>> אייר אלעזרא היא מהאגדתיות שברקדניות בת שבע כבר כמעט שני עשורים, ובשבוע הבא היא תככב עם הלהקה ברימייק המבריק של "אנאפאזה" שעלה לראשונה ב-2023, בהפקה משותפת של להקת מחול בת שבע ו-toMix. כרטיסים אחרונים נותרו להופעות דצמבר (החל מחמישי הבא, 12.12)והם מחכים לכם כאן.

>> העיר של ג'ולי שלז // עץ שעליו התנשקתי וקפה שהוא בית כנסת
>> העיר של אריק אבר // הגן שבו הפכתי לאבא ומקומות לשוטטות לילית

הפעם האחרונה שהופעתי עם "אנאפאזה" הייתה בשנת 2007 כשהייתי באנסמבל. ועכשיו, 20 שנה אחרי, הכל השתנה והכל אותו דבר. מתרגשת מאוד. אני בת מזל להמשיך להיות חלק מהלהקה, אני מאוהבת ברקדנים וממשיכה ללמוד המון מהמורה הכי טוב לחיים אוהד נהרין, להמשיך לחקור ולעבוד עם הגוף וכמובן להופיע.

1. הרחובות של תל אביב

הדבר שאני הכי אוהבת בעיר זה את הרחובות שלה. אני תמיד אוהבת לשוטט בה ולגלות בה צדדים ומקומות חדשים, ומצד שני גם להתקל בחברים ומכרים. בשבילי, סוד הקסם שלה זה שיש לה את האנרגיה והדינמיות של עיר אבל גם שלפעמים היא מרגישה פשוט כמו שכונה גדולה.

2. בוקה

יושבת שם כל בוקר, כמעט תמיד פוגשת חברים, שכנים, הורים ומכרים. המקום מלא באופטימיות ושירים שמחים, עושה לי טוב בלב. במיוחד בתקופה הזאת.
אחד העם 91

3. גרציאני

בית קפה אהוב מתקופת חופשת הלידה שלי עם בתי הבכורה. לוקחת קפה וישר לגינת קרית ספר.
יהודה הלוי 123

4. נילוס

המקום הכי סקסי, עם מוזיקה, תאורה, ואווירה מדהימה, וכמובן מורן, המארחת הכי טובה במזרח התיכון.
אלנבי 33

5. מגדל המים במזא"ה

אוהבים לקחת לשם את הילדים. לספר להם שיש שם מפלצת מים שכלואה בתוך המגדל ואם ממש נהיה שקטים נוכל לשמוע אותה שוחה. בסוף החודש אני ואחי היקר, האמן אדם אלעזרא, נציג שם עבודה שלנו – "שמתי עליך עין" – וזה מרגש אותי מאוד מאוד.
מזא"ה 36

6. פיקוק

בר שכונתי. משנת 2010 מתחת לבית.
מרמורק 14

מקום לא אהוב בעיר

רחוב אלנבי. מה קורה שם? מאוד אוהבת להסתובב שם, כרגע לא יכולה, לא עם אופניים ולא ברגל.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
מאז המלחמה, אם אני לא עם הילדים, או לא בסטודיו רוקדת ועובדת – אני שוקעת. מרגישה שאני יוצאת מדעתי ובא לי לצרוח. המון כאב, זעם, וכעס מהטרלול והמפלצתיות שיש פה. אבל יצא לי לראות את ההצגה "מלאכים באמריקה" א' וב' בקאמרי, הפקה מדהימה עם שחקנים פשוט מצויינים כמו יואב לוי ומיה לנדסמן.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הסרט "Stop Making Sense" של הלהקה Talking Heads. יום אחרי שחזרתי מהסרט רציתי לסטודיו והרגשתי מפוצצת בהשראה, זה לא קרה לי הרבה זמן.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
העמותה שאני תומכת בה היאמטה משפחות החטופים. כמעט בכל שבת אני שם, לצערי המצב לא משתנה ורק נהיה גרוע יותר. ללכת לשם ולהיות עם המשפחות זה המינימום שאני יכולה לעשות.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
דנה קפלנסקי. היא מאמנת כושר, בעלת סטודיו ברוטשילד 3, מקצועית, מרימה, אהובה עם לב ענק.

