Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
"בקונסטלציה הנוכחית המסעדה הזאת מיצתה את עצמה – אני לא יודע להסביר את זה, אבל אני לא רואה עתיד להתפתחות שלנו (ביחד וכל אחד לחוד) בגריג", אומר הערב ל-TimeOut עידו פיינר השף של מסעדת גריג המוערכת ומכריז על סגירת המסעדה ב-15 בפברואר, שנה ושמונה חודשים בלבד אחרי פתיחתה על ידי פיינר ואיש היין אורי כפתורי. "אנחנו סוגרים בטוב, אחרי חצי שנה שבה עבדנו מצוין. החוזה של המקום נגמר, היכולת הכלכלית שלנו טובה היום – ויש לנו חלון הזדמנויות לסגור את המסעדה ללא הפסדים. מה גם שעוד חודש וחצי עומדת להיוולד לי תינוקת; החיים שלי השתנו, מה שהיה נכון לי לפני כשנתיים לא נכון לי עכשיו".
היו לא מעט משברים בדרך, גריג. צילום: חיים יוסף
לפני כשנתיים פתחו פיינר (בוגר מול ים היוקרתית) וכפתורי את גריג, מסעדת פיין דיינינג צנועה בעידן של הכל בפיתה, מסעדות קונספט, גסטרו ברים רועשים ומסעדות אופנתיות. היה צריך הרבה אומץ ולא מעט חוצפה ללכת מול הזרם, להצהיר על מטבח אירופי (גם אם הוא לא נוכח בהיכל של מיליונים) ושיזדיינו כל החצילים בלאדי בטחינה. אבל פיינר את כפתורי עשו את זה, כי זה מה שהם מאמינים בו ויודעים לעשות הכי טוב, והתוצאות לא איחרו לבוא: מיד עם פתיחתה הפכה גריג למסעדה מוערכת – הן על ידי הפודיז והן על ידי מבקרי האוכל – ולאחת המדוברות בעיר. האם זה מספיק? לא תמיד. האם הסוף הנוכחי היה צפוי? אולי.
כשפתחת את המסעדה אמרת שלא תהיה לך עוד מסעדה, שזאת מסעדה שתישאר בה הרבה הרבה שנים.
"נכון, זה מה שחשבתי אז והתכוונתי לזה, אבל מותר לבני אדם לשנות את דעתם בהתאם לתקופות שונות בחייהם ולתהליכים שהם עוברים; מותר להם פתאום לראות את הדברים אחרת. אני לא מהשפים האלה שיבואו ויגידו שלא בא לי על זה יותר ושאני צריך חופש. אני לא צריך חופש וברור לי שאני הולך לבשל עוד הרבה הרבה שנים, כי זה מה שאני אוהב לעשות בחיים".
תפריט עונתי, גריג. צילום: ארקדי רסקין
ידוע שגריג – כמו מסעדות שף קטנות ועצמאיות רבות בעיר – סבלה ממשברים במהלך הדרך. זה קשור לסגירה?
"לא אשקר, היו רגעים קשים בדרך שהייתי בטוח שזה לא ייגמר בטוב, אבל יצאנו מהם וכמו שאמרתי, בחצי שנה האחרונה המסעדה עבדה מצוין ואפילו נישאר עם כסף בכיס".
שני אנשים מוכשרים מאוד, הנפשות הפועלות בגריג: אורי כפתורי (מימין) ועידו פיינר. צילום: חיים יוסף
אז מה הלאה, לאן פניך?
"אין לי מושג. כרגע אני רק יודע שאני מתכוון לצאת סוף סוף לירח דבש עם אשתי, אשת הקולינריה שי שבח מחוות קיימא בארותיים (שאותה הכיר פיינר במסעדה – מ"ס), ושבשבועיים הקרובים עד הסגירה אני הולך לבשל הכי טוב שאפשר".
בדף הפייסבוק שלו כתב פיינר הערב: "בגיל 9 אמרתי שאני רוצה להיות שף! בגיל 13 וחצי התחלתי לעבוד במטבח ואז גם התחלתי לחלום על המסעדה שלי. לפני קצת פחות משנתיים זכיתי להגשים את חלום חיי ופתחתי את גריג. במהלך התקופה החלומות השתנו מפעם לפעם. כמו שתמיד אמרתי: אנחנו נהנים מכל רגע ומגשימים את החלום! ביום שזה לא יקרה, נסגור. הייתה תקופה מדהימה והגשמת חלום ראשון בדרך לחלומות הבאים. אנחנו נסגור את גריג בערב של ה-15/2 ונשמח מאוד לראות את כולם בתקופה הקרובה".
