רבבות מפגינים הגיעו אתמול (מוצ"ש) לעצרת התמיכה במשפחות החטופים בכיכר מוזיאון תל אביב, לכל הפחות בכמות כפולה מזו של השבוע שעבר, והוכיחו שהסוגיה צוברת תאוצה משמעותית בדעת הקהל ושהציבור הישראלי לא מתכוון לוותר לממשלה על תעדוף החזרת החטופים בראש סדר היום של מדינת ישראל. וכמו שאוהבים לומר במקרים כאלה, רק התחלנו.

כבר הערב (ראשון 19:00), תתקיים בכיכר עצרת המונית נוספת תחת הכותרת "עומדות לצד אחיותינו", המוגדרת במטה החטופים והנעדרים כ"עצרת זעקת נשים למען החזרת החטופות והחטופים" בהשתתפות כל ארגוני הנשים, ובהנחייתה של לוסי אהריש. בעצרת ישתתפו וינאמו גם לינוי בר גפן, לינור אברג'יל, ירדן ג'רבי וד"ר כוכב אלקיים לוי, והיא תכלול גם הופעה של ריטה. לפני ההפגנה תתקיים שרשרת אנושית למען שחרור החטופים בארץ ובעולם שתתחיל בשעה 17:30.

בעצרת שנערכה אמש הוחרפו הטונים נגד הממשלה ושוגרו לעברה מסרים נוקבים: "אנו מחכים לממשלת ישראל שתמלא את החוזה הבסיסי שהופר. "אנחנו כבר שילמנו את המחיר ב-7 לאוקטובר, עכשיו תורכם", כך נמסר ממטה החטופים והנעדרים בסיום העצרת. לצד נציגי המשפחות, הגיעו לתמוך ולשאת דברים נשיא המדינה לשעבר ראובן ריבלין ונשיא ארגון 'פנימה' ושר החינוך לשעבר, שי פירון. הזמר שלמה ארצי הגיע לתמוך במשפחות החטופים וביצע את השיר "יותר מזה אנחנו לא צריכים".

https://twitter.com/yazamilh/status/1722267795369697571

בעצרת נאמה בין היתר גם אורלי גלבוע, אמא של, דניאלה גלבוע (19.5) שנחטפה לעזה, שדיברה על ביתה ואמרה: "סיימתי את שלב החיבוקים והאמפטיה. אני רוצה לראות מעשים שיביאו את הבת שלי ואת החטופים הביתה עכשיו. אני פונה לנשים המכהנות בממשלה: אם הבת שלכן הייתה בעזה, מה אתן הייתן עושות?. אנחנו רוצים את כולם הביתה עכשיו". הערב, כאמור, אפשר יהיה להצטרף לזעקה שלה.

• תל אביב נלחמת
• מטה החטופים והנעדרים
• מוזיאון תל אביב
• לוסי אהריש
• ריטה

את הקונטקסט הרחב צריך להזכיר: רשת 13 נמצאת כבר תקופה ארוכה במשבר לא קטן. פורמטים שעלו – ירדו באותה המהירות; ההימור הגדול על גאולה אבן ו"שומרי הסף" נגמר בהתרסקות כואבת; וגם ברייטינג, יותר מדי פעמים לאחרונה ראו שם את הגב של ערוץ 14. גם הניסיון למתג את מחלקת החדשות כסוג של MSNBC ישראלית – לא צלח אפעס.עכשיו, "רשת" מנסה לעשות ניסיון נוסף ומחזירה שם מן העבר: לוסי אהריש, שהגישה בזכיינית תוכניות במשך שנים רבות (עוד בימיה בערוץ 2) חוזרת עם "שיחת היום" לשעה חדשה, 16:00 אחרי הצהריים, בניסיון להתחרות עם "מהדורה ראשונה" של קשת 12.

אהריש, כזכור, הועזבה בשעתו ממסכי רשת בנסיבות מעט מפוקפקות – זה קרה כאשר ערוץ 13 וערוץ 10 התאחדו, ובגוף החדש החליטו לקנסל את אהריש ולתת את המשבצת ליעקב אילון. למרות ש"שיחת היום" במתכונתה הקודמת הצליחה בכל מובן – גם חדשותית וגם רייטינגית – היא פשוט נעלמה מהמסך. אהריש צוטטה כמי ש"ידעה על ההחלטה להוריד רק מהטוויטר".על רקע הזה, גם הסיטואציה סביב חזרת התוכנית לא הייתה פשוטה: דוד ורטהיים מ"וואלה" פרסם כי לפני כניסת המנכ"ל החדש של רשת 13, אור צלקובניק, אהריש התבקשה להציב לידה "מנחה שיאזן אותה". בקיצור, אז כמו היום – אהריש לא עוברת חלק בגרון להרבה אנשים, גם בהנהלת הערוץ.

