Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

מטבח איטלקי

כתבות
אירועים
עסקאות
לא רק פסטה. פילטו דה פארמה, קוצ'ינה הס פילטו די פרמה (צילום: הילה פלר)

כל המאמא מיה הזה: המסעדות האיטלקיות הכי מומלצות בתל אביב

כל המאמא מיה הזה: המסעדות האיטלקיות הכי מומלצות בתל אביב

לא רק פסטה. פילטו דה פארמה, קוצ'ינה הס פילטו די פרמה (צילום: הילה פלר)
לא רק פסטה. פילטו דה פארמה, קוצ'ינה הס פילטו די פרמה (צילום: הילה פלר)

הגל האיטלקי ששוטף את תל אביב מאז פרוץ המלחמה הוא הרבה יותר מעוד ערימה של פסטה על פיצה בשלל רטבים. מזללה נאפוליטנית צנועה? טברנה רומאית צוהלת? מסעדות רומנטיות כמו כפר טוסקני? מסעדת שף עם פסטות ששוות כוכב מישלן? יש הכל. קדימה, מאנג'ארה, מאנג'ארה

24 באוקטובר 2025

אין תקופה בה הים של סצינת האוכל התל אביבית לא סוער. גלים באים, גלים הולכים, אבל רק אי אחד של יציבות נשאר עומד תמיד – האוכל האיטלקי. ולא בכדי, המטבח הכל כך בסיסי הזה מאפשר לנו ליצור גרסאות קלאסיות, וריאציות מיוחדות או פיוז'נים משגעים, ותל אביב בהחלט מנצלת את ההיצע במלואו.אספנו מסעדות איטלקיות מומלצות לכל מי שרק חולם על פסטה, ברוסקטה, לזניה או סתם איזה פיצה טובה. הבחירות של טיים אאוט.
>> איפה אוכלים את הפיצות הכי טובות בתל אביב? 24 תשובות אפשריות

1. טברנה רומנה

במסעדת טברנה רומנה היטיב השף בנצי ארבל לפתוח מקום עממי ושמח עם אווירה מהנה ולא מחייבת, מחירים נוחים ומנות איטלקיות שלאו דווקא תמצאו במקומות אחרים, זולת איטליה. למשל פיצה טונדה שהיא שטוחה ודקיקה בנוסח רומאי מובהק, סופלי קרבונרה מטוגנת ונמתחת, ניוקי אלא רומנה ועוד פסטות טריות משובחות ונדיבות.
אליעזר קפלן 8, תל אביב

לא תמצאו כאן את שמעון פרנס. טברנה רומאנה (צילום: שרון בן דוד)
לא תמצאו כאן את שמעון פרנס. טברנה רומאנה (צילום: שרון בן דוד)

>> איפה אוכלים עם כל המשפחה? 14 מסעדות ובתי קפה שמתאימים לכולם

2. קוצ'ינה הס 4

כמעט מצער שתמר כהן-צדק הצטרפה לפאנל השופטים של "משחקי השף", כי מאז שהפכה לשף-סלב מוכר לכולם, זה סיוט להשיג מקום במסעדה. הקסם של קוצ'ינה הס, הס 4 לוותיקים שבנינו, נובע מהפער בין רחוב אלנבי המג'ויף למפות הלבנות, לרומנטיקה ולמטבח איטלקי קלאסי בצורתו המזוקקת, בלי אף מילה על פיוז'ן. ואחרי שנופצה מטיל איראני, והספיקה לחזור לפעילות, היא גם חוגגת 20 שנה בימים אלו ממש. לעוד 20 שנה שכאלו, מינוס הטיל אם אפשר.
הס 4, תל אביב

תמר כהן צדק והפסטה (צילום: אנטולי מיכאלו)
תמר כהן צדק והפסטה (צילום: אנטולי מיכאלו)

3. כפרה מיו

המבשרת הראשונה של סיבוב האיטלקיזם שתפס שף בנצי ארבל, שהתשוקה שלו לאיטליה ניכרת בכל סופלי ופיצה מטוגנת, וכשהצלחות נוחתות בזו אחר זו על השולחן אי אפשר שלא להסתער. פסטה בעבודת יד, שמן זית ועגבניות שמש מתוקות מתערבבים במנות כאילו נונשלנטיות אך מוקפדות עד גילוף הפרמז'ן האחרון, וכל זאת על רקע פיח ואוטובוסים. הכי נאפולי בתל אביב.
קינג ג'ורג' 105, תל אביב

4. מגזינו

קפה איטליה הוותיק כבודו במקומו מונח אך הלב שלו עם מגזינו, הילד הקטן והפרוע של האחים ירזין. בחלל מחוספס וסקסי מול מטבח פתוח גועש תוכלו לזלול מנות פתיחה וסלטים, פיצות ופסטה בביצוע מוקפד עד שבב הפרמזן האחרון. הצוות מתורגל היטב בזאטוטים שרצים בין הכיסאות עם סלייס פיצה ביד ונדבקים לוויטרינת הקינוחים המסחררת, אז אם אתם רגילים לזה גם, זהו מקום מושלם עבורכם.
מנחם בגין 21, תל אביב

הפיצה של מגזינו. צילום: כרמל קוך
הפיצה של מגזינו. צילום: כרמל קוך

5. קפה איטליה

מה נוכל להגיד שטרם נאמר על קפה איטליה? טרטוריה אמיתית לפי הספר עם מנות איטלקיות משובחות שלא מתיישנות לעולם, שירות מקצועי ומיומן ובאנקר לכל ארוחה משפחתית שהיא. תמיד כיף, תמיד איטלקי ותמיד טעים בקפה איטליה. פסטות משובחות ומנות נדיבות במיוחד שאפשר לחלוק, פוקאצ'ה פריכה ולוהטת, סלטים רעננים וטירמיסו חד פעמי ששמענו שאפילו מאיטליה מגיעים לאכול אותו.
יונה קרמינצקי 6, תל אביב

הטירמיסו הזה למות. קפה איטליה (צילום: מיכל אבירם)
הטירמיסו הזה למות. קפה איטליה (צילום: מיכל אבירם)

