בימים בהם תל אביב באמת היתה ללא הפסקה, האפי האוור היה נחלתם הבלעדית של ברים ישנוניים, שניסו להפיג את הבדידות ולמלא את שעות העסק המתות. כיום הסיפור כבר שונה לגמרי – השעות השמחות, או האפרטיבו, או איך שלא תרצו לקרוא לזה הפכו למנת חלקן של מנעד רחב של מסעדות, שמאפשרות ולו לרגע קל לקבל את המנות (ולא פחות חשוב, המשקאות) שלהם במחיר מוזל מהרגיל. אספנו 8 האפי האוור חדשים עבור כל מי שרוצה קצת הנחה בחיים (מי מאיתנו לא?), לצד המלצה לאיזה מנות ושתיה אתם יכולים להזמין, עם המחירלפני ההנחה. תחשבו לבד ותתרגשו בדרך.

>>בי האפי: 26 השעות הכי שמחות במסעדות של תל אביב
>>שוברים צלחת: מנות יווניות בתל אביב שירגישו לכם כמעט כמו חופשה

1. מלגו מלבר

לאכול במלגו מלבר ב-20% הנחה זה לא פחות מחזון אחרית הימים. ואחרי שגם ככה הסוף נראה קרוב, גם זה מתגשם, ואפשר לאכול במסעדה מצוינת במחיר לא רע בכלל. בכל ערב שבו עובדת המסעדה, מראשון ועד שבת, בשעות בן הערביים תמצאו הזדמנות פז לאכול את האוכל המופלא של מוטי טיטמן במחיר מוזל. במקביל, גם כל האלכוהול (כולל בקבוקי היין) במתכונת של 1+1, אז נראה לנו ששמענו מישהו אמר לאכול פסטה זיטי עם שרימפס ולהשתכר כהוגן משבלי, וזה כנראה היה אנחנו. אל תשכחו לקנח עם קרפ סוזט מהחלומות.
מתי:א'-ש', 18:00-19:00.
מה אוכלים:כרע עוף בנוסח פקין עם סלט מלפפונים ויאטנמי (88 ש"ח).
מה שותים:קוקטייל חלת דבש ב-68 ש"ח, ולשני תקחו קוקטייל עלי תאנה. אמרנו 1+1, לא?
רוטשילד 142, תל אביב

2. TYO

גם האפי אוור במסעדת העילית היפנית TYO הוא לא משהו שבעבר יכלנו לפנטז עליו, ועוד כשמדובר בהאפי אוור שנמשך לא פחות משלוש שעות. רק דמיינו להגיע בסביבות 5 בערב, נגיד אחרי הים, ולהזמין חמישה רולים של סושי, להוסיף כמה גיוזות, שניים-שלושה קוקטיילים ולקנח במוצ'י יפני לפי הספר, וכל זה ב25% הנחה. היופי בהאפי אוור המדובר הוא גם שאפשר לבוא בקז'ואל למסעדת היוקרה – אין צורך להתלבש אלגנטי מדי, רק הרעב והמצברוח נדרשים.
מתי:א'-ד', 16:00-19:00, 25% הנחה על כל תפריט האוכל והאלכוהול.
מה אוכלים:טונה פואה-גרה (98 ש"ח).
מה שותים:סאקה (49 ש"ח).
שבזי 58, תל אביב

3. R48 בראסרי

בכדי להנות מההאפי אוור של רותי ברודו, תצטרכו להירשם למועדון חברים – וזה אמנם נשמע מאיים, אבל האמת שההרשמה לקלאב היא בחינם, אז אנחנו זורמים. במיוחד כי הדבר מקנה לנו, בין היתר, את האוכל הנפלא של R48 במחיר מוזל ב-30% הנחה (!) על תפריט האוכל, ועל כוסות היין, במהלך ערבי השבוע המוקדמים. גם ככה אין לנו כוח להיות במשרד באוגוסט, וכל מה שבא לנו לעשות זה לשלוק אויסטרים ולאכול פסטה לימונה – אז לפחות שיהיה ב-30% פחות.
מתי:א'-ה' בין 17:00-18:30.
מה אוכלים:מולים בציר תירס עם למון גראס (96 ש"ח).
מה שותים:סוביניון בלאן של בת שלמה (56 ש"ח)
רושטילד 48, תל אביב.להצטרפות למועדון

