Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

נועה תשבי

כתבות
אירועים
עסקאות
אמיצה וצודקת היכן שכל גאוני ההסברה טועים. יוכבד ליפשיץ (צילום: אלכסי ג'. רוזנפלד/גטי אימג'ס)

גבורת האור: 10 הגיבורים הגדולים של השבוע השלישי למלחמה

זה היה שבוע של דשדוש וקיפאון מורטי עצבים, המחדל ממשיך להתגלגל והזעם והכאב רק גוברים, אבל גם בשבוע השלישי של המלחמה...

מאתאבישי סלע27 באוקטובר 2023
השבוע בארצות הברית, בקרוב אצלנו. מפגינה מול בית המשפט העליון בוושינגטון (צילום: גטי אימג'ס)

לא נעבור למדינה אחרת: גם הרחם הישראלי אינו חופשי

לא נעבור למדינה אחרת: גם הרחם הישראלי אינו חופשי

השבוע בארצות הברית, בקרוב אצלנו. מפגינה מול בית המשפט העליון בוושינגטון (צילום: גטי אימג'ס)
השבוע בארצות הברית, בקרוב אצלנו. מפגינה מול בית המשפט העליון בוושינגטון (צילום: גטי אימג'ס)

אם חשבתן שיש לכן מזל שאתן חיות בארצנו החופשית ולא בארצות הברית ההולכת ומחשיכה, תחשבו שוב: המצב שלנו אולי פחות גרוע, אבל אין לנו באמת זכות על גופנו בישראל. ואצלנו שטיפת המוח נגד הזכות הזאת רק התחילה. בבחירות הבאות יש לנו דרך לעצור אותה

*טריגר אונס, הפלות וכפייה*
ביום שישי האחרון, בשעות הערב, בזמן שכולנו התכוננו לסוף השבוע, הוחזר בארצות הברית הגלגל 50 שנה לאחור. בית המשפט העליון הפך את הפסיקה המפורסמת של רו נגד וויד. למי שפחות מכיר/ה את ההיסטוריה האמריקאית ואת המאבק לשחרור גופה של האישה, רו נגד וויד זו הפסיקה ההיסטורית שקיבעה את זכותן של הנשים האמריקאיות לגופן דרך ביצוע הפלה. כאשר בית המשפט העליון החליט שלשום לבטל את הפסיקה ההיסטורית, ברגע אחד, מאבק שהשיג את מטרתו לשחרור גוף האישה – נמחק כלא היה.

מיום שישי קראתי אין סוף תחזיות לחברה האמריקאית בפרט ולעולם בכלל. בין כל התחזיות והשיח ברשת, הבחנתי בהערות של א.נשים שבטעות אומרים ואומרות "מפחיד מה שקורה באמריקה, איזה מזל שאנחנו כאן בישראל חופשיות". ציוץ אחד שזכה לבולטות רבה היה של השחקנית והדוגמנית נועה תשבי, שמהווה מעין שגרירה במינוי עצמי מול הקהל היהודי-אמריקאי. האחרונה נחפזה לצייץ שאיזה מזל שכאן אנחנו חופשיות, ציוץ שמאוחר יותר נמחק. תשבי מחקה אותו כי היא הבינה שהיא טועה, וכל המצייצים והמצייצות שמיהרו להגיד "איזה מזל שאנחנו כאן" – טועות טעות חמורה: גם כאן במדינת ישראל – הרחם שלנו לא חופשי.

