לגור בתל-אביב-יפו בקיץ זו חוויה מאוד מפוקפקת. אמנם יש ים והוא נהדר, אבל העיר עצמה הופכת למלכודת חום בוערת. בפלורנטין, השכונה שבה אני גר, השמש מכה בראש. ההמתנה לאוטובוס על דרך סלמה כרוכה בהיצמדות לקיר של בניין נטוש, כי רק שם יש פס צל חיוור. התחנה עצמה רותחת ועל ברזיה ציבורית של מים קרים אין מה לדבר. אבל רגע, זה בסך הכל חום, לא? אנחנו הרי מכירים את החום הזה, למה הוא דורש דיון נוסף? התשובה היא שמשבר האקלים דורש מאיתנו לנהל את הדיון הזה. אם לא ננהל אותו עכשיו, ננהל אותו אחר כך, עם פחות זמן ועם מחירים גבוהים יותר. ואנחנו חייבים לנהל אותו ברמת העיר, כי לממשלה שלא זזה בנושא אי אפשר לחכות יותר.

"אנחנו צריכים לחשוב בגדול ולפעול בגדול: ליצור רשת של מדרחובים מלאי עצים וללא מכוניות, שבהם נוכל ללכת או לרכוב ולעבור בין שכונות העיר. לטעת יערות וגינות מאכל בכל שכונה ושכונה ולחפש – אקטיבית – היכן נוכל לפרק כבישים או מגרשי חנייה וליצור פארקים במקומם"

מה עושה חום כבד לעיר שלנו? ימי השרב האחרונים מרמזים על זה: בשכונה שלי אנשים כמעט שלא הסתובבו ברחוב. מקומות שלרוב מלאים היו ריקים לגמרי, כי מי יכול לעמוד בתנאים הבלתי נסבלים האלו לאורך זמן? עכשיו דמיינו עומסי חום כבדים שנמשכים ימים על גבי ימים ומגיעים בתדירות גוברת? הרחובות שלנו – במיוחד בדרום העיר וביפו חסרות הצל – פשוט יתרוקנו. עסקים קטנים ובתי קפה, שתלויים בלקוחות מבחוץ, ייפגעו קשות. מי שכן ישאר ברחובות הרותחים הם מי שעובדים במרחב הציבורי כמו מנקים, מאבטחים ושליחים, והם עלולים למצוא את עצמם עובדים בתנאים לא אנושיים. חשבונות החשמל של כולנו ירקיעו שחקים וזה עדיין יהיה עדיף לרובנו מאשר לסבול ניתוקי חשמל שיהפכו לתופעה לא נדירה. ומי שמתקשה לסגור את החודש כבר עכשיו? גם הוא יצטרך להסתדר איכשהו.

כל אלה הם לא איומים תיאורטיים, הם בדיוק מה שהמומחים אומרים לנו שצפוי לקרות, ואל התחזיות האלו מצטרפות גם תחזיות לגשמי זעף, החמרה בסופות ועוד, שגם הן מהשפעות משבר האקלים. לו הממשלה הייתה לוקחת ברצינות את התחזיות האלו יתכן ומצבנו עכשיו היה טוב יותר. אבל היא לא עושה זאת, ולכן יש גוף אחר שחייב להרים את הכפפה – העירייה. עיריית תל-אביב-יפו היא עירייה עשירה וגם יעילה כשהיא רוצה. עכשיו זה הזמן שלה להכין את העיר למשבר האקלים, לפני שיהיה מאוחר מדי.

יופי, עכשיו צריך עוד 20 אלף כאלה. הגג הירוק של "אסיף – מרכז קולינרי" (צילום: עמית גירון)

האם לתל אביב-יפו יש בכלל תכנית לקראת משבר האקלים? החדשות הטובות הן שכן. עיריית תל אביב-יפו לא מתעלמת מהמשבר, וכן מתכוונת לפעול. אבל הפעולות שלה, חשובות ככל שיהיו, עדיין לא מספיקות ובהחלט לא מספיק נועזות. מה שנדרש מאיתנו עכשיו הוא להיות נועזים, נועזים באמת, ולקחת את העיר אל העידן הבא: עידן הערים הירוקות.

