>> מיקה דוארי היא זמרת יוצרת, בת להורים חוזרים בתשובה שהתגרשו כשהייתה קטנה, ומאז נדדה בין 19 בתים.לכבוד האלבום השליש שלה, "אני בעצמך" שיצא בתחילת החודש, היא לוקחת אותנו למסע בין שש מהדירות שהיו לה בתל אביב. מצ"ב הסינגל השלישי מתוך האלבום, "אתה רגיש". האזינו

1. רחוב לבנדה (ליד התחנה המרכזית 2014)

בדירת מרתף מתחת למוסך, באולפן הקלטות שלא עבד. זו הייתה הפעם הראשונה שלי בתל אביב אז באמת לא הכרתי כלום, פשוט הגעתי. לא פרקתי את הדברים שלי בחודש שגרתי שם, כנראה לא הרגשתי בבית. יום אחד אח שלי בא לבקר אותי, ראה את חדר המדרגות והוציא אותי משם. הוא לא האמין ששם אני בוחרת לגור. הרחוב עצמו הוא רחוב קטן והיו שם בעיקר מהגרים שלא מצאו את מקומם. הדבר המיוחד ברחוב, למרות שלא מצאתי את עצמי שם, זה אולפן ההקלטות הנחשב "פלוטו", אליו מגיעים הרבה מוזיקאים.

2.רחוב מגדל (נווה צדק 2015)

ההפך הגמור, ממלכה מעולם אחר, בית עצום ו-7 בנות (כולן אמניות) שמדי פעם לומדות תורה. טוב, בוא נגלה את האמת, רק אני הלכתי לשיעורי ימימה, אבל הגיע אלינו פעם בשבוע רב ולמדנו תורה יחד או משהו בסגנון. זו הייתה הפעם ראשונה בחיי שהרגשתי בית. יש לי משם חברה עד היום שגם ניגנה איתי יחד בלהקה. ונווה צדק בעיניי הוא אחד האזורים הכי יפים בתל אביב – הבתים הישנים עתיקים ולא מסתירים נוף, יש את הגלידה של המלכה "גולדה" וסוזן דלל שזו רחבה מהממת עם מופעים יפים בפנים ומתחם התחנה ופארק המסילה שהוא מאד קרוב והיום הפך למקום מגניב עם מסלול להליכה ואופניים ובית קפה. בקיצור, אזור נעים שגם היום אני מטיילת בו.

3. קריית שלום (2016)

שכונה מאד כפרית עם יותר ירוק וטבע יחסית לתל אביב. יש משפחות שגרות שם הרבה שנים ומרגישים שהם "האנשים האמיתיים" של המקום, ויש בזה משהו פשוט ואותנטי. גרתי שם עם בן זוג והיינו עושים ארוחות שישי על גבעה קטנה שנמצאת שם וקראנו לה "פארק איילון" כי הייתה צמודה לכביש איילון דרום. אני זוכרת שמאד אהבתי את המכולת והמוכר הפשוט, את הפיצה הקטנה, משהו שם כאילו נשאר בשנות ה-70' וזה מילא אותי השראה יותר מהרחובות העמוסים והגדולים כמו אלנבי.

4.שוק התקווה (2020)

לא זוכרת את השם של הרחוב, גרתי שם בסאבלט לחודש-חודשיים בבית צמוד קרקע עם גג נורא גדול, וגם היאוש היה גדול, וגם האסבסט. זה היה בית מדהים אבל השותפה שם יום אחד החליטה להתעלם ממני, מזל שלשותף שהיה קרוב לעזיבה היה פסנתר ולב טוב. אהבתי לבקר בשוק התקווה. זה שוק נורא חמוד ומקומי. לצערי הגעתי בשיא הקורונה אז קרבה לבני אדם הייתה בקושי המלצה. היו בגינה עלי גת בשפע. הם פשוט גדלו שם.

5. יפו, פוסטל (2020)

גרתי ברחוב הדואר בהוסטל שנקרא פוסטל, המיועד בעיקר לתיירים אבל גם לאנשים שבאים לזמן קצר. יפו, כפי שגיליתי אז וגם היום, הרבה יותר יפה ומעניינת לי מתל אביב. הרחובות, הבניינים, האנשים, משהו מרגיש לי מסקרן ומתאים לי יותר. החדר שהשכרתי בתוך ההוסטל היה קטן נורא, בלי מזגן, בשיא הקיץ ושיא הקורונה.

6. שדרות ירושלים (2020 – היום)

המקום שבו אני גרה כיום, תכף כבר שלוש שנים בצפון יפו בבית מהמם עם הרבה מקום ואור ואוויר ושותפים מגניבים. אני מאד אוהבת את הגג של הבניין, זה המקום הקבוע שאני הולכת אליו בשקיעות, משתדלת לא לפספס. מאד אוהבת את השוק היווני, ולאכול כנאפה עם גלידה קרה ותה נענע. יש כאן את הסמטאות הכי יפות שיש, מלא מקומות עם אוכל טעים בשוק (כמו פועה), הרבה אמנים ואומנות. גן הפסגה זה אחד המקומות היפים שצופה על כמעט כל תל אביב ועל הים. בשבתות אני משחקת שם ששבש ושחמט עם הבן זוג שלי. יש גם שביל על הים מנמל יפו עד לבת ים עם משטחי דשאים פסיכים וגבעות. מתה על האזור הזה.

