Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
היוצר של "בוג'ק הורסמן" מצא את המטרה הבאה שלו: יהודים
"אז בקיצור" (צילום/יחסי ציבור/נטפליקס)
רפאל בוב וקסברג חוזר מחרתיים אל המסך של נטפליקס עם "אז בקיצור", סדרה חדשה בהשראת משפחתו היהודית, ולפחות על פי דיווחים ראשונים מדובר בדבר הכי יהודי שאי פעם יוהד בהוליווד, בדיוק כשהאנטישמיות בארה"ב מזנקת תחת טראמפ לשיאים חדשים. וקסברג: "הרבה אנטישמיים עשויים ללמוד דבר או שניים"
בהוליווד אוהבים יהודים. זה ידוע וזה לא קשה, כי יהודים נמצאים בכל מקום בהוליווד: מפיקים, סוכנים, תסריטאים, פה ושם אפילו כוכבים. מה שהוליווד פחות אוהבת זה לראות יהודים על המסך, ובעיקר בטלוויזיה. אפשר לספור על יד אחת את מספר הסדרות שעוסקות ישירות במשפחות יהודיות, למרות הערך הקומי השמגיע בילט-אין, ואת זה רפאל בוב וקסברג הולך לשנות ממש עכשיו.
"Long Story Short" ("אז בקיצור") היא סדרת סיטקום חדשה של יוצר "בוג'ק הורסמן", הראשונה מאז הצלחתו המסיבית של הסוס המדבר, והיא הוקפצה בהפתעה על ידי נטפליקס לשידור בכורה שיתקיים כבר מחרתיים (22.8) כשהסדרה תעלה אל שרתי ענקית הסטרימינג. ב"וראייטי" כבר תיארו אותה כ"יהודית באופן בלתי מתנצל, בקטע הכי מצחיק וטוב שיש".
הסדרה, שכבר חודשה לעונה שנייה עוד בטרם עלתה הראשונה, מבוססת באורח רופף על חייו של וקסברג עם משפחתו כילד, נער ואדם בוגר ובהשראתם, ובמרכזה משפחה יהודית-אמריקאית טיפוסית של שני הורים ושלושה ילדים שזכו לשמות הנאים אבי, שירה ויושי. בפרמיירה שנערכה בלוס אנג'לס שלשום אמר וקסברג ש"הסדרה, בהרבה מובנים, היא על השמחה היהודית, ואני חושב שיהודים רבים יהנו מזה שיש מקום ליהודים, ואני חושב שהרבה אנטשימים עשויים ללמוד דבר או שניים".
בסדר, אתה סוס, אבל האם אתה יהודי? "בוג'ק הורסמן" (צילום: יחסי ציבור/נטפליקס)
במוקד קמפיין היח"צ לסדרה עמדו שאלות רבות סביב האנטישמיות הגואה בארצות הברית בעקבות המלחמה בעזה, סוגיה שהסדרה נמנעת ממנה לאורך העונה הראשונה. "אני לא רוצה לייצר תוכן שיגרום לאנשים להחרים את הסדרה מאיזשהו צד", הסביר וקסברג את ההימנעות ל-Vulture, "נצטרך להיכנס לזה באיזשהו שלב, אבל אני רוצה לעשות את זה בדרך שהגיונית לסדרה, שלא מרגישה דידקטית ולא נעשתה כדי לקבל נקודות. אף פעם לא היה רגע בארצות הברית שבו לא הייתה אנטישמיות". אוקיי, נדבר על זה כשהיא תצא.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
ניו יורק נגד ברלין: מי תארח את ארוחת השבת הכי גדולה בעולם?
