9 מקומות לאכול ולשתות בהם בחודש הקרוב, כי על זה כולם ידברו

1. קפה קנטינה

אחרי טיזינג ארוך בן מספר חודשים, סוף סוף האח הקטן של הקנטינה נולד. מסעדת קנטינה של ג'ו מרסיאנו קיימת כבר 18 שנה (במונחים תל אביביים, זה מוסד. האמת שגם במונחים לא תל אביביים), שהייתה גלגול של המסעדה הקודמת שלו, איל פאצו, שבעצמה הייתה מעוז ברנז'אי לא פחות – ומרסיאנו בהחלט ידע איך להביא את הקהל אחריו. במתחם צמוד למסעדה, ששופץ ועוצב בקפידה, ניצב לו בית הקפה החדש והמחודש. הרחבה מרווחת עם שולחנות רבים ומפיות לבנות. בעוד התפריט במסעדת קנטינה הוא ברובו בסגנון איטלקי, האחות הקטנה דווקא אימצה לחיכה את המטבח הצרפתי. גם בעיצוב המהוגן והאלגנטי, וגם כמובן, בתפריט. המחירים, בהתאם לפוזה, הם מהצד הגבוה יותר של המתרס אבל על שמוזינג עם המי והמי של העיר צריך לשלם, כנראה, ביוקר.
לפרטים נוספים

אפשר לשבת פה ולחכות לחורף שלא מגיע. קפה קנטינה (צילום: יעל שטוקמן)

2. רוז'

האח הקטן של טריגר אנד וויין, הסטייק האוס הבוטיקי שנפתח לפני כמעט שנה על חורבות דוד ויוסף. מה שלא ידענו עד החודש הוא שהשותפים שגיא טריגר, אורי רז, איתי ביטון, נדב רמות וחן יעיש עבדו במקביל גם על שיפוץ המרתף. יחד עם ניסן אלחסוב, בוגר הקורדון בלו ובמשך ארבע שנים גם שף מסעדת מנטנטן, ברוז' בנו תפריט באמת יוצא דופן על בסיס הבשרים של טריגר, אך שיטות הכנה יפניות. מה זה אומר? סושי בשר, זה מה שזה אומר (וזה רק טעימה קטנה). רוז' הוא עוף מוזר (פרה מוזרה?) במובן הטוב של המילה – תפריטי האוכל והאלכוהול, הכלים והטכניקות, האווירה הסקסית, המוזיקה והשירות משתלבים בהרמוניה שמעידה על תשומת לב לכל פרט. הכינו את עצמכם להיות מופתעים ובעיקר לביסים של בשר כמו שאין באף מקום אחר בעיר.
לפרטים נוספים

קטגוריה חדשה בתפר שבין בר ומסעדה. רוז' (צילום שי אשכנזי)

3. בוקה 57

הבראסרי החדש מבית קבוצת סבא בוקה (החולשת על סניפי בוקה וחמניה) מתאים גם לדייט אלגנטי למי שרוצה לשבת על הבר ולהנות ממגוון היינות, וגם למשפחה שרוצה לבוא לאכול פיצה בסוף יום ארוך. והנה עשינו לכם ספוילר לתפריט, שמציע מגוון פיצות שנאפות במקום בטאבון, ברוסקטות, פיש אנד צ׳יפס סליזי ומהנה, וגם צ'יפס זוקיני עם איולי עשבים, כי בכל זאת אנחנו בצפון הישן וצריך משהו שירגיע את הדיאטנית. כל הפיש אנד צ'יפס הזה מסוכן לנו.
לפרטים נוספים

בוקה 57 (צילום: עומר פעמוני)

4. קפה עברי

על חורבותיו של קפה אלבי, שנסגר אי שם בקורונה, קם עכשיו בית קפה חדש שעונה לשם עברי. עברי, כשמו כן הוא – מאוד עברי. זה לא רק זה שהוא ממוקם ברחוב הגדוד העברי, זה גם העיצוב, הנשען על כרזות ופוסטרים של ישראל בראשית דרכה, זה כמובן גם הפלייליסט העברי-ישראלי כולו והכי חשוב: תפריט הכי עברי שיש. בעברי מציעים דברים שטרם טעמנו בבתי קפה בעיר (לפחות ב-60 השנים האחרונות), למשל "ארוחת בוקר בקיבוץ" (ביצה לבחירה עם לחם, סלט, גבינות, בורקס וגם שוקולד וחלבה לקינוח), חביתה בפיתה של ילדים, סנדביץ' פסטרמה בפרעצל, דייסת סולת של אמא עם סוכר וקינמון (באמת הדבר הכי מנחם שאפשר לדמיין), סלט ערבי, לחם עם חמאה ודג מלוח של אשכנזים. מי אמר שאנחנו לא ציונים בתל אביב?
לפרטים נוספים

הפתיבר שבר אותנו. עברי (צילום: יעל שטוקמן)

