Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
פסטיבל הבלוק: כל כך הרבה די.ג'ייאים מחו"ל לא ראינו כל 2024
בדיוק ככה, רק באמצע המדבר. הבלוק (צילום: גוני ריסקין)
פשוט וואו: פסטיבל הבלוק שיתקיים בנווה המדבר שיטים בסוף מרץ חשף את הליינאפ שלו, והוא מרשים ברמות שלא נראו כאן יותר משנתיים - מייקל מאייר, עומאר אס, תומאס מלכיור, מעיין נידם, דינו סבאטיני, קרוסינג אבניו ועוד ועוד ועוד. עכשיו רק תחזיקו אצבעות חזק להפסקת האש
מסיבה ממש טובה לא הייתה בעיר מאז שבעה באוקטובר, ואפשר להבין למה. די.ג'ייאים גדולים מחו"ל כמעט ולא הגיעו לתל אביב מאז שבעה באוקטובר, ואפשר להבין למה. אז די ברור שעל פסטיבל טכנו עם הד-ליינרים כמו מייקל מאייר, עומאר אס ותומאס מלכיור אין על מה לדבר. אבל זהו, שלמרבה התדהמה דווקא יש: הפסטיבל של מועדון הבלוק וגאת'רינגס במדבר,עליו הוכרז במפתיע בחודש שעבר, פרסם לפני שעות מספר את הליינאפ שלו, והוא שומט לסתות.
כזכור, הפסטיבל יתקיים בסופ"ש של ה-28 וה-29 במרץ, 24 שעות של מוזיקה ללא הפסקה בשלוש רחבות, בנווה המדבר הקסום שיטים, אי שם בלב המדבר, באמצע הדרך בין מצפה רמון לאילת. הפסטיבל מציע לבאיו הסעות מתל אביב ואפשרויות לינה מגוונות עד כדי גלאמפינג על מלא, אבל מול הליינאפ המסתמן ספק אם מישהו מאלפי הבאים ירצה ללכת לישון. וכמו שאומרים בבלוק, שימו את זה ברקע:
הליינאפ מציג נבחרת מרשימה של אורחים מחו"ל בקליבר שמזמן לא היה כאן, ובראשם חביב הקהל הישראלי מייקל מאייר, אגדת הטכנו עומאר אס, מלך המיקרו תומאס מלכיור במופע לייב וגם ההרכב האיטלקי קרוס אבניו במופע לייב, דינו סבאטיני לייב בזריחה, ובנוסף מעיין נידם הברלינאית שלנו, MIHIGH הרומני ובסך הכל עשרה תקליטנים מחו"ל (שניים מהם ישראלים, מה שפייר) ועוד נבחרת אדירה של כישרונות מקומיים בהובלת הרזידנטים של הבלוק, טל כהן ועשהאל וייס, עם סט בק-טוק-בק של חמש שעות לא תמימות בכלל.הרשימה המלאה וסדר ההופעה והחלוקה בין הרחבות כאן.
היינו כחולמים. פסטיבל הבלוק
ומה עם הכרטיסים, אתם שואלים. ובכן, בזמן ששאלתם נשארו עוד פחות. סבב הכרטיסים הראשון עף תוך 24 שעות, והסבב השלישי כבר נמצא בעיצומו ועם הכרזת הליינאפ המרשימה הזאת לא יעבור זמן רב עד שיסתיים. כרגע מחיר הכרטיס הוא 425 שקלים, בסבב הבא זה יהיה 450 שקלים, וזה עוד לפני שהתארגנתם על כל מה שצריך להתארגן (הסעה, לינה, אוכל, שתייה, בטח שכחנו משהו).במקומכם היינו מזדרזים, וכמובן מחזיקים אצבעות חזק חזק להמשך הפסקת האש. חמסה.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
עוד ריקוד אחד: מועדון הבלוק חוזר לפסטיבל תחת כיפת השמיים
בדיוק ככה, רק באמצע המדבר. הבלוק (צילום: גוני ריסקין)
שנתיים וחצי אחרי סגירתו, כשהוואקום בעיר רחוק מלהתמלא, המועדון האיקוני הבלוק חוזר לפעול, בינתיים באירוע פסטיבלי חד פעמי שיתרחש כנראה מחוץ לתל אביב בסופ"ש האחרון של חודש מרץ (28.3). אנחנו עוד לא יודעים איפה זה יקרה ומכירת הכרטיסים עוד לא החלה, אבל אנחנו כבר בדרך
מזמן לא היו לנו חדשות באמת באמת טובות, והנה 2025 מתחילה איתן: שנתיים וחצי לאחר סגירתו, מועדון הבלוק, שהוביל את חיי הלילה בתל אביב במשך כעשור והיה מהגורמים הבולטים לנעיצתה במפת הקלאבינג העולמית, חוזר אל חיינו באירוע חד פעמי שיש לקוות שלא יישאר כזה.