4. טברנה רומנה

היופי במסעדה של בנצי ארבל מסתתר בפיצה, הסופלי והפסטה. אחר כך המחירים הנוחים למדי גם בשגרה – אז כשבהאפי אוור יש לא פחות מ-40% הנחה על כל התפריט (אוכל ולאלכוהול), כבר ניתן לומר שבעל הבית השתגע, ואנחנו יחד איתו. בדרך גם פתחנו שולחן מלא בכל טוב: סלט רענן, פיצה טונדה רומאית קלאסית, פסטה פירות ים ושלל מטוגנים בנוסח דרום איטלקי מובהק. הוספנו בקבוק יין במחיר של כוס וחצי, ויש לנו כח לפחות או יותר עוד שבוע בארץ המשוגעת הזו.
מתי:א'-ה', 17:00-18:00.
מה אוכלים:פסטה אמטריצ'נה (77 ש"ח)
מה שותים:אפרול שפריץ (45 ש"ח)
קפלן 8, תל אביב

5. AKA44

אי אפשר לעבור בנחלת בנימין הסואנת מבלי לעצור ולהשתאות נוכח הקסם שמתרחש ב-AKA. מתחם שכולל בר אוכל שוקק שמציג לראווה הר חמאה, ברמנים משקשקים קוקטיילים ומנות שיוצאות מהגחל בזו אחר זו, עליהן אמון השף המוכשר איתי קושמרו, ומלמעלה בר יין מהוגן ואקסלוסיבי. לכל זאת תוסיפו 20% הנחה רגע לפני הערב, והנה מצאנו לכם סיבה ממש טובה לצאת מהעבודה מוקדם. הלו, מישהו צריך לאכול את ההמבורגר הכבר מפורסם שלהם, וכדאי שזה יהיה אנחנו.
מתי:א'-ד', 17:00-19:00, ה' 18:00-19:00.
מה אוכלים: שישברק חצילים וריקוטה (89 ש"ח)
מה שותים:אסרטיקו (59 ש"ח)
נחלת בנימין 44, תל אביב

6. מנרה

מסעדת הדגים הנפלאה ששוכנת במלון שרתון ומביטה אל הים הכחול היא מסעדת פיין דיינינג ביי דה בוק. מטבח מקומי משובח, טעמים מקוריים וניחוחות ים תיכוניים מובהקים. לרוב אנחנו לא רגילים לשעות שמחות במסעדות פיין דיינינג, אבל הנה – זה קורה גם במנרה. דגים נפלאים במגוון תצורות, ירקות הישר מגריל הפחמים ופסטות טריות ומנחמות, כל אלה ב-25% הנחה למשך לא פחות משלוש שעות, גם על אוכל וגם על האלכוהול. לחיים!
מתי:א'-ד', 16:00-19:00.
מה אוכלים:פסטה פיצ'י עם נתחי דג (128 ש"ח).
מה שותים:קוקטייל ליידי מנרה (58 ש"ח).
הירקון 115, תל אביב

7. לאונג' קפה פופולר

שיפוצי הרכבת הקלה שמסביב גרמו לשף אבי ביטון לעשות לקפה פופולר הכבר אייקוני מתיחת פנים די משמעותית. המקום, שבעבר התאפיין באווירה יוקרתית ואלגנטית באופן יחסי, הפך להיות לאונג' בוגר עם אוכל יותר ביתי שמכין ביטון בכישרון, ועם ווייב כללי שיותר מחובר אל הקרקע, ואל התקופה. גם המחירים בגבולות הסביר והנוח, ועל אחת כמה וכמה בשעות השמחות, בהן יש לא פחות מ30% הנחה על כל התפריט.
מתי: א'-ה', 17:30-19:30.
מה אוכלים: סופריטו שרימפס (82 ש"ח).
מה שותים:כישור לבן מקומי (54 ש"ח).
דיזנגוף 197, תל אביב

