אם עוד לא התמכרתם לסטוריז ולמתכונים המטריפים של השפית מיכל אפשטיין חמו,יפה שעה אחת קודם. עסקי האוכל שלה, Eats בית חנה ושינקין וממלכת הבייגלים Schmearz, מחברים בחינניות אלמנטים מעולם הבריאות עם הגזמה אמריקאית, שהיא ספגה כשהתגוררה בארה"ב.

היא בת 44, בזוגיות עם אדווה שותפתה לעסקים ואם לשלושה, וזוכת עונת האולסטארס של משחקי השף. את השנתיים האחרונות בילתה אפשטיין חמו בין העסק לבית. "הרגשתי מאד לא בנוח 'להמשיך' את חיי בידיעה שיש חטופים מתחת לאדמה. היה כמעט בלתי אפשרי לקיים שגרה, שלא לדבר על הסיזיפיות בתחזוקת העסקים, אבל ניסינו ועשינו הכל בכדי להשאר חזקים עבור הלקוחות שלנו ולייצר עבורם מקום לבוא ולשתות בו קפה, לאכול אוכל טוב ולנקות את הראש", היא אומרת ומוסיפה שלא האמינה שתצליח לפתוח את שמירז תוך כדי מלחמה.

"זה עסק שהיה חלום שלי שהתגשם בזכות צירוף של אנשים טובים והזדמנות עסקית. קרה. כולי תקווה שעכשיו ,כשהחטופים חזרו והפסקת האש נשמרת. נוכל לחזור לעשייה באוכל טוב, באירוח ובדברים טובים. מגיע לנו קצת שקט ופחות דרמה בחיים". ועד אז כדאי לדעת שמעכשיו הבייגלים וכל התפריט של שמירז זמינים במשלוח, על תקן נחמה שגם היא מגיעה לנו.

1. פרא

מקום מעולה של קבוצת אנשי מקצוע שאני מאד מעריכה. בכל הזדמנות שאני יכולה לצאת או לחגוג – פרא היא תמיד הבחירה שלי. אוכל מדוייק וטעים שלא דומה לשום מקום אחר בעיר, שירות מעולה, תמיד כיף שם.
נחלת בנימין 27

2. צ'אקולי

אני מאד אוהבת את שפית ירדן שי ואת מה שהיא עושה. המסעדה בצלמה, ואיך שנכנסים לצ׳אקולי מרגישים מיד את האנרגיה המטורפת שלה. אוכל צבעוני, טעים ובועט. חומרי גלם טובים. כיף לשבת שם על הבר, לשתות יין טוב ולהסתכל על המטבח עובד.
רציף הרברט סמואל 3

3. קאב קם

אני מאוד אוהבת אוכל תאילנדי. הבית התאילנדי זאת תמיד בחירה מעולה, אבל בחרתי בקאב קם שהיא מעין "אחותה השובבה". גם אוכל מעולה ומדוייק וגם וייב ואנרגיה של יותר ממסעדה.
לינקולן 11

4. הקטן

פנינה קטנה בשוק לוינסקי. עידו הוא שף מוכשר בטירוף, שמצליח במטבח קטנטן להשתמש בחומרי גלם מקומיים ומיוחדים. הוא מתסיס הכל, לא זורק שום דבר ומייצר שילובי טעמים נהדרים. שירות מעולה, אוכל טרי ותמיד מעניין.
לוינסקי 46

5. M25

מקום אהוב! כמעט בכל פעם שאני יוצאת לסיבוב בשוק, אני מוצאת את עצמי בM25 (אגב, גם הילדים שלי חולים על המקום). כיף, קליל, לא מחייב, שירות מעולה ותמיד תמיד טרי וטעים. אחלה בשר, אחלה מסעדת שוק.
סמטת הכרמל 30

מקום לא אהוב בעיר:

