טיים אאוט timeout

פה גדול: הזוכים הגדולים של פרסי האוכל 2017 מדברים

| מאת: טלי אשחר גוטליב, שירי כץ

איל שני, אביבית פריאל אביחי, יובל בן נריה ותומר אגאי מספרים מהו חומר הגלם שהשתמשו בו הכי הרבה בשנה החולפת, מהי המנה שהכי אהבו אצל המתחרים ומה התוכניות שלהם להמשך. קבלו את האנשים שהופכים את העיר שלנו לטעימה בטירוף

  • https://static2.timeout.co.il/media/2017/12/sizes/collage_H-1_wo_680_382.jpg
זוכי טקס פרסי האוכל 2017

חברי פורום הקולינריה שייסד מגזין Time Out ויותר מ־ 200 אלף הצבעות הכתירו את המסעדות, השפים והשפיות הטובים בתל אביב לשנת 2017 בטקס פרסי האוכל ה־ 11 שנערך השבוע. קבלו את 24 הזוכים הגדולים

השף הטוב ביותר: איל שני

הסלון, צפון אברקסס, פורט סעיד, מזנון, התדר, בית רומנו

למרות הדימוי הפיוטי והמעופף, שני חולש על אימפריה של מסעדות מצליחות ועל רשת מזנון, שסניפיה חצו זה מכבר את גבולות הארץ והם ממשיכים להתרבות ברחבי העולם (פריז, וינה,
מלבורן ובקרוב ניו יורק). מאז תחילת הקריירה שלו במסעדת אוקיינוס הירושלמית זרמו המון מים בימים של שני, שנוהג להסעיר את המדינה פעם בכמה חודשים בשל תמונה פרובוקטיבית שהוא מעלה לחשבון האינסטגרם יוצא הדופן שלו או בזכות עוד משפט הזוי שהוא אומר בפריים טיים בתוכנית "מאסטר שף". הנרתעים ירימו גבה, אבל המעריצים ימשיכו לנהור אל
המסעדות שלו ולהתפעם מהאוכל היצירתי ומהדימויים הציוריים מעוררי המחשבה.

עוד כתבות שיעניינו אותך:
המתלבשים הטובים בטקס פרסי האוכל
מבול של מאפיות שוטף את העיר
הבצק הכי פריך בעולם

מהו חומר הגלם שהשתמשת בו הכי הרבה השנה?

"עגבניות. הן הבסיס לרוטב הפיצה שלי ברומנו, אני מכין מהן את הסשימי עגבנייה בסלון ואת החריימה באברקסס. אני משתמש ב־ 14 טונות עגבניות בחודש רק בסניפים בארץ".

מה נתן לך השראה השנה?

"לפני שלושה ימים הייתי על חוף הים במלגה. אין שם חול כמו אצלנו אלא חלוקי ים. שמעתי את רחש הגלים על חלוקי הים, אבל לא רק את הגלים המתפרצים אלא גם את הרעש הנסוג המדרדר איתו את האבנים אל תוך הים. החוויה הזו בטוח תתבטא באוכל שלי בדרך כלשהי".

איזו מנה שאכלת השנה נחרתה בזיכרונך?

"ארוחה מופלאה אצל חיים כהן ביפו־תל אביב. אני זוכר במיוחד את הפירה המעולה עם בשר הסרטנים הכחולים המוקפץ בחמאה שנח עליו – כשטעמתי את המנה הבנתי שתפוחי האדמה נושאים בתוכם את טעם הסרטנים".

עם מי תשמח לבשל ארוחה משותפת בשנה הבאה?

"עם בטהובן".

אייל שני. צילום: איליה מלניקוב

אייל שני. צילום: איליה מלניקוב

השפית הטובה ביותר: אביבית פריאל אביחי

אוזריה, נקסט דור

במשך עשור כיהנה פריאל אביחי כשפית של מסעדת טפאו, וב־ 2012 היא פתחה עם שותפתה לימור אופיר לאמי את האוזריה בשוק לוינסקי, וזו הפכה במהרה למקום הומה ושמח עם מנות דגל אהובות. המטבח של אביבית מושפע מסגנון הבישול הים תיכוני ומאופיין בהרבה מנות קטנות וצבעוניות המבוססות על חומרי גלם מקומיים טריים, ולצדן זורם הרבה אלכוהול, בעיקר ממשפחת האניס. לפני כשנה הצטרף לאוזריה אחיה הלילי, בר הנקסט דור, מעין גרסה קלילה וקטנה יותר של האוזריה שהפך לאחרונה לסופלאקי בר.

