>> נעם שוס, תל אביבית בלב ובנפש. היא כנרת בארוק מהמובילות בארץ, מורה ומנצחת, כנרת ראשית של תזמורת הבארוק ירושלים. בחודש הבא היא תשתתף בפסטיבל באך העשירי (11.3-5.3 בירושלים, תל אביב וחיפה), שם תוביל את התזמורת במגניפיקאט של באך ועוד יצירות מופת פרי עטו בקונצרט שיתקיים בהיכל התרבות בתל אביב (7.3), ותנגן גם בתכנית הקאמרית "באך והתנ"ך" באולם ימק"א הירושלמי הקסום (10.3).פרטים וכרטיסים באתר הפסטיבל

>> מקום קבוע לארוחת שישי ומעוז של תרבות ושפיות // העיר של לי גאון
>> עץ שראה אינספור נשיקות ותל אביב להתאהב בה // העיר של דליה שימקו
>> קפה של שלווה והשראה ושכונה שרוקמת סאונד. העיר של שי סול

בוידאו: סונטה אופוס 2, מס' 3 לכינור וויולה דה גמבה מאת בוקסטהודה (במאי ועורך: יורם רון)

1. גינת דבורה

גינת שעשועים עם גינה קהילתית ומקלט עירוני שמהווה מרכז לנגמלים מסמים. עברתי לא מעט חוויות משמעותיות בגינה הזאת עם הבת שלי. בימי הקורונה העליזים כשהתחילו לפתח את הגינה הקהילתית, זה היה התירוץ שלנו לצאת מהבית פעם ביום לראות מה גדל שם ומה מצב הגינה. בדיוק קניתי לה מצלמה אמיתית בה היא תיעדה את השינויים בגינה לאורך תקופה ובשעות שונות של היום. הזמן המיוחד הזה של הקורונה איפשר זמן להסתכלות מקרוב על הטבע ומה שמתחולל בו כל הזמן – גם בימי מגיפה. יצא כל כך יפה ששלחתי צילום שלה לתחרות של הנשיונל ג'אוגראפיק. בימי המלחמה עם איראן רצנו כמו כל השכונה למקלט בגינה. היה קשוח – ארבע דקות ריצה ואז הצטופפות עם כל התל אביבים על כלביהם וטפיהם. אז האובססיה שלי היתה לצלם את הכלבים השונים.
סמטת גור אריה 6 תל אביב

2. בתי הקולנוע במרכז העיר

אחרוני המוהיקנים – הסינמטק, קולנוע לב וקולנוע יפו. מאפשרים חוויה תל אביבית של צלילה לעולם אחר במרחק הליכה או באופניים, גם בשבת. מציעים תרבות שהיא לא תמיד רק הלהיט האחרון. מתגעגעת לימים שבכל העיר היו קולנועים – כל אחד עם הסגנון שלו. קולנוע פריז, קולנוע תל אביב, גת, פאר ועוד.. זוכרת את ההתרגשות בה צעדתי לכל אורך רחוב בן יהודה לקולנוע "תכלת" לראות את הסרט "דקה לחצות" של ברטראן טברנייה המבוסס על חייו של הסקסופוניסט לסטר יאנג.

3. בתי קפה ותיקים

בתי הקפה שמחזיקים עדיין עיתון יומי ופיל שכונתי. קפה מסריק, טורטה דלה נונה. לא יכולה לצרוך חדשות ממסך הטלפון. יושבי הקפה הקבועים כבר מכירים אחד את השני. חלקם מגיעים לקונצרטים שלי באופן קבוע.
>> טורטה דלה נונה / מלכי ישראל 13 תל אביב // קפה מסריק / שדרות מסריק 12 תל אביב

4. Bike 73

חנות האופניים השכונתית בפרישמן. הכי נחמדים ואמינים. חיכיתי הרבה זמן שיפתחו חנות אופניים באזור.
פרישמן 73 תל אביב

5. ת"א תרבות דה וינצ'י

מקום שמאפשר לאומנים מרחב יצירה במחיר שפוי. נותנים תחושה שבאמת יש רצון לתמוך ולטפח אומנות ועשייה. בערב הראשון של המלחמה עם איראן היתה לי שם חזרה. כמה שעות אחר כך, המקום הופצץ. המשך הפרויקט כמובן לא התקיים. לשמחתי מאז הם חזרו לעבוד. לא מזמן עשיתי שם חזרות לראשונה מאז סוף המלחמה. סגרתי מעגל.
דה וינצ׳י 14 תל אביב

מקום לא אהוב בעיר:

שבילי האופניים באבן גבירול ובארלוזרוב.השביל מתחיל, פתאום נפסק, פתאום ארון חשמל או עמוד חשמל באמצע השביל או מישהו יורד מהאוטובוס ישר לתוך השביל. בלגאן… שיסדרו את זה כבר. האופניים הם הבייבי של תל אביב, לא?

