המלחמה באיום הקורקינטים על ביטחונם האישי של הולכי הרגל היא אחת הסוגיות הבוערות של מערכת הבחירות הקרובה לראשות עיריית תל אביב-יפו, ואיגוד הקורקינטים השיתופיים מנהל בשבועות האחרונים קמפיין תודעה, שמטרתו להבהיר למועמדים ולבוחרים היכן לדעתם טמונה בדיוק הבעיה. רמז: לא בקורקינטים השיתופיים.

>> רוצים להיות ראש עיר? קורקינטים שיתופיים הם הפתרון // טור דעה
>> פאריז אמרה "לא" לקורקינטים השיתופיים. מה תגיד תל אביב?

בדיקה שערכה חטיבת הקורקינטים השיתופיים של איגוד לשכות המסחר, על בסיס נתוני הלמ"ס, המשטרה ומכון גרטנר, מעלה נתון מדהים: כ-95 אחוז מהנפגעים מכלל תאונות הקורקינטים כללו מעורבות של קורקינטים פרטיים, לעומת כחמישה אחוזים בלבד בכלים שיתופיים. בשליש מאותן תאונות היה גיל הרוכבים מתחת ל-16. עוד עולה מהבדיקה כי 90 אחוז מהקורקינטים הפעילים על כבישי ישראל נמצאים בבעלות פרטית, בעוד כעשרה אחוזים בלבד שייכים לשוק הקורקינטים השיתופיים (בתל אביב הנתונים הם 80 אחוז ו-20 אחוז בהתאמה).

נתון מעניין נוסף הוא שמתוך 160 אלף נסיעות קורקינט שמתקיימות בתל אביב מדי יום, רק 34 אלף מתוכן נערכות בקורקינטים שיתופיים. לאיגוד הקורקינטים השיתופיים יש אמנם אינטרס להציג בדיקה שמעלה נתונים כאלה, אבל העובדות הן שהקורקינטים השיתופיים בישראל פועלים תחת תנאי רגולוציה ואכיפה הולכים ומחמירים, והכלים השיתופיים בטוחים יותר לרכיבה ממספר סיבות, ובראשן הגבלת המהירות שלהם עד 25 קמ"ש בלבד (קורקינטים פרטיים ניתן "לפרוץ" ולהביא גם למהירויות של 80 עד 100 קמ"ש).

בין הכלים השיתופיים לפרטיים קיימים מספר הבדלים משמעותיים נוספים:
– בכלים השיתופיים ישנה חובת התקנת לוחית רישוי לזיהוי הקורקינט; בפרטיים הכלים בדרך כלל אינם מסומנים.
– לכלים השיתופיים אופציה להגבלת מהירות באזורים הומי אדם; בהגיעו לאזור צפוף כמו טיילת הנמל, למשל, הקורקינט מאט עד לעצירה מוחלטת והרוכב לא יכול להמשיך בנסיעתו.
– הגבלת רכיבה מגיל 18 ומעלה בשוק השיתופי באמצעות סריקת תעודת הזהות של רוכב.
– כיסוי ביטוחי מלא לרוכבים על פי דרישות העירייה שלא קיים בכלים הפרטיים.

• הבועה
• קורקינטים
• רכב שיתופי
• תחבורה בתל אביב
• #פיד_תחבורה

איבדנו את באבל,רכבת קלה עדיין אין, ותושבי תל אביב שמבקשים לוותר על הרכב הפרטי ולהתנייד באמצעים תחבורתיים אלטרנטיביים צריכים להתלבט בין אוטותל לקורקינט. אל רשימת אופציות השינוע העירונית הצטרף הבוקר שירות הרכב השיתופי "שלמה סיקסט Share" של קבוצת שלמה, שזכתה במכרז העירייה להפעלת שירות רכב שיתופי לנסיעות בינוניות וארוכות מחוץ לעיר.

הבוקר (שלישי) הוצבו והופעלו 100 כלי רכב שיתופיים ראשונים בכ-100 מוקדי חניה ייעודיים ברחבי העיר. התקווה של העירייה היא שהמיזם ירחיב את מגוון האפשרויות עבור תושבות ותושבים אשר אין בבעלותם רכב פרטי ומאפשר להם לנסוע גם לטווחים ולשעות ארוכות יותר. השירות החדש, שמשלים את שירות אוטותל שכבר פועל בעיר, מייצר הזדמנות לנסיעות ארוכות יותר בדגש על נסיעות מחוץ לעיר בתעריפים אטרקטיביים.