680 קילו סלמון ל-3,000 איש, זאת היהדות שלנו. ארוחת שבת (צילום: שאטרסטוק)
ארבעה מגדולי השפים והשפיות היהודים בניו יורק יאצרו ארוחת שבת ל-3,000 איש בנובמבר כדי לשבור את שיא גינס לארוחת השבת הגדולה בעולם, המוחזק כרגע בידי ברלין. המשתתפים יהנו מ-680 קילו סלמון, 300 חלות ענק ושלל מתאבנים, ובעיקר מתחושת אחדות וקהילה נחוצות מתמיד. 54 דולר ואתם בפנים
דמיינו את הדינר פארטי הכי טובה שיש – רק עם עוד 3,000 איש ואישה ועם וייבים שמגיעים כל הדרך לשמיים. דמיינתם? עכשיו קבלו את ה-Big Shabbat, אירוע שאמור לכבוש את מרכז הכנסים "ג’אביטס נורת’" בניו יורק ב-21 בנובמבר. וזו לא סתם סעודת שבת: מדובר בניסיון לשבור את שיא גינס לארוחת השבת הגדולה בעולם, במטרה לעקוף את השיא הנוכחי המוחזק על ידי ברלין מאז 2015 – ארוחת שבת עם 2,322 משתתפים שנערכה לכבוד אתלטים יהודים על ידי מכבי דויטשלנד.
עכשיו זה תורה של ניו יורק להראות איך יהודים עושים את זה ואיך נראית קהילה. לתמונה נכנסת ארוחה כשרה לצמחונים ופסקטריאנים פאמילי-סטייל, כלומר מנות גדולות המוגשות למרכז השולחן, באוצרותם של שפים יהודים בולטים כמו עדינה סוסמן, ג’ואן נתן, ביג’י ברהאני וג’ייק כהן. במסגרת הארוחה יוגשו לא פחות מ-300 חלות גדולות, 680 קילוגרמים של סלמון, ואינספור מתאבנים – והכל ינוהל על ידי 10 שפים, 45 סו-שפים ו-156 מלצרים.
כל היהודים אצלי. ניו יורק (צילום: שאטרסטוק)
לפי כללי ספר השיאים של גינס, מרגע ברכת המוציא כל הסועדים יהיו חייבים להישאר במקום במשך שעה שלמה לכל הפחות כדי להכשיר את ניסיון השיא. אבל מעבר למספרים ולניפוץ השיא העולמי, מה שאמור להישאר עם הסועדים הוא תחושת הקהילה. הדלתות ייפתחו ב-17:45 עם מוזיקה חיה ומתאבנים, והארוחה תחל ב-18:00. זה הרגע שבו המשתתפים ייכנסו רשמית לסעודת שבת שעדיין עוסקת בטקס עצמו ובקשר אנושי – רק ברמיקס לאלפי משתתפים.
זה גם רגע סמלי עמוק עבור הקהילה היהודית של העיר, שעוברת מאז שבעה באוקטובר תקופה לא קלה. בגיבוי מענק של חצי מיליון דולר מה-UJA (קרן פדרציית ניו יורק לישראל), האירוע מגיע בעיתוי שבו חיבור, שמחה וגאווה קהילתית אסרטיבית הם אקט רב עוצמה של חוסן. גדי לוי ממרכז שטרייקר, ממארגני האירוע, דמיין את זה כ"הרבה יותר מארוחה שוברת שיאים: זהו כינוס רוחני חגיגי המשלב כובד ראש עם חדוות חיים".
הערב מבטיח להיות הרבה יותר מסתם חגיגת אוכל: במקום יוצב "כותל מערבי" קטן שבו האורחים יוכלו להשאיר פתקים (שאולי באמת יגיעו בסופו של דבר אל הכותל האמיתי בירושלים, לצד מוזיקה חיה, ריקודים והפתעות מיוחדות. כדי לשבור את שיא גינס, כאמור, המשתתפים חייבים לבצע צ’ק-אין עד 18:30 ולהישאר נוכחים פיזית עד 20:30. מחיר הכרטיס: 54 דולר לארוחה.עוד פרטים וכרטיסים כאן.רגע, למה שתל אביב לא תנסה לשבור אותו?
