כמה רחוקה מדינת ישראל מליגליזציה מלאה של קנאביס? אם הייתם שואלים את השאלה הזאת לפני שנתיים, התשובה הייתה שהמרחק קצרצר, יש הסכמה רחבה בכנסת, יש תמיכה עצומה בציבור, יש תעשיית קנאביס טכנולוגית שהולכת לכבוש את העולם. אבל בישראל של עידן ההפיכה המשטרית התשובה היא שהחלומות הירוקים על תעשיית קנא-טק שתפריח את השממה, תעשיר את קופת המדינה ותסלול את הדרך לשינוי דרמטי בחקיקה, ניצבים בפני אתגרים גדולים כדי לממש את הפוטנציאל המובטח.

פיתוחים טכנולוגיים לשוק הקנאביס העולמי היו אמורים להיות הבשורה הגדולה של ישראל לעולם ולמדינת ישראל עצמה. לפי דו"חות משרד האוצר ומשרד הבריאות שפורסמו ב-2017, הצפי בעקבות רפורמת הקנאביס הרפואי של 2016 הייתה להכנסה שנתית של 4 מיליארד שקל. חוות גידול הוקמו, המשקיעים שפכו כסף על סטארטאפים בענף הכלכלי הבא של ישראל, שלל חברות קנאביס נכנסו לבורסה בהערכות שווי גבוהות ומסחרות, אישי ציבור וסלבז שונים ומשונים הצטרפו כמשקיעים והרימו את יחסי הציבור לשמיים.

אבל בשנה האחרונה התברר שהענק הירוק עליו חלמו כולם נמצא במשבר ומשגר אותות מצוקה, כשעל פי פרסומים בעיתונות הכלכלית חברות הקנאביס הנסחרות בבורסה מתקשות במיוחד לשגשג ולפרוח. מה השתבש? פחות או יותר הכל, אבל מתווה חדש של משרד הבריאות שהוצג כטיוטה להערות הציבור לפני כחודשיים – רפורמה שלישית בענף תוך שמונה שנים – תנסה לתקן את העיוותים שיצרו קודמותיה ולהתניע מחדש את התקווה לעתיד ירוק יותר.

אתגר הרגולציה: מה מעשנים שם?

האתגר הגדול ביותר שניצב כרגע בפני כל מי שאכפת לו מקנאביס, הוא לתקן את הרגולציה השבורה כתוצאה משתי רפורמות כושלות. איך הגענו למצב הזה? קחו אוויר והישארו עמנו: לאחר אישור רפורמת הקנאביס של 2019, אושר גם ייצוא קנאביס רפואי מישראל. בפועל, בגלל שלל ענייני רגולציה, רק ב-2021 שוגר משלוח קנאביס ישראלי ראשון אל העולם. ההליך המסורבל של רגולציית הייצוא והעיכוב שנלווה אליו הוביל לסגירתן של חברות גידול קנאביס רבות, חברות נוספות שרדו במקום לשגשג, חלקן אפילו הקימו במקביל חוות גידול גם במדינות אחרות (כמו Together פארמה שהקימה חוות באוגנדה) כדי לא להיות תלויות בגחמות הרגולציה הממשלתית.

חוסר היציבות הפוליטי בארץ מאז 2019 הוביל לכך שהממשלות אינן מתפקדות כלל, הפקידים מתחלפים בתדירות גבוהה, והשרים אינם מספיקים אפילו לגבש דעה בנושא לפני שהם מתפזרים לבחירות חדשות, כך שאיש אפילו לא עשה ניסיון של ממש להתיר את הסבכים הרגולטוריים. במקביל ובחלמאות בלתי נתפסת, כתוצאה מהמחסור שנוצר בשוק המקומי בגלל סגירתן של חוות גידול, אישרה הממשלה את פתיחת השערים בפני יבוא קנאביס רפואי, בטענה שהמגדלים המקומיים ישלימו את הפער וידחקו את היבואנים לנישה. ובכן, נכון לתחילת 2023, היבוא תופס כבר נישה קטנה של 35 אחוז משוק הקנאביס הרפואי בישראל. כפיים.