השירות פועל באמצעות אפליקציה ייעודית אותה הלקוח מוריד לטלפון הסלולרי שלו, ודרכה הוא מתקשר עם השירות בצורה קלה ומהירה ובאמצעות טכנולוגיות מתקדמות כגון מערכת זיהוי פנים, סריקת רישיון נהיגה ועוד. באמצעות האפליקציה יוכל הלקוח לאתר רכב זמין וקרוב, לפתוח אותו מהנייד ולנסוע וכן ליצור קשר עם שירות הלקוחות.השימוש מצריך הרשמה קצרה ופשוטה באפליקציה שנמשכת לא יותר מ-3 דקות וללא דמי מנוי כלל. מחיר השירות שקוף ונגיש וכולל מעטפת שלמה הכוללת אף ביטול השתתפות עצמית במקרה של תאונה, כך שבעת השימוש הלקוח תמיד ידע מראש מהן העלויות הצפויות לנסיעה.

>> התחלנו: הצעת חוק של ש"ס תנסה לחסל את מיזם "נעים בסופ"ש"
>> יאללה סעי כבר: הרכבת הקלה צפויה להתחיל לפעול אחרי פסח

וכמה זה יעלה לכם? השקת השירות מביאה איתה מבצע משתלם שבו ארבע שעות פלוס 60 קילומטר יעלו לכם 100 שקלים בלבד (תקף לארבעה חודשים מזמן הרישום), דמי השימוש הם 79 ש"ח לנסיעה והחל מהשעה הרביעית מחיר שעתי של 4.5 שקלים כולל מע"מ ודלק. בנוסף לדמי השימוש, מחיר מרחק נסיעה עד 25 ק"מ יעלה 1.2 שקלים לק"מ, ומעל 25 ק"מ הוא יוסיף לחשבון שקל אחד לכל קילומטר. מחזיקי כרטיס דיגיתל ייהנו מהנחה נוספת של עשרה אחוזים על השימוש בשירות. יאללה סעו מפה.

• הבועה
• #פיד_תחבורה
• רכב שיתופי
• תחבורה בתל אביב

אנחנו משתמשים ומשתמשות לא מעט באוטותל, שירות הרכב השיתופי של עיריית תל אביב-יפו, ומאוד מרוצים מהעניין בדרך כלל, אבל מעבר לאנקדוטות אישיות וחסרות משמעות, האם חמש שנים אל תוך הניסוי מספק השירות את התוצאות המצופות ממנו? תלוי את מי שואלים. מנתוני אוטותל עולה כי 2022 הייתה שנת שיא בכמות הנסיעות מאז השקת השירות עם כ-580 אלף נסיעות, כאשר בכל 55 שניות התבצעה הזמנה חדשה. כמות הנסיעות מאז כניסת השירות לפני 5 שנים ניצבת כעת על 2.5 מיליון נסיעות.

עוד עולה מנתוני אוטותל, וזה אולי נתון משמעותי ביותר, כי קהילת הנהגים המשתמשים בשירות גדלה בכ-2,600 מנויים נוספים והגיעה ל-14,900 נהגים לעומת כ-12,300 נהגים בסוף 2021, גידול מרשים של מעל 20 אחוז בכמות המנויים. הזמן לנסיעה ממוצעת בשירות ב-2022 עמד על כ-29 דקות. כמות הנסיעות ב-2022 לבדה מהווה גידול של כ-11% לעומת 2021, נתון מעט מאכזב ביחס לגידול בכמות המנויים וליציאה מתקופת הקורונה.

מבקרי השירות טוענים כי למרות שלקוחותיו מרוצים, אוטותל משרת אוכלוסיה צרה מאוד ומסובסד בכבדות, ואינו מהווה פתרון סקיילבילי לבעיית השימוש ברכב הפרטי בתל אביב. מערך אוטותל כולל כיום כ-360 רכבים, מתוכם 50 רכבים חשמליים, וברור כי גם בניצולת מיטבית מדובר בפתרון משלים לכמה אלפי תושבים במקרה הטוב, ולא בתחליף יומיומי אמיתי לרכב הפרטי, וכי את הכסף שמשקיעה העירייה במימון וסבסוד המיזם מוטב היה שתשקיע בשיפור השירות לנוסעים בתחבורה הציבורית.

