"לפני שבועיים ישבתי במסעדה והגיעה לקוחה שסיפרה שהיא מזמינה מאיתנו סושי עוד מהימים שעבדנו מהבית. אני גלגלתי רולים ואיב היה מסתובב בסובארו ג'סטי שלנו ומחלק משלוחים. היו לי דמעות בעיניים". הזיכרון המתוק הזה של ענבר זרוק, בעלת "זה סושי", מגלה את הסיבה שבזכותה המסעדה קיימת כבר 20 שנה. "מעט מאוד השתנה, וזה בדיוק הסוד שלנו. אותן קומבינציות היו כשעבדנו מהבית, ותהליך הכנת האורז לא השתנה, כמו מסורת שנטמעת בנו".

>>מי יציל את המסעדנים? רק בשבועיים האחרונים נסגרו 11 מסעדות בת"א

לאחר שדי התרגלנו לכך בתקופת הקורונה, כיום אף אחד לא מרים גבה על עסק שפועל מהבית. בתחילת המילניום המצב היה שונה לגמרי, וגם המטבח היפני בישראל היה בחיתוליו. ניגירי, אגאדשי, ראמן ופוטומאקי היו עבור הישראלים – ובכן – יפנית, אבל הקהל המקומי כבר החל להראות התעניינות באצות, אורז ומה שביניהם. ענבר ואיב זרוק, זוג צעיר ומובטל בתחילת דרכו, חיפשו אז אפיק פרנסה. הם מתחילים למכור מהבית אוכל יפני בגובה העיניים, אסתטי וטרי ולא מתיימר מדי, והשאר היסטוריה.

בחלוף 20 שנה, "זה סושי" חולש על המסעדה הוותיקה בבאזל וגם על רשת פוד טרמינל, עם סניפים במידטאון ובראשל"צ, ותוכניות להמשיך ולהתרחב. אלא שהמלחמה טרפה את הקלפים והשינוי בהרגלי הצריכה מרחף מעל כענן כבד. "אנחנו מנתחים נתונים על בסיס יומיומי, וברור שהיום אנשים במצוקה כלכלית או שומרים שקל לבן ליום שחור. יש סטרס ואי נוחות בלשחרר כסף לאוכל", אומרת זרוק, ומספרת על ירידה של כ-20 אחוז בממוצע לסועד. "אם פעם עמדנו על 140-160 ש"ח לאדם, היום הסכום הממוצע הוא 100-120 ש"ח. אנשים מסתפקים במועט, למרות שסושי תמיד עובד".

סניף מידטאון מושפע במיוחד גם מההפגנות. זרוק מספרת שבמוצאי שבת אין כלל תנועה בפוד טרמינל, אך המחשבה לסגור מעולם לא עלתה בדעתה. "אנחנו כאן כדי לתת שירות ולשמור על רוטינה, שפיות ויציבות לעובדים וללקוחות, גם בימים שאנחנו יודעים שלא תהיה עבודה. אני יודעת שיש מסעדות שמעדיפות לא לפתוח במוצ"ש כי אנשים לא מגיעים, אבל יציבות היא חלק חשוב בשיקול הדעת שלנו. הצוות צריך להרגיש שאנחנו לא מתקפלים. בסופו של דבר אנחנו משמשים דוגמה".

בעוד "זה סושי" שומר על כוחו, שאר המותגים שפועלים תחת מטריית פוד טרמינל נזקקו לחישוב מסלול מחדש: המסעדה הוייטנאמית וונג נסגרה ועברה לפורמט משלוחים, המותג האסיאתי Savage עבר הידוק, ומותג ההמבורגרים המוגזמים "איב" הפך לנגיש יותר. "התחלנו גבוה מאוד. באותו זמן היה נכון להשתמש בבשר של מיט מרקט ולהכין לבד דוקסל פטריות ופונדו, אבל אחרי פרוץ המלחמה הרגשתי שהקהל אינו מבין את המאמץ. במקום אחר ובתקופה אחרת זה אולי היה עובד, אבל היום אנשים מחפשים משהו יותר נגיש. לכן שינינו את ההמבורגר לצנוע יותר וטיפה יותר זול. לפעמים סופרלטיבים מרתיעים, ובסוף הלקוח מחפש ואליו פור מאני".