5. קוט

קוט הוא "חוף" או "צד" בצרפתית. הוא שמו של בר היין החדש שבהחלט תרצו להכיר, ושלא במקרה, הוא גם מי שהעביר אותנו מצד "די כבר עם ברי יין, נמאסתם" לצד ה"תודה רבה שבאתם, סליחה שפקפקנו". בקיצור, בכלל לא נמאס לנו מברי יין, אנחנו אוהבים ברי יין. והנה באלגנטיות שיא, קוט כבר התבסס כאחת הפינות המדוברת בעיר, באחד העם פינת פריז. והיות וידוע שאפשר לסמוך על מי שעבר תחת כנפיה של רותי ברודו, הציפייה הייתה גבוהה – את הקוט פתחו יוצאי קבוצת R2M האגדית, בהם יונתן בוטביה ואלעד שהם, מי שניהל את תחום היין בקבוצה ואחראי על לא מעט תפריטי יין נהדרים ברחבי העיר. והקוט בהחלט מקיים את ההבטחות, עם אווירה אירופאית ושפע של סטייל.
לפרטים נוספים

מי לא רוצה קצת פריז באחד העם. קוט (צילום: נועם רון)

6. המוס

בר המוס, שנפתח בשבועיים האחרונים להרצה, הפתיע את כולנו. התרגלנו לקחת בערבון מוגבל את מה שמפרסם טל רשבסקי – הבעלים של טומטו טומאטו והאדם הידוע בתור נוכל הפסטה (כינוי, אגב, שהוא נתן לעצמו) – בעמוד הפייסבוק האייקוני שברשותו, סגור/פתוח. בעמוד הנ"ל הוא פרסם זה מכבר על כוונותיו לצרף אח צעיר ושיכור לבית הפסטה שברשותו, אך מהיכרות עם האישיות המדוברת לא היה ברור אם זו הלצה סאטירית או כוונה אמיתית. עד שהנה, בחודש האחרון נפתח הבר עם תאורה אפלולית, עיצוב קז'ואלי אך אלגנטי, מקומות ישיבה בפנים ובחוץ ואווירה נכונה ונונשלנטית. המקום צמוד ממש למעוז נוכלות הפסטה, כך שמישהו אמר אלפרדו סלמי ואיזה איטלקי אדום? כן, אנחנו.
לפרטים נוספים

בתמונה זה נראה פתוח אבל אולי זה סגור. המוס (צילום: יעל שטוקמן)

7. כריסטוף

ואולי כן מאסתם בברי יין? בסדר, גם אנחנו, שיננו את דעתנו! אבל עכשיו יש פיתרון בדמות תחדיש עברי: סלון יין! כריסטוף, שנפתח החודש ברחוב השוק בפאתי שוק לוינסקי, מוגדר כך על ידי הבעלים עמרי ליבוביץ, עורך דין במקצועו שלמד את תחום היין עוד כאשר היה סטודנט למשפטים שעובד לפרנסתו במסעדת צ'אקרה. משם המשיך לעבודה ביקב פלדשטיין וגם בחברת ייבוא היינות בורגון קראון. הדבר המתבקש הבא היה לפתוח מקום משלו. וכריסטוף אכן לא נראה כמו בר יין גנרי או אפלולי, אלא כמו סלון של ממש. יש תאורה נעימה, אווירה פמיליארית אך לא מעיקה, כורסאות נוחות לצד כיסאות עץ חמימים, בר פתוח לאורחים וההיילייט האמיתי – ספריית יין בה כל היינות מוצגים, עומדים ומחכים לכם וממנה תוכלו לבחור באיזה בקבוק שתחשקו.
לפרטים נוספים

כריסטוף (צילום: אנה דולגינובה)

8. ימה

כנראה שיובל בן נריה ממש רוצה לנצח בקרב על תואר השף העסוק בישראל. אחרי שביסס את מעמדן של טאיזו, a ומיאזקי, נגע בפודטק ומשום מה גם יצר NFT – כעת הוא משיק חנות דגים עם קונספט שמעולם לא ראינו בארץ. יַמּה, על פי עמוד האינסטגרם והאתר, מוגדרת כ"קצביה למנות דגים מוקפדות, נקיות ומושלמות". מה זה אומר? שבחנות שבפלורנטין, כמו גם ובחנות האונליין שתיפתח בקרוב, נמכרים דגים מפולטים (או מקוצבים, אם תרצו, אבל למה שתרצו) לפי מתכונים של בן נריה להכנה בבית, בדיוק כמו ארוחות השף להכנה ביתית מתקופת הקורונה. להכין ארוחה מיא פאן בבית ולעבוד על חברים שלכם ששהתמחתם במטבח עלי.
לפרטים נוספים

עושה חשק לסושי. ימה (צילום: מתן שרון)

9. סבן אילבן

בסדר נו, זה חנות נוחות ובטוח כבר שמעתם על התורות המביכים בכניסה, אבל חייבים להודות שזה קצת כיף שיש משהו חדש בעיר, אמריקאי או לא – ועל פי מגוון שלטי הדרושים שמפוזרים בפינות שונות, נראה שיהיו עוד הרבה כאלה. אז אין באמת צורך לעמוד בתור הארוך כדי לרוץ לטעום כמה שיותר מהר סלרפי (זה ברד. זה פשוט ברד), כן שווה שתקפצו מתישהו כדי להבין על מה כל ההמולה. מבקר אוכל הרחוב שלנו אפילו מספר שהפיצה ממש כיפית.
לפרטים נוספים

עוד חוזר הניגון, אבל באנגלית. התור בסבן אילבן. צילום: מתן שרון