מה יהיה?
אם יהיה פה טוב? צריך להיאבק על הטוב הזה.

• העיר שלי
• בת שבע
• בוקה
• רחובות בתל אביב
• גרציאני
• פיקוק
• מזא"ה

שלי שלייר היא מבעלי קבוצת בוקה, שפתחה לאחרונה את קפה דה סוליי בכוכב הצפון. ב-7.10 היא התעוררה בבהלה בביתה לרעש האזעקות. "בן זוגי רץ אליי עם אריאה, בתנו בת השנתיים, בעודה אוכלת שזיף וקרא לי למהר לממ"ד. אני לא אשכח לעולם את הרגע הזה. הפחד וההלם היכה בכולנו. היה ברור שמשהו חריג מתרחש ומרגע לרגע זה רק הלך והקצין". בעוד השעות נוקפות וממדי האירוע מתבררים עמדו שלייר ושותפה עומר פעמוני אשל בקשר עם הצוותים בבתי קפה, ושמעו מהעובדים שהם מבוהלים. "מהר מאוד קיבלנו החלטה לשחרר אותם ולתת להם לחזור לביתם. אני ומשפחתי עברנו להיות עם המשפחה המורחבת והעברנו את השעות עם המון פחד וחרדה למציאות המזעזעת שהתרחשה בארץ".

>> העיר שלנו: 8 המלצות מושלמות שקיבלנו השבוע בתל אביב

1. התדר

אמנם מאז שילדתי את אריאה אני יוצאת הרבה פחות, אבל מבחינתי התדר הוא מקום פשוט מהמם בפשטות שלו, ביופי הבוהמי והגרובי שלו, במבנה היסטורי עם ארכיטקטורה מדליקה ועוד. בשנים האחרונות כל מתחם בית רומנו הלך והשתבח ואסור לתת ליזמי נדל"ן להוריד יום אחד את הבניין הזה. התדר הוא מוסד תרבות בעיר, נקודה.
דרך יפו 9

2. גן קריית ספר

מקום מהמם ופסטורלי במרכז העיר. אין הרבה פינות חמד כאלה עם אדריכלות נוף ממש יפה. פיסת טבע בעיר שכיף לבקר ולשבת בה לפיקניק או לתרגל יוגה או מדיטציה.
וילסון 14

3. קפה לוינסקי 41

תמיד כשאני מגיעה לשוק לוינסקי אני מבקרת במקום של בני, ליהנות ממשקה גזוז מופלא ולהתנתק לכמה דקות משגרת החיים. יש קסם כזה בלוינסקי שגורם לי להרגיש כאילו אני תיירת לכמה רגעים, ואצל בני תמיד נעים וכיף.
לוינסקי 41

4. דוק

אחת המסעדות האהובות עליי בעיר. אני אוהבת את מה שהדוקטורים עושים, ובמיוחד בדוק.
אבן גבירול 27

5. קסטה

הגלידה הכי טובה בעיר, וגלידה היא הקינוח האהוב עליי.
יהודה הלוי 12

מקום לא אהוב בעיר

אני לא יכולה לסבול את זה שכל חורף עם הגשמים נשפכים לים מי נגר שחורים. אני לא מצליחה להבין למה לא מוצאים לזה פתרון אחר. בתור אחת שאוהבת לשחות בים זה ממש ממש מעציב ומכעיס בכל פעם מחדש.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
מופע מהמם של אביתר בנאי בבארבי. הוא ויוגב גלוסמן מההרכב שלו שרו שיר שכתב אלון שמריז ז"ל, שנהרג על ידי צה"ל בשוגג בעת ניסה לברוח משבי חמאס, וזה היה אחד הרגעים הכי מרגשים ונוגעים ללב במופע. מעבר לכך אביתר זמר בחסד עליון והכל שלו פשוט משגע ומרחיב את הלב.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
השיר שנתן לי כוח לאחרונה הוא "קרן שמש" של בניה ברבי.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
לארגון "בונות אלטרנטיבה". הן מעוררות השראה, וכאישה אני כל כך מתחברת למטרות שלמענן הן פועלות.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
צריך להרים ביג טיים לכל התל אביבים שהתנדבו ונרתמו למען משפחות החטופים ולמען החזרת כל החטופים ואשר נלחמים למען עתיד טוב יותר במדינה שלנו.