השאלון:

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה לאחרונה?
כשהבן שלי, שהיה סדירניק קרבי במלחמה, היה יוצא הביתה, היינו לפעמים רואים יחד סרטים קלאסיים. בין השאר סרטים של קובריק – "אודיסאה בחלל: 2001" ו"התפוז המכני". סרטים מעוררי מחשבה עם אסתטיקה חד פעמית ושימוש גאוני במוזיקה. הסתכלות על האנושי ועל העל-אנושי. שם מראה על כמה מסוכן לתת כח רב למישהו או משהו. ההשחתה שבאה עם הכח אורבת שם תמיד.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
צריך להרים לתל אביבי הממוצע מרובע 3, שגר בבניין ללא חניה ובכל זאת ממשיך לחיות, לפעול ולבלות בעיר ולגרום לה להיות חיה ובועטת. בכאוס תחבורתי וללא תקווה לתמ"א ברובע (עקב מגבלות "העיר הלבנה") קל להתייאש ולעזוב, אבל בכל זאת העיר שוקקת ומלאה בפעילות, ביוזמה וביצירתיות, בצעירים, במשפחות ובמגוון אנושי נדיר. זה לא מובן מאליו.

מה יהיה?
יש מחזוריות ולכן יהיה עוד מאותו הדבר ואז להיפך. וחוזר חלילה. יהיו עוד ריבים ומלחמות, ואז שלום וכמיהה לשלווה. עד שמישהו שוב ייזכר שבעצם מגיע לו יותר.בתור ילדה ובצעירותי זכיתי לחיות בתקופה של הסכמי שלום היסטוריים והתפתחות מטאורית של ישראל ושל תל אביב בפרט. עכשיו אנחנו שוב בתקופה של גלי מלחמות וכמעט כאוס. מקווה שעוד בחיי אספיק להנות מעוד גל של רגיעה ואופטימיות. המחזוריות קורית עכשיו מהר יותר, לא צריך לחכות 50 או 100 שנה לשינוי. אשאר עם תחזית פחות מעוננת לעתיד.

• העיר שלי
• מוזיקה קלאסית
• גינת דבורה
• קולנוע יפו
• קולנוע לב
• סינמטק תל אביב
• בתי קפה
• אופניים
• שבילי אופניים
• ת"א תרבות דה וינצ'י

>> נועה סוזנה מורג (אתם צריכים לעקוב) היא סופרת תל אביבית, מהקולות הבולטים בספרות הישראלית הצעירה. ספרה השני והמעולה ממש "סיום מדומה" יצא לאחרונה בהוצאת כתר, והוא תוצר של השנים שחלפו עלינו מאז הקורונה, תקופה שהתאפיינה באובדן האמון של אנשים צעירים בממסד, בחוסר אמון ביכולת שלהם להשפיע ולשנות, באי אמון באנשים, באי אמון במין, בחוסר אונים מול תופעות, בניהילזם מוחלט, בתחושה של חוסר משמעות.ואתם רוצים לקרוא אותו.

>> סתלבט בקיבוץ בעיר והופעות חינם בפארק // העיר של שימי אטיאס
>> וואן וומן שואו מושלם ובורקס שקפא בזמן // העיר של גיא ברטשניידר
>> קבב של נהגת משאית וחנות שהיא נכס תרבות // העיר של קורין אברהם

1. כנסיית עמנואל

המושבה האמריקאית נראית כאילו אין לה שום קשר לשאר העיר, ובפועל דומה יותר לתפאורה שנשתלה מאחורי בנייני הרכבת של רחוב אילת. המעבר החד מפלורנטין אל הרחובות המטופחים של השכונה הזו היא חוויה נעימה שנותנת קצת אוויר, ונמצאת בהם גם כנסייה קטנה עם צריח שלפני שבעה באוקטובר, במשך כמעט שנה, למדתי בה שיעורי נגינה בעוגב ואני בהחלט מתכוונת לחזור.

