עדכון אחרון: 30.1.26 // עדכון קודם: 7.11.25
לאורך שלוש השנים האחרונות, עם תנופה משמעותית במהלך המלחמה, העיר הופצצה בשורה של מקומות קטנים ונעימים שמזניחים ברז בירה, ומתמקדים בתורת בקבוקי היין. ובזמן שאפשר בהחלט לגבב תיאוריות על הפופולריות שלהם – החל מכמויות היין שזרמו כאן בסגרים והפכו את חנויות היין לאימפריות קטנות ועד לנסיגה בפופולריות של בילוי במסעדה בגלל יוקר המחייה – בסופו של דבר מה שבאמת מעניין אותנו זה איפה נעים לשבת, טעים ללגום, ואם יש משהו מוצלח לנשנש בצד. זה כבר לא רק טרנד לוהט, זה בילוי מזן חדש והוא כאן כדי להישאר, אבל מרוב יינות לא רואים את הברים, ואנחנו פה לעשות קצת סדר לגבי המקומות שכדאי לקדיש להם ערב לא מחייב אבל בהחלט משכר.תל אביב של 2026 היא ארץ ברי היין. ואלה הבחירות של "טיים אאוט":

>> אלכוהול זה לא הכל: 40 הברים הכי מומלצים לבילוי בתל אביב
>> ביס ושלוק, חתיכת שיחוק: 21 ברי האוכל הכי מומלצים בתל אביב

הלנה

בר היין של גיא גמזו הפך די מהר ללהיט מקומי היסטרי, למרות שהוקם בסך הכל כחודשיים לפני המלחמה. אם תספיקו להגיע מוקדם תוכלו לפתוח את הערב עם אויסטרים במחיר של יורו (4 ש"ח), ולהמשיך עם דרינק מ-80 הלייבלים שבמקום ומהרוח הספרדית של אווירת הפינ'ס: שרקוטרי וגבינות, גספצ'ו ופטאטאס ברוואס, טרטר דג באחו בלנקו ועוד מנות בגודל ביס-שניים. למה, פה פחות טוב מברצלונה?
אויסטר האוארראשון-חמישי 18:00-19:00 אויסטר ביורו, כלומר 4 ש"ח. טירוף.
>> הלנה, תרס"ט 6 תל אביב

בוב

בניגוד לאחיו הגדול "בר 51", בבר היין של שף מושיקו גמליאלי עובדים קשה כדי שהכל ירגיש קליל. במקום אוכל מעונב ומפונפן תמצאו כאן בייגל טוסט בולגרית, ובר יין שלוקח השראה דווקא מהברים היומיומיים של אירופה – מקומות עבור כריך או סלט לתחילת היום ואפרול שפריץ עם צ'יפס משקית באפריטיבו. יותר מ-80 לייבלים במחיר של פחות מ-200 ש"ח לבקבוק, תפריט קטן אך מדויק עם צלחות קלילות במחיר הגיוני, ואווירה של יום פשוט בלי מאמץ. ככה לא מזיעים.
הפי האוארראשון-חמישי 19:00-18:00 30 אחוז הנחה.
>> בוב, בן יהודה 17 תל אביב

>> ברי הקוקטיילים הכי טובים בתל אביב
>> הטינדר המקורי: הברים הכי טובים עבור פיק-אפ בתל אביב

בוסר

הסנונית הראשונה של טרנד ברי היין שאנחנו אוהבים ללעוג לו, אבל בתכלס כבר לא מכירים את עצמנו בלעדיו. הבוסר התחיל חנות יין שקטה ביום ובר יין תוסס בשעות הלילה, ובחודשים האחרונים גם נפתח כבית קפה. בבוסר תמצאו קולקציית יינות איכות מתחלפת ומתחדשת על בסיס עונתי ואופנתי, בהם יינות של יבואנים קטנים שלא תמצאו בשום מקום אחר במחירים הוגנים. בהצלחה עם למצוא מקום לשבת.
הפי האואראין, וגם לא הזמנת מקומות, אבל בזכות היין והקפה אפשר לסלוח להם.
>> בוסר, החשמל 5, תל אביב

בריקס

בריקס התחיל כבר יין חמוד שמאפשר לשתות כוס יין במחיר הגון, במרכז העיר, ועוד עם השקט של כיכר גבעון נטולת הצפירות. מאז עבר הבריקס תפנית שלא ציפינו לה, כששף יונתן רושפלד הגיע לבשל מדי פעם ושדרג את המטבח לרמת מסעדת פיין דיינינג. עם האוכל בא התיאבון והמקום החל לארח פרסונות מעולם הקולינריה. אם אתם בענייני יין – ואיך לא, שהרי בכך אנו עוסקים – תשמחו לדעת שחודש פברואר מוקדש לאירוח סומליירים ממסעדות מובילות.
הפי האוארראשון-חמישי 19:00-17:00 20 אחוז הנחה.
>> בריקס, כיכר גבעון 10, תל אביב

ג'יאקונדה

מוסד יין תל אביבי ותיק שאיתנו כבר מ-2006, שהוא גם ספריית יינות שנאצרה בקפידה לאורך השנים, מהארץ והעולם. הג'יאקונדה הוא מקום למביני עניין, או לכאלה שרוצים להתחיל להבין, כי הרכישה מלווה בהדרכה מקצועית שתמיד תלמדו בה משהו חדש. הכי שווה להגיע לדרינק של שישי בצהריים עם חברותיכן הטובות ועל הדרך להצטייד בבקבוק מרשים לארוחת ערב.
>> ג'יאקונדה, פרישמן 73, תל אביב

