מסקרלט ג'והנסון ומריל סטריפ, דרך במאיות כמו שרון מגווייר ואן פלטשר, ועד הפתעות כמו אקוואפינה וקמילה מנדס: נשים מצחיקות מגיעות לקולנוע בכל הצבעים והצורות - ובעיקר לא מספיק. צללנו אל תוך ספריית הסטרימינג בחיפוש אחר קומדיות שבהן נשים מצטיינות במיוחד ומצאנו אוצרות
"יש לי חשד שההגדרה ל'משוגעת' בתעשיית הבידור היא אישה שממשיכה לדבר גם אחרי שאף אחד כבר לא רוצה לשכב איתה", כתבה טינה פיי בספרה האוטוביוגרפי "Bossypants" והוסיפה ש"שהאישה היחידה שאני יכולה לחשוב עליה שהצליחה לחמוק מהתיוג כ'משוגעת' היא בטי ווייט וזה, כמובן, כי הם עדיין רוצים לשכב איתה". ובכן, אנחנו אוהבים את הנשים שלנו משוגעות כאלה. לכבודן, לכבוד חודש האישה, לכבוד פורים ולכבוד מיליארד מיליארד טועים, רקחנו רשימת סרטים שאפשר להשיג ממש עכשיו בסטרימינג עם הנשים שקרעו אותנו מצחוק – מסקרלט ג'והנסון ומריל סטריפ, דרך במאיות כמו אן פלטשר ושרון מגווייר ועד קמילה מנדס ואקוואפינה. בפעם הבאה שמישהו אומר לכם שנשים לא מצחיקות, קחו את הרשימה הזאת ותחבו אותה למקום מצחיק בגופו.
>> צוחקות איתכם: 10 הנשים שהכי מצחיקות אותנו בכל העולם
>> תנו להן סיטקום: הישראליות שמזמן היו צריכות להוביל סדרה
איב יוסון ("פלורה ובנה", 2023) // אפל TV
פלורה היא אם חד הורית בדובלין שצריכה להתמודד עם בנה הנער המרדן שמקבלת עצה – למצוא לבנה תחביב. כשהיא דואגת להביא לו גיטרה היא מבינה שזה היה בשבילה ויחד הם מוצאים מכנה משותף. איב יוסון נותנת הופעה מדהימה וכל משפט שיוצא לה מהפה במהלך הסרט הזה מפתיע בבוטות שלו ובחוסר הפילטרים של הדמות. איב יוסון משחקת דמות אם מרעננת על המסך ויותר אמהית מכל אם הוליוודית אחרת שראינו, זאת גם הסיבה שגם כשלא מדובר בקומדיה מאד מופרעת, היא עדיין מצחיקה.
אלי וונג("אם זו אהבה", 2019) // נטפליקס
אם אתם רוצים לדבר על יצירה נשית חדשה חייבים לדבר רגע על אלי וונג, שהיא מצחיקה בטירוף, שנונה וחכמה. אתם יכולים לצפות בספיישל המצוין שלה, אבל אם בא לכם סרט – "אם זו אהבה" זאת הבחירה הנכונה. הסרט מספר על סשה שמאורסת לבעל עשיר שמחליט פתאום שלא בא לו להתחתן, בדיוק כשחבר הילדות שלה, מרקוס, חוזר לחייה. זאת קומדיה רומנטית, אבל מהסוג שרק אלי וונג יודעת לעשות: בוטה, מצחיקה, חכמה ולא מתנצלת, בדיוק כמו אלי בעצמה. הנציגות הנשית כמובן לא מסתיימת עם אלי, אלא אם התסריטאית והבמאית נאנאצ'קה חאן, שיצרה את "הרוק הצעיר", "אל תסמכו על הכלבה מדירה 23" ו-"חמוץ מתוק". אז כן, היא יודעת לעשות טלוויזיה מבדרת.
אליוט פייג' ("ג'ונו", 2007) // דיסני+
עוד פיסת נוסטלגיה משובחת. "ג'ונו" הוא סרט אינדי נפלא העוקב אחר נערה סרקסטית בת 16 שנכנסת להריון לא מתוכנן עם מייקל סרה. סרטים באותה תקופה הכילו המון אנשים מבוגרים שלא נראו כמו בני נוער בתפקידים של בני נוער, ולמרות שהשניים היו אז בני 20 הם נראו כמו בני נוער וזה היה ליהוק ריאליסטי שעבד. פייג' עשה אז עבודה משחק מדהימה ובלתי נשכחת – כ-15 שנה לפני שישנה את שמו ויזדהה כגבר טרנס – וזה השתלב כל כך נהדר בטון הציני ובהומור השחור בסרט. "ג'ונו" הציג את כל הקשיים של הריון לא צפוי בגיל הנעורים בצורה קלילה ולא מתחנפת, והפך לאחד מקומדיות הנעורים הכי טובות שהיו על המסך.
אן פלטשר ("ההצעה", 2009) // דיסני+
זאת קומדיה שכיף להיזכר בה בנוסטלגיה. ממבט ראשון היא נראית כמו קומדיה זחוחה, אבל היא גם הייתה תצוגת יכולות קומיות נהדרת עבור ריאן ריינולדס רגע לפני שנכנס אל הספנדקס האדום של דדפול והתחיל להילחם עם חרבות סמוראים, וזה בעיקר בזכות הבמאית אן פלטשר ("27 שמלות", "סטפ-אפ" ואפילו טקס אוסקר) שיצרה קומדיה קורעת מצחוק עם פרוטגוניסטית חזקה שחייבים לתת גם לה קרדיט – סנדרה בולוק. אין ספק ששתי הנשים האלה ביחד עובדות מצוין וזה מהסרטים האלה שתמיד כיף לחזור אליהם.
אקוופינה ("גברת החידונים", 2023) // דיסני+
אקוופינה יצרה לעצמה שם בתור אחלה ראפרית, שחקנית מעולה וקומיקאית קורעת, וכאן אנחנו מקבלים 2 מהכשרונות שלה (בלי הראפ, ואנחנו בסדר עם זה), וסרט בהובלה נשית מלאה עם הבמאית ג'סיקה יו והתסריטאית ג'ן דאנג'לו. הסרט עוקב אחרי אן, אישה מכורה לשעשועונים שכתוצאה מכך פיתחה כישרון יוצא דופן – ידע כללי. יחד עם אחותה היא הולכת להשתתף בשעשועון כדי לכסות את חובות ההימורים של אמא שלה. "גברת החידונים" הוא סרט כיפי עם המון הומור לא צפוי ולפעמים אקראי. ועם המון אקוופינה.
בט מידלר, שרה ג'סיקה פרקר, קתי נאג'ימי ("הוקוס פוקוס", 1993) // דיסני+
אם לא צפיתם בפנינת הקאלט הזאת – רוצו לראות, כי זה פשוט כיף אדיר לראות את שלושת הנשים האלה ביחד. הסרט הזה רחוק מלהיות יצירת מופת, אבל הוא מבדר והכימיה בין שלושת הנשים כל כך נפלאה ומופרעת בו זמנית שלא תוכלו להוריד את העיניים מהמסך. בסרט הזה הן משחקות מכשפות אחיות שמתעוררות לתחיה כשילדים סקרנים מעיינים בספר עתיק ומקולל. זה רחוק שנות אור מהקומדיות שעושים היום ולא דומה לשום דבר אחר ברשימה הזאת. למעשה, לצפות בזה כיום מרגיש כמו לצפות בצ'אפלין בתחילת שנות האלפיים. וזה תמיד כיף.
ברי לארסון, טיונה פאריס, אימאן ולאני ("המארוולס", 2023) // דיסני+
אני מכריז על הסרט הזה באופן רשמי כסרט הכי אנדרייטד ברשימה הזאת, ואחד האנדרייטדים של העשור בכלל. "המארוולס" הוא לא סרט קומדיה בהגדרה, אבל הוא אחד הסרטים הכי מבדרים ומצחיקים שיצאו למארוול בשנים האחרונות. השילוב בין לארסון, ולאני ופאריס הוא אחד מהמוצלחים שנראו על המסך בשנים האחרונות. אימאן ולאני במיוחד מגלה שם יכולות קומיות שלא כל כך נראו ב"מיס מארוול". כן, זה סרט מוזר של "מארוול", אולי כי הוא לא מבוסס על שום סיפור מרכזי ודי מתנתק מחומרי המקור, אבל אחרי כל הפרויקטים הבינוניים שהוציאו שם בשנים האחרונות, "המארוולס" היה משב רוח מרענן שהציג נשים בתפקיד גיבורות על בתוך ז'אנר מאד גברי. אולי זאת גם הסיבה שבגללה הרבה מעריצים לא אהבו את הסרט. אל תהיו אינסלים, תנו לו צ'אנס, אתם תהנו.
ג'וליה רוברטס ("אישה יפה", 1990) // דיסני+
קומדיה רומנטית אגדית ואיקונית שמבוססת על אחת הקומדיות הותיקות בעולם – "אילוף הסוררת" מאת וויליאם שייקספיר. אולי סיפור כזה היה נעשה באופן שונה לחלוטין היום, אבל הסרט הזה זכה למעמד קאלט בזכות ולא בחסד, ומי שהופכת אותו לכזה היא כמובן ג'וליה רוברטס, שממש רחוקה מלהתנהג כמו מיליונרית בסרט הזה. לראות אותה אוכלת בחוסר נימוס או אומרת דברים לא במקום זה בדיוק מה שהפך את "אילוף הסוררת" לקומדיה כה אהובה לאורך מאות שנים, ואין ספק שהליהוק הזה השתלם לכל הצדדים. חבל שרוברטס מיעטה לעשות קומדיות, יש לה את זה.
דומי שי ("אדומה אש", 2022) // דיסני+
רק עכשיו פיקסאר שחררה את "ניצחון או הפסד", סדרת האנימציה הראשונה שלה שכבר המלצנו עליה כמיועדת גם לילדים וגם למבוגרים, אבל לפני שהיא הגיעה קיבלנו את "אדומה אש", סרט שהיה הצהרת הכוונות של פיקסאר לגבי הנושאים בהם יעסוק אולפן האנימציה הותיק והמפורסם. הגישה הנוכחית שפיקסאר נוקטת בה היא הנגשה של נושאים מורכבים ובוגרים להורים וילדים, ו"אדומה אש" בניצוחה של הבמאית, דומי שי, עושה את זה בענק. הסרט שעוקב אחרי ילדה שאחת לכמה זמן יכולה להיהפך לפנדה אדומה עצומה כשרגשות עוצמתיים עולים בה הוא אחת מהדרכים הכי מעניינות ומיוחדות להנגיש לילדות את הנושא של התבגרות נשית. דומי שי עושה את זה עם הומור שגם מבוגרים יצחקו ממנו ועם המון לב, וכמובן עם המון פנדות אדומות ענקיות – שזה תמיד נהדר.
דיאן מורגן ("החיים עצמם עם פילומינה קונק", 2024) // נטפליקס
כשרואים את פילומינה קונק היא גורמת לכם לצחוק ולשנוא אותה בו זמנית. דיאן מורגן שבה לשחק את המראיינת הטיפשה בעולם והפעם עם סרט מוקו באורך כמעט מלא. כן, נו תפסתם אותי. רימיתי. זה ספיישל ולא סרט באורך מלא, אבל דיאן מורגן היא האישה הכי מצחיקה ברשימה הזאת. אין דבר יותר משעשע מלשמוע את פילומינה מנסה להבין מי זה D ומי זה A ב-D and A, או שואלת מנתח פרופסור אם ל-100 אחוז מבני האדם יש את גוף האדם, או פשוט מהרהרת לעצמה על רקע נופים מרשימים. תסמכו עליי, דיאן מורגן היא האישה הכי מצחיקה ברשימה ולא תצליחו לשכנע אותי אחרת.
מליסה מקארת'י ("מרגלת", 2015) // נטפליקס
היא הרי חייבת להיות ברשימה ולמרות שהיא השתתפה באינספור קומדיות זולות, אף אחת מהן לא משתווה לקומדיית האקשן הכל כך כיפית הזאת. הפעם מליסה מקארת'י היא אנליסטית משועממת של הCIA שמעולם לא רדפה אחרי החלומות שלה וכעת היא נדרשת לצאת לשטח כדי לנקום את מותו של מרגל-על מפורסם וכמובן איך אפשר בלי מזימה בינלאומית כדי לפלפל הכל. מה שבאמת כיף פה זה הנוכחות של מקארת'י שעושה את כל מה שעושים בסרטי מרגלים, אבל מצחיק.
מריל סטריפ ("מאמא מיה", 2008) // אמזון פריים
המחזמר האגדי הזה מכיל המון שירים של להקת "אבבא" ואני לא ממעריציו. הטעם שלי במחזות זמר הוא יותר "עלובי החיים" ו-"סוויני טוד" ופחות "אבבא" ולמרות הכל אי אפשר להתעלם ממריל פאקינג סטריפ. באמת כישרון נדיר בכל דבר שהיא עושה. מריל סטריפ יכולה לעשות הכל את זה כבר ידענו, אבל זה פשוט כל כך כיף לראות אותה עושה את זה. היא מצחיקה ומי שראה ראיונות איתה יודע כמה מצחיקה היא יכולה להיות, אבל לא משנה מה היא עושה – היא עושה את זה טוב וגם כאן ב"מאמא מיה" היא פשוט נהדרת ועד היום יש לה עוד ועוד מה לתת לנו ואני מאחל לכולם קצת מריל סטריפ בחיים.
סאנה לאת'ן ("מתעוררת", 2018) // נטפליקס
קומדיה רומנטית חמודה ומרגשת על אישה אחרי פרידה שמחליטה לעשות שינוי משמעותי בחייה שמתחיל מהסטיגמה הכי ברורה שיש: שינוי תספורת קיצוני. לעומת קומדיות רומנטיות אחרות יש כאן הרבה מאד רגעים מרגשים, אבל גם המון רגעים משעשעים ובעיקר משחק מצוין של לאת'ן בתפקיד הראשי. קומדיות רומנטיות לרוב מעבירות זמן/דייטים באופן מבדר יחסית, אבל הסרט הזה הוא מסע שכיף ומצחיק לעבור.
סקרלט ג'והנסון ("קח אותי לירח", 2024) // אפל TV
נדמה שלסקרלט ג'והנסון לא היו הרבה הזדמנויות לעשות קומדיה. היא השתתפה ב"דון ג'ון" שהיה סרט טוב אבל לא מספיק מוכר, היא הייתה ב"שף" אבל קשה להגיד שזה היה תפקיד מאד קומי וגם ב"ג'וג'ו ראביט" שהוא סרט שואה קומי נפלא, אבל התפקיד היה מרגש יותר מאשר מצחיק. "קח אותי לירח" הוא לא סרט מושלם אבל מראה שג'והנסון יכולה לעשות עוד דברים. הפעם היא משחקת את קלי ג'ונס, אשת פרסום שצריכה לשווק את הנחיתה לירח ובעיקר לעבוד על תוכנית גיבוי למקרה שהנחיתה לא תצליח – ולביים את הנחיתה בתוך אולפן מול מצלמות. קלי ג'ונס היא כריזמטית ובטוחה בעצמה ובעיקר כיף לראות אותה מתמודדת מול גברים כוחניים פעם אחר פעם – ומנצחת. ג'והנסון באמת גונבת את כל הפוקוס עם השנינות והחדות שלה ולצד זה יש לנו גם את הכימיה שלה עם צ'אנינג טאטום ולא ברור איך החיבור ביניהם קרה רק עכשיו. מזל שיש את אפל TV.
קלי פרמון קרייג ("אלוהים, אתה שם? זאת אני, מרגרט", 2023) // נטפליקס
הדרמה הקומית הזאת לא תגרום לכם להיקרע מצחוק כמו בסרט הקודם, אבל היוצרת קלי פרמון קרייג הוכיחה מעל ומעבר שהיא יכולה לספר סיפור עדין, יפה ומרגש עם המון רגעים קומיים בתוכו. זה סיפור התבגרות של ילדה נוצריה-יהודיה שמחפשת את עצמה, אז אפשר להבין שהוא מכיל את כל מה שמסע התבגרות מכיל, אבל עם נוכחות נשית מאד חזקה של רייצ'ל מקאדמס וקתי בייטס ושיח בוגר, קליל והומוריסטי על הצד הנשי של הנעורים, הצד שכמעט ולא מדברים עליו בסרטים ורק מהסרט אפשר להבין שהוא קצת יותר מורכב משלנו.
קמילה מנדס ומיה הוק ("עושות נקמה", 2022) // נטפליקס
קמילה מנדס נמצאת על המסך כבר זמן רב יחסית לגילה הצעיר, ועדיין השחקנית מצליחה להפתיע אותנו בסרט הזה עם חוש קומי מפותח וכימיה מוצלחת עם מיה הוק. הסיפור עוקב אחרי דריאה ואלינור, שתי נערות שמשתפות פעולה נגד כל מי שהורס להן את החיים. התוצאה היא קומדיית נקמה תיכוניסטית מעולה ומאד מתגמלת, שמראה בדיוק איך התיכון יכול להיות גיהינום.