• העיר שלי
• דירות בתל אביב
• סאבלט
• דירות שותפים
• יפו
• שדרות ירושלים
• רחוב לבנדה
• נווה צדק
• קריית שלום

>> טיים אאוט סופ"ש // גיליון 899: משבר הדיור שלנו

בסדרה הנהדרת של מודי בר-און ז"ל וענת זלצר תבדל"א, "במדינת היהודים", הפרק העשירי והאחרון נקרא "עלילות כולנו בעיר הגדולה". הוא התעסק בדור מוקדם יותר, אחד אחורה ממני, דור של יוצרים ואמנים שחיפשו את מקומם בעולם, ומצאו אותו בתל אביב, העיר שבה הדברים קורים. ולמרות שדור עבר, נראה שזה עדיין הסיפור של כולנו – הסיפור על האנשים שמחפשים את עצמם בתל אביב נמשך, ומתפתל לכיוונים לא צפויים.

זה היה גם הסיפור שלי, בגיל מאוחר יחסית, כשעזבתי את בית ההורים בבאר יעקב וחיפשתי לי את "המקום שלי". זו היתה דירה בדרך הטייסים, על גבול תל אביב-רמת גן. בסך הכל היא נראתה סבבה, היתה שם טלוויזיה בחדר וסלון קטן ושתי שותפות (תוציאו את המחשבות האלה מהראש, שמעתם? אה הן רק אצלי? אוקיי) שלא עשו בעיות. המזוודה עמדה בפינה, הבגדים יצאו לארון – ובערב, לראשונה, הרגשתי קצת בדידות חיובית. פרק חדש בחיים נפתח. או לפחות ככה חשבתי.

>> הדירה הגרועה שלי: פרייארים לא מתים בעירנו היקרה
>> הדירה הגרועה שלי: הבית הרדוף הראשון עם רהיטים מאיקאה
>>הדירה הטובה שלי: הסאבלט החלומי שלגמרי היה מעל לתקציב שלי

עבר בדיוק שבוע (כולל ההופעה של ג'רי סיינפלד בהיכל) לפנ שבצהרי שישי אחד הכל התהפך. אני ממש זוכר את הרגע שבו פתחתי את הדלת, בחזרה מאיזה אירוע בחלקים הטובים יותר של העיר, וראיתי את המטבח בעיצומו של תהליך שיפוצים רועש. בקושי הספקתי לחתום על חוזה, וכבר מצאתי את עצמי בתוך עיי חורבות. באותו הרגע עיראק של אחרי הפצצות "הלם ותדהמה" של ארה"ב נראתה לי כמו מקום נוח וסימפטי ביחס לבית שלי.

חזרתי לחדר שלי ולא ידעתי מה לעשות. הבנתי שאכלתי אותה. מדי פעם ניגשתי למטבח ההרוס כדי לנסות לדלות מהמקרר את חבילת הגבנ"צ שקניתי כמה ימים קודם. אני טיפוס סתגלן, ואיכשהו חשבתי שאני אוכל לחיות גם כשמקדחות התעופפו בחלל האוויר. יום אחר כך, בעל הדירה נכנס לחדר שלי ואמר לי "תארוז". שאלתי אותו איך יכול להיות שנכנסתי לדבר הזה, ומה לעזאזל עושים עכשיו, והוא הבטיח שימצא לי פיתרון. הוא גם מצא – תגידו שלום לבית של אמא שלו. אני לא צוחק.

>> כך תוכלו לפעול נגד בעלי דירות לא הוגנים
>> השכונות הבאות שלכם: לאן תעברו לגור במהלך העשור הקרוב?
>> עוזבים את העיר: ת"א בועטת אותנו החוצה. איש לא מזיל דמעה

מקום המפלט החדש היה לא רחוק מהדירה המקורית, שבנתיים הפכה לכביש בשיפוצי מע"צ. ואמא של בעל הבית שלי בהחלט היתה נחמדה (אם כי השותפה שגרה חדר ליד, פחות). אחרי חודשיים גם ההזייה הזו נגמרה ומצאתי את עצמי עובר לדירה שלישית תוך פחות מחצי שנה. הלכתי על משהו פחות רועש, את דרך הטייסים החליפה אזור התחנה המרכזית בתל אביב. היה קטן, ולא מאוד נוצץ, אבל לפחות בלי אישה בת 65 שנמצאת בסלון.

https://www.youtube.com/watch?v=SY07aAw9B_s

הקורא החכם ישאל בשלב הזה "על מה לעזאזל חשבת?". זה בסדר, גם אני שואל את השאלה הזאת לפחות פעם ביום (כמו גם את השאלה "על מי נכתב השיר אם תזכרי אותי סיוון?"). אבל זו היתה ההתחלה, ומאז למדתי לא להיות מטומטם כשאני נכנס לדירות. הוראות בטיחות נכתבות בדם, הוראות לשוכרים נכתבו עם שותפה בת 65. רק עוד סיפור משונה שממחיש כמה הקרבות לפעמים אנשים צריכים לעשות כדי לנסות ולגור במקום הזה – שבו דברים קורים. עלילות כולנו בעיר הגדולה.