בשבעה באוקטובר זה סושי וסניפי פוד טרמינל היו סגורים. אבל כבר למחרת התעשתו בני הזוג והחליטו לפתוח כדי לשרת את קהל הלקוחות ולשמור על המומנט. "הייתה עבודה אבל היה בלבול ומתח. הרגשתי שאם לא נחזור לעבודה הכול יתפזר, ושהעבודה תחזיק אותנו שפויים". מצבת העובדים לא נפגעה אך הטבחים הזרים, בעיקר מסין ובורמה, חששו במיוחד. זרוק הרגיעה, הסבירה מה זו כיפת ברזל ושישראל חזקה, וגייסה ניסיון של שנים בהתמודדות עם המנטליות השונה. "הם רואים בי אמא, ומתקשרים על כל ציפורן חודרנית. אנחנו כל הזמן צריכים להיכנס לראש שלהם ולחשוב כמוהם. 90 אחוז מהם לא דוברים אנגלית וגם לא רוצים ללמוד. הבורמזים שונים לגמרי. אצלם יש היררכיה שנובעת מאהבה וכבוד".

הדימוי האימהי מתקשר לאופי המשפחתי של זה סושי: ענבר ואיב בהנהלה, גיסתה וחברת ילדות הן חלק ממטה החברה, והבן הבכור ובת זוגו עובדים בפוד טרמינל ראשל"צ. "אני המותג. אין תהליך בזה סושי שלא עברתי אותו על בשרי", היא אומרת בחיוך, ומספרת על True Colours – קולקציית רולים צבעוניים שמושקת לציון 20 שנה למסעדה, ותוגש בחודשים נובמבר ודצמבר במסעדות ובמשלוחים. "יש לנו 70 רולים ורצינו לעשות סינון, אך ראינו שכולם נמכרים. הרגשתי שבכל זאת יש ביקוש לטעמים חדשים, אז הוספנו רוטבי ספייסי מנגו וספייסי טריאקי, שילובי טונה וסלמון, סלק מטוגן ובטטה מטוגנת ויצא פיוז'ן נחמד. בין היתר רצינו להוריד שרימפס וקלמארי כי יש דרישה גוברת לסושי כשר. אנשים כל הזמן שואלים, ואנחנו עובדים על פתיחת רשת זה סושי כשרה. אם אייל שני עושה אוכל כשר, כנראה שיש בזה משהו. יש פה קהל שצריך להתייחס אליו, והרבה מאוד חילוניים שמתכנסים למשהו יותר כשר. אפילו בחברה הפסקנו לאכול פירות ים. זו תחושה פנימית ולאו דווקא החלטה עסקית".

התחושה הפנימית, שהובילה את זרוק לראשונה בחייה לצום ביום כיפור, אינה רק תוצאה של העדפות הקהל. היא נובעת גם מהסיפור האישי של המשפחה: לפני כשנה וחצי חזר בנם הצעיר של ענבר ואיב בתשובה. הילד שלמד בבית ספר אנתרופוסופי ובעירוני א', נגן ג'ז מחונן, התחרד ועבר לגור בישיבה בירושלים. "חשבתי שזה שלב וזה יעבור, אבל לא", היא מחייכת ועיניה נמלאות דמעות. "מילד שבחיים לא עשה מבחן הוא לומד גמרא 12 שעות ביום. לא ידענו איך לאכול את זה. עברנו לקנות אוכל כשר והסכמנו לוותר על נוחות חילונית ולא להדליק טלוויזיה בשבת, ואנחנו גרים ביפו ושוקלים לעבור כי הוא מרגיש לא מחובר לסביבה. בתי הכנסת כאן לא בסטנדרט שלו. בסוף זו הבחירה של הבן שלי, ואני צריכה להתאים את עצמי אליו כדי לא לאבד אותו". הרשת הכשרה כבר נמצאת בעבודה, ואם האיראנים לא יפריעו יותר מדי – הסניף הראשון ייפתח תוך חודשיים.