בעיריית תל אביב-יפו לא מסכימים:"הגידול העקבי במשתמשים, ששיאו בשנה החולפת עם כ-15 אלף מנויים ושיא בכמות הנסיעות, מוכיחה מעבר לכל ספק כי חמש שנים לאחר הקמתו – מיזם האוטותל הוא הצלחה גדולה", אמר ראש העיר רון חולדאי. "בזכותו הצלחנו לצמצם את השימוש ברכב הפרטי, להפחית במידת מה את הפקקים ולתרום לאיכות אוויר טובה יותר".

• הבועה
• אוטותל
• רכב שיתופי
• #פיד_תחבורה
• תחבורה בתל אביב
• עיריית תל אביב

תם עידן בתל אביב: בשעה האחרונה מדווחים כלי התקשורת על החלטתו של משרד התחבורה לסיים את פעילותם של מיזמי הנסיעות השיתופיות באבל דן (בתל אביב) ותיק-תק (בירושלים). המשרד נענה לבקשותיהן של חברות דן ואגד לסיים את הניסוי בתנאי הסבסוד הנוכחיים – מיזם באבל דן סובסד בכ-18 מיליון שקל בשנה מאז השקתו ב-2019 – עקב הפסדים כרוניים ומספר נוסעים נמוך מהמבוקש. השירות יופסק כבר ב-31 בדצמבר.

>> נסענו ביום הראשון של באבל ב-2019 והיה כיף. אבל כבר אז היו תלונות
>> בספטמבר 2019 כבר היה הייפ, אז שלחנו את אלי חביב לבדוק אותו
>> אבל למשחקי המונדיאל אתם עדיין יכולים להגיע עם באבל. תיהנו כל עוד אפשר

שירות הנסיעות השיתופי, שת"פ בין משרד התחבורה, דן וחברת הטק VIA, הציע צי של מיניבוסים שחורים שאפשר להזמין באפליקציה ייעודית, עם תחנות איסוף והורדה קרובות ליעד ומסלול שנקבע בידי אלגוריתם כדי לאפשר את זמן הנסיעה הקצר ביותר. המיניבוסים עצמם הצטיינו בנסיעות שקטות עקב איסור על שיחות טלפון סלולריות, אך השירות צבר תלונות רבות על אי-זמינות, עיכובים ומסלולי נסיעה ארוכים מדי. מבקריו של השירות טענו עוד בתחילת דרכו כי מדובר בפתרון שדומה יותר למונית מסובסדת מאשר משירות משלים למערכת הסעת המונים.

נתוני השימוש בבאבל דן מצביעים על כך שכ-5,500 איש בלבד ביום משתמשים בשירות ההיסעים השיתופי בתחומי השימוש בתל אביב וסביבתה – זה מצטבר לכ-115 אלף נוסעים בממוצע בחודש וכי ב-38 אחוז מזמן הנסיעה שלהם המיניבוסים ריקים. בעיתון "כלכליסט" חישבו ומצאו שמקדם את המילוי של המיניבוסים עומד על 1.57 נוסעים, כלומר קצת יותר מנהג אחד וחצי נוסע ברכב פרטי, כך שגם בהקלה על הפקקים קשה לראות נתונים לטובת השירות. מצד שני, עבור תושבים בקצוות של תל אביב כמו יפו וגבעתיים הייתה באבל שירות חלופי מוצלח לנסיעות ארוכות באוטובוסים.

כך או כך, כנראה שהם יצטרכו להסתדר בלעדיו. בבאבל הצהירו לאחרונה על כוונתם לגייס עשרות נהגים ולהגדיל את צי המיניבוסים כדי להרחיב את השירות ל-10,000 איש ביום, אבל גם זה כבר לא יקרה. את סכום הסובסידיה לשירות מתכוון משרד התחבורה להשקיע בשיפור התחבורה הציבורית בעיר, אז אולי עוד יצא מכל הסיפור הזה משהו טוב.