• ❤ תל אביב
• משבר הדיור
• חיפוש דירה
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 899 // משבר הדיור שלי
• דירות שותפים
• שותפים גרועים

איפה:מטלון 24, תל אביב
כאן גרים: מנו גרשטנקורן (28), מעצבת אופנה ומורה לתפירה בסטודיו 6B; ותומר צ׳רקסקי (41), מוזיקאי,יוצר מוזיקלי ועובד בחברת waves audio
ותק:מנו – 5 שנים עם שותפות, תומר – שנה וחצי
מטראז':90 מ"ר
רשתות חברתיות:מנו בפייס,מנו באינסטגרם,תומר באינסטגרם

מנו:"הבניין כולו היה שייך למשפחת מטלון שעל שמם נקרא הרחוב. המשפחה גרה כאן בשנות ה-20 והבניין הזה קיים יותר מ-100 שנים".

תומר:״פעם הרי בנו בניינים מחול ים, צדפים ומלט, וזה המצב – אם את קודחת את בשנייה בצד השני. אפשר לקדוח אפילו עם מברג".

מנו:"בעקבות הסיפור של הבניין, כשגרתי כאן עם השותפה הקודמת רצינו לעשות ערב של מוזיקה אינטימית ובאמת הרמנו את זה והיה ממש מגניב. הקמנו דף פייסבוק, קראנו לזה 'הסלון של מטלון' וכתבנו בעמוד את הסיפור של הבניין. אפילו הנכד של משה מטלון ראה את העמוד ובא להרצות לנו כאן על הבניין. יצא שאירחנו כאן תערוכות, הרצאות, אנשים הגיעו מחיפה וממש יצרנו פה מוזיאון.

"הגעתי לדירה בזכות אמא שלי. חברה שלה גרה כאן שנים וכשהיא עזבה ראיתי את הדירה, וישר התאהבתי בה ובאופי שלה ועם הרבה מאוד מזל תפסתי אותה".

תומר:"אחרי הרבה שנים שמנו גרה כאן, לפני שנה וחצי הגעתי עם מלא ציוד מדירת שני חדרים שאחד מהם היה אולפן, והיא הייתה קטנה מאוד. באתי לכאן עם 20 ארגזים".

מנו:"הכל היה ארגזים וחטפתי לחץ רציני, זה היה מפחיד. בערך שבועיים לא הצלחנו לסדר את הדירה. הוא הביא את הדברים של האנשים הבוגרים. שזלונגים, דברים שווים למטבח וזה".

תומר:"אני חושב שזה יצר אווירה מאוד אקלקטית ומה שממש נותן את האופי לדירה הוא יצירות האמנות שיש פה. אמא של מנו, ורד, היא אמנית אז יש לנו מלא ציורים ועבודות שלה בכל הבית".

1. מבט אל סלון הדירה.

2. מנו ותומר בסלון (מנו: "בהתחלה גרתי כאן עם שתי שותפות, זה הפך למגורים עם שותפה ובזמנו יצאתי עם תומר חצי שנה. השותפה החליטה לעזוב באופן מפתיע ממש ובהתחלה תומר בכלל עזר לי לחפש לה מחליפה. ואז קלטתי שהוא יכול להיות השותף שלי והצעתי לו להיכנס לגור כאן במקומה". תומר: "זה גרם לנו לזרז תהליכים ולהפוך את דירת השותפות הזו לדירת זוג, מה שגרם לחלל שאנחנו יושבים בו עכשיו להיות ממש סלון מטופח ולא מחסן שותפות שאף אחד לא לוקח עליו אחריות").

3. מבט מהסלון לדירה.

4. בכניסה לבית ישנו ציור אקריליק על בד של הציירת ורד גרשטנקורן, אמה של מנו, התלוי מעל האופניים של מנו.

5. נול בעבודת ידה של מנו, התחלה של אריגה בצמר ומטריה עם אלמנטים סיניים שמנו מצאה ברחוב.

6. עוד ציורים של ורד, אמא של מנו, על קיר הסלון.

7. מנורה ושידה עתיקות משוק הפשפשים ביפו, שהגיעו מבית ילדותו של תומר בהרצליה והן מתנה מאימו.

8. מדף שתלוי בכניסה לסלון. את הציור המעוטר שמעליו ציירה מנו כשהייתה בת 12. על המדף השני – ספר אמנות מברלין. הסורגים משמאל נחתכו כדי להתקין מזגן חדש בחדר השינה (מנו: "לא היה איך להעביר את המנוע החוצה, אלא לחתוך את הסורגים. ישר ראיתי את הפוטנציאל האומנותי בזה, צבעתי אותם בורוד ותליתי על הקיר").

9. פינת אוכל/מטבח.

10. ציור מתוך ספר של האמן מאטיס (מנו: "ספר שמצאנו ברחוב והיה כבר ישן. החלטנו אני וחברה למסגר כמה דפים של יצירות שמאוד אהבנו והרגשנו שמתאימות לאווירה בבית").

11. עציץ שמנו מאוד אוהבת, שני קנקני תה מאמא של תומר, מנורה קטנה ומלא שוקולדים ודברים טעימים לאירוח.

12. מפה עתיקה משוק הפשפשים שהשאירה השותפה הראשונה של מנו.

13. מעבר מפינת האוכל לחדר השינה. לואי מביט מהחלון.

14. חדר השינה (מנו: "חדר השינה שלנו היה ממש מקום לאיחסון, היינו זורקות שם דברים שאנחנו לא צריכות או דברים לא יפים. כשתומר עבר לפה הבנו שיש לחדר הזה פוטנציאל כי הוא שקט ולא על הכביש ויחסית מואר ונעים". תומר: "זה איפשר לנו ליצור לכל אחד את הסטודיו שלו עם החדרים שנותרו").