הגפן – חצר יין מקומי

הגפן כולו גאווה ישראלית, שכן כל היינות שנמצאים בו הם תוצרת הארץ. פיות היין שירה גרנות ולי הופמן אגיב אצרו את התפריט, שבו יותר ממאה לייבלים מקומיים בלבד. מה שנקרא אין לנו ארץ אחרת. האווירה במקום דווקא לא ציונית במיוחד, אבל נעימה, מקומית וכיפית.
הפי האוארשני-חמישי 19:30-18:00 20 אחוז הנחה.
>> הגפן, נעם 3, יפו

יין בכרם

חנות ובר יין באווירה קז'ואלית ומזמינה שבה חווית בחירת היין נגישה למדי, הן במחיר והן בייעוץ הלבבי והמקצועי. את היין תיקחו החוצה, לאחד השולחנות שממוקמים על הרחוב העמוס בעיר, ותהנו מערב מינגלינג שיכור ושמח. תפריט האוכל פשוט אך מכיל בדיוק את מה שצריך לצד היין.
הפי האוארראשון-חמישי 19:00-17:00 30 אחוז הנחה.
>> יין בכרם, נחלת בנימין 29, תל אביב

כריסטוף

כריסטוף הוא סלון יין, שזה אומר שהוא לא עוד בר יין, אלא סלון כמו של בית (כמעט) עם ריהוט חמים ונעים, עליו תוכלו לשבת בפנאן ולבחור מספריית היין הגדולה את הבקבוק שחלמתם עליו. גם לכם יש ספריית יין בבית? אה, לא? עד אז, מזל שיש את כריסטוף.
הפיהאוארראשון-שבת 19:30-18:00 20 אחוז הנחה.
>> כריסטוף, השוק 28, תל אביב

גאזטה

גאזטה הוא בר יין מהדור הישן – כלומר מלפני שכל אחד פתח כזה תחת כל עץ רענן. הוא מגלם בתוכו ניסיון רב שכולל יותר מעשור של הבנה מעמיקה ביינות, ואינספור דייטים ראשונים שנרשמו בו. ועדיין מוסיף הגזאטה להיות מוסד יין יציב ומוצלח, שמתעדכן כל העת. לדוגמה: חלל מעוצב להפליא שמוקדש כולו לוורמוטים, שאם אנחנו לא טועים הם גם סוג של יין – רק קצת מתוק ויותר טעים.
הפי האוארראשון-חמישי 19:00-17:00 30 אחוז הנחה.
>> גאזטה, מרמורק 12 תל אביב

קוט

באלגנטיות שיא התבסס קוט כאחת הפינות המדוברת והעמוסות והקים בתוכו את פריז הקטנה – עיצוב מוקפד ומלא בסטייל, מגוון אדיר של יינות בדגש צרפתי, תפריט אוכל מצומצם ומדויק ואווירה סקסית. מאוד. המקום פתוח רק בשעות הערב ויתאים לכל דייט באשר הוא.
>> קוט, אחד העם 33, תל אביב

תל א וין

המרפסת המוגבהת בפינת שדרות בן גוריון אוף דיזינגוף כאילו נוצרה במיוחד להשקיף בה על החיים בתל אביב: גולשים עם גלשנים בדרך לים, וולטרים ממהרים והורים מותשים שרודפים אחרי ילדים היפראקטיביים חולפים על פניכם כמו תיאטרון אנושי שאין בו רגע דל. בימים של שמש חורפית נעימה זהו המקום לשבת על כוס יין, לאכול משהו קטן ולהודות על מזלכם הטוב.
הפי האוארראשון-חמישי 19:30-18:00 ושישי-שבת 17:00-11:00 מבצעי 30 אחוז הנחה, 1+1 על קוקטיילים ועוד.
>> תל א וין, שדרות בן גוריון 39, תל אביב

תרצה

תרצה, בר היין של שף רז רהב, מאופיין באווירה נעימה וקז'ואלית עם תפריט מסקרן, ואפילו לא תיאלצו להמתין קרוב לשנתיים כדי לאכול מהאוכל הנפלא של רז רהב. תפריט היין כולל מעל 200 לייבלים שונים של יינות מרחבי העולם, כאשר כמעט רבע מהם מוצעים לכוסות. בונוס נוסף הוא שלא תצטרכו להשאיר טיפ, שכן הוא מגולם בחשבון הסופי וחוסך לבטים מיותרים.
>> תרצה, החלוצים 3 תל אביב

ג׳ודי

ג׳ודי הוא בר היין הראשון של שדרות יהודית, ומשהו רומז לנו שלא האחרון. עיצוב נעים ומזמין, תפריט יין מהוקצע ואווירת קלאס שנותנת תחושה שהיה שם מאז תמיד. הסומלייה קובי ארוסי מורגש בכל אלמנט במקום, עם לייבלים רבים מהארץ ומהעולם שמתחלפים תדיר, כאשר רוב היינות מוצעים גם בכוסות, ובמחירים סבבה למדי. חוץ מזה, לא תמצאו בו רק גבינות, אלא גם נקניקיה בלחמנייה שתכלס – באה לנו בול עם יין לבן צונן.
הפי האוארראשון מ-17:00 (30 אחוז הנחה על כל היינות), שני-חמישי 19:00-17:00.
>> ג'ודי, שדרות יהודית 20 תל אביב

קופ נטור

קופ נטור נפתח כחצי שנה ונותר סוד כמוס בקרב שוחרי יין רבים, אם כך מצטערים אם אנחנו הורסים לכם את הסוד. התפקיד שלנו הוא לספר לכם על דברים, בין היתר על קופ נטור, אותו פתחו חמישה חברים שעלו ארצה מסנט פטרבורג והרגישו שסצנת היינות הטבעיים, האורגניים והביו-דינאמיים די נעדרת מארצנו. אז הם פתחו פינה מתוקה של אלה, שמתחבאת קרוב לשוק בצלאל ברחוב המכבי, ומגישה מלבד יינות נהדרים ומקוריים גם אוכל מצוין ואפילו בראנץ' בסופי השבוע.
>> קופ נטור, המכבי 2 תל אביב