איך מתמודדים עם אתגרים עסקיים תוך כדי מלחמה?
"צריך גמישות ודינמיות כדי להתאים את עצמנו למצב שמשתנה כל הזמן. אנשים רואים ברשת טרנדים ושואבים מידע, ואי אפשר להדביק את המרוץ, אבל בסוף הם רוצים לחזור הביתה למה שטוב ומוכר. אני מרגישה שלמרות כמויות האוכל שאנחנו מוציאים, ההום מייד עדיין נשאר ומלווה אותנו בשיטת העבודה ובהבנה איך מתנהלים. הקו שלנו הוא תמיד סולידי, כי בעיניי, בסושי צריכה להיות פשטות. האורז חייב להיות טוב ומבושל כמה פעמים ביום והדגים יהיו תמיד טריים. שימור המותגים וחיזוקם קריטיים לנו וגם הקשר האישי והמשפחתי עם הלקוח, שיודע שלעולם לא נאכזב אותו. ואם בכל זאת מישהו מתאכזב, הוא יודע שאנחנו פתוחים לקבל משוב ולשפר מיד. בסוף לא הרבה השתנה ב-20 שנה ואין פטנטים. לא פיצחנו את האטום אבל פיצחנו משהו אחר".

• אוכלים שותים
• זה סושי
• פוד טרמינל

אחת הבעיות היותר משמעותיות במשלוחים זה שהרבה יותר זול להזמין עם אחרים, וגם הרבה יותר קשה. אחד רוצה המבורגר, השני לא אוכל בשר, השלישית מפנטזת על מגש סושי וההוא בכלל חושב על העלות. לפעמים לתאם משלוח מרגיש קשה כמו לאחד את האוונג'רז, והם לפחות מסתפקים בשווארמה. הבעיה היא שלרוב, כשיש מקום שמתיימר להכין את כל סוגי האוכל השונים, כל המאכלים יוצאים בינוניים במקרה הטוב. לכן כל כך הופתענו כשבדקנו את המשלוח המעולה של "פוד טרמינל".

>>"תמיד מלחיץ להיות שף בארץ. אני בוחר להמשיך הלאה בכל הכוח"

על פניו זה לא אמור לעבוד, מקום שמאחד בין מספר סוגי מטבחים שונים – המספר משתנה, אבל לרוב זה בין 3 או 4 – שמציע גם המבורגר, גם אוכל ויאטנמי, גם קוראני ופשוט היצע משגע של אוכל. הרי תפסת מרובה לא תפסת, לא? אז לא, כי בפוד טרמינל הצליחו לפצח את האתגר, ולא לפספס באף מנה (ממה שאנחנו טעמנו). ההמבורגרים ראויים להיכנסלרשימת הטובים בעיר, המנות האסייתיות מרעננות וטריות, הרטבים מדויקים והרפתקניים והכל מתוקתק במקצועיות של פס יצור איכותי. למעשה, זה כמעט ולא נתפס אצלנו בראש שזה באמת עובד, אבל תזמינו ותגלו בעצמכם. לא יהיו אכזבות. אולי חוץ מההוא שחושב על העלות, הוא תמיד מבאס קצת (וגם צודק).

מנה מומלצת?באמת שמדובר במקום שאמור לשרת כל אחד לפי רצונותיו, אז זה תלוי בחשק שלכם – אבל רק נרמוז שיש לנו חשק עז להמבורגר הצרפתי עם פונדו הגבינות החלומי.
יש אופציה לטבעונים? באופן מפתיע ולא מאפיין ליעד המקום, לא הרבה. יש כמה מנות ראשונות באגף האסייתי, המבורגר טבעוני וגם קומבינציית סושי טבעונת, וגם כמה מנות שאפשר לטבען בקלות יחסית, אבל אין שום תשומת לב מיוחדת לנושא.
איך מזמינים? בוולט או תןביס, דרךאתר המסעדה
ואם לא בא לי? וואלה מוזר, כי באמת שיש פה מלא אופציות. טוב, אם זה לא אז בטוח שיש משהו שתרצו מרשימתהמשלוחים הכי טובים בתל אביבשלנו.