15. מראה עתיקה בחדר השינה (מנו: "המראה הייתה שייכת לאחת הבנות שעזבה את הדירה כשאני נכנסתי ב-2015. היא השאירה לי אותה בחדר והחלטתי לשפץ ולצבוע אותה").

16. העיטורים על קיר המטבח נעשו בהשראת הבית, בעבודת יד של מנו (תומר: "למרות שהמטבח הוא כביכול האנדרדוג של הבית, זה אחד החללים האהובים עלי כי אני ממש אוהב לבשל").

17. תומר בסטודיו שלו ("הסטודיו שלי הוא החלק האהוב עלי בבית. אני מבלה שם המון וזה סוג של מקלט עבורי – מקום שאני מרגיש בו בטוח ומחובר").

18. ציוד סטודיו של תומר: קונטרולר Ableton Push, מכונת תופים Elektron Analog Rytm ומיקרופון Audix OM7 ששימשו את תומר להופעות לייב מהסטודיו בימי הקורונה.

19. סינתיסייזר וקלידים בסטודיו של תומר ("אני באתי לכאן עם כל ציוד האקוסטיקה שלי. כשאני עובר דירות אני תמיד לוקח את כל הציוד כי תמיד היה לי חדר אולפן כזה.תמיד חששתי מה יהיה כשאהיה בזוגיות ואצטרך את החדר שלי – והנה זה קרה ואיכשהו הצלחנו".מנו: "אפילו אמרת שזה החדר עם האקוסטיקה הכי טובה שהייתה לך!". תומר: "בזכות גילה המופלג של הדירה, השילוב הזה של התקרות הגבוהות והנמכה חוסם את התדרים בצורה שמיטיבה מאוד עם הסאונד".

20. מנו בסטודיו שלה ("חדר העבודה שלי הוא החלק האהוב עלי בבית. הוא הכי יפה בעיניי, בזכות החלונות הגדולים בו שנותנים מלא אור. הוא כל כך פתוח ורחב שזה אפילו מזכיר לי קצת כנסייה").

21. לואי על שולחן העבודה בסטודיו של מנו.

22. מנו משתקפת במראת הסטודיו ולואי נח.

23. פינת עבודה בסטודיו של מנו.

24. מדף בסטודיו של מנו.

25. ספר של קיט הארינג שמנו מצאה ברחוב, עץ אבוקדו שגידלה וקקטוס שאמה הביאה לה מהגינה במושב בו היא גרה.

26. מנו: "קקטוס שקיבלתי מחברה במתנה. הוא היה במצב ממש קשה וברגע שהנחתי אותו ליד עוד עציצים הוא קם לתחייה מחדש. על הקוצים שלו הנחתי עיניים שיצרתי מכדורי קלקר ששימשו למסיבת האלווין שעשיתי בדירה. הפסל של הנמר האדום מימין הוא ממקסיקו".

27. פסל ממודל עירום ראשון של מנו ("זאת הייתה חוויה קצת מביכה אבל מאוד מעניינת ובסוף קיבלתי את הפסל במתנה").

28. עציץ בסטודיו.

29. פינת תפירה בסטודיו.

30. עיצובים של מנו ושקיות של המותג שלה.

31. מתלה הבגדים של מנו בסטודיו.

32. העיצובים של מנו.

33. מנו: "קימונו בתפירה אישית שנעשה כחלק מפרויקט חשוב למודעות לסרטן השד ב-2018. הקימונו השתתף בתצוגת אופנה שאותה דיגמנו נשים שהחלימו מהמחלה".

34. גופייה בעבודת יד. ציור בצבעי אקריליק מיוחדים לבד בהשראת גוף האישה הצבעוני.

35. הכניסה לדירה.

36. מתלה מפתחות שקיבלה מנו מחברה ליום הולדת לפני 4 שנים מאחת היוצרות מיריד האומנים בנחלת בנימין. מימין תלויה מסכה בעיצובה של מנו.

37. ציור של ורד גרשטנקורן כשהייתה בת 26, מעל האסלה בחדר המקלחת.

38. גם בחדר המקלחת, ציורים קטנים בצבעי מים של ספירה קליין (מנו: היא הגיעה אליי במטרה שאעשה תיקון בשמלה ובתמורה היא ציירה אותי באותו הזמן").

39. מנו ותומר, כל אחד בסטודיו הפרטי (תומר: "אני עובד משרה מלאה במשמרות, אז יש הרבה שעות שאנחנו יחד בבית, כל אחד בסטודיו שלו. בגלל הקורונה בחברה שאני עובד בה הגיעו למסקנה שעדיף לעבוד יותר מהבית ומצמצמים משרדים שם, אז אני מתחיל לעבוד מכאן הרבה יותר".

40. דלת הכניסה לדירה ובה פירזול "אופנת מנצור" (מנו: "הבניין הזה בן 100 שנים ועבר מלא גלגולים. באיזשהו שלב היה כאן בית אופנה למשך כמה שנים, רואים מעל הכניסה 'אופנת מנצור' ואיך שראיתי את זה ידעתי שהדירה חייבת להיות שלי").