אבל גם אם היו רעשי רקע ולחצים, קשה לומר שזה ניכר על התכנית הראשונה של "שיחת היום" המחודשת שעלתה לאוויר אתמול (ראשון). בתחילת התוכנית, אהריש מקבלת את המושכות מאלמוג בוקר, שהגיש קודם את "חדשות היום" – בתוספת סרטון מבעלה, צחי הלוי (הם לא גרים ביחד? למה הוא צריך לשלוח לה סרטון דרך החדשות?).

אהריש, חמושה ב"מסא אל ח'יר" הקלאסי, יצאה לדרך – וכרגיל הטביעה חותם מיוחד. התוכנית נפתחה בשלושה נושאים שלא היו "שיחת היום" בשום צורה – מחאת העובדים הסיעודיים, מכת תאונות הדרכים וגם זיהום האוויר. מעין קול קורא לתקשורת שמתעסקת לרוב בשערוריה הפוליטית התורנית, שלא לדבר על הדיונים העבשים והריקים מתוכן על ההפיכה.אלא שלמרות הפתיחה האמיצה, אחרי הפתיח אהריש מביאה פאנל. כן, אלה כנראה חוקי הפוורמט של תכניות האקטואליה ב-2023, ולמרות שראינו אינספור וריאציות של ה"מעגל" הזה – ימני, שמאלני, דתי וחילוני וצועקים אחד על השני בענייני השעה – גם בתוכנית שיכולה להיות חדשנית ומחוץ לקופסא – הלכו על אותה השיטה הרגילה.

ייאמר לזכות "שיחת היום", שיחסית לז'אנר הם הצליחו לעניין – עם אורלי גולדקלנג, סגנית עורכת העיתון "מקור ראשון", אלון פנקס, הקונסול הכללי של ישראל בניו יורק לשעבר והפרשן המשפטי של הערוץ ברוך קרא. הפאנל נמנע מתחרות הצעקות הרגילה שרואים בדרך כלל באולפנים אחרים (מי אמר "אולפן שישי"?), ושני הפאנליסטים הצליחו להיות אינטיליגנטיים ולהתרומם מעל השיח הרגיל והמדכא. אמנם מדובר בכניעה לחוקי הפורמט, אבל תנו לי כל יום פאנל כזה – ולא כמו שיש במקומות אחרים.

אחרי שעברנו את זה, אהריש עוברת למה שאמור להיות הלחם והחמאה שלה – הסיפורים האנושיים. זה מתחיל בראיון (טוב מאוד) עם בן אור בלטוך, שעבר לינץ' בכפר ערבי במבצע "שומר החומות". השיחה השקטה והכואבת עם בלטוך, במסגרתה הוא גם מחה כנגד חוסר הטיפול במבצעי הלינץ' – הייתה חשובה. אחר כך, הגיעה כתבה של ספיר לוי על אזרחים שקנו דירות במסגרת "מחיר למשתכן" וסובלים מזיהום אוויר – עוד נושא שלא היה בלופ של המהדורות וקיבל במה מאוד מכובדת.

בסוף הגענו לגרנד פינאלה של התכנית: ראיון עם ראש השב"כ לשעבר, כרמי גילון, שהמשיך והביע את עמדתו (הדי ברורה) נגד הממשלה והשרים, גם מהזווית הבטחונית. גילון הוא מרואיין מצוין תמיד, אבל לי היה חסר משהו מהאומץ של אהריש בשיחה הזאת. במובן הזה, הראיון הזה הדהד קצת את הראיונות שהגישה אהריש במיזם "דמוקרטTV" (שאותו היא גם ניהלה בשלב מסוים) – פחות ראיון עיתונאי ויותר שיחת נפש, שבה אהריש מסכימה עם מה שיש למרואיין לומר ומהדהדת אותו.

וצריך להגיד שגם אם הסכמתי עם העמדות של אהריש ושל גילון – היה מקום לשיחה קצת יותר מאתגרת כלפי הטיעונים של גילון, ויכולת להביא שאלות גם מהצד השני. זה היה מעט מאכזב, אבל לא פגם בשורת הסך הכל של התוכנית שבסך הכל היתה טובה.