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
בגוון אינטימי, נוגה ומהורהר, הסרט החכם הזה מצליח לצבוט נפש יהודי
יהודים טובים. "כאב אמיתי". צילום: פוסטר הסרט
פרסום מחודש לרגל עליית הסרט לדיסני+: זה היה יכול להיות סרט ישראלי, אבל אצלנו הטיול לפולין שייך לנוער. ב"כאב אמיתי", ג'סי אייזנברג וקיראן קלקין יוצאים למסע שורשים שמצליח לדייק באפיון של הדמויות, לטפח טון נוגה אבל מצחיק, פסקול מעולה (עם הפתעת "הבה נגילה") והופעה אחת מוחצת
זה היה יכול להיות סרט ישראלי, רק שאצלנו את המסע למחנות השמדה עושים בתיכון, כשהראש מלא בדברים אחרים. "כאב אמיתי", שהוקרןבפסטיבל חיפהרגע לפני יציאתו למסכים, מבהיר שעדיף לצאת למסע הזה בגיל בוגר יותר, ולו משום שזה מניב קולנוע טוב יותר. סרטו השני של ג'סי אייזנברג כתסריטאי/במאי הוא מעין "באדי מובי" על שני דודנים בעלי אופי מתנגש, שיוצאים להרפתקה משותפת בדרכים. רק שהמסלול מתפתל בין מחנות השמדה לבית קברות יהודי ולבית סבתא בפולין, ולכן אף שלסרט יש גוון קומי (בגלובוס הזהב הוא התחרה בקטגוריית הקומדיה), ככל שהוא מתקדם גירוד הטראומה היהודית הרחבה מעורר את הכאב האישי החבוי.
דיוויד (אייזנברג, כמו שאנחנו מכירים אותו) ובנג'י (קיראן קאלקין) לא התראו הרבה זמן. בנעוריהם בנג'י היה המגניב שבין השניים, ודיוויד היה רגשן. בנג'י עדיין מגניב, ומתיידד בקלות עם אנשים זרים, אבל את שנותיו האחרונות הוא העביר על ספה בבית סבתו, בעוד דיוויד הקים משפחה ומתפרנס היטב משיווק ברשת. סבתם ניצולת השואה ביקשה בצוואתה ששני נכדיה יבקרו בבית שבו גדלה בפולין, ואף השאירה כסף עבור המסע. לכן אחרי מותה הם מצטרפים לטיול שואה מאורגן בהנחיית מדריך אנגלי (וויל שארפ מהעונה השנייה של "הלוטוס הלבן"), ולצד חברים נוספים בקבוצה – גרושה טרייה (ג'ניפר גריי שתיזכר לנצח כבייבי מ"ריקוד מושחת"), זוג מבוגר, ופליט אפריקאי שהתגייר והחליט לקחת את זהותו החדשה ברצינות מלאה. כל אחד מהם מאויר היטב בקווים זריזים, ותורם את חלקו לדינמיקה בקבוצה, המשמשת כתיבת תהודה ליחסים הלא פשוטים בין בני הדודים.
קשה להסביר עד כמה הסרט מדייק באפיון המרובד של הגיבורים, ובכוונון הטון הנוגה, שמותיר מקום לאירוניה בלי להיות עוקצני. דיוויד מאורגן ולחוץ, ובנג'י לא פעם עולה לו על העצבים בספונטניות שלו שנדמית חסרת אחריות, אבל ברור שהשניים אוהבים מאוד זה את זה, ולכן הסרט צובר בהדרגה רגש שתופס אותנו לא מוכנים. בפרץ נדיר של כנות דיוויד אומר לשאר חברי הקבוצה "אני אוהב אותו ואני שונא אותו. אני רוצה להרוג אותו ואני רוצה להיות הוא, כי הוא כל כך מגניב ולא שם זין". רק שבנג'י כן שם זין, ואפילו לוקח עמוק ללב. כך, למשל, הוא היחידי שחש לא נוח לנסוע במחלקה ראשונה ברכבת בפולין, בגלל האסוציאציה ההיסטורית של יהודים ברכבות בפולין. זה מניב התפרצות רגשית שמתפתחת באופן לא צפוי. בכלל, חלק מהנחות היסוד של דיוויד לגבי בן דודו מופרות באופן מפתיע ומבדר. אין שום דבר קלישאתי באופן שהדמויות מתנהגות ומגיבות, וגם לא בעיצוב הקולנועי של המרחב הפולני שבתוכו הן מחפשות את דרכן.
