קבלו אותן: המסעדות הכי טובות של תל אביב. מהדורת 2022

זו היתה שנה מלאה באוכל, אף על פי ולמרות הכל. המסעדות הכי איכותיות של תל אביב שרדו ברובן את הקורונה ואת משבר יוקר המחיה המתמשך, כשבטובות שבהן אי אפשר למצוא שולחן גם בהזמנה של שבוע מראש. עברנו על כל המסעדות שאכלנו השנה, בחרנו רק את מסעדות העלית (כי יש לנו רשימת מסעדות קז'ואל מצטיינות עבורן), חישבנו והירהרנו ואז נהיינו רעבים – ויצאנו עם רשימה של המסעדות הכי טובות בתל אביב לשנת 2022. מהרו להזמין מקום, אחרת לא תאכלו שם עד 2024.

>> ביקורת מסעדות 2022: כל המקומות שאכלנו בהם השנה. וואו כמה אכלנו

a

כבודה של טאיזו במקומה מונח, אך a היא חיה מסוג אחר, מסעדה עוצרת נשימה בכל פרט. רטבים, התססות, חומרי גלם עם שושלת יוחסין ושאר תעלולי מטבח מייצרים מנות על גבול האמנות, שאת מורכבותן קשה לתאר במילים. הזינוק המטאורי מוביל לכך שקשה למצוא שולחן ב-a, אך המאמץ יותר מאשר משתלם.
לקריאת ביקורת
a

OPA

שיראל ברגר, שזכתה בתואר שפית השנה בתחרות פרסי האוכל של טיים אאוט בשנת 2019, נקטה בצעד אמיץ כשהחליטה לבסס את המסעדה שלה על ירקות ופירות בלבד. כיוון שכך, הנטייה הטבעית היא לשייך את OPA לטבעונות, אלא שלמעשה מדובר באטלייה שעושה כבוד לתוצרת חקלאית ומתייחס אליה כאמנות, וזו גם העדשה שדרכה צריך לשפוט אותו. ומי שזוכר את נקניקיית הגזר המיתולוגית יודע על מה אנו מדברות.
OPA

OCD

המסעדה המבוקשת ביותר בעיר, ויעידו אינסוף פוסטים בקבוצת "ביטולים בין חברים". שף רז רהב הוא הבמאי בתיאטרון שבכל ערב מציג סרוויסים למספר מצומצם של אורחים בני מזל. אם בתחילת הדרך התייחסה התקשורת  לרהב כסוג של ילד פלא, בחלוף השנים מתברר שהילד הלך והפלא נשאר. מי שלא מצליח להשיג מקום מוזמן להתנחם במאפים ממאפיית אפוי החדשה של רהב, שנמכרים במספר מסעדות ובתי קפה בעיר.
לקריאת ביקורת
OCD

אייבי

אייבי או דוק או בכלל האחים – קשה להחליט מהן מי מתאימה יותר להיכנס לרשימה. בסוף בחרנו באייבי כי החוויה הכוללת של הארוחה בה, עם הרחבה הקסומה שמחביאה אתכם מרחוב לינקולן, יחד עם האוכל המנומק מאוד של האחים דוקטור והמנות המותקנות על אש גלויה, מייצרים יחדיו ארוחה נפלאה שמתפוצצת מטעמים מקומיים והברקות קטנות.
לקריאת ביקורת
אייבי

אנימאר

המסעדה הראשונה ברשימה של שף הלל תווקולי (את השנייה תגלו בהמשך). צ'יג קופטה טורקי, גבינת ג'יבני צרובה עם עלי גפן, סיגר טלה ומרגז ואורזו סרטנים כחולים מייצגים את מטבחי הים התיכון בצורה אלגנטית, צבעונית ונדיבה ששמעה הגיע עד דובאי. אנימאר היא מוסד ששומר על איכות ויציבות וראוי לכן להערכה.
לקריאת ביקורת
אנימאר

בית תאילנדי

לא בכדי בית תאילנדי היא אחת המסעדות הטובות והמצליחות בישראל. כבר 25 שנים שהיא מצליחה לשמור על שם, על הווייב הנכון והכי חשוב – על טעמים אותנטיים. בין מחיצות הבמבוק תוכלו להתנסות במנות מחומרי גלם טריים, למשל חלב קוקוס וירקות מחווה שעובדת עם המסעדה. בחדר הפרטי קואה קון לק ("המטבח של גברת לק", השפית ואשתו של הבעלים יריב מלילי) מוגשת ארוחת טעימות מובנית שעושה כבוד למטבח התאי המסורתי.
לקריאת ביקורת
בית תאילנדי

