זה לא נגמר. כמעט שנתיים אחרי פרוץ מלחמת שבעה באוקטובר, וחלק לא קטן מהמפונים מיישובי הדרום והצפון עדיין לא שבו לביתם. תל אביב-יפו עדיין מארחת אלפי מפונים שאיבדו את ביתם ולא חזרו אליו, ואליהם התווספו עוד אלפי מפונים מגוש דן שפונו מבתיהם אחרי שניזוקו בעקבות המלחמה באיראן. עיריית תל אביב-יפו, שהפנתה משאבים רבים לטיפול במפונים וסיוע להם, נפרדה רק לאחרונה מתושבי קיבוץ רעים ששוכנו בשני בניינים חדשים בפלורנטין, וכעת היא פונה לסייע למפונים החדשים למצוא מקום לגור בו.

העירייה הכריזה אתמול על השקת פרויקט "כאן גרים"- פלטפורמה מקוונת, זמנית וייעודית שמסייעת למפונות ולמפוני המלחמה למצוא דירה לשכירות בעיר לצורך כך, הוקמה בסיוע מוקד ערב"ה (המופעל בשותפות על ידי פורום חברות הצמיחה ומערך הדיגיטל הלאומי) פלטפורמה מקוונת, זמנית וייעודית, המחברת בין מפונים לבין משכירים המעוניינים להעמיד עבורם דירות פנויות להשכרה לטווח קצר (לתקופות של החל מחודש ועד לשנה) בעיר תל אביב-יפו.

>> התקשורת הישראלית חצתה את נקודת האל-חזור. לא תהיה לה תקומה
>> ג'רמי פוגל נגד אלוהים: הספר שיחזיר אתכם בשאלה או לפחות ינסה

הפלטפורמה נועדה לספק פתרון מהיר ומכבד לתושבים שאיבדו את בתיהם ולקדם סולידריות ואחריות הדדית בתקופה מאתגרת זו. יתרונה של הפלטפורמה הוא ביכולת שלה לרכז מלאי של דירות לשכירות, לתקופות של החל מחודש ועד לשנה כאמור, שמקורן בדירות נופש, מלון דירות, מעונות, מלאי של דירות שכורות, מלאי של דירות שנמצאות בבעלות יזמים וטרם נמכרו לרוכשים פרטיים, משכירים פרטיים ועוד.

מפונים שיהיו מעוניינים בכך, יוכלו ליצור קשר עם המשכיר/ה באמצעות פרטי הקשר המופיעים בפרטי הדירה, וחוזה השכירות ייחתם ישירות מולם לפי התנאים שעליהם יסכימו הצדדים. המשכיר/ה עשוי/ה לבקש הצגה של תעודת מפונה אשר תסופק על ידי העירייה. בשלב הראשון יוצאת קריאה לבעלי דירות ומשכירים להזין את הדירות שברשותם לאתר כך שיווצר מאגר דירות מגוון ולאחר מכן יוכלו תושבי העיר המפונים להיכנס ולאתר דירות מתאימות לצרכיהם. יודגש כי העירייה אינה צד לחוזה השכירות וכי הדירות או המשכיר/ה המפורסמים באתר אינם נבחנים מראש על ידי מפעילות האתר.איך מתחברים ומוסיפים את הדירה שלכם למאגר? הנה, הכל כאן.

• הבועה
• מלחמת שבעה באוקטובר
• עיריית תל אביב
• שכירות
• דירות להשכרה

לא צריך להיות סוכן נדל"ן בשביל להבין את זה: המלחמה מרסקת את שוק הדיור בתל אביב. דירות חדשות לא נמכרות, שוכרים צעירים חוזרים אל הבית המוגן של ההורים, וקבוצות הפייסבוק השכונתיות מלאות במאות הצעות לסאבלטים של מספר חודשים ויותר. על פידיווח של קים לגזיאל ב"דה מרקר", מדובר במגמה רחבת היקף שמשפיעה על מחירי השכירויות בעיר כבר עכשיו ומתבטאת בחלק מהמקרים בירידה דרמטית בשכר הדירה החודשי.