*הזוכים בקטגוריה ייבחרו בידי פורום הקולינריה הישראלי שייסד מגזין טיים אאוט, המורכב ממאות אנשי מפתח בענף: מסעדנים, שפים, בלוגרים קולינריים, עיתונאי אוכל, צלמי אוכל, סטייליסטים מזון, ייננים ופודיז. 13 הקטגוריות הנוספות יועמדו לבחירתכם, בלינק המצורף ממש כאן
אואזיס
מסעדת השף של רימה אולברה, אישה דעתנית וקפריזית, שפית טוטאלית ומלאת תשוקה שמתאבדת על החזון שלה – מטבח שף אקלקטי. בקרב מעריציה היא נחשבת למומחית גדולה בבישול אסייתי, על אף שבתפריט יש גם מנות איטלקיות ברוחן. רוב המנות בתפריט מקוריות ובעלות טעם מובחן ושונה. בין המנות בתפריט יש גרבדלקס סלמון שמוגש עם ריבת מלפפונים ולואיזה עם תוספת של קרוסטיני וגבינת עזים, נתח קצבים צרוב במרק מיסו עם איטריות סובה, סלט זוקיני ופקורינו ומנה של פילה דניס ברוטב ויאטנמי.
בירכתי הדא דא ודא מסתתר לו בר היין הצרפתי של עינב אזגורי. התפריט, שמתבסס בעיקר על קלאסיקות צרפתיות, לוקח את היושבים במקום לסיבוב פריזאי מעורר. תוסיפו לזה את העיצוב המודרני, את הרחבה החיצונית מלאת השולחנות (והבריזה המעולה שנוצרת בין הבניינים) ואת תפריט היין המגוון – וקיבלתם מקום קצת חו"לי שרק מתבקש לחזור למלון בוטיק אחרי בילוי בו.
בר יין חף מגינונים בבעלות השף יאיר יוספי, השף עומר בן גל וזוגתו אשת היין ג'מה נווה. קהל היעד המוצהר של המקום הוא פודיז ואנשים העוסקים באוכל וביין כמקום שבו ניתן להחליף דעות, ללמוד, לבחון, לטעום ולהשתכר יחד. מרק דגים, טרטר סלמון בציר דאשי עם אצות וואקמה, המבורגר אנטרקוט עם פירה, או ספיישלים על בסיס האוצרות שמביא מוסי הדייג, זה בעיקר מה שיציעו לכם לאכול. המיסיונרים של היין האיכותי ישדלו אתכם לטעום יינות שנמכרים כמעט כולם לפי כוס, חלקם נדירים. זהו המקום להתחיל לתחוב את האף שלכם לגביעים לא שלכם.
מהרגע שאורית רביבו ועלמה פוגל ירדו מירושלים לתל אביב ופתחו את ג'וז ולוז, הוא הפך מיד למקום של יודעי דבר. השנה, מכרו השתיים את המקום לבני הזוג נאור לוי ושי קניגסברג, שהשאירו על כנו את העיצוב הבוהמייני, ביטלו את שיטת הטיפים, ויצרו ביחד עם השף הותיק של המקום עידו קרמסקי תפריט נפלא ששם דגש על חומרי גלם ויינות מקומיים. ממנות הדגל בתפריט החדש: תמנון ברוטב סגול עמוק וירוקים עדינים; ספירבס בציר בשר, בוטנים וליים; סלט פאפאיה ועוד.
צריך לא מעט חוצפה ללכת מול הזרם ולהכריז על שובו של הפיין דיינינג. להצהיר על מטבח אירופי (גם אם הוא לא נוכח בהיכל של מיליונים ומעוצב על ידי אלכס מיטליס) ושיזדיינו כל החצילים בלאדי בטחינה. אבל אם אתה בוגר מצטיין של מול ים – המסעדה שהגדירה מה זה פיין דיינינג מקומי ובזה בבוטות לא מנומקת ללוקאלי – טבעי שתרשה לעצמך. וזה בדיוק מה שעשה עידו פיינר, השף של גריג, אחת המסעדות הכי מדוברת בעיר.
מסעדה קטנטנה שהצליחה לרכוש לה מעמד ייחודי של נציגת המטבח המקומי בזכות אג'נדה קפדנית של הבעלים – האחים אסף ויותם דוקטור (ממסעדת האחים הסמוכה) – לבשל ולהגיש חומרי גלם מקומיים ועונתיים בלבד.
