מי:עומרי גל(30),טל טרייסטר(29)
איפה:רחוב תרצה
ותק:שנתיים
מטראז':120 מ"ר

לופט של 120 מ"ר בשכונת נגה זה החלום הרטוב של כולנו. אבל לופט שהיה בעבר המועדון של מפלגת העבודה והיום מרגיש כמו גן משחקים של גדולים זו כבר מציאה לא נורמלית וחד פעמית. עומרי, טבח ומוזיקאי וטל, סטודנטית לעיצוב טקסטיל ומוזיקאית שהם גם הרבה מעבר לזה, הפכו את המרחב שלהם לממלכה מופלאה מלאה בפינות ליצירה, לביטוי, ולעשייה שבגדול לא צריך לצאת ממנה לעולם.

"כמו הרבה מהרהיטים בבית, גם את הדירה עצמה מצאנו בפייסבוק. היא הייתה נראית נורא בתמונות אבל כבר בצעד הראשון פנימה הודענו לבעלת הדירה שאנחנו חותמים. יש לנו המון תחביבים ואנחנו אנשים של חופש, מרחב ואירוח. ידענו שהחלל הזה יכיל אותנו באופן מושלם". מספר עומרי. "לפני ארבע שנים כשרק הכרנו היינו במסלול שונה לגמרי. עומרי בדיוק סיים ללמוד יזמות ומנהל עסקים והתחיל לעבוד בהייטק, ואני למדתי פסיכולוגיה בצפון. עם השנים ובעזרת הקורונה הבנו שזו לא משאלת הלב שלנו והזמן הפנוי שנוצר, הוביל אותי להתעסק בעיצוב, את עומרי להתעסק באוכל ואותנו ביחד ליצור מוזיקה. בצעד אמיץ אך טבעי חזרנו שנינו להיות סטודנטים, אבל הפעם זה מרגיש מדויק". מוסיפה טל.

"חוץ מחדר השינה והמקלחת שאר החללים גמישים ונמצאים בספייס אחד שאנחנו משנים לעיתים תכופות. אנחנו מאמינים שהבית הוא מגרש משחקים שמבטא את האנרגיה שלנו אז כשאנחנו מרגישים אחרת אנחנו משנים אותה. וכשאנחנו משנים אותה, אנחנו גם משתנים קצת בעצמנו".

הסלון

"את הסלון מיקמנו בכניסה לדירה, הרגיש לנו נכון שהוא יהיה הדבר הראשון שחווים כשנכנסים. את השטיח הענק קנינו בשוק בדהאב ב-400 שקל וסחבנו כל הדרך מסיני, מסע מפרך אך שווה את זה (הוא פשוט היה על הגב של עומרי). את המנורה רכשנו במרקטפלייס מסבתא חמודה מבת ים, שקונה פיסים מהשוק ברמלה ומוכרת כמשחק שהרווחנו ממנו בגדול. את השולחן הבאנו ממכולת ההפתעות של ההורים שלי – עם השנים הם צברו המון רהיטים שאוחסנו במכולה, וכשעברנו לפה מצאנו בה אוצרות של ממש. את השולחן יצר אמן ברזל קיבוצניק בהשראת הפרות ברפת – הרגליים שלו נמצאות בתנוחה שהן נמצאות בה בחליבה. זה מוזר אבל זה באמת די דומה כשחושבים על זה".

השידה

"השידה בסלון גם כן ממכולת ההפתעות והיא הייתה שנים בבית של הוריי. את עיטורי הפרחים ציירה חברה טובה שלהם, שהפכו אותה לפיס היסטרי. מעליה הפטיפון של עומרי משנות ה-70 שקנה מיד שניה, ועל הקיר עבודת טקסטיל עשוית פאצ'ים של סבתא שלי שיצרה כשהייתה בת 88, כנראה שהטקסטיל סבב אותי כל הזמן".

המטבח

"המטבח כולו מורכב מיחידות מודולריות תעשייתיות שניתן להזיז והוא עשוי נירוסטה שזה מושלם לעבודה עם בצק. אני מבשל בעיקר אוכל איטלקי ובעיקר פסטות, והתחלתי לאחרונה לארגן פה ערבי פסטות עם דרינקים, מוזיקה ואווירה מדהימה. על המקרר אנחנו תולים שירים שאנחנו כותבים זה לזו או כאלה שכתבנו ביחד. מהאלה שמגיעים בפרץ של השראה ספונטנית ואנחנו רוצים לזכור".

פינת המוזיקה

"הפסנתר הוא עוד אוצר נדיר ממכולת ההפתעות. הוא היה הפסנתר שטל למדה עליו לנגן אי שם בכיתה ב', והתווים של המורה שלה עוד תלויים עליו. אנחנו מנגנים גם בגיטרות שהן חלק מהפינה, אותה הפרדנו משאר החלל עם יחידת מדפים מודולרית מגניבה שהבאנו מהמרקטפלייס, מזוג שבנה אותה בעצמו. היא התאימה בול בגובה וזה הרגיש משמיים, אבל למקם אותה ואת המדפים עליה באופן ישר זה היה סיוט. החבר שעזר לי עם זה עדיין לא עונה לי לטלפונים".

שולחן האבירים

"כן כן, גם הוא ממכולת ההפתעות של ההורים שלי. זה היה שולחן האוכל כשהייתי קטנה בבית שלנו באחד העם, ובמגירה עדיין נמצאים הפלייסמנטים שהיינו מכינים עם אבא שלי כשהיינו ילדים מאיורים בעיתון הארץ. השולחן הוא מרכז הבית וסביבו התרחשו כל כך הרבה אינטראקציות מיוחדות ומחברות".

השידה הלבנה

"השידה הגיעה כתנאי עם הכניסה לדירה והגיעה לפה שבוע אחרי שנכנסנו, וטוב שכך כי היא אחד הרהיטים האהובים עלינו. בתוכה יש אינסוף חוטים של טל, המון ספרים שאגרנו וגם כמה פריטים מיוחדים במיוחד. חותמת ההדפס הגיעה מהבית של סבתא של טל, איתה מייצרים פטרנים על בדים במזרח. אצלה זה היה פריט אקראי בבית ואצלנו הוא מקבל עכשיו משמעות חדשה. את הפסל יצרה סבתא שלי. היא הייתה מפסלת בקרמיקה ואבן כדי לעבד משבר גדול שעברה, ואת זה שהבאתי לפה תמיד אהבתי במיוחד".

פינות העבודה

"פינות העבודה שלנו משקפות אותנו מאוד. בשלי מכונת אריגה ידנית גדולה, כל מיני מכשירים שמשמשים אותי ללימודים, ועבודות שיצרתי בטכניקות שונות. העבודה הידנית היא האהובה עליי, אני מרגישה ככה יותר קרובה למה שאני יוצרת. אצל עומרי פינת העבודה טכנולוגית הרבה יותר, הוא לומד ליצור מוזיקה אלקטרונית בכל מיני טכניקות וגם לאט לאט מתחיל להוציא אותה לאור, שזה ממש מרגש".

חדר השינה

"חדר השינה שלנו היה המזכירות של מועדון מפלגת העבודה וזה הדליק אותנו מהרגע הראשון. זה והקיר המעוגל שבתוכו. את המיטה הבאנו מההורים שלי (דווקא לא מהמכולה) והכורסא הייתה של סבא רבא שלי בקליניקה. הוא היה רופא וזו הייתה כורסת המטופלים שלו. כמובן שריפדנו אותה מחדש אבל שמרנו אותה צהובה, כפי שהייתה".

• דירה להכיר
• עיצוב
• עיצוב הבית
• יפו
• מתחם נגה
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 939 // זה עדיין אקטואלי?

מחאה במימדים היסטוריים צפויה מחר בכל רחבי הארץ ובתל אביב בפרט, בשבוע ה-12 ברציפות להפגנות ההתנגדות לדיקטטורה ואחרי שבועיים שבהם יצאו לרחובות בכ-150 מוקדים כמעט חצי מיליון איש. נאום השקרים ההזוי של הדיקטטור בהתהוות בנימין נתניהו בטרם צאתו מלונדון והדרמה מאחורי הקלעים עם שר הביטחון יואב גלנט צפויים להוציא מחר מהבית מפגינים בכמויות חסרות תקדים, והמארגנים ממטה המאבק המשותף צופים שזו תהיה ההפגנה הגדולה בתולדות המדינה. אל תחמיצו את ההזדמנות להיות חלק מהלילה ההיסטורי הזה.

>> מול הממשלה הזאת, אהבה ושותפות זו התרסה // איה כורם
>> השלטים הכי טובים במחאה ועמוד האינסטגרם שאוצר אותם
>> מדורת השבט של החדשות כבתה. אף אחד לא ידליק אותה מחדש

תחת הכותרת "הפגנת החירות", צפויים אירועי המחאה השבוע להתחיל חצי שעה מאוחר יותר, עקב היציאה המאוחרת של השבת בשעון הקיץ, כדי לאפשר לציבור הדתי ההולך וגדל במחאה לקחת בה חלק גם השבוע. הצעדה השבועית של ארגוני השטח והלהט"ב תצא לפיכך מכיכר דיזנגוף בשעה 18:30, ואילו תחילת ההתכנסות בצומת קפלן-עזריאלי נדחית ל-19:30.

בהפגנה צפויים לנאום פרופ' יובל נח הררי והכמעט-רה"מ לשעבר ציפי לבני, שכבר כיכבו כנואמים ויראליים וסוחפים בהפגנות קודמות במהלך שלושת החודשים האחרונים, כשאליהם מצטרפים בינתיים גם סופיה כהן (בתו של המרגל אלי כהן ז"ל) וכוכב המחאה העולה עומר בן אלחנן (יו"ר מועצת התלמידים של תל אביב-יפו שהודח ממועצת התלמידים הארצית עקב השתתפותו הפעילה בהתנגדות).

ממארגני הפגנת החירות נמסר: "למול נאום השקרים של נתניהו מאמש, מאות אלפים יתייצבו מחר ברחוב קפלן להגן בגופם על הדמוקרטיה הישראלית, על ערכי מגילת העצמאות ודגל ישראל. נתניהו מאיים לפרק את צבא העם, לחסל את הכלכלה הישראלית ולקרוע לגזרים את הלכידות החברתית וליצור קרע בעם, מולו נתייצב מכל בית ישראל – יחד, ננצח!".

כמו שכולם כבר התרגלו, הרחובות סביב צומת השלום-יגאל אלון-עזריאלי-קפלן ייחסמו לתנועה כבר כשעתיים עד שלוש שעות לפני ההפגנה המרכזית, ואחריה יתקיימו צעדות שיחסמו את התנועה ברחבי העיר ולפי המסורת כנראה שגם את נתיבי איילון. המלצה שלנו: לא להתקרב לאזור עם רכב פרטי. הפגנה נעימה.

• מחאת הדמוקרטיה
• ❤ תל אביב
• הבועה
• בנימין נתניהו
• עזריאלי
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 939 // זה עדיין אקטואלי?