בר 51

זו לא בדיוק מסעדה וגם לא ממש בר. אם תקראו לו גסטרו בר הוא אולי יענה, אך בר 51 הוא הרבה יותר מכך – סדנת יצירה של שף מושיקו גמליאלי (מונא), שהתמקם בחלל מלא נשמה ואווירה ומגיש תפריט שהולם את כל אלה: קרודו וסשימי דגים טריים עם בת טעם מקומית, מנות פסטה עדינות וצלחות שמלוות אלכוהול אל מחוזות של ריגוש וסיפוק גרגרני.
לקריאת ביקורת
בר 51

ג'ורג' וג'ון

שף תומר טל מלהטט בחומרי גלם מקומיים ועונתיים והחלל המעוצב של מלון הבוטיק דריסקו במושבה האמריקאית עוטף את הארוחה בעטיפה יוקרתית. על הדרך הוא צובר תארים (בעשירייה הפותחת של רשימת 50 בסט במזרח התיכון), מנות איקוניות (היוש פסטה סרטנים) ועוד כהנה וכהנה עיטורים לרזומה. מכאן השמיים הם הגבול.
לקריאת ביקורת
ג'ורג' וג'ון 

דריה

לאחר שפרע את השטר באנימאר שלעיל, פנה שף הלל תווקולי ללכת אחר נטיית הלב ופתח את דריה במלון הילטון. זוהי אמנם מסעדה כשרה אך כל מי שדורך בה – כולל מבקרים אכזריים במיוחד – נפעם מעושר הטעמים. קונספט שבמרכזו דרך המשי מתורגם לתפריט עכשווי ואוריינטלי־מסורתי, מעין אלף לילה ולילה בגרסה קולינרית כשהנוף הוא עוד בונוס.
לקריאת ביקורת
דריה

הבסטה

המסעדה המינימליסטית למראה בפאתי שוק הכרמל שהיא חלומם הרטוב של שפים ופודיז. חומרי גלם עונתיים נחשקים ורעיונות שמלוקטים בשיטוטים בארץ ובעולם יוצרים חוויה קצת שיכורה ומלאת תשוקה לבישול, ושיקוף של סלואו פוד במלוא הדרו. ואם כל זה לא מספיק, קבלו את דוכן השווארמה שנפתח השנה מאותו בית יוצר, שכובש את שוק הכרמל ואת הלב שלנו.
לקריאת ביקורת
הבסטה

הדסון

הניו יורק סטייקהאוס הוותיק פועל כביכול מתחת לרדאר ללא מסעות פרסום ויח"צ מן הטעם הפשוט שאין בהם כל צורך. נתחים מובחרים ומיושנים במקרר ענק עושים את העבודה, וקרניבורים מכורים יודעים שכאן יוכלו לקבל את הביס הבשרי המושלם. בסניף שברחוב לילינבלום החוויה הטעימה־אך־מכאיבה לכיס קצת פחות.
לקריאת ביקורת
הדסון

היבה

שף יוסי שטרית עושה דברים מדהימים במסעדה שלו, ולדרוש חצי מהתשלום מראש הוא רק אחד מאותם דברים מדהימים. נשאיר את הסופרלטיבים למבקרי המסעדות שעפו ברובם על הארוחה בת 15 המנות ששטרית מגיש שם, ונסתפק באנדרסטייטמנט: אין הרבה חוויות קולינריות ברמה הזאת בישראל.
לקריאת ביקורת
היבה

טאיזו

המסעדה האסייתית של השף יובל בן נריה היא קוטפת הפרסים הקבועה של טקס פרסי האוכל – מתואר המסעדה החדשה הטובה של השנה ובהמשך המסעדה האסייתית הטובה ביותר והמסעדה הטובה ביותר נקודה. התפריט מציג פרשנות אישית צבעונית ובועטת לקלאסיקות מהמזרח והוא תמיד מצליח לחדש. בין אם במנות מנקאי (סופרפוד שבן נריה שותף בפיתוחו) או בפיצה שעשתה גלים בימי הקורונה – טאיזו אינה רק מניה בטוחה אלא ממש יוניקורן.
לקריאת ביקורת
טאיזו