כילדה היינו מגיעים המון לכיכר אתרים עם המשפחה, שהייתה מגיעה לבקר מניו יורק. זה היה ספוט מושלם – בכיכר היו אחלה מסעדות, נוף מדהים ורחבה שכיף לשחק בה. לצערי עם השנים המקום הוזנח מאד והפך למקום מסתור להומלסים, ממש "פצע" בלב העיר. זה מאד מבאס כי לכיכר אתרים יש המון פוטנציאל לא ממומש.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
לא בדיוק אירוע תרבות, אבל בשנתיים האחרונות היה לי מאד חשוב להגיע לכיכר החטופים ולתמוך במשפחות. זה תמיד לווה במנעד רחב של רגשות ועצב אבל העניק לי כח לנסות ולחזק את המשפחות מעצם נוכחותי שם.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הסרט הדוקומנטרי על אורנה ואלה בבימויו של תומר הימן–סרט מקסים, כן ואמיתי, שניגן לי על כל המיתרים והציף זיכרונות של תקופה מדהימה עבורי. מעבר לעובדה שמדובר בסרט עדין שמתאר את הקשיים בתחום המסעדנות ואת העולם הזה דרך עיניהן של שתי נשים – פשוט השראה ענקית.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
לארגונים שתומכים בחיילים שנפצעו במלחמה בפציעות גוף ונפש.אני חושבת שחלה עלינו החובה לנסות לעזור לאנשים המדהימים הללו, ששמו את המדינה והחטופים לפני החיים שלהם עצמם.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
שירלי לוי– ליבי ליבי איתה בעקבות המוות הטרגי של אחותה הקטנה. אני לא מכירה אישית את שירלי, אבל נשבר לי הלב. שירלי היא קומיקאית אמיתית שצוחקת על העולם. החיים יכולים להיות אכזריים מאד לפעמים. אני שולחת לה ולמשפחתה חיבוק ענק ומאחלת להם שלא ידעו עוד צער.

מה יהיה?
אני ממש מקווה שיהיה טוב. מגיע לנו. השלמתי עם העובדה שככל הנראה שקט לא יהיה פה ושלנצח הקונפליקט יהיה ברקע… אבל מה שבעיקר מטריד אותי זה מה שקורה במדינה. אצלנו ובינינו. אחרי ה-7/10 , כשהממשלה הציגה חוסר תפקוד מוחלט, הציבור הוכיח עד כמה העם שלנו חזק. כמה חוכמה, אסרטיביות, רגישות, אחריות וערבות הדדית יש בינינו. מגיע לנו ולחיילים שלנו הנהגה ראויה – כזו שתפעל עבורנו ולא עבור עצמה בלבד. אני רוצה להאמין שאחרי שהחושך יירד האור יעלה, ומקווה שתקום כאן הנהגה טובה יותר, עם אנשים שבאמת רוצים לעשות שינוי. שנוכל לחיות חיים בריאים בגוף ובנפש, חיי תרבות, קולינריה, שגשוג כלכלי, חינוך ועתיד טוב יותר לילדינו.

• העיר שלי
• אוכלים שותים
• eats
• פרא
• צ'אקולי
• קאב קם
• הקטן
• M25
• כיכר אתרים
• כיכר החטופים

>> שף דידי פרמינגר, יוצא קבוצת איל שני (מיראז׳, קיסה),מוביל את המטבח ב-OBI(יבנה 31 תל אביב) – בר־מסעדה שנולד בסיעור מוחות בין אנשי קולינריה וחיי לילה ונשען על מוסד האיזקאיה אבל מרשה לעצמו חירות אמנותית. המקום נפתח לפני כחודש, בשלהי המלחמה (בהנחה שהיא אכן הסתיימה), וחווה את המעבר המהיר מעצב לשמחה, תוך התבוננות מלאת תקווה באור שבקצה המנהרה. "הבחירה לפתוח בעת מלחמה היא לא דבר פשוט, אבל כבר בימים האחרונים נוצרה אווירה של התחדשות. אני רואה את זה במסעדה, ברחוב, בתחושה הכללית אנשים שמחים יותר, אופטימים יותר. ובתוך כל זאת המסעדה עמוסה בעבודה כל ערב. אני מרגיש שלמרות כל המורכבות המקום קורה ועובד יפה, ואני לא לוקח את זה כמובן מאליו. אני מרגיש שירדה משקולת עצומה מהלב של כולנו".