איזו מנה הכי אהבו אצלך השנה במסעדה?

"'הכרובית של אביבית' – כרובית מטוגנת ברוטב קיסר לימוני".

מהו חומר הגלם שהשתמשת בו הכי הרבה השנה?

"שמן זית, בגדול. הוא נכנס אצלי לכל מנה".

איזו מנה שאכלת השנה נחרתה בזיכרונך?

"סטייק פריים ריב במסעדת הבשר של מריו בטאלי בלאס וגאס. זה היה נתח של פרה מבוגרת והוא היה עסיסי ומדויק במיוחד".

מה גילית על הסועד הישראלי השנה?

"שהוא הרבה יותר פתוח מבעבר לחומרי גלם חדשים ולנתחים לא קונבנציונליים".

עם מי תשמחי לבשל ארוחה בשנה הבאה?

"עם השפית דומיניק קרן (Dominique Crenn), בעלת המסעדה Atelier Crenn בסן פרנסיסקו. אני מכירה אותה מהרשת ואוהבת את הדמות – אישה חזקה עם אג'נדה ברורה ששמה את הירקות במרכז הבמה".

ולמי תשמחי לבשל ארוחה בשנה הבאה?

"לראש הממשלה שיחליף את ביבי".

יש לך כוונות לפתוח משהו בחו"ל?

"יש לי חלומות על מסעדה בחו"ל. אני בודקת כל מיני אופציות בכל מיני מקומות".

אביבית פריאל אביחי. צילום: איליה מלניקוב

אביבית פריאל אביחי. צילום: איליה מלניקוב

מסעדת היוקרה הטובה ביותר: טאיזו

שף: יובל בן נריה

בן נריה, שהיה השף של מסעדת הרברט סמואל, פתח לפני כחמש שנים בהשקעת עתק את טאיזו, מסעדה שמגישה מנות מודרניות המתבססות על שמונה מטבחים שונים באסיה. המנות של טאיזו מורכבות, יצירתיות ומצולחתות בקפדנות רבה. הערב ההודי המתקיים בימי ראשון הפך לשם דבר ולהזדמנות לטעום את המטבח ההודי בגרסה עילית ומודרנית. לפני כשנתיים פתח בן נריה את בר הראמן מיאזאקי בשוק צפון והשנה נפתחה מסעדת הקז'ואל היפנית שלו, יא פאן. זו הפעם השלישית שטאיזו זוכה בתואר מסעדת השנה בפרסי האוכל של Time Out.

איזו מנה הכי אהבו אצלך השנה במסעדה?

"קארי בשר סרטנים".

מהו חומר הגלם שהשתמשת בו הכי הרבה השנה?

"סויה".

מה נתן לך השראה השנה?

"הבת שלי, דניאל, בת השנתיים וחצי".

איזו מנה שאכלת השנה נחרתה בזיכרונך?

"קלמרי ממולא במיכאל במושב לימן".

מה גילית על הסועד הישראלי השנה?

"שהוא פתוח מאוד לטעמים ולרעיונות חדשים".

למי תשמח לבשל ארוחה משותפת בשנה הבאה?

"לסיינפלד, הוא מגיע בקרוב לארץ".

מה אתה מתכנן לשנה הבאה?

"יש לי תוכניות, אבל הן עדיין דיסקרטיות".

יש לך כוונות לפתוח משהו בחו"ל?

"יש, אבל קודם אפתח עוד משהו מקומי, ורק אחר כך מקום בחו"ל".

יובל בן נריה. צילום: איליה מלניקוב

יובל בן נריה. צילום: איליה מלניקוב

טאיזו

מסעדת הקז'ואל הטובה ביותר: סנטה קתרינה

שף: תומר אגאי

אגאי עבר בלא מעט מסעדות מהוללות בארץ ובעולם: הוא עבד באטלייה של ז׳ואל רובושון, בספון של אלאן דוכאס, בריבר קפה בלונדון, ובארץ בהרברט סמואל, בטוטו וביפו תל אביב. לפני כשלוש שנים הוא פתח את סנטה קתרינה, שמהטאבון הענקי שלה ומהבר שלצדו יוצאות מנות בהשפעה מצרית ומרוקאית, איטלקית וערבית, והכל בביצוע פשוט ומדויק ובאווירה משוחררת. האידיאולוגיה של אגאי דוגלת בכך שאפשר להגיש אוכל מעולה בלי גינונים, בלי סטרס ובלי גחמות.