• דירה להכיר
• הבועה
• דירות שותפים
• דירות להשכרה
• דירות בתל אביב

כאן גרות:נועה ירקוני, 29, אדריכלית ויוצרת; והגר השילוני, 29, אמנית וצלמת
לוקיישן: רחוב יוחנן הסנדלר
מטראז׳: 95 מ"ר
ותק: נועה שנתיים, הגר 4 חודשים
נמצאות בדירה בבידוד: שלושה שבועות
רשתות חברתיות:נועה בפייס,נועה באינסטה,הגר בפייס,הגר באינסטה

>> עוד דירות שכדאי להכיר בתל אביב >>

נועה:"גרנו לראשונה יחד כשהיינו בנות 18, בקומונה בבאר שבע במהלך שנת שירות יחד עם עוד שישה אנשים".
הגר:"נשארנו בקשר מאז ולפני כשנה ביקרתי את נעה בדירה הנוכחית לקפה. מאז התאהבתי בדירה והחלטתי שאני מוכרחה לעבור לדירה הזו או לדירה שהיא בול כמו זו".
נועה:"נפגשנו בתערוכה שאצרתי על מפות ת"א וסיפרתי להגר שהשותפה שלי בדיוק יוצאת מהדירה"
הגר:"ואני אמרתי אומייגאד! החוזה שלי בדיוק נגמר! זה היה משמיים.כשותפות וכיוצרות כשהתחיל כל עניין הקורונה, היה קשה ומוזר להסתגל למצב החדש. אני חושבת שרק בשבוע האחרון התחלנו להתרגל לזה, יש יותר מקום לדיאלוגים – אנחנו יושבות ומדברות וככה גם מחזקות אחת את השנייה. לפני שבוע היה לי פתאום משבר פומו יצירה, דיברנו ונועה באמת הכניסה בי דרייב וככה התחלנו ליצור יחד".
נועה:"שתינו יוצרות אז איך שהגר עברה לדירה עלתה המחשבה לעבוד על משהו משותף. ועכשיו יצא לנו סוף סוף לעשות משהו יחד".

1. הסלון מזווית אחרת: הבניין הוא בניין לשימור משנות ה-30. מרגישים את זה באופי של הבניין (הגר: "עיצוב הדירה שלנו משולב ממפגש של פרקטיקה ואסתטיקה. ישנם דברים שנשארים או נמצאים, באווירת המבנה העתיק והגלגולים של הבית")

2.נועה והגר על קיר הצילום של הדירה לבושות חולצות בעיצובה של נועה טרלובסקי (נועה: "הכל משתנה בדירה כל הזמן. לדוגמא, אנחנו כל הזמן מצלמות על הקיר הזה, הוא קיר הצילומים עוד מלפני כניסתה של הגר, אז לפני כמה זמן היו שם חפצים מאוד כבדים והחלטנו לשנות את העיצוב ולשים שם משהו קל להזזה כדי שיהיה נח לצלם וליצור").

3. עבודה של קובי סוויסה (נועה: "קובי הוא אמן חבר מאוד טוב. גרנו יחד שנה ובמקום לזרוק את הציור הזה לפח, הוא נתן לי אותו במתנה).

4. עבודה של רותי דה פריס (עבודה שלקחה חלק בתערוכה שאצרה נועה יחד עם אמנון דירקטור לפני מס חודשים, "110 מפות")

5. חתול מתאילנד מהטיול אחרי צבא של נועה (נועה: "רוב החפצים פה הם מהרחוב וגם נאספו עם השנים, כמעט דבר לא נקנה, אולי מעט דברים מאיקאה, יש כאן דברים שנשארו בדירה משותפים קודמים או שהם יד שנייה ומהרחוב. יש לנו את אותו קו של מינימליזם ברמת הפרקטיקה ומה שצריך גם שיהיה יפה – אבל לא עומס של רהיטים וכן לנקות את החלל")

6. עבודה של יעל בן דוד בסלון של נועה והגר

7. צילומים של הגר

8. נועה על מיטתה בחדר שלה מעיינת באנציקלופדיה של הרעיונות ("טווח התנועה והפעולות שלי פתאום הצטמצם. אני רגילה לפעול בכל רחבי העיר ועכשיו זה ירד ל95 מטר רבוע. זה אבסורד!")

9. הארון של נועה ("אני בהסתכלות על כל המצב עכשיו כתופעה. פתאום קלטתי בכמה חפצים אנחנו מוקפות, כמה דברים יש לך בעולם וכמה הם לא בשימוש! לדוגמא הבגדים שלי – רוב החדר שלי הוא הבגדים שלי ואני אוהבת את זה כי זה המקצוע שלי, אני אוהבת להתלבש, זה החיים שלי! אבל אני כבר שבועות בפיג'מות! הכל מקבל פרספקטיבה חדשה ומעניינת")

10. עבודה נוספת של קובי סוויסה בחדרה של נועה ("שלח לי את זה מקופל במעטפה בזמן שגר באמסטרדם")

11. על מדף בחדר של נועה ("כל חפץ הגיע ממקום אחר: נוטל ידיים ממקס סטוק (כמובן), הצלחת משוק הפשפשים בחיפה וקופסאות עץ מהודו")

12. הגר על מיטתה בחדר ("כשנכנסתי לדירה נועה גרה בחדר שלי ואז החלפנו, אז היה תהליך של מעבר חפצים בין החללים וגם נכנסתי לדירה בגישת 'התחלה מאפס'. כדי להבין איך אני משתמשת בחלל גדול ולא מרגישה ארעית מדי, ניסיתי למלא אותו אבל לשמור על מינימליזם")