2. קולנוע יפו

הקולנוע העצמאי והנוסטלגי הזה שומר על הגחלת אחרי שרוב בתי הקולנוע הקטנים בעיר נסגרו. ליד הבר, בשני אולמות קטנים וחמימים, מוקרנים סרטים ישנים וחדשים, קלאסיקות, סרטי קאלט וטראש שבכולם אפשר לצפות עם כוס יין ושקית של הפופקורן הכי טעים באזור.
מרזוק ועזר 14יפו

3. ענן בר

ללא ספק הבר האהוב עליי. אני לא יודעת אם זה הממדים הקטנים שלו או סוג האנשים שנמשכים אליו, אבל האמנות המקומית על הקירות, המוסיקה הלא ברורה, החצר הקטנה בקצה והנוכחות הגשמית של התקליטים, כולם מתמזגים לכדי מקום מפגש מושלם ומנחם.
רענן 36 תל אביב

4. תיאטרון הבית

תיאטרון חתרני שמביא הצגות ומופעים עם קו אומנותי שאני יכולה לסמוך עליו. בשנים האחרונות ראיתי בו את רוב המופעים שהזיזו אותי ויצאתי מהם עם מחשבות חדשות.
נועם 5 יפו

5. גן יעקב

הגן הסבוך שצמוד להיכל התרבות. המבנה הארכיטקטוני המפותל שלו והצמחייה הכהה והצפופה יוצרים את התחושה שהוא משתנה לך מתחת לרגליים תוך כדי הליכה בתוכו. יש לי הרבה זיכרונות מהגן הזה; שיטוטים איטיים מעשורים שונים בחיי, נשיקה אחת מסוימת. אני אוהבת להיבלע בתוכו עם ספר, או סתם לעשות בו סיבוב באמצע היום כשאני בדרך לאחת השדרות.

מקום לא אהוב בעיר:

כל מקום שנמצא כרגע תחת שיפוצים. השיפוצים ברחבי העיר נמשכים כבר כל כך הרבה שנים ובאמת שאי אפשר יותר. במיוחד קשה לי עם מה שעושים ועוד יעשו לאלנבי, רחוב שקרוב לליבי במיוחד; הרחוב הזה היה צריך להישאר בדיוק כפי שהוא, אפור ושחוק, עם בתי העסק המפויחים והמולת האוטובוסים המוכרת. לצערי כל זה עומד להשתנות בזמן שיש בעיר הזו לא מעט מקומות שזקוקים פי כמה לשיפוץ.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
״המבורגירלז״ של מיה לנדסמן והילה גלוסקינוס; בשנתיים האחרונות נוצרו כאן כמה יצירות שכולן ביקשו לומר משהו עמוק על קריסת מסגרות המשמעות וחוסר האפשרות שלנו להבין את המציאות. ההצגה המוטרפת הזו עשתה את זה בצורה מזוקקת ומקורית במיוחד. וסרט הדוקו״הדונם של סבתא״ של ירמי שיק-בלום ואלעד אורנשטיין. סרט אישי, מצחיק ונוגע ללב, שמעל הכל מנכיח את האבסורד הפוליטי שאנחנו חיים בו ואת מה שקורה מדי יום בגדה המערבית.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה לאחרונה?
״מקום טוב הכל רע״ של ענת ונורית דרימר; הטרגדיה הקומית של שתי האחיות הגאונות מפיחה חיים ביצירות הגנוזות של אביהן, יוצר שאפתן ונועז, שנותרו רובן במגירה. כמו בכל יצירה שהשתיים האלה יוצרות, ההומור, הכריזמה והתעוזה היצירתית הייחודית שלהן מזכירים כמה רחבה הנפש האנושית, כמה רחוק אפשר ללכת עם הדמיון ועד כמה כאב ואהבה כרוכים יחד.
גם האלבום״הסוף״ של להקת ״כוח וידאו״; אני בדרך כלל לא מקשיבה למטאל, אבל לאלבום הזה האזנתי בישיבה אחת מההתחלה ועד הסוף. אני חושבת שהנפש שלי הזדקקה לצרחה שעוברת דרכו ולאופן שבו הוא מביט נכוחה במציאות. בתוך ההיאחזות הבלתי נגמרת שלנו בתקווה בשנתיים האלה, האלבום הזה מאפשר לרגע מקום לייאוש שעולה מול מה שקורה כאן. אחרי שמאזינים לו אפשר לחזור ולחתור לעתיד טוב יותר.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
״תרבות של סולידריות״.קבוצה מעוררת השראה שלא מפסיקה לפעול למען הקהילה באופן קשוב ומחמם-לב.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
כל מי שיש להם אפשרות לעבור כרגע לחו״ל אבל בוחרים להישאר בתל אביב.

מה יהיה?
במהלך המלחמה עם איראן ביוני האחרון, ברגע של ריצה למקלט הבזיקה בי תיאוריה לפיה בשנת 2020 התחילו שבע שנים רעות ברמה הגלובלית (בסגנון ׳חלום פרעה׳), מה שאומר שאנחנו צריכים להחזיק מעמד עד 2027 ובה יתחילו שבע שנים טובות יותר. אני לא יכולה לחתום על ההתגשמות של זה, אבל זה כן מתחזק את האופטימיות שלי.