לוסי אהריש היא מגישה קלאסית של דור העיתונאים הנוכחי. הימים הישנים של מגישים מעונבים ומאוזנים (לפחות כלפי חוץ), מחיים יבין ועד יעקב אילון (עם כל ההערכה), קצת חלפו מן העולם. נראה שאנשים מחפשים מתכניות האקטואליה שלהם משהו מעט יותר דעתני, פחות מתיימר להיות "בורר הגון" ויותר מי שמוכן לשלוח יד אל האש הבוערת. להגיד משהו, ולא לפחד להיות חד או פרובוקטיבי.המהדורות הקלאסיות של שמונה בערב נמצאות בירידה מתמדת. מנגד, הפורמטים שבהם אקטואליה כן עובדת – היא של מגישים שבאים מתוך תפיסת עולם ברורה. בן כספית וינון מגל ב-103FM, גם אותו כספית יחד עם עמית סגל ב"פגוש את העיתונות" של קשת. זוהי רוח הזמן, כנראה.

אבל הניסיון (המדווח, ב"רשת" סירבו להגיב על הדיווח של ורטהיים) לאזן את אהריש הוא בעיניי פספוס גדול. אהריש הוכיחה כבר בעבר שהיא מסוגלת להכיל בתוכה את המורכבות. גם להיות ערביה שגדלה בישראל, גם להבין את הצד הישראלי ולא פעם למתוח ביקורת על בעיות בתוך החברה הערבית, גם לערוך את הראיון הקרינג'י והבלתי נשכח עם בנצי גופשטיין (היום שותף בשלטון), וגם לבקר את הפוליטיקאים הערבים באותה הדרך.

עד כמה נשאר מהקול המיוחד של אהריש גם בפורמט הזה? קשה לשפוט על סמך תכנית אחת כמובן, וזה יצטרך להיבחן עם הזמן ובאורך רוח (משהו ש"רשת" לא ממש מצטיינת בו בשנים האחרונות) – אבל לטעמי אפשר לנצל יותר את היכולת שלה. הדעתנות נמצאת שם, אבל יכולה להיות נוכחת הרבה יותר. "שיחת היום" מצליחה להיות שונה בנוף של שידורי האקטואליה בארץ, שזקוקים לשוני הזה. עכשיו נשאר לרשת 13 רק להפסיד ולפחד מהמגישה שנתנו לה מיקרופון – ולתת לה לפרוח.
>> שיחת היום, ראשון-חמישי 16:00, רשת 13

• ביקורת טלוויזיה
• המסך
• רשת 13
• לוסי אהריש
• אקטואליה

• Facebook
• Twitter
• Email

קונספירטורים חובבי זמרים יקרים, אל תשכחו את הדרך שלכם. הגעתם עד כאן חרף כל פיצולי הפרקים, משיכות הזמן והניחושים הגרועים של שחר חסון, זה לא הזמן לפקפק בניחושים שלכם. נכון, נשארו פרקים ספורים לקראת הסיום ובהפקת הזמר במסיכה עושים הכל כדי לבלבל אותנו עם רמזים סותרים, אבל אנחנו עם חזק של משוגעים עם גוגל, וגם ההטעיות הגדולות ביותר לא עובדות עלינו. לראייה, למרות שניסו שוב ושוב לשכנע אותנו שהחסידה שומרת מסורת ונגיעה, כבר לפני שלושה שבועות ננעלנו על לוסי אהריש, והעקשנות השתלמה על אחת אפיים.

הנה ממש כאן ידענו שזו לוסי

כך גם הפרק (המפוצל) השבועי דגל באותה הגישה, רמזים שאמורים להפנות אותנו לעבר האדם הלא נכון. הנה טיפ פשוט: אם הרמז קל מדי, כנראה שהוא לא נכון. ובהמשך לספק שניטע בי בשבוע שעבר, בואו נתחיל עם התרנגול. בשבוע שעבר היו לנו כמה רמזים בוטים לעבר יהודה הלוי שאמנם גרמו לי לפקפק, אבל לא להשתכנע. ובהתאם, גם השבוע היו רמזים בוטים, הפעם לעבר אביב אלוש, כולל האמירה "לא שוכח מאיפה באתי" עם לחמים (שעל פניו, מתייחס לתפקידו כאופה ב"להיות איתה" ותנועת ערבוב קפה קומפלט מהפרסומת). מישהו אמר אביב אלוש? אה, כן, שחר חסון. כבר סימן שזו תשובה לא נכונה.