קריסטן וויג + כולן ("מסיבת רווקות", 2011) // אמזון פריים
לפני שידעתי איזה סרטים הולכים להיות ברשימה הזאת ממש קיוויתי שאני אמצא את הסרט הזה באחת מספריות הסטרימינג ושם הוא היה, על ספריית הסרטים של אמזון פריים. נכון בעשור האחרון יש מלא קומדיות על חבורות של נשים? אז הסרט הזה די אשם בזה. אחרי שנים שבהן ראינו סרטים על מסיבות רווקים, פול פייג, במאי הסרט, החליט שהגיע תור הרווקות. הקאסט של הסרט מלא בנשים מצחיקות – מליסה מקארתי, קריסטן וויג, מאיה רודולף, אלי קמפר ועוד מלא נשים שיגרמו לכם להתגלגל על הרצפה מצחוק. זה באמת אחד מהסרטים הכי מצחיקים שנוצרו בשני העשורים האחרונים וזאת האלטרנטיבית הכי מוצלחת שיש ל"הנגאובר", וכמובן – זה הסרט השני ברשימה הזאת עם רבל ווילסון.
קרלסון יאנג ("משודרג", 2024) // אמזון פריים
עוד קומדיה רומנטית לאוסף והפעם של אמזון פריים. הסרט הוא סיפור קומי קלאסי על מישהי שמסתבכת בשקר של עצמה וכשזה מסופר טוב כמו ב"משודרג" זה הופך לסרט שכיף לחזור אליו אחת לכמה זמן לאיזה ערב דייט כיפי או סתם להעביר את הזמן. הבמאית קרלסון יאנג עשתה עבודה מאד טוב בלייצר את הנוסחה מחדש וקמילה מנדז שנכנסת לתפקיד הגיבורה עושה תפקיד עם טיימינג קומי מושלם ומאד מבדרת.
ראשידה ג'ונס ("על הקרשים", 2020) // אפל TV
דבר ראשון יש לנו כאן את ביל מאריי, אז אנחנו כבר יודעים שזה יהיה מצחיק, אבל ראשידה ג'ונס היא הכוכבת האמיתית כאן והיא עושה תפקיד מרגש ומצחיק. אז ככה – ראשידה ג'ונס משחקת את לורה, אישה נשואה עם ילדים שבעלה נוסע להמון פגישות עסקים. כשהיא מתייעצת על כך עם אביה שהוא פלייבוי עשיר ומזדקן, הם מחליטים לעקוב אחריו ביחד. זה סיפור לא שגרתי ומעניין וראשידה ג'ונס, שתפקידים קומיים לא זרים לה, מובילה את הסרט ומעלה חיוך ענק על הפנים, ולשחק מול טיטאן קומדיה כמו ביל מאריי ועוד להשתוות לו זה דבר לא פשוט בכלל. ריספקט ראשידה.
רבל ווילסון ("פיץ' פרפקט", 2012) // אמזון פריים
זה היה הסרט האהוב על בנות נוער רבות, וגם אני מכיר את הסרט הזה בזכות אחיות שלי. רבל ווילסון שמשחקת את איימי השמנה היא לא הדמות הראשית אבל היא הדבר הכי מצחיק בסרט עם המון מודעות עצמית והמון הומור רבל ווילסון הפכה לאחת הדמויות שהכי כיף לראות על המסך וגם ביצועי האקפלה שם מצוינים אז זה בונוס.
שרון מגווייר ("יומנה של ברידג'ט ג'ונס", 2001)
בשנת 2001 נשים בקולנוע הוצגו באופן שונה לחלוטין מנשים כעת. גם אם מעמד האישה עוד רחוק מהמצב האידיאלי, בהחלט יש התקדמות, וכשמדברים על התקדמות של נשים בקולנוע חייבים לדבר על "יומנה של ברידג'ט ג'ונס", הסרט הקלאסי שהציג אישה מינית, לא מתחסדת (לפחות לא בסטנדרט של 2001) ודעתנית ונכון שהוא עדיין מציג נשים באופן שפחות היה מתקבל היום, אבל אי אפשר לדבר על נשים בקולנוע מבלי להזכיר את שרון מגווייר ואת ברידג'ט ג'ונס.