עיר ירוקה זו עיר שחושבת אחרת על המרחב ועל הצרכים של תושביה. זו עיר שקודם כל מבינה שחייבים להציל את המרחב הציבורי לפני שהוא ייהפך לכבשן שומם. זה מתחיל בשתילת עצים ובהפסקה של כריתת עצים קיימים (דבר שעיריית תל אביב-יפו מרבה לעשות, בניגוד לכל היגיון), עובר דרך יצירה – בעידוד העירייה – של גגות ירוקים, הקמה של מרחבים ציבוריים מקוררים שאליהם ניתן להגיע ולפגוש אנשים גם כשהחום נעשה בלתי נסבל, והצבה של הרבה יותר ברזיות מים קרים ברחבי העיר. כל אלו דברים שאפשר לעשות מהר, כבר מחר בבוקר, וככל שנקדים לעשות זאת, כך ייטב לכולנו.

אבל שינוי המרחב העירוני ממש לא צריך להסתיים בזה. תל אביב-יפו של ימינו – למרות מקומות כמו פארק המסילה – היא עיר של אספלט ואתרי בנייה. "מאורת טיח נואשת", כמו שכתב עליה מאיר ויזלטיר, על סטרואידים. עיר ירוקה לא זקוקה לעוד אספלט ומלט וטיח ובטון – היא זקוקה לאדמה, ולמרחבים ירוקים פורחים של טבע עירוני, וליער – כן, יער. בעיר. אנחנו צריכים לחשוב בגדול ולפעול בגדול: ליצור רשת של מדרחובים מלאי עצים וללא מכוניות, שבהם נוכל ללכת או לרכוב על אופניים ולעבור בין שכונות העיר. לטעת יערות וגינות מאכל בכל שכונה ושכונה ולחפש – אקטיבית – היכן נוכל לפרק כבישים או מגרשי חנייה וליצור פארקים במקומם.

אם לא עכשיו, נשלם יותר אחר כך. בני נוער במחאת אקלים בתל אביב (צילום: מגמה ירוקה)

ההצעות האלו יכולות להישמע מפחידות לחלק מהאנשים. אבל הן מסוג הדברים שתמיד מפחידים ברגע הראשון, ואחר כך אף אחד לא מבין איך לא עשינו את זה מזמן. את היתרונות נרגיש במהרה: עצים, פארקים ויערות יקררו את העיר שלנו וייתנו לנו צל. המרחב הציבורי שלנו יהיה בטוח ושוקק ונעים יותר. הטבע יעשה את שלו ברגע שנתחיל, וטבע עירוני חדש ומחוזק יתחיל להפציע. גם מי הגשמים – שמציפים את שכונות הדרום בכל חורף מחדש – יחלחלו הרבה יותר טוב כשנשחרר את האדמה שמתחת לאספלט.

גם רשימת הצעדים הזו היא רשימה חלקית בלבד. יש עוד הרבה לעשות – בתחומי האנרגיה המתחדשת, בשיפור התחבורה הציבורית, בחיזוק מערכת הרווחה ועוד. אבל הנקודה החשובה היא זו: המאה ה-21 היא המאה של משבר האקלים וגם "המאה של הערים" – המאה הראשונה שבה מרבית האנושות תחיה בערים, והמאה הראשונה שבה ערים הן שיכתיבו את אופיה של החברה שלנו. תל אביב-יפו צריכה לקחת את האתגר הכפול הזה בשתי ידיים, ולהוביל את ההתמודדות עם משבר האקלים כאן בארץ. היא יכולה לעשות זאת, וכשזה יקרה, אף אחד מאיתנו לא יביט יותר לאחור.