1. קאב קם

אחד המקומות האהובים עלי בעיר. האוכל טעים, השירות מדויק ולא מתאמץ. מקום שתמיד כיף לחזור אליו.
לינקולן 11 תל אביב

2. ענן

אין בועה יותר טובה מהענן בעיר. חלל אינטימי ונעים, תמיד מלא באנשים טובים. מקום שונה ומיוחד בנוף של העיר.
רענן 36 תל אביב

3. אואזיס

חנות צמחים שעברה לוקיישן לפני כחצי שנה. את המקום מנהלים בר וגיל, שני חברים טובים שיצרו חלל מלא בסטייל ומקום קהילתי שפשוט כיף להגיע אליו.
סלמה 65 תל אביב

4. נילוס

מקום סקסי, אינטימי, מיוחד, שתמיד מרגיש כמו בית. משמר משהו מהזוהר של חיי הלילה התל אביבים של פעם. הדמויות במקום, העיצוב המדויק, סידורי הפרחים על הבר – הכל שם פשוט מושלם.
אלנבי 33 תל אביב

5. ארלי

בר יין חדש שנפתח בשינקין. מוביל אותו כרים, חבר קרוב ואיש אירוח ויין מהמוכשרים והטובים שיצא לי להכיר. מקום שתמיד כיף לחזור אליו.
שינקין 38 תל אביב

מקום לא אהוב בעיר:

אני זוכר שהגעתי לתל אביב בתור בחור צעיר, שעוד מסתגל לכאוס הכללי של חיים בסביבה עירונית. חשבתי ששדרות רוטשילד הן המקום הכי מיוחד בעיר – הכל היה נראה לי שונה, יפה, קצת אירופי אפילו.אבל מהר מאוד הבנתי שזה אזור שאני מעדיף כמה שפחות לעבור בו. הייתי חוזר מסרוויסים באמצע הלילה על אופניים, ורק מנסה להבין איך לא לעבור דרך הציר העמוס והמסורבל הזה.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הרבה זמן שסרט לא העיר בי משהו כמו Perfect Day, סרט שמזכיר להסתכל על העולם בעיניים נקיות, ולחוות רגע פשוט כמו שהוא. זו הזמנה להאט, לנשום, ולראות את היופי בשגרה ובפשטות שלא תמיד רואים בחיים המורכבים והמטורפים שאנחנו חיים.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"Moon" של גד תדהר. החיבור שלי למוזיקה תמיד קיים, ובתקופות שצריך להיאחז במשהו זה תמיד המפלט שלי ללכת אליו. היצירה הזאת לעוד היא מסע שמלא בשכבות של רגש עצב אופטימיות ותהליך. אני תמיד חוזר לשמוע אותה בתקופות כאלו, בהן אני מחפש משהו להיאחז בו שייתן קצת אופטימיות ותחושה טובה.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כבר הרבה זמן שתרבות של סולידריותמפעילה מערך התנדבות רחב. עוברים שם הרבה אנשים שרוצים לתרום ולתת. אני חושב שהדרך בה הם עושים את זה היא מיוחדת. המערכת פועלת במגוון תחומים – מסל מזון למשפחות בסיכון ועד מבקשי מקלט. באמת עשייה מכובדת ומעוררת השראה.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אלעזר טמנו – אמן ושף מדהים, שיחד עם דנה בת זוגתופתח את סטודיו גורשה. איש צנוע ומיוחד, שמבשל מטבח פאן-אפריקאי עם חותמת אישית ומיוחדת. נדיר היום להגיע לאכול במקום שאתה מרגיש שהכל חדש, אחר, מיוחד, מדויק וטעים.