• הבועה
• באבל
• #פיד_תחבורה
• תחבורה ציבורית בתל אביב
• רכב שיתופי
• תחבורה ציבורית

מחרתיים יצויין ברחבי העולם היום הבינלאומי ללא מכוניות, ובערים מובילות רבות בעולם יסגרו מרכזי הערים לתנועת כלי רכב פרטיים, אבל אצלנו בתל אביב ימשיך גם ביום הזה הכאוס התחבורתי שכולל פקקים, רחובות סגורים, נהגים זועמים, קורקינטים על המדרכות והולכי רגל מבועתים. אבל חברת הקורקינטים השיתופיים Dott שהחלה לפעול בעיר השנה, החליטה לציין את היום הבינלאומי ללא מכוניות בכל זאת והזמינה סקרשאותו ערכה עבורה חברת "מדגם". הסקר כלל שאלות לגבי עתיד התחבורה והתנועה בעיר תל אביב יפו, והנשאלים התחלקו לשתי קבוצות – תושבי תל אביב וערי המרכז בגבול שבין גדרה לנתניה. והתוצאות? דרמטיות.

>> המהפך של תל אביב: אתם חייבים לראות את הסרטון הזה
>> מסתמן: יוקשחו תנאי השימוש בקורקינטים שיתופיים בתל אביב

השאלה המעניינת ביותר שנשאלה בסקר הייתה האם צריך לסגור את מרכז העיר בתל אביב לתנועת כלי רכב פרטיים, ולאפשר בו תנועה של כלי רכב דו-גלגליים ותחבורה ציבורית בלבד. התוצאה המרשימה היא שכמעט מחצית מהתושבים בעיר (44%) בתל אביב ישמחו לראות את מרכז העיר סגור לכלי רכב פרטיים. הנתונים מפתיעים גם בחלוקה המגדרית והגילית שלהם: בקרב הגברים הסתמן רוב מוחלט לסגירת מרכז העיר לתנועה (65%), בעוד בקרב הנשים שהשיבו הסתמן רוב יחסי בלבד (45 אחוז). פערים משמעותיים התקבלו גם בין תושבים בשכבות הגיל הצעירות (18-54) שמעדיפים סגירה, לעומת גילאים מבוגרים יותר (55+) שהביעו את התנגדותם למהלך.

בקרב תושבי הערים הגדולות שנסקרו בגוש דן – חולון, בקעת אונו, פתח תקווה, רמת גן וגבעתיים – התוצאות מעט שונות. מממצאי הסקר עולה כי רק שליש מתושבי ערים אלו בעד סגירת מרכז תל אביב לכלי רכבים פרטיים (33.6%), ואחוז דומה (כ-35%) הביעו העדפה לצמצם או להגביל אך לא לאסור את הכניסה למרכז העיר (לעומת 32.4% מתושבי תל אביב). כ-28 אחוז מתושבי תל אביב מתנגדים בכל תוקף לסגירה או צמצום כניסת כלי רכב פרטיים למרכז העיר, מצב שעשוי להשתנות עם כניסתה של הרכבת הקלה ונתיבי תחבורה ציבורית נוספים.

שאלה נוספת שנשאלה בסקר היא לגבי הרגלי נסיעה במרכז תל אביב. השאלה שנשאלו הנבדקים היתה כיצד יתניידו בתוך מרכז העיר אם יבוצעו מהלכים לצמצום נסיעת כלי רכב פרטיים. התשובות השכיחות ביותר היו נסיעה באוטובוס או מונית שירות (42% מתושבי תל אביב, 28.6% מתושבי המרכז) וברכבת הקלה (28% מתושבי תל אביב, 25.7% מתושבי המרכז). במקום השלישי נמצאים קורקינטים ואופניים שיתופיים עם 8.1% בקרב תושבי תל אביב (6.4% בקרב תושבי המרכז). שימוש באופניים/קורקינט פרטיים פחות פופולרי בקרב תושבי תל אביב (7.2%) וכמעט ואינו מהווה אופציה בקרב תושבי הערים הסמוכות (2.9%).

• הבועה
• תחבורה בתל אביב
• קורקינטים
• תחבורה ציבורית בתל אביב
• אופניים חשמליים
• רכב שיתופי
• #פיד_תחבורה