אורנה ברביבאי מסירה את הכפפות: בעקבות החלטתו של ראש העיר רון חולדאי למנות לסגנו את חיים גורן, נציג החרד"לים והגרעינים התורניים בעיר, כמו גם כוונתו למנות את דוד לניאדו מסיעת הליכוד-עוצמה יהודית ליו"ר ועדת הביקורת העירונית – למרות הרשעתו בעבר בפלילים – פתחה יו"ר סיעת יש עתיד/התל אביבים במתקפה חריפה על ראש העיר וגינתה את התנהלותו האנטי-דמוקרטית.

>> רון חולדאי ומיטל להבי, אל תמכרו את המחנה שלכם // טור דעה
>> הקמפיין נגד "מאמינים" פוסל כל אדם דתי בעיר // טור דעה

במכתב שנשלח אל חולדאי מטעמה, הודיעה ברביבאי כי בכוונתה לערער על ההצעה למינוי בעלי תפקידים שתובא הערב בפני מועצת העיר וציינה כי הן "חורגות מהנוהג הדמוקרטי שאמור לשקף את רצון הציבור". ברביבאי פירטה שלושה סעיפים כאלה, ובראשם מינוי של גורן כסגן ראש העיר. "העובדה שהתבטא בעבר כנגד 'הדיקטטורה השיפוטית' ועסק רבות בחיזוק אחיזתם של הגרעינים התורניים בעיר, אינה מתיישבת עם הבטחתך לשמור על העיר כמגדלור לערכים ליברליים", כתבה ברביבאי. "העדפתך למנות סגן, דווקא מרשימה שאינה משקפת את רצון רוב הבוחרים בעיר, מקוממת ופוגעת בצביון העיר".

משם המשיכה ברביבאי אל מינויו המשונה של דוד לניאדו מהליכוד-עוצמה יהודית, מינוי שאין דרך לתאר אותו פרט לאובדן מצפן מוחלט של חולדאי. "תמוהה ביותר החלטתך להעמיד בראש ועדת הביקורת אדם אשר פורסם לגביו כי הורשע בעברו בפלילים", כתבה ברביבאי, "מדובר בניסיון בוטה להחליש את הוועדה לענייני ביקורת, ובעיקר: ניסיון של 'המבוקר' לבחור לעצמו את 'המבקר'. מן הראוי, וכך גם נהוג בכנסת ישראל, כי סיעת האופוזיציה הגדולה ביותר תעמוד בראשות הוועדה לענייני ביקורת. העובדה שאתה כראש העיר קובע את זהות יו"ר הוועדה, היא חלק מניסיון ברור למנוע כל ביקורת שמטרתה להציף בשקיפות מלאה סוגיות המחייבות טיפול. בנסיבות אלה, אני מבקשת להעמיד את עצמי לתפקיד יו"ר ועדת הביקורת".

בנוסף, התייחסה ברביבאי למה שנראה כמו ניסיון של חולדאי להחרים באופן מוחלט את חברי רשימת התל אביבים שחברו ליש עתיד, במה שנראה כמסע נקמה בציפי ברנד, ניסיון שבמסגרתו הוא מסרב לאפשר את מינויים לוועדות גם כחברי אופוזיציה. "החלטתך להדיר חלק מחברי רשימת 'יש עתיד והתל אביבים' המייצגים ציבור ליברלי בעיר, מונעת מהם לשאת בכל תפקיד בוועדות השונות במועצה, ומהווה פגיעה במנהל תקין ובקבלת תוצאות הבחירות. הרכב הוועדות אמור לבטא את מגוון הסיעות במועצה על פי גודלן היחסי. עד כה, המינויים לוועדות אינם משקפים את גודל רשימת 'יש עתיד והתל אביבים'. יתרה מכך, הבחירה של חברי הוועדות והעדפותיהם צריכה להיקבע בתוך הרשימות ובהסכמתן".