סוכני נדל"ן עימם שוחחנו ב"טיים אאוט" אישרו הבוקר את הדיווח ומספרים על קיפאון כמעט מוחלט של שוק השכירויות בעיר, כשדירות רבות מתפנות משוכריהן בגלל היעדר מרחב מוגן, התגייסות למילואים עד מועד לא ידוע או דחף לעזוב את תל אביב למקום מטווח פחות. גורמים בענף מספרים שבעוד בספטמבר לבלב שוק השכירויות לקראת תחילת שנת הלימודים ונדמה היה שמחירי השכ"ד עולים שוב, המצב כעת הוא חסר תקדים מבחינת היעדר הביקושים.

"זה מצב טבעי בשבועות הראשונים של מלחמה שכמותה לא ידענו, אנשים בחוסר ודאות כלכלי מוחלט ונכנסים לבונקר מבחינת הנכונות להשקיע במעבר דירה, בטח שלא בשכר דירה גבוה יותר", אמר לנו סוכן נדל"ן ותיק שהעדיף להישאר בעילום שם, "אבל אם זה יימשך כך עוד חודש-חודשיים נתחיל לראות אימפקט דרמטי מאוד על המחירים. כבר עכשיו יש לי דירות שהבעלים שלהן מוכן להשכיר ב-1,000 עד 1,500 שקלים פחות מהמחיר שביקשו לפני חודש, אבל אף אחד לא רוצה אותן. אם בימים רגילים הטלפון אצלנו לא מפסיק לצלצל, עכשיו אנחנו מקבלים שתיים-שלוש שיחות ביום של אנשים שמתעניינים בדירות להשכרה".

על פי הדיווח ב"דה מרקר", הסוגיה המרכזית שמטרידה את שוכרי הדירות בתל אביב היא קיומו של ממ"ד בדירה או ממ"ק בבניין, כשדירות שאינן ממוגנות ונמצאות בבניינים ישנים כבר רושמות ירידת ערך חדה. כך, למשל, מספר לנו אותו סוכן ש"דירת 3 חדרים במרכז תל אביב (אזור בוגרשוב) שעמדה להשכרה לשותפים בסכום של 9,000 שקלים לחודש, מוצעת עכשיו ב-7,500 שקלים לחודש ועדיין אין עליה קופצים. זה בניין ישן שאפילו חדר המדרגות שלו הוא לא מרחב מוגן, אנשים שומעים את זה ואפילו לא באים לראות".

בהתאם לכך, האזורים בתל אביב שבהם אפשר כבר לזהות את המגמה הם שכונות דרום ומזרח העיר שסובלות מפערי מיגון קשים, כמו גם באזורים הפחות מחודשים של פלורנטין, לב העיר והצפון הישן. המצוקה גדולה במיוחד ביפו, גם על פי "דה מרקר", שם מוביל החשש מהתלקחות סביב החיים המשותפים לעצירה טוטאלית בהשכרת דירות יפואיות על ידי יהודים. לאחר שנים של ביקושי שיא אפשר פתאום לראות שלטי "להשכרה" ו"למכירה" על בניינים ברובע הערבי-יהודי של העיר, מחזה שכמעט ונעלם בשנתיים-שלוש האחרונות לקראת השקת הרכבת הקלה.

• תל אביב נלחמת
• הבועה
• שכירות
• חיפוש דירה
• נדל"ן
• דירות בתל אביב
• דירות להשכרה

נהוג לומר על תל אביבים שהם מנותקים מהמצב הביטחוני. זה, כמובן, לא נכון – ואנחנו חווים זאת על בשרנו בימים האחרונים – אבל אני מבין איך אפשר להרגיש טיפה מרוחקים לפעמים. הנה, באותו יום שבת בו התחילה המלחמה הזאת יצאתי מהדירה השכורה שלי בפלורנטין כדי לבקר את ההורים שלי בלב תל אביב, בדיוק כמו שאני נוהג לעשות בסופי שבוע. דאגתי לקרובים בעוטף עזה, לחיילים שמחרפים את נפשם, אבל גם הרגשתי איזושהי תחושה של "אני בסדר". או לפחות "אני בטוח". ואז התחילו הדיווחים על פגיעה ישירה בפלורנטין, באזור אברבנאל.