אייזנברג כותב תסריטים מגיל 16, אז גם החל לשחק. הוא גילם נער מתוסבך ב"חיים בין השורות" של נואה באומבך, ונראה שזה אחד המודלים שלו ככותב יהודי חילוני. אייזנברג לא הכיר את קאלקין (הלא יהודי) כשכתב את בנג'י, אבל התפקיד יושב עליו בול, ואף זיכה אותו בזכות מלאה בגלובוס הזהב. קאלקין עשה את בכורתו הקולנועית בגיל שבע ב"שכחו אותי בבית", בתפקיד אחיו הקטן של אחיו הגדול (וכוכב הסרט) מקולי קאלקין. בגיל 42 הוא נראה צעיר מכפי גילו, ומיטיב לגלם בחורים גחמנים ולא מנומסים שמסרבים להתבגר, כשם שעשה בסדרה "יורשים", אלא שכאן הוא טוען את הדמות בפגיעות עמוקה, ומספק הופעה מוחצת.
הפסקול היפהפה מורכב בעיקרו מאטיודים ונוקטורנים לפסנתר של שופן. זאת בחירה מפתיעה והגיונית גם יחד, כי שופן היה פולני, והמוזיקה הרומנטית שלו אינה נושאת מטענים בעייתיים, כמו בן דורו ריכרד וגנר, למשל. דווקא נוקטורן מס' 20, שנודע בכך שהציל את חייה של נטליה קארפ כשניגנה אותו בפני "הקצב מפלאשוב" אמון גת (שגולם על ידי רייף פיינס ב"רשימת שינדלר"), אינו נשמע בסרט. הפסנתר הבודד (בנגינת צבי ארז) תורם לגוון האינטימי, הנוגה והמהורהר של הסרט החכם הזה. וכשבמהלך ערמומי שופן מוחלף ב"הבה נגילה", זה מעלה חיוך וגם צובת. "כאב אמיתי" הוא אחד הסרטים הבולטים בעונת הפרסים הנוכחית – צופים לו מועמדויות לאוסקר בקטגוריות הסרט, התסריט ושחקן המשנה. הוא ללא ספק אחד היפים שבהם. 4 כוכבים A Real Pain בימוי: ג'סי אייזנברג. עם ג'סי אייזנברג, קיראן קלקין. ארה"ב 2024, 90 דק'
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
תטעמו: הטיש הגדול של הדיי עפאים בפסטיבל יהודי תל אביבי קטן
הדיי עפאים (צילום: אינסטגרם/ofaimme@)
הופ, הנה צץ לו מיני-פסטיבל לתרבות יהודית בשבוע הבא (5.12-3.12), ובמרכזו טיש סביב שולחן עם השף והחקלאי הדיי עפאים כשאיתו המוזיקאית דניאל רובין, ועוד חיבורים מפתיעים ובלתי שגרתיים של יהדות מחוץ לקופסה במופעי מוזיקה, ספוקן וורד, שירה ולימוד. זמן טוב לריקליימינג
אנחנו כמובן אוהבים תרבות, וכמובן שאנחנו אוהבים גם יהודים, וכך יוצא שתרבות יהודית משלבת שניים מהדברים האהובים עלינו ואנחנו ממש בעדה. כבר דיברנו לא מעט כאן בעבר ב"טיים אאוט" לאורך השנים על החשיבות שבריקליימינג ליברלי של התרבות היהודית-ישראלית, אבל במקום לדבר ולכתוב על זה יש לכם עכשיו את המיני-פסטיבל "יוצאים מגדר הרגיל" שאשכרה יעשה את זה ויתרחש בשבוע הבא (5.12-3.12) במרכז ברודט לתרבות יהודית בתל אביב.