• העיר שלי
• ספרות ישראלית
• המושבה האמריקאית
• קולנוע יפו
• ענן בר
• תיאטרון הבית
• גן יעקב
• רחוב אלנבי

>> דן פילץ הוא בעלים ומנכ"ל משותף של דיזנגוף סנטר, הלוא הוא המקום הכי אהוב בתל אביב על פי בחירותיהם של מאות משתתפי המדור הזה בשלוש שנות קיומו. בחודש שעבר השיק פילץ את "50 מעלות בצל", תערוכת הביאנלה השנייה לאמנות סביבתית ביוזמת דיזנגוף סנטר, המציגה 13 מיצבים גדולי ממדים ותלויי מקום, עבודות וידיאו וסרטי אנימציה המתייחסים לסביבה בשנת 2025. התערוכה תוצג עד אמצע יוני, וכבר המלצנו לכם עליה מאוד.

>> בריכה של תמימות ופסל שמרגיש כמו בית // העיר של מאיה קדישמן
>> מחזה מהפנט בחוף ואסתטיקה של מקום אקזוטי // העיר של שי-לי עוזיאל

1. האודיופיל

הרומן שלי עם הפיל התחיל במידברן, המשיך במרץ במיקומו הראשון ונמשך במיקומו החדש. העיצוב בבדים כבדים בבורדו, התמונות בעיצובי זנבות וחדקי פילים, הסאונד הנפלא, הקוקטיילים שנוצקים באהבה, ומעל הכל מרקם אנושי של ברנרים וקרוביהם… מקום קטן וצפוף, מרפסת צרה וארוכה שחייבים לעבור ולהגיד שלום לכולם… כל המפגשים שלי עם הפיל שילבו מקריות, התאהבות ואהבה.
שביל התנופה 7

2. קולנוע יפו

את קולנוע יפו הכרתי לא מזמן כשעברתי לשכונה. הקולנוע הכי לא קולנוע שאני מכיר, וזה המקום שאני הכי הכי נהנה לראות בו סרטים. 2 דקות על האופניים, חצי דקה לקשור אותן בחוץ. דרינק בגינה והורדת קצב לקצב שכבר נשכח מזמן… ישיבה בכיסאות בית קפה עם פופקורן טרי ובירה מהחבית, בלי בושה מתכסה בשמיכה מהבית שיהיה חמים, שנחזיק ידיים ולמזמוזים בחושך.
מרזוק ועזר 14

3. ליירה

את לימור בעלת החנות אני מכיר מהקורונה לדעתי, דוכנצ'יק ביריד פנטזיה שהפך לדוכן פופ אפ שהפך לחנות אימפריה לתכשיטים ואקססוריז קסומים לכל חובבי המבוכים ודרקונים, פנטזיה ובינג' נטפליקס. יש פה הכל כולל שרשראות d20 האלמותי בכל הצבעים.
בניין B בדיזנגוף סנטר, קומה ראשונה במסדרון יער הפיות

4. Riaa HiFi

צמוד לפיצה לילה
ככה שאם שוב לא הספקתי לאכול
אפשר לרדת על פיצה מושלמת
ולעבור לדרינקים ב-Riaa
קטן אינטימי שכונתי
עם סאונד מושלם ג׳אזי מפטיפון
האתגר היחיד זה הרכיבה הביתה במצב טיפסי. לאט ובזהירות.
דרך יפו 44

5. הנגריה בסנטר

אחרון חביב, מקום סודי ביותר: הנגריה מפסולת בניין בסנטר. אבי הנגר שהוא גם וגם וגם, מלמד בשיטת "תשאירו את האצבעות מחוברות ליד ונהפוך המשטחים לריהוט". משטחי עץ, ריהוט ישן וסתם קרשים, הכל נאסף, משוייף, מוברג, מודבק ומקבל חיים חדשים בצורת ספסלים, שולחנות, מדפים, ארגזים. לאחרונה מגיעות קבוצות מתנדבים וביחד מכינים ריהוט שנתרם לשיקום ישובים בעוטף. גאווה ציונית תל אביבית.