בעמודים הרשמיים של מועדון הבלוק ברשתות החברתיות, שעדיין מתעדכנים מעת לעת בהודעות שונות, התפרסם היום בצהריים פוסט שכבר מבעיר את הסושיאל. תחת הכותרת "The Block Outdoors: Into The Wild" מתפרסם פוסטר שיגרום לכם לשריין מיידית את הסופ"ש של ה-29-28.3, בעוד 82 יום בדיוק מרגע זה, אבל מי סופר את הדקות (אנחנו). מאז סגירתו של המועדון אמר הבעלים לשעבר, ירון טראקס, במספר הזדמנויות כי בכוונתו לרתום את המותג לטובת אירוע מחוץ לתל אביב, אבל למציאות הקשה היו תוכנית אחרות. עכשיו, כך נראה, בשלה העת.
חוץ מהעובדה שמשהו אכן קורה בתאריך הזה ושהוא כנראה יקרה מתחת לכיפת השמיים ומחוץ לתל אביב, אין כרגע פרטים נוספים על הפסטיבל שיסמן את הקאמבק של המועדון לחיינו, וגם מכירת הכרטיסים טרם החלה. האיור היפהפה של פרופגנדה (גם אליו התגעגענו!) מציג אווירה מדברית משהו, אבל לכו תדעו. חברת ההפקה שמופקדת על האירוע, Gatherings, הפיקה ב-20 השנים האחרונות פסטיבלים רבים בלוקיישנים כמו כפר הנוקדים, חאן שיטים, בורג' בנימינה, גבעת חביבה ועוד, כך שהניחוש שלכם לגבי המיקום של האירוע טוב כמו שלנו.
געגועים לחיבוקים חמים. מועדון הבלוק ז"ל (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק blockclubtlv)
בתקופה שחלפה מאז סגירתו של הבלוק הצהירו לא מעט קלאבים חדשים על כוונתם להיכנס לנעליו כגורם מוביל בעולם המועדונים המקומי, אבל שנה וחצי של מלחמה לא איפשרו לאף אחד לנסות את זה ברצינות. כך או כך, קשה יהיה להתווכח עם הקביעה שמאז סגירתו של הבלוק בטרם עת באוגוסט 2022, סצנת המועדונים העירונית לא הצליחה להתאושש, הוואקום שנותר בה רחוק מלהתמלא ואף קלאב לא הצליח לתפוס את מקומו הדומיננטי והמשפיע-תרבותית. בקיצור, אנחנו מתגעגעים מאוד.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
על רקע פתיחתו של מועדון חדש: ירון טראקס מהבלוק מזהיר מחיקויים
זה לא רק החלל, אלא מה שיש בתוכו. מועדון הבלוק ז"ל (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק blockclubtlv)
בעלי מועדון הבלוק המיתולוגי פרסם פוסט שעוקץ (אם לנסח את זה בעדינות) את ה-QUEST, הקלאב החדש שעתיד להיפתח בקרוב בלוקיישן המפורסם שבתחנה המרכזית. "הדבר החשוב ביותר בעשיית לילה אמיתית, שמגיעה מבפנים ושבאמת מכבדת את הקהילה ואת ההיסטוריה הארוכה של הסצינה, זה למצוא את הקול הייחודי והאותנטי שלך. כמו שאנחנו עשינו"
האם זה קצת מוזר שנחמד לנו שיש שוב חדשות כאלה? כי פייר, התגעגענו קצת להתעסקות בקסקסת של חיי הלילה על פני המציאות הנוכחית. היום (7.1) הושק – לפחות וירטואלית – מועדון חדש הצפוי להיפתח ב-19.1 על חורבות הבלוק, באותו לוקיישן מיתולוגי בתחנה המרכזית. מה שהיה אמור להיות מאורע משמח הוכתם במעט בפוסט שפרסם ירון טראקס, מבעלי הבלוק לשעבר ולעד הפנים והקול ומערכת הסאונד של המועדון. בפוסט הוא רומז על כך שהמועדון החדש לא רק התמקם באותו לוקיישן, אלא מנסה להעתיק את הבלוק במיתוג, באנשים, בשם, בסגנון ואפילו במערכת הסאונד – ואף גרס כי בעלי המועדון החדש פונים לחברות סאונד ויחצנים בשם הבלוק.