הבסטה נוסדה בתחילת שנת 2008, ותוך חודשים ספורים (ואינספור בקבוקי יין) הייתה למוסד. למרות, ואולי בגלל, המחירים הגבוהים והעיצוב הפשוט, הבסטה זוכה למעמד ברנז'אי ולמחמאות מחובבי אוכל. מאחורי הבסטה עומדים השף איתי ג'וניור הרגיל ואיש היין מעוז אלונים, השף בפועל אילון עמיר ואיש היין אבירם כץ. ביחד הם מקום שמשתדל מאוד לא להשתדל, אבל איכשהו עושה הכל במדויק. המיקום, על קו התפר בין נחלת בנימין לשוק הכרמל, מספק חוויית קז'ואל עירונית. הסיפור כאן הוא כוס יין וכמה מעדנים המבוססים על בישול קצר של חומרי גלם טריים באיכות הכי גבוהה. התפריט דינמי ומשתנה בכל יום, וכולל מנות כמו סרטנים כחולים בתנור, "אשכים, ככה בקטן", ו"קצת שכל על שלישיית ברוסקטות". רוב קסמו של המקום טמון בבר היין העשיר, שלעומת האוכל ניחן במחירים ידידותיים. במשפט אחד: באסטה מבחוץ, מטבח מעדנים מבפנים
החלוצים הוא ביסטרו שמתחמק מהמושג "טרנד" כפי שתמנון מתחמק מכריש: הוא נצמד לסלע, מכהה את עורו ונותן לזעם לעבור. החלוצים אכן מוסווה היטב בסביבה האפרורית שבה היא נטועה. מבחוץ קל לחלוף על פניה מבלי לתת דעת לקיומה. תל אביב חייבת לעצמה עוד מקומות כאלה: קטנים, צנועים, שקטים ובעלי טעם אישי מובהק, מסוג הביסטרו המשפחתיים שמעלים חיוך גדול כשנתקלים בהם במקרה בטיולים בצרפת או באיטליה. רשימת היין, כמו גם תפריט האוכל, קצרה וקומפקטית. הכי מכאן והכי לא. ברוסקטות עם עגבניות ופרמזן היא מנת פתיחה פשוטה, כל כך פשוטה שכבר כמעט ולא מכינים אותה. אבל כשהעגבניות, השום והבזיליקום נקצצים במקום וריח הלחם הקלוי מזדחל מהטוסטר אל הנחיריים, ברור שזה לא ישעמם לרגע. מנת תפוחי האדמה של וענונו היא מסוג המנות הרגישות שגורמות לך לחשוב מחדש על חומר גלם שכבר מזמן שכחת להתרגש ממנו. המטבח של וענונו את שטרנליכט הוא מינימליסטי עד כאב. מדובר בכאב מענג שבוודאי לא יתאים לכל אחד.
המסעדה שהקימו השפים אור מיכאלי ומוטי טיטמן (בינתיים עזב מיכאלי ורק טיטמן נשאר) מצטיינת בכל הפרמטרים: מרמת הטיפול בחומרים והיצירתיות של הרכבת המנות ועד לאסתטיקה יוצאת הדופן של הצלחות היוצאות מן המטבח. טיטמן מביא את הידע שרכש במסעדות מכוכבות מישלן והופך אותו להרפתקה תל אביבית מרתקת העוסקת בחומרי הגלם והטעמים המקומיים. מנות הסשימי דגי ים יפיפיות, הדגים במרקם מצוין ברטבים שאינם אגרסיביים. מנת השרימפס ביין לבן וחמאת ג'ינג'ר נדיבה והשילובים המתוחכמים אינם מכבידים על החיך. הלברק בתנור עשוי בדייקנות וטעים. אל תעזבו בלי קינוח עוגת תפוחים המוגשת עם קרם ברולה. האנרגיות הסואנות על הבר הופכות את הקולינריה העילית של מלגו ומלבר לבילוי סקסי.
השף תומר אגאי, בן טיפוחיו של השף הלאומי, חיים כהן, הקים מסעדה מעט היפסטרית המתבססת על טאבון איטלקי גדול. אגאי מעמיס על הטאבון תבשילי קדרה ללילה למשל תבשיל צוואר טלה בירקות שורש, ובערבים הוא ממלא את תנור הלבנים בפיצות ובגרסאות אישיות של לחמג'ון. אגאי מגדיר את המקום שלו כקנבס ריק שהבליינים צובעים אותו. התפריט המגוון והוויב הסוער גורמים לכך שסנטה קתרינה היא בטח לא מקום לנזירים.
מתקפת הסליידרים שתוקפת את חובבי המנצ'יז בתל אביב היא אחד הדברים הכי משמחים שקרו כאן. ליקטנו עבורכם את מקומות הנכונים להשיג בהם את כריכי קציצות הבקר הקטנים והשמנוניים האלה. יאללה תחליקו
קטנים אבל גדולים, הסליידרים של אמריקה. צילום: אנטולי מיכאלו
מתקפת הסליידרים היא הדבר הכי חמוד שצנח על חובבי המנצ'יז התל אביבי בזמן האחרון: המבורגר קטן ומספק למי שלא רוצה להתחזר, אבל עם אופציה להגדלה ולהרחבה עד לרמת שחיתות מטורפת. "סליידר הוא המבורגר קטן במשקל 80־120 גרם", אומר השף עומר מילר. "חוץ מהמשקל הוא נבדל מהמבורגר רגיל גם בכך שלקציצה אין דרגת עשייה".
הסליידר נולד בשנת 1921 ברשת הפאסט פוד האמריקנית White Castle ועלה אז 15 סנט. בשנת 2014 בחר בו ה"טיים מגזין" כהמבורגר המשפיע ביותר בכל הזמנים, יותר מביג מק ו־Whopper. שם הכריך נובע מהפועל slide, "להחליק", ומתייחס לשמנוניות שגורמת לסליידר להחליק בכל מקום שבו הוא נמצא: על הגריל, מהקופסה שליד ומשם בקלילות אל הבטן. מאז המצאתו נקבע לסליידר פורמט אחיד של קציצת בקר דקה ומרובעת בלחמנייה מרובעת עם בצל מטוגן ומלפפון חמוץ. במהלך השנים התרופפו גבולות הגזרה, וזה מה שיצר פילוג אידאולוגי: הטהרנים טוענים שסליידר אמיתי מכינים רק מבשר בקר, ושאדי הבצל הם שמטגנים את הקציצה, לא פחות מאשר הפלנצ'ה. הטהרנים פחות אומרים שמיני המבורגר וסליידר הם היינו הך ומוכנים להכניס להגדרה גם קציצות סרטן ועוף. בארץ הקודש מוטיב הגודל נשמר, אבל התוכן פתוח לפרשנות אקלקטית.