Wine shop

כשמה כן היא, מדובר בחנות, שהיא גם בר יין אינטימי מבית קבוצת טריגר. במקום לא פחות מ-300 סוגי יינות, כן, כן, מה ששמעתם. רובם מיובאים באופן בלעדי לטריגר וביניהם אף לייבל יין מקומי מבית הקבוצה, שכרגע מונה ארבעה בקבוקים ועתיד להתרחב בהמשך. העיצוב במקום מוקפד ואלגנטי, ובתפריט האוכל מנות בר יין קלאסי עם טוויסט שובבי ומקורי.
>> ויין שופ, מונטיפיורי 24 תל אביב

קולמי

בר היין קולמי נפתח בפאתי פארק המסילה לפני חודשים מעטים, ונראה שהבין בדיוק מה חשוב לכולנו – להשתכר, ולא לשלם על זה יותר מדי. מדובר בבר יין שיש בו גם מבחר יינות לקנות הביתה, מה שמביא לטווח מחירים מזמין ומבטיח במיוחד.חוץ מזה, המקום מתוק ואינטימי, ובהחלט היינו ממליצים עליו לדייט ראשון, או שני, או מלאנתלפים.
הפי האואר
>> קולמי, יהודה הלוי 22 תל אביב

סנטי

בשנה שעברה זו היתה האיט-גירל, היום היא פשוט העניין. ואמנם קשה למסגר את סנטי תחת הגדרה אחת – אולי זו איזקאייה מערבית, אולי זה בר יין, אולי זה בכלל בר אוכל – אבל מה שבטוח זה שבסנטי של גיא אריש (משייה), אתם תשתו יין טוב ותאכלו אוכל ממש טוב. מבחינתנו זה נחשב. התפריט של סנטי מתאפיין במנות ייחודיות שמוגשות בטכניקות לא שגרתיות, וכן בתפריט יין שהורכב על ידי איש היין עידו קסלר, ומציע עשרות לייבלים של בקבוקי יין, שכמעט כולם מוצעים בכוסות.
הפי האוארשני-חמישי 18:00-17:00 15 אחוז הנחה.
>> סנטי, גורדון 17 תל אביב

פלור

בר וחנות יין המתמקד ביינות טבעיים ומוכיח לנו שלא צריך להיבהל מהמראה, מהריח הפאנקי ומהצבע העכור, ושכל אחד ימצא מה לשתות בין עשרות הלייבלים השונים במקום. חוץ מזה האווירה מהודקת ונינוחה בעת ובעונה אחת, הלוקיישן מתוק ורומנטי, והתפריט משתנה כל העת לפי התוצרת העונתית ומצב הרוח – מה שמייצר מנות מסקרנות ולא שגרתיות כמו פסטה בוסיאטה, ואפילו שניצל, אך הן מתחלפות כל העת מה שתורם להפתעה. חוץ מזה מפעם לפעם מתארחים במקום שפים לפופ אפ ואירועים קולינריים מסקרנים.
הפי האוארראשון-חמישי עד 19:00 30 אחוז הנחה על כל התפריט.
>> פלור, וילסון 10 תל אביב

קרוט

אפשר לסמוך על כל דבר שאנשי פרא שמים עליו יד שייצא מצוין, ואת זה ידענו עוד לפני קושנר וויטקוף. בר היין והאוכל נראה חמוד אך למעשה זוהי מפלצת של מקצועיות, שנותנת את מלוא המשקל והכבוד לבקבוקים ולמה שלידם. הלוקיישן בגן יעקב הוא פלוס גדול, ומולו מינוס גדול לא פחות שאין אפשרות להזמין מקום מראש.
>> קרוט, תרס"ט 4, תל אביב

שאטו שועל

יש לנו סימפתיה למקומות שעושים עבודה טובה בלי לעשות רעש וצלצולים. שאטו שועל מכריז על עצמו כבר יין שכונתי, וככזה הוא אינו מחוייב לדבר מלבד לאווירה נעימה (אפשר לבוא בכפכפים וטרנינג ואף אחד לא ימצמץ) ומקצוענות ביין, שנמזג מחביות עץ. מוי כיף באפס פוזה.
הפי האוארראשון-חמישי ושבת 18:00-19:30, שישי 12:30-14:00.
>> שאטו שועל, מלכי ישראל 19 (כיכר רבין), תל אביב

אל וסינו

אחיו הצפוני של שאטו שועל אוחז באותו די.אן.איי חסר פאסון ומשווה ומעלה עם נוף חד פעמי לירקון, משל ישבתם על נהר שפרה בברלין. על רקע בריזה מהים תוכלו להיעזר בצוות בבחירת יין מתאים מתוך מבחר נאה ולסגור פינה עם מנות קטנות-בינוניות. בדרך החוצה מומלץ להציץ במרתף היין, שגם לו יש סטייל ואווירה אירופאית.
הפי האוארראשון-חמישי 19:15-18:00 1+1 על יין, בירה ומנות נבחרות מהתפריט.
>> אל וסינו, אבן גבירול 192, תל אביב

וגה

אזור צפון העיר מתפתח בצעדי ענק וגם לו מגיע בר יין מתוחכם. וגה מסמן וי במשבצת לטובת תושבי שכונת כוכב הצפון: הבעלים אייל אלגבי – בעלה של אנה ארונוב, כי פיקנטריה זה החיים – יבחר עבורכם את היין המתאים מתוך המבחר, ובתפריט של שף אידית פדידה יש פנינים קטנות וטעימות לנשנש ליד. אם אתם גרים בעבר הירקון, הנה חסכנו לכם נסיעה מפרכת למרכז העיר וכסף על חניון.
הפי האוארראשון-חמישי 19:00-18:00 20 אחוז הנחה על בקבוקי יין ופיצות.
>> וגה, אבא קובנר 4, תל אביב