מה יהיה?
מי יודע, כנראה שתמיד יהיה פה בלאגן המדינה שלנו היא אסופה של מורכבות קונפליקט וקושי אינסופי. אבל על הצד הטוב, החטופים חזרו ויש תחושה שאולי יתחיל ויהיה טוב יותר. כבר תקופה ארוכה שאני סביב הפתיחה של obi ואני מרגיש שזה מה שנותן לי מעטפת של שפיות בתקופה כזאת מורכבת. אני יותר עסוק ופחות צמוד למסך ולתקשורת, ולי אישית זה עושה הרבה יותר טוב. עכשיו נראה שאנחנו לקראת תקופה חדשה ואופטימית יותר.בואו נקווה לימים של שקט ושיגרה בריאה, שנוכל לחזור לחשוב ולבנות עתיד טוב יותר לכולנו ולחלום קדימה, בשאיפה למציאות שפויה ומאוזנת.

• העיר שלי
• מסעדות יפניות
• סטודיו גורשה
• בר יין
• הנילוס
• ענן בר
• חנויות
• קאב קם

>> שף בן כהן הגיע לתל אביב מירושלים, ובארבע השנים האחרונות ניהל את המטבח במסעדת משייה. לפני קצת יותר מחודש הקימו הוא ושותפיו את Cue,בר אוכל שגדל על ברכי הפיין דיינינג, ומאמץ ערכי מצוינות ששמורים בדרך כלל למסעדות שף. עם נפילת הטיל האיראני הראשון, המקום נסגר. "מאוד קשה לעסק שרק נפתח לפני חודשים להיסגר לתקופה ארוכה. לפני שנה, כשתכננו את המקום, חשבנו שהכול יהיה מאחורינו והחטופים יחזרו, אבל זה לא קרה", הוא משחזר. "כמו כולם אנחנו מנסים לעבור את תקופה הקשה הזו ולהוציא ממנה את המיטב, אם זה לתיקונים או כדי לחשוב על מנות חדשות. אני בעיקר מקווה שהכול יעבור בשלום עם כמה שפחות נזקים ושכולם ישמרו על עצמם. זה הכי חשוב כרגע".

>> ציור במוזיאון, דילוג בין קברים ופלאפל מושלם // העיר של תום שובל
>> קפה שכונתי כמו פעם ויער נדיר בתל אביב // העיר של אדית בן גיטה

1. קאב קם

אחד המקומות הראשונים שישבתי בהם כשהגעתי לתל אביב לפני שש שנים. קאב קם היה המקום הראשון שפגשתי בו אוכל תאילנדי והבנתי כמה הוא טעים ומתאים לחך הישראלי ומדבר את השפה שלנו. אני אוהב את האווירה, השירות והבעלים, וגם את העובדה שאפשר לפגוש שם מגוון מייצג של האוכלוסייה בתל אביב – סלבריטיז וחדשים, אנשים מתחום האוכל והיין ועוד. היום אני מגיע לשם בתדירות פחות גבוהה, אבל התחושה הטובה עדיין קיימת.
לינקולן 11 תל אביב

2. מפגש רמב"ם

השווארמה הכי טובה בארץ, נקודה. כל מה שהם עושים טעים.
רמב"ם 3 תל אביב

3. האיזקאיה של מנטנטן

בעיניי זהו אחד מהמקומות הטובים בעיר בגלל האוכל, הדרינקים, השירות והאווירה. תמיד מלא ותמיד כיף לשבת שם.
נחלת בנימין 57 תל אביב

4. קלאביס

בר סודי שנמצא במרתף מאחורי דלת עם קוד. יש כאן קוקטיילים טובים ואווירה, והבעלים הם חברים טובים שנתנו לי את המקום כדי לערוך בו אירוע התרמה לחיילים. לא הרבה מכירים את הקלאביס, אבל מי שמכיר יודע שזה שם דבר.
הרצל 4 תל אביב

5. רחוב לבונטין

הדירה הראשונה שגרתי בה בעיר הייתה בלבונטין והתאהבתי באזור שהוא תל אביבי מאוד בעיניי. בלבונטין יש הכל והוא נמצא במרחק הליכה משדרות רוטשילד ומהתחנה המרכזית הישנה, מיקס של תרבויות שיש לי זיכרונות טובים ממנו. במקרה פתחנו את הקיו לא רחוק משם ועבורי זו סגירת מעגל.