אגאדיר
באגאדיר הגדילו ראש והלכו על שני סוגים של סליידר'ס, כדי שכולם יהיו מרוצים. האחד הוא בשרי (70 גרם) שמגיע עם שלוש תוספות מלמעלה: אבוקדו, בצל מטוגן ופטריות (66 ש"ח לשלוש יחידות) ואילו השני נותן מענה לצמחונים: המבורגר על בסיס פטריות שמפניון, פורטובלו ושבבי סויה (70 גרם) וגם הוא מגיע עם אותן שלוש תוספות לבחירה (59 ש"ח לשלוש יחידות).
במתחם של צביקי עשת הלחמנייה מרובעת כמו במקור, אבל התוכן מגוון ועשיר הרבה יותר. אפשר לבחור בין קריספי צ'יקן סליידר לצ'יזבורגר סליידר עם בצל מקורמל וצ'דר, סליידר פורק בלי וסליידר סרטן רך שריון – כולם מושחתים לתפארת. לצמחונים יש סליידר בצל מטוגן במילוי ראגו פטריות וצ'דר טוב לכשעצמו (28־34 ש"ח).
השף עידו פיינר שמר על השם סליידר כדי לתת לאורחים מושג במה מדובר, אך מבחינת מרכיבים וטעמים תמצאו פה את מטבחי אירופה שאליהם הוא מתחבר: לחמנייה פריכה ושחומה שנאפית במקום ובתוכה פרוסות דקיקות של פסטרמה עגל מתוצרת בית במשקל 120 גרם וחרדל מעקצץ. התוספות ליד מרפררות למקור אך בגרסה אלגנטית – קורנישונים, בצלצלים כבושים וצ'יפס דקיק וקראנצ'י שגונב את ההצגה (45 ש"ח).
התפריט בבר הקוקטיילים של המיקסולוג יותם שילה מיועד לתמוך באלכוהול מבלי להאפיל עליו. הסליידר לקרניבורים הוא שני מיני בורגרים במילוי בשר בקר בבישול ארוך (90 גרם האחד) ובצל מקורמל, שמוגשים עם צ'יפס (54 ש"ח). בתוספת תשלום אפשר להוסיף אמנטל או גבינה כחולה. הגרסה הצמחונית מבוססת על פטריות: שתי לחמניות מיני במילוי פטריות פורטובלו קצוצות וגבינת בושה עזים עם תוספת צ'יפס (48 ש"ח).
דאבל סטדנרט, מיני פורטובלו סליידר. צילום: גאיה סעדון
דא דא ודא
כחלק מתפריט חדש יצר השף עינב אזגורי עם מנהלי המטבח החדשים טל פרקש ודודי מרטין סליידר סופר מושחת: לחמניית בריוש רכה, מתקתקה ומרובעת ובתוכה שני המבורגרים במשקל כולל של 160 גרם, גבינת צ'דר מותכת, ריבת בצל וציר בקר. אם זה לא מספיק, המחיר כולל צ'יפס או תפוח אדמה אפוי במלח גס (56 ש"ח).
דוכן הדגים ופירות הים בשוק צפון מציע סליידר סרטנים: המבורגר עשוי מבשר סרטנים, שרימפס, עשבי תיבול וצ׳יפוטלה בלחמניית חמאה עם צ׳ימיצ׳ורי ורוטב טום יאם הום מייד. הקציצה אוורירית, פיקנטית וכיפית אבל בגזרת הלחמנייה המחוממת יש מקום לשיפור. הסליידר מוגש כיחיד או כפול (25/50 ש"ח).
המיני מי של מוזס היה פה הרבה לפני שהסליידר עשה עלייה, אבל תואם לקטגוריה במסגרת הפרשנות הרחבה והמשקל הזעיר. מדובר בשלושה המבורגרים (100 גרם כל אחד): מיני ארטבורגר ומיני בקר קלאסי קבועים, ומיניחובק עולם מתחלףשיגרום לכם לחזור בגלל אלמנט ההפתעה – קריביאן צ'ילי בורגר עם קטשופ צ'ילי ואננס צלוי, אטאטורק בורגר מתערובת פרגית, כבש ועגל, פרנצ'בורגר עם גבינה כחולה וגבינת עזים ועוד (66 ש"ח).
