ימיה הראשונים של תל אביב התאפיינו בלא מעט קיוסקים שעיטרו את רחובות ושדרות העיר. העולים החדשים מפולין ורחבי מזרח אירופה פתחו קיוסקים שהגישו קפה, גזוז, כריכים ועוגות שהזכירו את הבית שעזבו. לא ממש בתי קפה מהוגנים, יותר בוטקה פשוט ומקסימום כמה כיסאות מפוזרים לצדו, קיוסקים שהביאו ארצה תרבות חדשה.

והנה כמאה שנה אחר כך, העיר שוב מעוטרת קיוסקים שמחזירים עטרה ליושנה, וכל בוטקה בעיר כבר מסומן כפיסת נדל"ן נחשקת עם אופציה לקפה ומאפה. רק לאחרונה נפתחו שני קיוסקים מבית היוצר של בולנז׳רי 96 באיזורים מרכזיים בעיר, ויש עוד שניים שממש בדרך, אחרי שהרשת הקטנה זכתה במכרז העירייה. בתפריט: קפה במחיר נמוך יחסית לעיר, כריכים, מאפים ואפילו גלידה סופט סרב צוננת כי החורף גם כך ממאן לבוא.

הקיוסקים הם מבית היוצר של בולנז׳רי 96, כאמור, שהתחילה כמאפייה של ערן שוורצברד ברחוב יגאל אלון 96. מאז עבר לא מעט בצק במלוש, שוורצברד עזב, הבולנז'רי התרחבה לסניפים נוספים גם בנתניה ובפתח תקווה, והמאפייה אחראית כיום לשלל לחמים נהדרים, עוגות ומאפים חלומיים ששומרים על רמה גבוהה. מהלך ההתרחבות הנוכחי של הרשת כולל ארבעה קיוסקים חדשים ברחבי העיר, שניים מהם כבר פתוחים לקהל הרחב ושניים בשלבי שיפוץ אחרונים ועתידים להיפתח לפעילות ממש בימים הקרובים.

>> עיר קפה ומאפה סביב לה: 38 בתי הקפה הכי מומלצים בתל אביב
>> עובדים על זה: בתי הקפה הכי טובים לישיבה ארוכה עם לפטופ

הקיוסק הראשון שביקרנו בו ממוקם בסוף (או בהתחלה, תלוי איך מסתכלים) של שדרות וושינגטון, ומבחינתנו מצטרף לפריחה המחודשת של השדרה יחד עם בר הטאפאס סאלוט שנפתח לפני חמישה חודשים, ועם הפאסט-אלגנט פוד של FE שמציגה את הויטרינה הכי שווה בעיר (קלאב סנדוויץ' שרימפס!), שזה אחלה שכנים.בקיוסק של בולנז'רי מצאנו היצע נאה של קפה במחירים סבירים (9 ש"ח לאספרסו, 12 ש"ח לאמריקנו ו-13 ש"ח לקפוצ'ינו). לצד כריכים בגדלים שונים (25-12 ש"ח) ואפילו דיל קפה ומאפה כמו פעם ב-26-24 ש"ח.

הקיוסק השני שפתחו הבולנז'ראים לפעילות ממוקם אסטרטגית בפאתי גן מאיר, בצד של רחוב טשרניחובסקי, לוקיישן שמוכיח שוב שאין כמו לשתות קפה בין העצים והירוק ולדמיין לרגע שאנחנו חיים בעיר ירוקה ומוצלת. ההיצע זהה והוא כולל גם מיני גלידה אמריקאית בטעם וניל לקחת לדרך ב-4 ש"ח (מנה גדולה ב-12 ש"ח). ובגלל שכל קפה דורש מין הסתם גם מאפה – בוויטרינה ממתינים סינבון פריך ומזוגג היטב, עוגת גזר, עוגת פיסטוק, שלל קרואסונים, עוגיות שמנמנות וכדורי שוקולד שהם ביס אידאלי לצד הקפה (20-14 ש"ח).