המועדון המדובר הוא הקווסט (QUEST), שנכנס ללוקיישן המיתולוגי במרכזית, אותונטש הבלוק בסוף אוגוסט 2022. בזמנו כתב טראקס כי סגירתו של הבלוק התרחשה בשל "ההשפעות ארוכות הטווח של מגיפת הקורונה, המצב הכללי של סצינת המועדונים בישראל ובעולם, והעובדה שללא הרחבה הראשית, המועדון עובד כבר תקופה ארוכה בתפוסה של פחות מ-40% ומתקשה לעמוד בהוצאות". מאחורי הקלעים עד גם סכסוך ארוך שנים, שגם הגיע למישור משפטי, מול חברת נצב"א המפעילה את התחנה המרכזית – וגם איום סגירת התחנה המרכזית, שנכון לעכשיונדחה לפחות עד 2035.
ירון טראקס (צילום: גוני ריסקין)
אם כן, הקווסט נכנס למקומו החדש, ורק הבוקרהשיק עמוד אינסטגרם טרי, בו הכריז על פתיחת המועדון ב-19.1. בפוסט היחיד שפורסם בעמוד נכתב כי "הקווסט הוא מסע בעולמות הפנטזיה, הוא סיפור תרבותי מבוכי שנוכל ללכת ללכת לאיבוד בו בכיף, ולמצוא את עצמינו בלב ארמון מפואר של צלילים, באלמנט הבסיסי שלנו, ביסוד הכי עמוק, בריקוד. שנים של ניסיון בסצנה התל אביבית לימדו אותנו על קדושת חווית הבילוי, איך להדק את מה שכבר ניראה מהודק, לדייק גם כשאנחנו מרגישים כבר בול באמצע, לקחת כל אלמנט לקצה שלא חלמנו שאפשר להגיע אליו -ואת האג׳נדה הזו יצקנו לתוך הקירות של הקווסט. לתוך התוכן, לתוך תוכנו, אנחנו מאמינים בקהילה האלקטרונית ובצורך בהיכל תרבות חדש עתידני שלא שוכח לרגע מאיפה הוא בא".
פלאייר מסיבת "גנוז" בקווסט
במקביל, הדי.ג'יי המוערך עמרי סמדר פרסם פלאייר למסיבת "גנוז" – ליינאפ חדש שהוא מרים עם גי אפיקומן – שיתקיים במועדון הקווסט ב-26.1. באותו הפלאייר, מתחת לשם המועדון החדש, נכתב "EX BLOCK", ונראה כי זה מה ששבר את גב הגמל, וגרםלירון טראקס לפרסם פוסט נוקבשפונה ישירות לאנשי הקווסט: "כשלפני כמה חודשים הם פרסמו סרטון קידום למועדון שלהם ושילבו בתוכו את השלטים שפרופגנדה עיצב, עם הסלוגן 'ריספקט דה וייב', שתקתי. העו״ד אמר לי שאני יכול לתבוע אבל שאין בזה טעם בשלב זה", כתב, והמשיך לפרוס את כל האופנים בהם הקווסט מתחקה אחר אביו הרוחני, שלא ידע שהוא כזה. כשהתחלתי לשמוע מאנשים שהבלוק חוזר לתחנה, תיקנתי והסברתי בסבלנות שזה לא אנחנו, ואפילו הוצאתי פוסט הבהרה מהעמוד".
