ואינטימי יכול להיות המרחב המושלם. אל תשכחו שכולנו זקוקים עכשיו לאוזן קשבת, וכולנו גם יכולים להוות אוזן קשבת.

• תל אביב נרתמת
• נונו
• תל אביב נלחמת
• ג'אז

בין כל שירי הגאווה של החודש האחרון קיבלנו גם לא מעט יציאות מעניינות ששווה לשים לב אליהן. נדמה שעולם הפופ הישראלי כעת נמצא באחת מהתקופות הטובות ביותר שלו, עם שורה של אמנים ויוצרים שמביאים צלילים שונים ומגוונים. בין נונו ליסמין מועלם, בין שי המבר לדנה אינטרנשיונל – נדמה שהחודש קיבלנו הכל מהכל.

שי המבר – הלכתי מהעיר הזאת

קשה לתפוס שעברו רק שנתיים מאז הפריצה של שי המבר ב״הכוכב הבא״ (או לפחות הגרסה הבוגרת שלה). כיום כבר יש להמבר ברזומה כמות להיטים שלא תבייש אמנים עם קריירות ארוכות בהרבה. אל שירים כמו ״פעם את לילה״, ״נתתי אותי אל העיר״, ״חייאתי״ ו״אלי את לי פריז״ מצטרפת יציאה נהדרת נוספת – ״הלכתי מהעיר הזאת״. השיר החדש מבסס עוד יותר את הסאונד, הכתיבה והאופי הייחודיים במוזיקה של המבר, ומגביר את הציפייה לקראת האלבום החדש שצפוי לצאת בקרוב.

נונו – אומיגאד

אחרי רצף של שיתופי פעולה כמו ״קיוט בוי״, ״ראשון בבוקר״ ו״סיוופלה״, נונו חוזרת לשורשים שלה עם סינגל ראשון מאלבומה השני. ״אומיגאד״ הוא נונו במיטבה – פופ קיצוני, אנרגטי וכתיבה שנונה אך בהחלט לא שטחית. השיר האישי מדבר על חרדות ובדידות על ביט פופ אלקטרוני ומרקיד, והופך לאחת היציאות הטובות ביותר של השנה עד כה.

דנה אינטרנשיונל, איתי גלו – BIG D*** ENERGY

אם יש משהו שצריך על דנה אינטרנשיונל שצריך לדעת בשלב הזה, זה זה שכל מה שהיא צריכה זה ביט האוס טוב ומשם הדרך ללהיט קצרה מאוד. איתי גלו, הדיג׳יי והמפיק המצליח, הביא את הסאונד המזוהה שלו בעוד מלכת הפופ הביאה את ההוקים הקליטים שלה (“Dana up, Dana down”) ויצרו להיט נהדר. בין כל ההרמות דנה אינטרנשיונל שרה על החוויות הנפשיות שהיא עוברת: ”החיים שלי הם לא מסיבה אחת גדולה, יש ירידות ועליות וזה בסדר לדבר על זה ולשיר על זה״ אמרה על השיר.

דימה XR – דמיטרי הלוהט (רוקט פוקט)

דימה XR, הדמות הוויראלית של אלעד משה, מוציא סינגל חדש בהפקת צוקוש. ״דמיטרי הלוהט (רוקט פוקט)״ משלב בין ראפ, ג׳רזי קלאב והאוס ומרפרר ל״שיר הטרטע״ של הקומדי סטור ואתניקס – והתוצאה מחורפנת כמו שהיא מצויינת. אל תפספסו.

Netta – Everything

השיר הבינלאומי החדש של נטע הוא כולו פופ “פיל-גוד״ שמח ומבעבע. ״Everything״ נשמע קצת כמו שיר פופ מהעשור הקודם, כזה שהיינו יכולים לקבל בתקופת הזהב של קייטי פרי וקרלי ריי ג׳פסן, אך כיום על נטע הוא יושב בצורה נפלאה.

סטפן לגר – רק אני יודע

הקריירה של סטפן לגר ידעה הרבה ניסיונות וטעויות, כאשר הוא ניסה כיוונים שונים שחלקם עבדו יותר וחלקם פחות. ״רק אני יודע״ הוא מההצלחות המוזיקליות הגדולות של לגר ומציג צדדים עמוקים ומורכבים יותר של הראפר והזמר. השיר מסמפל את ״אם תלך״ מהפרויקט של עידן רייכל, ועושה שימוש אינטליגנטי ביותר בסימפול של הקלאסיקה הישראלית.

מורן מזור – כולי אהבה

את מורן מזור אנחנו מכירים כזמרת מזרחית, אבל אם יש משהו שהסינגל החדש שלה מוכיח הוא שהיא לא פחות גם זמרת נשמה ואר-אנד-בי. ההפקה של ישי סוויסה ב״כולי אהבה״ מחמיאה לקול האדיר של מזור ומציגה גוונים חדשים, עדכניים ומרעננים של הזמרת. השיר נכתב על ידי מזור יחד עם הזמר חן אהרוני והראפר רביד פלוטניק.

יסמין מועלם, מרגי – צונאמי

אם כבר הזכרנו את ישי סוויסה זו הזדמנות מצויינת גם להזכיר את אלבומה החדש של יסמין מועלם ״אין עולם״, שהופק על ידי סוויסה ומועלם עצמה. האלבום מציג שינוי כיוון מסוים בסגנונה של מועלם, אך כזה שמחמיא לה ולא דורס את הייחודיות שלה. באלבום יש לא מעט פנינים, אך אחד ששווה לשים עליו במיוחד הוא ״צונאמי״ יחד עם מרגי. ״צונאמי״ הוא רגע שיא באלבום, בעוד השילוב בין מועלם למרגי עובד בצורה יפהפיה ועושה חשק לשמוע עוד שיתופי פעולה של השניים בעתיד.

• ❤ תרבות
• מוזיקה
• נונו
• יסמין מועלם
• פופ

הכינו את המזלגות (ואת הסבלנות): הוויגן פסט חוזר. ולא סתם חוזר אלא בהכי גדול, ועם שחקנית חיזוק שרק בשבילה שווה לבוא – נונו. הפסטיבל, ביוזמת עמותת ויגן פרינדלי ובשיתוף עם עיריית תל אביב, יתקיים זו הפעם החמישית בשאיפה להגיע ל-100 אלף מבקרים, ולשמור בכך על מעמדו כפסטיבל הטבעוני הגדול בעולם. כדי להגיע למספר המסחרר, הועתק האירוע לגני יהושע ויציגו בו יותר מ-100 דוכני מזון ומסעדות טבעוניות, שיציעו מנות מוכרות וחדשות שנוצרו במיוחד.

את השמות כל טבעוני מכיר – אנסטסיה, ק-פה האנוי, 416, green roll, MISS- V, מקסיקנה, משק ברזילי, גודנס ועוד, ואפשר רק לדמיין איך מנאל איסמעיל זוכת מאסטר שף תחבר בין המטבח הערבי לטבעונות (או אפשר גם לבדוק ביריד הטבעוני בסנטר). בגזרת המתוקים תוכלו לטעום למשל גלידות טבעוניות של אוטלו, שוקולד טבעוני מהמותג פנדה ודונאטס של מיסטר דונאטס. דוכנים נוספים יציגו חומרי גלם מתחום הטבעונות כדוגמת ויולייף (גבינות טבעוניות), Yo-egg ויצרני הטופו ממשק ויילר, שבשנה שעברה יצרו את התור הארוך ביותר בפסטיבל.

האוכל כבודו במקומו מונח, אבל התוכן לא פחות חשוב, וגם כאן ויגן פרינדלי הולכים על הכי גדול. בפעם הראשונה יוקם בפסטיבל מתחם ספיד-דייטינג, שבו תוכלו להכיר למשך כמה דקות אנשים טבעונים וטבעוניות כמותכם (בהרשמה מראש). מתחם הבישול, שצפוי להיות תוסס במיוחד, יארח סדנאות בישול טבעוני בהובלת הקונדיטור תומר אומנסקי, השפית נדיה אליס ועוד שפים ובלוגרים, שיכינו מול הקהל מנות איטלקיות, יגלו את כל מה שצריך לדעת על טופו והשימוש הנכון בו, יבשלו ביצה עלומה טבעונית ועוד. מתחם ילדים יציע הפעלות, פינות יצירה, שעות סיפור ומופעים, ובמתחם הבריאות והספורט יתארחו ספורטאים מעוררי השראה כגון בהם אדם ברוטמן (נינג'ה ישראל), שופטת הכדורגל ספיר ברמן, פטריק בבומיאן, האיש החזק בעולם (המחזיק במספר שיאי עולם בהרמת משקל) ורבים נוספים.

במתחם ההרצאות יתקיימו פאנל על עתיד עולם המזון בהשתתפות נציגים ממיטב תעשיית הפוד טק הישראלית, ובדוכנים תוכלו לרכוש נעליים, תיקים, ביגוד ומוצרי טואלטיקה המסומנים בתו ויגן פרנדלי. 'ויגן אקטיב', הזרוע האקטיביסטית של ויגן פרנדלי, תקבל גם כן ייצוג באירוע לטובת מי שמבקש לקחת חלק פעיל בהגנה על בע"ח. על הבמה המרכזית יופיעו להקות ואמנים כשהשיא צפוי להיות בהופעתה של נונו. ומילה טובה אחרונה בעניין הוויגן פסט: הכניסה לפסטיבל, ההופעות, הסדנאות, ההרצאות והפעילויות – כולם בחינם, ובין הנרשמים מראש יוגרלו פרסים. מה עוד צריך כדי לשכנע שטבעונות זו הדרך הנכונה?

גני יהושע, רביעי-חמישי (21-22.6), בין 17:00 ל-23:00. הרשמהבאתר

• אוכלים שותים
• חדשות האוכל
• אוכל טבעוני
• טבעונות
• טבעוני
• נונו