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

הכבישים. אני מתנייד בעיר על קטנוע, וכמות הבורות שיש בכבישים מפחידה. הם מסוכנים מאוד ויום יום אני מוצא את עצמי אומר תודה שהגעתי בשלום ליעד.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
בעקבות המצב לא יוצא לי ללכת יותר מדי לאירועי תרבות, אבל הייתי בהופעה של היהודים ברידינג 3 ועפתי. המוזיקה שלהם מדהימה ואני מאוד אוהב את מה שהם עושים. הם הזכירו את החטופים, החיילים ואנשי המילואים שמחזיקים את המדינה גם כשכולם מנסים לחזור לשגרה. אסור לשכוח את המצב שאנחנו נמצאים בו גם כשנהנים.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
יש זמר לא כל כך מוכר שהכינוי שלו "דודא". הוא ראפר שלאחרונה הוציא אלבום שנקרא "שקוף", שמדבר על החיים שלו והחיים של כולנו, עם טקסטים שנוגעים בלב. אני ממליץ לכולם לשמוע.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כל מה שקשור למשפחות החטופים ולחיילי מילואים.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
כל המסעדנים שנמצאים כרגע על הפנים. אין תיירים ונפח העבודה ירד דרמטית. יש הרבה מסעדות ואין מספיק לקוחות, ומסעדנים נלחמים יום יום בשיניים כדי להתקיים. יש הרבה מקומות בעיר שמציעים מוצר טוב וגם להם מגיע להצליח.

מה יהיה?
אני יודע שיהיה טוב. עברנו דברים קשים ונעבור גם את זה. החטופים יחזרו, המלחמה תיפסק ומסעדות ישובו לעבוד.

• העיר שלי
• מסעדות בתל אביב
• קאב קם
• מפגש רמב"ם
• מנטנטן
• פינות סודיות

>> איתי דורון הוא יוצר ומנהל אמנותי, וביום חמישי הקרוב (12.6) הוא יציג לעולם את "לילה אחד. שישים שנה", ערב של חגיגת תרבות בניהולו האמנותי (יחד עם דפנה קרון) שיכלול עשרות הופעות במוזיאון ישראל במלאת לו 60 שנה החל מהשעה 18:00 בערב ועד 01:00 בלילה.התוכניה המלאה כאן, וכרטיסים אתם לא צריכים כי הכניסה חינם. חינם אנחנו אומרות לכם!

>> בועה של קיום משותף וקפה למצוא בו שקט // העיר של מאיה קוסובר
>> נקודת המפגש של האנדרגראונד והבר הכי טוב // העיר של אלכס סספר

1. קאב קם

אשתי ואני הכרנו במסעדה המיתולוגית ברוט שנסגרה שנה שעברה. זה היה הבית השני שלנו והמקום האוטומטי שהיינו יוצאים אליו כל ערב שלא עבדנו בו (כן, כן, קצת מוזר). מאז קשה לנו למצוא תחליפים ראויים (אנחנו מאוד סנובים), אבל קאב קם הוא המקום שהפך להיות האוטמט החדש. יש שיגידו (אני, למשל) שזו המסעדה התאילנדית הכי טובה מחוץ לתאילנד. כשהגעגועים לבנגקוק מבעבעים (וזה קורה לנו לא מעט), תמצאו אותנו שם. מנות שמפתיעות כל פעם מחדש וגורמות לי לרקוד בכיסא – לפעמים כי חריף, לפעמים כי זה פשוט טעים מדי. אני אוהב להגיע מוקדם, כשהמקום עוד מתניע – גם בגלל האפרטיבו וה-20 אחוז הנחה עד 19:00, וגם כי הכי כיף שם בשעות האלה.
לינקולן 11 תל אביב

2.גשר יהודית

אני גר בשכונת ביצרון המהממת (איסט סייד רפרזנט), ולפחות פעמיים ביום (בדרך כלל 4) אני חוצה את גשר יהודית. הגשר מחבר אותי עם האופניים לכל מקום שאני רוצה – ברבע שעת רכיבה גג. אין שמחה לאיד יותר מספקת מאשר להציץ על הפקקים הנוראיים באיילון ולפדל לי בהנאה.