8. הקטן

הוא אמנם בר אוכל קטן, אך האוכל שבו לא קטן בכלל – ובעיקר מצוין, מקורי ומסקרן. על המטבח אמון שף עידו קבלן, שהצליח לייצר מכמה שולחנות ארעיים על המדרכה בשוק לוינסקי את אחד המקומות הקולינריים הטובים והמעניינים של עירנו כיום. האוכל שלו מבטא מחשבה מחוץ לקופסא ושימוש ייחודי בחומרי גלם מקומיים, ואף ארוחה לא דומה לקודמתה. כאשר יש 15% הנחה על כל תפריט האוכל ו-1+1 על הבירה מהחבית, הסקרנות רק הולכת ומעמיקה.
מתי: א'-ד', 17:00-18:00
מה אוכלים:שיפוד תמנון בטאבון או פילה דג (118 ש"ח)
מה שותים:בירה מהחבית (38 ש"ח) ואז מקבלים עוד אחת.
לוינסקי 46, תל אביב

• אוכלים שותים
• שעות שמחות
• האפי האוור
• הקטן בלוינסקי
• קפה פופולר
• AKA44
• TYO
• מלגו ומלבר
• R48

לרגע קט במהלך ימי הקורונה, נדמה ששוק לוינסקי זכה להתעוררות מיוחלת. המרחב הפך למדרחוב, עסקים חדשים נכנסו לאזור, העירייה חידשה אותו עם קצת מדרכות צבועות ופתאום נהיה לנו שוק תוסס ועמוס בימי שישי, עם לא מעט אופציות להשביע את התיאבון שלנו. אז נכון, מדרחוב נחלת בנימין גנב את ההצגה כמה מאות מטרים צפונה משם, אבל בשוק עדיין מסתתרות כמה אופציות לאוכל פשוט יוצא דופן. היום אנחנו ממליצים על 3 מסעדות שוק בלוינסקי שמכינות אוכל מצוין וייחודי.לא טוב לכם? נסו אותנו ביום אחר.

>>ג'אפה בלאפה: 38 מסעדות ומזללות שאפשר לאכול בהן טוב ביפו

הקטן

למה כדאי:אם המקום של שף עידו קבלן הזה היה ממוקם בחלל נינוח וממוזג, כנראה שהוא כבר היה מככב ברשימת הפיין דיינינג שלנו – אבל אווירת השוק היא בדיוק מה שהופך אותו לייחודי. תוצרת מקומית משובחת, הקפדה על הכנת כל מרכיבי הארוחה והתססת כל מה זז וצומח. אז מה אם אפשר גם להגיע בטריינינג, זה לא אומר שהאוכל פחות פיין.
מה טעים:התפריט מתחלף, אבל הרמה תמיד נשמרת בטופ.
אווירה:יוקרה בלב השוק, אין יותר מושלם מזה.
>> הקטן, לוינסקי 46

באן מי 13

למה כדאי:הכריך הוויאטנמי המבריק של אביה קזום פרנס ועמרי זקהיים נחת בשוק לפני כמעט שלוש שנים, בשיא פלישת האוכל הויאטנמי לעיר, והוא גם הגלדיאטור האחרון שנשאר עומד, ולא בכדי – מדובר בכריך עשוי לשלמות, שירענן לכם את עצם המחשבה על איך כריך בגט יכול להרגיש בפה.
מה טעים:כריך הבאן מי כמובן, עמוס ברכיבים מפתיעים כמו פטה בקר, חמוצים אסייתים, עלי תיבול, רוטב מאגי וסערה לחוש הטעם.
אווירה:פינה נסתרת בשוק, רק כריך אחד – אתם יודעים בדיוק מה האווירה. המנוסים יתגנבו לגינה האחורית להתחמק מחום השוק ולהתפנק על הכריך בכבוד.
>> באן מי 13, נחלת בנימין 107

אוזריה

למה כדאי:השילוב בין אוכל ים תיכוני מצוין לאווירה משוחררת ורועשת הופך את האוזריה כבר יותר מעשור לתופעה ייחודית – מסעדת שוק שהיא בדיוק כמו שאתם מדמיינים שמסעדת שוק צריכה להיות, פלוס הטמעה חכמה של מסורות אוכל בלקניות מהסביבה הקרובה.
מה טעים:כל מה שעולה על הגריל שווה את הצלחת שלכם, אבל מנות הסופלאקי הן כבר מתנה לחיך.
אווירה:חמארה ים תיכונית מדוקדקת עד הפרט האחרון.
>> אוזריה, מטלון 44