בפועל, כשמחברים כל תמונה למספר שלצידה (בדומה לסדרת רמזי המכירה הפומבית של החסידה), התמונה משתנה. לצד הלחם מופיע התמחור 2013 ש"ח, השנה שבה צחי הלוי שיחק ב"בית לחם", עליו זכה גם בפרס אופיר. על התמונה של לינור אברג'יל מופיע המחיר 613 ש"ח, שמתייחס לנשואיה לשחקן הכדורסל שאראס (התחתנו ב-2006 עם שחקן מספר 13), בדומה לנישואיו ללוסי "החסידה" אהריש. התמונה של אפרת דור, ששיחקה איתו ב"המוסד", לוותה במספר 276. איזה קטע, הסרט "המוסד" יצא בדיוק ב-27.6. ודין דין אביב עם 555? לבנו קוראים דין, חמסה חמסה חמסה.

עבור שתי הנשים הנותרות בתחרות, השפירית והיעל, הרמזים היו כל כך ברורים עד שגם השופטים כבר לא טעו. דווקא אצל היעל, הרמזים הכלליים לא תרמו יותר מדי (יאללה, תנו לנו מספרים ונפצח), אבל סוף סוף קיבלנו את האישור לו חיכינו מצדי צרפתי שקולה של היעל הוא אכן קול גלית גיאת. אוקי, נפצח לפחות רמז אחד – "כאן גרים בכיף הזוג הזוהר דוד והיעל", מתייחס לבן זוגה מהניינטיז דדי זוהר. בנוגע לשפירית, הרמז הברור לרבקה מיכאלי ("לא דיברתי איתה שנים") מתייחס להופעת הפריצה שלה אצל רבקה ב"סיבה למסיבה". הסיבה שאמא של רינת מסמסת לה באנגלית מתייחסת לסוזי סורפרייז, שכן שמה של אמא של רינת היא סוזי.

גם הדרקון לא עשה לשופטים חיים קשים, גם באמירותיו שמתקשרות בדיוק לראשית הקריירה כדראגיסט ("התחלתי בדברים פרובוקטיבים"), וגם תמונתו של אלי כהן (שאפשר לראות כא.כהן, כמו שציין עידו, רק שהוא לא מתייחס לאסי כהן, אלא לאיציק כהן), והאוטובוס (יש בית ספר לנהיגה באוטובוסים של איציק כהן) וכמובן, "עטוף בסוכר ובנצנצים". אם כן, היחיד שהשבוע לא זכה לרמזים משמעותיים חדשים היה הפלאפל, שלמרות העקשנות על שגיא ברייטנר, אני דובק בניחוש של אורי ששון, בעיקר בזכות שני רמזים: הכותרת "מגע הרוך גובר על המכה", שמתייחסת למשמעות המילה ג'ודו ביפנית (דרך רכה) והכותרת "כמו צליל מיתר שמתנגן: הפלאפל חוזר לאהבה הראשונה שלו", שמתייחסת לבת זוגו, מיתר בילו. ניסיון יפה, אנשי הזמר במסיכה. את שחר חסון אתם אולי יכולים להטעות, אבל לא אותנו.

• המסך
• הזמר במסכה
• לוסי אהריש
• טלוויזיה ישראלית
• קשת
• ריאליטי

• Facebook
• Twitter
• Email

התנועה הפוליטית-חברתית "דרכנו" יוצאת בקמפיין מימון המונים ל"מיזם פורץ דרך של שידור חופשי" בהובלתה של לוסי אהריש.בתחילת השבוע, כזכור, פוטרה אהריש מתפקידה כמגישת מגזין התרבות היומי של כאן 11 יחד עם קובי מידן (שבוע בלבד מאז הצטרפותה לתוכנית), לאחר שהנחתה את עצרת המחאה הדיגיטלית של תנועת "דרכנו" למען הדמוקרטיה.

אהריש: "בשבועות הקרובים נחשוף יותר פרטים על המיזם. אני יכולה רק להבטיח שנפתח אותו מתוך תחושת אחריות למדינה ושותפות גורל של כל מי שחי כאן, מימין, משמאל ומהמרכז, יהודים וערבים"

המיזם, לפי פרטים ראשוניים, אמור להיקרא "דמוקרט.TV" ולכלול בשלב ראשון פיילוט לתוכנית חדשות בהובלתה של אהריש, אך הכוונה היא לבנות סביבה מערך תוכן רחב יותר. ב"דרכנו" מבקשים מהציבור שותפות חודשית קבועה בסכום של 20 שקלים ומעלה, ומסבירים ש"לוסי השמיעה את קולה הצלול והחד נגד הגזענות, נגד הפילוג, נגד ההסתה ובעד הדמוקרטיה, המתינות והיכולת שלנו כחברה לכבד איש את רעהו ולחיות כאן יחד, למרות השוני וחילוקי הדעות. בערב המרגש בו השתתפו למעלה מחצי מיליון צופים, לוסי השמיעה את הקול של רבים מאיתנו, ולא ניתן לאיש להשתיק אותנו".