3. פלור בר יין

עדי ואוריפתחו מקום לתפארת. מוזגים שם את מה שהם אוהבים לשתות ומבשלים את מה שהם אוהבים לאכול. כל יום התפריט אחר, ותמיד טעים ברמה שקשה למצוא בעיר. תפריט כאוטי, גחמני והדוניסטי – בקטע הכי טוב ולא מתפשר. כל כך טעים שם. ונעים לשבת, להתרווח, להתחיל ככה בשתי מנות ושתי כוסות יין – ולסיים את כל התפריט בלי ששמת לב.
וילסון 10 תל אביב

4. CCA – מרכז לאמנות עכשווית

מסוג המקומות שאם הייתי נתקל בהם בכל עיר בעולם – הייתי נגנב לגמרי ושואל את עצמי: איך אין אצלנו כזה? אז הנה – אצלנו – מרכז אמנות עם תערוכות והופעות שוות ומגרות.
צדוק הכהן 2א' תל אביב

5. תיאטרון תמונע

אין עוד הרבה זמן ליהנות מהתופעה הגראנג'ית, האנרכיסטית והמופלאה של תיאטרון תמונע ברחוב שונצינו. המקום שהתחיל מחזון של שלישיית מופרעים ואבירי מסדר התיאטרון העצמאי – נאוה צוקרמן, מיקי צוקרמן ואילן רוזנטל – והפך למרכז לאמנויות הבמה העצמאי הגדול והמשמעותי בעיר.נאוה, ארז ואני דואגים שיהיו הצגות מעולות, ניב ואורן מוודאים שיהיו הופעות מחול וואו – שלא נדבר על הפסטיבלים המעולים (ואירועי ספרות, מוזיקה, בר, גלריה ועוד ועוד).אין הרבה מקומות של חופש טהור כמו תמונע. וממש תיכף – המעבר למשכן החדש בשכונה הביתית שלי, ביצרון. גם שם הוא הולך להיות פלא – מסוג אחר, אבל פלא.
שונצינו 8 תל אביב

מקום לא אהוב בעיר:

שער בגין // כיכר החטופים.זה המקום השנוא עליי בעולם. עצם קיומו מצביע על שפל מוסרי ואובדן דרך כל כך חמורים. זה מקום נורא, כי הוא תזכורת להפקרה האדירה של אותו יום ארור. זה מקום שנוא, כי הוא עדות מתמשכת לכישלון הממשלה לעשות את המובן מאליו והבסיסי ביותר (אין יותר בסיסי מזה) – ובאותה נשימה עכורה, גם להצלחה של המפקירים לקטב את החברה אפילו סביב זה.ולמרות שזה מקום שנוא עליי, והוא מנקז את כוחותיי עד לייאוש שאיש מאיתנו אינו חסין – נמשיך להגיע לשם, ולהיכן שנדרש,כי כל עוד ישנה סולידריות – יש תקווה.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
התערוכות החדשות במוזיאון ישראל בירושלים. שיטוט במוסד הזה עבורי הוא מסע מתמשך של בירור זהותי. לא בכל מוזיאון אתה חוצה אולמות בין אוצרות ארכיאולוגיים (כולל תערוכה חדשה ומטריפה לילדים על ממלכת החיות של פרעה), מסורת ומורשת של העולם היהודי על המגוון האדיר שבו (למשל הכתובות בשפות שונות שמוצגות עכשיו בתערוכת "בסימן טוב!") – לבין אוסף אמנותי מתפקע ובלתי ניתן להכלה: תצוגה חדשה של האוסף הישראלי (זה וואו), אמנות אירופה הקלאסית, אמנות מודרנית עם כל הניים-דרופינג, תערוכת החלומות העצומה, תערוכת הצילומים של כריס מרקר, תערוכת קטלוגים חדשה לציון 60 שנה, מעבדת שימור חיה, ושיפוץ מחודש לגן האמנות! ואי אפשר שלא להזכיר את האירוע שבו אפשר להתרשם מכל אלה ועוד מעל 20 יצירות מקור חדשות – בחינם לגמרי! (12.6, החל מ־18:00 ועד חצות,"לילה אחד. שישים שנה.")