תל אביב יכולה יותר. איתמר אבנרי, עיר סגולה (צילום: אוסף פרטי)

>> איתמר אבנרי הוא חבר בפורום האקלים הישראלי וחבר בהנהגת "עיר סגולה", תנועה עירונית חדשה של תושבות ותושבי תל אביב-יפו, ודוקטורנט למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר-אילן.רוצים עדכונים על פעילות "עיר סגולה"? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ השקטה

• הבועה
• ❤ תל אביב
• משבר האקלים
• זיהום אוויר
• אקטיביזם ירוק
• ריאות ירוקות בתל אביב
• טור דעה

התוכנית של מירי רגב להחרבת תל אביבממשיכה לקרום עור וגידים: משרד התחבורה הודיע כי לא יערער על החלטת בית המשפט שלא לאפשר את הקמת מסוף פנורמה כפתרון חלקי וזמני לפינוי התחנה המרכזית בתל אביב, ובכך מבוטלת העברת התחנה באופן סופי, ללא כל פתרון חלופי באופק,כך מדווח האתר "המקום הכי חם בגיהנום".

כזכור, התוכנית לפינוי חלקי של התחנה המרכזית ב-2024נחתמה ביולי שעבר, אחרי זגזוגים רבים של רון חולדאי ומירב מיכאלי, שרת התחבורה בשעתו, וכללה הקמת מסוף חלופי זמני (למשך כ-10 שנים) בסמוך למתחם פנורמה שרובו מיועד לאוטובוסים חשמליים. באוקטובר שעברבלם בית המשפט את התוכניתבצו מניעה זמני לבקשת בעלי קרקעות במתחם, שטענו כי הצו באמצעותו מפקיעות הרשויות את השטח שבבעלותם תקף לחנייה המיועדת לכלי רכב פרטיים, אך לא לאוטובוסים ציבוריים. בחודש מרץ האחרוןסיכל סוכן הכאוס אמיר אוחנהניסיון להכשיר את המסוף הזמני באמצעות חוק ההסדרים, ועל פי גורמים בעיריית ת"א-יפו גם רגב וגם אוחנה פעלו למען חברי מרכז ליכוד בשכונת קריית שלום ושכונת נווה עופר שהתנגדו להצבת המסוף.

החלטת משרד התחבורה שלא לערער על פסיקת בית המשפט מבטלת דה פקטו את התוכנית לפינוי התחנה המרכזית, ומשאירה את תושבי שכונת שפירא ושכונת נווה שאנן תחת מפגע זיהום האוויר הקשה ביותר במדינה, וגם הפצע האורבני השותת של המבנה המחריד והמוזנח ימשיך לדמם ולטנף את סביבתו. המרוויח הגדול מההחלטה הוא כמובן טייקון הגז והנדל"ן קובי מיימון, מקורבו של בנימין נתניהו (המוכר מהציטוט של יאיר נתניהו בדרך למועדון החשפנות, "אבא שלי סידר לאבא שלך 20 מיליארד דולר, אתה לא יכול לפרגן לי ב-400 שקל?"), שמחזיק במבנה באמצעות חברת נצבא וממשיך להרוויח סכומי עתק מהמחדל המתמשך.

מדובר במהפך של 180 מעלות בעמדת משרד התחבורה, שפעל עד כה כדי לקדם את פינוי התחנה המרכזית, כפי הנראה כתוצאה מלחץ ישיר של רגב על בכירי המשרד. כעת נראה שאין כל תוכנית חלופית לפינוי התחנה המרכזית וכי חלון ההזדמנויות שהיה לרון חולדאי ומירב מיכאלי לקידום מהיר של תוכנית הפינוי הוחמץ מתוך שלומיאליות ומאבקי אגו ויוקרה.תושבי השכונות הכי מוחלשות בעיר ימשיכו לשלם את המחיר.