6. צ'יקטי

אם תקראו לו בר הוא יענה, אבל צ'יקטי הוא למעשה מסעדה איטלקייה נהדרת. הבר והמטבח הפתוח מפתים להזמין צלחת ועוד צלחת, ללגום קמפרי ולהיווכח שכשחומרי הגלם טובים – כמו באיטליה – החוכמה היא לתת להם לדבר בעד עצמם ולזרום עם מה שיציעו לכם. ההנאה מובטחת.
יהודה הלוי 58, תל אביב

צ'יקטי. צילום: איליה מלניקוב
צ'יקטי. צילום: איליה מלניקוב

7. רוסטיקו

הרשת הוותיקה והאהובה עושה בדיוק את מה שמצופה מטרטוריה הגונה: לתת לאורחים תחושת בית, תפריט שנצמד לטעמים המוכרים ומחירים הוגנים. אנחנו מצאנו כאןלזניה עסיסית, לוהטת וסקסיתכמו סופיה לורן בשעתה.
רוטשילד 15, תל אביב // בזל 42, תל אביב

רוסטיקו. צילום: מתוך עמוד האינסטגרם של רוסטיקו
רוסטיקו. צילום: מתוך עמוד האינסטגרם של רוסטיקו

8. קיוסק דל פסטה

קיוסק דל פסטה נפתח כשנה, וישר נכנס לנו ללב. נכון שדי בפחמימה כדי להיכנס לנו ללב, אבל במקרה הזה מדובר בפחמימה טובה באמת. מנות פסטה טריה ברטבים משמחים כגון לינווגיני סרדינה עם שמן זית, סרדינים, לימון ועגבניות או לינגוויני קאצ'ו אה פפה לפי הספר, קרבונרה מצוינת עם בייקון אמיתי וארביאטה חרפרף ועז טעמים. כיף לשבת במקום וללגום קוקטייל במחיר טוב, בקבוק יין ולקנח בטירמיסו.
אבן גבירול 20, תל אביב

קיוסק דל פסטה. צילום: דימטרי פומוזן
קיוסק דל פסטה. צילום: דימטרי פומוזן

9. ג'מה

הלוקיישן יפו, כל השאר איטליה: אנטיפסטי ואינסלטה, פיצה ופסטה, סקונדי ובמביני (המנות, לא הילדים עצמם) באווירה שכונתית. אה, ויש גם בייקון אמיתי.
תרצה 14, תל אביב

ג'מה (צילום: שלומי יוסף)
ג'מה (צילום: שלומי יוסף)

10. לה טיגרה

ישנם אולי מי שיתרעם על הכללת פיצרייה ברשימה של מסעדות איטלקיות, אבל אנחנו גורסים שלה טיגרה אמנם מגישה פיצות, אבל היא הפכה את החוויה על פיה. מעבר לעובדה שהנאפוליטנית שיוצאת מהתנור המנומר כאן היא מתחרה רצינית על תואר הפיצה הכי טובה בעיר (ולעניות דעתנו, גם מנצחת), האפרטיבו במקום אחד המשתלמים והאווירה היא של מסעדת רחוב בפירנצה. אין יותר איטלקי מזה.
ידידיה פרנקל 9, תל אביב

לה טיגרה (צילום: @la_tigra_tlv/אינסטגרם)
לה טיגרה (צילום: @la_tigra_tlv/אינסטגרם)

11. גוסטו

"מסעדה איטלקית נעימה, כולל קלישאת המפות המשובצות, שלא מנסה לקפוץ מעל הפופיק, אבל מתחייבת שתצאו ממנה שבעים ועם חיוך, ולגמרי עומדת במילה. תוסיפו לזה מחירים סבירים ומיקום קטלני, ותקבלו את אחת המסעדות השכונתיות המוצלחות שיש לתל אביב להציע",כתב המבקר שלנו. ומסעדה שכונתית מוצלחת היא משהו שאין להקל בו ראש, במיוחד כשהיא ממוקמת בכיכר רבין החפור.
פרישמן 90, תל אביב

גוסטו (צילום: אינסטגרם gustoitaliantlv@)
גוסטו (צילום: אינסטגרם gustoitaliantlv@)

12. אמורה מיו

תקראו לנו נוסטלגיים ורומנטיקנים, לאמורה מיו מגיעה פינה חמה בלב של תל אביב. תפריט ענק של פיצות ועוד יותר של פסטה, מחירים סבירים ואווירת טרטוריה מושכים לכאן לקוחות חוזרים כבר יותר מ-20 שנה. וחוץ מזה כל עיר צריכה מסעדן עם לב גדול כמו שיש לשלומי סלמון.
אבן גבירול 100, תל אביב

אמורה מיו. צילום: עדי פועה וענבל קורמן
אמורה מיו. צילום: עדי פועה וענבל קורמן

13. גווידו

כחלק מהפריחה המחודשת של המטבח האיטלקי בעידן המלחמה, גווידו מספקת מנות פסטה שבאמת מתאימות לחלוקה, בתמחור שכבר שכחנו שקיים, ובאופן כללי זה מקום שיוציא אתכם שבעים ומגרגרים. עם הבנה שמטבח איטלקי זה גם מטבח אמריקאי-איטלקי, בגווידו יודעים איך לגרום למנות הגנגסטרים מהקולנוע לקום לחיים, ומה שטוב לטוני סופרנו ולחבר'ה הטובים טוב מאוד גם לנו.
שדרות בן גוריון 34, תל אביב

פו שניצל. גווידו. (צילום: מתוך עמוד האינסטגרם guido_rest@)
פו שניצל. גווידו. (צילום: מתוך עמוד האינסטגרם guido_rest@)

14. ארנסטו

מפות משובצות אדום לבן, נרות דולקים ושולחנות קטנים ומזמינים מחכים לכם בארנסטו לצלילי מוזיקה איטלקית רומנטית שמתנגת ברקע. כמעט שלושים שנה הפכו את המסעדה למיתולוגית, יחד עם בעל הבית שיושב בקדמת המסעדה ורושם הערות בפנקס, כיאה לבעל בית איטלקי. ובתפריט? כל הנדרשים החל מפרחי קישוא ממולאים בריקוטה (בעונה), כלה בלזניית בולונז משובחת, בשרים טובים ופסטות נהדרות שמבושלות באהבה גדולה. ויש, כמובן, את הויטרינה.
בן יהודה 90, תל אביב