בדוכן של עומר מילר יש שני סוגי סליידרים: קלאסי מתערובת בשרים מהמיט מרקט, והמבורגר מאותה תערובת בתוספת טלה (80/20), מוח עצם, צ'דר או חזה אווז מעושן. על הקציצות – 120 גרם האחת, שמוגשות כסינגל או כדאבל – אפשר להעמיס מתוך רשימת תוספות אינסופית כמעט, כך שכל מנה היא בעצם הוט קוטור תואם לחך הפרטי. הלחמניות סופגות את הטעמים והתוצאה היא ביס נפלא.
בבר הקוקטיילים של המיקסולוגים יותם שילה (דאבל סטנדרט) ודן קרייצר מגישים סליידרס כמעט קלאסיים: זוג בייבי בורגרים (80 גרם ליחידה) שמוגשים על לחמניית המבורגר קטנה בתוספת חסה, עגבנייה ותוספת צ'יפס בצד (54 ש"ח). כדי להפוך את המנה לצ'יז סליידר אפשר להוסיף גבינה בעלות של 10 ש"ח. ריפוד מוצלח לבטן כדי שאפשר יהיה להמשיך לשתות.
הגלגול הנוכחי של המקום שנקרא בעבר אוגי'ז השכיל לשמר את הסליידר, אחת המנות הכי מוצלחות בתפריט. הבסיס הוא קציצת בקר במשקל 70 גרם שמוגשת בכל פעם בצורה אחרת: בבראנץ' – שתי לחמניות עם צ'יפס, סלטון קולסלאו וחמוצים (62 ש"ח), בצהריים – דאבל בלחמנייה עם צ'יפס ושתייה (49 ש"ח), ובערב – סינגל, דאבל או טריפל בלחמנייה אחת בתוספת צ'דר, מיונז חלפיניו, רוטב ברביקיו ביתי וסלטון קולסלאו וחמוצים (48/38/28 ש"ח). עסיסי והכי וליו פור מאני בכל שעה שלא תגיעו.
פורים אמנם עבר אבל במסעדות תל אביב, כל יום הוא חג. קבלו את חדשות האוכל שיוציאו אתכם מהבית עוד לפני שהספקתם להתקלף מהתחפושת: זוזוברה מגיעה לתל אביב, שוק צפון חוגג שנה, נקניקייה חדשה מסתובבת בעיר ועוד חדשות חמות
הביר גארדן של פאולנר עם תפריט נקניקיות חדש. צילום: אנטולי מיכאלו
דיווחנו על זה מזמןוהנה זה קורה – בהשקת שבוע האופנה הושק חדשותית הסניף השלישי של הרשת האסייתית זוזוברה, שייפתח בחודש אפריל ברחוב החשמונאים, בחזית קניון גינדי. במסעדה יהיו כ-100 מקומות ותפריט זהה לסניפי הרצליה וכפר סבא. כנהוג במסעדות הרשת הייחוד בא לידי ביטוי בקונספט העיצובי: בסניף החדש מתוכננים מסכים ב-360 מעלות שעליהם יוקרנו דימויי אוכל סקסיים. נשמע לא רע בכלל.
זוזוברה, גם בתל אביב. צילום: גליה אבירם
קצב על הבר
הקצב ניר עופר ממעדניית דלישס יתארח בדלי בר בשוק צפון ברמת החייל בערב נתחים מיוחד: הוא יעמוד על הגריל ויגיש לסועדים נתחי בשר איכותיים בתיבול ובטיפול הנכון ביותר. בין הנתחים שיוגשו: פורטהאוס, פריים ריב, נתח קצבים ונתחים גדולים (לרוב יותר מקילו) שיימכרו במשקל (35 ש"ח ל- 100 גרם). את הבשר ילוו תוספות פוטטוס, ירקות ואספרגוס על הפלנצ'ה, ובגזרת האלכוהול יוגשו צ'ייסרים של עראק וודקה על חשבון הבית.
כדי להפוך את החיים שלנו לנעימים יותר החליט השף עידו פיינר לאמץ את מנהג האפריטיבו האיטלקי ויצר תפריט של מנות קטנות ודרינק תואם, כגון ברוסקטה גרבלקס עם צ'ייסר וודקה צ'ירוק (30 ש"ח). מרתף היין יציע יינות מיוחדים ב־15 אחוזים הנחה ומשקאות במחירים מוזלים.
כמו בכל שנה השף אבי קונפורטי מחזיר לחיים לפרק זמן קצוב את צ'ימיצ'נגה, המסעדה המיתולוגית המצליחה שפעלה בתחילת המילניום. הפעם יתקיים המסע בזמן במסעדת טופולופומפו והוא מוגבל לשתי ארוחות בלבד, צהריים וערב. בתפריט: פאהיטס עוף יוקטאני, לומו דה פוארקו בשעועית שחורה, אריזונה ספייריבס ועוד גרסאות מקוריות למטבח של סנטה פה. התפריט קבוע ויוגש למרכז השולחן, וכל ארוחה מוגבלת לשעתיים (שעתיים וחצי במקרה של חמישה סועדים ומעלה). הרכב של 2-3 אורחים יוכל לבחור מנה אחת מכל קטגוריה, וארבעה אורחים ויותר יקבלו את מלוא התפריט. מחיר: 350 ש"ח לאדם בצהריים (12:00-16:00), 450 ש"ח בערב (החל מהשעה 19:00).