• הבועה
• תחבורה ציבורית בתל אביב
• תחנה מרכזית תל אביב
• עיריית תל אביב
• משרד התחבורה
• זיהום אוויר
• ❤ תל אביב

התחנה המרכזית תוכרז כאיזור נפגע זיהום: אחרי עשרות שנות מאבק של תושבי האיזור ועתירה לבג"ץ על ידי ארגון אדם, טבע ודין, מכריזה היום השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג על התחנה המרכזית כעל איזור נפגע זיהום – שימוש ראשון ותקדימי שנעשה בסעיף 11 לחוק האוויר הנקי. מעולם לא הוכרז איזור כמוכה זיהום בישראל ואם יש איזור שמתאים לשמש כתקדים – ברור כאוויר המזוהם שנושמים בנווה שאנן כבר עשרות שנים שמדובר בתחנה המרכזית.

פתרון תוך שישה חדשים. התחנה המרכזית בתל אביב (צילום: Spiroview inc/שאטרסטוק)

כבר ביוני השנה הודיעה השרה זנדברג כי היא מתעדת לקבל את ההחלטה במידה ולא תוצג בפניה תכנית משביעת רצון לפינוי התחנה "בקרוב". זנדברג לא קבעה תאריך להצגת אותה תוכנית ורבים העריכו רבים כי מדובר בניסיון התחמקות ממתן תשובה לבג"ץ. מאדם, טבע ודין נמסר אז לתקשורת כי "כל יום בו השרה להגנת הסביבה אינה מפעילה את סמכותה, היא חוטאת לתפקידה ומרוקנת מתוכן את תכליתו של חוק האוויר הנקי". למרות הצגת תוכנית חדשה לפינוי בשתי פעימות (2023 ו-2026) שהוכרזה בחודש יולי על ידי משרד התחבורה בראשות השרה מירב מיכאלי, ולמרות הסרת כל התנגדויותיה של עירית תל אביב להסכם שגובש, החליטה כעת זדנברג שלא להמתין עם ההכרזה משום שטרם הובהרו הצעדים להפחתה מיידית של הזיהום סביב התחנה.

בפועל מחייבת ההכרזה את העיריה להציג תוך שישה חודשים בלבד תכנית פעולה מסודרת לנקיטת אמצעים לצמצום מהותי של הזיהום בתחנה. אתגר רציני בהתחשב בעובדה שכל הנסיונות למגר את זיהום האוויר עד כה נותרו על הנייר בלבד, כפי שעולה מהעתירה לבג"ץ. עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם, טבע ודין אמר: "אנו מברכים את השרה על המהלך החשוב וההכרחי למען תושבי האיזור ולמען צדק סביבתי אקלימי". בהיעדר תוכנית כזאת יוכל המשרד להגנת הסביבה להורות על סגירת התחנה.

התחנה המרכזית. המפגע האורבני הגדול במדינה (צילום: shutterstock)

לפי התכנית שהוכרזה לאחרנה אמור משרד התחבורה להסיט עד 2023 קווים למסופים חלופיים באופן שיוביל לצמצום מאות נסיעות יומיות, אך רק ברבעון הראשון של 2024 יהיו המסופים האלטרנטיביים החדשים מוכנים (זאת בהנחה נדיבה שיהיו מוכנים בזמן), באופן שיאפשר הזזתם של חלק מקווי השירות בתחנה ואף את פינוי תחנת הלילה. נתרגם לכם את המשמעות: מדובר בדרך יפה לומר שמרבית התחבורה לא עתידה לצאת מהתחנה לפני 2026. ההכרזה היום תייצר לעיריית תל אביב-יפו ולעומד בראשה אתגר גדול, מהגדולים בהם נתקלו, בעיר המספקת אתגרי ניהול גדולים על בסיס יומיומי. אחרי עשרות שנים של התחמקות מהפיל הלבן והמכוער ביותר בעיר, ראש העיר חולדאי מגיע לנקודת אין ברירה, ולשם שינוי רווחתם של תושבי נווה שאנן תצטרך לעמוד בראש קבלת ההחלטות. מצד שני, תמיד יכול לבוא שר חדש ולחזל"ש את הכל.