בסרטון וידיאו שהוציאה ברביבאי בשעות הערב היא פנתה אל חולדאי באופן אישי, תהתה אם "אתה באמת באמת חושב שהעיר שייכת לך ולא לתושבים?", וסיכמה ש"על עוצמה יהודית לא היית מוכן להגיד שלא תשב איתם, אבל על רשימת 'התל אביבים'? עד כאן. דמוקרטיה היא לא רק שם של כיכר. דמוקרטיה היא הדרך שבה אנחנו מצפים שתנהל את העיר".

אתמול בשעות הערב הפגינו כ-200 תושבים מתחת לביתו של חולדאי בשכונת תל ברוך, בדרישה שיקים קואליציה ליברלית המשקפת את תוצאות הבחירות המקומיות, בהן סחפו הרשימות הליברליות כ-75 אחוז מקולות הבוחרים בעיר. על פי גורמים בעירייה, חולדאי החליט לנקום בכל מי שקראו תיגר על שלטונו במערכת הבחירות האחרונה, לצמצם את יכולת ההשפעה שלהם במועצה למינימום ולהדיר מהקואליציה את רשימות יש עתיד/התל אביבים, כולנו העיר וחי – חילונים ירוקים, כולן רשימות שהעמידו מועמד משלהן לראשות העיר.

הערב יתקיים במועצת העיר הדיון שבמסגרתו מתכוון חולדאי להעלות את שני המינויים השערורייתיים שלו לאישור המועצה, שם צפויה להתקיים החל מ-18:00 הפגנה נוספת של תושבים נגד קואליציית חולדאי, בדרישה להקים קואליציה שתשקף את רצון הבוחרים בעיר.

• הבועה
• עיריית תל אביב
• רון חולדאי
• אורנה ברביבאי
• מחאת הדמוקרטיה
• ציפי ברנד

אחרי יום של היסטריה מוחלטת בבחירות המקומיות ברחבי תל אביב-יפו בגלל אחוזי ההצבעה הנמוכים ונבואות זעם על השתלטות חרדית-משיחית, הגיעו בלילה התוצאות ותושבי העיר החופשית יכולים לנשום לרווחה: תל אביב נשארת מעוז דמוקרטי וליברלי מובהק, הליכוד ועוצמה יהודית נכשלו בניסיונם להסתער על מועצת העיר וראש העיר יהיה רון חולדאי גם בחמש השנים הבאות. הפאניקה סביב אחוזי ההצבעה בעיר התגלתה כמוגזמת, כשבסופו של דבר אחרי ספירת המעטפות הכפולות יגיע אחוז ההצבעה בתל אביב-יפו קרוב מאוד לנתוני הבחירות הקודמות ומעל הממוצע הארצי.

>> מדווחים מהשטח: חג לדמוקרטיה. חג לבתי הקפה. חג לנהי אחוזי ההצבעה

בבחירות לראשות העיר טרם התפרסמו תוצאות רשמיות, והתוצאות הסופיות צפויות להתפרסם רק ביום חמישי לאחר ספירת המעטפות הכפולות של החיילים, אך לאחר ספירת כמחצית הקולות עמד חולדאי על כ-50 אחוז מהקולות לעומת 36 אחוזים לאורנה ברביבאי שקראה עליו תיגר מטעם יש עתיד, פער גדול יותר מזה שבו ניצח את אסף זמיר בבחירות 2018. המועמד השלישי, יובל צלנר, הפתיע כשזכה בכ-12 אחוזים מהקולות, אך לא הצליח לתרגם את התמיכה להצבעה לרשימתו, שמתנדנדת על סף כניסה עם מושב אחד במועצה.

ברביבאי מיהרה לברך את חולדאי על זכייתו כבר בשעות הבוקר המוקדמות, ואליה הצטרפה גם שותפתה במירוץ, ציפי ברנד מרשימת התל אביבים, אותה ייאלץ חולדאי לקבל כנראה שוב כסגניתו על אף מערכת היחסים הסוערת ביניהם לאורך הקדנציה הקודמת.