השפית רימה אולברה מכריזה על ארוחת אומניבורים רביעית בשיתוף יקב בר מאור תחת הכותרת: "Meeting of Two Alchemists". מועדון האומניבור הוא שם קוד לארוחות מיוחדות שכוללות מנות מורכבות בשילוב עם חומרי גלם ייחודיים. לארוחה הקרובה יצרה אולברה תפריט שנועד ללוות את יינות היקב כגון סביצ'ה סקלופ עם שמן טרגון, תותים ארגנטינאיים, צ'ילי ירוק וגרידת ליים. הארוחה כוללת שיחה עם יינן היקב, רמי בר מאור (375 ש"ח לאדם כולל יין ושירות).
הבירגארדן משיק תפריט נקניקיות חדש לרגל הסלבטורפסט, פסטיבל הבירות החזקות של מינכן (שטארקבירפסט). על התפריט חתומים השף צביקה ויינר והשרקוטייר אלן טלמור ותוכלו למצוא בו נקניקיית פרעצל, קורנדוג (נקניקייה על מקל) ועוד (מ־39 ש"ח). לרגל החגיגות תוצע בירת הדאבל בוק פאולנר סלבטור 7.9% אלכוהול, עם כמות לתת הגבוהה בכ50% אחוז לעומת פאולנר רגילה וכפולה מהמקובל בבירות אחרות.
תפריט נקניקיות חדש בבירגארדן. צילום: אנטולי מיכאלו
סאקה וסושי בשוק רוטשילד אלנבי
הגזרה היפנית בשוק רוטשילד אלנבימתוגברת בדוכן סאקה וסושי חדש – Asada Sushi & Sake של השף ניסן אלחסוב, בוגר הקורדון בלו. בתפריט תמצאו סושי עם דגים טריים ושלל קומבינציות במחיר שמתחיל מ-10 ש"ח למנות פתיחה כמו סלמון או שרימפס בטמפורה ונמשך באופן מתון: מאקי טונה או ספייסי סלמון (22 ש"ח), אינסייד אאוט של דג לבן אבוקדו ועירית (32 ש"ח), רולים ספיישל כגון טונה, סרטן רך שריון בטמפורה, אבוקדו וטאמגו (38 ש"ח) ועוד. ניתן לקבל אופציות סושי צמחוניות ומומלץ להזמין סאקה בבקבוקים קטנים או גדולים (20- 50 ש"ח).
מתחם האוכל "שוק צפון ברמת החייל מציין יום הולדת שנה בחגיגה קולינרית שתתפרס על פני שבוע שלם. הדוכנים והמסעדות יציעו מנות שף ייחודיות כמו טרטר פלמידה טרייה, עשבי תיבול ותותים טריים בבר דגים, מיני פיצה בייקון עם בשמל, פרמז'ן וגבינת מסקרפונהבפרונטו קיוסקו של השף דיוויד פרנקל, לחמניית באן מאודה עם שיפוד פרגית/ דג/ כבד/ טופו ב"מיאזקי" של השף יובל בן נריה ועוד. מיכל אנסקי יצרה תפריט קוקטיילים חגיגי בשיתוף גיל סבן, המיקסולוג הראשי של "רוסקי סטנדרד", שמציג חיבורי טעמים ייחודים, מבוססי פירות וירקות העונה, ממיטב התוצרת הטרייה של השוק, ובתכנית האמנותית צפויות הופעות חינמיות של אלישע בנאי, הזמרת NaMa ובן זוגה יהל ('גיא ויהל'), ליין DJ's ועוד הפתעות. ניתן לרכוש כרטיס טעימות הכולל שלוש מנות ספיישל ממסעדות השוק וקוקטייל אחד מקולקציית הקוקטיילים החגיגית של מיכל אנסקי במחיר 105 ש"ח (85 ש"ח למשלמים בכרטיס דיינרס).
שוק צפון, ראול ולנברג 20, חמישי-חמישי (16-23.3), מ- 18:00 עד לקוח אחרון
פתיחת האביב במגדלנה
יקב הרי גליל ומסעדת מגדלנה של השף זוזו חנא מציינים את פתיחת האביב בערב ייחודי של בשרים ויין. האירוע יתקיים במרפסת מסעדת מגדלה והמזמינים ייהנו מתפריט עשיר של מגוון מנות בשר לצד יין מהחבית ויינות מירון אדום ואביבים לבן של יקב הרי גליל. את עמדת הגריל יאייש ג'ורג' עבדו, הגריל מן של מסעדת טופולופומפו. מחיר: 300 ש"ח לאדם ללא הגבלת בשרים ויין.