סורסטו

סורסטו, "לגימה קטנה" באיטלקית, משקף אהבה אדירה ליין שמתבטאת בתפריט שמתחיל ביוון ומסתיים במרוקו. השפע בתפריט עלול לבלבל אך הצוות מכוון ומסייע בבחירה, ובהחלט מומלץ להקשיב ולצאת להרפתקאה קצת שיכורה ומאוד טעימה. תפאורת נרות נעוצים בבקבוקי יין, תקליטים ישנים וג'אז רך ברקע מזכירים ברים מפעם, כשהעולם היה שפוי יותר.
הפי האוארראשון-חמישי 16:30-19:30 ושבת 19:30-18:00 20 אחוז הנחה.
>> סורסטו, הארבעה 16, תל אביב

• אוכלים שותים
• בר יין
• ברים בתל אביב
• יין
• אלכוהול
• יינות
• יינות ישראלים
• חנויות
• שוק לוינסקי
• שוק הפשפשים
• נחלת בנימין
• פלורנטין
• גן החשמל

>> שף דידי פרמינגר, יוצא קבוצת איל שני (מיראז׳, קיסה),מוביל את המטבח ב-OBI(יבנה 31 תל אביב) – בר־מסעדה שנולד בסיעור מוחות בין אנשי קולינריה וחיי לילה ונשען על מוסד האיזקאיה אבל מרשה לעצמו חירות אמנותית. המקום נפתח לפני כחודש, בשלהי המלחמה (בהנחה שהיא אכן הסתיימה), וחווה את המעבר המהיר מעצב לשמחה, תוך התבוננות מלאת תקווה באור שבקצה המנהרה. "הבחירה לפתוח בעת מלחמה היא לא דבר פשוט, אבל כבר בימים האחרונים נוצרה אווירה של התחדשות. אני רואה את זה במסעדה, ברחוב, בתחושה הכללית אנשים שמחים יותר, אופטימים יותר. ובתוך כל זאת המסעדה עמוסה בעבודה כל ערב. אני מרגיש שלמרות כל המורכבות המקום קורה ועובד יפה, ואני לא לוקח את זה כמובן מאליו. אני מרגיש שירדה משקולת עצומה מהלב של כולנו".

1. קאב קם

אחד המקומות האהובים עלי בעיר. האוכל טעים, השירות מדויק ולא מתאמץ. מקום שתמיד כיף לחזור אליו.
לינקולן 11 תל אביב

2. ענן

אין בועה יותר טובה מהענן בעיר. חלל אינטימי ונעים, תמיד מלא באנשים טובים. מקום שונה ומיוחד בנוף של העיר.
רענן 36 תל אביב

3. אואזיס

חנות צמחים שעברה לוקיישן לפני כחצי שנה. את המקום מנהלים בר וגיל, שני חברים טובים שיצרו חלל מלא בסטייל ומקום קהילתי שפשוט כיף להגיע אליו.
סלמה 65 תל אביב

4. נילוס

מקום סקסי, אינטימי, מיוחד, שתמיד מרגיש כמו בית. משמר משהו מהזוהר של חיי הלילה התל אביבים של פעם. הדמויות במקום, העיצוב המדויק, סידורי הפרחים על הבר – הכל שם פשוט מושלם.
אלנבי 33 תל אביב

5. ארלי

בר יין חדש שנפתח בשינקין. מוביל אותו כרים, חבר קרוב ואיש אירוח ויין מהמוכשרים והטובים שיצא לי להכיר. מקום שתמיד כיף לחזור אליו.
שינקין 38 תל אביב

מקום לא אהוב בעיר:

אני זוכר שהגעתי לתל אביב בתור בחור צעיר, שעוד מסתגל לכאוס הכללי של חיים בסביבה עירונית. חשבתי ששדרות רוטשילד הן המקום הכי מיוחד בעיר – הכל היה נראה לי שונה, יפה, קצת אירופי אפילו.אבל מהר מאוד הבנתי שזה אזור שאני מעדיף כמה שפחות לעבור בו. הייתי חוזר מסרוויסים באמצע הלילה על אופניים, ורק מנסה להבין איך לא לעבור דרך הציר העמוס והמסורבל הזה.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הרבה זמן שסרט לא העיר בי משהו כמו Perfect Day, סרט שמזכיר להסתכל על העולם בעיניים נקיות, ולחוות רגע פשוט כמו שהוא. זו הזמנה להאט, לנשום, ולראות את היופי בשגרה ובפשטות שלא תמיד רואים בחיים המורכבים והמטורפים שאנחנו חיים.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"Moon" של גד תדהר. החיבור שלי למוזיקה תמיד קיים, ובתקופות שצריך להיאחז במשהו זה תמיד המפלט שלי ללכת אליו. היצירה הזאת לעוד היא מסע שמלא בשכבות של רגש עצב אופטימיות ותהליך. אני תמיד חוזר לשמוע אותה בתקופות כאלו, בהן אני מחפש משהו להיאחז בו שייתן קצת אופטימיות ותחושה טובה.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כבר הרבה זמן שתרבות של סולידריותמפעילה מערך התנדבות רחב. עוברים שם הרבה אנשים שרוצים לתרום ולתת. אני חושב שהדרך בה הם עושים את זה היא מיוחדת. המערכת פועלת במגוון תחומים – מסל מזון למשפחות בסיכון ועד מבקשי מקלט. באמת עשייה מכובדת ומעוררת השראה.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אלעזר טמנו – אמן ושף מדהים, שיחד עם דנה בת זוגתופתח את סטודיו גורשה. איש צנוע ומיוחד, שמבשל מטבח פאן-אפריקאי עם חותמת אישית ומיוחדת. נדיר היום להגיע לאכול במקום שאתה מרגיש שהכל חדש, אחר, מיוחד, מדויק וטעים.