יהודים טובים. מרכז ברודט לתרבות יהודית (צילום: נדב קרלינסקי)
האירוע הוא למעשה סדרת אירועים חגיגית של עיריית תל אביב-יפו, שיתקיימו לאורך שלושה ימים ויכללו חיבורים מפתיעים ובלתי שגרתיים ומופעי מוזיקה, ספוקן וורד, שירה ולימוד אשר נוצרו במיוחד לפסטיבלון הקטן. למשל? ובכן, בין היתר יארח המוזיקאי ונגן הקמנצ'ה המחונן יגל הרוש את הזמרת והיוצרת דניאלה ספקטור, אמני ספוקן וורד מובילים בסלאם ג'אם יתנו במילים על להיות יהודי-ישראלי אחרי שבעה באוקטובר, הסופרת שהרה בלאו תקיים סדנת כתיבה ואושיית התלמוד חיה גלבוע תנחה שיעור על חלומות בסוגיה תלמודית.
חיבור מפתיע ולא שגרתי. יגל הרוש (צילום: בן כהן)
מבחינתנו, שרק אוכל מעניין אותנו יותר מתרבות ומיהודים, האירוע המרכזי של הפסטיבל יתרחש ביום רביעי הבא (4.12, 20:00) תחת הכותרת הנאה "אורות גנוזים בצלחת", ובו יערכו השף והחקלאי הדיי עפאים והמוזיקאית דניאל רובין טיש מאיר לימים חשוכים, עם תורות, ניגונים וסיפורים חסידיים על תפקידו של האוכל בהעלאת ניצוצות והמתקת דינים בחיי יומיום. המופע מתקיים סביב שולחן, עם משקה להלבין עוונות ומאכלים מסורתיים. נשמע לנו כמו משהו שחייבים לטעום.
אוכל להמתקת דינים. הדיי עפאים (צילום ניקי טרוק)
מרכז ברודט לתרבות יהודית הוא מרכז ייחודי של עיריית תל אביב-יפו, הפועל במטרה ברורה לקרב בין קצוות – בין התרבות הישראלית העכשווית, כפי שהיא מתרחשת בתרבות ובאמנות, לבין הרוח היהודית והמסורת רבת השנים של יצירה יהודית. המרכז מאפשר היכרות עם תכני המורשת, התרבות וההיסטוריה היהודית, תוך גישור בין חלקיה השונים של החברה הישראלית. המרכז הוקם בתרומתה הנדיבה של משפחת ברודט באמצעות קרן תל אביב ובשנה שעברה עבר שיפוץ בעלות של 1.5 מיליון ש"ח. >> "יוצאים מגדר הרגיל", 5.12-3.12, מרכז ברודט, צייטלין 22.עוד פרטים וכרטיסים כאן
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
יהודי טוב: סוף סוף יש סיבת קיום לסדרת הדוקו של גורי אלפי
גורי אלפי, "היהודי החדש" (צילום: כאן 11)
כש"היהודי החדש" עלתה בכאן 11 בימי הקורונה, אף אחד לא הבין מה גורי אלפי רוצה מהחיים שלנו ולמה הוא מתרגש מהפרשת חלה אמריקאית. ספיישל ההמשך הוא הברקה ששואלת איך זה להיות יהודי בחו"ל אחרי שבעה באוקטובר. תשובות עדיין אין, אבל לפחות השאלות מעניינות ורלוונטיות לכולנו
את הביקורת הזאת צריך לפתוח בדיסקליימר: אני לא סובל את גורי אלפי. כן, כולם מתים עליו והוא מותק ומצחיקי והוא היה ענק ב"אסי וגורי" וב"מצב האומה", אבל אני לא סובל אותו.עם השנים הקול שלו החל להימאס עליי. זה התחיל בתוכנית לילה סבירה בקושי והמשיך עם כל מיני יציאות מפתיעות כמו התפקדות לליכודניקים החדשים, ואז הגיעה גם סדרת הדוקו "היהודי החדש", שהייתה מאתגרת ולא רק בגלל הנוכחות שלו על המסך, אלא כי לא הייתה שום סיבה לצפות בה. השאלה "מיהו היהודי החדש" פשוט לא הייתה מעניינת, ומלבד המון רגעים בהם גורי אלפי מתרגש מהיהדות, היא לא חידשה יותר מדי. כולם שכחו מ"היהודי החדש". כולם מלבד גורי אלפי.