מה יהיה?
מודה שאני מתקשה בתקופה האחרונה לשמור על אופטימיות עבור עתיד וצביון המדינה. אני ממש נלחמת בזה בתוכי. כרגע אני חשה שאנחנו בתוך מים גועשים של אי וודאות במקום הזה. יכולה רק לקוות ורוצה שיהיה טוב.

• העיר שלי
• בוקה
• תדר
• דוק
• קסטה
• שוק לוינסקי
• קריית ספר

עומר פעמוני אשל הוא מבעלי קפה בוקה, חומוס פינת אביגדור (לשעבר "שנתיים"), הבר בוקה 57 וקפה דה סוליי בכוכב הצפון. ב-7.10 הוא היה בבית עם אשתו ונועה והילדים. "יש לנו בדיחה קבועה על אזעקות – 'מישהו לחץ בטעות על הכפתור' במבטא כלשהו – אבל לאט לאט הבנו את העוצמה ועטף אותנו חשש, עצב, הישרדות, אימה". לאחר כמה ימי התאוששות נפשית ורגשית הוא ושותפתו שלי שלייר גייסו את הצוותים, החלו לבשל ללא הפסקה ושלחו במשך חודשיים אוכל לכל קצות הארץ. "האינסטינקט הטבעי שלי הוא להגיע באופן עצמאי הכי קרוב לתופת, להתקרב לאש עד כמה שאני יכול, זה פאק במבנה אישיות, קשה לי להיות רחוק ממקור הכאוס, אני מרגיש מפוחד וחסר שליטה שאני לא רואה בעיניים, אז פשוט נסעתי לכל מקום אפשרי שיכולתי להגיע אליו".

>> זאת העיר שלנו: 8 המלצות מושלמות שקיבלנו מתל אביבים השבוע

1. התחתית

החיבור לתחתית מתחיל בעובדה שנועה אשתי עבדה שם, וממשיך באסף בריט המהמם והמיוחד שתמיד כיף לפגוש ולתת לו חיבוק (וגם בעומרי דוש). אני מגיע לשם בכל פעם שאני איכשהו עובר באזור, אספרסו קצר, חיבוק לאסף, וממשיך אלאה. כשאני במשבר של חוסר הבנה, כשאני לא יודע משהו, כשאני חווה חוויה בתוך העסק ולא מבין אותה – אני תמיד מתייעץ עם אסף. הוא עוגן של ידע ושל בהירות והוא מנהל את התחתית בדיוק – אבל בדיוק – כפי שצריך לנהל עסק.
לינקולן 9

2. שילה

השף שרון כהן הוא אדם מיוחד שמאוד סייע לי בהדרכה בתחילת דרכי כבעלים של בתי קפה ומסעדות. הוא תמיד הקדיש לי זמן כשהייתי זקוק לו ולימד אותי משהו על קצב, התפתחות וצמיחה. נועה ואני על הבר עם טרטר טונה, ואם שרון שם אני מצליח אולי לבקש נתח קצבים, כוס וויסקי ושתי קוביות קרח – וזה מספיק לנו עד מעל הראש.
בן יהודה 182

3. קפה דאמה

קפה דאמה הוא מקום נעים ואסתטי וטעים, ואת הירידה לפרטים וההקפדה אני מעריך במיוחד. את שירה ושירי אני מכיר מכל כך הרבה מעגלים – ניו יורק, אוויה, תל אביב, חוקוק. הרומן שלי איתן התחיל במספרה. הגעתי להסתפר רק כי הרגשתי שם את האהבה שלהן, את הפשטות שלהן. עכשיו שירה ואנחנו שכנים בתל אביב ושירי ואנחנו שכנים מחוץ ורחוק מאוד מתל אביב. לאמריקנו בדאמה אין תחליף, גם בזכות הכוסות – פרטים והקפדה, כבר אמרתי?
רבי נחמן 1