מה יהיה?
מי יודע, כנראה שתמיד יהיה פה בלאגן המדינה שלנו היא אסופה של מורכבות קונפליקט וקושי אינסופי. אבל על הצד הטוב, החטופים חזרו ויש תחושה שאולי יתחיל ויהיה טוב יותר. כבר תקופה ארוכה שאני סביב הפתיחה של obi ואני מרגיש שזה מה שנותן לי מעטפת של שפיות בתקופה כזאת מורכבת. אני יותר עסוק ופחות צמוד למסך ולתקשורת, ולי אישית זה עושה הרבה יותר טוב. עכשיו נראה שאנחנו לקראת תקופה חדשה ואופטימית יותר.בואו נקווה לימים של שקט ושיגרה בריאה, שנוכל לחזור לחשוב ולבנות עתיד טוב יותר לכולנו ולחלום קדימה, בשאיפה למציאות שפויה ומאוזנת.

• העיר שלי
• מסעדות יפניות
• סטודיו גורשה
• בר יין
• הנילוס
• ענן בר
• חנויות
• קאב קם

לפני קצת יותר משבועיים,כששאלתי בעלי עסקים בשדרות ירושליםמה לדעתם צריך לעשות כדי להחיות את האזור, התשובה המרכזית ואולי הרלוונטית ביותר הייתה "לעודד פתיחת עסקים חדשים". והנה, כמו פטריה אחת אחרי הגשם, נפתחה לה חנות ספרים במתחם נגה – או כמו שבעלת החנות, לני בלה כהן, מכנה את השכונה – "התחת של תיאטרון גשר".

>>רגע אחרי פרסי אופיר: איזה סרטים חובה לראות ביום הקולנוע הישראלי?

שם החנות היא "אובלומוב", על שם האציל הרוסי והעצלן מספרו של איוואן גונצ'רוב, והוא הולם אותה להפליא. בעלי החנות, לני בלה כהן ואלחנן מאיר דוידזון, מלאים ברוח האובלומובית שסוחפת לשיחות סלון של שעות על כל נושא אפשרי – החל מספרות ועד ההשוואה בין גבעתיים לחולון. טוב, אולי ההשוואה בין גבעתיים לחולון פחות מאפיינת את הספרות הרוסית, אבל הבנתם.החנות ממוקמת ברחוב נחמה פינת תרצה, ממש מאחורי תיאטרון גשר, והדבר הראשון שמבחינים כשנכנסים אליה הוא כמות הספרים, בתצוגה פרונטלית – עניין לא נפוץ בחנויות הספרים הישראליות, שנוטות להציג את הספרים שלהם על הצד במטרה להכניס יותר כותרים. ב"אובלומוב" זה לא המצב, כי שני השותפים הטריים רוצים לתת כבוד לכותרים. "אתה יודע, אורין מוריס קפץ לבקר פה ואמר שזה נראה כמו מעשה אוצרות, כמעט כמו חנות תכשיטים", אומרת לני בלה כהן. "יש פה ממש בחירה בפינצטה של כותרים שמוצגים בצורה מאוד מסוימת".

הרעיון להקים חנות ספרים עלה לכהן כשהלכה ברחוב, והבחינה בפופ-אפ התורן עוזב את החלל. "זה לא משהו שבהכרח ידעתי שאני רוצה, אבל כשהסתכלתי על המקום דמיינתי חנות ספרים". היא התקשרה לשכן שלה מהבניין, אלחנן מאיר דוידזון, אותו הכירה על רקע המלחמה בתקופה שבה נשמעו אזעקות במרכז, והציעה לו מה שלהגדרתה היתה הצעה רדיקלית – לפתוח יחד חנות ספרים."אלחנן גר חצי קומה מעל הקרקע, ויש לו מבואה שמרגישה הכי בטוחה בבניין כי יש בה בטון", מספרת כהן, "אז באזעקות מצאנו אחד את השנייה". דוידזון ממהר להוסיף: "אני, בן זוגה, הכלבה, השכנים מפה, מלמעלה…". השיחות המשיכו במדרגות ולאט לאט נוצרה חברות על רקע ספרותי. דוידזון גילה שללני יש כתב עת, לני גילתה שהוא משורר, והשניים המשיכו לשוחח ולהתווכח על עולם הספרות והשירה.

הם גם גילו יחד שיש חור ענק בצורת ספר בשכונת נגה, כי כל פעם שהם רוצים לחדש את הספריה הביתית שלהם, אין להם יותר מדי אופציות מלבד לעלות על האוטובוס (זה היה לפניהמעבר של האחים גרין לפלורנטיןהשכנה).למרות שהשניים עדיין חדשים יחסית בשכונה, הם פעלו מהר וביעילות. "וואו",אומר דוידזון בהתפעלות כשחושב על חמשת הימים המטורפים שעברו עליו מאז הפתיחה, "שבוע לפני שפתחנו ורק הפצנו את הבשורה, היה רעש גדול בשכונה, שפשוט חיבקה את הרעיון. כשפתחנו הם באו ברגליים. שלישי-רביעי-חמישי-שישי של עלייה לרגל של סופרים מחוץ לשכונה ושל אנשים מתוך השכונה. זה היה מרגש".אפילו בתיאטרון גשר אהבו את הרעיון, והחליטו לתת 50% הנחה על הצגות מתוך הרפרטואר העשיר שלו עבור לקוחות החנות.