הקיוסק השלישי שייפתח בקרוב ממוקם בלוקיישן המיתולוגי של רוטשילד 31 (זה הקיוסק שעל פינת אלנבי, מול הקיוסק של ג'ירו סושי), והקיוסק הרביעי ייפתח בפרישמן 24 (לא כל כך הבנו איפה יש שם קיוסק אבל בקרוב נגלה). עכשיו רק תחזירו את המנדט הבריטי והסתדרנו.
>> בולנז'רי 96 קיוסק // דרך שלמה 75 (שדרות וושינגטון) תל אביב // טשרניחובסקי 22 תל אביב // רוטשילד 31 // פרישמן 24 // שעות פתיחה: א'-ה' בין 19:00-07:00, ו' 15:00-07:00. סגור בשבת 🙁

• אוכלים שותים
• קיוסק
• בולנז'רי
• בתי קפה בתל אביב

ביום רביעי הקרוב ימלאו בדיוק שלוש שנים לפתיחתה של "עמיתה", הבולנז'רי-פטיסרי המופלא של מיכל בוטון ואנה שפירו ביפו, שהן מעדיפות לקרוא לו "בית מאפה". הרבה דברים טובים קרו למאפים בתל אביב במהלך העשור האחרון, אבל "עמיתה" הצליחה לנצנץ מעל כולם כמו קרואסון חמאתי ושזוף. וביום רביעי הקרוב, כמתנת יום הולדת, תיפתח שלוחה של המאפיה בלוקיישן המושלם: מוזיאון העיר בכיכר ביאליק.

>> זה זמן לחם: המאפיות הטובות ביותר בתל אביב
>> העיר של מיכל בוטון: למה היא אוהבת להפריע לאסף דוקטור?

המוזיאון היפהפה שבבניין היפהפה שבכיכר היפהפיה, עבר בשנה האחרונה שיפוץ מקיף בדרך להקמתו מחדש כמוזיאון העיר, ייפתח לקהל לתקופת הרצה כבר מחר (שני, 15.1) עד לפתיחתו הרשמית בסדרת אירועי פתיחה בסוף מרץ, ויוצגו בו תערוכות קבועות ומתחלפות ואוספים שונים שיספרו את סיפוריה של תל אביב ויאפשרו חיבור בין תושבי ותושבות העיר, אמנים.ות וחוקרים.ות, ובין ההיסטוריה העירונית המפוארת. ולמוזיאון כזה בלוקיישן מושלם כזה מגיע בית קפה רציני.

"עמיתה בביאליק" תהפוך מן הסתם לאטרקציה לא קטנה בשכונה ואף למוקד משיכה כשלעצמו, עם ספוט נהדר וחלל אירוח נעים ופסטורלי, בו יוגשו המובחרים שבמאפי השף-קונדיטוריות המוערכות, כשהכוונה היא להתאים אותו לאוכלוסייה הצעירה שתפקוד את המקום – בוקר, צהריים וערב. שפירו ובוטון עבדו במשך שנים ארוכות במסעדות הנחשבות ביותר בארץ (הבסטה, טאיזו ועוד) והביאו אל "עמיתה" את עקרונות הקולינריה הגבוהה על פיה חונכו והתמקצעו.

כבר עם הפתיחה התלהבנו מ"בורקסים במילויים שונים (חצילים חריף, לאבנה ותרד שחור, תפוח אדמה פטה וזעתר), קרואסון שינקן ואמנטל וכריכים לצד עוגיות לינצר ועוגיות ריבה, דיינישים עוגת גבינה", ואחר כך למדנו להתלהב גם מעוגת היום הולדת שלהן, מבצק העלים המדופדף והנימוח ומשאר הניואנסים הקטנים שהופכות את בית המאפה שלהן לכזה שאין עוד כמותו. "המאפים והלחמים בכיוון בסיסי עם נגיעות שלנו וטעמים שאנחנו אוהבות. אין שום דבר שמתחכם יתר על המידה", אמרה לנו אז בוטון בצניעות. והיא צדקה: אין התחכמויות. אבל יש המון תחכום.