שרשור על הפנינים של נועה תשבי:
בגיל 19 כשהייתי בצבא, נכנסתי להיריון מבן הזוג שלי בזמנו. כשחשדתי שאני בהיריון עשיתי בדיקה שקניתי ולאחר שהיא יצאה חיובית לא היה לי ספק שאני עושה הפלה. ביקשתי שיפנו אותי לאן שצריך, אבל הצבא התייחס לבקשה שלי ברצינות רק
<<pic.twitter.com/AxkOzuYiBE

— ????️ TiramisuLA (@LitalAmos)June 24, 2022

נכון, המצב במדינת ישראל לא כל כך גרוע, בטח כאשר אנו משוות את מצבנו למצב הנשים בארצות הברית אחרי הפסיקה. אבל כמו כשאנחנו למדות מהסופ"ש האחרון – גם אם נראה לנו שמצבנו טוב, הוא תמיד יכול להתדרדר ברגע אחד. נכון להיום במדינת ישראל, על מנת לעבור הפלה, את צריכה לעבור ועדת הפלות. בוועדה הזו יושבים כמה אנשים (רק אחת מהן חייבת על פי חוק להיות אישה, תודה באמת) שמחליטים אם מותר לך או אסור לך לעבור הפלה. בוועדה הזו יושבים רופאים, עובד סוציאלי ולעיתים גם אנשי דת. כדי לעבור הפלה בישראל יש לעמוד בשלל קריטריונים, חלקם רפואיים, חלקם גילאיים וחלקם דתיים (מי שלא מכיר.ה,שווה לקרוא בכל זכות).

למשל, נגיד שאבא שלך אנס אותך – סליחה על הדוגמה הקשה, אבל יש נשים שזו המציאות שלהן – הכניס אותך להריון ואת רוצה לעבור הפלה; את צריכה לשבת מול ועדה. את צריכה לבקש מחברי הוועדה רשות לגופך. את צריכה לבקש רשות להוציא את הזרע של אביך ממך. לא נעים לקרוא את זה ככה, נכון? דמיינו כמה לא נעים לעבור את זה. תארו לעצמכן אמא לשלושה, בת 39, שבטעות הגלולות לא עבדו לה ובטעות נכנסת להריון מבעלה. דמיינו שאין להם את היכולת הכלכלית לממן הריון וילד נוסף. על פי חוק אסור לאישה נשואה מתחת גיל 40 לבצע הפלה. היא תלך לוועדה ותשקר שבגדה בבן זוגה לחיים. למה? כי רק כך יאשרו לה הפלה. נשים רבות אינן עומדות בקריטריונים הספציפיים שהוועדה מסכימה במסגרתם לאשר הפלה ונאלצות לשקר כדי לממש את זכותן על גופן. אגב, באם ייתפסו בשקר זו למעשה עבירה פלילית על החוק.

הגוף שלנו &#8211; הבחירה שלנו? לא מובן מאליו. מפגינה מחוץ לבית המשפט העליון בוושינגטון (צילום: גטי אימג'ס)
הגוף שלנו – הבחירה שלנו? לא מובן מאליו. מפגינה מחוץ לבית המשפט העליון בוושינגטון (צילום: גטי אימג'ס)

ועכשיו כשהבנו שאין לנו באמת זכות בחירה על גופנו בישראל, חשוב להבין למה הפסיקה בארצות הברית כל כך מפחידה אותנו כאן: היא מפחידה כי גם הזכויות המפוקפקות שיש לנו על גופנו כבר שנים נמצאות בסכנה, ממש כמו באמריקה. אם השמרנים האוונגליסטים עובדים שם כבר עשרות שנים כדי להפוך את פסיקת רו נגד וויד, גם אצלנו יש גורמים שונים, בפוליטיקה הישראלית ומחוצה לה, שמנסים למשטר את זכותן של נשים לגופן.