• מה מזמינים היום
• פוד טרמינל
• המבורגר
• אסייתי
• משלוח

1. קריספי סקין פורק | למפור

במסעדה החדשה של יוצאי האנוי ואייל שני (למרות שהוא אינו מעורב במטבח) מוגשת מנת בטן חזיר שראויה לפתוח את הרשימה החתרנית שלנו. כמה ראויה? "אין שום דרך להסביר במילים כמה המנה הזו אדירה כי אין מילים בעברית כדי לתאר עד כמה הפער בין הרכות של הבשר לפריכות של העור גדול. או כמה פריך הוא החלק הפריך",כתב מבקר המסעדות שלנו. (48 ש"ח)
למפור, המלך ג'ורג' 30, תל אביב

2. חוק וצ'דר | הדסון והדסון לילינבלום 41

כן טוב, ברור שברשימה הזו יהיה בייקון צ'יזבורגר אחד לפחות, אבל כשניסינו להבין איזה בייקון צ'יזבורגר הוא הכי לא כשר והכי מושחת, היה רק מועמד מובהק אחד – פצצת הטעם של ההדסון כבר הפכה לקאלט, עם מיונז צ'יפוטלה, חסה כבושה, ירקות וכמובן – שכבת צ'דר עבה ונוטפת, ורצועות בייקון עסיסי ופריך ממעל. זה כל כך מופרך עד שזה אמור לצאת מחוק לחוק, אבל עד שתעבור הרפורמה מותר עדיין לאכול אותו. שווה בכל פעם מחדש..
הדסון לילינבלום 41 (בלילינבלום 41, דהה) והדסון רמת החייל (הבזל 27)

3. צלע חזיר, בייקון ומנצ'גו | הוטל מונטיפיורי

אין מי שנמצא עם היד על הדופק הקולינרי של עמישראל יותר מאשר רותי ברודו. ועדיין, בניגוד להעדפות הכשרות של מחצית המדינה, בהוטל מונטיפיורי מוגשת מנת צלע חזיר צלויה ממולאת גבינת מנצ'גו ועטופה ברצועות בייקון פריכות. הדקדנס וההדוניזם כבר מחשבים את קצם לאחור. (138 ש"ח)
הוטל מונטיפיורי, מונטיפיורי 36

4. קלמרי ואנדויה | פאסטל

אם היינו צריכים להגדיר את המנה הזו בשלוש מילים, כנראה שהיינו בוחרים ב-"לא כשר בריבוע". אנדויה הוא ספק נקניק, ספק ממרח מפלפלים חריפים מקומיים, וחלקי חזיר שומניים וארומטיים שמקורו בחבל קלבריה שבאיטליה. שף גל בן משה מכין במסעדה גרסה מקומית לאנדויה מפלפלים חריפיים ובשר טלה, ודוחס אותה לקלמארי שמנמנים ועסיסיים. יחד עם תפוח אדמה מדורה, יוגורט ושמן צ'ילי מתקבלת מנת סרף אנד טרף עסיסית, פיקנטית, בועטת ומלטפת שראויה לכוכב מישלן. 78 ש"ח.
פאסטל, שדרות שאול המלך 27

5. שווארמה חזיר | מפגש רמב"ם

בשווארמיית הבוטיק מבית הבסטה מעמידים בכל יום חמישי בגאווה סיח בשר לבן, סוג של צלם בהיכל בשוק שרובו כשר. עבור חוטאים שכמונו, הפיתה שאפי רז מרכיב היא הדבר הקרוב ביותר לגן עדן. (65 ש"ח)
רמב"ם 3, תל אביב

6.ספגטיני סרטנים | מנסורה

מדובר באחת המנות הטעימות בעיר, ואנחנו באמת מוכנים לאכול שוב ושוב, בכל יום בשנה. ספגטיני טרי בעבודת יד, עשוי אל-דנטה עם בשר סרטנים רך וענוג, ורוטב מדויק וכה טעים שמבוסס על לימון, חמאה וציר עוף. מנה מינימליסטיתונהדרת באמת, בה כל המרכיבים משתלבים זה בזה. אולי מי שאוכל לא כשר מטומטם (לפחות לפי הרב הראשי), אבל מי שלא אוכל את המנה המבריקה הזו – פשוט אדיוט.
מנסורה, דרך שלמה 13

7. סיקונג מו | בית תאילנדי

8. סיר פירות ים | מאנטה ריי

כשערכנו את רשימת 25 המנות המיתולוגיות בעיר– שחלק ניכר ממנה אינו כשר, צריך לומר – ידענו בוודאות שיימצא בה מקום לסיר של מאנטה ריי. כבר יותר מ-20 שנה ברציפות מתעקשת הבעלים עפרה גנור להגיש סרטנים, מולים ושאר תועבות נהדרות מהים בציר דגים ארומתי, אין מצב שאלוהים לא היה רוצה שנאכל את זה (140 ש"ח).
מאנטה ריי, נחום גולדמן 4

9. רגלי חזיר מוקפצות | הים הסיני

תור הזהב של המטבח הסיני בארץ חלף לו, אבל הים הסיני היא מהנציגות הבודדות שעוד נותרו – מוסד אותנטי שאינו מסתפק בפורק בלי ומגיש גם נתחים אקזוטיים יותר, למשל רגלי חזיר מוקפצות ברוטב פיקנטי (88 ש"ח).
שנקר 3, תל אביב

10. נקניקיית חזיר וגאודה | ערן ביק

כן כן, זה טוב כמו שזה נשמע ואפילו יותר: נקניקייה שמנמנה ועסיסית מבשר חזיר משובצת פיסות גבינת גאודה שנמסות בצלייה ומוסיפות אקסטרה ג'וס ובצל מקורמל בתימין. השילוב מושחת מקפיץ את הג'אנק פוד לדרגת מסעדת שף, ותוכלו לטעום אותובפופ אפ הקבוע של ערן ביקאולהזמין באתר להכנה בבית.

11. ראמן חזירי | פיפי'ז

בין הקסמים שהשפית יפעת תבואה עושה בחלל הקטנטן בשוק לוינסקי תמצאו ממש עכשיו ראמן קריספי פורק בלי וספייריבס ובו אטריות פלפל שחור, קריספי פורק בלי מיושן שבועיים, ספירבס חזיר בסויה מעושנת מצומצמת, רצועות ג'ינג'ר, בצל ירוק וחסה צלויה. אלמלא המחיר החזירי (סליחה על זה) היינו מתפנקים על המנה הזו כל יום, כל היום (126 ש"ח). עכשיו פיפי'ז בדיוק בהפסקה, אבל אל דאגה – כבר ב-10.10 היא חוזרת.
זבולון 5, תל אביב

12. טוסט גבינות והאם | המנזר

כצפוי, מעוז הבליינות והאקספיזם מתהדר בתפריט חזירי למשעי. מתוכו נמליץ על הטוסט האיקוני, מנת שיכורים ותיקה במילוי גאודה, מוצרלה והאם, עם תועפות חמאה ועגבנייה (50 ש"ח). אם אתם כבר בעניין התחזרות, שימו לב לקוסטיצה עם פירה וכרוב כבוש (85 ש"ח) ולרומני בפיתה – צוואר חזיר עם יוגורט, שום וצ'יפס (72 ש"ח) מהמורשת הרומנית של שולי, בת זוגו של הבעלים ליאור הרגיל.
המנזר

14. שרימפס קרבונרה | פורטר אנד סאנס

אחת המנות הקלאסיות ביותר של הברביקיו האנגלוסקסי, שילוב מושחת וחלומי שמחבר בין שני הדגלים האדומים של שומרי הכשרות, כשהבייקון עוטף את השרימפס ועולה יחד איתו על הפלנצ'ה או הגריל, מעניק לו מטעמו המעושן ומחבק אותו בקריספיות מנחמת. אם רוצים ממש להגזים אז אפשר גם להגיש אותם ברוטב שמנתי כדי לעבור כמו שצריך על הלכות הפרדת בשר וחלב, וזה בדיוק מה שקורה כאן.
פורטר אנד סאנס, הרבעייה 14

13. ספריבס | דיקסי

במציאות של היום קשה להאמין אך ספריבס היא מנת דגל בדיקסי כבר 20 שנה, 400 גרם בשר לבן עסיסי בזיגוג טריאקי. בקרוב פותח כהן מסעדה חדשה שבה לא תמצאו את הספריבס מסיבות כשרות ומיקום (בני ברק).
דיקסי

• אוכלים שותים
• חזיר
• למפור
• פיפי'ז
• פוד טרמינל
• הוטל מונטיפיורי
• צפון אברקסס
• בית תאילנדי
• מאנטה ריי
• ערן ביק
• המנזר
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 920 // פאק פאק פאק
• דיקסי

1. אפיסרי נווה צדק

אפשר לקרוא לה מעדנייה, עבורי זהו התגשמות ההום סטיילינג – מקדש לאסתטיקה ואהבה לאירוח. סיגל הבעלים ואני, אפשר לומר שזו הייתה אהבה ממבט ראשון: שתינו חולקות ריגוש וגעגוע למקום שממלא אותנו אושר – סנט ז'רמן, פריז, ואולי בגלל ששתינו נשואות לבעל צרפתי (כל אחת לאחד שלה). לעולם לא יהיה לי שובע לחפש ולרכוש כלי אירוח, אגרטל דקיק או צלחות הגשה מושלמות. בכל פעם שאכנס – אני מכריזה שאני מוגזמתתת – אבל מוגזמת גאה! והרי איך אפשר לבטא את הביטוי הקולינרי שלי, הפנטיות לכלי ההגשה ואהבה גדולה לבני משפחתי וחברי היקרים ביותר.
שבזי 34

2. פיצוחי משה ובניו

מי שמכיר והתארח אצלנו יודע שאין שבת בלי קמיה (טקס פתיחת שולחן), לפני ארוחת שישי לצד בוכא (שיכר תאנים תוניסאי) ובוטרגה. ברור שעל השולחן יהיו הפיצוחים הכי טריים שיש. סבתי המופלאה אסתר הייתה מקפידה על כל מרכיב שנכנס למטבח שלה: הכוסברה משוק הכרמל, גבינת כבשים מהעיר העתיקה, זרעי מסטיק משוק מחנה יהודה – וככה היא הייתה מסתובבת כל השבוע עד שהמטבח היה מתמלא. אז הנה התפוח והנה העץ. פיצוחים טריים עשויים במקום הם תענוג של שישי וכל יום.
לוינסקי 51

3. פועה

מה לא נאמר על פועה, הפינה האקלקטית והכל כך מוצלחת בשוק הפשפשים ביפו? איך היא מצליחה שנים להישאר חדה ועקבית עם קולינריה יציבה שתמיד כיף לחזור אליה. אמרנו שהכול אישי? אז גם כאן כל פריט תמיד מזכיר את סבתא (של כולנו תכל'ס), כל אגרטל עם הזר שלו ואוסף הצלחות האקלקטי שממש עושה חם, וכמובן אבי הבעלים שתמיד שם, חם, נוכח, עוטף וכל ביס חשוב לו. וכיף שהמקום תמיד מלא, גם לנו.
רבי יוחנן 8

4. בית קנדינוף

איזו פדיחה – אנחנו גרים ביפו כבר שבע שנים ועד לפני מספר חודשים לא הכרנו את בית קנדינוף. המקום – קסם! חוויה קולינרית יפואית מעודכנת יצירתית, אבל יודעים מה מקסים אותנו? התחושה הלא מחייבת ולא מלחיצה של מסעדת שף קנתה אותנו. בלי יומרה, בלי חפירות. אוכל טעים מאוד, שירות מקצועי ונעים וחוויה יפואית שאסור להחמיץ.
הצורפים 14

5. טריגר אנד וויין

הכל אישי כבר אמרנו וטריגר, המכונה שגיא, הוא קודם כל חמד של איש. יש משהו במקום שמחבר בין אהבה לאירוח, יין ובשר מוקפד ועסיסי שפאקינג טעים לי. שגיא ושותפיו מלווים את תהליך גידול הבקר, בחירת הנתחים, היישון והיד המכוונת על הצלחת, לצד סלטים פריכים עשויים למופת. אין ספק שהם יודעים מה הם עושים. כמובן שגיא שמקפיד תמיד ללוות, להמליץ על יין חדש ולדאוג שיהיה נעים. זוהי נקודת המילוט השבועית של איב ושלי רגע לפני הסופ"ש.
מונטפיורי 21

https://www.instagram.com/p/CkNagEpIn5j/

• העיר שלי
• פוד טרמינל
• זה סושי
• אפיסרי
• פועה
• בית קנדינוף

היפנית בשבזי ולבונטין עושה עבודה טובה בלי יותר מדי רעש. תפריט רולים מגוון, באנים, שיפודי יאקיטורי, מרקים, טמפורה ומנות עיקריות מייצרים יחד אופציית ארוחה קלילה והגיונית. סניף לבונטין חביב עלינו במיוחד בגלל בראנץ' יפני טעים וכיפי ואופציות לצמחונים וטבעונים.
לבונטין 11

זה סושי/פוד טרמינל

כשבני הזוג ענבר ואיב חזרו לארץ אחרי שנה ביפן והתחילו להכין ולמכור סושי, הם לא תיארו לעצמם שמעסק קטן במטבח ביתי יצמחו מסעדות זה סושי ופוד טרמינל, מתחם קולינרי מוצלח במיוחד. סוד ההצלחה טמון באווירה קלילה וכיפית ובפניה לקהל שאוהב סושי אך פחות מתרגש מהטקסיות הכרוכה בו. לקראת הסילבסטר כדאי לשים עין על מגשי סושי מעוצבים שיפתרו עבורכם את סוגיית הכיבוד/מתנה.
זה סושי, אשתורי הפרחי 14, פוד טרמינל, בגין 150

יאוזה

האסיאתית מצפון העיר מוכיחה שהיא ראויה להיכלל ברשימה בזכות סושי מוקפד, יחס נכון בין אורז למילוי ואריזה שעושה כבוד לתוכן. חלק מהרולים משקפים נטייה לפיוז'ן נוצץ, אך כשנצמדים לקלאסיקות ולפשטות האיכות מנצחת.
איינשטיין 10

יאקימונו

סגירת סניף הדגל ברוטשילדוריכוז הפעילות במסעדה הכשרה במלון הילטון אינם מעיבים כלל על המוסד הוותיק, שממשיך לדבוק באמת שלו. שיגועים שזרים לרוח היפנית אינם חוצים את סף הדלת: תחת זאת תמצאו בתפריט סושי קלאסי ואסתטיקה יפנית במיטבה.
הירקון 205

מון

לא תמיד צריך למשכן כליה עבור סושי. הרשת הוותיקה היא גו טו אהוב וטוב לימים שמתחשק לנשנש כמה רולים בג'ינס וכפכפים, לשתות משהו ולחזור הביתה בהרגשה שהחיים בסך הכל די נחמדים.
בוגרשוב 58

מנטנטן

על איכות הראמן במנטנטן אין עוררין, אבל גם הסושי לא פראייר בכלל. רולים אלגנטיים, ניגירי וצ'יראשי סושי מפורק, כולם עשויים מדגים שעד לא מזמן שחו בים מוגשים בספוט הכי יפני בעיר. אם אתם כבר כאן שימו לב לתפריט חורף חדש שבנה השף מאקוטו אוקאזאקי – למשל לבבות עוף על גריל פחמים יפני וספייריבס חזיר בצ'ילי ושום מותסס.
נחלת בנימין 57

ניני האצ'י

היפנית הוותיקה בבן יהודה כשרה אמנם, אך זה אינו מונע מלקוחות אוכלי כל לזלול רולים שמנמנים, קופסאות בנטו, מנות ללא גלוטן ועוד. לנשים בהיריון שנושכות שפתיים עד הלידה מיועד פס הכנה נפרד שמייצר רולים וניגירי מירקות ודגים אפויים.
בן יהודה 228

סושי-בר בזל

המסעדה היפנית מהוותיקות בעיר עברה לאחרונה ללובי של מלון פרימה סיטי והתאבזרה בתעודת כשרות. הסושי נוטה לכיוון המודרני עם רולים צבעוניים ומילויים ססגוניים ומנות מהמטבח היפני בפרשנות מקומית.
מאפו 9

סיטארה

את תפריט הסושי בסיטארה שווה להכיר גם אם פחות מתחברים לאווירת הבלינג במתחם סי אנד סאן הנוצץ. הרולים הם מהטובים שפגשנו: איזון נכון בין אורז למילוי, טריות שמורגשת בכל ביס, שילובים מעניינים והגיוניים ופרזנטציה מרהיבה. כל הערכים נשמרים גם במשלוח שמגיע מתוקתק עד לאחרון הצ'ופסטיקס.
הרצל רוזנבלום 8

המסעדה של השף אור גינסברג אינה מוגדרת כיפנית במלוא מובן המילה אך בחרנו לצרף אותה לרשימה בגלל הדגים. כדייג בעבר, ששליטתו בנושא תרמה לזכייה בעונה השנייה של משחקי השף, גינסברג נמצא במרדף מתמיד אחר הדגים הטריים ביותר. הסושי בסלאס אינו מסורתי אך הוא צבעוני, אסתטי והכי טרי שיש.
רבי תנחום 6, יפו

פו סושי

הפיוז'ן האסיאתי שקבוצת קיסו מתמחה בו משתקף בתפריט של פו סושי, בר-מסעדה שפונה לקהל שמעדיף את הסושי שלו צבעוני ופרוע מבלי לוותר על האיכות. בימים גשומים כשוולט קורס, פו סושי מחזיקה מערך משלוחים עצמאי שקצת מים לא מפחידים אותו.
דיזינגוף 302

גרין רול סושי

סושייה טבעונית שמוכיחה שאפשר לוותר על דגים ועדיין להגיש סושי מצוין. קומבינציות, סנדוויץ׳ סושי, ניגירי ועוד מתאימים גם להריוניות שיכולות לזלול רולים בלי לחשוש.
מונטיפיורי 40

מסעדת הקז'ואל היפנית ממוקמת בדיזינגוף סנטר מתוך כוונה לקרוץ לקהל צעיר. רולים קלאסיים ומודרניים, גרפיקה בוורוד, חצר חמודה ותפריט שמותאם לחיך הישראלי מייצרים ספוט תוסס ושמח. גם אם התאבסתם והתאבססתם, אל תוותרו על הקינוחים שמכין שף קונדיטור שיר אזבי.
דיזנגוף 64

יש משהו נכון במקום שמתאים לכל הזדמנות, מדייט ראשון בלי לקרוע את הכיס ועד ארוחת חברים או משפחה מורחבת. בפריים מאמינים בלשמח את האורחים, תמה שמשתקפת ברולים צבעוניים ונדיבים. רשת הבת UNNIKU מציעה אותו הדבר בגרסה טבעונית מוצלחת מאוד.
פריים, ראול ולנברג 2, המסגר 38; אוניקו, המסגר 38

למרות ששמה נקשר בסלבס נוצצים, TYO אינה עושה לעצמה הנחות. הסושי שמוגש כאן הוא מהטובים בעיר וכך גם המשלוחים, שמגיעים באריזות ממותגות מהיפות שראינו.
TYO
להזמנת שולחן בTYO

• אוכלים שותים
• סושי
• אוקינאווה
• מון
• זה סושי
• פוד טרמינל
• יאקימונו