מוותיקות הז'אנר בעיר. ארנסטו (צילום: גיל גוטקין)
מוותיקות הז'אנר בעיר. ארנסטו (צילום: גיל גוטקין)

15. TOMETOMATO/LAVA

נוכל הפסטה, הלא הוא טל רשבסקי, נע בקיצוניות מתעתעת בין טרול נודניק (לגיא זוהר שלום) לשף מוכשר. את האבחנה המדויקת נשאיר לתרפיסט שלו, אבל מה שבטוח הוא שהאיש יודע לבשל. והוא מבשל יותר מאשר מעצבן ולכן נמשיך לעמוד בתור ולרטון על שעות הפתיחה, על הגשם ועל המלחמה. העולם הוא מקום מעצבן.
שדרות וושינגטון 26, תל אביב // סמטת בית הבד 7, תל אביב

השחור זה לא זפת. LAVA (צילום מתוך עמוד האינסטגרם lavatelaviv@)
השחור זה לא זפת. LAVA (צילום מתוך עמוד האינסטגרם lavatelaviv@)

16. פרונטו

ב-13 שנותיו במסעדת פרונטו, דיוויד פרנקל לקח אותה למחזות רחוקים בהרבה מאיטליה – ברמה שהיא אף עזבה את הרשימה הזו – אבל מאז שעזב בסוף השנה הקודמת, והוחלף על ידי שף עידו סמואל כהן, המסעדה חזרה בול בזמן לרנסנס איטלקי. מאז היה עוד בלגן עם כניסה של קבוצת בר 51 של שף מושיקו גמליאלי, ועוד כוונה לשינוי כיוון, אבל אנחנו רוצים להאמין שגם אחרי השיפוץ והשינוי, תישאר אווירה של מוסד ותיק שיודע איך להשתנות, מבלי לאבד את מי שהוא.
הרצל 7, תל אביב

וריאציות על נושא. פרונטו (צילום מעמוד האינסטגרם pronto_tlv@)
וריאציות על נושא. פרונטו (צילום מעמוד האינסטגרם pronto_tlv@)

17. טוטו

גם היא כבר לא לגמרי איטלקית, היא מגישה אוכל קלאסי בביצוע אדיר גם אם קצת מיושן, והיא מאוד יקרה – אבל שף ירון שלו חתום על כמה ממנות הפסטה הטובות בארץ. הרשימה הזו אינה שלמה בלעדיו.
ברקוביץ' 4, תל אביב

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

הגל האיטלקי ששוטף את תל אביב מאז פרוץ המלחמה הוא הרבה יותר מעוד ערימה של פסטה על פיצה בשלל רטבים. מזללה...

מאתשרון בן-דוד26 באוקטובר 2025
קאסה טואה (צילום גל קלדרון)

לא צריך להרחיק עד הרצליה בשביל מאפה מושחת בפסח. אבל ממש כדאי

לא צריך להרחיק עד הרצליה בשביל מאפה מושחת בפסח. אבל ממש כדאי

קאסה טואה (צילום גל קלדרון)
קאסה טואה (צילום גל קלדרון)

מה לא עושים בשביל מריטוצו, ונציאנה ורומבו לה פראגולה, וכמובן ספוליאטלה - הגבע הקדוש, הפריך והמתפצח מדרום המגף? אנחנו מוכנים להרחיק עד הרצליה, שם נפתחה קאסה טואה, הפסטיצ'ריה הראשונה בישראל עם מאפים שעד עכשיו נאלצנו לעלות על בשבילם על מטוס. בקיצור, אנחנו עוברים לגור שם

עוצר פחמימות? לא בבית ספרנו: לאחר שסגרנו את פינת הלחמים במאפיות שפתוחות בחג, תנו לעצמכם לחגוג עם עוגות ממיטב הקונדיטוריה האיטלקית. לשם כך צריך אמנם להגיע להרצליה, אבל המאמץ יותר מאשר יצדיק את עצמו. בדרך כלל אנחנו לא שולחים אתכם אל מעבר לגבולות תל אביב, אך מה לא עושים בשביל מריטוצו, ונציאנה ורומבו לה פראגולה, וכמובן ספוליאטלה – הגבע הקדוש, הפריך והמתפצח מדרום המגף.

>>שימו לק: תריסר הגלידריות שאנחנו הכי אוהבים בתל אביב

Casa Tua, הפסטיצ'ריה הראשונה בישראל, לא נולדה יש מאין – לפניה היתה זו קלאטה 15, מסעדה איטלקייה (השם מדבר בעד עצמו, לא?) שנפתחה לפני כארבע שנים בהרצליה. ולא, זו אינה איטלקייה ליד או בערך, אלא הדבר האמיתי עצמו – כפי שאפשר להיווכח אחרי ביס מהטליאטלה אמטריצ'יאנה. הבעלים הם בני הזוג רייצ'ל ואנדראה מאג'י, מסעדנים מנוסים המחזיקים גם במסעדות איטלקיות באירופה ובארצות הברית, שגייסו את הקונדיטור מתיאו קוואצוני, בעלי פסטיצ'ריה באותו שם בעיר פאנו שבמחוז פזארו.

קאסה טואה (צילום גל קלדרון)
קאסה טואה (צילום גל קלדרון)

יחד עם השף קונדיטור דווידה דורביני – שכבר עובד בארץ ("מימי ונונו"), והשתלם אצל השף קונדיטור עמנואל פורקונה, אלוף העולם בקונדיטוריה לשנת 2015 – הם ניגשו למלאכת הרכבת תפריט מתוקים איטלקי מסחרר. לא יודעים מה אתכם – לנו שלל השמות האיטלקיים כבר מנגן על הקרייב למאפה מתפצפץ ממולא בקרם קטיפתי.

בחלל חם ומזמין ברוח מסורת האירוח האיטלקייה, התנורים כבר רוחשים ומכונות הקפה מגרגרות כמו בכל בר איטלקי שמכבד את עצמו. כולם הגיעו מאיטליה, יחד עם חומרי גלם שבתהליך ארוך ומפרך הופכים למאפים מלוחים ומתוקים ולקינוחים שבשבילם נאלצנו עד עכשיו לעלות על מטוס. למשל קורנטו ממולאים בקרם פיסטוק ובריוש במילוי קרם ריקוטה ודובדבני אמרנה, עוגת שוקולד בחושה עם גנאש אגוזי לוז בציפוי גלאסה רושה ומריטוצו – בצק בריוש עם קרם פטיסייר ושמנת מוקצפת.

קאסה טואה (צילום גל קלדרון)
קאסה טואה (צילום גל קלדרון)

חושבים שכאן זה נגמר? חשבו שוב ושייפו את האיטלקית שלכם, כי בוויטרינת ענק נוצצת שבמרכז הפסטיצ'ריה מוצגים לראווה ונציאנה (בצק בריוש ממולא קרם פטיסייר, ספירלת קרם שקדים וסוכר גבישי), רומבו לה פראגולה (מאפה ממולא קרם דיפלומט ותותים) וג'ירלה אל צ'וקולאטו (קרם מסקרפונה מוקצף וגלאס רושה). מאמא מיה קה בלו.

אגף המלוחים מעט יותר צנוע מטבע הדברים, אך גם הוא לא פראייר בכלל. פוקאצ'ות, פאניני קפרזה ופיצטות לוהטות משוחות ברוטב עגבניות, ביצה קשה ומיונז מבהירים שבאיטליה יש עוד כמה הברקות מלבד פיצה. לאחר שהמקום יתייצב מעט, ובעלי המקצוע האיטלקיים יתרגלו לטמפרמנט ולגרגרנות הישראלית, יתווספו לתפריט בומבולוני – סופגניות תפוחות ואווריריות במילוי קרם עדין וציפוי סוכר פריך, וספוליאטלה מדופף מהחלומות.

קאסה טואה (צילום גל קלדרון)
קאסה טואה (צילום גל קלדרון)

אפשר לשבת במקום על בירה או קפה איטלקיים כמובן, לנשנש מאפה – מאפים ליתר דיוק, כי אין סיכוי להסתפק באחד, ולקחת משהו לדרך. ואז הפקקים בכניסה לתל אביב כבר הרבה פחות נוראיים, גם בחול המועד, כשמסביב רק מצות וחמסין.
מדינת היהודים 85, הרצליה, ראשון-שבת 19:00-07:00

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

מה לא עושים בשביל מריטוצו, ונציאנה ורומבו לה פראגולה, וכמובן ספוליאטלה - הגבע הקדוש, הפריך והמתפצח מדרום המגף? אנחנו מוכנים להרחיק...

מאתשרון בן-דוד28 באפריל 2024
אם כבר טרנד, שיהיה ככה. הפסטה המופלאה של פיפטי אנד וואן (צילום: אינסטגרם fifty.and.one@)

פה זה לא נאפולי: מה מסתתר מאחורי טרנד המסעדות האיטלקיות?

פה זה לא נאפולי: מה מסתתר מאחורי טרנד המסעדות האיטלקיות?

אם כבר טרנד, שיהיה ככה. הפסטה המופלאה של פיפטי אנד וואן (צילום: אינסטגרם fifty.and.one@)
אם כבר טרנד, שיהיה ככה. הפסטה המופלאה של פיפטי אנד וואן (צילום: אינסטגרם fifty.and.one@)

המשקל הכלכלי והשלכות המלחמה מניעים את המסעדות התל אביביות לחזור שוב אל הקלאסיקות, ולאמץ שוב פעם את המטבח האיטלקי לחיקו. ולמרות שהמשמעות היא פסטות ב-55 ש"ח, המומחים למטבח האיטלקי לא מתרשמים. "אלו מסעדות גנריות. ג'פניקה של האוכל האיטלקי" אומר שף אחד. "אנשים לא מבינים שבאיטליה לא אוכלים רק פיצה ופסטה" מספר אחר. מאמא מיה!

1 בפברואר 2024

"הקוואטלי כבר לא איתנו", פוקד השף הקפריזי דורי באחד מפרקי העונה השנייה של "הטבח", ונפרד ממנת הפסטה. "הוא משעמם", מוסיף השף על המנה שמסמלת בעיניו בינוניות, ומחליף אותה באויסטרים וברוסקטת מוח. רק לחץ מצד השותפה מיה (דנה פרידר) והקולגה מושיקו גמליאלי (בתפקיד עצמו) גורמים לו להבין שיש מקום למיינסטרים. קפיצה קטנה בזמן, והנה המטבח האיטלקי זוכה לעוד תור זהב, בפעם המי יודע כמה.

>>המרקים האסייתיים הכי טובים בתל אביב, למקרה ובא לכם לירוק אש

פיצה, פסטה וטירמיסו שוב נמצאים על השולחן, קונספטואלית ופיזית, ולמעשה רוב המסעדות שנפתחו בעיר בששת החודשים האחרונים שייכות בדרך כזו או אחרת לז'אנר האיטלקי – גווידו, Mi Va, גליאנו, אנטיליה, LAVA של הפסטה נאצי, פיפטי אנד וואן ופוזיטנו, וסליחה אם שכחנו מישהו. ההייפ מגיע עד לאוכל רחוב, משלל פיצריות חדשות (פיצה 4 דה פיפל, פיצהפיצהפיצה של הכולי עלמא, שניט פיצה, ונוס) עד הדוכן פניני, הלא היא גרסה האיטלקייה לסנדוויץ'.

תתחילו לעמוד בתור. גווידו (צילום: יחסי ציבור)
תתחילו לעמוד בתור. גווידו (צילום: יחסי ציבור)

"אוכל איטלקי הוא אוכל מנחם", מנסח שף איתי בידרמן (קפה איטליה) את האקסיומה. "במיוחד היום, אנשים מחפשים משפחתיות, אוכל נגיש ולא יומרני בגובה העיניים". המסעדה אותה הוא מוביל מזוהה עם המטבח האיטלקי כבר 16 שנים, נצח במונחי מסעדנות ישראלית. יש בה אווירה תוססת ואת כל החשודים המיידיים (פרט למפות משובצות), ובידרמן מגלה שבתקופה האחרונה נרשמת עלייה מהותית במספר הלקוחות. בנוסף לניחומים שהמטבח האיטלקי מציע הוא מונה את סעיף התמחור כגורם משיכה משמעותי כי "לקוחות מחפשים מקומות שבהם שהכיס לא נפגע יותר מדי".

בכך יוצא המרצע מהשק, ומסביר את הסיבה שבגינה תצטרכו להיכנס לרשימות המתנה של שבועות בחלק מהאיטלקיות החדשות: בגווידו ו-Mi Va תשלמו עבור צלחת פסטה כ-55 ש"ח, בממוצע. תוסיפו כוס יין וסגרתם ארוחה בפחות ממאה ש"ח. ממש פחות.

במסעדות מיד ריינג' (קפה איטליה, קלבריה, מגזינו) יגבו מכם כ-75 ש"ח עבור מנת פסטה, ובמסעדות יוקרה הסכום כבר יכול לחצות את המאייה. למשל, טורטליני זנב שור בטוטו ב-110 ש"ח (כי על מיתוס משלמים, ובחפץ לב). כמובן שצריך לקחת בחשבון את איכות הפסטה – תעשייתית מול עבודת יד, וחומרי גלם יקרים כמו בשר ופירות ים. בהקשר זה נזכיר את לה רפובליקה רונימוטי וגן השקמים, שנסגרו בעקבות המלחמה – שתיהן בקטגוריה הגבוהה של המסעדות, אם לא בהגדרה, אז לפחות במחיר.

הגעגועים קיימים, אבל הכיס רגוע. טיירין פסטה וצ'ימה די ראפה. גן השקמים (צילום ליאל סנד)
הגעגועים קיימים, אבל הכיס רגוע. טיירין פסטה וצ'ימה די ראפה. גן השקמים (צילום ליאל סנד)

"כל ארבע-חמש שנים שואלים אותי את השאלה הזו, על חזרת האוכל האיטלקי", צוחק שף מנה שטרום. "אם לפני חמש שנים זו הייתה התעוררות הפיצה, עכשיו זו התעוררות הפסטה". כבר שנים רבות ששטרום מתמחה במטבח של ארץ המגף ומוביל טיולים קולינריים. כיועץ מקצועי למסעדות ולפיצריות (שלחמך החדשהבין היתר) הוא מברך על ההתאמה לחיך המקומי ("בישראל תמיד מערבבים, נותנים גוון ים תיכוני־ישראלי") ומתרשם מהרצינות שבה מסעדנים ושפים ניגשים לנושא. "יש בארץ מקומות עם אוכל ברמה מטורפת שמביאים את החוויה בשלמותה, לדוגמה המסעדות של בנצי ארבל".

אלא שמבלי משים, שטרום נוקב דווקא בשמו של מי שמתנגד נחרצות לחפיפניקיות הישראלית. "אלו מסעדות גנריות. ג'פניקה של האוכל האיטלקי", מחווה ארבל דעה על המסעדות מהדור החדש. "לי זה מצוין כשנפתחים מקומות איטלקיים חדשים. ככל שהשוק גדל אני גדל פי כמה. אבל אני מהמר שהם לא יחזיקו שנה. הלוקיישן נכון והתמחור נכון ויש הייפ ומקסימום הולכים פעם אחת, אבל אנשים מחפשים את האותנטי".

זה הזמן לאכול את איטליה. בנצי ארבל (צילום: רן בירן)
זה הזמן לאכול את איטליה. בנצי ארבל (צילום: רן בירן)

לשאלה מה כבר יכול להיות לא אותנטי בפסטה ברוטב עגבניות משיב ארבל שיש מנות שמוגשות בכל איטליה, אך לכל מחוז מטבח מובחן משלו. ומסעדה איטלקיה אותנטית צריכה להתמקד בהבדלים הקטנים. לכן אם אהבתם את הפסטה בלימון בכפרה מיו (מטבח רומאי) לא תמצאו אותה בקלבריה ("מרומא ודרומה"), אפילו ששתי המסעדות נמצאות באותו רחוב.

גם את הקוצ'ינה קריאטיבה ("מטבח יצירתי") אין לפגוש בארץ. "המטבח האיטלקי באיטליה מתפתח אבל תיירים לא מחפשים אותו, כמו שתיירים בארץ אוכלים חומוס ופלאפל". בביקורו האחרון ברומא נתקל ארבל בדוכן סופלי – לא פיצה, לא פסטה, רק גרסאות לכדור המטוגן, "וזה להיט". רוב המסעדות האיטלקיות בארץ נשענות על תפריט דומה – אכלתם באחת, אכלתם בכולן כמעט. באיטליה מתקיימת חלוקה ברורה בין הצפון לדרום ולמחוזות השונים. אין דין הקוצ'ינה פוברה ("מטבח העניים") הדרומי כדין ריזוטו מילנזה קטיפתי.

בנוסף, אסור לשכוח שבאיטליה פסטה נחשבת מנת ביניים. לכן הציפייה לקבל צלחת עולה על גדותיה פחות ריאלית שם, כי צריך להשאיר מקום לסקונדי – מנות עיקריות מדגים ובשר (את התוספת מזמינים בנפרד וזו הוכחה שלא כל נוהג צריך לאמץ). "נקווה שבפעם הבאה כשנדבר, בעוד ארבע־חמש שנים, זו תהיה תקופת הדגים והבשר", מסכם שטרום. "אנשים לא מבינים שבאיטליה אוכלים לא רק פיצה ופסטה".

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

המשקל הכלכלי והשלכות המלחמה מניעים את המסעדות התל אביביות לחזור שוב אל הקלאסיקות, ולאמץ שוב פעם את המטבח האיטלקי לחיקו. ולמרות...

מאתשרון בן-דוד9 בפברואר 2024
זה הזמן לאכול את איטליה. בנצי ארבל (צילום: רן בירן)

בונג'ורנו מהפכה: בנצי ארבל החזיר את המטבח האיטלקי לתל אביב

בונג'ורנו מהפכה: בנצי ארבל החזיר את המטבח האיטלקי לתל אביב

זה הזמן לאכול את איטליה. בנצי ארבל (צילום: רן בירן)
זה הזמן לאכול את איטליה. בנצי ארבל (צילום: רן בירן)

השף המוערך של קלבריה וכפרה מיו שואף להגיע בסוף גם לפיצה, אבל בנתיים מסתפק בלשנות את איך שהתל אביבים מסתכלים על אוכל איטלקי. "אומרים לי 'אתה עשית את השינוי הגדול' וקשה לי להאמין בכך, אבל באמת שבשלוש השנים האלו קרה משהו". ריאיון מיוחד

15 בספטמבר 2023

אחת לכמה שנים המטבח האיטלקי מרים ראש. הוא תמיד שם, ברקע, אך במבט לאחור אפשר לסמן גלים שבהם הקולינריה מארץ המגף נעשית לפתע רלוונטית מתמיד. ועכשיו הגל האיטלקי עולה: גן השקמים, גווידו, LAVA של נוכל הפסטה ואנטיליה בשוק הפשפשים הם רק כמה דוגמאות למקומות באוריינטציה איטלקית שנפתחו בחודשים האחרונים. גם במסעדות שאינן איטלקיות בהגדרתן, מקפידים השפים לשלב בתפריט מנת פסטה על תקן פייבוריט של הקהל. כולם, חוץ משף בנצי ארבל. הוא מחזיק באג'נדה מנומקת ובלתי מתחנפת בכל החזיתות, ומאמין בכל לבו שהמטבח האיטלקי הוא הטוב ביותר בעולם. לכבוד חגיגות יום הולדת שנה למסעדת קלבריה ושלוש שנים לכפרה מיו תפסנו אותו לשיחה על טרנדים, אותנטיות ופלאפל. כן כן, גם פלאפל.

"בכל העולם יש עכשיו התעוררות של אוכל איטלקי. Roscioli, ה-מוסד הרומאי, מקום בן עשרות שנים שמקביל לקוסם, פתח סניף בניו יורק, בירה של אוכל איטלקי, אבל איטלקי אמריקאי. כעת יש בה התעוררות של המטבח האיטלקי האותנטי", מסביר ארבל את תחיית המטבח האיטלקי בפעם המי יודע כמה. על פי התאוריה שלו, יש לכך קשר ישיר לקורונה, כאשר איטליה שסבלה מהמגפה עלתה לכותרות. "המצב שם היה הרבה יותר גרוע מאשר בישראל. מסעדות נסגרו והשפים יצאו החוצה עם מידע על אוכל ברשתות החברתיות. אני חזרתי למקורות האיטלקיים שלי, וידעתי שככל שהשמיים נסגרים אנשים ירצו פחות חומוס ואוכל מקומי, ויותר אסקפיזם. האוכל האיטלקי נעשה יותר ספציפי עכשיו. לא רק פסטה".

כשתהיו גדולים תהיו קוואטלי ברוטב עגבניות (צילום יעקב בלומנטל)
כשתהיו גדולים תהיו קוואטלי ברוטב עגבניות (צילום יעקב בלומנטל)

מה ההבדל בין כפרה מיו לקלבריה? שתיהן הרי מסעדות איטלקיות
"כפרה מיו צעירה ומהירה יותר, סוג של חומוסייה שמגישה אוכל איטלקי. אוכלים אצלנו 300 איש ביום, כמו אבו חסן. בקלבריה העיקרון דומה אך האוכל פחות מוכר. הוא מבוסס על שמן זית בתוספת פפרונצ'ינו, רוזמרין ומיורן – תבלין אחד בכל פעם, לא כמו במטבח ההודי – ופסטה שאנחנו מכינים מקמח ומים, ללא ביצים. קלבריה מתמקדת ברומא ודרומה. יש לנו פסטה אורזו מסיציליה עם זיתים ועגבניות, צלחת קלברזית עם מלא דברים מהדרום, קוואטלי (פסטה קצרה ברוטב עגבניות ורוסטצ'יני), שיפודי טלה קלאסיים ממחוז אברוצו. אנשים מתים על המנות האלו ומזמינים אותן ליד הראגו והסופלי. כמו ללכת עם ולהרגיש בלי".

אתה מתעקש לדבוק במסורת. האם המטרה היא לחנך את הקהל?
"אני עושה את מה שאני מאמין בו. בכפרה, הבשורה הייתה אוכל איטלקי אותנטי ולרוב הלקוחות זה לא היה סבבה. על כל עשר מנות שהוצאנו, חמש הוחזרו בטענה שהפסטה קשה מדי. עכשיו חל שינוי, ואם כבר, אורחים טוענים שהפסטה מבושלת מדי. יש יותר מודעות שנובעת מכך שיש טיסות ישירות לנאפולי, בארי וסיציליה. אחרי הקורונה אנשים נסעו לחפש את מה שראו ברשתות החברתיות. כשהגיעו הם גילו את ההבדל בין מה שהכירו לדבר האמיתי. כמו שפעם ג'פניקה נחשבה למסעדה יפנית אותנטית, וככל שהזמן עובר מבינים שהקשר היחיד בינה לבין יפן הוא הסויה. היום יודעים מה איטלקי באמת ומה Italian sounding. אנשים שמגיעים למסעדה ואומרים 'זה בול מה שאכלנו בנאפולי'."

ועדיין ממשיכים לבקש ספגטי בולונז.
"כולם אומרים 'בולונז', כשבעצם מדובר במנה ספציפית, ראגו מבולוניה. בקלבריה אני מכין ראגו קלברזה ללא יין ומירפואה (על בסיס בצל, גזר וסלרי, ש.ב.ד.). במקום זאת יש בו מרווה, עלי דפנה וקצת עגבניות. כשעשיתי פיצה פריטה, אנשים בכלל לא הבינו מה זה אומר פיצה מטוגנת. היום הקהל מחכה לה. אנשים היו בפוליה ובקלבריה והם יודעים להבחין בין פיצה פריטה לפנצרוטי, וזה מדהים בעיניי. אומרים לי 'אתה עשית את השינוי הגדול' וקשה לי להאמין בכך, אבל באמת שבשלוש השנים האלו קרה משהו".

בונג'ורנו פרינצ'יפסו. בנצי ארבל (צילום יעקב בלומנטל)
בונג'ורנו פרינצ'יפסו. בנצי ארבל (צילום יעקב בלומנטל)

האהבה למטבח האיטלקי השתרשה אצל ארבל בתקופת לימודיו בקלבריה. במסעדות שלו הוא מיישם לא רק את המטבח האזורי, אלא גם עקרונות הקשורים לתפעול: שדרת ניהול רזה ושני טבחים בלבד במשמרת. "אנחנו סטארט אפ", הוא צוחק. "זו הגדולה של מטבח איטלקי, שאין בו מיליון פסים – רק מעט מאוד טבחים והרבה שולחנות. כמו שבסושייה אמיתית בטוקיו יש סושי מאסטר ומישהו שעוזר לו. מסעדות שיש בהן המון טבחים הן משהו מודרני שמגיע מצרפת. אם זה מסובך זה צרפתי, לא איטלקי".

הפורמט המצומצם מתאפשר גם בגלל המודולריות של המטבח האיטלקי, שהחל בבתים והתפשט למסעדות. אותו רוטב עגבניות בסיסי שמשמש להכנת פיצה מופיע גם בפסטה ובראגו. "המטבח הרומאי כולו בנוי על כמה רטבים. מי בישול פסטה, פלפל שחור וגבינת פיקורינו מרכיבים את הקאצ'ו א פפה. כשמוסיפים בייקון מקבלים רוטב אדלגיסה, ובתוספת חלמון מתקבל רוטב קרבונרה. מורידים את החלמון והפלפל השחור ומוסיפים עגבניות ומקבלים רוטב אמטריצ'אנה. אין מיליון הכנות. זה המטבח, לא המצאתי כלום".

אם זה מסובך זה לא איטלקי. קלבריה (צילום: דין אהרוני רולנד)
אם זה מסובך זה לא איטלקי. קלבריה (צילום: דין אהרוני רולנד)

יש מנה שהטלת ספק ביכולת הקהל לקבל אותה?
"סטראצ'יאטלה, חוטי גבינת מוצרלה בתוך שמנת בתוך כדור מוצרלה. לא האמנתי שהמנה הזו תעבוד. לא היה אף אחד בישראל שייצר סטראצ'יאטלה, והכנו אותה בעצמנו מגבן. בהתחלה גם לא ידענו איך למכור את זה, 'הבפנוכו של הבוראטה', משהו נשמע כאילו מתוך התפריט של מחניודה (צוחק). החלטתי להכין אותה במסעדה כי הכרתי ואהבתי את המנה ואנשים השתגעו. דרך חבר הגעתי למחלבה הקטנה בקיבוץ גבעת חיים ויחד שברנו את הראש על הייצור. דרישת הקהל הגיע אחר כך. היום לרז רהב יש סטראצ'יאטלה בתפריט וגם לדנה לי ברמן בגן השקמים".

אתה מצליח להרוויח? אוכל איטלקי נחשב זול אך בישראל כלום לא זול.
"אפשר לתמחר נמוך. פסטה פירות ים, המנה היקרה ביותר בתפריט, עולה 79 ש"ח. יש אנשים שמגיעים לאכול כאן כמה פעמים בשבוע, לא כדי להתפנק על בקבוקי יין יקרים ומנות מצולחתות. זה לא המקום. אין אצלנו אפשרות להזמין שולחן אז אין בלונים וחגיגות. זה עוזר לי להיות מקומי ולוותר על תנועת לקוחות ששמעו על המקום, באים פעם אחת ויוצאים מאוכזבים. אני רוצה שמי שקל לו, שיבוא".

קל שנבוא. סופלי בקלבריה (צילום יעקב בלומנטל)
קל שנבוא. סופלי בקלבריה (צילום יעקב בלומנטל)

לא מדגדג לך לחזור קצת לאושר? להכין פלאפל?
"אפילו לא טיפה", הוא עונה בפסקנות ואז מתרכך. "אני כבר למוד ניסיון לא להגיד 'אף פעם', אבל פלאפל כבר לא רלוונטי. כשפתחתי את האושר היה צורך בפלאפל עם אווירה. היום פלאפל הוא אוכל יקר. לא סתם מנה עולה 22-24 ש"ח. שנית, כדי להחזיק מקום כמו האושר יש צורך בהרבה כוח אדם והכל יותר מורכב. אי אפשר ליהנות מהניהול כשעסוקים בתפעול. עם כל כוח האדם שיש לי, אני עדיין מחזיק במצבת קטנה יותר מאשר מסעדה קטנה בעיר".

אז מה התפקיד שלך בכל זה?
"לחלום ולהגשים. להיות בעיקר פנוי לחשוב, להביא ידע ולגרום לקהל להיות קשוב, שזו גם עבודה. אם המצב במדינה לא יילך ויחמיר, אני רוצה לפתוח פיצרייה. מציעים לי כל הזמן מקומות אבל כבר פיצחתי את הנוסחה ואני לא רוצה מקום עם יותר עובדים ויותר אחריות. טוב לי להוביל את המסעדות שלי כמות שהן, עם האקס פקטור בגובה העיניים ממש כמו שאוכלים באיטליה. בלי כל הגינונים. פשוט וטוב וזהו".

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

השף המוערך של קלבריה וכפרה מיו שואף להגיע בסוף גם לפיצה, אבל בנתיים מסתפק בלשנות את איך שהתל אביבים מסתכלים על...