• אוכלים שותים
• לוינסקי
• שוק לוינסקי
• הקטן בלוינסקי
• אוזריה
• באן מי 13

יש ימים בהם אנחנו מרגישים שהגיע הזמן להפוך את פלורנטין למרכז העיר. מה כבר יש מחוץ לה? ברים בדיזנגוף? לא תודה – עבורנו, הלכלוך העמוס של השכונה הוא בדיוק מוקד המשיכה, ומגוון עסקי האוכל שהתמקמו בה רק מעידים שאנחנו לא לבד. וגם בכל השפע הזה מסתתרות לא פעם פינות ומסעדות עם אוכל יוצא דופן, שמצליח לבלוט מעל לנוף הפלורנטינאי של ראסטות וכפכפים, ואנחנו רוצים להמליץ לכם על 3 מהן. לא מרוצים?נסו אותנו ביום אחר.

>> ראמן הנעורים: ביקרנו בפופ אפ של נער בן 17. עשה לנו בית ספר
>> "וולט פוגעים קודם כל בעסקים ובשליחים, ועכשיו גם בלקוחות"

ההפתעה בשוק// הקטן

למה כדאי:כי מהמטבח הפצפון של שף עידו קבלן יוצא מחקר לא רשמי של תרבות האוכל הישראלית – ליקוטי פטריות ועשבים, התססות מכל מה שזז ומנות שמלטפות את החך בעדינותן. זה הקטן דיי גדול, ובשושו הפך לאחד מהמקומות התל אביבים האלו שכולם חייבים לבקר בהם, אבל לא לספר להורים כדי לא להרוס.
מה טעים:המנות שתמצאו יהיו לרוב יהיו תיאור לקוני של הרכיבים, דוגמת ""שעועית תאילנדית עם באניה קאודה" או "פטריות מלך היער עם גבינת גרוייר, אבקת שוש ופלפל אורפה", אבל אל תתנו למינימליזם בשפה לבלבל אתכם – קבלן מוציא מחומרי הגלם את המקסימום, וכל מנה (במיוחד ספיישל) מומלצת לבחינה.
אווירה:ניגוד מושלם בין רחוב לוינסקי העמוס ומלוכלך למפות הלבנות והמנות המצולחתות לעילא ולעילא יעשו לכם קצר במוח.
לוינסקי 46, החל מ-17:00

החוזרת // לונל

למה כדאי:כיכמה תלאות עברהבראסרי המתוק הזה מאז שנפתח בתזמון גרוע של אוגוסט 23: השף ינון אל על גוייס למילואים, המסעדה נסגרה והוחלפה במסעדת פופ-אפ, ורק לאחרונה חזר השף כדי לאושש את המסעדה, ועם זווית שנשמעת כמו הנפצה של צ'אט GPT (אוכל ירושלמי-צרפתי-תימני) ויכולות ביצוע שאיכשהו גורמות לזה לעבוד, פלורנטין זכתה שהמקום הזה שרד.
מה טעים:הקובנה המופתית היא התחלה טובה ומספקת, אבל תתקדמו משם לפסטה דג חריפה בבויאבז עם כוסברה וצ׳ילי, ותטבלו ברוטב כמו ירושלמים. מה, פלורנטין זה לא רחוק.
אווירה:רביעיית פלורנטין מעולם לא באמת הצליחה לגבש לעצמה אופי שעושה חשק לבקר, אבל הפינה הקטנה ומלאת הקלאס הזו תגרום לכם להרגיש קצת יותר בחו"ל, בין אם זה פריז, צנעה או אל-קודס.
אברבנאל 72, החל מ-18:00

הקלאסית // אוזריה

למה כדאי:כי זו אוזריה, מוסד פלורנטינאי שלעולם לא מאכזב. וגם אם חזרו טיסות, למי יש כח לנסוע ליין? ערב אחד באוזריה ואתם נשארים בארץ מרצון, לפחות בינתיים.
מה טעים:מה לא? איקרה וצזיקי, צ'יפס אנשובי, קלמרי מטוגנים, הכרובית המיתולוגית, מנות קטנות כגדולות שמרגישות כמו סיבוב בטברנה הכי מגניבה באתונה.
אווירה:יאסו פלורנטין, כאילו שלא הכרתם כבר. כיף בכל שעה, במיוחד על הבר, תכינו את הקיבה גם לאלכוהול.
מטלון 44, החל מ-12:00