שלל צ'ופרים והקלות חולקו ליבואני קנאביס רפואי, כולל הקלות מרחיקות לכת על רישיונות לייבוא קנאביס בבקרה מופחתת, כך שהדרישות הרגולטוריות מהקנאביס הרפואי שמגיע מחו"ל נמוכות בהרבה מאלה שמוצבות בפני יצואני קנאביס ישראלים. התוצאה: פגיעה נוספת, קשה במיוחד, בתעשיית הקנאביס הישראלית הצעירה. הניסיונות לתקן את רצף התקלות הרגולטריות במהלך הקדנציה הקצרה של ממשלת בנט-לפיד, נתקלו בחומת וטו מוחלט מצד מפלגתו של בנט. מהממשלה הנוכחית אף אחד אולי לא ציפה לשום דבר, אבל "רפורמת הקנאביס 3" שהציג מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב היא בדיוק מה שהדוקטור רשם לטיפול במשבר הזה.

מתווה הקנאביס הרפואי החדש של משרד הבריאות, כפי שהוצג לציבור, מתכוון לתקן את המצב האבסורדי ומכיל תקווה להתנעה מחודשת של הענף כולו, כשהדגש הוא על הפחתת הרגולציה לחברות קנאביס מקומיות והשוואתה לתנאי הרגולציה של חברות היבוא, הקלות למגדלים וליבואנים בפיקוח על המוצרים, והחלפת שיטת הרישיונות למטופלי קנאביס רפואי במרשמי רופא שגם רופא משפחה יוכל לחדש. זאת בשורה גדולה, אבל זה יצטרך לקרות מהר.

אתגר הרישיונות: מי הקפיא לנו את הקנאביס?

אתגר נוסף שניצב בפני פורצי הדרך החלוציים של תעשיית הקנאביס הישראלית הוא הקיפאון בשוק הקנאביס הרפואי בישראל. אחרי שמספר המטופלים ובעלי הרישיון לשימוש בקנאביס רפואי עלה מ-34 אלף ב-2019 ל-124 אלף ב-2022, הצפי של כל מי שמעורב בתחום היה שבמהלך 2023 יחצה מספר בעלי הרישיון את קו ה-200 אלף. אלא שמאז תחילת השנה נעצרה חלוקת הרישיונות בחריקת בלמים ורק כ-300 מטופלים חדשים מקבלים את הרישוי הנכסף מדי חודש.

למה זה קורה? ובכן, תיראו מופתעים ותזרקו ניחוש פרוע, אבל כפי הנראה משרד הבריאות משהה את הליכי הענקת הרישיונות הקיימים לקראת המתווה החדש שמתנסח בימים אלה. בכאוס הנוכחי שנוצר ברפורמה הקודמת, ישנם רק כמה מאות רופאים ברחבי הארץ שקיבלו אישור ממשרד הבריאות להעניק רישיונות, ומתוכם רק עשרות שעוסקים בכך בפועל. אם כיום קיימים כ-130 אלף מטופלים, זה אומר שמספר רופאים צנוע צריך לבצע 260 אלף חידושי מרשם בשנה. לאחרונה שלל משרד הבריאות ממספר רופאים את הזכות למתן הרישיון לקנאביס, כי ניכר לטענתו שעשו זאת מבלי אבחנה והבחנה.

על פי המתווה החדש של משרד הבריאות, שיטת הרישיונות תבוטל ויורחב משמעותית מספר הרפואים הרשאים להעניק מרשמים. בנוסף, חידושי המרשם יבוצעו כמעט אוטומטית בחסותו של רופא המשפחה. שינוי כזה עשוי להכפיל את מספר המטופלים בקנאביס תוך זמן קצר ולהזניק מחדש את העלייה במכירות. עד שזה יקרה, ההערכות הן שכ-25 אחוז מהישראלים הבוגרים צורכים קנאביס באופן קבוע או מזדמן, עם רישיון ובעיקר בלעדיו, והשוק השחור והפלילי של הקנאביס מגלגל באין מפריע כ-10 מיליארד שקלים בשנה, הרבה הרבה יותר משוק הקנאביס החוקי והמפוקח. וגם זה חייב להשתנות בדחיפות.

אתגר הייצוא: איזראלי קנאביס לאן?

כישלון רפורמת הקנאביס של 2019 פגע כאמור במיוחד בענף הקנאביס לייצוא. העיכובים איפשרו למדינות מתחרות לתפוס את מקומן בשוק וכעת תצטרך רפורמה נוספת לתמרץ ולחזק את יצואני הקנאביס הישראלי כדי לסגור את הפער.

טיוטת המתווה החדש של משרד הבריאות לא רק תפחית את הרגולציה על היצוא, אלא גם תוציא את זני ה-CBD של הקנאביס מפקודת הסמים המסוכנים (כפי שכבר נעשה גם במדינות אולטרה-שמרניות כמו איטליה ויוון), מה שיכול לייצר אפיק הכנסה נוסף לחברות הגידול. קנאביס עשיר ב-CBD אינו ממסטל אך בהחלט משרה רוגע, והשוק העולמי של CBD ומוצריו הגיע בשנה שעברה לנפח של 6.4 מיליארד דולר וצפוי לצמוח עד 2030 בשיעור של 16 אחוז בשנה, כך שיש כאן תקווה.

היתרון היחסי של חלק מהחברות הישראליות בשוק הקנאביס העולמי טמון במחקר ביו-טכנולוגי המתקדם, בניסיון רפואי ומדעי מצטבר וביכולת להתאים זנים ספציפיים למצבים רפואיים ספציפיים. האתגר שניצב בפני המדינה הוא לסייע לחברות האלה לחצוב נישה עולמית של קנאביס בעל יכולות דיוק טיפוליות ורפואיות, בזמן שמרבית המשתמשים והמטופלים מעדיפים קנאביס עם אחוזי THC גבוהים ולא מיודעים לגבי החשיבות של התאמת זנים למטופל. אם סוג הפיתוח הזה יקבל רוח גבית ממשלתית, אפשר יהיה למקסם את יתרונות תעשיית הקנאביס הישראלית עם הפנים החוצה. בחנויות הקנאביס של קליפורניה אולי יעדיפו דברים אחרים, אבל מוסדות רפואיים הם קליינטים לא פחות טובים.

אתגר הציבור הסטלן: אז מה עם ליגליזציה?

המשבר בענף הקנאביס אינו בעיה של חברות הקנאביס ומטופלי הקנאביס בלבד. הוא בעיה של כל מי שתומך בליגליזציה של הצמח המיטיב, ועל פי כל הסקרים מדובר במיליוני ישראלים. צריך להיות ברורים בעניין הזה: ליגליזציה יכולה להתרחש רק תחת כנפיה של תעשיית קנאביס חזקה ומשגשגת. לחץ ציבורי מתמשך ואינטנסיבי הוא זה שהוביל ממשלות ברחבי העולם (וגם בישראל) לשנות את הגישה השמרנית שלהן כלפי קנאביס, ורק לחץ ציבורי בעוצמה זהה יוכל להשלים את המהפך.

לציבור הסטלנים ומטופלי הקנאביס בישראל יש הרבה כוח בידיים. מדובר בפלח אוכלוסיה עצום שחוצה מגזרים ומעמדות ונהנה מתמיכה רחבה בדעת הקהל ובזירה הפוליטית. אבל הציבור הזה לא יכול להסתפק יותר בהבטחות חסרות כיסוי של פוליטיקאים. יש בימים האלה מספיק על מה להפגין, אבל עתיד הקנאביס בישראל הוא סוגיה חשובה לעתיד המדינה, ואם נלחמים עכשיו על העתיד הזה אפשר להוסיף גם עוד סעיף למאבק. יש לציבור אינטרס כלכלי וצרכני מובהק בהצלחתה של תעשיית הקנאביס הישראלי ובגישה לתוצרת חקלאית מפוקחת וזולה יותר שתעשיר את קופת המדינה, אבל יש לו אינטרס ערכי מובהק לא פחות לסיים את העידן החשוך של המלחמה בצמח.