מקום לא אהוב בעיר:

מה אני ממש לא אוהב בעיר – בטח לא מקורי, אבל את כיכר אתרים. המקום הכי מבוזבז בעיר, הטיילת, צומת שדרות בן גוריון. עובר פה בריצות, מנצל את רצף גרמי המדרגות לעוד קצת כח מתפרץ… עשרה סבבים, שלושים קומות ועף משם. כל פעם מדמיין מחדש כמה המקום הזה יכול להיות יפה.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
בסוף השבוע של ליל הסדר נסענו לאירוע תרבות מסורתי בארץ המעיינות – חג החירות על מלא. אירוע קמפינג חברי-משפחתי, לפני ואחרי ליל הסדר. חופש אמיתי – ליל סדר נשי אקטואלי במעגל בטבע, לצד מדורה ומעיין נובע, כשברקע משחקי ילדים שעוברים ממים לאש. דיברנו על חירות ברמה הלאומית, על חטופינו ומתינו בעזה ועל חירות אישית, על כל הבחירות האישיות בזוגיות ובקריירה. לזכרוני שתינו יותר מארבע כוסות.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
בחרתי פלייליסט מרים מאודיופיל. לא זוכר מתי עלה לסאונדקלאוד, אבל מוביל אצלי ברשימת ההשמעה. מצורף כאן להנאתכם.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
תרומות היום יש כל כך הרבה למה, ביחס הפוך למצבנו. אז מכל המורות הנעלות, לצערי באמת לא חסר בימינו, אני בעד לתרום לפורום משפחות החטופים.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
הכי הכי צריך להרים לגלי בהרב מיארה. אבירת משמר הדמוקרטיה הישראלית. אם הייתי ראש העיר הייתי מקדיש איזה כיכר או שתיים לשומרת הסף.

מה יהיה?
מה יהיה? באנו לתקן. אז יאללה, לעבודה ולמלאכה.

• העיר שלי
• דיזנגוף סנטר
• אודיופיל
• קולנוע יפו
• קיימות
• כיכר אתרים

>> רועי אסף הוא משחקני הקולנוע העסוקים והמוערכים בישראל, זוכה שני פרסי אופיר לשחקן ראשי ("המשגיחים", "ארץ פצועה"), והיה מועמד גם לשלישי על "מופע טוטאל", סרט בכורה בבימויו ובכיכובו שמהדהד את קבוצת הקברט הסאטירית "בורדל טוטאל" עימה פעל בתל אביב בעשור הקודם. "מופע טוטאל" הוא סרט וירטואוזי, מרגש ועתיר מעוף וחזון, הואיוקרן בסינמטק החל מהערב ולאורך הסופ"ש כולו,ואם אתם אוהבים קולנוע ישראלי מדובר בצפייה חובה.

>> סיור סודי למקרר הפרחים ונוף נעלם בפלורנטין // העיר של מרינה פוזנר
>> קוקטייל בר משנות ה-50 וחוף להתמלא בו. העיר של לארה סנואו

1. נילוס

הבר במורד אלנבי שכבר הפך למוסד תרבות בעיר. משהו באווירה שם, באנשים המיוחדים הפוקדים אותו, גורם להרגיש כאילו אתה חי בזמנים אחרים, בארץ אחרת. האוכל מצוין, העובדים והעובדות המקסימים שנבחרו בקפידה כאילו לוהקו לסרט של פליני. אבל מעל הכל, מורן אלון, ה"מאדאם" של הבר המיוחד הזה, שהוא מעין בבואה של אישיותה הכובשת ושרק בשבילה שווה לבקר שם. ממש מתחשק לומר: היאורה תשליכונו…
אלנבי 33

2. קולנוע יפו

בר-קולנוע צעיר עם שני אולמות קולנוע אינטימיים וגם חצר קסומה, שמחזיר לקולנוע את הסומק ללחיים. המבנה היפואי העתיק מלא אווירה ומקרינים בו סרטים עם דרינק ופופקורן ליד. הרפרטואר עשיר מאוד ומכיל קלאסיקות וסרטי איכות, לצד סרטי קאלט שוברי קופות. הצוות כולו צעיר ואדיב ומלא אהבה לחיים ולקולנוע. תענוג גדול לראות שם סרט או סתם להעביר ערב בכיף באווירה מגניבה.
מרזוק ועזר 14

3. סטודיו למשחק ניסן נתיב

החלום הגדול של מי שרוצה להיות שחקנ.ית, קיבל במציאות את האפשרות להתגשם במוסד המפואר הזה שבעצמו נראה כמו חלום. המבנה מיוחד ומעוצב לעילא, שוכן באחד המקומות הטרנדיים בעיר, בסמוך לשוק הפשפשים ביפו. החללים בתוכו מעוררי השראה, אולמות התיאטרון נהדרים ומבטיחים חווית צפייה מענגת. צוות הנהלה מעולה, מורים שכל אחד מהם הוא השראה גדולה ותלמידים איכותיים שנבחרים במיון קפדני ביותר, יוצרים יחד בכל שנה תיאטרון מקורי, איכותי וחדשני.
נועם 5

4. פיקוק

בר הפיקוק תמיד היה עבורי יותר מסתם מקום לשתות ולאכול – הוא היה חלק מהדרך שלי כשחקן צעיר, והוא עדיין בית חם לכל מי שחי ונושם אמנות. תמיד אוכל לראות שם איזה שחקן/נית מפוצצת אדרנלין של אחרי הצגה, מסביב מתנהלות שיחות על הצגות, אודישנים וחיים על הבמה, ובכלל זה לא סתם בר – זה חלל יצירתי, מקום שבו רעיונות נולדים ושיתופי פעולה מתחילים. עם השנים חזרתי שוב ושוב, לפעמים כדי לפגוש חברים, לפעמים רק כדי לשבת בפינה עם כוס יין ולספוג את האווירה. הפיקוק נשאר עבורי מרחב של השראה, חיבור ולוקיישן מושלם להרים כוסית אחרי הקרנה בסינמטק או הצגה בהבימה/הקאמרי.
מרמורק 14

5. הרכבת הקלה

להרגיש קצת אירופה בלב תל אביב. ברכבת הקלה אתה יושב מוקף באנשים מכל הסוגים – סטודנט מנומנם עם אוזניות, אישה מבוגרת עם שקיות שוק, נערים שצוחקים ביניהם בשקט שלא ממש עובד. כולם יחד בקרון שנע באלגנטיות בין התחנות. כשמסתכלים מהחלון רואים את תל אביב זזה מולך – שדרות ירושלים, נווה צדק, אלנבי, קרליבך, שדרות יהודית – שמות שעד לא מזמן היו רק חלק מנתיבי ההליכה שלי ועכשיו הם עצירות בתחנה, נקודות חיבור בתוך עיר שתמיד בתנועה. תענוג.

מקום לא אהוב בעיר:

התחנה המרכזית.יש צורך להרחיב? לא נראה לי. יש צורך להחריב.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
"עבודה אחרונה" של אוהד נהרין ולהקת בת שבע הצעירה.פעמיים צפיתי ב"בעבודה אחרונה" וסיכוי גדול שזאת לא הפעם האחרונה… הדימויים החזקים ביצירה המפעימה הזאת נחרטים עמוק בלב. זאת יצירה מסעירה כמו דהרת סוסים פראיים בלב מדבר. כל-כך סוער וכל-כך שקט בו בזמן. היכולת של אוהד נהרין לבטא רגשות, רעיונות, תפיסות חברתיות וגם פוליטיות באמצעות דימויים פיזיים עוצרי נשימה, היא מעוררת השתאות. הביצוע של להקת בת שבע הצעירה הוא פנומנלי. הם מחויבים ומתמסרים כל כולם על הבמה ומעניקים חוויה בלתי נשכחת. גם בצפייה שניה.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
האלבום החדש והמעולה של ערן צור, ממקם אותו בפסגת היצירה הישראלית. הסיפור הטרגי מאחוריו רק מעצים את החוויה וגורם עוד יותר להעריך את היוצר הנפלא הזה, שהצליח מכאב כל-כך גדול ליצור את אחד האלבומים היפים שנוצרו פה. ערן ידוע ביכולת הגבוהה שלו לכתוב טקסטים רבי משמעות וגם לא לוותר על אופן הגייתם, מה שהפך אולי לסמל הכי מוכר שלו. השירים מקוריים, מורכבים, עם דימויים חזקים מאוד, אבל מאוד ברורים ונגישים וזה הישג אדיר. העיבודים המוזיקליים סוחפים ומרגשים מאד ומביאים את היצירה של צור לשיא חדש בקריירה העשירה שלו.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
עמית אפטה.במאי צעיר ומלא כשרון וחזון שיוצר תיאטרון מקורי ונועז. ההצגות שביים עמית בתיאטרון הקאמרי מביאות רוח חדשה וצעירה לתיאטרון הישראלי. אלו התבססו על מחזות מקוריים ולאחרונה גם ביים מחזמר מצליח מברודווי בהפקה מרשימה מאד. העבודה שלו מאופיינת במקוריות ותעוזה תוך שמירה על איכות גבוהה מאד של הפקה, והיא פונה בעיקר לצעירים. זה אולי האתגר הגדול ביותר של התיאטרון הישראלי, למשוך צעירים לתיאטרון מבלי לוותר על המורכבות והאיכות ועמית עומד בזה בגאון.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כמובן לארגונים שתומכים במשפחות החטופים. אני לא יכול לחשוב על משהו יותר חשוב ודחוף בימים האלו מהשבתם הביתה של כל החטופים. אין לנו באמת זכות קיום פה, והקיום פה יאבד מערכו, כל עוד הם לא חוזרים.