כמובן שחשבתי "מה הסיכויים שזה ייפול דווקא על הבניין שלי?", אבל ככל שהדיווחים, התמונות והסרטונים מהאירוע המשיכו לזרום, הגעתי למסקנה שהרקטה נפלה די קרוב למקום בו ישנתי לפני פחות מ-24 שעות. הרקטה נפלה באותו מקום לו קראתי בית בשנה האחרונה, אותו מקום בו לפני כמה שבועות חידשתי עליו חוזה – כי זו באמת דירה נחמדה במחיר די הוגן, ובעל הבית נחמד, וכל כך קשה למצוא דירה בתל-אביב, ולמי יש כוח עכשיו לעבור דירה שוב? עכשיו זה אותו מקום שחסום על ידי העירייה, ומכיל בתוכו כמעט את כל רכושי עלי אדמות.

הדרך הכי טובה לתאר אותי היא "בר מזל" – מזל שלא הייתי שם כשזה קרה, מזל שלא גרתי בבניין ליד שנהרס לחלוטין, מזל שיש לי הורים שגרים בתל אביב בדירה גדולה מספיק להלין, להאכיל ולהלביש אותי. אני בר מזל שאני עדיין חי, ואין לי באמת על מה להתלונן. אבל… אבל אני רוצה להתלונן – על הדברים הגדולים כמו המלחמה הנוראית הזו והממשלה הכושלת הזאת שמפקירה את אזרחיה, וגם על הדברים הקטנים, כמו זה שאני לא יכול להיות עם החפצים שלי, במיטה שלי, בדירה שלי. אני יודע שזה מטופש, אבל אלו בדיוק הדברים שאתה מתרגל אליהם כאדם בעולם המודרני, ולוקח כמובן מאליו. ואז הם אינם.

ב-"מועדון קרב" מוצג פרוטגוניסט שרואה את הרכוש שלו כחלק ממנו, עד שהדירה שלו מתפוצצת בשליש הראשון של הסרט, והוא מוצא את עצמו לא רק ללא קורת גג ורכוש, אלא גם ללא חלק גדול מהקיום שלו. בסרט זו היתה הדחיפה שהוא צריך כדי להתנתק מהעולם הקפיטליסטי והחומרני שהוא חי בו, ולהקים את אותו מועדון קרב שבשם היצירה. במציאות, אני לא חושב שזה הולך לקרות לי (וגם אם זה היה קורה, לא הייתי יכול לספר לכם על זה). זה מרגיש מוזר לאבד את כל הדברים החומריים שקנית במהלך חייך, כי אתה בכל זאת מרגיש חיבור אליהם: התקליטים שקניתי בחנויות שונות, הפטיפון שלקחתי מדירת שותפים קודמת, הפוסטרים שהשתמשתי בהם כדי להוסיף צבע, החולצות המצחיקות שהיו בארון שלי וסימלו אילו סרטים וסדרות אני אוהב. הם כולם נהרסו, או נמצאים כרגע מחוץ להישג ידי עמוק בתוך דירה שלא ברור מצבה עד שהעירייה תפתח את הכניסה לבניין.

זה גם מוזר להיות עצוב על דירה שאף פעם לא באמת הייתה שלי. היא דירה שכורה כמובן, כמו מרבית הדירות בתל-אביב. בשונה מכל הרכוש שאיבדתי, זה אפילו לא דבר שבאמת היה בבעלותי. אבל עדיין, זה המקום לו קראתי בית כבר שנה, ויש לי הרבה זיכרונות משם.אני מקווה שכבר הבהרתי שיש הרבה אנשים במצב הרבה-הרבה-הרבה יותר גרוע ממני. אם אתם רוצים לעזור,יש הרבה דרכים לעשות זאת – הרבה מקומות לתרום כסף, אוכל, ציוד, מקומות להתנדב, מקומות לעזור באריזות. אני סתם עוד תל-אביבי מנותק שצריך לגור בחלק אחר של תל-אביב לתקופה מסוימת, אבל האירוע הזה בהחלט גרם לי להבין כמה מהר יכול להשתנות המצב שאנחנו לוקחים כמובן מאליו. כמה מהר החיים המשעממים שלי כחצי-מובטל בדירה קטנה בפלורנטין יכולים להיראות זוהרים, כשאני פתאום מאבד אותם, וכמה מזל באמת יש לי – בלי ציניות. טוב, אולי עם קצת ציניות. בכל זאת – אני תל אביבי.