על המדפים אפשר למצוא שלל הוצאות שלא תמצאו בחנויות הספרים הגדולות – כמו ברחש, הבה לאור או תשע נשמות – ואפילו ספרים ברוסית, שהמבחר שלהם הספיק לקצור מחמאות מדוברי הרוסית שמתגוררים באזור. בזמן הריאיון נכנסו מספר לקוחות, וזכיתי לקבל הצצה ליום העבודה בחנות. תוך כמה שניות כבר היינו כולנו בחוץ, מדברים על אמנות עם הלקוחות. לאחר שנפרדנו לשלום מהלקוחות והתיישבנו בחזרה בחנות, לני סיכמה: "זה אובלומוב. זה מה שקרה בכל החמישה ימים האלה, מישהו נכנס, פותחים בקבוק יין ויושבים לשיחות של שעות".

הפידבק היפואי הגיע גם מכיוונים מפתיעים ומדמויות יפואיות מוכרות, כמו האוצרת מורן שוב רובשוב, שבעבר יזמה את חלון האמנות שפעל בשכונה – "נגה היקרה". לדבריו של דוידזון היא תיארה את החוויה בחנות כ"מעשה של אהבה – כשרואים את כל הכותרים מסתכלים עליך וככה אתה יכול להסתכל עליהם".ללני בלה כהן יש אהבה חסרת פשרות למילה הכתובה (כך גיליתי עוד בהיכרותינו המוקדמת, כשלמדנו במקביל בבית הספר מנשר), וגם כשדוידזון מדבר על ספרות, האדישות שלו נסדקת. כעת הוא סטודנט ב"מקום לשירה", והסיבה שבגללה בחר ללכת ללמוד כתיבה לעומק מסבירה את כל הוויית החנות: "כשלני ואני הכרנו היא שאלה אותי למה עצרתי את לימודי הפסיכולוגיה והלכתי ללמוד במקום לשירה. עניתי לה שכשאתה כותב אתה בדרך כלל לבד, אבל בסופו של דבר חסר לנו את זה, החיכוך הוא מה שמאיץ את המנוע. הלכתי למקום לשירה כי חיפשתי אנשים שמדברים את השפה, מישהו שיתחרמן איתי על השירה של ישראל אלירז".

דוידזון צודק בכך שפעולת הכתיבה היא פעולה שיש בה מן הבדידות, אבל גם הקריאה היא כזאת. אולי המטרה של אובלומוב היא לנפץ את מיתוס האמן/האינטלקטואל המיוסר ולאפשר מקום שאפשר להיכנס אליו, לעיין בספרים, לשוחח, לקבל ולתת המלצות. למרות התשוקה הרבה, לפתוח חנות ספרים ביפו זאת החלטה מורכבת, במיוחד בשל המצב הנוכחי של שדרות ירושלים."שדרות ירושלים היא נקודה כואבת גם מבחינתי", משתפת כהן ברגע של רצינות, "להגיד שהשדרה לא מממשת את הפוטנציאל שלה זה אנדרסטייטמנט. זאת נקודת התורפה של צפון יפו, אבל אני חושבת שכתושבי השכונה אנחנו חווים בחודשים האחרונים בניסיון להתרומם".אובלומוב היא חלק חשוב ומבורך בניסיון הזה והיא נותנת במה לאמנות וממשיכה את דרכה של יפו הקהילתית, גם כשמדובר בדור חדש לגמרי של תושבים.

לפני שהלכתי, ביקשתי מהשניים המלצות על ספרים שרק בשבילם היה שווה לפתוח את החנות. כהן שלחה את ידה אל "בורא מיני יללות" מאת המשוררת לורן מילק. "מה יש לי לומר?", התמוגגה, "היא המשוררת החיה העברית האהובה עליי, והייתי רוצה שעוד אנשים יכירו את השפה והשירה שלה". דוידזון התביית על הוצאת ברחש, ולאחר התלבטות קצרה בחר בספר "בית בית" מאת זלי גורביץ'. "זה ספר שירה שיש בו מאה מרובעים, שכולם עוסקים בבית, בשפה. בית הוא גם מה שלני ואני בונים פה. זה בית של שיר, וגם ארבע קירות זה בית, יש כאן כיוון מחקרי בתוך השפה, יש פה מאה מרובעים על בית. בחרתי את זה כי… כך יצא. אני מאוד שמח שהוא פה".
אובלומוב, נחמה 4 מתחם נגה.פרטים בעמוד האינסטגרם

• ❤ תרבות
• ספרים
• ספרות
• חנויות
• מתחם נגה
• יפו
• שירה

מכירים את זה שאתם מסתובבים באיזו עיר בעולם וחולפים על פני חנות ספרים, מחליטים להכנס להציץ בקטנה ונשאבים אל תוך ההיצע האינסופי? ואיזה כיף שיש בכל החנויות האלה מקום לשבת בו – שולחנות וספות וכסאות – שאפשר להעמיס לצידם ספרים יפים מכל סוג ולעלעל במשך שעות, בלי לשים לב שעוד שנייה נגמרת לכם החופשה? ואולי אפילו אם יתמזל מזלכם תבחינו ביו גרנט מחייך אליכם מבין אחד המדפים? נכון. ונכון שזה מבאס זה שאין מקומות כאלה בארץ – כי ספרים, כמו שכולנו יודעים, יש פה המון? ובכן, עכשיו יש.