לו הייתי: התחפשנו לסלבס ושלחנו אותם לאכול במקום שהכי הולם אותם
פורים זו הזדמנות נהדרת להיות מישהו אחר. וגם מישהו אחר רעב בדרך כלל, לא? אז לכבוד פורים, התחפשנו לסלבס (בראש, בראש) וניסינו לנחש איפה הכי מתאים להם לאכול. לא תאמינו איפה סטטיק ובן אל יאכלו סטייק
פורים, החג בו כולנו אוהבים לשים עלינו עשרה קילוגרם של חומר דליק בצורת תחפושת ולהתנהג כאילו הכל רגיל. בעצם מדובר במשחק של ״מה היה קורה אם״. מה היה קורה אם היינו צב נינג׳ה? קאובוי? אלאור עזריה? אלאור עזריה לבנות? מה היה קורה אם היינו מישהו אחר? בגדול, התשובה היא תמיד ״היינו רעבים״, ומכיוון שבנמצא רק אוזני המן שכבודן במקומם מונח אבל הן לא בדיוק מספקות תזונה מאוזנת, הגיע הזמן להתחפש וללכת לאכול. אבל איפה היינו אוכלים אם היינו מישהו אחר?
מירי רגב | פלאפל רצון
כי מי אתם חתיכת אליטה כסף ישן מפא״יניקים גוזלי אדמות משמיעי אריק אינשטיין שכמוכם שתעיזו להגיד שיש אוכל טוב יותר מפלאפל? כל המסעדות שלכם מלאות בתל אביבים שלא מכירים את התרבות העשירה של עולם הפלאפל, עם ה״מולקולרי״ שלהם בבתי הקפה הטבעונים שלהם. אם רק הייתם יוצאים מהבועה שלכם הייתם רואים שמה שעובד הכי טוב זה אוכל רחוב, איפה שיש קהל אלקטורלי ענק שרק מחכה שיעשו עליו הון פוליטי, כלומר מחכה לעמבה, סליחה, התכוונו לעמבה.
יש לי משהו בשן? צילום: בן קלמר
אבי ביטר | הקוסם
זה טראשי, עממי ולא מתוחכם בשום צורה ולמרות זאת כולם אוהבים אותם בקטע שפעם היה נראה אירוני וכמה שנים אחר כך כבר נראה כמו אהבה אמיתית מהלב. אבי ביטר כנראה היה שמח להתחכך בעדות המעריצים התל אביבים בפלאפל הקוסם, אם כי סביר להניח שהיה מציין שחלמון נשפך זה לכוזרים.
לא מריר. אבי ביטר. צילום: איליה מלניקוב
תום יער | פורט סעיד
מכירים את זה שמשהו מגניב הופך לכל כך מגניב עד שכל העולם רוצה חתיכה ממנו ומרוב מגניבות כבר אין לכם מקום לשבת והמלצריות מזלזלות בכם ואתם מרגישים שנלקח מכם משהו שפעם רק אתם הכרתם למרות שבתכלס מי אתם ולמה שתשמרו לעצמכם משהו שלא היה שלכם אף פעם יא סנובים? אז כזה.
תום יער, מכאן לפורט סעיד. צילום: איליה מלניקוב
ברלד | ננוצ׳קה
כי מה יותר מתאים לקומיקאי שרזה, השמין, רזה שוב וכרגע אנחנו לא בטוחים, בוא נחכה קצת, מאשר ללכת לאכול במסעדה הגרוזינית שהפכה לטבעונית, אז כרגעננוצ'קההיא טבעונית-גרוזינית? השאלה היחידה היא האם הוא יזמין סלט או שווארמה טבעונית. או אולי את שניהם.
ננוצ'קה, ברלד יעלה על הבר? צילום: יח"צ
סטטיק, בן אל וג׳ורדי | שגב
כמו שגב משה, גם חברי השלישייה שכל אמא בישראל הייתה שמחה להכיר לבת שלה יודעים לאסוף השפעות בדוקות שעובדות בכל מקום ועל כל קהל, לארוז אותם תחת טייטל כללי של ״ים תיכוני״ ולשווק את זה לשוק שבו כל אחד יכול למצוא משהו שהוא אוהב. קללל.
אוקי אוקי אוקי אוקי, סטטיק ובן אל. צילום: משה נחומוביץ'
יוסף סוויד | מאייאר
יוסף סוויד שימש במשך שנים כ״ערבי המחמד״ שהברנז׳ה התל-אביבית אהבה לאמץ אל חיקה כי הוא עשה את כל מה שצריך כדי להיראות בול כמו שאוהבים פה, כדי שחס וחלילה לא נאתגר את עצמנו. בהתאמה, די ברור שהוא היה הולך לאכול במאייארשל אוסאמה דלאל, עוד עילוי ערבי צעיר שנראה נכון ועושה אוכל שגרם לפודיז מהעיר לנסוע עד לעכו כדי להרגיש קצת יותר פלורליסטים.
מאייאר. ילדים עיזרו לנו למצוא את יוסף בתמונה. צילום: יח"צ
רמי קלינשטיין וקרן פלס | ג׳פניקה וריבר
נכון, במציאות מדובר ברשתות מתחרות אבל מי בכלל יכול להבדיל? שניהם מצליחים כלכלית, שניהם מוכרים בטירוף ושניהם פחות אהודים על כל אניני הטעם למיניהם. השיתוף בין קרן פלס לרמי קלינשטיין גרם לכל מבקרי המוזיקה לסתום את האוזניים כמו שהתחרות על לב המיינסטרים הקולינרי ביןג׳פניקהלריברגורם עדיין למבקרי המסעדות לתהות מה ההבדל ביניהם. חוץ מהשם.