סטלני הוויד של תל אביב לא חשים צורך דחוף לצאת לרחובות למען קנאביס ישראלי, הרבה בגלל מדיניות אי ההפללה והשוק השחור הנגיש שהתפתח בטלגרם והפך את הקנאביס זמין וזול מתמיד. זאת אשליה מסוכנת. כמו שכבר ראינו, החירויות הדמוקרטיות שבריריות ומתנפצות בקלות. אפשר לתלות תקוות במתווה החדש של משרד הבריאות, להתפלל שיגיע בזריזות לשלבי יישום ולעשן משהו בהמתנה לממשלה, אבל אפשר גם לעזור לדחוף את רפורמת קנאביס חדשה, לחדש את ההפגנות למען הליגליזציה ואת הקמפיין למען מטופלי הקנאביס הרפואי שבשנים האחרונות משלמים יותר ויותר תמורת פחות ופחות. העתיד עדיין יכול להיות ירוק יותר, ורוד יותר, ובאיזה צבע שתרצו. רק תתעוררו.

• קנאביס
• קנאביס רפואי
• ממשלת ישראל
• בריאות
• נפתלי בנט
• אהוד ברק

כבר שנים שאנחנו התל אביבים משמשים שק חבטות לפוליטיקאי ארצנו. העובדה שהגענו לעיר הזאת מכל קצוות הארץ כדי לחיות חיים ליברלים וחופשיים לא מונעת מחברי הכנסת לדבר עלינו כאילו גדלנו על עצים בשדרות רוטשילד פינת מזא״ה. בשבילם אנחנו חייזרים צפונבונים ושותי אספרסו שחיים במציאות נפרדת ובמדינה משלנו. פייר, אם תל אביב הייתה הופכת למדינה מבודדת ועצמאית התור לכולי עלמא היה נחתך לפחות בחצי ועם זה אנחנו יכולים לחיות. האמת היא שהאיחול הכי טוב שאנחנו יכולים לאחל לעצמנו הוא להיות התל אביבים שהפוליטיקאים חושבים שאנחנו – אלה שלא עובדים ורק יושבים בבתי קפה כל היום. לכו תסבירו להם שאנחנו בעצם מרשים לעצמנו קפה בחוץ רק פעם בשבוע בלחץ, ושאנחנו קורעים את התחת בלי הפסקה כדי להיות מסוגלים לגור בדירה עם חצי דלת ולהשתמש בנייר טואלט מהמותג הפרטי של רמי לוי. בינתיים, ריכזנו לכם כמה מהפוליטיקאים שהכי לא מחבבים אותנו:

נפתלי בנט

זוכרים את התקופה שבה הסממן הימני קיצוני של הכנסת היה ראש הממשלה לשעבר שאנחנו מייחלים לשובו? גוד טיימס.אי שם בשנת 2014, כשהפוליטיקאים רק החלו לגלות את האינטרנט, נפתלי בנט, יו״ר הבית היהודי דאז, שיחרר את אחד מסרטוני התעמולה האייקונים: ״מפסיקים להתנצל – אוהבים את ישראל״. בסרטון הוא עצמו מגלם קריקטורה של היפסטר, שאופיינה ככל הנראה על ידי אדם שלא פגש היפסטר מימיו. בחולצת פלאנל וזקן מודבק מכפר גלעדי הסתובב בנט בין רוטשילד לנחמה וחצי וגילם תל אביבי שמאלני נחנח. השמועות מספרות על קיומה של גרסת במאי שבה בנט נעקף בתור לשירותים בברקפסט.

דודי אמסלם

נראה שחוץ מאוכלוסיית התוכים בישראל, לא קיימת עוד אוכלוסייה שחבר הכנסת אמסלם לא הפיץ כלפיה דברי שנאה מלאים בסטראוטיפים, וגם התל אביבים ומדינתם זכו לא פעם לכבוד. לאחרונה זה היה במסגרת נאום הרולקסים המפורסם, ובתחילת החודש גם סיפר איך הלך למשרד הפנים כדי להוציא דרכון למדינת תל אביב, בעקבות השתלטות השמאל על העיר, לדבריו. את הממשלה הקודמת הוא האשים בהיותם ״צפונבונים אשכנזים, בעיקר בגבולות רעננה-תל אביב״. כן רעננים, נפלתם גם אתם לסירה שלנו.

בצלאל סמוטריץ׳

הרבה לפני שהכיר לנו את הגרנדמייזר שלו, בצלאל סמוטריץ׳ הסתכסך עם מדינת תל אביב. אי שם בשנת 2020, שבה קורונה היה דבר שקורה ואלדד יניב היה סוג של שמאלני, צייץ יניב: ״תל אביב היא הבית של יושביה, אם המשטרה תמשיך להתנהג ככנופיה של אוחנה ונתניהו היא תתקל בכוח נגדי״. סמוטריץ׳ צייץ בתגובה הכרזה על מלחמה: ״מדינת תל אביב נגד מדינת ישראל״. אתה ואיזה צבא, בצלאל?

מדינת תל אביב נגד מדינת ישראל.https://t.co/YswJe20SnS

— בצלאל סמוטריץ' (@bezalelsm)October 4, 2020

מירי רגב

מלחמה נוספת על מדינת תל אביב הוכרזה על ידי שרת התרבות דאז מירי רגב. רגב הלינה על מצב התרבות בארץ בו לדבריה נוצר מצב של ״שתי מדינות לשני עמים״ בין תל אביב לשאר חלקים בארץ, והודיעה שתילחם בתופעה עם הכלי הכי תרבותי שיש בארסנל: כאב. רגב אמרה: "מהשנה הבאה יכאב למוסדות התרבות בתל אביב, כואב כשלוקחים ממך גבינה 40% שומן". תל אביבית אמיתית הייתה יודעת שבעיר שבה חצי אחד רגיש ללקטוז וחצי שני טבעוני, הדבר הכואב באמת יהיה דווקא לתת גבינה 40% שומן.

מיקי זוהר

זוכרים שבינואר 2016 הוכרזה עצמאותה של מדינת תל אביב? לא? תנו לנו לרענן את זיכרונכם. זה נעשה על ידי חבר הכנסת מיקי זוהר, בראיון לניב רסקין בגל״צ, שם הוא אמר את הדברים המדהימים הבאים: ״תל אביב מתנהלת כמו מדינה בפני עצמה, אנשים לא מבינים את זה, היא לא חלק ממדינת ישראל – היא משהו נפרד לגמרי. זאת עיר שנוגדת את כל מה שקשור לרעיון היהודי במדינה״. קומו לשירת ההמנון – ״בנים״ של נונו.

אורלי לוי אבקסיס

האישה בעלת אלף הפרצופים ניסתה להיבחר לרשימת הליכוד בפריימריז האחרונים בשיטה שהוכחה יעילה בעבר: התעמרות בתל אביבים. בסרטון שהעלתה כחלק מהקמפיין נראית הקולגה לשעבר של אנשי מרצ נוזפת ב״שמאל המנותק״ שמכיר רק את חבריו מצפון תל אביב עם האספרסו הקצר שלהם. בחייך אורלי, תנסי למצוא סטראוטיפים פחות שחוקים. אם כבר שנאה, שיהיה מעניין. אבקסיס, יש לציין, נבחרה בעקבות הקמפיין למקום ה-49 ברשימת הליכוד. שיהיה במזל.

כל האמת על השמאל המנותק!pic.twitter.com/daVkfXPXEt

— אורלי לוי-אבקסיס (@Orly_levy)August 2, 2022

• ❤ תל אביב
• פוליטיקאים
• פוליטיקה
• מירי רגב
• בצלאל סמוטריץ'
• נפתלי בנט
• אורלי לוי-אבקסיס
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 939 // זה עדיין אקטואלי?