אם נסעתם/ן על כבישי הארץ בשנים האחרונות, לבטח נתקלתם/ן בשלטים של אגודת אפרת ומרכזי לילך. רק בשנה שעברה עשה אחד הפרסומים של מרכזי לילך תהודה גדולה עם שלט חוצות ענקי בתל אביב עליו מתנוססת הכתובת "זה לא עובר, זאת נופר" על גבי תמונת אולטרסאונד. מרכזי לילך לא לבד בשדה הנוראי הזה. אגודת אפרת עושים את העבודה הזו כבר שנים, מורחת על גבי התחבורה הציבורית שלנו בכספים אין סוף רמיזות לכך שנשים שמבצעות הפלות הן רוצחות. "יום אחד היא תהיה זמרת", כך היה כתוב בקמפיין האחרון של האגודה בצירוף תמונה של תינוקת. "בגלל כסף לא מפסיקים חיים" אומר הסלוגן האלמותי אומר. כבר שנים שאגודת אפרת הופכת את המרחב הציבורי לטריגרי עבור נשים שעברו או רוצות לעבור הפלה.

לא הגוף שלכם, אבל זה לא מה שיפריע לימין הישראלי. הפגנה מחוץ לבית המשפט העליון בוושינגטון (צילום: גטי אימג'ס)
לא הגוף שלכם, אבל זה לא מה שיפריע לימין הישראלי. הפגנה מחוץ לבית המשפט העליון בוושינגטון (צילום: גטי אימג'ס)

אגב, יש נשים רבות שמספרות שנציגים של העמותות האלו ארבו להן מחוץ לוועדות להפסקת הריון, וניסו לשכנע אותן לא לבצע הפלה. אלו אגודות ממומנות בהרבה כסף, שיעשו הכל כדי שנשים בישראל לא יבצעו הפלה. עשו לעצמכם ניסוי קטן: חפשו בגוגל את המשפט "אני רוצה לעשות הפלה". התוצאה הרביעית במספר היא של אגודת אפרת, שמתיימרת לתת "סיוע ופתרונות לנשים במצוקה". תעשו גוגל נוסף למשפט "איך עושים הפלה" והתוצאה הראשונה? מרכזי לילך, שמתיימרים גם הם לתת ייעוץ לנשים בהריון לא רצוי. בואו ננחש יחד לכמה מהנשים שפנו הם ייעצו לשמור את ההיריון ולכמה לבצע הפלה. אם אתם/ן מבינים/ות קצת בעולם התקשורת, אתם/ן יודעים/ות כמה כסף צריך להוציא כדי לעמוד בראש תוצאות החיפוש.

למה האגודות האלה כל כך מפחידות אותי ואת מי שנלחמת לזכותן של נשים על גופן? לא רק בגלל שהן משליטות פחד באמצעות כספים רבים על נשים במצוקה. הן מפחידות כי הן לא לבד. הן מקבלות תמיכה מהקצה הימני שלנו בכנסת – הסמוטריצ'ים ו"הציונות הדתית".כאשר שר הבריאות ניצן הורוביץ הכריז על מהפכת ההפלות וניסה לשנות את הועדה ההזויה הזו, ישר קפץ סמוטריץ' לספר לנו שמשלב מסוים – הפלה זה רצח. השבוע, עו"ד שמחה רוטמן שמח שבית המשפט העליון בארה"ב "החזיר את הכוח לנבחרי הציבור", כאילו נבחרי הציבור אינם גברים שמחזיקים את הכוח תמיד.

תפסו אותן מהפוסי, אבל ימין שמרני-משיחי יש גם אצלנו. מפגינה נגד בית המשפט העליון בוושינגטון (צילום: גטי אימג'ס)
תפסו אותן מהפוסי, אבל ימין שמרני-משיחי יש גם אצלנו. מפגינה נגד בית המשפט העליון בוושינגטון (צילום: גטי אימג'ס)

אנחנו רואות בימין הישראלי עוד ועוד שמרנות נוסח אמריקה מיובאת לכאן. כשאנחנו זועקות "סיפורה של שפחה – גרסת המציאות", אנחנו לא עושות זאת סתם, אנחנו יודעות על מה אנחנו מדברות. כשאנחנו נלחמות בכפייה דתית – אנחנו יודעות למה אנחנו עושות את זה. מה שקרה ביום שישי בארצות הברית רק מחזק את מה שאנחנו טוענות כבר שנים: הכוחות השמרניים לעולם לא יפסיקו בניסיונם לשלוט בגופן של נשים, הם עושים את זה לאט ובשיטתיות, מכרסמים בזכויותינו במעטה של "חופש הדת" או "רגשות הדתיים". לנו אסור להיות שאננות, אפילו לא לרגע.