איזו מנה הכי אהבו אצלך השנה במסעדה?

"ברוסקטה עם בשר סרטנים על פולנטה מתירס טרי".

מהו חומר הגלם שהשתמשת בו הכי הרבה השנה?

"דגים נאים – בעיקר שולה מקומי".

מה נתן לך השראה השנה?

"איסטנבול – ביקרתי שם עם קבוצה של שפים והכנו ארוחה גדולה לפוליטיקאים טורקים. הבאתי משם המון חומרי גלם".

איזו מנה שאכלת השנה נחרטה בזיכרונך?

"מנת צבי במסעדת טוסקניני באמסטרדם. הוא היה צרוב מבחוץ ונא מבפנים וזו הייתה אחת ממנות הבשר הטובות ביותר שאכלתי".

מה גילית על הסועד הישראלי השנה?

"שהוא חכם – הוא יודע לבקש בדיוק את מה שהוא רוצה אבל לא להיות נודניק. הוא אינטליגנטי ויודע לקבל דברים מחוץ לקופסה. הוא מאתגר ואני רוצה כל הזמן לספק אותו".

עם מי תשמח לבשל ארוחה בשנה הבאה?

"עם השף אוגוסט אסקופייה".

תומר אגאי. צילום: איליה מלניקוב

תומר אגאי. צילום: איליה מלניקוב

סנטה קתרינה

ואלו הזוכים בכל הקטגוריות

המסעדה החדשה הטובה ביותר: יא פאן

השף יובל בן נריה חוקר בביסטרו החדש שלו את המטבח היפני: את אוכל הרחוב היפני, תהליכי הבישול הייחודיים ליפן ובהם האידוי וההתססה, חומרי הגלם העדכניים המפגישים בין המזרח הרחוק המסורתי למוצרים המתגנבים להם מהמערב, וכמובן האסתטיקה הייחודית. התוצאה היא מטבח אסייתי עדכני וחדש שצומח על פינת כיכר המלך אלברט.

יא פאן

האיטלקית הטובה ביותר: לה רפובליקה דה רונימוטי

זו השנה השנייה ברציפות שלה רפובליקה דה רונימוטי זוכה בתואר האיטלקית הטובה בעיר. האוכל נאמן למטבח האיטלקי אבל גם ידידותי ולא מתנשא, וההקפדה על חומרי הגלם מגיעה עד כדי תחזוק גינה אורגנית של המסעדה רק כדי להגיש לכם לשולחן את פרחי הזוקיני היפים ביותר, החצילים המתוקים ביותר והאורוגולה המתנוצצת מטריות.

לה רפובליקה דה רונימוטי

מסעדת הבשר הטובה ביותר: הדסון

קרניבורים מכל קצוות הארץ עולים לרגל להדסון, ויודעי הח"ן מבקשים ללמוד על הבשרים המיושנים במקום. הטיפול הקפדני והידעני שעובר כל נתח והצלייה המדויקת הופכים כל מנה לחוויה חד פעמית. העובדה שבהדסון עקביים ביצירת חוויות חד פעמיות כאלה ועושים זאת במיומנות ובהוגנות היא הסוד של המסעדה. אלא שהדסון לא מסתפקים בסיפוק הקרניבורים ומשקיעים גם במחלקת הקינוחים הנפלאה.

לה רפובליקה דה רונימוטי (צילום: חיים יוסף)

לה רפובליקה דה רונימוטי (צילום: חיים יוסף)

הדסון

בר האוכל הטוב ביותר: קאב קם

הקאב קם של יריב מלילי סחף אחריו את בלייני העיר בעזרת מנות קטנות ומאתגרות בחריפותן שהביאו צבעוניות טעמים חדשה עם מניפת אוממי לפתחה של העיר. בתוך קרב הענקים שנוצר בקאב קם בין האלכוהול למנות התאילנדיות, הסועד מוצא את עצמו תופס ראש (או אולי מאבד את הראש) על הבר, כמאמר השיר המתורגם לתאילנדית וכתוב על קירות המקום.