• הבועה
• תחנה מרכזית תל אביב
• זיהום אוויר
• המשרד להגנת הסביבה
• רון חולדאי
• תמר זנדברג
• #פיד_תחבורה

גם זו דרך להתחמק ממתן תשובה לבית המשפט? בחמישי הקרוב הייתה צפויה השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג להשיב לבית המשפט על עתירת עמותת אדם, טבע ודין הדורשת ממנה להכיר בתחנה המרכזית כאיזור מוכה זיהום, בהתאם לסעיף 11 בחוק האוויר הנקי. במידה והייתה משיבה זנדברג בחיוב, עיריית תל אביב-יפו ומשרד התחבורה היו מקבלים דד ליין צפוף של שישה חודשים בלבד לפינוי, אולם לפני שעה קלה יצאה מטעמה הודעה לתקשורת בה היא מציינת כי "בכוונתי להכריז על התחנה המרכזית כעל אזור נפגע זיהום אוויר, על כל המשתמע מכך, ככל שמשרד התחבורה ועיריית תל אביב לא יציגו בהקדם תוכנית מפורטת לצמצום זיהום האוויר, עם לוחות זמנים ברורים ומחויבות ליישום".

>> מופע האימים של חולדאי ומיכאלי: ספרנו לכם את הספינים
>> התושבים דורשים מתמר זנדברג: הכריזי על פינוי התחנה המרכזית
>> פינוי התחנה המרכזית: האם ייכשל חולדאי במבחן הכי גדול שלו?

מי עוצר את פינוי התחנה המרכזית? גרפיטי נגד רון חולדאי

ומתי נדרשים המעורבים להציג את התכנית המדוברת? "בקרוב" ו"בהקדם" הן התשובות הכי מדויקות שקבלנו, יחד עם תחושה לא נעימה של "תחזיקו אותי". הסיפור של התחנה המרכזית מכיל בתוכו מאבק של שלושים שנה שהיה אמור להסתיים בהסכם פינוי מורכב בדצמבר האחרון. בדרום העיר חיכו לפינוי הזה כמו לחמצן לנשימה וזאת לא מטאפורה – זיהום האוויר שם גבוה ב-30% מהמותר בחוק ובשכונות הסמוכות לתחנה אובחנו פי שניים יותר מקרי סרטן ולב פר נפש לעומת יתר חלקי העיר.

כן, זה האוויר שנושמים ילדי השכונות הלומדים בשלושת בתי הספר ובגנים הסמוכים לה וזה השינוי שבעיריה ובמשרד התחבורה החייבו לייצר בהסכם המשותף, שהשרה מיכאלי דחפה בכל הכוח (כפי שעולה מהודעות המשרד) וסוכל על ידי עיריית תל אביב-יפו. התירוץ לפיצוץ – בריכת חורף במסוף וולפסון, אחד מהמיקומים החדשים שיועדו למסופים, עליה אמרו כלל ארגוני הסביבה והמשרד לאיכות הסביבה עצמו כי יש לה אפס חשיבות סביבתית.

השאירו את המפגע במקומו. רון חולדאי ומרב מיכאלי עם פתיחת מנהרת קרליבך (צילום: נתלי מון)

לאחר פיצוץ ההסכם, שהותיר את דרום העיר עם מפגע עירוני שמהווה טריגר ישיר למחלות קשות ופשע – ובלי תכנית פינוי נראית לעין – עשה רושם שהנושא ירד מסדר היום הציבורי וזאת ללא ספק לשמחת הטייקון קובי מימון, מבעלי נצבא, מפעילת התחנה. אבל הקהילה למודת האכזבות של נווה שאנן לא מוותרת ועד לפני דקות ספורות היו נשואות כל העיניים לשלב הבא במאבק – תשובת השרה להגנת הסביבה לעתירה המשפטית שהוגשה על ידי ארגון אדם, טבע ודין, אחרי שלא נענתה למכתב ההתראה שהגיש הארגון.