13. מבט אל קיר בחדרה של הגר ("את הארון בניתי בהשראת נועה")

14.מדף ספרים שהגר אוהבת לעלעל בהם ותמונה של חברתה הטובה ביותר

15. כובעים של נועה טרלובסקי, Scherman studio וכובע שהכינה חברה של הגר למסיבת כלולות – על הקיר בחדרה של הגר ("אני אוהבת להתאים את צבע הכובע ללבוש שלי")

16. "ציור של יוצרת בשם sheisangry שמצאתי באינסטגרם. עפתי על האיור הזה אז הזמנתי אותו ממנה"

17. שולחן העבודה של הגר ונועה ועבודות של הגר עליו

18. מגזיני אופנה ותרבות בחדרה של הגר באווירת ימי קורונה

19. המקלחת של נועה והגר (נועה: "את רצפת המקלחת עשיתי איזה יום שחטפתי חפפה. זו דירה ישנה מאוד והייתה שם רצפה שלא קשורה בכלל לכל הבית, אחרת לחלוטין. קראתי לאמא שלי, חתכנו מחתיכת PVC את צורת הרצפה שבמקלחת, הנחנו ומאז זה ככה"

20. ערוכות לסגר מוחלט (הגר: "יש לנו גישות שונות מאוד בנושא הקורונה"; נועה: "אני הרבה יותר חרדתית ממנה. היא מרגיעה אותי. אני אומרת להגר בקול שאני בחרדה נורא והיא מרגיעה אותי. כל החברים שלנו מאוד מקנאים בנו על המגורים המשותפים בתקופה הזו")

21. שלט במקלחת המשותפת שתלתה הגר המסביר איך לשטוף ידיים, על פי הוראות משרד הבריאות, באמצעות מילים משיר של בריטני ספירס

22. קיר השירותים של נועה והגר (נועה: "הדירה מתוכננת מדהים. יכולים להיות ימים בהם לא אצא מהחדר והמרפסת שלי ואני מרגישה כאילו אני בדירת יחיד, הגר בחלק שלה של הדירה ולא שומעים שם כלום"; הגר: "הדברים האהובים עלי בדירה הם הלייאאוט שלה והתאורה הוורודה בשירותים")

23. קיר של אוסף עבודות אמנות מחברים (משתתפים: עידו גורדון, יונתן השילוני, לוטם גינתון ואבי בן שושן)

24. נועה והגר במרפסת, הגר במסכה וגומיה מנומרת (הגר: "במהלך תקופת הבידוד אנחנו לא מסונכרנות וזה יוצר עניין. כשהיא בהיי אני בלואו והתקופה הזו מוציאה מאיתנו בעיקר מוטיבציה ויצירתיות, כי אם אחת מאיתנו בווייב של 'יאללה בואי נעשה משהו' אז השניה נסחפת ויוצא שיתוף פעולה מעניין")

25. נועה והגר במרפסת השנייה

26. עבודה מתוך הפרויקט של נועה והגר שנוצר כתוצאה מהבידוד המשותף (נועה: "הרעיון היה לקטלג את הדברים שמקיפים אותנו בבית ולייצר פורטרטים של החפצים שלנו בחלל ולמסגר אותם. נגיד – לבדוק כמה כיסאות יש לנו בבית. אנחנו שתי בנות וגילינו שיש לנו מעל ל-10 כיסאות בבית. כאילו, איך? למה?"

27. עוד עבודה מהפרויקט המשותף של נועה והגר בצל הקורונה (הגר: "זה תהליך אבולוציוני, בהתחלה יצרנו קיטלוג, ואז חשבנו על מה שקורה בעידן שלנו ובתקופת הקורונה והבידוד. אז יצרנו מעיין מונומנט מכיסאות או מצמחים שלנו, את המונומנט הזה מסגרנו בפריים שאינו מנותק מחלל הדירה, ובתוך זה יצרנו מין פורטרטים דיפטיכיים שלנו עם החפצים")

28. טשטוש של חוץ ופנים בימי הקורונה. יאללה שייגמר

• הבועה
• דירה להכיר
• דירות שותפים
• קורונה
• דירות להשכרה
• דירות בתל אביב

על צגי המסכים ובין קירות הדירות ובמאה מטרים המותרים מסביבן, תל אביב היא עדיין עיר ללא הפסקה. הסלוגן חזק מספיק ויש תוכן תרבותי שאפשר לצרוך מהמסך, היוגיסטיות האהובות עלינו עוד שם, יש עדיין סופרים שפתוחים 24/7 (רק אם נחוץ לצאת אליהם), יש מוזיקה וסטים מבעד למסכים באדיבות הברים שאהבנו לפקוד. יש קהילתיות ודאגה למבוגרים ויש אותנו שאוהבים את העיר הזאת כל כך. אבל האם כל אלו מספיקים? האם השכירות הגבוהה מצדיקה כעת את התמורה?

כרמל קמין: "הרבה מהחברות שלי שגרות עם שותפים חזרו להורים. הייתי שמחה לחזור לעיר אבל אני לא יודעת בשביל מה. זאת קצת תעודת עניות לעיר שהרבה עוזבים אותה. זו לא באמת קהילה, ברגע שאין חברים שאפשר להיפגש איתם, מרגישים ניכור"

"הרבה מהחברות שלי שגרות עם שותפים חזרו להורים, לתאים הגרעיניים שלהם", משתפתכרמל קמין (32), מנהלת שיווק ודיגיטל, שהוצאה לחל"ת ובחרה להישאר לתקופה אצל הוריה בחיפה. בדירתה השכורה נשאר השותף שעוזר עם החתול שלה. "הייתי שמחה לחזור לעיר אבל אני לא יודעת בשביל מה", היא אומרת. "כבר עדיף להיות בדירה יותר גדולה עם מרפסת מאשר בדירה תל אביבית שאתה מסתכן בכל יציאה לסופר. זאת קצת תעודת עניות לעיר שהרבה עוזבים אותה. זו לא באמת קהילה, ברגע שאין חברים שאפשר להיפגש איתם, מרגישים ניכור. אני רוצה לחזור לתל אביב שאני זוכרת ולא לתל אביב העצובה בימי קורונה".

קמין גרה בתל אביב למעלה מחמש שנים, אבל כשהוצאה לחל"ת בחרה לצאת להתעודד קצת אצל הוריה ואז התחיל ההסגר. "לא תכננתי להישאר כל התקופה. כשאתה לא עובד ולא יוצא, לצערי לא מספיק מרגישים בבית בדירה שחולקים עם שותף, גם אם בשגרה מסתדרים מעולה. זה לא באמת סגנון חיים שמתאים לבידוד 24/7. אצל ההורים יותר נחמד ונוח, כולם לוקחים חלק בבישולים ובסופר. זה מצחיק כי לא הייתי ככה אצל ההורים מאז שהשתחררתי. להיות בשכונה שקטה בחיפה זה הרבה יותר קל, אין משטרות ברחוב, זה לא כמו לגור בבוגרשוב שאם את יוצאת ישר רואים אותך. בחיפה גם כמעט אין נדבקים".

כל תל אביבי מתחיל כבר למד דרך הכיס שעל מיקום שווה וטוב משלמים (ולא מעט), אבל סגר ביתי עד למועד לא ידוע, יחד עם פרנסה על מצב "השתק" ואבטלה גואה, וקשה שלא לחוש שמשהו בשוק השכירות עומד להשתנות, וככל שמשבר הקורונה יחריף השינוי יהיה דרמטי יותר. אנחנו רגילים לביקוש הגואה בקבוצות חיפוש הדירות התל אביביות, אבל שבועות ספורים לתוך המשבר והם מלאים בתחנונים לסאבלט ודירות זולות. השאלה "האם יש לנו עדיין את היכולת הכלכלית לגור כאן" חולפת במוחם של רבים.

לירון רוזין בת 37, בעלת משרד התיווך לירון רוזין שיווק נדל"ן: "בעלי הדירות יצטרכו להוריד את מחירי השכירויות לשוכרים שאינם מסוגלים לשלם כעת, אחרת הם מסוגלים למצוא את עצמם עם דירות לא מאוישות. זה התרחיש הגרוע עבורם כעת"

גםיובל (28), דיילת אוויר שהוצאה לחל"ת,בחרה לחזור להורים המתגוררים במושב בשרון. "בתחילת מרץ חזרתי משהייה קצרה באירופה ונאלצתי להיכנס לבידוד בדירה. כשסיימתי את הבידוד ההנחיות לסגר החמירו", היא מספרת. "החזקתי ככה עוד עשרה ימים. בהתחלה השותפה שלי ואני חשבנו שנעשה את ההסגר בדירה ביחד אבל השכירות שאנחנו משלמות יחסית גבוהה". השהייה הארוכה בדירת שלושה חדרים בלי לצאת מהבית השפיעה על ההחלטה והשתיים התחילו לחפש, ועדיין מחפשות דיירים שיכנסו לדירה במקומן, ללא הועיל.

"דיברנו עם בעל הדירה וביקשנו לסיים את החוזה מוקדם", יובל משתפת. "היינו אמורות לצאת מהדירה בראשון למאי וביקשנו לצאת בראשון לאפריל. הוא אמר שהוא ימצא דיירים. ראינו שהוא פרסם את הדירה במחיר יותר יקר ממה שאנחנו משלמות. להעלות את המחיר בעת הנוכחית זה בלתי אפשרי, אז לא נמצאו דיירים. ניסנו למצוא סאבלט. בהתחלה במחיר המקורי ולאט לאט הורדנו את הסכום, עד שכבר הורדנו שליש מגובה שכר הדירה ועדיין לא מצאנו. ביקשנו מבעל הדירה התחשבות בשכר דירה החודש והתגובה הייתה התחשבות בסכום זעום ולא משמעותי. נמשיך לשלם בחודש אפריל אבל לא נהיה שם. התמורה של תל אביב זה לא הבית, זה תל אביב. ברגע שהעיר יורדת מהפרק, זה להיות סגור בקופסת גפרורים, כזאת שמאוד נחמדה ביום-יום אבל במציאות הנוכחית היא לא משרתת אותנו בשום צורה".