אחרי ספירת הקולות ב-99 אחוז מהקלפיות בעיר – כשקולות החיילים עשויים לשנות את התמונה המלאה – התפלגות הקולות בבחירות למועצה מסמנת הישג גדול לרשימתו של חולדאי עם 20 אחוז מהקולות, שעשויים להיתרגם לשבעה מושבים במועצה. מיד אחריה מתייצבת רשימת יש עתיד/התלאביבים, שעשויה להכניס כ-6 נציגים למועצה, ואחריה הרשימה המאוחדת של תנועות המחאה ומרצ עם הישג גדול של 16.6 אחוז מהקולות שיתורגם כנראה ל-5 מושבים במועצה. שלוש הרשימות הנ"ל לבדן מייצרות לחולדאי קואליציה יציבה במועצה, ואליהן צפויות להצטרף מרבית הרשימות הנוספות.

מי שיכולים להיות מעט מאוכזבי הם אנשי כולנו העיר, הרשימה היהודית-ערבית המשותפת, שקיוותה להפוך לרשימה השלישית בגודלה בעיר והסתפקה במקום הרביעי עם 7.7 אחוזים מהקולות, שעשויים לא להספיק ליותר משני מושבים במועצה. רשימת חילונים ירוקים של ראובן לדיאנסקי הגיעה למקום החמישי עם הישג נאה שיקנה גם לה כנראה 2 מושבים במועצה. נתן וולוך הנצחי, בן ה-86, יהיה גם במועצה הבאה לאחר שרשימת הגמלאים זכתה ב-4.3 אחוז מהקולות.

ובימין התל אביבי? ש"ס מובילה את ההצבעה העירונית עם 5.4 אחוז שעשויים לא להספיק ליותר ממושב אחד במועצה, ובעקבותיה מאמינים בתל אביב (4.6 אחוז) והרשימה המאוחדת של הליכוד ועוצמה יהודית עם 4.4 אחוז בלבד אחרי כל הרעש, הצלצולים וההיסטריה. רשימת תקווה חדשה מבית מדרשו של גדעון סער זכתה ב-3.8 אחוז מהקולות בלבד.

1. תל אביב אחת 20.6%
2. יש עתיד/התל אביבים 18%
3. מרצ-חוזה חדש 16.6%
4. כולנו העיר 7.7%
5. חילונים ירוקים 6.2%
6. ש"ס 5.4%
7. מאמינים בתל אביב 4.6%
8. ליכוד-עוצמה יהודית 4.4%
9. הגימלאים 4.3%
10. תקווה חדשה 3.8%

• בחירות 2024
• רון חולדאי
• אורנה ברביבאי
• מרצ
• כולנו העיר

בואו נתחיל מזה שאין לי שום דבר עקרוני נגד אורנה ברביבאי. היא נראית כמו אישה שצריכה להיות בפוליטיקה, עתירת הישגים כאלופה הראשונה בצה"ל, ומאז כניסתה לפוליטיקה היא מתנהלת גם בה באופן מעורר הערכה. אני אישה והייתי שמחה לראות יותר נשים בראשות יותר ערים. אין לי גם שום דבר עקרוני בעד רון חולדאי. גם אני, כמו כל אזרחית דמוקרטית סבירה, חושבת ש-25 שנים בראשות העיר זה יותר מדי. אבל הרצון בהתחדשות שלטונית ובייצוג נשי הם לא תנאים מספיקים כששוקלים למי להצביע בבחירות האלה, הן פשוט חשובות מדי.