קאב קם

המסעדה האסייתית הטובה ביותר: בית תאילנדי

השמש זורחת במזרח, שוקעת במערב, ובית תאילנדי נבחרת למסעדה האסייתית הטובה בתל אביב – בפעם ה־ 11 . אבל האמת היא שלמרות החיבה שלנו (ושל יריב ולק מלילי, הבעלים) למסורות קולינריות, בית תאילנדי מצליחה להשתפר משנה לשנה. המסעדה עברה לאחרונה שיפוצים והיא כל הזמן נעימה יותר, השירות מהודק יותר, ועוד מנות מפתיעות יוצאות מהמטבח הקפדני.

בית תאילנדי

המסעדה היפנית הטובה ביותר – יאקימונו

יאקימונו היא ליגה משל עצמה. מעטות המסעדות שיכולות לשים את ידן על דגים ופירות ים באיכות של יאקימונו, שהתקציב שלה לחומרי הגלם הוא ברמה אוליגרכית ושיש להן סושי מאסטרים ברמה הולמת לאוצרות הימיים המגיעים למטבח. לפודיז יאקימונו היא ביקור חובה (בעלי התקציב המוגבל פשוט ימצו את תפריט העסקיות הפנומנלי של המסעדה).

פאק בונג גונג של בית תאילנדי (צילום: אנטולי מיכאלו)

פאק בונג גונג של בית תאילנדי. צילום: אנטולי מיכאלו

יאקימונו

המסעדה הטובה ביותר מחוץ לתל אביב: מיכאל ביסטרו מקומי

השף מיכאל גרטופסקי מבשל בחום ובעשן ומביא את הטעמים של מי שחי על קו הים התיכון אל המטבח של צפון הארץ. מיכאל הוא ביסטרו מקומי עם תפריט מתחלף, המושפע מהבלדי עם כל המלפוף, המפתול והעאריס, ומתבסס על חומרי גלם מקומיים מאוד ומתפקעים מטריות.

מיכאל ביסטרו מקומי

המסעדה הטבעונית / צמחונית האהובה ביותר: ננוצ'קה

בחודש שעבר הכריז "האינדיפנדנט" הבריטי על תל אביב כבירת הטבעונות של העולם, אבל ננה שרייר, שתמיד ידעה לנבא את הטרנדים הלוהטים ביותר, הפכה את ננוצ'קה למסעדה טבעונית כבר לפני ארבע שנים. האוכל הוא אותו אוכל גיאורגי רק על טוהרת הצומח, והאלכוהול הוא עדיין חלק חשוב מהחוויה. הקהל הרב גוני שממלא את ננוצ'קה נע בין אנשי רוח ואמנות תל אביבים וקהל השתיינים הוותיק שלה למשפחות טבעוניות שעולות לכאן לרגל על טפן.

ננוצ'קה

בחירת המערכת – באנה

השפים בוגרי מערכת החינוך של אייל שני, חנוך שכטר ודן ארואץ, בחרו להתמקד בירקות, שורשים, לחמים ושמן זית. כך נולדה באנה, המסעדה מושתתת הצמחים הראשונה בעיר. שכטר
וארואץ עושים במסעדה בנחמני מהפכה בגזרת הקטניות, האגוזים והקרמים הטבעיים, והתוצאה מרשימה. בבאנה מפגינים השראה ואינטליגנציה שגורמים לפודיז, בלי קשר לנטייתם הטבעונית או האוכלת כל, ליהנות מארוחה מקורית שמדגישה את הירקות המקומיים, ומוכיחה שאפשר להרחיק הרבה מעבר לחציל בטחינה.

באנה

ההמבורגרייה האהובה ביותר: אגאדיר

ההמבורגרייה הראשונה של תל אביב התחילה את דרכה במקום קטן בנחלת בנימין כבית חם לקלאברים ומאז הפכה לרשת ארצית. הסניפים בתל אביב ידועים בזכות ההמבורגרים המשובחים והאווירה הגרובית. במרכזו של התפריט ניצב ההמבורגר שמגיע בשלושה גדלים. מלבד זאת תוכלו להזמין המבורגר אנגוס (מנתח אנטרקוט), המבורגר דיאנה עם בשר כבש וטחינה, בורגר צמחוני, מנות ראשונות ותוספות שאפשר לאכול מעל או ליד הקציצה.