1. הקואליציה מתפרקת? אולי.אבל יחד איתה ועוד לפניה מתפרק עכשיו החלום על "ממשלת שינוי". מה אמור היה להשתנות? בעיקר הרעיון של ימין ושמאל שפועלים יחדיו כדי לחלץ את המדינה מבוץ השחיתות, מדמנת הקיפאון והג'יפה של הניהול החובבני המופקר בממשלות נתניהו. בקטנה. רק לשנות את השנאה, את הקיטוב, את ההסתה ואת המסלול הברור אל עבר התפוררות החברה הישראלית. שינוי קטנטן כזה. רק להציל את המדינה משקיעה אל פחד ותיעוב בין שבטים שלא נותר ביניהם שום מכנה משותף. שינוי זערורי, בקושי מורגש. ובכן, מתברר שקצת קשה ואולי גם מאוחר לשנות את כל זה. נטישתה של ח"כ עידית סילמן את הקואליציה היא אולי הקש שישבור את הממשלה הזאת, אבל אם לא היא היה בוודאי נמצא קש אחר.

2. מי היא בכלל עידית סילמן?כלום ושום דבר. לא הייתה כלום ולא תהיה כלום. צלופח פוליטי שהחליף שש מפלגות בשלוש שנים. בימיה הראשונים של הקואליציה היא חובקה בידי המרכז והשמאל, כשהותקפה קשות מימין נעמדו שמאלנים לגונן עליה כחומה בצורה, אבל למרות כל הפנטזיות היפות על ברית מחודשת בין הציונות הדתית ובין המרכז הישרא-סחי צריך להביט למציאות בעיניים ולהבין שהסילמניות, השיקלים והאורבכים של נפתלי בנט הרבה יותר קרובים בעמדותיהם לאיתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' מאשר לעמדות הימין המתונות של יאיר לפיד ובני גנץ. לא הייתה בכוונתם לשנות שום דבר בשום שלב. לאורך חייה הקצרים של הממשלה הם כפו בכל הזדמנות מדיניות ימין על שותפיהם משמאל תחת איומי פירוק הקואליציה. 25 שנות צו פיוס שהגיעו לשיאן עם הכתרתו של נפתלי בנט לראשות הממשלה בקולותיהן של העבודה ומרצ, נגמרו הבוקר עם עוד כדור בגב.

3. זהו רגע שבו כדאי להתעוררבו מהנמנום שפקד את המחנה ההומניסטי ולהבין שהציונות הדתית המתונה איננה עוד, ונותרו ממנה רק 50 גוונים של כהניזם בדרך למדינת הלכה. זה לא מקרי שעריקתה של סילמן מתרחשת בדיוק בשבוע שבו עדותו של עד המדינה העבריין שלמה פילבר קוברת סופית את סיכוייו של נתניהו לצאת מהתיקים התלויים נגדו ללא הרשעה כבדה. התיעוב הפונדמנטליסטי לחילוניות ול"שמאלנות" מדומינת – שהוא בעצם שנאה לישראליות עצמה והמקום האוניברסלי שהיא מבקשת לייצר לעצמה – תמיד ינצח כל סלידה עקרונית משחיתות, נהנתנות וביביזם. הם יודעים, החרד"לים והסילמניות, שנתניהו יגיש להם את מדינת ההלכה על מגש של מרמה והפרת אמונים. המרכז החילוני רק יפריע להם בדרך הארוכה שממנה עם הנצח כידוע לא מפחד.

4. פרשנים רבים מיהרו לטעוןשהחמץ היה רק תירוץ ושהתוכנית התבשלה זמן רב, וזה כנראה נכון, אבל המלמולים של סילמן על "ערכים יהודיים" ו"מדיניות ימין" לא היו מקריים. החמץ בבתי החולים הוא אמנם תירוץ אבל הוא מסמל את סלע המחלוקת, מסמן חזרה אל מסלול ההתנגשות בין יהודה וישראל ובין ה"יהודית" ל"דמוקרטית", ואת חיסולו של הכביש העוקף שניסו לסלול בנט ולפיד. כלומר, החמץ הוא תירוץ טוב מאוד כי הוא מדייק את התהום הפעורה בין חלק מהשותפים בקואליציה הזאת. בשאריותיו האחרונות של השמאל היו מי שבאמת האמינו שהסילמניות יעדיפו אותם על הביביסטים והכהניסטים ויאפשרו ליאיר לפיד לכהן כראש ממשלה, ועל נאיביות כזאת אפשר לומר רק חחחחחחחח עגמומי של חוכמת בדיעבד. אולי היה שווה לנסות ולו כדי ללמוד איזה לקח.