בלב הרחוב הכי סואן ומפויח בעיר, התמקם לפני ארבעה חודשים מקום חדש, שמרגיש קצת כמו עוף זר, במובן הטוב של המילה (בטח כשמדובר ברחוב הנ"ל): "רידינג באלנבי" – חנות ספרים ומרחב לקריאה. על המקום, שהוא קצת (הרבה) יותר מחנות ספרים, אמונים חמישה – כולם מו"לים של הוצאות ספרים עצמאיות: דורית תמיר מהוצאת תמיר, מאירה פירון מהוצאת טל-מאי, עמית רוטברד מהוצאת בבל, יפתח אלוני מהוצאת אפיק ודוד גוטסמן מהוצאת פרדס.

הדבר הראשון שמבחינים בו עם הכניסה למקום הוא הגודל שלו: לא עוד חנות ספרים צפופה שצריך להחזיק בה ספר אחד ביד, אחד מתחת לסנטר ואחד מתחת לבית השחי כדי שתישאר יד לדפדוף (וגאד נואוז שאנחנו אוהבים את המגדלור, אבל מה לעשות, מדובר בחנות צפופה); וגם לא עוד חנות של אחת הרשתות שקשה לראות בה הרבה מעבר לשלטים שקופצים לנו מול העיניים ומכריזים כמעט בצעקה על מבצע של ספר שני ב-50 אחוז הנחה. רידינג הוא מקום שקט, שטוף אור (בשעות היום) הודות לחלונות זכוכית גדולים שנותרו בו מהחלל ששימש בעבר כסניף בנק, ובעיקר מלא אוויר לנשום בין מדפי הספרים העמוסים.

"המילה מקום היא המפתח", אומר יפתח אלוני. "לעומתה, חנות, היא מילה מתעתעת. זו אמנם חנות, אבל אנחנו מנסים לייצר פה חוויה של השתהות, לגרום לאנשים לחוות את הרוח שהספר נושא בתוכו, ולא רק את המוצר הפיזי שהוא קצת נייר ודפוס. ספר הוא לא רק מוצר פיזי כמו עגבניות, הוא ביטוי וייצוג של רוח ויש בו הרבה עושר. ואולי גם אושר".

בארץ יש אולי 4 או 5 חנויות ספרים עצמאיות בתל אביב, אחת בחיפה, ובערים אחרות אין כאלה בכלל. זו תעודת עניות למדינה. הבעיה היא שכדי לפתוח חנות פרטית צריך משאבים גדולים, כי הרשתות שולטות בתחום והתנאים שמקבלות החנויות העצמאיות הם מאתגרים מאוד. בעוד שהרשתות מוכרות בקונסיגנציה – מהחנויות הפרטיות דורשות ההוצאות לקנות את הסחורה מראש

הרעיון להקמת המקום צמח במהלך תקופת הקורונה. "זו היתה התקופה שבה השוק התאגידי עצר", אומרת עמית רוטברד. "באופן לגמרי ספונטני של חבר מביא חבר התחלנו בינינו, בעלי ההוצאות העצמאיות, דיאלוג. הרגשנו שהקורונה אפשרה לנו פתאום לשמוע את עצמנו, גם כי לא היה הרעש של הרשתות וגם כי אנחנו כבר היינו מתורגלים במכירה באונליין". "פתאום נהיה ביקוש מטורף", מוסיף דוד גוטסמן. "ברוב המקרים המכירות של הוצאות עצמאיות מתמקדות בספרים חדשים, ובקורונה נהיה ביקוש משמעותי גם לספרים ישנים יותר, כאלה שהיינו צריכים אפילו להדפיס במהדורות נוספות לטובת העניין".

ההתארגנות המשותפת הראשונה של החמישה היתה באירועי "שבוע הספר האלטרנטיבי" שארגנו במשך שנתיים ברצף בשכונת שפירא, והיה הצלחה מסחררת. אז עלה גם הרעיון למקום קצת יותר קבוע, שאינו תחת כיפת השמיים, כדי שיוכלו בשלב הראשון למכור כל אחד את הספרים מההוצאה הפרטית שלו. אז עלה על הפרק המקום הפיזי, בניין שנמצא בבעלות של "המרחב החברתי" – ארגון שמטרתו להפוך מבנים נטושים לפרוייקטים חברתיים, במטרה לקדם את העשייה החברתית בישראל. הוא שימש בעבר, כאמור, כסניף בנק, ובגלל שמדובר בבניין שמיועד להריסה בטווח לא לגמרי ברור של זמנים (משערים שבין 5 ל-7 שנים) – הוא ניתן בינתיים לשימוש המרחב החברתי.

"היו התלבטויות בהתחלה", אומרת דורית תמיר. "חשבתי לעצמי למה אני צריכה לקבור את עצמי על בסיס יומיומי באיזה כוך ולמכור בו ספרים. אבל אז הגעתי למקום עצמו והחששות התחילו להתפוגג". "אחת הבעיות החריפות בתחום בארץ היום היא שכמעט ואין חנויות ספרים עצמאיות", מוסיפה מאירה פירון. "כשמסתובבים בעולם, בטח בערים הגדולות, אפשר לראות שהתחום הזה בפריחה. חלק מהכיף הוא שלכל חנות יש את האופי שלה ולא כולן נראות אותו הדבר. כניסה לכל חנות כזו היא בילוי, לא רק שופינג. בארץ יש אולי 4 או 5 חנויות ספרים עצמאיות בתל אביב, אחת בחיפה, ובערים אחרות אין כאלה בכלל. זו תעודת עניות למדינה. הבעיה היא שכדי לפתוח חנות פרטית צריך משאבים גדולים, כי הרשתות שולטות בתחום והתנאים שמקבלות החנויות העצמאיות הם מאתגרים מאוד. בעוד שהרשתות מוכרות בקונסיגנציה – מהחנויות הפרטיות דורשות ההוצאות לקנות את הסחורה מראש".