• אוכלים שותים
• פלורנטין
• הקטן בלוינסקי
• לונל
• אוזריה

אף על פי כן ולמרות הכל, שוק לוינסקי נוע תנוע. זה נכון שגם בו התנועה היא לא כימים ימימה, אבל העסקים בשוק ממשיכים להתחדש ולהתווסף (וחלקם אף לעשות קאמבק), במטרה להוציא מהתקופה הקשה כמה שיותר. רק בחודשים האחרונים דיווחנו לכם על "קפה אלחנן", "קפה אדא" מיפו, בר הטאפאס ההודי "בינדאז", "מרחביה 7" ואפילו בר אוכל חדש עם שם מתחכם כמו "מוניקה". והנה, כבר בשבוע הקרוב תמצאו עוד כמה חידושים בשוק.

>>קלף משנה כיוון: 6 מסעדות שהשתנו לחלוטין בעקבות המלחמה

תזוזות השוק החדשות נעות בעיקר באופן רוחבי, עם שלושה עסקים שמתמקמים שם – בקאמבק, מקרוב או בהרחבה. הקאמבק המרגש הוא שובו של "חצ'אפורי האחיות" לשוק ממנו החלו. האחיות עזבו לפני פחות משנה לרחוב קרליבך, ועכשיו חזרו עם החצ'אפורי הקלאסי שלהם, ויפתחו מחדש ביום שישי הקרוב, בכתובת לוינסקי 59. "מלוינסקי באנו וללוינסקי נשוב", אומרת לנו האחות פלורין. "אני מרגישה שחזרנו הביתה. ניסינו את מזלנו במקום יותר מרכזי, וזה פשוט לא היה זה. בתכלס, פשוט אין כמו לוינסקי. אין כמו העסקים מסביב, שתומכים ומגלים סולדיריות במיוחד בתקופה הזו וזה הרבה ממה שגרם לנו לחזור דווקא עכשיו. חוץ מזה שמבחינת מהות המאפים שלנו, אנחנו יותר שוק, לכן ארזנו את עצמנו והחלטנו לחזור הביתה".

השינוי השני הוא זה שמגיע מקרוב. מממש קרוב. סוויט בוקס הוא שכן ותיק ומתוק מרחוב החלוצים, ועכשיו הוא מדלג ללב השוק (לוינסקי 46) כדי להפוך לבית קפה-קונדיטוריה של ממש – מקום שאפשר לשבת בו על קפה קר וסינבון, לבהות בויטרינה ולדמיין עולם שמח יותר. "רצינו להתרחב כבר תקופה", מסביר מיכאל, מבעלי הסוויט בוקס. "חלק גדול מהעבודה שלנו הוא באונליין, ומי שמגיע לחנות שלנובחלוצים, שהיא גם המפעל, תמיד שואל למה אין מקום לשבת עם המאפה. אז סוף סוף רצינו לתת ללקוחות שלנו את המענה הזה. התחלנו לשפץ מין הסתם כבר במלחמה, כי אנחנו שומרים על אופטימיות ויודעים שאנשים מחפשים עכשיו מתוק, פשוטו כמשמעו. ופתחנו השבוע, שהיה כנראה השבוע הכי שקט מאז הקורונה. ועדיין, אנחנו רואים שבין כל הפחדים, אנשים חיים את הרגע". וזה באמת הרגע, אפילו עד מאוחר, כי במהלך ימי השבוע הסניף החדש ישאר פתוח עד חצות, לטובת הזקוקים למאנצ'.

האחרון להתחדש הוא השף עידו קבלן, שהפך את חלל השף הקטן שלו, "הקטן", לפחות קטן בעזרת חלל צמוד נוסף, לטובת מי שרוצה להצטנן במזגן."בהתחלה התלבטתי אם לפתוח עוד חלל, אבל ראיתי שאנשים כן יוצאים, וגם רוצים להיות יותר ויותר עד השעות הקטנות של הלילה, והחלל הראשון התמלא לגמרי" מסביר לנו קבלן.

"זה מאוד הפכפך, כי למשל השבוע התחלתי את הבוקר על 30 הזמנות, שלקראת הערב כמעט עשרים מהן בוטלו. אז כל הזמן מנסים להיות גמישים וגם להביא זווית ייחודית, ולא להפסיק לחשוב ולהתחדש. למשל, במהלך החודש אני מתכנן לעשות סרוויס משותף עם פיפי'ז, ולקראת סוף החודש (21.8, ליתר דיוק) יגיע לבשל כאן שף ממסעדת טלר הנחשבת בברלין. אני לא נותן להם לשבור לנו את הרוח, ומשתדל מאוד שגם לא את השגרה".
חצ'פורי האחיות, החל מיום ו', 9.8. לוינסקי 59
סוויטבוקס, לוינסקי 46
הקטן, לוינסקי 46

• אוכלים שותים
• שוק לוינסקי
• חצ'אפורי
• הקטן בלוינסקי
• Sweet Box

תוך כדי שגרת החירום – מונח מכובס למלחמה איומה – המשק חוזר לעצמו, ואיתו המסעדות. המיני־מסעדה המוערכת "הקטן" בשוק לווינסקי נפתחה אמש (שלישי), לסרוויס ערב ראשון מאז פרוץ המצב. הבעלים, שף עידו קבלן, מכניס לטאבון תפוחי אדמה ואינו מצליח להסתיר את התרגשותו. "בכלל לא פרסמתי שאנחנו פותחים", הוא מתייחס לערב טרום פתיחה שהתקיים שלשום. "תכננו להתרכז בהכנות ופתאום התחילו להגיע עוד ועוד אנשים. היינו רק אורי (בקוויס, הסו שף – ש.ב.ד.) ואני. אני מילצרתי והוא בישל. היה כיף כי זה היה ניתוק למוח".

השאיפה לניתוק במוח מלווה את קבלן מאז השבעה באוקטובר. כמי שפעיל בסצנת מסיבות הטראנס, רבים מחבריו נהרגו בפסטיבל נובה. בשבת השחורה הוא היה בבית עם בן זוגו כאשר הטלפון צלצל. על הקו חבר שבאותו רגע ספג מטח יריות מהחמאס. "הוא אמר שעוד לא מספרים בחדשות, אבל יש המון הרוגים. ואני יושב ומגז'דר את החיים שלי בלי לדעת אפילו על מי החברים שנמצאים שם". ממדי האסון האישי התבררו מאוחר יותר: שאפיק (יונתן ריכטר) חברו הטוב של קבלן ("היינו במלא פסטיבלים ובמידברן כל שנה, דופקים בזנ"טים ורצים כמו משוגעים") והתאומים מיכאל ואושר וקנין, ממפיקי המסיבה, נרצחו. חבריו אליה כהן ואלקנה בוחבוט נמצאים בשבי בעזה.

לאחר 48 שעות שאותן הוא מגדיר שוק טוטאלי, קבלן התאפס על עצמו וחיפש מה לעשות. למרות הגדרתו כפוסט טראומטי, הוא שקל בכל זאת להתנדב למילואים. "בצוק איתן הייתי שריונר. תקופה לא הכי כיפית, איבדנו הרבה חברים מהצוות", הוא מתנסח באיפוק. "רציתי מאוד להתגייס אבל הפסיכולוג שלי אמר שזה רק יחמיר את המצב. במקום להתגייס נרתמתי לבשל". הוא התקשר לשותפיו, אורי לוין דאנג'לי וגיל צוברי בעלי "הסאלוף ובניו", שפתחו את המטבח לחמ"ל אד הוק.

"הוצאנו כל מה שאפשר בלי לחשוב על כסף והתחלנו לבשל. הנחתי את הטלפון בצד כדי לא לשמוע חדשות, שמתי מוזיקה והתחלנו לעבוד". בימים הראשונים סיפק המטבח אוכל לחיילים על בסיס קשרים אישיים, ובהמשך התאחד עם חמ"ל האחים. קבלן היה מגיע לחמ"ל ומבשל עד כלות הכוחות מבלי לדעת מי האנשים שיקבלו את המשלוח. "גם לא היה לי אכפת, העיקר לנתק את המוח. כשלא היו שיחות טלפון 'בוא, יש לוויה', לרוב הצלחתי להתנתק ולעשות משהו טוב עבור עצמי ועבור אחרים. אני אבכה על מי שמת אבל אמשיך להתאמץ עבור מי שחי".