• טור אישי
• תל אביב נלחמת
• ❤ תל אביב
• שכירות
• מחדל נתניהו

נתונים מרעישים בדו"ח מיוחד שפרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מאשרים במספרים ודאטה את מה שכל תושב בעיר הרגיש על בשרו בעשור החולף: שוכרי הדירות בתל אביב בצרות. על פי הדו"ח שפורסם תחת הכותרת היבשושית "בעלות על דירה, 2022-2013", כ-50 אחוז מתושבי העיר (כמעט כפול מהממוצע הארצי העומד על 28 אחוז) חיים בכ-107 אלף דירות שכורות, ורק כשלושה אחוזים מתוכם בפורמט כלשהו של דיור מוגן או ציבורי. במרבית אזורי הביקוש שבין צפון יפו לצפון החדש, יותר (ולפעמים הרבה יותר) מ-55 אחוז מכלל היצע הדירות הן דירות להשכרה.

משמעות הנתון הדרמטי הזה היא שבאין פתרונות דיור בר-השגה, שוק השכירות בתל אביב הפך לגיהנום עבור השוכרים, עם היצע מצומצם, ביקוש גבוה וכמובן תחלופת שוכרים שהיא מהגבוהות בארץ: בכ-20 אחוז מהדירות להשכרה בעיר התחלפו השוכרים בין 2021 ל-2022. התחרות הקשה על כל דירה סבירה בעיר מובילה מצידה לזינוק נוסף במחירי השכירות, שעלו לאורך העשור שנבדק בכ-20 עד 30 אחוז ויותר , תלוי בשכונה ובשנה.

במקביל, דעך גם הדיור הציבורי בעיר כמו במדינה כולה, בה איבד הדיור הציבורי כ-1,000 דירות בכל שנה לאורך העשור. רק כ-6,400 דירות בתל אביב משתייכות לדיור הציבורי, שהן כעשרה אחוזים מכלל הדירות בדיור ציבורי בישראל (לעומת כ-15 אחוזים שתורמת חיפה, למשל).

הנתונים קשים במיוחד כשבוחנים את טווח הגילים של שוכרי הדירות בתל אביב: בפלח האוכלוסיה שעד גיל 34, למעלה מ-90 אחוז מתושבי העיר מתגוררים בדירות שכורות (לעומת כ-60 אחוז בירושלים), בעוד בקרב בני ה-35 עד 44 מדובר בכ-74 אחוזים של שוכרי דירות מכלל התושבים בגילים אלו. מדהים לא פחות: גם בקרב פלח האוכלוסיה המבוסס בגילי 54-45, רובם בעלי משפחות, יותר מ-50 אחוזים מתושבי תל אביב חיים בדירות שכורות (כמעט כפול בהשוואה לירושלים).

• הבועה
• משבר הדיור
• ❤ תל אביב
• שכירות
• דירות בתל אביב
• דירות להשכרה

אם במקרה אתם אוהבים לגור בתוך דירה, ואם במקרה קשה לכם יותר ויותר לשלם שכירות כדי לממש את האהבה הזאת, גם אתם בוודאי מתעניינים בקונספט שנקרא "דיור בר השגה". בשנים האחרונות החלה עיריית תל אביב-יפו לפעול בשוק הנדל"ן אחרי עשורים של הימנעות על מנת להגדיל את היצע הדיור בהישג יד בשכירות. הבעיה היא שכדי לדעת היכן ומתי מגרילה העירייה דירות כאלה, צריך לעקוב מאוד מקרוב אחרי הפרסומים ובכל פעם להירשם מחדש ולהתפלל. ובכן, הבעיה הזאת נפתרה: יוזמה חדשה של העירייה שהושקה היום מאפשרתרישום חד פעמי להשתתפות בכל ההגרלות במהלך 2023.

הביקוש העצום לדיור בר השגה בעיר התברר כמעט מיד, כששעה קלה לאחר השקת אתר הרישום הוא קרס מעומס משתמשים. הביקוש הזה מקבל גם פרופורציות קשות כשמבינים שהעירייה צפויה להגריל במהלך השנה כ-80 דירות בלבד בשישה פרויקטים שונים (זאת בנוסף ל-400 הדירות הקיימות ברחבי העיר). המתעניינים בשכירות נדרשים למלא שאלון אפיון קצר אונליין, שמסווג אותם בהתאם לגודל הדירה שמתאימה לצרכיהם. הפרטים והמאפיינים נשמרים במערכת ממוחשבת, והנרשמים יוגרלו באופן אוטומטי בכל פרויקט שיכלול דירות בגודל העונה על צרכיהם. ההרשמה נפתחה היום (21.12) וצפויה להסתיים ב-25 בינואר.