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
מאז שבעה באוקטובר יש לי חבר חדש: עמנואל לוינס. בחיפוש אחרי משמעות בתוך הכאוס, הגעתי לכתבים שלו – וגיליתי קול צלול, חומל ועמוק שעוזר לי לחשוב על אחריות, על זהות, על מוסר, על יצירה, וגם על מה זה להיות יהודי ברגע הזה ובמקום הזה. התחלתי עם קובץ המאמרים"חירות קשה" (הוצאת רסלינג), ומאז אני שוקע עמוק יותר בכתיבה שלו – מוצא את עצמי מתהלך איתו בעולם, קורא איתו ספרים, מתבונן על המציאות דרך המילים שלו.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
מערך עוטף עצורים.יגיע היום שהם יקבלו פרס ישראל החבר'ה האלה (או תגיע הישראל שתביא להם פרס כזה) הם הוציאו אותי ממעצר שווא, וגם הרבה מחבריי ובני משפחתי. בלעדיהם הייתי מפחד ללכת להפגין. וגםתרבות של סולדריותשעושים דברים נפלאים. אני ממליץ לעצמי ולכם לתרום ולהתנדב אצלם.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
כל מי שהולך אחרי יום מחורבן לשער בגין או לכיכר החטופים. כל מי שלמרות שאין לו כח (כי למי יש) יוצא לעשות פעולה של סולדריות. כל מי שעושה פעולות בלתי נראות של אכפתיות – אתם אדירים. אתן מדהימות.

מה יהיה?
מי יודע? בטח הכל מהכל – אפשר להניח שיהיה עוד יותר רע ומותר לחשוב שיגיע תיקון. ועד שהוא יגיע (או שאנחנו נביא אותו), האחריות מוטלת עלינו לדאוג לאחר ולנסות להיטיב. כל עוד נעשה את זה תהיה משמעות (ולכן גם אהבה). לגבי כל השאר – Bring it on.

• העיר שלי
• מוזיאון ישראל
• קאב קם
• גשר יהודית
• פלור Flor
• cca
• תיאטרון תמונע
• כיכר החטופים

>> מוריס, הבר שמול הבסטה, נפתח לפני שמונה חודשים בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל.תום ניומן, השף הראשי– אם אפשר לקרוא כך למי שמבשל מה שבא לו בבר קטן שאינו מחויב לשום הגדרות – חווה את השינויים בהרגלי הצריכה. "המלחמה משפיעה עלינו כמו שהיא משפיעה על כולם. הייתה ירידה בתנועת הלקוחות אבל דווקא לאחרונה אנחנו בתקופה מאוד חזקה", הוא אומר באופטימיות.
ערב חזק ומעניין במיוחד התרחש לפני כשבועיים, כשמוריס אירח את כל משפחת ניומן, המקבילה הקולינרית למשפחת בנאי: המיקסולוג האגדי אדי ניומן והבן האמצעי אדם על המוזיקה, אמא אורלי על הבישולים והבן הבכור בר, שהוא מנהל הבר בבסטה, על הבר. בינתיים אין תאריך נוסף להשתלטות המשפחתית, אבל ניומן ג'וניור מבטיח שיש למה לחכות. יום אחד אולי הם אפילו יפתחו מקום יחד.