מה יהיה?
עלינו לדאוג שיהיה פה יותר טוב. העתיד שלנו פה תלוי בהחלטות ופעולות שנעשה. הייאוש הוא מסוכן, כמו עשב שוטה שחייבים לעקור ברגע שמתחיל לבצבץ על פני האדמה. מוכרח להיות פה טוב יותר, וזה בידיים שלנו.

• העיר שלי
• קולנוע ישראלי
• רועי אסף
• נילוס
• פיקוק
• קולנוע יפו
• הרכבת הקלה
• ניסן נתיב
• ערן צור
• אנסמבל בת שבע

הערב (ראשון, 5.5) הוא ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, ומלבד שלל אירועים רשמיים, ערבי זיכרון בסלון, טקסים ועצרות ברחבי תל אביב-יפו, מתקיימים השנה לאורך היום, מחר וביום שלישי גם ערבי תרבות, הרצאות, הצגות והקרנות סרטים שעוסקים כולם בטראומת השואה ממגוון זוויות ייחודיות, כך שכל אחד יכול להתייחד עם זכר הנספים וצלקות ההשמדה באופן המתאים לו. בחרנו את המעניינים שבהם (שימו לב שלרובם יש להירשם ולהזמין כרטיסים מראש).

>> יצירת מופת מצמררת: השואה כפי שלא נראתה מעולם על שום מסך

השיבה מפלנטה אחרת // קולנוע קנדה

בקולנוע קנדה שבפלורנטין יוקרן ביום השואה הסרט התיעודי המופתי "השיבה מהפלנטה האחרת".הסרט עוקב אחר סיפורו של הסופר ק. צטניק, שעל אף שהוציא לאור ספרים רבים, שמר על פרטיותו בקנאות ואיש לא ידע פרטים ביוגרפיים עליו, עד שנאלץ לחשוף את זהותו כדי להעיד במשפט אייכמן, שם התמוטט על דוכן העדים. בעקבות האירוע הזה החליט ק. צטניק לעבור טיפול נסיוני ופורץ דרך ב-LSD שהביא אותו לתובנות רבות ועמוקות על השואה המוצגות בסרט. לאחר הסרט תתקיים שיחה על טראומה ומשני תודעה עם ד"ר רן ספיר, חוקר ופסיכולוג קליני.
ראשון, 5.5 19:30,חצרים 15, 050-3878715.פרטים וכרטיסים כאן

מכתב לחזיר // מוזיאון תל אביב

במוזיאון תל אביב תתקיים הקרנה של הסרט "מכתב לחזיר", שיצרה טל קנטור והיה מועמד לאוסקר בקטגוריית סרט אנימציה קצר. הסרט עוסק בתלמידת תיכון ששומעת את עדותו של ניצול שואה ויוצאת למסע חיפוש פנימי בעקבות זהותה, תוך שהיא ניצבת בפני סוגיות של זהות, טראומה קולקטיבית וחמלה. לאחר ההקרנה תתקיים שיחה עם היוצרת על תהליך העבודה והיצירה.
שלישי, 7.5 19:00, שאול המלך 27, 03-6077020.פרטים וכרטיסים כאן

קיר זכוכית // תיאטרון בית ליסין

בתיאטרון בית ליסין תתקיים קריאה מבוימת של המחזה המקורי "קיר זכוכית", שעלה בתיאטרון לראשונה לפני כעשור ומגולל את חייה של רקדנית ישראלית צעירה, שמגיעה לברלין ומתמודדת עם זיכרון השואה של סבה תוך שמגלה סוד בלתי צפוי אודות חייו. בתום הקריאה יתקיים שיח בנושא "השואה דור 4, האם זיכרון השואה יישמר?" בהנחיית התסריטאית והסופרת שירי ארצי ובהשתתפות יונה אליאן קשת, ישי שריד, אורן יעקבי ודויד פינס.יום ראשון, 5.5 19:00,פרישמן 44, 03-7255333.פרטים וכרטיסים באתר התיאטרון