בעוד בעירייה ובמשרד התחבורה ממשיכים לספק תשובות קלושות וספינים – מהן עולה בבירור שהם ישמחו מאוד אם בדרום העיר פשוט ילכו הביתה וישכחו מהעניין – ניסינו להבין מה הסיכויים שהנס יקרה והתחנה אכן תוכר כאיזור מוכה זיהום. אם תענה השרה לדרישה זאת תהיה הפעם הראשונה בישראל בה יופעל סעיף 11 לחוק האוויר הנקי. עו"ד בר רוזוב, מ"אדם טבע ודין" אמרה לנו בעבר כי "המשרד להגנת הסביבה מודע לנתונים החורגים באזור התחנה ואף התייחס לכך לא פעם. גם השרה הנוכחית וגם השרה הקודמת ציינו כמה מסוכן האזור לבריאות. אם באזור שיש בו כזאת חריגה מוכחת מתקני זיהום האוויר לא יעשה שימוש בחוק, למה המחוקק כתב את הסעיף?"

אזור אסון ומפגע סביבתי. התחנה המרכזית (צילום באדיבות פעילים נגד התחנה המרכזית)

הפעילים אינם אופטימיים, וההודעה שיצאה מטעם השרה מוסיפה לפסימיות שלהם. לדבריהם, סירבה זנדברג להפגש איתם ואף שלחה את המשטרה לפרק הפגנה שהתארגנה 100 מטרים מביתה. הפעילים סבורים כי זנדברג עברה מכבש לחצים אדיר מטעם העירייה.

"אנחנו שמחים על הודעתה של השרה תמר זנדברג, מודים לה על כך ורואים זאת כצעד משמעותי בכיוון הנכון", אמר גדי טונס, מוותיקי הפעילים במאבק הפינוי. "עם זאת אנחנו חוששים שזה יקנה לחולדאי עוד הזדמנויות למסמס את הפתרון. חולדאי פועל ללא לאות ומזה זמן רב להכשיל את הפתרון. אנחנו מצפים מזנדברג להיות יותר נחרצת ואמיצה ולהכריז על אזור נפגע זיהום אוויר באופן מיידי. לעירייה היה מספיק זמן, הממשלה עלולה להתחלף כל יום, והתקדמות ברוכה זו יכולה להעלם. גם מיכאלי הכריזה קבל עם ועדה על פינוי וזה לא קרה. אנחנו קוראים לזנדברג לא להתמהמה ולהכריז כבר עכשיו".

מטעם מטה המאבק בתחנה המרכזית נמסר: "אנחנו מברכים את השרה על הצעד הכל כך נדרש הזה וקוראים לה לא להתמהמה ולהכריז באופן מיידי על האזור כנפגע זיהום אוויר. רק הכרזה כזו תבטיח שאכן תוכן תכנית מפורטת עם מחויבות ליישומה ולוחות זמנים ברורים. נואשנו כבר מהבטחות על הקרח. עשרות אלפי התושבות והתושבים הגרים סביב התחנה והילדים במוסדות החינוך הקרובים רוצים כבר לנשום אוויר נקי. כל יום שהתחנה ממשיכה לפעול גוזר את גורלנו למחלות ומוות מוקדם וממרר את חיי הנוסעות והנוסעים בתחבורה הציבורית. ההכרזה הזאת היא תקוותנו האחרונה שממשלת השינוי אכן תביא את השינוי בנושא הזה".