>> למה לא חולדאי: צריך לדעת מתי ללכת הביתה. עכשיו זה זמן טוב

מערכת הבחירות הזאת לא הייתה הוגנת לברביבאי. היא לא הייתה יכולה לעשות קמפיין בזמן המלחמה, בעוד חולדאי כראש העיר שוטט לו בין חמ"לים והשיק פארקים חדשים ומחודשים ברחבי תל אביב-יפו. אבל גם כשהייתה לה הזדמנות לפרוץ את הדממה התקשורתית לגבי הבחירות, לא שמעתי ממנה שום דבר מעניין, שום חזון פורץ דרך לעתיד העיר, שום תפיסה חדשנית לגבי ניהולה. חיפשתי ראיונות שלה, חיפשתי התבטאויות מפתח שלה, חיפשתי סיבה באמת טובה להצביע לה. שמעתי רק הצהרות עמומות שגובלות בפופוליזם.

שום דבר שאורנה ברביבאי אמרה לאורך המרוץ שלה לראשות העיר, ועוד יותר מכך בדרכה הציבורית והפוליטית לפני כן, לא מעיד על זיקה מיוחדת לתל אביב. לפני הצגת מועמדותה היא מעולם לא התבטאה בשום נושא שקשור לתל אביב-יפו, ומעולם לא עמדה בקולניות לצד הרוח התל אביבית כשזו הותקפה שוב ושוב בידי מכונות הרעל של נתניהו. אני מוכנה להתערב שרוב תושבי העיר אפילו לא ידעו שהיא תל אביבית עד שיאיר לפיד שלח אותה לכבוש את בניין המועצה. גם חולדאי לא היה תל אביבי במיוחד כשנבחר לתפקיד ב-1998, אבל עברו 25 שנים ולזמן יש גם יתרונות. עכשיו הוא תל אביבי כמו פיתה ב-70 שקל.

הניתוק של ברביבאי מתל אביב מתגלה כמשמעותי כשהיא מדברת על סוגיות עירוניות מרכזיות ואקוטיות כמו דיור ותחבורה. לקח לנו, התושבים, כמה קדנציות טובות לשכנע את חולדאי לאמץ עמדות פרוגרסיביות בכל הקשור לתחבורה ציבורית, תכנון עירוני, שבילי אופניים והפסקת תעדוף הרכב הפרטי. אין לתל אביב זמן לשכנע עוד ראש עיר שמרן עם תפיסת עירוניות של רס"ר בבקו"ם שרוצה להוסיף נתיבים לכבישים כדי "לצאת מהפקקים" ולדאוג למקומות חנייה לכולם. מדבריה של ברביבאי בנושא נראה כאילו כלל לא עקבה אחר ההתפתחויות בתפיסה האורבנית בעשור האחרון, והיא לגמרי עשויה להחזיר את העיר לאחור בתחום החשוב הזה. דווקא סגניתה המיועדת, ציפי ברנד, הציגה חזון מעניין במהלך מערכת הבחירות ונראית כמו מועמדת מתאימה בהרבה ממנה.

יש הרבה דברים שצריך לשפר ולתקן בתל אביב, אבל אורנה ברביבאי לא שכנעה אותי שהיא בהכרח יודעת מהם וכיצד לשפר אותם. זאת תהיה הפעם הראשונה שאני מצביעה לחולדאי בכל מערכות הבחירות שהתמודד בהן, לא מעט כי הייתה לו קדנציה טובה שבה תל אביב התקדמה ברוב החזיתות. גם העמידה הנחושה שלו בקפלן נגד ההפיכה המשטרית עומדת לזכותו, בזמן שאת ברביבאי לא ראינו שם, לא שמענו מספיק ובטח לא בווליום הרצוי מול הגל הפשיסטי ששטף את הארץ, ממש כמו הבוס שלה יאיר לפיד. וזה כבר דיל-ברייקר אמיתי. אני רוצה ראש עיר אישה. אני רוצה ראש עיר חדש. אני אמתין בסבלנות להזדמנות הבאה. ולמועצה? תצביעו חוזה-חדש-מרצ. האנשים שהובילו את המחאה יודעים מה לעשות עם הקול שלכם.