"כשגיליתי ממש במקרה וברגע האחרון", המשיך טראקס, "שהם ניסו לקחת את המיקסרים שלי – טראקס 1 והפרוטוטייפ של טראקס 2 – מהסטודיו של טכנאי האלקטרוניקה, דאגתי להחביא אותם במקום בטוח. כששמעתי שהם מנסים לגייס כמה שיותר מהצוות הקודם, אנשים שגדלו איתנו במקום, נשכתי שפתיים וסתמתי, כי איך אני יכול להאשים אנשים שצריכים פרנסה? אפילו כשסיפרו לי שהם אומרים לחברות הסאונד וליחצנים שזה הבלוק ושאני חלק מזה, תיקנתי את כל מי ששאל, ועדיין שתקתי, למרות שבפנים לא היה לי קל".
הפוסט שפורסם מהעמוד של הבלוק
"תמיד האמנתי שאמנות זה משהו שמגיע מבפנים. או שיש לך את זה, או שאין לך את זה", חותם טראקס את הפוסט. "אז אוקיי, קראתם למקום שלכם סקוואט בערבוב אותיות, וללאונג׳ לאונג׳, ול-יארד נסט, ועל הפוסטרים 'אקס בלוק', ובסרטי הקידום 'ריספקט דה וייב', ואפילו הליינים מרגישים קצת מוכרים משום מה. נראה לכם שזה יספיק? לא יודע על מה בדיוק חשבתם כשעשיתם את כל הדברים האלה, אבל אם אתם עד כדי כך אוהבים את העבודה שעשינו עד שהרגשתם צורך לעשות לנו הומאז׳ כל כך מרגש, אולי תשמחו גם לקבל את עצתי הצנועה: הדבר החשוב ביותר בעשיית לילה אמתית, שמגיעה מבפנים ושבאמת מכבדת את הקהילה ואת ההיסטוריה הארוכה של הסצינה, זה למצוא את הקול הייחודי והאותנטי שלך. כמו שאנחנו עשינו".
טרם ביקרנו בקווסט, אז קשה לנו באמת לקבוע עד כמה דמיון קיים לבלוק, אבל אין ספק שטראקס מעלה כמה נקודות מצוינות, ובעיקר – הכרגלו – מעלה דיון חשוב על תרבות חיי הלילה המקומית. נישאר לעקוב, לא מעט כי התגעגענו לעקוב אחר דרמות קטנות שכאלה.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
בית בונים מהשילוב הבלתי הגיוני של חוקים ואהבה. הבלוק היה הבית שלי
זה לא רק החלל, אלא מה שיש בתוכו. מועדון הבלוק ז"ל (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק blockclubtlv)
עינת שחק הרגישה בבית במקום שגרם לה להרגיש שהכיף והביטחון האישי שלה יקרים לו. בתל אביב של היום, בין דירות קטנות ומתפרקות או דירות שותפים, לכולנו יש מקום אחר שבו אנחנו מרגישים נוח פשוט להיות ואוהבים כאילו היה ביתנו. המקום שבו מחייכים הכי הרבה // "הבית השני שלי": פרויקט מיוחד
בית זה מקום שגורם לך להרגיש בטוח להיות מי שאתה ולעשות מה שאתה אוהב.לכל בית יש חוקים, והחוקים של הבלוק, אלו שגרמו לי להרגיש בטוחה, הוכתבו בנאום בכניסה – זה שאומר, בין היתר, שיש מה לעשות אם מישהו חודר למרחב האישי שלך.אני מספיק זקנה לזכור גם את הזמנים שלפני ההנחיות בכניסה, אבל המונולוג הזה, שחזרו עליו אלף פעמים בלילה במשך יותר מאלף לילות, גרם לגברים מז'אנר "חודרים למרחב האישי" להיות יותר מודעים ולשים לב.