בשבוע שעבר הבנו שמדינת ישראל יוצאת לבחירות. אנחנו, מי שנלחמות ונלחמים לשוויון זכויות למען נשים – צריכות להיות מאוד ערניות וערניים למה שקורה עכשיו. אנחנו לא יכולות להרשות לעצמנו ממשלה שבה דעות כאלו הן לגיטימיות. השנים האחרונות לימדו אותנו שגם לקטנה במפלגות יש כוח אין סופי בתוך קואליציות צרות ושבריריות, ואסור לנו לאפשר כניסה של כוחות חשוכים לממשלת ישראל. אנחנו צריכות להיות חכמות ולהצביע רק למי שמבטיח/ה לשמור על זכותנו לגופנו ולא רק לשמור – אלא גם לקדם. אם נהיה שאננות, אם ניתן למדינת ישראל ליפול לתהום הנשייה השמרני-אוונגליסטי, לא רחוק היום שיכתבו גם לנו ברשתות: "לא מתאים לכן? תעברו למדינה אחרת".

>> חופש או חושך: על זה הבחירות. על זה הן תמיד היו
>> השנה היא 2022: לא יתכן שאתם עוסקים בגוף של עדן בן זקן

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אם חשבתן שיש לכן מזל שאתן חיות בארצנו החופשית ולא בארצות הברית ההולכת ומחשיכה, תחשבו שוב: המצב שלנו אולי פחות גרוע,...

מאתשי אייזקס26 ביוני 2022

"רמת אביב ג'" חוגגת 20: איך הסדרה השפיעה על השכונה?

"רמת אביב ג'" חוגגת 20: איך הסדרה השפיעה על השכונה?

ביולי 1995 עלתה לשידור אופרת הסבון הישראלית הראשונה, "רמת אביב ג'", שהפכה שכונה מנומנמת לסמל האולטימטיבי לתל אביביות העשירה והמנותקת. בצדק? נראה שלא. קיצור תולדות השכונה הצפון תל אביבית, מהקמתה בשנות ה־70 עד הקרב בין העשירים והחב"דניקים

במהלך הטירונות הצבאית שלי, בשנה האחרונה של המילניום הקודם, ניסיתי תמיד להתחמק מהשאלה היכן אני גר. אם הייתי חייב הייתי אומר "תל אביב", אם לא היו מוותרים הייתי מוסיף "רמת אביב" ורק אם ממש היו מתעקשים הייתי מודה "רמת אביב ג'". התשובה הובילה תמיד לשאלת ההמשך: "וואלה, אתה מכיר את יעל בר זוהר?".

20 שנים חלפו מאז עלתה אופרת הסבון הראשונה בטלוויזיה המסחרית הישראלית למסך ערוץ 2 הצעיר ביולי 1995. לאורך שבע עונות היא שלטה בלוח השידורים ואפילו עקפה ברייטינג את החדשות ואת שידורי המונדיאל, גם אם נקטלה בידי המבקרים. הסדרה, שנוצרה על ידי יורם גלובוס ויואל זילברג ז"ל עבור טלעד, הציגה אסקפיזם צרוף של תככים ומזימות, בגידות וכסף גדול על רקע ניהול חברת האופנה אופל; וציירה את השכונה כבוורלי הילס מקומית וכסמל של נהנתנות ואליטיזם של האלפיון העליון. דמויות המפתח היו שרון לינוביץ' – נערה יפה ומפונקת בגילומה של יעל בר זוהר, ילידת השכונה שעד אז הייתה אלמונית יחסית; אמה של שרון, עידית לינוביץ' – הביץ' הישראלית הראשונה בגילומה של גילת אנקורי. צוות השחקנים כלל גם את נועה תשבי (מעצבת האופנה דפנה מאור), ליאור מילר (דין, מאהבה של שרון), יונתן קוניאק (ליאון, מעצב אופנה גיי) וגלית גוטמן (מעצבת האופנה אודליה ציפורי).