• הבועה
• ❤ תל אביב
• תחנה מרכזית תל אביב
• זיהום אוויר
• איכות הסביבה
• המשרד להגנת הסביבה
• תמר זנדברג
• רון חולדאי
• מרב מיכאלי

מאז שרון חולדאי ומרב מיכאלי החליטו להיכנע ולעכב את פינויה של התחנה המרכזית, נשכח מעט המפגע הנורא שממשיך למרר את חייהם של תושבי שכונת נווה שאנן ושכונת שפירא, אבל זיהום האוויר לא התעכב לרגע. והנה, ממש הבוקר יצא עמוס שפירא, המתמודד לראשות עיריית תל אביב, בפנייה דחופה למבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדרישה לפתוח בבדיקה של התנהלות עיריית תל אביב-יפו והעומד בראשה בכל הקשור לזיהום האוויר בשכונת נווה שאנן והדיווחים לתושבים בנושא זה.

>> פרס של 40 מיליון שקל בשנה: להלאים את התחנה המרכזית
>> משרד התחבורה נכנע, עיריית תל אביב התקפלה, התושבים ישלמו

במכתבו מציין שפירא כי בכלי התקשורת דווח לאחרונה על מכתב חריג בחומרתו שקיבלה העירייה מהמשרד להגנת הסביבה, שם נוזף המשרד בעירייה ובאנשיה על שאינם מציגים את העובדות לאשורן לתושבים, בדבר זיהום האוויר בשכונה.לאור זאת, דורש שפירא את בדיקת מבקר המדינה בדחיפות בשני היבטים משמעותיים:הראשון – היעדר הטיפול בסוגיית זיהום האוויר מצידה של העירייה, המעמיד בסכנה בריאותית את תושבי שכונת נווה שאנן והאזורים הסמוכים לתחנה המרכזית;והשני – הצגת הנתונים המטעים לכאורה לתושבי השכונה, דבר המעלה תהייה: האם ייתכן שהעירייה, שמסתירה את האמת לכאורה מהתושבים, עושה כך גם במקרים נוספים? והאם ראוי שראש רשות הבוחר לטאטא את האמת, ימשיך ויכהן בתפקידו?

התחנה המרכזית. המפגע האורבני הגדול במדינה (צילום: shutterstock)

"אני חש חובה עמוקה לפנות למבקר המדינה על מנת להביא לבדיקה מעמיקה של הנושא, ולפעול עוד היום כדי להגן על שלומם ובריאותם של תושבי נווה שאנן", אמר שפירא. "לא ייתכן שבעלי התפקידים הבכירים ביותר – החל מרה"ע, דרך מנכ"ל העירייה ועובדים נוספים יציגו עובדות שאינן מדויקות בפני התושבים, בנושא שמשפיע באופן מיידי ומשמעותי על איכות חייהם ובריאותם. אני מבקש שהמבקר יבדוק האם ראש עירייה המתנהל באופן זה, ראוי להמשיך ולכהן בתפקידו", הוסיף שפירא.

עמוס שפירא בהכרזה על התמודדתו על ראשות העיר (צילום: רפי דלויה)

כזכור, החלטה שהתקבלה על פינוי התחנה ב-2023 נתקלה בחומת התנגדות של הטייקון קובי מימון וחברת הנדל"ן שלו נצבא, כשגם העירייה החלה להערים קשיים על קבלת ההחלטה ונסוגה ממנה בשלל תירוצים גרועים ומשונים, תוך כדי שמשרד התחבורה והמשרד להגנת הסביבה עושים קולות של שטיח. כתוצאה מכך נדחה הפינוי למועד מאוחר יותר שגם לגביו אין כל התחייבות, וההזדמנות לעשות שינוי מהותי באזור תוך פרק זמן קצר הוחמצה.

• הבועה
• תחנה מרכזית תל אביב
• זיהום אוויר
• הגנת הסביבה
• עיריית תל אביב
• בחירות לעיריית תל אביב
• עמוס שפירא