תבואו עם כל הכנופייה. אגאדיר. צילום: תמוז רחמן

אגאדיר. צילום: תמוז רחמן

אגאדיר

בחירת המערכת: ויטרינה

ההמבורגרייה שלימדה את התל אביבים לעמוד בשקט בתור בשביל קציצה היא הפייבוריטית
שלנו. בזכות ההמבורגרים המשובחים המוגשים חצויים, בזכות הצ'יפס חצי חצי המופלא ובזכות נתי שמצליח להפתיע אותנו כל פעם מחדש עם תוספות מדליקות במיוחד להמבורגר שלנו. לאחרונה פיתחנו פטיש לדירטי צ'יקן, ולפי הכמויות העצומות של הזללנים שראינו טורפים את המנה על המדרכה באבן גבירול, אנחנו יודעים שזה גם הפטיש שלכם.

ויטרינה

הגלידה הטעימה ביותר: אניטה

אניטה היא בעצם מפעל קינוחים ארטיזנלי המתמחה בהכנת המתוקים שלו בטמפרטורה המתאימה ביותר לתל אביב: בין קפוא לצונן מאוד. הגלידות הטריות של אניטה, בהרכבים מתוחכמים כשל עוגות, מיוצרות ממש בתוך הסניפים, בטעמים משתנים ובתוספת רכיבים עונתיים. לאחרונה נוסד באניטה גם גרנולה בר, שמרחיב את מנעד תפריטי היוגורט במצבי הצבירה הקרירים עד קפואים שלו, הרבה מעבר למצאי הקיים בעיר. אניטה היא ללא ספק הגלידרייה האיטלקית־ משפחתית שהפכה למאנץ' המתוק הקבוע הכי מוצדק בתל אביב.

אניטה

אוכל הרחוב הטוב ביותר: המזנון

עוד לפני שהפך לאימפריה ששולחת זרועות לעולם כולו (פריז, וינה, מלבורן ועוד שנייה ניו יורק) כבר היה המזנון של אייל שני אחת התופעות הקולינריות המפעימות ביותר שהתרחשו בעיר: תפריטים פיוטיים רשומים על לוח בגירים צבעוניים, טבחים המקפצים כמו איילות מעל המחבתות ומנות כמו תפוח אדמה דרוס, כבדי עוף בפיתה, מינוט סטייק, שרימפס בפיתה וכמובן שורות אלוהיות של פיתה עם בננות ושוקולד השחר. אייל שני ושחר סגל, האחראים על כל הטירוף הססגוני הזה, הצליחו לשנות את הדרך שבה אנחנו מסתכלים על אוכל רחוב, ועכשיו הם עושים את זה גם בעולם.

המזנון ברמת החייל. צילום: בן קלמר

המזנון ברמת החייל. צילום: בן קלמר

המזנון

המעדנייה השווה ביותר: דליקטסן

אם בבתים תל אביביים אוכלים בכל ערבי החג ביף וולינגטון זה מפני שזאת אחת ההתמחויות של מעדניית דליקטסן. התל אביבים אימצו את המעדנייה כקרובת המשפחה הבשלנית האהובה עליהם, המתמחה בהכנת מנה אלגנטית כזאת לצד שלל מנות של אוכל מנחם ומענג, מסורתי יהודי וקלאסי אירופי. באגף אחד של דליקטסן מציעים אוכל מבושל משתנה ומתעדכן, ובאגף השני את מיטב חומרי הגלם מכל רחבי העולם, כולל גבינות, נקניקים וברז של חרדל צרפתי. הלחמים והמתוקים של הבייקרי משלימים את סל הקניות.

דליקטסן

מסעדת הקונספט המעניינת ביותר: OCD

מסעדות הקונספט כבשו השנה את הסצנה הקולינרית בעיר, אבל ,OCD שנפתחה כבר לפני שנתיים (ובשנה שעברה זכתה בתואר המסעדה החדשה הטובה ביותר), הייתה שם קודם. הקונספט כאן, כשם המסעדה, בנוי סביב ה־ OCD של השף הצעיר והמוכשר, רז רהב. 20 סועדים בלבד יושבים מסביב לבר האוכל הרבוע והיפהפה ומכאן הם מוזמנים לחוויה קולינרית סוחפת המתרחשת ממש מול עיניהם וכוללת מנות מרהיבות עין ויצירתיות המעוצבות עד לעלעל האחרון.