יובל משלמת שכירות חודשית של 3,450 שקלים בחודש ושותפתה 3,350 שקלים בחודש לדירת שלושה חדרים באזור דיזינגוף-ארלוזורוב, בבניין עם מעלית וחנייה. השינוי התעסוקתי ערער את יכולתן לעמוד בגובה השכירות. "שתינו דיילות, חברות התעופה היו הראשונות להיפגע מזה. היכולת שלנו לשלם שכר דירה באה על היכולת שלנו להתקיים. גם מבחינת קניות בסופר. לפחות אצל ההורים יש מי שממן את זה. בבית המקרר מלא, בתל אביב כשהכסף אוזל כבר אין מאיפה להביא"

יובל, דיילת אוויר: "נמשיך לשלם בחודש אפריל אבל כבר נהיה אצל ההורים. התמורה של תל אביב זה לא הבית, זה תל אביב. ברגע שהעיר יורדת מהפרק, זה להיות סגור בקופסת גפרורים, כזאת שמאוד נחמדה ביום-יום אבל במציאות הנוכחית היא לא משרתת אותנו בשום צורה"

עוד מוקדם מאוד לדעת לאן שוק השכירות התל אביבי הולך, ועד כמה ייפגע ממשבר הקורונה, אבל נושא התשלום לבעלי הדירה הוא סוגיה בוערת ברשתות החברתיות, יחד עם מתקפות זעם על בעלי דירות Airbnb שמחזירים אותן לשוק המגורים. ויש גם את מי שנפלו בין הכיסאות, שוכרים שכבר התכוונו לעבור דירה ונתקעו.כך קרהלאלונה (30), עובדת מדינהשפספסה יחד עם בן זוגה את מועד ההתראה על יציאה מדירתה הנוכחית, והתריעו לבעל הדירה מאוחר מדי על החששות הכלכליים שלהם נוכח המצב לגבי חידוש השכירות. כעת הם מחויבים לחדש את החוזה וגם לספוג העלאה בשכר הדירה של שלושה אחוזים.

"אנחנו תקועים בחוזה מפלצתי שאומר שאנחנו צריכים גם לשלם העלאה בשכר דירה וגם למצוא מחליף לדירה", היא מספרת. "התייעצנו עם עורכי דין והמוצא היחיד שלנו הוא למצוא שוכר במקומנו. למצוא שוכר בזמנים כאלה זה כמעט בלתי אפשרי. אנחנו מסתכנים בבריאות אם אנחנו מראים את הדירה לאנשים. יש דילמה בין להידבק בקורונה או להיות מחוסרי בית. ניסינו להראות את הדירה ממוגנים אבל אנשים גם לא ממהרים להיכנס לדירה כי המחיר מאוד יקר".

"בתור מי שמחפשת דירות כבר כמה שבועות, אני רואה שהמחירים צונחים", היא אומרת. "יש גם דירות של Airbnb שמוציאים לשוק במחירים זולים. יש בעלי דירות שלא מבינים את חומרת המצב ולא מורידים מחירים, אבל הרוב מנסים להתגמש. יש היצע מטורף אבל אנשים לא עוברים, העסקאות לא נסגרות. למצוא דירה לעבור אליה זה לא הבעיה, למצוא שוכרים אחרים במקומך זאת הבעיה. לעזוב באמצע חוזה זה עניין מאוד גדול. משבר אמיתי".

גם בעלי ומתווכי הדירות מתחילים להפנים שמגפת הקורונה תאתגר את שוק השכירות. "לגבי השוכרים, יש כאלה שיהיה להם קשה לשלם שכר דירה, ואם בעלי הדירות לא יבואו לקראתם הם יצרכו לעזוב את הדירות שלהם", מסבירהלירון רוזין, 37, בעלת משרד התיווך לירון רוזין שיווק נדל"ן."בעלי הדירות יצטרכו להוריד את המחירים כי אחרת הם יישארו עם דירות לא מאוישות, שזה הכי גרוע עבורם.בעלי הדירות יצטרכו להבין שאו שיורדים בשכר דירה או שמתקזזים עם השוכרים בהמשך".

זה מה שאת ממליצה עכשיו לבעלי דירות?
"לבעלי הדירות שפנו אליי כעת המלצתי בחום שיקזזו את שכר הדירה, העיקר לא להישאר עם אפס הכנסה וגם לעזור לצעירים זה תמיד טוב. אפשר כמובן להתחשבן בעתיד כשהמצב יחזור לקדמותו, כל אחד ויכולותיו. חשוב שלצעירים יהיה היכן לגור ולמנוע את חזרתם להורים, גם על מנת לשמור על בריאות המבוגרים. ממה שאני נתקלת – בעלי דירות באים לקראת השוכרים. לגבי ההמשך, אי אפשר לחזות, אף אחד לא יודע כמה זמן זה ייקח וכמה זמן ייקח לשוק לחזור לעצמו".

ומה לגבי מחפשי דירות להשכרה, יש ירידה בביקוש לדירות?

"אנשים עדיין מחפשים אבל הביקוש הרבה יותר נמוך. מי שיכול להימנע מלעבור דירה נמנע כרגע. יש כאלה שמפנים דירות, אבל לא ראיתי הרבה שמחפשים. בדרך כלל הביקוש גבוה מההיצע בעיר הזאת, אבל כרגע המצב לא כזה. מבחינת השוכרים, אני חושבת שזה זמן טוב למו"מ לגבי המחירים, מה שבדרך כלל לא מצליח בעיר בגלל הביקוש הגבוה וההיצע הנמוך. בנוסף, ישנן דירות Airbnb רבות שנותרו לא מאויישות ובעלי הדירות שלהן מנסים להשכירן לטווח ארוך – מה שמוסיף להגדלת היצע הדירות ויכול לעזור למו"מ".

• הבועה
• קורונה
• משבר הדיור
• משבר כלכלי
• דירות להשכרה
• דירות שותפים
• תיווך
• אייר בי אנ בי
• Airbnb