5. תחושת האבל במחנה ההומניסטימוצדקת, גם כי הפקת לקחים היא לא בהכרח הצד החזק של המפלגות שמייצגות אותו, וגם כי את המחיר הכבד על עריקתה של סילמן ישלמו באופון אירוני דווקא מפלגות השמאל ולצדן הרעיון של ימין ממלכתי שבנט וגדעון סער ניסו להמציא מחדש, אלה וגם אלה עשויים להימחק לחלוטין בקלפי. בפוליטיקה משלמים על טעויות נאיביות כאלה מחיר כבד. בחירות קרובות יובילו כמעט בכל תרחיש לממשלת ימין קיצונית עם נתניהו או בלעדיו. אין מה להתאבל. תל אביב, שחזרה לבלות ולעוף על החיים עם הסרת האיום הביביסטי על הדמוקרטיה, תצטרך להתעורר, לחזור למאבק הפוליטי ולהבין שזה לא רק ביבי. לא באמת חשבתם שזה יהיה כזה קל.

6. מי שלא הבין עד עכשיושהקרב על דמותה העתידית של המדינה הוא בין משיחיים לחופשיים, בין פונדמנטליסטים לדמוקרטים, בין תומכי שחיתות ואוכלי שוחד לבין ממלכתיים – יקבל אולי עוד הזדמנות אחת. מי שימשיך לנסות ולהתפייס עם סוכני השקר ומקדשי האדמה – כדאי שישמור על הגב שלו.

• טור דעה
• הבועה
• פוליטיקה
• נפתלי בנט
• ניצן הורוביץ
• בנימין נתניהו

אנחנו חיים בזמנים מופלאים. לפני 5 שנים הוציא משרד החינוך את הרומן "גדר חיה" (מאת דורית רביניאן) מתכנית הלימודים. מי שגיבה את החלטת המשרד הוא שר החינוך דאז, אחד בשם נפתלי בנט. מפה לשם אותו בנט נהיה ראש ממשלה עם קואליציה המורכבת גם ממפלגה ערבית, והרומן מגיע עכשיו לבימת תיאטרון הקאמרי לאחר שנהיה רב-מכר. לא מעט בזכות הסערה שעורר.

הרומן (מ-2014) מגולל סיפור אהבה ביןחילמי וליאת, אמן מרמאללה וסטודנטית לספרות מתל אביב שנפגשים בניו יורק ומתאהבים עד כלות. בקריאתו, אי אפשר להישאר אדישים לסיפור האהבה היפה והאמיתי שלהם. שנתיים לאחר צאתו הוחלט להוציאו, כאמור, מתכניות הלימודים בספרות בתיכונים הממלכתיים, מה שהוביל לסערה סביב סוגיות של חופש ביטוי וצנזורה. בנט, שגיבה אז את המהלך, זכה לביקורות על כך שכלל לא טרח לקרוא את הספר, וכי אם היה קורא – היה מבין שדווקא הוא עשוי לשרת את האג'נדה הפוליטית שלו. בתמצית (זהירות, ספוילר): אהבה זה טוב ויפה, אבל לעתים הפוליטיקה מנצחת.

צפינו אתמול בבכורה לעיתונאים, לקראת עליית ההצגה ב-12 ליולי לקהל הרחב. הרושם העיקרי הוא שאם בספר ההרהורים אודות המורכבות הפוליטית של הרומן שוליים לעומת סיפור האהבה בין השניים – בהצגה משחקתהפוליטיקה תפקיד משמעותי יותר והיא ניצבת כאבן נגף לרומנטיקה.את חילמי מגלם בכישרון רב אמיר חורי, שבראיונות אתו לקראת עליית ההצגה סיפר שהוא מכיר את החוויה מקרוב שכן היה במערכות יחסים עם יהודיות בעבר, וחווה בעצמו את המורכבות והקונפליקטים המלווים מערכות יחסים מסוג זה.