מאתשרון בן-דוד22 בספטמבר 2023
מג'רזי לתל אביב. זופה אמריקנו (צילום נועם פריסמן)

איטליאנו אמריקנו: הפופ אפ שיביא את כרמלה סופרנו לאבן גבירול

איטליאנו אמריקנו: הפופ אפ שיביא את כרמלה סופרנו לאבן גבירול

מג'רזי לתל אביב. זופה אמריקנו (צילום נועם פריסמן)
מג'רזי לתל אביב. זופה אמריקנו (צילום נועם פריסמן)

עופר אלמליח, מבעלי המרקייה הוותיקה "זופה", נתקף געגועים לילדותו בניו ג'רזי, לצ'יקן קציאטורה, לספייסי מיט בולס והכי חשוב: זיטי. הגעגועים שלו הם הרווח שלנו: הפופ אפ "זופה אמריקנו" יעשה כבוד למאכלי המהגרים שהגיעו מאיטליה לארה"ב. מוקדש לעילוי נשמתו של פולי גוטיירי

לפני מספר ימים הלך לעולמו השחקן טוני סיריקו, שגילם את דמותו הבלתי נשכחת של המאפיוזו פולי גוטיירי. מי שצפה בסופרנוס (ומי שלא – אף פעם לא מאוחר לבינג') זוכר ודאי את המקום המהותי שהמטבח האיטלקי־אמריקני תפס בסדרה. בטיימינג שרק החיים יודעים לייצר מושק זופה אמריקנו – פופ אפ שעושה כבוד למאכלי המהגרים שהגיעו מאיטליה לארה"ב.

?So what, no fuckin' ziti now. זופה אמריקנו (צילום נועם פריסמן)
?So what, no fuckin' ziti now. זופה אמריקנו (צילום נועם פריסמן)

הסיפור של זופה אמריקנו התחיל כשעופר אלמליח, מבעלי המרקייה הוותיקה "זופה", נתקף געגועים לילדותו בניו ג'רזי. הוא רצה "לעשות עלייה" לחוויית המסעדות האיטלקיות כפי שנחרתה בזיכרונו, עם השולחנות המכוסים במפה משובצת, האווירה המשפחתית, המוזיקה והמנות הנדיבות. בזופה אמריקנו, שיפעל למשך שישה שבועות, כל אלה קמים לתחייה. על הקירות נתלו דגלי איטליה והתפריט כולל את כל החשודים המיידיים מג'רזי: צ'יקן פרמזן – חזה עוף מצופה פרמזן ופירורי לחם ברוטב עגבניות ומוצרלה; מיטבולס ברוטב עגבניות על פוקצ'ת שום ועשבי תיבול עם פרמזן ומוצרלה; זיטי אפוי, המנה המיתולוגית של כרמלה ושל קרן בקלה, אשתו של בובי בקליירי, עם ריקוטה, תרד ורוטב עגבניות או ראגו; ועוף קצ'יאטורה עם פלפלים, זיתים, צלפים, תפוחי אדמה ושאלוטס (54-74 ש"ח).

ברור שיש זיטי (צילום נועם פריסמן)
ברור שיש זיטי (צילום נועם פריסמן)

לפתיחה תוכלו להזמין צלחת נקניקים איטלקים, קורשונים וחרדל; ארנצ'יני, סלט קפרזה ועוד, וכמובן פוקצ'ה עם שמן זית, שום קונפי וזיתים (22-58 ש"ח). אם נותר עוד מקום בבטן, ליד האספרסו החותם את האירוע אפשר להזמין ספוליאטלה במילוי ריקוטה וקינוח טירמיסו, ואז לחזור הביתה ולצפות בפעם המיליון במעללי המשפחה הכי מטורללת, מסוכנת ומצחיקה ממערב למנהטן.

זופה אמריקנו, אבן גבירול 138 תל אביב, 03-6020291, ראשון-חמישי 18:00-22:00, מראשון (17.7) עד סוף אוגוסט

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

עופר אלמליח, מבעלי המרקייה הוותיקה "זופה", נתקף געגועים לילדותו בניו ג'רזי, לצ'יקן קציאטורה, לספייסי מיט בולס והכי חשוב: זיטי. הגעגועים שלו...

מאתשרון בן-דוד12 ביולי 2022
קדירת סרטנים ים תיכונית (צילום: חאן יונה)

המשפחה שמאחורי טופולינו ולוקה ולינו חוזרת לבשל לכם (במשלוח)

יונה ששון ומוריס גיני התקשו להתנתק מחיידק הבישול ולאחר שהקימו (וסגרו) מוסד ירושלמי, עברו לת"א ונאלצו לסגור שוב - הם חוזרים...

מאתשרון בן-דוד26 בינואר 2021
פיצה שוק (צילום: רן בירן)

געגועים לספוליאטלה: פיצה שוק ובוקה בוקה שורדות את הקורונה. בקושי

הבעלים אנצו פורנרי: "אנחנו מאוד אוהבים את השוק אבל אנשים לא הגיעו ולא הייתה עבודה. הייתה תחושה דומה למלחמת המפרץ. מיד...

מאתשרון בן-דוד28 במאי 2020
תעשו מקום בבטן (צילום: אנדראה די לורנצו באדיבות מגזין COOK inc)

שבוע המטבח האיטלקי חוזר: ארוחות מיוחדות, "החברה הגאונה" ואפרטיבו

תל אביב נצבעת למשך שבוע בצבעי הדגל האיטלקי, עם שיתופי פעולה בין שפים מאיטליה ושפים ישראלים. הנה כל האירועים

מאתשרון בן־דוד14 בנובמבר 2019
פסטיבל ונציה. צילום: אנטולי מיכאלו

איטלקיה במטבח: המנות של פסטיבל ונציה אצלכם בבית

השף אליאב גולדנברג מביסטרו גרינברג מציע שלושה מתכונים ונציאנים שיהפכו גם את החורף התל אביבי להרבה יותר טעים

מאתגלי וולוצקי18 בפברואר 2019
מגע הקסם של איטליה. צילום: דניאל לילה

על טהרת הפרמזן: השף של קפה איטליה פינק אותנו במתכונים גבינתיים במיוחד

הכוכבת הבלתי מעורערת של מטבחי ארץ המגף היא הגבינה. הגיבורה שמנצחת על המטבח הזה ביד רמה היא גבינת הפרמזן גרנה פדנו,...

מאתTime Out Boutique7 בנובמבר 2018
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!