אם את בליינית בעיר הזאת, זה שינה כבר את האופן שבו נכנסת פנימה – בראש מורם, בכתפיים זקופות, הרשית לעצמך לתפוס את כל המקום שדרוש לך כדי לרקוד. כי את רצויה, כי היה חשוב שיהיה לך נעים וטוב, יותר חשוב מזה שיהיה נעים למי שנעים לו לרקוד צמוד צמוד אלייך.בשנים האחרונות היו גם שירותים שהוקצו לנשים בלבד והפכו למרחב ייעודי, שבכניסה אליהם ישב שומר כל הלילה ודאג שאף גבר לא ייכנס. אלו היו מעשים שאותתו לי כבליינית שמכבדים אותי, שהנוכחות שלי חשובה. זה נתן בטחון להגיע, ולהגיע גם לבד אם התחשק לי. המקום הזה נתן ביטחון שלקחתי לעוד מקומות בעיר ובעולם, שלמען האמת דווקא נתנו לי להרגיש שמסיבה היא ג'ונגל שחלים עליה חוקים של "אין חוקים" כי זו סיטואציה "משוחררת" או איזה חרטא בסגנון.
החוקים היו גם שמכבדים את הווייב. זה אומר שלא מוציאים טלפונים, לא מצטלמים ולא מסמסים, לא מייצאים את החווייה בזמן אמת. החוקים של הבית שמרו על הרוקדים ואפשרו לשמוח כמו ילדים בני ארבע, מוגנים, בלי שאף אחד ישפוט את החיוך המטומטם שלא יורד מהפנים ואת המילים העילגות שיוצאות מהפה. זה היה זמן לעשות רק מה שטוב לך, כל עוד זה לא פוגע באחרים. "רק מה שטוב לך" היה לפעמים להתלבש הכי זרוק ולפעמים בשיא הנצנצים, ולפעמים לבוא לרקוד עד הבוקר ולפעמים לבוא לרקוד רק בבוקר ולפעמים רק כמה שעות ולחתוך, ולהרגיש הכי בנוח ברחבה מפוצצת אנשים כי זה לא משנה. כל אחד הגיע כדי לעשות טוב עבור עצמו. אם היה שבוע חרא היית מחכה לסופש כדי לפצות את עצמך ואם היה שבוע מדהים אז הלכת לשם לחגוג.
בית הוא המקום שאתה מחייך בו. הבלוק (צילום: TheBlockTLV)
כמו בבית, על הקירות של הבלוק מסומנים זכרונות של המון אנשים. הפעם שהקאת מאחורי הרמקול והפעם שנתת מחמאה והפעם שהצמדת מסטיק לקיר (סליחה) ולקחת אותו שוב רק כדי לגלות שזה מסטיק של מישהו אחר (מה שמגיע מגיע) והפעם שרקדת עם מישהו זר וחלקתם משהו מעבר למילים והפעם שניהלת שיחה שלא תצא לך מהראש והפעם שחיבקת מישהו לראשונה וכבר ידעת שאתם אוהבים.
כמו בכל בית בתל אביב, האנשים מהבלוק הפכו לשותפים שלך. אלה אנשים שהכרת לפעמים שם, אנשים שחלקו איתך את האהבה ואת המרחב ואת החוויה ואת הרגע. אלה האנשים ששמחת איתם יחד בדבר שאתם אוהבים יחד, שחלקו איתך את הלילות הכי יפים והפכו לחלק מתוואי האושר הפרטי שלך, וזה נשאר גם הרבה אחרי שארבע (או מאה) הקירות השחורים של הבית הזה ילכו לאלף עזאזל.בסוף בסוף, זה היה הבית השני שלי בעיר כי זה המקום שבו חייכתי הכי הרבה. ועכשיו אני הומלסית.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו