להסתובב בין אולמות של פסטיבל קולנוע ב-2022 זו חוויה מוזרה: זו כבר לא התדהמה של "היי, שוב אפשר לצאת מהבית" של 2021 אבל גם אי אפשר לומר שאנחנו כבר שוב לוקחים את זה לגמרי בתור מובן מאליו. אולי בעצם לנסוע לפסטיבל קולנוע ב-2022 זה לשחק אותה קול, להעמיד פנים שהכל כרגיל בעצם ובכלל אין התרגשות מודחקת. את כל סקאלת הרגשות המורכבת הזאת תוכלו לתרגל בפסטיבל הקולנוע ירושלים ה-39, שיתקיים בין ה-21 ל-31 ביולי ומכריז הבוקר על תוכניית הסרטים הישראלית שלו, כאשר רשימת הסרטים הבינלאומיים צפויה להתפרסם בהמשך. בסך הכל יוקרנו 15 סרטים ישראליים בתחרויות המרכזיות, עוד שני סרטים תיעודיים בהקרנות מיוחדות, 19 סרטים בתחרויות לסרטים קצרים וגם שתי הקרנות של עותקים משוחזרים מיוחדים של סרטים מקומיים ענקיים – "עטאש (צימאון)" של תאופיק אבו ויל מ-2004 – שעבר רסטורציה מרהיבה בשיתוף ביה"ס לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש באוניברסיטת ת"א לציון 50 שנה להקמתו – ו"חור בלבנה" המופרע של אורי זוהר ועמוס קינן מ-1964.

בין הסרטים הבולטים בתחרות הישראלית נמצאים "קריוקי" של משה רוזנטל, דרמה קומית העוסקת ביחסי שכנות טעונים בין זוג מנומנם (ששון גבאי וריטה שוקרון) והשכן שלהם, רווק הולל ומכור לקריוקי (ליאור אשכנזי), שישתתף הקיץ גם בפסטיבל טרייבקה היוקרתי; "יוני אפס", הפקה ישראלית שבראשה עומד הבמאי ג'ייק פאלטרו (אחיה הצעיר של גווינית') שגם כתב את התסריט ביחד עם תום שובל ומתרחש סביב הוצאתו להורג של אדולף אייכמן ו"אזרח מודאג" של עידן חגואל ("אינרציה"), העוסק בסוגיה קרובה לליבנו: ג'נטריפיקציה בשכונת נווה שאנן (שמסתבר שמהדהדת גם בחו"ל: הסרט התקבל לפסטיבל ברלין הקרוב). סרטים נוספים שכדאי לשים אליהם בתחרות: "ולריה מתחתנת" של מיכל ויניק, "אמריקה" של אופיר ראול גרייצר ועוד.

באגף התיעודי, זהר וגנר מפתיעה עם "סבוי", סרט תיעודי שנראה שלגמרי לא עוסק בחייה האישיים או במשפחתה, אלא דווקא בסיפורה המטורף של כוכבה לוי, אישה ממוצא כורדי-תימני שהייתה אחת מבנות הערובה בפיגוע במלון סבוי ב-1975 שבוצע על ידי מחבלים מהפת"ח ובמהלכו נהרגו שמונה אזרחים ושלושה חיילים – אחד שניסה לעצור את הפיגוע ברגע ההשתלטות ושניים נוספים מסיירת מטכ"ל, שהשתתפו במבצע החילוץ. כוכבה הפכה לגיבורה לא צפויה כאשר בזכות העובדה שידעה ערבית שימשה כמתווכת בין המחבלים לכוחות החילוץ, אבל הסיפור שלה, כך מבטיח הסרט, רק התחיל באותו לילה. עוד בתחרות התיעודית ניתן יהיה לראות את "דעתו של החייל", שחושף סודות על תהליכי עבודת הצנזורה הצבאית על מכתבי חיילים במשך עשרות שנים – בעצם, עד שהפסקנו לשלוח מכתבים ועברנו לסמסים, את "שני ילדים ביום" על מעצרי קטינים פלסטינים בגדה המערבית ועוד. כמו כן, מחוץ לתחרות יוקרן "ז'ה טם, רונית אלקבץ" של מורן איפרגן, "פרויקט ארכיבאי אופנתי של רונית אלקבץ" ז"ל. ונוסף על כל זאת – עשרות סרטים קצרים, תחרות יצירות וידאו-ארט, וזה עוד מבלי שבכלל פורסמה התוכניה הבינלאומית. בואו לירושלים.

• ❤ תרבות
• פסטיבל הקולנוע ירושלים
• ששון גבאי
• ליאור אשכנזי
• זהר וגנר
• רונית אלקבץ
• קולנוע
• פסטיבל
• ירושלים

ביום שבופונו בהפתעה ובאלימות מספר משפחות מכפר שלם, שבוע אחרי שבית ספר ממלכתי-דתי בשכונהפונה מכל תלמידיו, מכריזה עיריית תל אביב-יפו כי בית הספר העתידי לאומנויות שאמור לקום בשכונה ייקרא על שמה של רונית אלקבץ ז"ל. מקריות? די בטוח שכן, אבל ספק אם הנצחתה הראויה של השחקנית האהובה הייתה יכולה להיות מוכרזת בעיתוי עגום פחות.

כך או כך, הנצחתה של אלקבץ ז"ל היא חלק ממהלך רחב יותר להנצחת נשים במרחב הציבורי, תחום שבו המצב בתל אביב רחוק מלהיות אופטימליואף נתון בנסיגה מסוימתכפי שגילו שוחרי האמנות בתל אביב לאחרונה. בנוסף אישרה ועדת ההנהלה של העירייה קריאת חמישה רחובות ברחבי העיר על שמן של נשות התרבות, היוצרות והאמניות אהובה עוזרי ז"ל, חנה מרון ז"ל, דבורה עומר ז"ל, אנדה עמיר ז"ל וזהרירה חריפאי ז"ל.

ועדת השיום העירונית בחנה שמות שהוצעו על ידי תושבות ותושבים במסגרת קול קורא שפורסם על ידי העירייה, והחליטה על קריאת שמם של הרחובות הבאים:
– רחוב 3959 בקריית שלום ייקרא ע"ש אהובה עוזרי (2016-1948), מוזיקאית פורצת דרך, מהזמרות האהובות והמוערכות ביותר בישראל בכל הזמנים, מורה וחלוצה שהשפיעה רבות על המוזיקה בארץ. הרחוב מוביל מרחוב עמיקם אל חורשת בורמה ואל הכניסה הנוכחית של קאנטרי גורן גולדשטיין.
– רחוב 3960 בקריית שלום ייקרא ע"ש חנה מרון (2014-1923), שחקנית, קומיקאית, זמרת ובמאית. מהכוכבות הגדולות של התיאטרון הישראלי. פעילת שלום וזכויות אדם, כלת פרס ישראל. זהו רחוב חדש ממנו תהיה הכניסה החדשה לקאנטרי קהילתי גורן גולדשטיין. מקביל לרחוב עופר כהן.
– רחוב 3957 בקריית שלום ייקרא על שם ע"ש דבורה עומר (1932- 2013), סופרת ילדים ונוער, כלת פרס ישראל. זהו רחוב המוביל מרחוב סמטת אסירי ציון פינת מבקיעים לרחוב עמיקם.
– בנוסף, שינוי שם סמטת "אסירי ציון" אשר תיקרא ע"ש אנדה עמיר (1902- 1981), משוררת וסופרת ילדים, כלת פרס ישראל לספרות ילדים.
– גשר אוסישקין, הלוא הוא דרך 1248, יקרא ע"ש זהרירה חריפאי (1929- 2013), שחקנית תיאטרון וקולנוע ישראלית אשר שיחקה בעשרות הצגות במהלך קריירה שנמשכה למעלה מחמישים שנה, כלת פרס ישראל.

בעירייה מסבירים כי "תל אביב-יפו היא עיר ותיקה ומרבית השמות ניתנו לרחובותיה לפני עשרות שנים. עם זאת, מאז כניסתו של ראש העירייה רון חולדאי לתפקידו – נותנת ועדת השמות וההנצחה העדפה מתקנת וקדימות לנשים. בתקופה האחרונה נעשתה בחינה מחדש של נושא קריאת השמות וההנצחה בעיר, נוכח העובדה שכמעט שלא קיימים רחובות ומקומות להנצחה בעיר, ומתוך רצון כן לתת מענה לקידום הנצחת נשים במרחב הציבורי בשאיפה לחתור בהדרגה לייצוג הולם". לאחרונה קראה העירייה רחובות ומוסדות על שמן של ויקי שירן ז"ל, דליה רביקוביץ' ז"ל, פנינה זלצמן ז"ל, שושנה דמארי ז"ל, יפה ירקוני ז"ל ועופרה חזה ז"ל.

• הבועה
• עיריית תל אביב
• רונית אלקבץ
• אהובה עוזרי
• קריית שלום