הפעילות בחמ"ל האחים נמשכה כשלושה שבועות. במקביל לעשייה במטבח פרסם קבלן פוסט לגיוס כספים ששמשו לרכישת כלי חד"פ ולשיפוץ בתים בכפר עזה, והתרים את החברים משוק לוינסקי – תבליני חבשוש ("תרמו בטירוף"), פיצוחי קליפורניה ועוד. "הלכתי לאורך הרחוב מיליון פעם כדי להביא סחורה, רק לא לשבת במקום. חוץ משיחות לחמ"ל האחים לא נגעתי בטלפון". על השותפים מהסאלוף יש לו רק מילים חמות. "הם תמיד נרתמים לעזרה בכל המובנים. עד עכשיו אני מקבל טלפונים מחברים בעזה 'קיבלנו אפטר לארבע שעות, אתה יכול לארגן לנו משהו?'. צריך 50 מנות לגדוד יהלום? אין בעיה, מכינים. עד היום יש משפחות משדרות ואשקלון שמגיעות כל שישי לקחת אוכל הביתה".

בנקודה בזמן שבה הפסיק חמ"ל האחים את פעילותו, החל השעון של "הקטן" לתקתק. בעוד רוב הצוות בחל"ת ("איך שחוזרים לשגרה אני מחזיר את כולם"), החליט קבלן לפתוח בשעות הצהריים עם תפריט קטן, ובו כריכי חלקי פנים, "אוכל מנחם שמגיע מאצלי בבית". עדות להצלחת הפופ אפ נמסרת בזמן אמת – שני עוברי אורח נעצרים ושואלים אם יש עדיין סנדוויצ'ים. "אין לי כוונה כזו. אני לא יכול לעבוד משמרות כפולות כל יום", הוא צוחק. "אני מעדיף את הערב, יותר נהנה ממנו. סנדוויץ' הוא מבחינתי אב המזון ויכול להיות הביס המושלם, אבל אני מעדיף צלחות".

איך מתפעלים מסעדה בסערת הרגשות?
"זה מה שעזר לי, ניתק אותי. היו המון טלפונים ללוויות ואזכרות ועניתי שאני נמצא בעבודה כי צריך לבשל. אני מעדיף את זה מאשר להיות במקום עצוב. גם ככה זה לא מוסיף לי לפוסט טראומה. האזעקות גמרו לי את החיים. באזעקה הראשונה שהייתה כאן המקום היה מלא. באותו רגע סגרתי את הדלת וברחתי הביתה. באזעקה הבאה נכנסנו לבניין ליד ועשינו צ'ייסרים להורדת הפאניקה".

קיבלת פיצויים?
"האזרחים נרתמו למען המדינה, אבל המדינה לא נרתמה למען האזרחים", הוא אומר בחיוך מריר. "מכיוון שהמקום נפתח בשנה שעברה ויולי-ספטמבר היו חודשים חלשים, אני זכאי ל-2,500 ש"ח פיצוי בערך. אבל אנחנו שורדים תודה לאל. צמצמנו צוות, אני שוטף כלים, מלצר וטבח ועושה הכול כדי לחסוך כספים ולהמשיך הלאה. אני לא זקוק לרחמים ולא זקוק לעזרה".

הפתיחה המחודשת בימי מלחמה וטרום חורף מחדדת את הערכים שקבלן עובד לפיהם – הוא מחויב כעת לגמרי לתוצרת מקומית עונתית ואורגנית, קונה ירקות ופירות מ"מלוא הטנא", משק משפחתי בכרמי יוסף, ואת הדגים מדייגים בנמל יפו. "לא הרבה יודעים, אבל חלק ניכר מהדגים במסעדות מגיע מעזה. עכשיו אין את זה, לשמחתי באיזשהו מקום, כי חיי המדף של דגים כאלה קצרים בגלל אחסון בתנאים לא טובים. שלשום הייתה סופה, ואין שרימפס אז הוצאתי אותם מהתפריט, ופלמידות השגתי ממישהו שיצא לדוג עם רובה".

השאיפה למיקסום המקומיות מתורגמת גם ליציאה לסיורי שטח: בימי ראשון כשהמסעדה סגורה קבלן ובקוויס יוצאים להכיר חקלאים ויצרנים ארטיזנליים. השבוע הם שתלו אפונה והשתתפו במסיק זיתים. בין לבין הם יוצאים ללקט צמחי בר ופטריות, אהבה ישנה של קבלן שתשתקף בתפריט החורף. "השנה הזו הולכת להיות פורייה בפטריות. ברגע שהגשם מתחיל מאוחר יחסית, יש המון פטריות", הוא מסביר, ומוסיף שבגלל החיפוש אחר חומרי גלם עונתיים הוא מחובר לתחזית. "אנשים מתחילים להבין את השפעת מזג האוויר על האוכל שלנו".

מה השתנה בקטן החדש?
"אני הולך להיות יותר פיין שמעקר ומדויק. הרבה יותר. למשל מפות לבנות שפרשנו אתמול בפעם הראשונה והן עשו אווירה נהדרת. בהתחלה חששתי מאוד כי מה הקשר בין מפות לבנות לשוק, אבל אני שואף לגבוה מאוד".

יש מקום למסעדנות כזו כיום?
"חד משמעית כן. זו תהיה הבריחה. בשנתיים האחרונות היינו בפוסט קורונה. לאנשים אין שקל על התחת אבל עדיין יש להם כסף לבזבז על אוכל. כשיצאתי בפעם הראשונה מהבית במלחמה הלכתי לאכול במסעדה, אייבי של האחים. ישבנו שם אורי ואני תוך כדי אזעקות. זו הייתה חוויה מטלטלת אבל היינו נטו שם, בלי לצלם את המנות אפילו".

קבלן אומר שההתעסקות בהקמה המחודשת היא אחד הדברים הטובים ביותר שקרו לו לאחרונה. אורחים שמילאו את השולחנות בערב הפתיחה גרמו לו להתרגשות עד בכי. "ההגדרה הכי טובה לתפריט היא 'אמוציונלי'. אנשים באו למטבח ואמרו שהאוכל טעים, מיוחד ושונה ולשם אני שואף", הוא נועץ סכין בתפוחי האדמה, שמאוחר יותר יהפכו לניוקי ממולא חמאת מיסו כוסמת ברוטב חמאת לימון וזעתר. "אני רוצה להוציא מאנשים רגשות. בסוף כולם מחפשים פשטות ויצירתיות – אוכל מדויק מחומרי גלם טובים מאוד, שרק היום אנחנו מתחילים להבין את חשיבותם".

על תכניות לעתיד מוקדם עדיין לדבר כי הקטן עדיין לומד ללכת. עם זאת, תכנית שהחלה להירקם לפני המלחמה להקמת עסק חדש נותרה בעינה. "לפני שהתחיל הגיהינום הזה תכננתי לפתוח חנות אינטרנטית למיסו לצרכנים פרטיים ולמסעדות, כמו שיש ביפן. למכור בה מיסו שאני מכין מכל הקטניות שיש בארץ, 300-400 סוגים". לשאלה אם יש היתכנות לעסק נישתי בתקופת חוסר יציבות משיב קבלן ש"לאנשים שאוהבים לבשל זה יהיה כמו לונה פארק. אני רוצה להנגיש מיסו לקהל הפרטי ולשפים שרוצים להתנסות ולעבוד איתו. נחכה קצת שהקטן יתייצב ונתקדם".

מצאת את הסנטר שלך?
"אני חושב שאני בסנטר חדש", הוא מסגיר חיוך קטן. "הייתי בסנטר במשך שנה בגלל המסעדה, הספקתי לשכוח הכול ולהיכנס לטראומה ולעוד גיהינום, ועכשיו אני יוצא לסנטר חדש ומתחיל שוב לייצב את עצמי. החברים שלי נרצחו כשיצאו לרקוד בשם השלום והאהבה. אם אני אמות, אני אשמח שימשיכו לרקוד. זה המוטו, להיות אופטימי ולהמשיך הלאה".

אתה רואה את עצמך חוזר למסיבות ולפסטיבלים?
"לגמרי כן. ייקח קצת זמן אבל אי אפשר לעצור את החיים. בשבוע שעבר נסעתי לעין הים לטקס הנצחה לחברים שנרצחו. חבר אמר 'תבוא, תהיה אווירה ומוזיקה'. הלכתי והרגשתי שזה מחזיר אותי 20 צעדים אחורה, לראות חברים ששרדו ולשמוע את הסיפורים שלהם. למזלי למחרת יצאתי ליער ללקט פטריות".
לוינסקי 46, שני-חמישי 18:00-01:00, שישי 09:00-16:00

• אוכלים שותים
• הקטן בלוינסקי
• לוינסקי
• שוק לוינסקי
• טראומה
• תל אביב נלחמת