אהריש עצמה סירבה לפרט בשלב זה אך אמרה ש"אני מאמינה ומקווה שזו תחילתה של דרך חדשה ואמיצה, עם שותפים רבים, לייצר את התקשורת ואת העיתונות שאזרחי ישראל זקוקים לה, באמת ללא מורא ובאמת ללא משוא פנים". והוסיפה כי "בשבועות הקרובים נחשוף יותר פרטים על המיזם. אני יכולה רק להבטיח שנפתח אותו מתוך תחושת אחריות למדינה ושותפות גורל של כל מי שחי כאן, מימין, משמאל ומהמרכז, יהודים וערבים. זו הרפתקה שמתחילה עכשיו ואני לא יודעת איך תסתיים, אבל לא נוכל להסתכל לילדים שלנו בעיניים אם נדע שלא ניסינו".

בעקבות פיטוריה של אהריש והסיקור התקשורתי הרפה של הניסיונות לשתק את הרשות השופטת והמחוקקת, קראו רבים להקמת ערוצי אקטואליה חדשים ובלתי תלויים. "חשוב לנו שבישראל תהיה עיתונות חופשית, אמיצה, בועטת ובלתי מתפשרת", נמסר בהודעה של "דרכנו", "עיתונות שלא תחשוש לעסוק בבעיות האמתיות של אזרחי ישראל. עיתונות שתביא את המורכבות והעומק שבסוגיות שמעסיקות את כולנו".

• המסך
• טלוויזיה ישראלית
• עיתונות
• לוסי אהריש
• חדשות
• כאן 11

• Facebook
• Twitter
• Email

הערב (רביעי) בשעה 20:00 יתקיים בבית ביאליק בתל אביב, בפעם השנייה, טקס הענקת אות האיש ההולך לאקטיביזם. הטקס יתקיים בהנחיית לוסי אהריש ובין היתר יופיעו על הבמה הרכב ההיפ הופ סיסטם עאלי. הטקס הוא יוזמה משותפת של Time Out תל אביב, בית העיר ויוצר האיש ההולך אילן גולדשטיין ואיתן ברטל. 12 אקטיביסטים בולטים בתחומים שונים שמקדישים את חייהם לשינוי ועשייה יקבלו את אות ההוקרה. האנשים שנבחרו השנה בקפידה מתוך עשרות מועמדים, הם מהמשפיעים והאקטואליים ביותר בעיר ובישראל כולה.

>> שידורי התעמולה חזרו לטלוויזיה והכוכב שלהם הוא מנחם בגין

מי הזוכים שפועלים לשינוי חיינו לטובה? אור-לי ברלב, שזוכה על מאבקה המתמשך נגד השחיתות שבא לידי ביטוי במאבק נגד מתווה הגז ובמחאת השחיתות סביב חקירות נתניהו, דוד מזרחי על פעילותו בקרב בני נוער למיגור הגזענות והאלימות, לינור דויטש, על פועלה כלוביסטית של הציבור בכנסת ומייסם ג'לג'ולי, על מאבקה נגד אלימות במשפחה בחברה הערבית ולקידום נשים בשוק העבודה.

אותות הקרה נוספים יוענקו לניצן כהנא, שבהישגיה ניתן למנות את קידום החוק הפללת הלקוחות בזנות, באנצ'י סלמסה, אחותו של יוסף סלמסה, שהפכה לאחת ממובילות מחאת יוצאי אתיופיה, תומר אביטל, עיתונאי עצמאי שפועל למען שקיפות וצמצום השחיתות, בית סיסטם עאלי, ורד נבון שנאבקת להצלת עצי הפיקוס והדקל העתיקים בשדרות ירושלים, שרון שפורר, העיתונאית האמיצה ושושקה אנגלמאיר, על עידוד אקטיביזם נגד הגזענות והשחיתות באמצעים אמנותיים ותרבותיים שמושכים תשומת לב רבה.

• אקטיביזם
• סיסטם עאלי
• עירוני
• אות האיש ההולך לאקטיביזם
• לוסי אהריש