נלך קצת אחורה: אי שם בשנת 2021, כשהיינו עמוק בקורונה, יצא גורי אלפי לחקור מטעם כאן 11 מיהו היהודי החדש בתפוצות, בסדרה תעודית שצולמה ברחבי ארה"ב. הסדרה כללה ראיונות עם דמויות מעניינות יותר ובעיקר פחות מזרמים שונים ביהדות, מדברים על היהדות שלהם ועל אופן האמונה שלהם. זו הייתה סדרה נטולת סיבה וטריגר. הופתעתי כשהתבקשתי לכתוב ביקורת על החלק הראשון של הספיישל החדש, "היהודי החדש: סרט מלחמה", אבל עם כל כמה שאלפי הפך לבלתי נסבל בעיניי עם השנים, חייבים להודות שסוף כל סוף יש סיבה לצפות בה.
לא קשה לראות מה קורה מעבר לים. האנטישמיות הרימה את ראשה המכוער באוניברסיטאות ברחבי העולם, למדינת ישראל אין הסברה, ולהיות יהודי בארצות הגולה הפך לדבר לא מובן מאליו. גורי אלפי חוזר לארצות הברית עם מרואיינים חדשים וישנים כדי לדבר איתם על היהדות באמריקה של אחרי השבעה באוקטובר. אין ספק שזאת שאלה הרבה יותר חשובה ומעניינת, שרבים נאלצים להתמודד איתה, כולל מאות אלפי ישראלים שתוהים אם זה הזמן לעזוב ומבינים שלחיות בחו"ל עכשיו זה לא רעיון טוב בכלל.
גורי אלפי זיהה את ההזדמנות הזאת, והאמת? הברקה. המצב החדש מכריח את גורי אלפי לחזור מוכן יותר וישיר יותר. הוא כבר לא מתרגש מהפרשת חלה, ולא משחק ביר-פונג עם חברי אחווה בקולג' אמריקאי. להפך. הוא מייצר ראיונות יותר מעניינים ורציניים, כמו שיחה קצרה עם סטודנט פרו-פלסטיני או סטודנטיות יהודיות בקולומביה. זה גורי קצת אחר, קצת מקורקע יותר, גורי שיש לו מה להגיד, ממש כמו גורי של פעם, אבל יותר מהאמצע. מה נעשה, גם אותו צריך לשמוע.
"היהודי החדש" היא תכנית שהקדימה את זמנה וגורי אלפי הבין את זה. שאלת המחקר המקורית, שהייתה לא מעניינת ולא רלוונטית לתקופה בה הסדרה שודרה, הפכה לשאלת מחקר עם יותר בשר: איך זה להיות יהודי בגולה אחרי השבעה באוקטובר? השיקוף של חוויית היהודי בניכר היא חוויה שראוי וכדאי לדון בה, כי ההסברה של מדינת ישראל לא עשתה שום דבר מתחילת המלחמה והמצב שלנו בחוץ לא מזהיר.
קשה לדעת לאן זה ילך בחלק ב'. אולי תהיה אמירה בסוף, אולי הרעיון הוא עצם החשיפה למצב מתוך הקהילות היהודיות, אולי שוב נצפה בגורי דומע מהתרגשות מדברים שהוא היה יכול לעשות בארץ באותה המידה. כך או כך, נקודת המוצא שלו הרבה יותר מעניינת ומבוססת מבעבר, הוא לא מפחד להקשות בשאלות והוא מתחיל לעבוד קצת כמו עיתונאי. האם הסדרה שינתה את דעתי עליו באיזשהו אופן? לא, הוא עדיין בלתי נסבל בעיניי, אבל לפחות הפעם זה מרגיש שיש לו מה להגיד.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
![בסדר, אתה סוס, אבל האם אתה יהודי? "בוג'ק הורסמן" (צילום: יחסי ציבור/נטפליקס)](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2019/10/bojack-reg-1000x667.jpg "בסדר, אתה סוס, אבל האם אתה יהודי? "בוג'ק הורסמן" (צילום: יחסי ציבור/נטפליקס)")