OCD

הבולנז'רי האיכותי ביותר: מאפיית לחמים

בהיסטוריה של התפתחות הלחם בארץ לשף־קונדיטור והבעלים של מאפיית לחמים, אורי שפט, יש מקום של כבוד. לחם ארז של קומרובסקי פרצה את הדרך, אבל שפט הרחיב ושכלל אותה.
לחמי המחמצת הצפון אירופיים של שפט הופכים כל כריך לארוחה, ומגשי המאפים שבוקעים מהתנור ומוצבים במרכז המאפייה כבשו את לבם של התל אביבים בדיוק כפי שסחררו את האמריקאים ששפעו מחמאות לבבקה ולרוגלעך שלו עם פתיחת הסניף הניו יורקי של המאפייה. אי אפשר ליפול אצל שפט: המאפים המתוקים והמלוחים, הלחמים ומה לא, הכל מוקפד ומושלם.

עקיצת הדבורה, מאפיית לחמים. צילום: דניאל לילה

עקיצת הדבורה, מאפיית לחמים. צילום: דניאל לילה

מאפיית לחמים

הפטיסרי/שוקולטרי הטעים ביותר: בייקרי

דייקנות, עקביות ופרפקציוניזם – אלה התכונות של הבייקרי שהפכו אותו לגוף קולינרי נדרש כל כך במרחב התל אביבי. בחוץ מיליארד אחוזי לחות ובפנים, באיפוק פריזאי, ניצבים סיינט אונורה מושלמים, בריושים מרהיבים, מאפי בוקר מושלמים, וכל מה שצריך כדי להרגיש שהתרבות הצרפתית יכולה לשגשג גם כאן, במיוחד כשבכל ביס אינטלקטואלי מתעופפים רסיסי מאפים טריים ופציחים.

בייקרי

הפיצרייה האהובה ביותר: טוני וספה

טוני וספה נפתחה בסוף שנת 2007 וגרמה לתל אביבים להבין שפיצה היא עניין למרובעים, כלומר הציגה להם את מגשי הפיצה המלבניים בסגנון רומאי. לפיצה הזו יש בצק קריספי של קמח עם שמרים בעובי בינוני, ותוספות שהיו פעם נדירות כמו בייקון או גבינות מעושנות. צוות הפיצרייה הקשוח והפסקול העוצמתי של הרוק הכבד לא מרתיעים את ילדי העיר והוריהם שמגיעים אל המקום בתום כל בילוי בכיכר הבימה או בסינמטק. העובדה שאפשר לקנות פיצה בכל גודל מעניקה חירות לטעום כמה סוגי פיצות בארוחה אחת, וזה כבר לגמרי סטארטאפ.

טוני וספה

בחירת המערכת: ברוקלין

ברוקלין היא הבייבי האחרונה של יריב הדרו, אמן הפיצות האיטלקיות מהפיצה בבוגרשוב וקפה שיין המחודש. הקונספט הניו יורקי הכתיב בברוקלין פיצה ענקית כמו שאמריקאים אוהבים, בקוטר של 50 ס"מ, שנחתכת במקום ונמכרת בסלייסים. הדרו מכין כאן פיצות צפויות כמו מרגריטה או פיצה פטריות לצד פיצות עם טופינגס משתנים בהם בייקון, פפרוני וכמהין. כל הפיצות זוכות לאותו בסיס בצק אפוי שהוא גאונות צרופה ולשוליים קריספיים שקשה שלא לחסל עד תום. ברוקלין היא התמכרות מובטחת.

ברוקלין פיצה. צילום: יולי גורודינסקי

ברוקלין פיצה. צילום: יולי גורודינסקי

ברוקלין

ארוחות בוקר ובראנץ' הסופ"ש המוצלחים ביותר: בנדיקט

הארוחות הנדיבות של הבנדיקט מפציצות במנות שגורמות לתל אביבים לאבד כל שיקול דעת. לא פלא שהעיר נוהרת לבנדיקט לאורך כל היממה לארוחה החשובה ביותר ביום. בינינו, סוד הקסם הוא בכלל בלילה, עם פרנץ' טוסט, מגדל פנקייקס או מלא לחמניות עם נוטלה לעת מאנץ'. מה שבטוח, בוקר של בוקרים היא הארוחה שאיתה מרביתנו מעדיפים לסגור את הלילה, כי אין סיכוי שאחרי שתי ביצי עין על תבשיל טקסני עם נקניקיות נצא לעוד יום של עבודה.