המודל הכלכלי שבו עובדת רידינג הוא אחר. אין להם מבצעים, אין שלושה במאה ולא השני ב-50 אחוז. הם מבקשים מההוצאות עצמן לקבוע את המחיר ומתחלקים איתם חצי-חצי. "רוב הספרים נמכרים במחיר הקטלוגי שלהם או במחיר נמוך מזה", מסבירה תמיר. "וכשבאים לקנות ספר אחד – לא צריך לקנות עוד חמישה כדי להיות זכאים למבצע".

לצד הספרים של חמשת ההוצאות לאור של חמשת השותפים נמכרים ברידינג גם ספרים של הוצאות עצמאיות אחרות, אבל אפשר בקלות לאתר על המדפים גם ספרים של ההוצאות הגדולות והמצליחות. "בראש ובראשונה רצינו מקום שנוכל להציג בו בכבוד את הספרים של ההוצאות שלנו, שנדחקים החוצה מהרשתות", אומרת רוטברד. "מעבר לזה, אנחנו מוכרים פה כל מה שאנחנו בעצמנו היינו רוצים לקרוא". "מהפתיחה אנחנו מקבלים כל הזמן פניות מאנשים שהוציאו ספרים בהוצאות עצמיות ורוצים למכור פה", מוסיפה תמיר. "אנחנו לא בנויים כרגע ללשבת ולעשות לקטורה, ומה שאני תמיד אומרת הוא שאם הספר מצוין – הוא ימצא את דרכו אלינו. ספר טוב יגיע לכאן, אבל אנחנו לא ערוכים לקבל את כולם".

מעבר לחנות עצמה, כאמור, מגדיר את עצמו רידינג כמרחב לקריאה, ומתוך זה מעודד קיום של אירועים שונים ומגוונים שקשורים בעולם הספרות (אבל לא רק). "כולנו נשמח שזה יהיה מקום להשקות, אירועים, מועדני קריאה. החלל מאפשר את זה", אומר אלוני. ואכן, משיטוט קל בעמוד הפייסבוק של המקום אפשר לראות שכמעט בכל יום מתקיים שם אירוע כלשהו – מהשקת ספרו החדש של שמעון אדף ועד שעות סיפור לילדים בשעות אחה"צ. "גם השקות הן הזדמנויות למפגש בין אנשים שכמונו, אוהבים ספרות, ורוצים לגלות אותה באופנים נוספים".

רידינג, אלנבי 43. שעות פתיחה ופרטים לגבי אירועים בעמוד הפייסבוק

• ❤ תרבות
• ספרות
• ספרות ישראלית
• ספרים
• הוצאה לאור
• חנויות

תן לחיות

חלק מרשת הקיימת כבר כמעט 30 שנה, הממוקמת ממש בלב העיר. החנות מציעה בין היתר משלוחים (סופר מהירים) וגם מערכת תזכורות אוטומטית לכל הפעמים שתשכחו להזמין אוכל. כמו כן חשוב לדעת שמדובר בסניף אאוטלט, המציע הנחות של עד 40% על המותגים המובילים. כדאי לבדוק.
שנקין 39,https://www.tenlahayot.co.il/

>> אימצתם כלב. לאן לוקחים אותו עכשיו?
>> קיץ תל אביבי עם מעיל פרווה: כך תכינו את הכלב ליולי-אוגוסט

ביג פט

גם כאן תמצאו את כל מה שצריך כדי לצייד את החבר הטוב ביותר שלכם בשפע צרכני מיותר, אבל לפחות הכסף שתבזבזו על המיטה (בזמן שהכלב ישן על הספה דרך קבע) ילך למטרה טובה: הצוות של ביג פט ברובו מתנדב בעמותות והחנות תורמת באופן קבוע לעמותת SOS. כמו כן, החנות שומרת על חיבור חזק לקהילת מצילי הכלבים ואף מתקיימים ימי אימוץ קבועים.
כתובת: דיזנגוף 225,http://bigpet.co.il

בראונפילד

חנות מהסוג הכללי שמחזיקה הכל מהכל, החל מהמזון הכי סטנדרטי, דרך מזון טבעי וכל פיסת ציוד שתוכלו לחשוב עליה. המחירים טובים והבעלים, נדב רימר וחגי גרינבויים, שניהם כלבנים מוסמכים ויעניקו בשמחה מהידע העצום שלהם. מומלצי השכונה.
כתובת: פלורנטין 12,https://www.brownfield.co.il/

אמאזונס

החנות המומלצת לכל מי שמתכנן לאמץ כלב באזור יפו. מדובר בוואן-סטופ-שופ לכלבים שלכם: לא רק חנות עם כל הציוד והאוכל הנדרשים, אלא גם מספרה. בקיצור, יש שם הכל חוץ מחיסונים.
שד' ירושלים 29

>> כלב מי שאוהב אותך: המדריך המלא לגידול כלב בעיר
>> העיר והכלבים: כל הכתבות

הכלבו לחתול ולכלב

מציידים את חיות העיר כבר 25 שנה, שזה מרשים לכל עסק בעיר. השירות אדיב, מקצועי ומהיר, וכמובן שאפשר גם לדלג עליו לגמרי ולקנות ישירות מהאתר. חוץ מזה, כאן מעודדים אתכם להתייעץ בכיף על התאמות מזון, צעצועים ומרבצים. אל תתביישו לשאול כי הסבלנות רבה ואפילו סיכוי טוב שיזכרו אתכם בפעם הבאה. עלויות הציוד רחבות וניתן למצוא מגוון מוצרים מהזולים ביותר ועד למוצרי פרימיום שעלותם בהתאם.
כתובת: פרישמן 86,https://www.kolbopet.co.il/about/

• הבועה
• אורבן צ'ויס
• כלבים
• חנויות