הנרשמים להגרלות יצטרכו לעמוד בתנאי הזכאות הנוקשים בחמישה קריטריונים מרכזיים:

• חסר.ת דירה:כל הבגירים במשק הבית הם חסרי דירה או אינם בעלים של חלק העולה משליש דירה.
• תושב.ת תל אביב-יפו:לפחות אחד הבגירים במשק הבית הינו אזרח ישראל תושב תל אביב-יפו במשך שלוש השנים שקדמו למועד הקובע, או במשך 4 מתוך 10 השנים שקדמו למועד הקובע.
• הכנסות מרביות:סך ההכנסה החודשית הממוצעת ברוטו של כל הבגירים במשק הבית ב-12 החודשים האחרונים שקדמו למועד הקובע לא עלתה על הרף העליון להכנסה חודשית של משק בית בעשירון שביעי, בהתאמה למספר הנפשות במשק הבית לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי (מספר הנפשות במשק הבית לצורך חישוב ההכנסה החודשית יחושב החל משתי נפשות – בכפוף לאישור מועצת העיר). לגבי עצמאיים יבחנו ההכנסות בהתאם לדו"ח השנתי האחרון אשר הוגש לרשויות המס.
• הון עצמי מרבי:סך ההכנסות של כל הבגירים במשק הבית לא עולה על 600 אלף שח (למעט פנסיה).
• גיל מינימלי:גילו של אחד מהבגירים במשק הבית הינו 26 שנה ומעלה.

לאחרונה אישרה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה את מדיניות הדיור העירונית לגבי דיור בהישג יד בקרקעות פרטיות ובקרקעות עירוניות. לפי המדיניות שאושרה, בכל תוכנית שתקודם בקרקע פרטית, יעמוד שיעור הדיור בהישג יד במחיר מופחת על כ-15 אחוזים מסך כל הדיור בפרויקט. בקרקעות עירוניות יעמוד שיעור הדיור בהישג יד במחיר מופחת על 50 אחוזים. בנוסף לכך, באוגוסט האחרון קבעה מועצת העיר, כי שיעור ההנחה בדיור בהישג יד בקרקעות פרטיות יעמוד על 40% ממחיר השוק (שיעור ההנחה המקסימלי שרשות מקומית מוסמכת לקבוע על פי חוק), וגובה שכר הדירה בדיור בהישג יד בקרקעות עירוניות יעמוד על 25% מההכנסות הנטו של משקי בית מהעשירון ה-5. במקביל, טוענים בעירייה, נמשכים המאמצים לקדם הצעת חוק לרגולציה בשוק השכירות הפרטית.

ולרשימת ההגרלות שיתקיימו לאורך 2023.נרשמים כאן.בהצלחה לכולנו:

• פרויקט מידטאון תל אביב:22 יחידות דיור בנות 3 חדרים במתחם הממוקם בסמוך לפארק שרונה ולמגדלי עזריאלי (רחוב מנחם בגין 144).
• פרויקט עזריאלי טאון:21 יחידות דיור בנות 3 חדרים במגדל מגורים באזור עזריאלי המיועד כולו להשכרה. הפרויקט ממוקם בסמוך למגדלי עזריאלי (רחוב מנחם בגין 146).
• פרויקט יסוד המעלה 33:שש יחידות דיור בנות 3 חדרים.
• פרויקט גני שפירא:הוקם בשנת 2013 באמצעות החברה עירונית "עזרה ובצרון" ובמימון עיריית תל אביב-יפו,באופן ייעודי לדיור בר השגה והביא להתחדשות חסרת תקדים של השכונה הדרומית. במהלך 2023 יוקצו בפרויקט שש יחידות דיור בנות 3- 5 חדרים.
• גינדי חשמונאים:25 יחידות דיור בנות 2 חדרים בפינת הרחובות קרליבך והחשמונאים.
• פרויקטWE:יחידת דיור אחת,בת 2 חדרים, במתחם הסמוך לדרך השלום ולמגדלי עזריאלי (רחוב מנחם בגין 150).

• הבועה
• דיור בר השגה
• דירות בתל אביב
• משבר הדיור
• שכירות
• עיריית תל אביב