מוזיאון העיר החדש הוקם בשילוב ועדת היגוי ומועצה ציבורית הכוללת אנשי רוח ותרבות, היסטוריונים, אנשי אקדמיה ומנהיגים בעיר שליוו את התהליך, והוא תוכנן ועוצב בידי חברת בריז קריאייטיב, שלוש אוצרות (גלית גאון, קרן עוז, תום כהן) ואדריכל השימור אורי פדן. המוזיאון מנוהל על ידי האוצרת הראשית מיכל בהרב עוזרד, ויציג שלוש תערוכות קבועות לצד הלו"ז המתחלף: אוסף סיפורי העיר (אוצרת: תום כהן), "מלאכה ובטלה" (אוצרת: גלית גאון) ותערוכת הקבע (אוצרת: קרן עוז). יאללה תפתחו כבר, זה אנחנו.
>> עוד פרטים, הזמנות וכרטיסים למוזיאון העיר החדש

• אוכלים שותים
• עמיתה
• מוזיאון העיר
• מאפיות בתל אביב
• קונדיטוריות
• בולנז'רי
• פטיסרי
• מיכל בוטון

כבר בחודש מאיהיינו הראשונים לבשר לכם את הבשורה המשמחת: המאפיה הברלינאית המדוברת צייט פור ברוט נוחתת ממש אצלנו בלבנט עם סניף בתל אביב. חלפו הימים והנה בימיו הראשונים של חודש אוגוסט הלוהט, נפתח המקום סוף סוף לקהל הרעב ותאב המאפים. הלכנו לבקר במקדש הפחמימות הארטיזנלי החדש וחזרנו מבסוטים לאללה.

"צייט פור ברוט" (זמן ללחם בגרמנית) נפתחה בברלין לראשונה לפני חמש עשרה שנה ומונה 13 סניפים ברחבי גרמניה, ועכשיו גם אחד ישראלי, היחיד והראשון מחוץ לגרמניה. ביקור בצייט פור ברוט הפך לחובה לכל פחמימאי שמכבד את עצמו. המאפייה מציעה גן עדן של לחמים ומאפי שמרים, כולם על טהרת חומרי גלם אורגניים, שמוכנים במקום לנגד עיניהם המשתאות של הלקוחות הנלהבים.

ואיך הם הגיעו אלינו? זה הזמן להגיד תודה לאישה נחושה אחת, דליה ישראלי שמה. לדליה רקורד עשיר בהייטק הישראלי ואהבה אחת גדולה: לחם ומאפים. ביקור בברלין טרם הקורונה הוביל אותה באופן מקרי לצייט פור ברוט. ההיה זה מקרה או גורל? אין לדעת, אך לשמחתנו ישראלי התאהבה מביס ראשון והייתה נחושה להביא את צייט לארץ. היא יצרה קשר עם דירק שטייגר, ממקימי ובעלי המאפיה, ונראה שהודות לישראליות האסרטיבית, הוא השתכנע.

מאז עברו ארבע שנים ומגיפה אחת, והנה נפתח המקום על דרך מנחם בגין בשיתוף פעולה גרמני-ישראלי:עובדי המאפיה הגיעו מגרמניה לסניף הישראלי, והעובדים הישראלים נשלחו להשתלמויות בגרמניה, הכל כדי ללמוד את מלאכת המחשבת של צייט פור ברוט שידועה בטכניקות מסורתיות וארטיזנליות, לצד שימוש בחומרי גלם מובחרים וללא פשרות. החמאה למשל, אורגנית מהולנד. גם הביצים, הקמח, הירקות והסוכר אורגניים לגמרי ולא מכילים תוספים כימיים או רחמנא ליצלן חומרים משמרים.

אז מה תאכלו? קודם כל, לחם.צייט פור ברוט ידועה במבחר לחמיה המסורתיים, שנאפים בתהליך אפייה איטי ומבוקר (מכאן השם זמן ללחם). תהליך האפייה האיטי מעניק להם מעטה מתפצח, והלחמים מועשרים בגרעינים שונים דוגמת כוסמת, זרעי שומר טחונים, קימל וסלק לפי מיטב המסורת הגרמנית שמקפידה על לחמים איכותיים, דחוסים וערבים לחיך. הלחמים נמכרים במשקל לבחירתכם, יתרון משמעותי שכן מתוקף העובדה שהם לא מכילים חומרים משמרים, חיי המדף קצרים יחסית (מחירי הלחמים נעים בין32-34ש״ח). מלבד הלחמים במקום החדש תהיה עמדת גראב אנד גו בה יימכרו כריכים, חלת פרעצל, סלטים מיוחדים, משקאות אורגניים וקפה כמובן.