ההצגה מישירה מבט נוקב וביקורתי אל הכיבוש ובוחנת גם באופן סאטירי ומחושב את המציאות הישראלית ואת אזרחיה היהודים שחשים שידם על העליונה. הקהל בוודאי יחוש יותר חמלה ואמפתיה כלפי חילמי ואחיו וויסאם הפלסטינים, מאשר על ליאת, הבחורה התל אביבית והפריבילגית שמכריזה בבית שהיא שמאלנית – אך ברגע האמת לא מסוגלת להתגבר על הפערים ועל המורכבויות.

ההצגה מיטיבה לגעת בנושאים אוניברסליים ומקומיים כאחד. האם מערכת יחסים יכולה לצלוח שוני ופערים? וגם – מהם שורשים ומהו בית? "כולם רוצים בסוף הביתה", אומר בהצגה ידיד לליאת (אביגיל הררי), כאשר הוא מנסה לשכנע אותה להותיר את סיפור האהבה מאחור.העיסוק בפוליטי בהצגה נעשה באופן יצירתי שלא חוטא ביותר מדי קלישאות, ונותר מסקרן ומעורר מחשבה. נוסיף לכך את שפת התיאטרון הייחודית ואת הבימוי הרגיש והנבון של אילן רונן שמייצרים הצגה מעניינת, אחידה, שנוגעת ללא היסוס בפצעים החברתיים המוגלתיים ביותר אצלנו.

האם שרת החינוך הנוכחית, ד"ר יפעת שאשא ביטון, תיקח את תלמידי מגמות התיאטרון או הספרות להצגה? ובכן, ממש לא בטוח: גדר ההפרדה, הנרטיב הפלסטיני וניו יורק של אחרי התאומים, כל אלה סוגיות שמוזכרות בה, והן לא כל כך קלות לעיכול. נשמע סביר יותר שיחסכו אותן מהנפשות הרכות, אחרת מי יודע.
'גדר חיה' בקאמרי, החל מה-12 ביולי.לפרטים נוספים ורכישת כרטיסים

• ❤ תרבות
• ביקורות מחול ותיאטרון
• הקאמרי
• גדר חיה
• תיאטרון הקאמרי
• דורית רביניאן
• נפתלי בנט

1. הערב התחיל בחשש מסוים: האם נתניהו ישלוף עוד שפן מהכובע?

2. גילויים ראשוניים של שמחה זהירה לפני השבעת הממשלה

3. אם זה הולך כמו ברווז ונשמע כמו ברווז – זה רה"מ מושחת שהולך לאופוזיציה

4. אבא, הוא הלך? עכשיו כבר מותר לשמוח?

5. הפסל "שומר ישראל" הצטרף למסיבה ושמר על הקהל שהתקבץ בכיכר

6. אם המפגין הנצחי ישי הדס מחייך – אפשר להתחיל לחגוג

7. חיבוקים, חיוכים והקלה עצומה: מובילי המחאה לא מאמינים שזה נגמר

8. תשע בערב: נפתלי בנט מושבע כראש ממשלה והכיכר באקסטזה

9. שמפניה ורודה, מישהו?

10. חפלה בכיכר: ברק כהן מקפיץ את ישראל השנייה והראשונה על הרגליים

11. גאווה, תקווה ואהבה: שחר של יום חדש?

12. וואי, מה הולך לבוא פה. אריה הספרי ו-WC מתניעים את המסיבה

13. שמאלנים, הם אוהבים לעשות תמונות של פנסי סמארטפונים?

14. תזכירו לנו, איך חוגגים ניצחון? ידיים למעלה ומה אז?

15. אם אין מזרקה בכיכר – נביא תותח קצף

16. יאללה מסיבהההההההההה

17. השלט הכי מצולם של הערב: ביי ביי, ביבי, ביי ביי

18. אין מסיבה בלי מזרקה: בסוף הלכנו לכיכר הבימה וקפצנו למים

• הבועה
• בנימין נתניהו
• כיכר רבין
• בחירות 2021
• נפתלי בנט
• יאיר לפיד