4. האחים

את יותם דוקטור הכרתי במשבר מסעדנים כלשהו ואנחנו נפגשים במקרה או לא במקרה בצמתים מסוימים. האחים הם השראה מכל בחינה, ערכית, התפתחותית, סוג העסק, הצבעים והגוונים, הטעמים, הצוות, המוזיקה – הכול. ואיזה ספייח תרד! אבל אני תמיד אחזור לשם בשביל הצוות, פשוט מקום נכון.
אבן גבירול 26

5. פיקוק

הפיקוק כי הוא עסק לשימור. בוקה אחד העם הוא ילד של קפה נח. קפה נח היה צריך להישאר שם. עסקים כאלה לא אמורים להיסגר. אבל זה מה שקרה ואני זכיתי בבוקה אחד העם. שם הכרתי את לילך, וכך גם הכרתי את שמעון. הם רפרנס עבורי לבוקה 57, הבר שפתחתי והוא עסק הלילה הראשון שלי. כשאני חושב על אתגרים, מחשבות, שינויים, צרכים – אני תמיד אחשוב מה הפיקוק היו עושים. פשוט לי שם, כשאני בפיקוק אני מרגיש שאני יכול להפסיק להתאמץ.
מרמורק 14

6.מאפיית בייגלה חם

אם יש משהו שהוא הנחמה האולטימטיבית שלי זה הבייגלה הזה. ואני הכי אוהב לעצור ליד בלומפילד ולאכול בייגלה עם שומשום באוטו ולהתלכלך (ואז לשאוב את האוטו).
דרך בן צבי 30

מקום לא אהוב בעיר

מגיע לעיר הזו יותר שימור מאשר חידוש. הגיע הזמן שהעיר תקדם מהלך של עסקים לשימור, ולא רק בניינים ורחובות חדשים על חשבון ישנים. בשנים האחרונות נסגרו מוסדות של עשרות שנים, חלקם צבעו את העיר הזו בצבעים שהפכו את העיר למה ומי שהיא. זה אבסורד בעיניי שלא שמרו עליהם, בכל תצורה אפשרית. אלה מקומות שהם צביון תרבותי, קהילתי, חברתי, ולא מייצגים רק קולינריה. מן הסתם העירייה הייתה חייבת לדאוג שיהיו ממשיכי דרך, עם תיק מוצר ברור כדי שמי ש"יירש" את הזכות לשמר את העסק, ידאג ששום דבר משמעותי לא ישתנה ולייצר מודל כך שלא יפסיד.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
"ימים מושלמים", סרטו החדש של וים ונדרס (פריז, טקסס, מלאכים בשמי ברלין), ששינה לי את רוח התקופה ואולי חלק קטן בתוכי, שם אותי במקום קצת יותר טוב. למעט מאוד אנשים לא המלצתי ללכת אליו. יש בו רגע אחד מכונן כחלק מהרבה מאוד רגעים, שבו היראיאמה, הדמות המרכזית, מביט לשמיים (ואולי גם מחייך) בכל בוקר כשהוא יוצא מהדלת. רגע ששווה להפנים.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
שורה פשוטה וכל כך מורכבת "אל תפחד מהפחד", משירו של אביתר בנאי "מתנות".

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
אני פחות מכיר ארגונים ופחות טיפוס של לעבור דרך אנשים. אני מעדיף למצוא אנשים שאפשר לגעת בהם באופן ישיר, לתרום בשקט אוכל לאנשים מבוגרים, לטפל בהלומי קרב שמתרבים בכל פינה, לחפש את האנשים שזקוקים לנו ולתת מעצמנו מה שרק אפשר, על אמת, לא בכרטיס אשראי.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
יש נשים וגברים במנהרות בעזה, יש חיילות וחיילים בסיכון חיים יומיומי. אני לא מתאמץ כרגע לחפש את התל אביבי שצריך להרים לו או לה, למרות שבוודאות יש כזו או כזה. ואם אני ממש צריך להתאמץ, אז לחבר האהוב שלי ששוכב עכשיו באיכילוב מורדם ומונשם וכל כך לא מגיע לו.

מה יהיה?
כדי להגיע אל האור צריך לעבור דרך שערי החושך. שיהיה לנו בהצלחה.

• העיר שלי
• בוקה
• התחתית
• שילה
• דאמה קפה
• האחים

אחרי שנים של רעב כבד, סוף סוף שכונות עבר הירקון זוכות לצ'ופר קולינרי אחרי צ'ופר קולינרי. הדליקטסן של רותי ברודו והמעדנייה של אהרוני התמקמו בנווה אביבים, אבי ביטון (סוליקה) ו-M25 מרגישים נוח ברמת אביב ולאחרונה גיא פרץפתח עם אמו ספוט סטריט פוד מרוקאיבשוסטר, ועכשיו לרשימה המכובדת מצטרפת קבוצת בוקה עם קפה דה סוליי, בראסרי חדש בשכונת כוכב הצפון.

>>ד״ר פרוסטינג חזרה מהאג הישר לצפון ת"א ועוד חדשות אוכל

"תמיד יצרנו מקומות למען הקהילה שסביבם. הכי בולט זה הריבוע שלנו ביהודה מכבי, בו יש לנו ארבעה מקומות ברדיוס של 150 מטרים", אומרים השותפים עומר פעמוני אשל ושלי שלייר. "המהות של קפה דה סוליי מושתתת על אותו עקרון – האנשים שחיים פה זקוקים למקום שכזה. השאיפה היא שהמקום גם יהפוך לבית עבורם. יצרנו מסעדה שעונה על צורכי השכונה מבלי להתפשר על הסטנדרט שמזוהה איתנו".

להקמת קפה דה סוליי גויס שף אסף שטרן (מסה), שאחראי על הפן הקולינרי של כל עסקי הקבוצה, ולאחר בחינת הלוקיישן והאוכלוסייה, הוחלט על תפריט קלאסי ולא מתחכם לבראסרי שיפעל בכל שעות היום. שטרן אימץ כמה מנות דגל שמככבות בכל בראסרי פריזאי – למשל מרק בצל מושחם ומוקרם שמוגש עם באגט צלוי; סלט קיסר עם אבקת פרמזן, קרמבל לחם ואנשובי; מח עצם צלוי עם סלסה וורדה ובריוש וטרטר בקר מעוטר חלמון שליו ואיולי קלבדוס. העיקריות הולכות באותו קו קלאסי, עם טיפ טיפת חדשנות: שניצל פריזאי, קולסלאו ופירה; שרימפס בחמאה ויין לבן עם בייבי תרד וברוסקטה סנט מור; אנטריקוט (300 גרם) וצ'יפס ברוטב פלפלת. וכמובן, גרסת המקום לקציצה שבלעדיה אי אפשר – המבורגר דה סוליי, עם סלט ביצים, חסה, בצל סגול ואיולי פפריקה מעושנת (32-176 ש"ח).

המקום השמיני במספר של קבוצת בוקה ורסטילי ומתאים לכל הזדמנות, כמו בראסרי אמיתי. משפחות שמתגוררות בשכונה ודאי יעצרו כאן לצוהריים, ובשעות הערב יגיעו כל אלה שמתעצלים לנסוע למרכז העיר רק כדי לשתות כוס יין (ומכיוון שלרוב משלמים בשעה לכל כיוון, בצדק). "יש סיבה שתפריטי בראסרי אינם יוצאים מהאופנה", מנמקים פעמוני-אשל ושלייר את הבחירה. "יש בהם הכל – מנות מבוססות ירקות, מנות בינוניות וכאלה תפקידן ממש להשביע".

להשביע זה בדיוק מה שצפון העיר צריך, במיוחד כי מדובר באזור עם אוכלוסייה מאוד מאופיינת, ובקבוצה מבינים שצריך לדייק עבור הקהל. "מה שבולט במוסדות האוכל הללו, זה אולי גם מה שקצת מעבר לאוכל נטו – היכולת להעניק לאורחים חוויה מוכרת ובטוחה. כמי שחיים ונושמים את עסקי האירוח והמסעדנות, אנו מודים שזה אתגר לא קטן לגרום לאורחים להרגיש שהגיעו לנמל בטוח שיבטיח חוויה מדויקת. זה מה שדוחף אותנו בעבודה על קפה דה סוליי – להצליח לעשות את זה פה". נו, בקרוב תושבי צפון העיר יגלו.
מאיר יערי 19, א'- ו', 18:00-22:30 (לתקופת הרצה)