מתוך &quot;רמת אביב ג'&quot;
מתוך "רמת אביב ג'"

עם זאת הפער בין הדימוי הנוצץ שבנתה הסדרה לבין השכונה עצמה היה עצום. רמת אביב ג' התפתחה במהלך שנות ה־70 כחלק מתנופת הבנייה של ממשלת רבין הראשונה והתפשטות נווה אביבים צפונה, וכלל לא נחשבה ליוקרתית בשל ריחוקה ממרכז העיר. כחלק מתוכנית הדיור הציבורי היא אוכלסה בשנות ה־80 בזוגות צעירים ובזכאים לדיור, בנייניה התנשאו לגובה של שש או שמונה קומות והכילו דירות בנות שלושה או ארבעה חדרים בלבד. רק בשנות ה־90 התווספו לשכונה מגדלי מגורים יוקרתיים עם דירות רחבות ידיים, אבל האליטות הפוליטיות, המשפטיות, האקדמיות, הביטחוניות והכלכליות לא התגוררו בה אלא בנווה אביבים הסמוכה (רבין, פרס ודודו טופז), בצהלה או באפקה.

מדוע בחרו יוצרי הסדרה להציג דווקא את רמת אביב ג' כסמל סטטוס יוקרתי, אף שאפילו במונטאז' הפתיחה לא הצליחה להתחזות לגרסת הלבנט של בוורלי הילס? "יורם גלובוס גר ברמת אביב ג' ויואל זילברג גר באפקה וזה מה שהם הכירו", מספר גל פרידמן, הכותב הראשי של הסדרה. "השם רמת אביב ג' גם מאוד מעצבן, ואם היו קוראים לסדרה ׳אפקה׳ זה היה מאוד משעמם".

פרידמן מספר שלמרות הצלחתה העקבית ואורך חייה – נצח במונחי הטלוויזיה הישראלית – התביישה הזכיינית טלעד בסדרה. "עוזי פלד (מנכ"ל ומייסד טלעד – ע"י) היה משבח כל הזמן את 'פלורנטין' ואת 'עובדה', אבל אף פעם לא היה מזכיר את 'רמת אביב ג'", נזכר פרידמן. "היינו תרנגולת שמטילה ביצי זהב אבל אף אחד לא רצה קשר איתה. כשהצענו רעיונות דומים לסדרות אחרות שמושפעות מ'דאלאס' או 'שושלת' אף אחד לא רצה לשמוע. הספיקה להם 'רמת אביב ג' אחת'".

באותן שנים שבהן הובילה הסדרה את טבלת הרייטינג, חל זינוק בביקוש לדירות ברמת אביב ג' שנהנתה מהדימוי הטלוויזיוני שנוצר לה. "רבים שניזונו מהסדרה עברו באותה תקופה לשכונה", נזכר עמי גרינברג, לשעבר יו"ר ועד רמת אביב ג' ובעל משרד התיווך ע.גרינברג נכסים שפועל זה 30 שנים במרכז שוסטר. "כעבור כמה שנים כבר הבינו שזו שכונה רגילה, רק עם רמה סוציו־אקונומית קצת יותר גבוהה".