>>מקום רע באמצע: הגיע הזמן להודות בזה – נמאס לנו מארוחות בראנץ'

1. הבסטה

מכיוון שאני לא יכול לבחור במוריס, הבסטה היא הבאה בתור. גדלתי כאן וזו הבחירה הטבעית בעיניי. למרות שאני סוג של עובד שם, אני מאוד אוהב לשבת בבסטה, במיוחד כשאחי בר עובד על הבר.
השומר 4

2. קאב קם

אם נשים בצד את העובדה שאבא שלי עובד שם, בקאב קם יש את השירות הכי טוב בעיר והוא מספר אחת מבחינת אווירה ואוכל. אני מאוד אוהב להגיע כשאבא שלי עובד וגם כשלא – עדיין מאוד כיף שם.
לינקולן 11

3. הסינמטק

בייסיקלי גדלתי שם. למדתי קולנוע, הייתי מנוי לסינמטק וצפיתי במאות סרטים. מאז שמוריס נפתח אני לא כל כך מצליח להגיע לשם אבל המקום עדיין קרוב ללבי.
הארבעה 5

4. השניצל של ציון

מקום שמסמל עבורי את הילדות כי גדלתי ברחוב שלום עליכם, ובכל פעם שהלכנו לים היינו עוצרים לאכול שניצל אצל ציון. מדי פעם אני אוהב לחזור לשם להיזכר ולראות שכלום לא השתנה.
הירקון 61

5. חנן מרגילן

אחת המסעדות האהובות עליי, עסק משפחתי יציב בלי יותר מדי יומרות. הדושפרה שלהם זו המנה הכי מנחמת שאני מכיר. יש לי חלום לעשות מסעדה של הניומנים, ובחנן מרגילן אני מוצא השראה ומודל לחיקוי.
מסילת ישרים 15

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

רחוב נחלת בנימין, "מחלת בנימין" כפי שאני קורא לו, הוא מקום שמסמל תופעה שאני פחות אוהב – אסופת מסעדות ומקומות בילוי חסרי זהות, שסובבים סביב טרנדים ואינסטגרם ופונים לקהל חסר אופי. לפני שנה גרתי בצרפת, ואני זוכר שכשהגעתי לביקור לא זיהיתי את הרחוב. לא שלפני כן הוא היה מדהים, אבל הופתעתי מפיצוץ האוכלוסין. לצערי יוצא לי לעבור במחלת בנימין די הרבה והוא עושה לי חרדות.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
אני חובב קולנוע מושבע למרות שלצערי בקושי יוצא לי ללכת. הסרט האחרון שראיתי וגרם לי לחשוב הוא הברוטליסט, ומה שהכי תפס לי את הראש בו הוא שהסרט מדבר על אדריכל ניצול מחנה הריכוז בוכנוואלד, שבונה פרויקט מונומנטלי שאותו הוא מבסס על התא שבו הוא היה עצור. הוא יודע את המידות רק מהזיכרון ודרך זה הוא מנסה להשיג איזושהי גאולה, אולי.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"מסע אל קצה הלילה"מאת לואי-פרדינן סלין, ספר אנטי מלחמתי שמציג עד כמה מלחמה היא דבר אבסורדי. העלילה מתרחש בתקופת מלחמת העולם הראשונה, כשהגיבור הראשי עובר בחדות מסיטואציה תמימה כביכול, שבה הוא יושב עם חבר בבית קפה וחיילים חולפים על פניהם, אל שדה הקרב. משם, ככל שרמת האבסורד עולה, הוא הולך ומאבד את השפיות.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
להתנדב עם מכורים לסמים. זהו תחום שאינו מקבל מספיק תמיכה התנדבותית והייתי רוצה לעסוק בכך. באופן כללי צריך לשפר את הטיפול בהתנדבויות בארץ ולעודד אנשים לתרום.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אבא שלי אדי ניומן. סצנת הברים בתל אביב חייבת לו המון ומגיע לו לקבל את הפרחים. בהרבה מקומות שמצליחים כיום בעיר עובדים אנשים שלמדו אצלו, ואפשר לראות בהם את טביעת היד שלו.

מה יהיה?
אני רוצה לצטט את יצחק רבין שאמר "לאחת הבעיות הכואבות שלנו יש שם – שם פרטי ושם משפחה. זהו צירוף שתי המילים 'יהיה בסדר'". קחו את זה לאן שתקחו את זה.

• העיר שלי
• מוריס
• הבסטה
• קאב קם
• סינמטק
• שניצל ציון
• חנן מרגילן
• נחלת בנימין