ג'אדו, שואה במדבר // מוזיאון אנו

במוזיאון אנו ליהדות התפוצות תיערך הקרנה של הסרט "ג'אדו, שואה במדבר" ואחריה שיחה עם יוצרות הסרט שרון יעיש וארית גורדון. הסרט מגולל את סיפורו של יוסף דעדוש שנשלח יחד עם 3,000 מיהודי העיר בנגזי למחנה הריכוז ג'אדו בלב המדבר הלובי. במחנה כתב יוסף יומן שהחביא בסתר, וגם כשהגיע ארצה נעל את היומן בארון ואישר לפתוח את המנעול רק לאחר מותו.רביעי, 8.5 16:30, קלאוזנר 15 (בתוך אוניברסיטת ת"א), 03-5008080.הרשמה מראש כאן

עקומים // לאופולד שטאט // תיאטרון הבימה

בתיאטרון הבימה יעלו הערב (ראשון) מוצגות שתי הצגות שעוסקות בטראומת השואה ובשלטון הנאצי בגרמניה ערב המלחמה. ההצגה "עקומים" מביאה את סיפורם שלמקס ורודי, זוג החי את חיי הלילה החופשיים של ברלין, עד שבליל הסכינים הארוכות מקס נאסר מקס בידי הנאצים על רקע נטייתו המינית ונשלח למחנה ריכוז. במחנה, מתוודע מקס להורסט ושם, על רקע הדיכוי הנורא צומחת אהבתם האסורה.

הצגה נוספת שמוצגת בהבימה ועוסקת בשואה היא "ליאופולד שטאט". מדובר במחזה שהוא מעין אלבום תמונות של משפחה יהודית, שמתחיל מהימים האחרונים של 1899, ומגיע עד לאפלה הנורא של המאה העשרים. ההצגה מתחילה מרגעים שמחים ואוהבים של המשפחה, ממשיכה במלחמת עולם אחת ומסתיימת במלחמת עולם שנייה, שגודעת באכזריות את מרבית ענפי המשפחה.פרטים וכרטיסים לשתי ההצגות כאן

מגוון סרטי שואה // סינמטק תל אביב

כבכל שנה בסינמטק תל אביב מתקיימים יומיים של הקרנות סרטים שכולם נוגעים באופן כזה או אחר בזכרון השואה ובהשפעתה על החברה הישראלית. בתכנית סרטים תיעודיים לצד עלילתיים וכן שיחות עם היוצרים והרצאות. בין היתר יוקרנו הסרטים "אזור העניין", "עקבות", "המרתף", "אבא'לה בוא ללונה פארק" ו"תכנית א'".פרטים וכרטיסים כאן

איך שילמנו בשואה // מוזיאון ארץ ישראל

הרצאה יוצאת דופן תתקיים מחר (שני) בביתן המטבעות של מוז"א, בהובלתו של של אפי שחק, חוקר ומומחה לאמצעי תשלום בשואה. במהלך ההרצאה יציג שחק את אמצעי התשלום בהם נעשה שימוש בגטאות, במחנות הריכוז ובמחנות העקורים לפליטי השואה לאחר המלחמה, ויציג בנוסף דוגמאות נדירות לזיופים שהנפיקו הנאצים במטרה לפגוע בכלכלת מדינות הברית במהלך המלחמה.שני, 6.5 19:00, חיים לבנון 2, 03-6415244.בהרשמה מראש בלבד כאן

החיים יפים // קולנוע יפו

בקולנוע יפו יקרינו בערב יום השואה את הסרט הטראגי-קומי היפהפה של רוברטו בניני, "החיים יפים". הסרט זכה בשלושה פרסי אוסקר טסוקר את עלילותיהם של אב ובנו באיטליה הפשיסטית, ערב שליחתם למחנה ריכוז. לאורך כל תקופתם במחנה הריכוז מנסה להמתיק את המציאות הנוראה בעבור בנו, ולהפוך את הכל למשחק מלחמה בו עליהם לנצח. ראשון, 5.5 18:00, מרזוק ועזר 14,054-8708099.פרטים וכרטיסים כאן

לחיות מחדש // בית ציוני אמריקה

בית ציוני אמריקה יארח את שחקני תיאטרון הידיישפיל שיביא לבמה סיפורים ועדויות שנוגעים בטראומת המלחמה ובוחנות את החיים שאחריה, החל מהחיים במחנות העקורים, כלה בהתארגנות לעלייה ארצה, ועד הניסיון הבלתי פוסק לשקם את חייהם ולתור אחרי קרובי משפחה שנותרו מאחור. הסיפורים ילוו בשירים ביידיש שנכתבו בתקופת המלחמה.ראשון, 5.5 19:30, דניאל פריש 1, 03-6959341.פרטים וכרטיסים כאן

• יום השואה
• סרטים מומלצים
• הצגות
• הרצאות
• סינמטק תל אביב
• קולנוע יפו
• קולנוע קנדה