בנדיקט

בחירת המערכת: האחים

האחים יותם ואסף דוקטור יצרו פרפרזה תל אביבית עדכנית על נושא שיפודייה ישראלית, ובקיצור יש גריל ישראלי על אבן גבירול מאז 2011 . הסלטים בגרסתם היצירתית מוגשים בנדיבות, ומנות כמו ספייח טלה, קבב טלה וינעלהעולמבורגר מסבירות בדיוק למה המקום תמיד עמוס בסועדים. לפעמים אלה צעירים מבלים ולפעמים משפחות על טפן, אבל תמיד כולם עסוקים באינטנסיביות בזלילה אנרגטית. חוויית בילוי ואוכל שהם פאן טהור.

האחים

בר הקוקטיילים הטוב ביותר: Imperial Craft Cocktail Bar

הרבה ברי קוקטיילים טובים יש היום בתל אביב, אבל האימפריאל, מהאבות המייסדים של הסצנה, נשאר אחד האהובים, ובצדק: ההשקעה המטורפת במשקאות הנרקחים שם ממשיכה לייצר את הקוקטיילים המעניינים והיצירתיים בעיר, בווייב קולוניאליסטי ומקצועי.

מסעדת האחים. צילום: אנטולי מיכאלו

מסעדת האחים. צילום: אנטולי מיכאלו

אימפריאל קראפט קוקטייל

מסעדת החוף האהובה ביותר: מאנטה ריי

כבר 20 שנה שסועדים מדי יום, בכל מזג אוויר, ממתינים בסבלנות בכניסה למאנטה ריי לפתיחת המסעדה, שהוכתרה לא פעם ובצדק כנקודה הרומנטית ביותר בעיר. המיקום על חוף הים, העיצוב שנותן את כל הבמה לחוף הים, מגשי המזטים עצומי הממדים שהמלצרים מניידים בין השולחנות, מנות דגים ופירות ים שמעניקות את מלוא הכבוד הראוי לחומרי הגלם המשובחים, והאווירה הנינוחה. כל אלה הופכים את מאנטה ריי למקום שבאותו הזמן מתכתב עם הסצנה הים תיכונית על גבול תל אביב־יפו ובמקביל בורא מציאות אסקפיסטית מושלמת
ואופטימית.

מאנטה ריי

הבר הטוב ביותר: שאפה

השאפה התחילה בתור מספרה קטנה ושוקקת חיים, כשנשות המקום החליטו לפתוח בר קטן בהמשך הסמטה. כיום מדובר בכמעט רחוב שלם של בתי אוכל בשוק הפשפשים השייך לאותו צוות הקמה, כולל מסעדת אסיה הנהדרת. המקום פתוח כבר מהבוקר ומציע תפריט אוכל מלא ומצוין המתאים את עצמו לכל שעות היום. אבל לא רק בנהנתנות גרידא מתעסקים כאן; אנשי השאפה ידועים במעורבות החברתית שלהם, עם ערבי מחאה ותמיכה בפליטים ועוד שלל אירועים חברתיים ופוליטיים. בימי ראשון מוגש תפריט טבעוני, אם כי בכל יום נתון הטבעונים לא יתאכזבו כאן, ובשבתות יש משחקים והפעלות לילדים.

שאפה בר

בחירת המערכת: נילוס

הבניין באלנבי 33 , שפתח את שעריו כמלון הס בשנות ה־ 20 של המאה הקודמת, מאכלס עכשיו בערבים את המעמד היצירתי בישיבה לאורך הבר. ספר האורחים התחלף בתפריט אוכל עדכני, פעמון הבל בוי הומר בכוסיות צ'ייסר מקריסטל ופקיד הקבלה המנומנם בברמניות. נדמה כאילו המקום קפא בזמן: רהיטי עץ כהה, מדרגות לולייניות שמובילות לקומה עליונה, וילונות כבדים ומנורות שקועות בתוך תקרה גלית שנשארה מימי המנדט. הדרינק על הבר הוא חלק ממסורת, מתרבות, מהיסטוריה של אנשים שבאו לכאן כדי ליהנות.

נילוס

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV1 on: 1127911d3a532