• אוכלים שותים
• בוקה
• עבר הירקון
• כוכב הצפון

"זמנים נואשים דורשים צעדים נואשים", אומר הפתגם נודע שהולם מאד את ענף המסעדנות כיום. בעקבות המלחמה והסגירה הכפויה מוצאים עצמם שפים ומסעדנים רבים בעיצומו של חישוב מסלול מחדש, גם אם זמני. קצת כמו בתקופת הקורונה, אם כי האווירה והתנאים הסביבתיים שונים לגמרי. כך גם קבוצת בוקה עוברת בחסות המצב התארגנות מחדש – לדגל נקרא לא פחות מאשר אסף שטרן, שף מסעדת מסה בחודשים האחרונים לחייה (אם כי ראוי לציין שהמסעדה הייתה על ערש דווי זמן רב לפני שנסגרה).

דקה לפני המלחמה, באחד באוקטובר, השיק שטרן פופ אפ יוקרתי במלון הבוטיק מרקט האוס בכיכר השעון. הוא הגיש ארוחת טעימות אלגנטית כשרה ראשונה מסוגה במחירי מטבח עילי, כיאה למי שהיה תלמידו המצטיין של מאיר אדוני ושף המזללה. שבוע לאחר מכן הפופ אפ נסגר, ואירועי קייטרינג שהיו רשומים ביומן של שטרן בוטלו אף הם. כעת, בפיתול שרק המלחמה יכולה להמציא, הוא חובר לקפה בוקה, ביסטרו בר בוקה 57 ופינת אביגדור – ספוט שאותו אתם לא מכירים ומיד תבינו למה – במהלך הידוק ושדרוג.

"הרעיון הראשוני שלנו היה להעצים את המשולש שיצרנו ביהודה מכבי", מסבירים הבעלים עומר פעמוני אשל ושלי שלייר. "המהלך לא נולד כתוצאה מהמלחמה אך אין ספק שהיא זרז. אנחנו בדיאלוג עם אסף כבר תקופה ארוכה והחלטנו לצאת לדרך למרות שאבסורד לעשות זאת עכשיו. אבל החיים עצמם הם אבסורד כרגע". שטרן לקח לידיו את התפריטים של שלושת בתי העסק. "אנחנו מדברים מעל שנתיים ותמיד אמרתי 'זה לא הזמן'. אבל אוכל רחוב ותבשילים הם הבסיס שכל שף צריך לדעת. וממילא עד שהחטופים לא יחזרו לאף אחד לא יהיה חשק להתעסק בפיין דיינינג".

עבור בית הקפה הוא בנה מנות צהריים חדשות, "אוכל טרי וטעים, לא רק פחמימות", הוא צוחק. בוקה 57, הבר של הקבוצה, עובר תחת ידו של שטרן מתיחת פנים קולינרית לבר יין קז'ואלי. בתפריט תמצאו מאפים וירקות בתנור אבן, דגים נאים ומנות שהולכות טוב עם אלכוהול בימי שגרת חירום. "פינת אביגדור" היא אמנם שם חדש, אבל המקום עצמו נפתח לפני כחמישה חודשים בתור"שנתיים", והשתדרג מחומוסייה שכונתית למסעדה עממית – החומוס נשאר, השם הוחלף.

בשישי הקרוב (17.11, 9:00-14:00) יארח הבר "בוקה 57" שוק חקלאים ויצרנים מיישובי הדרום והצפון עם תפריט בראנץ' ששטרן בנה במיוחד לכבוד האירוע: לחמעג'ון בתנורי אבן במילוי ביצה עלומה ופונדו תרד/גבינות וביצת עין/קורנדביף וקרם פלפלים (64/68 ש"ח), סביצ'ה ים תיכון, לאבנה וזעלוק, טאבולה שומשום וטחינה ומנות קטנות לפתיחת שולחן (18-46 ש"ח) ופיצה ילדים (42 ש"ח). מתיחת פנים משהו, זמן טוב לזה.
יהודה המכבי 57

• חדשות האוכל
• אוכלים שותים
• בוקה
• קפה בוקה