יפו־תל אביב

למרות מעמדו של השף חיים כהן כסלבריטאי־על, קשה לכפור בכנות כוונותיו, שממשיכות להקרין על עבודתו לאורך השנים. יפו־תל אביב משקפת בדיוק את נקודת המוצא של כהן, אוכל אורפלי של אמא מלווה בהשפעות אירופאיות שרכש במרוצת הזמן. מתוך טאבון שבלב המסעדה מגיעות מנות שפורטות על מיתרי הנפש, מטבח חף מציניות ומהתחכמות, ששואף להזין את הסועדים ברגשות חמימים של ניוקי סרטנים ושישברק (תמצאו אותו ברשימת המנות המיתולוגיות שלנו).
יפו תל אביב

מלגו ומלבר

שף מוטי טיטמן מביא ידע שצבר בצרפת וניו יורק וניסיון בעבודת מטבח מורכבת, ומכין מנות עמוקות טעם וסקסיות להפליא. מלגו ומלבר ממוקמת בכבוד בצמרת המסעדות הטובות בעיר, ויעידו שפים שמגיעים אחרי משמרת לשבת על הבר פשוט כי טעים וכיף כאן.
לקריאת ביקורת
מלגו ומלבר

משייה

"אז איך האוכל במשייה? במילה: פנטסטי. במשפט: כל כך מוצלח, שהזמנו את אותה המנה פעמיים. פעמיים! כלומר, כל האוכל היה נהדר, אבל פעמיים במהלך הארוחה הגיעה לשולחן מנה כל כך טובה, כל כך טעימה, כל כך וואו!, שכל מה שרצינו היה לטעום אותה שוב. זה עד כמה האוכל של משייה מוצלח". לא נגענו.
לקריאת הביקורת
משייה

סנטה קתרינה

אחרי שתומר אגאי עבד במטבח של אלן דוקאס, היה יד ימינו של חיים כהן ביפו תל אביב והסתובב להנאתו בטוסקנה, הוא פתח את סנטה קתרינה כמגרש המשחקים שלו. אוכל מקומי שנושק למטבח הסורי, הלבנוני והפלסטיני משקיע יותר בתוכן ופחות בנראות. כאלו הן המנות של אגאי: עשויות באהבה, לא מתיימרות ופשוט טובות.
סנטה קתרינה

פופינה

משמעות המילה פופינה היא "מטבח" בלטינית. בפופינה המטבח הוא הלב הפועם וכל תשומת הלב נתונה למתרחש בו. שף אוראל קמחי מגיש מנות אלגנטיות ועל זמניות בתפריט המחולק על פי שיטות בישול שונות: אידוי, כבישה, צלייה, בישול ארוך או אפייה. תענוג.
לקריאת ביקורת
פופינה

פרא

"עם תפריט שמתחלף כל יום ומאפשר שינויים והמצאות תוך כדי תנועה, ועם הכישרון שנשפך שם כבר עכשיו בכמויות, ברור ש'פרא' הולכת להיות אחת הפינות הכי עמוסות בתל אביב", כתב המבקר שלנו על המסעדה של יוצאי רותי ברודו. מאז פרא הולכת ומשתבחת ואנו צופים לה עתיד גדול.
לקריאת ביקורת
פרא

פרונטו

שנים רבות חלפו ונהרות יין נמזגו לכוסות מאז שפרונטו נפתחה כמסעדה איטלקייה. אט אט התרחק שף דיוויד פרנקל מהפורמט שיצר רפי אדר ועיצב סדר יום קולינרי חדש, עם שפה אישית ייחודית. השראה סינרגטית מכילה מעט מההיסטוריה הקודמת של פרונטו בלבוש מקורי, מנומק ומדויק, ברצינות וכבוד שניכרים בכל אויסטר וקפלטי.
לקריאת ביקורת
פרונטו

שילה

מה שהתחיל כגסטרו בר חלוצי של שף צעיר, מוכשר ונמרץ, הפך לאחת המסעדות הנחשקות והמוצלחות בעיר. התפריט הוא חגיגה של דגה ופירות ים, אך חוויית הארוחה היא הרבה מעבר לדג טרי ושרימפס שנדוג לפני שעות ספורות. בר היין ג'נגו משתמש באותם חומרי גלם רעיוניים המוגשים באווירה קלילה ונגישה יותר.
לקריאת ביקורת
שילה

תמנע

כששף ניר מסיקה העתיק את פעילותו בחזרה לארץ, הוא הביא איתו את שלט הברזל של תמנע מניו יורק ורעיונות למסעדה מפתיעה. בבואכם העדיפו את הבר, שבו מרכז ההתרחשות.
לקריאת ביקורת
תמנע