• טור דעה
• בחירות 2024
• אורנה ברביבאי
• בחירות לעיריית תל אביב
• הבועה

1. בטח כבר אמרו לכם שהבחירות האלה, שנערכות היום, לא כאלה חשובות. בתל אביב-יפו זה אפילו נשמע נכון. על ראשות העיר מתמודדים שני מועמדים, שניהם ליברלים ודמוקרטים, שניהם בעד רוב מה שטוב ונגד רוב מה שרע, שניהם ינסו לשמור על העיר כפי שהיא מול הנחשול המשיחי. גם על תואר הסיעה הגדולה במועצת העירייה מתחרות רק רשימות ליברליות ודמוקרטיות, שוחרות שוויון וחופש, שמתחרות ביניהן מי יותר אוהבת להט"בים ומי יותר שונאת הפיכות משטריות. הניצחון של תל אביב עצמה בבחירות לעיריית תל אביב-יפו נראה מובטח. הוא לא.

>> איך לנצח בבחירות: כמה דברים שגם אתם יכולים לעשות ברגע האחרון
>> תל אביב בוחרת: כל מה שצריך לדעת על הבחירות בעיר. המדריך

2. כשתתעוררו מחר בבוקר, לתל אביב-יפו לא יהיה ראש עיר ימני. גם לא ראש עיר מושחת. בטח לא ראש עיר עבריין המקושר למאפייה השלטונית, כמו שהשכנים מהרצליה שוקלים אם להמליך על עצמם. גם הרכב הקואליציה במועצת העיר יהיה ליברלי ודמוקרטי, עם או בלי נציגות למיעוט החרדי והחרד"לי שהיה חלק ממנה לאורך מרבית 25 השנים האחרונות. אפשר להבין את מי שמרגיש שאין דחיפות מיוחדת בהצבעה היום. מערכת הבחירות שלא הייתה, הקמפיינים שהוקפאו בגלל המלחמה ולא הצליחו להתניע מחדש, המועמדים והמועמדות שלא הצליחו להעיר את הציבור, הכל מצדיק לכאורה את הנמנום והפיהוק שבהם מתקבלות הבחירות היום. תירוצים טובים בסך הכל.

תל אביב תנצח בבחירות בתל אביב-יפו. זאת תוצאה כמעט ודאית בלי קשר לזהות המנצח.ת במרוץ לראשות העיר. אבל הישג גדול לרשימות התומכות בהפיכה המשטרית יסמן שהניצחון הזה עשוי להיות האחרון

3. הבעיה עם תירוצים היא שלא הולכים איתם למכולת ולא בונים איתם דמוקרטיה. הבחירות האלה שונות מאוד מכל קודמותיהן בתל אביב, כי הן נערכות אחרי ניסיון הפיכה משטרית שעדיין מרחפת מעל ראשם של האזרחים, ותוך כדי המחדל הגדול בתולדות המדינה שעדיין מתמשך תחת הנהגתו הכושלת של נתניהו. האיום על הדמוקרטיה הישראלית הוא ענן שחור שמתנוסס מעל העתיד של תל אביב ומעל כל מה שכיף בעיר הזאת. במציאות כזאת אין לאף אחד פריווילגיה לוותר על ההצבעה שלו.

4. היום ומחר ידברו איתכם הרבה על אחוזי ההצבעה בתל אביב. הם יהיו נמוכים מהממוצע הארצי, כרגיל.כבר הסברנו בעבר מספר פעמים את העיוות שבחישוב אחוזי ההצבעה בתל אביב, עיוות הנובע מכך שבעיר רשומים כתושבים בערך 80 עד 100 אלף מצביעים שמרכז חייהם אינו בישראל, ולמרות שהם רשומים בפנקס הבוחרים אין להם כל כוונה ויכולת להצביע. מדי מערכת בחירות מפרסמת עיריית תל אביב-יפו את אחוזי ההצבעה המתוקנים, בניכוי מצביעי הרפאים הללו, אבל התקשורת ממשיכה לפמפם את אגדת אחוזי ההצבעה הנמוכים ולייאש את הציבור המעורב. זה גובל בהנדסת תודעה. ואתם הרי לא תתנו לאף אחד להנדס לכם את התודעה.