אחרי שסיימנו עם זמן הלחם, הגיע זמן למאפה. או יותר נכון, לשנקה, שבלול השמרים החלומי והתפוח שהפך לסימן ההיכר של צייט פור ברוט.את הפעם הראשונה שאכלתי את השנקה, אני זוכרת כאילו היא הייתה אתמול. זה היה ביום הראשון של החופשה בברלין, ומאותו יום חזרתי לפקוד את המאפיה באופן יומיומי לאורך כל החופשה. בכל יום ניסיתי שנקה אחר וכמובן לקחתי גם צידה לטיסה הביתה.

השנקה גבוה ומרשים, מתאפיין בטריות חד פעמית, אווריריות מדויקת וממולא בכל טוב. יש שנקה קלאסי במילוי קינמון שלא חוטא במתיקות יתרה ונותר נעים וטעים, יש את השוקולד המריר שנוספת לו אף מליחות עדינה והוא קום איל פו, יש אוכמניות עם שוקולד לבן מענג בניחוח אירופאי נחוץ, יש תפוחי עץ מנחמים וגם מייפל אגוזים מופלא. מחירי השנקה נעים בין20-24 ש״ח. והזיכרון? נותר כשהיה, השנקה הוא אותו השנקה והעונג אותו עונג מזוקק כשחשים כשטועמים מאפה שמרים רך ומבורך.אגב יש גם קנלבולה עם הל, מאפה בנוסח שוודי, ריחני ועשוי למופת שעשה לנו טוב על הלב.האם אנחנו צפויים לפקוד את המאפיה באופן יומיומי גם כאן? התשובה חיובית.
צייט פור ברוט, מנחם בגין 37, ימים א-ו, החל מ-7:30 ועד שנגמר

• אוכלים שותים
• חדשות האוכל
• מאפיות בתל אביב
• בולנז'רי
• ברלין

כאילו אין פה מספיק צרות ולא סבלנו מספיק, את השבוע החם הזה אנחנו פותחים עם ידיעה כואבת – הפטיסרי-בולנז'רי מבית השף קונדיטור ערן שוורצברד בשרונה מרקט נסגר החל מהיום. מקדש הפחמימותשל ערן שוורצברדנפתח באוקטובר 2022 בשרונה מרקט, והביא איתו הבטחה גדולה בניחוח אירופאי מהודק. אמש, פחות משנה אחרי פתיחתו, הודיע שוורצברד בחשבון האינסטגרם שלו כי המקום ייסגר החל מהיום (ראשון) ועד להודעה חדשה – אפילו לא הותיר לנו זמן לבוא להיפרד באופן אישי מכל הקרואסונים. בסיום הפוסט הוסיף שוורצברד כי הוא מודה לכל מי שהיה חלק מהמקום, וכי הוא מקווה להתראות שוב בימים טובים יותר. וגם אנחנו שוורצברד, גם אנחנו.

https://www.instagram.com/p/Cuun2u_IkyQ/?hl=he

על אף ששוורצברד לא ציין בפוסט את הסיבה לסגירה, בשיחה עם אנשי היח״צ של שרונה מרקט נמסר לטיים אאוט כי הסגירה מגיעה על רקע חוסר הסכמות בפן העסקי בין השותפים של העסק, ולא בהחלטה מטעמם של שרונה מרקט. בנוסף נאמר לנו כי שאר השותפים מחפשים בימים אלה אדם אחר שישתלט על המאפייה רחבת הידיים במתחם.

ערן שוורצברד הוא שף קונדיטור ותיק ואהוד במחוזותינו, עם ניסיון של 30 שנה, הכולל לימודים בפריז אצל הגדול מכולם – פייר הרמה. בעבר הוא היה אחראי על הקינוחים במסעדת רושפלד, הנחה סדנאות אפייה, הקים וניהל קייטרינג קינוחים מצליח ואף היה הבעלים של בולנז'רי 65, עד שגם שם העסק התפרק בעקבות סכסוך שותפים (וכיום נותר אצל אוריין אבידן שעבדה לצידו). אין ספק שמדובר במאסטר אפייה של ממש, אבל הרקורד העסקי פוגם ביכולת שלנו ליהנות מהמאפים הנהדרים.

בפטיסרי- בולנז'רי שבשרונה הציע שוורצברד ערב רב של מאפים וקינוחים, מתוקים ומלוחים ופוטוגניים במיוחד – כך למשל, קשה לשכוח את קינוח העגבנייה האייקוני, שהראה מחשבה מחוץ לקופסא, וגם את פאי הלימון המדויק, המילפיי הפריזאי וכן – גם את הבגטים המתפצחים ולחמניות הבריוש הממכרות.הקהל, שאהב והוקיר את הפטיסרי בשרונה, הגיב בעצב רב על הפוסט של האופה – אנשים כתבו שהגיעו במיוחד ממרחקים כדי לטעום את המאפים שהכין, ואחרים הוסיפו כי הם מקווים שמדובר בסגירה זמנית והמקום ייפתח שוב ממש בקרוב. היו גם תגובות שרמזו שהסגירה קשורה למחירים הגבוהים, או לעובדה שהמקום היה סגור בשבתות.

ערן שוורצברד לא העביר תגובה עד לסגירת הידיעה, תגובתו תתווסף כשתתקבל.

• אוכלים שותים
• חדשות האוכל
• ערן שוורצברד
• שרונה
• בולנז'רי
• פטיסרי

התגעגענו ועכשיו הן חזרו: פריכות יותר, יפות יותר, מפתות יותר, אבל תמיד הפחמימות שלנו. עכשיו אחרי חופש הפסח, הן שבו למלא את הוויטרינות (טוב, לפחות אלו מהן שנעלמו לרגע) וכתמיד, הן טובות, מנחמות ומחכות רק לנו. אלו הן הפחמימות שהכי התגעגענו אליהן, ונבקשלחבק חזק כדי שלא יעזבו אף פעם.

פרוסה עם גבינה וריבה | חגי והלחם

מי שלא אכל את הלחם של חגי לא ידע לחם טוב מעולם, בהתחייבות. מדובר ברמה אחרת, ורק כשתאכלו תבינו. במקום שעל פינת סלמה-ויטל מציעים פרוסות לחם כפרי, משוחות בחמאה או גבינה מקומית עם ריבת פרי ביתית, וזהו ביס חלומי שלא יימאס עלינו אף פעם. חוץ מזה, שאר הכיכרות שם יפלרטטו אליכם מהזגוגית, ואנחנו נמליץ על פוגאס זיתים כפרי שפורסים מול עינכם, או לחם מחיטת איינקורן שמזכיר במעט עוגה בחושה.
חיים ויטל 25

בורקס | קונדיטוריה פוני

כולנו כבר בציפייה לתפוס מקום טוב בתור המשתרך של פוני מחר בבוקר. הרי שאין קלאסי מבורקס של שישי בבוקר בשוק לוינסקי ההומה. מי שהיה בשוק במהלך חול המועד הרגיש שמשהו חסר – אז זה הזמן להגיד וולקאם בק לבצק עלים משובח שעשוי ללא חת במילוי נדיב של גבינה בולגרית, תפוחי אדמה או תרד, כולם היו בניי. זאת בתוספת רסק עגבניות טרי ורענן, סחוג ירוק וטוב וביצה קשה בצד, ברוכים השבים פוני. התגעגענו ממש, אמנם רק שבוע אבל הרגיש הרבה יותר.
העלייה 24

בגט | Wild bread

הבגט של ווילד ברד הוא מוצר שקשה להיפרד ממנו ליותר מיום אחד. ונאלצנו להיפרד ללא פחות מ-11 יום, אבל מי סופר. מדובר בבגט פריך וחורך חיך (במובן הטוב), שמיוצר ממאה אחוז מחמצת טבעית, כולו מחומרי גלם טריים ומובחרים, וגם ללא תוספת של חומרים משמרים, רחמנא ליצלן. כנראה שזה מה שהופך אותו להכי טעים בעולם בערך. עם חמאה, או עם גבינה, עם ריבה או דבש, או אפילו נקי בלי כלום – העיקר שחזרת.
יד חרוצים 14

חלת ויזניץ' | קונדיטוריה וייס

נכון שיכולנו למצוא חלות במאפיות אחרות או אפילו להכין בבית, אבל אנחנו רוצים את הדבר האמיתי, והדבר הכי אמיתי הוא חלת ויזניץ' מבני ברק שאפשר בשגרה למצוא בימי שישי בקונדיטוריה וייס בקינג גורג'. לא צריך לנסוע עד בני ברק בשביל מלאכת המחשבת הזו, שמגיעה למשקל של 600 גרם בדחיסות ואווריריות בעת ובעונה אחת. מחר היא תחזור לחכות לכם בקונדיטוריה וייס, יחד עם רוגלך שוקולדיים ופרסבורגר פרג אליהם התגעגענו גם.
המלך ג'ורג 4

מסבחה חצילים |חומוס שלמה ודורון

החומוסייה האהובה בשוק הכרמל נפתחה שוב, לאחר שהייתה סגורה לאורך כל הפסח. ואנחנו, שהתגעגענו בהחלט, נרגשים לקראת ניגוב הפיתות הבא עלינו לטובה. חומוס גרגרים לפי הספר, חומוס שקשוקה שאין מזין ממנו או מסבחה חמימה עם חצילים שרופים על האש – נגיד כן לכולם, ונוסיף לטבול בהם פיתות רכות ומבורכות כאילו הן לא נעלמו לנו מעולם.
ישכון 29

קווין אמאן | אלון שבו

לחלוף יום יום במהלך פסח ליד הקונדיטוריות של אלון שבו היה כרוך בכאב לב. זה לא כל כך נעים לראות שבו סגור. זה לא כל כך נעים להיזכר שאי אפשר לאכול עכשיו פזחנית קרם פטייסיר, טארט פרי או קרואסון פאדג' שוקולד מלוח עם קראמבל קקאו וקרמו קפה. סתם, אתם יודעים, דוגמא שהייתה לנו בראש. אבל העיקר ששבו בנים לגבולם. נמליץ במיוחד להתפנק על קווין אמאן, כי אחרי הגמילה הכפויה הזו מפחמימות, אין נכון מהמאפה השמנמן והטוב כדי לחזור לשגרה כתיקונה.
חוזרים ביום שישי, 14.4, צ'לנוב 22 ושינקין 26

רול ג'אנדויה | פופ אנד פופ בייקרי

בכל יום ויום של חול המועד חייב אדם לשאול את עצמו – מתי כבר אוכל לחזור ולאכול רול ג'אנדויה של פופ אנד פופ בייקרי? ואם לא שאלתם את עצמכם את השאלה הזו, כנראה שפשוט עוד לא טעמתם מהעונג הזה. בצק קרואסון כרוך ודחוס, מלווה במילוי ראוי בהחלט של קרמו ג'אנדויה שוקולדי וחלומי וציפוי שוקולד וקראמבל קקאו מיובש. זוהי התורה כולה, עכשיו אפשר לחזור לרגיל.
הארבעה 28

עוגת שמרים שוקולד | בוטיק סנטרל

יש לא מעט עוגות בבקה שמרים שוקולד בעירנו, ותאמינו לי שטעמתי את כולן. המועדפת עליי היא של בוטיק סנטרל. יש אולי מתוחכמות ממנה המתהדרות בשוקולד מריר יותר, אבל אין טעימות ומנחמות כמותה. אם תשאלו אותי, הסוד הוא במילוי הנדיב של שוקולד החלב שמזכיר טעם ענוג של ילדות. גם הבצק עשוי בצורה מופתית כאשר הוא מגולגל באופן שמותיר או רטוב קלות, אך גם אוורירי וקליל במידה הרצויה. מהדברים שלא עומדים להימאס לעולם.
באתר

• אוכלים שותים
• מאפיה
• בולנז'רי
• פחמימות
• בגט