גרינברג מספר שעדיין יש ביקוש רב לגור ברמת אביב ג', שבה מתגוררים כ־15 אלף תושבים, אבל אין מספיק מצאי דירות, והדבר מוביל לרמות מחירים גבוהות. הוא מעריך כי 60 אחוז מתושבי השכונה כיום הם תושבים ותיקים בעלי מקצועות חופשיים, אך אף שרוב הצעירים מעדיפים את מרכז העיר, גם בשכונה ישנם זוגות צעירים שנעזרו בהוריהם כדי לרכוש בה דירה. "מחירי הנדל"ן במרכז תל אביב עדיין גבוהים ב־10־15 אחוזים מאלה שברמת אביב ג'", הוא מציין. חנות במרכז שוסטר, המשתרעת על שטח של 39 מ"ר וגלריה של 13 מ"ר, שנמכרה לפני כ־20 שנה ב־85 אלף דולר, תעלה כיום כ־4 מיליון ש"ח, שהם יותר ממחירה של דירת ארבעה חדרים בשכונה שמחירה נע בין 2.3 ל־3 מיליון ש"ח. "אף בעל חנות במרכז שוסטר לא מוכר את החנות שלו, ובצדק מבחינתו. חנות כזו מניבה רווח של לפחות 20 אלף ש"ח בחודש".

צילום: Shutterstock
צילום: Shutterstock

הבחורים החדשים בבלוק

בעשור האחרון, ואף למעלה מכך, עמדה רמת אביב ג' במרכזו של מאבק דת עז שהתנהל בין עמותות כמו רמת אביב חופשית לפעילי חב"ד שהתמקמו בשכונה והעמיקו פעולתם בה, תוך הקמת מרכז גדול בנווה אביבים ובית חב"ד בחניון של מרכז שוסטר. מאבק משפטי התנהל נגד מוסדות חרדיים שהוקמו, לכאורה באופן לא חוקי, והפגנות סוערות התקיימו נגד התחרדות השכונה. מלבד טענות לכפייה דתית אמרו חלק מהתושבים שפעילות חב"ד מורידה את ערך דירותיהם.

ב־15 השנים האחרונות התנהל מאבק פנים שכונתי בעניין הקמת בית כנסת ברחוב אליהו חכים, שיתפרש על פני שני דונם ו־1,000 מ"ר. ועד רמת אביב ג׳ הקים לשם כך את עמותת “בית הכנסת לכלל ישראל" וזכה לסיוע מהעירייה בהקצאת הקרקע ובמתן היתר בנייה. בשבוע הבא צפויות להתחיל העבודות, שיסתיימו בעוד כשנה וחצי לערך.

על רקע משקעים אלה, ניצלה במערכת הבחירות האחרונה מפלגת ש"ס את המוניטין של רמת אביב ג' כחלק מקמפיין “השקופים" שניהל ספי שקד. בשכונה נתלו שלטים שעליהם נכתב "אם אתה גר ברמת אביב, אל תצביע לנו. אם אתה עובד בשביל מי שגר ברמת אביב – רק ש"ס". שקד, שלמרבה האירוניה עבר לגור לאחרונה ברמת אביב לאחר שגם התגורר בה בעבר כחייל משוחרר, מודע לאופי השכונה ותושביה, אך כקמפיינר בחר לנצל את היותה סמל לישראל הלבנה והשבעה שבה מתגורר בין גם יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד.

"המטרה הייתה להסיט את הדיון מהקלטת של הרב עובדיה לעיסוק בנושא אחר", מודה שקד. "בחבילת שילוט של 200 אלף ש"ח קיבלנו מדיה בשווי מיליון וחצי ש"ח, רק הודות לפולמוס שנוצר וסימן לקהל הבוחרים של ש"ס את ההבדלים בין השכבות החלשות למעמד הביניים והגבוה בישראל. מבחינה זו רמת אביב ג' הייתה יופי של סמל לפרובוקציה הזו".

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

ביולי 1995 עלתה לשידור אופרת הסבון הישראלית הראשונה, "רמת אביב ג'", שהפכה שכונה מנומנמת לסמל האולטימטיבי לתל אביביות העשירה והמנותקת. בצדק?...

מאתעמית יולזרי12 ביולי 2015
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!