רמי קליינשטיין. ג'פניקה או ריבר? מה תבחר? צילום: יח"צ
מוש בן ארי | מונאר
כל אדם ששומע את צירוף המילים ״מוש״, ״בן״ ו״ארי״ חושב מיד על הודו, למרות שבתכלס הקשר העיקרי בין המוזיקאי המצליח והמבוסס לבין תת-היבשת הוא בעיקר בראסטות, בנטייה להשתמש במילה ״ג׳ה״ ובהיגיינה שמעלה תהיות. בהתאם,מונארהחדשה מתיימרת להכין את המטבח העשיר של דרום הודו למרות שהיא מעוצבת, ממותגת וממוקמת במרכז תל אביב. מה קרה למסורת ההודית המפוארת של בישול בסיר לילה?
מוש-בן-ארי,טיקה מסאלה או נאן? צילום: גיא פריבס
איתי טיראן | גריג
הטכניקה מושלמת, כל פרט מחושב מראש וההקפדה על הפרטים מדהימה. למרות זאת, גם אצל איתי טיראן כמו בגריג, המסעדה החדשה של עידו פיינר, יש תחושה של חוסר מקומיות. הגינונים האירופאים של שניהם נראים הכי רחוקים מעם ישראל.
חסה צלויה עם פרורי לחם מעושנים עבור איתי טיראן. גריג. צילום: אנטולי מיכאלו
אביבית בר זהר | אמריקה
היא טראשית, היא מוגזמת, היא לא יודעת מתי להפסיק והיא באה בצבעי ניאון. אביבית בר זהר הייתה הראשונה שעומדת בתור לאמריקה, החדשה של צביקי עשת, כדי לאכול עוף מטוגן על וופל, עם מייפל. ואז מזמינה על זה רוטב גבינה כחולה, ועוד בייקון, ומילק שייק ככה שיהיה למה לא. הניסיון הכי כנה והכי ישראלי לחקות את הטראשיות המפורסמת מהצד השני של האטלנטי.
אמריקה חוגגת עם אביבית בר זהר? צילום: בן יוסטר
מירי מסיקה | המטבחון
מירי מסיקה היא תבשיל מנחם, מצליח ופופולרי ממש כמו כמה מהתבשילים שתקבלו במטבחון. אם עכשיו שישי בצהריים ואין לכם שום חשק למשהו מאתגר, האוכל שלהמטבחוןהוא התשובה. זה לא המקום לחפש אתגרים קולינריים (או מוזיקליים), זה המקום בו מתנחמים אחד עם השני על קערת מפרום.
אפשר גם טייק אווי מהמטבחון, מירי מסיקה. צילום: רונן אקרמן
ערן זהבי | לונג סנג
כן, ברור שסין זו אימפריה עצומה ושכנראה הם ישלטו בכולנו ממש עוד מעט. אבל כשאנחנו בוחרים בסין אנחנו עושים את זה בדרך כלל משיקול כלכלי: טלפונים, בגדים, אביזרים לבית וברוב הפעמים גם אוכל. ערן זהבי הוא אחד שמכיר היטב את הנטייה הישראלית לעזוב את כל מה שמקומי בשביל תועלת כלכלית. היי, אי אפשר להאשים אותו, זה עובד.
לונג סנג, מחכים לערן. צילום: אנטולי מיכאלו
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
![ברוט. צילום: יח"צ](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2015/11/sizes/brut-pr_P_wo_500_312.jpg "ברוט. צילום: יח"צ")
![סליידר באגאדיר. צילום: יח"צ](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2017/04/sizes/בייבי-אגאדיר_P_wo_500_367.jpg "סליידר באגאדיר. צילום: יח"צ")
![אסאדה סושי, חדש בשכונה. צילום: יח"צ](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2017/03/sizes/אסאדה-סושי-צילום-יחצ_P_wo_500_367.jpg "אסאדה סושי, חדש בשכונה. צילום: יח"צ")
![ננוצ'קה, ברלד יעלה על הבר? צילום: יח"צ](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2016/06/sizes/תמונה-2_p_wo_500_333.png "ננוצ'קה, ברלד יעלה על הבר? צילום: יח"צ")
![מאייאר. ילדים עיזרו לנו למצוא את יוסף בתמונה. צילום: יח"צ](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2016/11/sizes/maiar_P_wo_500_368.jpg "מאייאר. ילדים עיזרו לנו למצוא את יוסף בתמונה. צילום: יח"צ")
![רמי קליינשטיין. ג'פניקה או ריבר? מה תבחר? צילום: יח"צ](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2014/10/sizes/רמי-קליינשטיין_P_wo_500_579.jpg "רמי קליינשטיין. ג'פניקה או ריבר? מה תבחר? צילום: יח"צ")