אלפי שנים בזבז האדם בחיפוש אחר מזון האלים. לאורך ההיסטוריה היו מועמדים רבים לתפקיד: האינדיאנים חשבו שזה הקקאו, הרומאים נטו להאמין שזה האפרסמון (שמו הלטיני הוא מילולית "מזון האלים"), בתרבויות המזרח הקרוב הקדומות הלכו על הרימון, המיתולוגיה היוונית המציאה את האמברוזיה, ומסיבות ברורות למדי גם פטריות פסילוסיבין וקקטוסים הלוצינוגנים תמיד היו חזק במרוץ. כולם טעו.

הציוויליזציה התקדמה מאז, תודה לאלים, יש לנו את הידע הקולקטיבי המצטבר ויש לנו את הטכנולוגיה, וכיום אין ולא יכול להיות ויכוח לגבי העובדה שמזון האלים הוא חומוס עם בשר. כן. זה בדוק. השילוב השמיימי בין המשחה המושלמת, הגרגירים החמים-רכים, שליכטה טחינה ובשר שחום ומתובל בעוז, בפורמט טחון או בנתחים קטנים וג'וסיים, קצת חריף ירוק בצד, שקדים או צנוברים קלויים לקראנץ' ולהגזמה, אלוהים אדירים, או מיי גאדדד, אללהו אכבר, על מה בכלל דיברנו.

אה כן. חומוס עם בשר. אני אוכל חומוס עם בשר כל אימת שהוא נקרה בדרכי. את ההארה הראשונה חוויתי באמצע שנות השמונים באיזו מסעדה אילתית (יכול להיות שקראו לה "שרימפסטייקהאוס"? הכל יכול להיות), כשצלחת בגודל גלגל אוטובוס נחתה על השולחן, הייתי בן 11 והמנה הייתה במשקל שלי. כתר חומוס קרמי שנמשח והקיף את שוליה, חובק ברוך ערימה עצומה וארומטית של קוביות פילה קטנות ועסיסות ופטריות שהושחמו היטב וזה כל מה שאני זוכר דוקטור.

מאז, באומדן גס, אכלתי מאות מנות של חומוס עם בשר. זו קטגוריה שונה לחלוטין מוויכוח "החומוס הכי טוב" המסורתית. מתוך מומחיות שנבנתה בכאבי בטן אני יכול להעיד שגם חומוסיה בינונית יכולה לנפק מנת חומוס עם בשר מופתית, וגם מיטב החומוסיות יכולות להיכשל איתה. כן, זו ההתמחות הקולינרית המיותרת ביותר בהיסטוריה, אבל אני ראיתי את האור וכל מה שאני רוצה זה להפיץ אותו עם קצת פטרוזיליה קצוצה מלמעלה. אלה מנות החומוס עם בשר הכי טובות בתל אביב:

10.חומוס יוסף

רשת החומוסיות והתבשילים הכבר-לא-קטנה מפרדס חנה (שמונה סניפים בארץ, שניים מהם בעיר – ברמת אביב וברמת החייל) מגישה חומוס לא רע בשלל גרסאות מסורתיות, אבל מנת החומוס עם בשר שפגשתי בסניף הרמת-אביבי הייתה מוצלחת מאוד בזכות בשר טחון מאיכות גבוהה (יש גם גרסת רידיפיין מיט שלא בדקתי) ותוספת שקדים קלויים נדיבה. היא הייתה גם יקרה (54 ש"ח נכון לחודש מרץ), אבל יש תמורה.ברודצקי 19

רעבים? יש הכל. חומוס יוסף (צילום מתוך עמוד הפייסבוק "חומוס יוסף רמת אביב")

9. יאנאס

אין במרכז העיר חומוסיות רבות שיכולות לתפקד כיותר מברירת מחדל, אבל מסעדת החומוס הזאת בפרישמן הלכה והתחדדה לאורך העשור האחרון כחומוסיה דור 3, עם מנות צד כיפיות וגם בירה וקוקטיילים, והוורסיה שלה ל"חומוס עם בשר" מכילה שני קבבים שמנים ומצוינים שמתפרקים נהדר אל תוך חומוס עשוי היטב. כיף חיים.פרישמן 88

8. שיפודי פינת השלושה

שאלוהים יעזור לכם אם אתם מגיעים לשיפודיה בוכרית ומזמינים דווקא חומוס עם בשר, כלומר שאלוהים יעזור לי, אבל המנה שמוגשת בסניף רמת החייל (הפחות מוצלח) של רשת השיפודיות הקטנה סגרה לי כל כך הרבה פינות בכל כך הרבה שעות צהריים מייאשות בשממה של קריית ההייטק, שמוקדש לה כאן מקום של כבוד. עושה את העבודה.הברזל 24

7. אבו אדהם

את החומוס של החומוסיה הוותיקה בקרליבך, או שמאוד אוהבים או שלא. מדובר בחומוס שפיצל בזמנו את העיר ועורר קיטוב ומחלוקת, אבל גרסתו הבשרית חייבת להיות מעל לכל ויכוח. הבשר הטחון מתבשל על אש קטנה במיציו ותבליניו משעות הבוקר, גרגירי החומוס מבושלים לעילא, והמנה כה מספקת שאפשר להתבסס עליה כארוחה יחידה ביום במשך שנים כשאתה עובד בבית מעריב הסמוך אללה ירחמו. לא משנה איך גיליתי.קרליבך 7

6. חומוס חג' כחיל

החומוסיה היפואית הראשונה ולא האחרונה ברשימה. אני לא מת על החומוס הגס-למדי שמוגש כאן, אבל מנת הפאתה מצוינת וכל המסביב מוצלח וטרי וטעים. גרסת החומוס-עם-בשר מגיעה בוורסיה טחונה עם טעמי בשר חזקים שמשתלבות נפלא בחומוס הזה. לאכול עם המזלג בלי פיתה ולהרגיש בני אלים.יפת 93

5.מרכז החומוס האסלי

עוד חומוסיה-שיפודיה יפואית ותיקה עם גרסה מוצלחת ושמנונית של חומוס-עם-בשר טחון שמשתדרגת בזכות שקדים קלויים וכמות נדיבה של טחינה לכדי מנה שיכולה להשביע בקלות שני אנשים או להכניס אדם אחד לתרדמת זמנית. יש גם ורסיית חומוס-כבד-עוף למתקדמים. תתקדמו.יפת 73

4. שאבו

השווארמיה החדשה בצפון רחוב הירקון, מבית היוצר של סעיד אבולעפיה ושווארמה שעבי הנצרתית, נכנסת חזק וגבוה לרשימה עם מנה מופלאה של חומוס עדין עםשווארמת העגל/כבש המצוינת ממש שעומדת במרכז המקום. זה כל כך טעים שצריך לשאול למה אין יותר מנות חומוס-שווארמה ברמה הזאת (והתשובה היא שעדיף בדרך כלל ששווארמיות יתרחקו מחומוס, אבל זה היוצא מן הכלל).יורדי הסירה 14

עזבו אתכם מפיתה. שווארמה שאבו (צילום: מתן שרון)

3. חומוס חמודי

החומוסיה החדשה-יחסית הזאת ביהודה הלוי מגישה חומוס גלילי מעולה בשלל ורסיות, כולל ספיישל מרהיב של חומוס עם קבבונים עסיסיים שמשכשכים בו. דגמתי כאן בשנה האחרונה את מנת החומוס עם בשר מספר פעמים. לפעמים היא קצת חיוורת בצבע, אבל תמיד עשירה מאוד בטעם, עם טאץ' קטן של שומן כבש ותיבול מדויק שתומך בו. מנה אש (למרות שאתם לא תתאפקו ותשאלו על הקבבונים).יהודה הלוי 93

2. נאדר הגדול

בצומת שלבים-בן צבי הלא אטקרטיבית נמצאת כבר שנים החומוסיה של נאדר הגדול, בין החומוסיות הכי אנדרייטד בעיר, והיא הולכת ומשתבחת עם הזמן, וזה מתבטא בין היתר במנה אדירה של חומוס עם רצועות שייטל שבילו יפה על הפלנצ'ה וקיבלו תיבול יפה של ראס-אל-חנות. מדובר בחומוסיית הבית של מערכת טיים אאוט, למען הגילוי הנאות, אבל זו מנה שמצדיקה כל תואר וכשהיא מגיעה קומפלט עם צ'יפס-פלאפל-סלט-לימונדה היא גם אחד הדילים הטובים בעיר ללאנץ' זריז.בן צבי 35

1. אל קלחה

אם אי פעם תצליחו להתאפק ולא להזמין את מנת הפאתה המלכותית שמוגשת במקדש החומוס היפואי, שמוכר יותר בשמו העממי "זיזו" ו"הבן של זיזו", חלק משושלת חומוס שמשתרעת על פני הלבנט כולו במאה השנים האחרונות, תגלו שמנת החומוס-עם-בשר שמוגשת כאן היא יצירה ברמה של מסעדת שף. מנה כל כך מדויקת שאין כל ספק שלזה בדיוק אלוהים התכוון, אם הייתה לכם התלבטות תיאולוגית.סלמה 3

• אוכלים שותים
• חומוס
• בשר
• הכי טובים
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 939 // זה עדיין אקטואלי?

במעברון ששודר בשבוע שעבר בערוץ טלוויזיה ישראלי, הועלו בין היתר הטענות הבאות: "האנרכיזם הגיע לארץ ישראל בשנות ה-20 של המאה הקודמת. התנועה פעילה עד היום. הפעילות האנרכיסטית בישראל – צידוד בצד הפלסטיני. בישראל יש העצמה של יסודות אנרכיסטיים. בחברה בלי מסורת – הדמוקרטיה שברירית". את הטקסט הזה ליוו תמונות מהפגנות, בהן של מפגינים נושאים דגלי פלסטין ומפגינות בתלבושת השפחות האדומה, אבל גם צילומי סטוק של "אנרכיסטים", למשל אדם לבוש שחורים בפנים מכוסות עומד לפני רכב עולה באש.

לא תופתעו לדעת שהקטע הזה שודר בערוץ עכשיו 14, תחת הכותרת "עכשיו נתונים" (בסדר גמור. ומה אחר כך?). הערוץ, שחווה בימים אלה נסיקה מרשימה ברייטינג,שבר בתחילת מרץ את שיא הרייטינג של עצמו עם 8.1 אחוז רייטינג – גבוה יותר מהביצועים של רשת 13 וכאן 11 באותו ערב, ובמקום השני מתחת למהדורת החדשות של קשת 12. אנחנו חיים בתקופה מטלטלת, מקטבת ומלאה שינויים, והסערה הזו לא נשארת רק ברחובות או במסדרונות הכנסת. היא משפיעה גם על הטלוויזיה שלנו, ובמיוחד על התוכן שהערוצים המסחריים מסתמכים עליולאורך אחוז ניכר משעות היממה– שידורי אקטואליה וחדשות.

"זאת תקופה מרתקת תקשורתית, וגופי התקשורת מקיימים דיונים מאוד מעמיקים על איך לסקר אותה. הם מבינים את המורכבות, ברור לגמרי שהעצבים כל כך חשופים והאמוציות בחוץ, אז גם האחריות היא מאוד מאוד גדולה", מסביר גורם בכיר בשוק התקשורת הישראלי. "טבען של תקופות כאלה הן שאנשים מתכנסים למקומות שהם מרגישים שמדברים הכי קרוב לליבם. רק הקיטוב החברתי הזה בישראל יכול להסביר את הקפיצה המאוד פתאומית במספרים של ערוץ 14. תקופה מקבילה אחרת, עם אמוציות ברמות דומות לאלה, הייתה התקופה שאחרי רצח רבין. התרחש שם מהפך תקשורתי – חדשות 2 גברו לראשונה על המהדורה של ערוץ 1, כי הם כנראה דיברו ברמה אמוציונלית לציבור יותר משהצליח לעשות הערוץ המתחרה. היו לכך סיבות עיתונאיות כמו קלטת הרצח, שהייתה חשיפה של ערוץ 2 ושודרה רק שם, אבל היה גם סנטימנט שערוץ 2 ידע לענות עליו. כרגע קורה אותו דבר. הסובלנות כלפי האחר וכלפי דעות אחרות היא בקצוות ולכן מי שנקראים אנשי נתניהו הולכים ל-14 והשאר מתפזרים בין הערוצים האחרים".

גורם משמעותי בשינויים הללו הוא העזיבה של שני טאלנטים חשובים את חדשות 13 בחודש שעבר. ראשון היה שרון גל, מגיש "חמש עם", שחזר לערוץ 14 – והפעם בתפקיד מגיש המהדורה המרכזית לצד מגי טביבי. זמן קצר אחריו אישרה אילה חסון את הדיווחים שגם לה יש בית טלוויזיוני חדש – ועברה מ-13 לכאן 11 כמגישת תוכנית האקטואליה היומית של הערוץ בשעה שבע בערב. המהלך השתלם עבור תאגיד השידור – חסון התמקמה באופן כמעט קבוע כשנייה באחוזי הרייטינג לרצועה זו, ועקפה גם את הראיון של ראש הממשלה בערוץ 14 ששודר במקביל לתוכנית שלה.

"למעבר של טאלנט יש השפעה", אומר ניר וולף, מבקר הטלוויזיה של ישראל היום. "גם אם חסון לא הייתה מביאה איתה קהל קבוע, היא יכולה לעזור לתאגיד השידור במאבק מול שר התקשורת שלמה קרעי. זה שהיא עברה לכאן לא הופך אותו לערוץ ימני, אבל זה נותן להם ביטחון מול הממשל. הטאלנטים הופכים במצב כזה למעין חיילים בלוח השחמט".

עד כמה יש לטאלנט ברמה הזו השפעה על התוכן?
"כל עיתונאי נלהב להפיץ את הדעה שלו, ובשלב יותר מתקדם ממש להשפיע על סדר היום. חסון שולטת לגמרי בתוכניות שהיא מגישה, היא מעין עורכת בפועל. גם במעבר לכאן 11 היא הביאה איתה עוד אנשים לפאנל – דוד פורר, גל הירש, אלדד יניב. עם שרון גל זה אותו רעיון. הוא שם כדי להעביר אג'נדה ומסרים".

הפתרון של ערוץ 13 לנדידת הטאלנטים – והצלילה ברייטינג שהגיעה בעקבותיה – לא היה גיוס של פרצופים חדשים מבחוץ,אלא דווקא אימוץ של גישה אחרת, מעין מיתוג מחדש בתור הבית של העיתונות המקצועית והנשכנית. וולף מגדיר את הצעד הזה כניסיון "להחזיר עטרה ליושנה" ולשחזר את ימי הזוהר של חדשות 10 כמהדורה המקצועית והבועטת, תדמית שהתפוגגה עם המיזוג של ערוץ 10 ורשת בינואר 2019. אל הקמפיין השיווקי של הערוץ עם הסלוגן "בלי פייק, יותר חדשות" הצטרף מונולוג נוקב של אודי סגל, שהיה מעין יריית פתיחה לכיוון החדש הזה.

סגל התייחס להאשמות של ראש הממשלה את הערוצים המסחריים ב"תעמולה": "למי אתה רוצה שנידמה? לערוץ שלאחרונה קבע שה-CIA מעורב בהפגנות נגד המהפכה המשפטית, או לבן שלך שצייץ שהמשטרה מרדה בשלטון? אדוני ראש הממשלה, אולי כדאי שתבדוק קודם כל מה קורה בסביבה הקרובה שלך, מה קורה אצלך בבית. כשתעמת את האמירות האלה עם העובדות, נוכל לקחת אותך ברצינות. עד אז, כל עוד אנחנו מדינה דמוקרטית, התפקיד שלנו הוא לדווח ולבקר את השלטון".

"התקשורת כנראה הבינה שהגענו לתהום והדמוקרטיה שלנו באמת בסכנה פה, ונזכרו שהקלישאה על כלב השמירה של הדמוקרטיה היא נכונה", אומר ברק רום, איש חדשות 13 לשעבר שעבד בין היתר בתוכנית "חמש עם שרון גל". "מהיכרותי עם שיקולי התקציב של חדשות 13, אני מניח שההחלטה הגיעה גם בגלל שהם נדחקו לפינה. במקום לפוצץ המון כסף כדי להחליף את אילה חסון, שהייתה סוג של מנוע רייטינג, הם כנראה אמרו – בואו פשוט נהיה עיתונאים”.

אותו גורם בכיר בתקשורת ממקודם מבקש לצנן מעט את ההתלהבות: "קמפיין זה לא תחליף לדרך, לעיתונות עקבית. אם עד לפני 3 שבועות ערוץ 13 שידר תוכניות של שרון גל ואילה חסון שהיו תוכניות חד צדדיות במקרה הטוב, אז לציבור קשה מאוד לקנות את הפנים החדשות שמנסים להציג לו לפתע פתאום. עשרות שלטי פרסום וגם הופעה שונה על המסך היא לא מספיקה כדי שהציבור יקנה את זה מחר בבוקר,בטח כשגם אחרי שבוע שלם של קמפיין שכזה, המהדורה עדיין עושה סביב 5% רייטינג".

אי אפשר לדבר על הצעד של חדשות 13 בלי להתייחס למהדורה של ערוץ 14, אליה ככל הנראה מכוון הקמפיין של 13 את חיציו. וולף מייחס את ההצלחה של ערוץ 14 לרצון של צופיו לקבלמקבילה טלוויזיונית לתיבת התהודהשמאפשרות להם הרשתות החברתיות: "הם לוקחים את כל הימנים המפורסמים, אלה שעצם הפרסום שלהם נובע מהיותם תומכי ביבי מוצהרים, ונותן להם להגיד מה שהם רוצים. הקהל שרגיל לקבל את זה בפייסבוק או בטוויטר שלו, מקבל את זה עכשיו גם בטלוויזיה. אין שם כתבים שעושים ידיעות, יש אנשים שיושבים באולפן ולרוב לא נמצאים בשטח. הם מסבירים לא רק מה קרה היום אלא גם מה הצופים אמורים לחשוב על זה".

בזמן שרשת 13, כאן 11 ועכשיו 14 נאבקים על המקום השני והשלישי ברייטינג, המקום הראשון נשלט באופן עקבי על ידי המהדורה המרכזית של קשת 12. "זה מצחיק, כי כל הדיון המאוד מאוד חשוב הזה, הוא על רייטינג שנע בין 5 ל-12 אחוז, משהו כמו 150-300 אלף צופים. הרוב עדיין לא נמצא שם", אומר וולף. "ערוץ 12 הוא 'הערוץ של מדינה', ברייטינג וגם באיך שהוא תופס את עצמו. הניסיון שם הוא לדבר לכולם, לא לעצבן אף אחד. אז מצד אחד יש להם את עמית סגל, מצד שני את אמנון אברמוביץ. הם מנסים לרכב על כל הצדדים ביחד ובסוף יוצא שהם חוטפים מכולם – גם מהשמאלנים וגם מיאיר נתניהו. זאת הדרך שלהם להישאר אובייקטיביים".

קל להספיד את החדשות הטלוויזיוניות בעולם שאחרי האינטרנט, אבל בפועל מתרחשת בעשורים האחרונים מגמה לכאורה הפוכה – שידורי האקטואליה והחדשות רק תופסים עוד ועוד נפח מלוחות השידורים. רוב לוח השידורים היומי של הערוצים המסחריים מורכב מפורמטים כאלה ואחרים של אקטואליה, מתוכניות הבוקר דרך רצועות אחר הצהריים והפרה-פריים טיים ועד המהדורות המרכזיות, שבעצמן נמתחות ומתארכות.

זמן המסך הרב שצריך למלא משפיע גם על זהות המרואיינים – כשהשיטה כמובן עובדת לטובתם של מי שיסכימו לכל ראיון: "איתמר בן גביר הוא מישהו שתמיד בא, לא משנה מה", מסביר רום, "הייתי עורך חדשות של 'שבע' בערוץ 13 במשך חצי שנה ובזמן הזה הוא לא התראיין אצלנו, אבל כן היו מרואיינים כמו אמיר אוחנה ושאר חברי כנסת מהאופוזיציה דאז שהגיעו בלי סוף כדי לשפוך את דף המסרים. דווקא לגורמים מממשלת השינוי היה הרבה יותר קשה להגיע. הם היו די סרבני ראיונות בעוד שהאופוזיציה דאז הייתה הרבה יותר זמינה לראיונות. היינו מזמינים והם פשוט לא היו באים. וזה עבד לרעתם, כי לא מספיק לעבוד – צריך גם שאנשים יראו מה עשית".

• המסך
• טלוויזיה
• חדשות
• שרון גל
• רשת 13
• קשת
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 939 // זה עדיין אקטואלי?

הרוחות סוערות, אנשים יוצאים לרחובות ובצדק – צריך לשמור על רוח המחאה, נגד הממסד המדיני שמאיים בהפיכה לדיקטטורה באמצעות חוקים המרכזים את כל הכוח בשלטון. נכון שלרוב הצצה קטנה בחדשות מספיקה כדי להתעצבן ולצאת לרחובות, ואולי זה מרגיש שיש קצת מחסור בטלוויזיה ביקורתית בסדרות הישראליות שרצות היום, אבל לא חסרות לנו סדרות שמבקרות את הממסד המדיני, את החברה ואפילו את צה"ל. כן כן, ברשימה הזאת יש גם נציגות ישראלית.

אוז (1997)

הסדרה שהמציאה את סדרות בית הכלא, את הפרקים באורך שישים דקות, בקיצור – את הדרמה הטלוויזיונית המודרנית. הסדרה שנוצרה על ידי טום פונטנה מספרת את סיפורם של קבוצת אסירים בכלא באבטחה מרבית, היא הייתה מהפכנית בזמנה ועדיין מצליחה לעורר תהיות בנוגע למערכת הענישה האמריקאית. מעבר לעובדה שמדובר בסדרה מצוינת, תוכלו למצוא שם גם פרצופים מוכרים כמו ג'יי.קיי סימונס, אל אל קול ג'יי, ארת'ה קיט ועוד.

אטלנטה (2016)

מאז שהופיע ב"קומיוניטי" דונלד גלובר היה עסוק בלפתח את קריירת המוזיקה שלו תחת שם הבמה "צ'יילדיש גמבינו". בשנת 2016 הוא הביא לעולם את הדרמה הקומית שלו, "אטלנטה" שמציגה איך זה להיות אדם שחור בארה"ב. הסדרה מכסה את הכל, בין אם מדובר בתקריות ירי, באופן שבו אפרו-אמריקאים נעצרים או בנסיון להצליח בתחום המוזיקה שיש בו גם ככה המון מתחרים – אבל לעיתים קרובות יותר מעדיפה ללכת עמוק לתוך סוריאליזם שגורם ל"טווין פיקס" להיראות הגיוני.דונלד גלובר כתב, ביים ומככב בסדרה ועושה תפקיד נהדר לצד קאסט מוכשר של שחקנים הכוללים את זאזי ביטס ("דדפול 2", "ג'וקר"), בריאן טיירי הנרי ("ג'וקר", "רכבת הקליע") ולקית' סטנפילד ("רצח כתוב היטב", "יהלום לא מלוטש", "תברח") ועוד המון שחקנים טובים ומוצלחים, עם תפקידי אורח מופרעים כמו זה של ליאם ניסן. הסדרה שוחטת את החברה האמריקאית על כל מעמדותיה – לבנים, שחורים, כולם, ובעונה 3 אפילו יוצאת לאירופה בשביל לעשות מעשה מבורך ולקטול צרפתים. והתוצאה: סדרה חריפה בטעם חמוץ מתוק שחייבים לראות.

כן, אדוני השר (1980)

לא להיבהל, זו רק סדרה ישנה. אל תתנו לשנת היציאה שלה לתעתע בכם. מדובר בקומדיה סאטירית שנונה על ההתנהלות הממשלתית בבריטניה. היא עוקבת אחר ג'יימס האקר, השר לעניינים מנהליים (תפקיד בדיוני) שנאלץ להתמודד עם גחמותיהם של הכפופים לו.הקונפליקטים השונים נובעים כמעט תמיד מתוך המניעים האנוכיים של כל חברי הכנסת (אוי סליחה, התכוונתי של הדמויות) ושל מזכירו הקבוע, סר המפרי אפלבי, שתמיד מצליח לטייח את כשלונותיו. הסדרה עצמה הפכה לאחת הסדרות הבריטיות האהובות והמשיכה לסדרת בת בשם "כן, אדוני ראש הממשלה" ואף חזרה לעונה נוספת בשנת 2013. למרות המרחק, בטוח תמצאו בה הרבה דברים שלא התיישנו בכלל.

ויפ (2012)

הקומדיה הסאטירית שיצר ארמנדו ינוצ'י עבור HBO היא אחת הסדרות הפוליטיות שחייבים לראות. לא רק כי היא מבקרת את הפוליטיקה האמריקאית, אלא גם כי היא מבקרת את אורח החיים הפוליטי, את ההחלטות שפוליטיקאים צריכים לקבל ואת העובדה שמדובר באנשים נוראיים ומרוכזים בעצמם, שמנסים לשרוד את שגרת היומיום בוושינגטון. בסדרה מככבת ג'וליה לואי-דרייפוס בתפקיד הכי טוב שלה מאז אתם יודעים מה, וכוללת הופעות אורח מפתיעות כמו יו לורי. הסדרה עצמה גרפה 17 פרסי אמי והייתה הצלחה ענקית שקשה לפספס, אבל אם יצא ופספסתם, עכשיו זה הזמן להשלים.

מראה שחורה (2011)

הסדרה שמטלטלת את העולם כבר למעלה מעשור (לא ייאמן) עוסקת בהשלכות של התפתחות הטכנולוגיה על עתיד האנושות וערכיה. זו גם אחת מהיצירות המורכבות ברשימה. את הסדרה יצר צ'ארלי ברוקר, אבל כל פרק מבוים על ידי במאי אחר וקאסט חדש לחלוטין, ומהווה מעין סרט נפרד שמתמקד בבעיות שונות. הסדרה נפתחת בבום ענק עם הפרק הראשון שבו טרוריסט עם מניעים אמנותיים דורש מראש הממשלה לשכב עם חזיר ולשדר את המעשה בשידור חי, וממשיכה למימדים הזויים אפילו יותר עם פרק של אפוקליפסת זומבים שמצלמים את כל מה שמסביבם. למרות שהיא איבדה קצת מהעוקץ שלה בעונות האחרונות הביקורת בה עדיין בועטת, ולמרות שהסדרה היא ברמת העיקרון עתידנית (מז'אנר "חמש דקות לתוך העתיד") הנושאים בהם היא עוסקת מלווים אותנו כבר לא מעט שנים.

סיפורה של שפחה (2017)

כנראה הסדרה שהכי תואמת את רוח המחאה, ורבות וטובות כבר החלו להשתמש בדימויים מתוכה (בעיקר המדים האיקוניים של השפחות) בשלב יחסית מוקדם בגל הנוכחי. הסדרה, שמבוססת על הספר "מעשה השפחה" של מרגרט אטווד (שאפילו התייחסה בטוויטר שלה לאחרונה למחאה הישראלית), מספרת על עולם עתידני קודר בתוך שטחי ארה"ב לשעבר, כששלטון נוצרי טוטליטרי חולל הפיכה בממשל האמריקאי והקים את רפובליקת גלעד הנוצרית-פונדמנטליסטית. צעירה שנחטפה (אליזבת מוס) נאלצת להפוך לשפחה ומשמשת גם כפילגש עבור אחד ממפקדי הרפובליקה למטרות רבייה. מטרתה: לחזור למשפחתה בעולם החופשי. הסדרה הייתה הצלחה אדירה גם לפני שהממשלה החליטה לעלות עם די-9 על בית המשפט, אבל היום היא מרגישה רלוונטית מתמיד.

הבנים (2019)

"הבנים" היא לא רק דוגמה ומופת לסדרות גיבורי-על, אלא גם סדרה שמותחת ביקורת חריפה על החברה האמריקאית, על עידן הרשתות החברתיות וגם על הפוליטיקה האמריקאית עצמה. הסדרה עוקבת אחרי יואי, צעיר שעובד בחנות אלקטרוניקה ומאבד את בת זוגו מול עיניו, כשגיבור על בשם איי-טריין פשוט עובר דרכה ולא מותיר זכר לגופה מלבד הידיים התלושות, שעדיין אוחזות בידיו של יואי. יואי מצטרף לארגון מחתרתי שמטרתו להילחם בגיבורי על ולחשוף את השחיתות שלהם, וכמה שהם מושחתים.בתפקיד הנבל, אנתוני סטאר שמגלם את הומלנדר, מין סופרמן שאיבד שליטה ויעשה הכל בשביל שיאהבו אותו, ותחתיו אוסף של גיבורי על שיעשו כל מה שרק יבקש מהם. הסדרה נשארת רלוונטית ואירועי הבחירות בארה"ב אף השפיעו על הנושאים בהם עסקו בעונה השלישית. לא מדובר רק בסדרת גיבורי על מצוינת מכל הבחינות, אלא בסדרה משולחת רסן עם אמירה חדה וחריפה, שלא מהססת לזעזע כדי להעביר את המסר.

סאות' פארק (1997)

הפרנצ'ייז שאין לו סוף התחיל אי שם בשלהי שנות התשעים ונוצר על ידי מאט סטון וטריי פארקר, שהביאו לאוויר העולם את סטן, קני, קייל וקארטמן, ילדים בכיתה ג'-ד' בבית הספר היסודי בסאות' פארק. עברנו הרבה עם הילדים האלה, בין אם מדובר בסאגת משחקי הכס שלהם, ובין אם מדובר בקניבליזם, סדאם חוסיין ואפילו השטן בכבודו ובעצמו (שכידוע, מנהל מערכת יחסים אינטימית עם סדאם חוסיין). צמד היוצרים המטורף אף פעם לא ניסה להיות פוליטיקלי קורקט, מה שבא לידי ביטוי גם בדמות של PC Principal, מנהל בית הספר החדש שהצטרף לסדרה לפני כמה עונות. אם אתם לא רוצים להשלים 26 עונות (כולל עונת ספיישלים) אתם לא חייבים, אבל אתם תפספסו רגעים אייקונים שהפכו את סאות' פארק למה שהיא היום.

מי זו אמריקה? (2018)

סשה ברון כהן הוא אמן תחפושות שעושה לא פעם שימוש בכשרון המשחק שלו כדי לחשוף את הפנים האמיתיות של החברה האמריקאית. זה בדיוק מה שהוא עושה בסדרה "מי זו אמריקה" במהלכה התחפש לדמויות שונות (ביניהן מליארדר איטלקי, סוכן מוסד לשעבר ועיתונאי ימני המאמין בתיאוריות קונספירציה) כדי לחשוף צדדים לא מחמיאים בחברה ובפוליטיקה האמריקאית.ברגעי השיא של התוכנית הוא גורם לנציג רפובליקני בבית הנבחרים של ג'ורג'יה לתקוף עם ישבנו בובת אימונים שלובשת חיג'אב, לשופט מאלבמה להזדהות בתור פדופיל עם "מכשיר לזיהוי פדופילים" ולמייסד של Genius להעמיד פנים שהוא מאכיל ילדים באפריקה. בדומה לאפקט שגרם "בוראט 2" כמה שנים אחר כך, גם ב-2018 סשה ברון כהן השתמש בקולנוע אקטיביסטי כדי לזעזע ולנער את החברה האמריקאית ואת הכיוון שאליו היא הולכת בעת עידן טראמפ.

מ.ק 22 (2004)

הנציגה ישראלית לרוח הסרבנות: סדרת האנימציה מ.ק 22 נוצרה על ידי ירון ניסקי, דורון צור, אוהד אלימלך ואסף הראל, והיא מספרת על צמד אפסנאים בבסיס בדיוני בו שמור נשק יום הדין. ירון ניסקי ודורון צור שירתו באפסנאות והמאורעות בסדרה הושפעו באופן ישיר מאופי השירות של השניים. הסדרה, שמותחת ביקורת על צה"ל בפרט ועל החברה הישראלית בכלל, זכתה לשבחים רבים ועד היום כולם מכירים את השאלה הנצחית: קבע או כלא? וכן, יש תשובה לא נכונה.

• המסך
• טלוויזיה
• מחאת הדמוקרטיה
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 939 // זה עדיין אקטואלי?