5. בשבועות האחרונים ניסו כמה מהרשימות המובילות במירוץ המועצה לנקוט באסטרטגיה היחידה שמדרבנת את הציבור לצאת מהבית ולהצביע: קמפיין הפחדה. הדמון הגדול בן גביר חבר בתל אביב לדמון הגדול נתניהו, ויחדיו כמפלץ דו-ראשי בעל אונה אחת משותפת הם רוצים להשתלט על מועצת העיר. במציאות, לעומת זאת, כל תוצאה מעל שני מושבים במועצה (מתוך 31 מושבים) תיחשב להישג עצום עבור הרשימה הפאשיסטית המשותפת. וכל מה שאתם צריכים לעשות כדי למנוע הישג כזה הוא לצאת ולהצביע. מלחמה יותר קלה מזו מזמן לא הייתה כאן.

6. תל אביב תנצח בבחירות בתל אביב-יפו. זאת תוצאה כמעט ודאית בלי קשר לזהות המנצח.ת במרוץ לראשות העיר. אבל הישג גדול לרשימות התומכות בהפיכה המשטרית – הליכוד-עוצמה יהודית, מאמינים בתל אביב (המורכבת מנציגי הבית היהודי ואגודת ישראל), ש"ס, ואולי גם תקווה חדשה בעקבות הפליק-פלאק העקום של גדעון סער – יסמן שהניצחון הזה עשוי להיות האחרון. אם אחוזי ההצבעה הנמוכים יובילו לעלייה דרמטית בכוחן, ראש העיר הבא יתקשה מאוד שלא לשלב אותן בקואליציה שלו במועצה והניצחון שלו יהיה חמוץ מאוד.

>> הבחירה הנשית: אם לא תצביעי – את מסכנת את כולנו
>> הבחירה הצעירה: חשבנו שתמיד תהיה לנו את תל אביב. טעינו

7. וזאת הבעיה: חולדאי גם כך נוטה לקואליציה של 31 חברים ולא התחייב שלא ישלב בה את רשימת נתניהו-בן-גביר, בטח שלא לגבי סגניו מש"ס והציונות הדתית. ברביבאי אמנם התחייבה, אבל לפחות ברמה הרטורית והתקשורתית היא הרבה פחות לוחמנית ונחושה מחולדאי בכל הקשור לניסיון ההפיכה. הדרך היחידה לחשק את ראש העיר הבא היא לצאת ולהצביע לאחת הרשימות הדמוקרטיות, כדי להשאיר את הרשימות המשיחיות-לאומניות בגודלן המזערי הנוכחי ולא לאפשר להן ייצוג וכוח שעולה על חלקן היחסי באוכלוסיה. לא צריך לשרטט לכם תרחישי אימה והפחדה. מספיק להסתכל על הכנסת הנוכחית.

8. אוקיי, אז הבנו למה הבחירות למועצה חשובות. אבל גם הבחירה בין רון חולדאי לאורנה ברביבאי חשובה. למרות הקרבה האידיאולוגית, יש להם חזון שונה מאוד בכמה מסוגיות המפתח של תל אביב (ובעיקר בתחומים הסופר-קריטיים של תחבורה ותכנון עירוני, בהם מציג חולדאי עמדות פרוגרסיביות יותר), והעיר תראה אחרת לגמרי תחת כל אחד או אחת מהם. ניצחון של ברביבאי יהיה הפתעה עצומה – הסקרים לא באמת קרובים, למרות מצג השווא שמנסים לצייר בתקשורת הימנית – אבל אחוזי הצבעה נמוכים יכולים לייצר הפתעות עצומות. אם אתם רוצים לייצר אותה או למנוע אותה – יש לכם דרך. זאת הדרך אל הקלפי.

• טור עורך
• בחירות 2024
• בחירות לעיריית תל אביב
• רון חולדאי
• אורנה ברביבאי
• שבעה באוקטובר