Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
היצירתיות מלאת המעוף של הקונדיטורית אנה שפירו לא מפסיקה להפתיע. היכולת שלה לשלב בהצלחה טעמי אוממי בקינוחים הייתה לרגע מכונן בקהילת הפודיז בעיר. שפירו התחילה את דרכה במטבח העילי ובקונדיטוריה שלכתית, ובהמשך דרכה הייתה קונדיטוריתבסושיאל קלאבובפיצרוי. כיום שפירו מחדשת ויוצרת בקונדיטוריה שלטאיזו, בשיתוף פעולה פורה עם השף יובל בן נריה. היא מנצלת היטב את התבלינים ואת חומרי הגלם האקזוטיים של המסעדה לבניית מנעד טעמים מסעיר. סגנון הפריסטייל של שפירו מוכיח את עצמו ומטיל ביצי דרקון.
דרך מנחם בגין 23 , 5225005־03
[tmwdfpad]
אנה שפירו. פריסטייל (צילום: אנטולי מיכאלו)
טולי יקותיאלי – יפו תל אביב
טולי יקותיאלי היא סטורי טלרית. בכל קינוח שהיא מכינה חבוי סיפור או זיכרון קולקטיבי. היא למדה בקורדון בלו בפריז, סיימה את לימודיה בהצטיינות ומאז היא עוסקת בתחום. בתחילת דרכה המקצועית ניהלה את הייצור במאזרין, וכן עבדה אצלאורנה ואלה, בכרמלה בנחלה ובכתית, והקימה מערך יצורבסיטארה. הייחוד של יקותיאלי הוא הרב תחומיות שלה. החיבור שלה עם השף חיים כהן מייצר קינוחים כנים במיוחד. לאכול ולבכות.
יגאל אלון 98, 6249249־03
טולי יקותיאלי. סטורי טלרית (צילום: יולי גורודינסקי)
הקינוחים בפרונטו מתוחכמים ומפתיעים. בכל ביס חשים מרקמים חדשים, טעמים לא צפויים והרפתקאות. מי שאחראית לרכבת ההרים הזאת היא ליאור משיח. הקונדיטורית הצעירה למדה ב־CCI בניו יורק. כשחזרה לארץ עבדהברפאל, עשתה סטאז' בניו יורק אצל ז'אן ז'ורז' ובאיטלי של מריו בטאלי. בקיץ האחרון השלימה התמחות תובענית בקופנהגן במסעדת נומה שלהשף רנה רדזפי. היא עובדתבפרונטומקיץ 2014, ונהנית לבנות תפריטים עונתיים.
הרצל 4, 5660915 ־03
ליאור משיח. רכבת הרים של קינוחים (צילום: ראובן קסטרו)
ליהי לינדר – לומינה
ליהי לינדר נדרשת לעשות את הבלתי אפשרי ולהמציא את הפטיסרי מחדש. זה קורה מדי יום בקונדיטוריה שלמסעדת לומינה, הבשרית הכשרה של השף מאיר אדוני. ללא תחליפים, ללא מרגרינה וללא חמאה ושמנת לינדר עמֵלה על פיתוח קולקציית קינוחים ברמה זהה לאוכל של השף שעובד בסטנדרט של כוכב מישלן. לינדר למדה אצל אסטלה, עבדהבמסה,הרברט סמואל, וכן עבדה שנתיים וחצי במסעדת כתית עצמה. כעת היא משובצת באתגר השיא של קבוצת כתית: פנקוטה ממחית של אגוזי קוקוס היא אתגר קשה לפיצוח.
מלון קרלטון, אליעזר פרי 10, 5201828־03
ליהי לינדר. ממציאה את הפטיסרי מחדש (צילום: אנטולי מיכאלו)
מיכל בוטון – אדורה ביסטרו
מיכל בוטון היא אחת הקונדיטוריות העסוקות והמשפיעות בעיר. העבודה שלה נעה בין פיתוחי מתכונים לגביעי גלידה מתובליםלגלידרייה בוזהלבין עבודה עם סטודיו אפטיט ההולנדי, שמעצב חוויית אכילה באירופה. בוטון עשתה סטאז' במלון המלך דוד ועבדה במאפיית קדוש הירושלמיתובזוני. משם עברה לסושיאל קלאב בתל אביב. מאז היא בנתה את תפריט הקינוחים למסעדות רבות: קפה 48,פופינה, מיכאל,TYOואדורה ביסטרו. בין לבין היא הספיקה להתמחות באטלייה של ז'ואל רובושון בפריז. בוטון פתוחה לרעיונות חדשים ולכיוונים לא צפויים ולא עוצרת גם בברד פודינג עם בייקון.
בן יהודה 226, 6050896־03
מיכל בוטון. לא מפסיקה לעבוד (צילום: חיים יוסף)
סאני דרעי – אריה
הסגנון הצנוע שבו סאני דרעי מתנהלת לא מעיד על מעמדה האיתן בקולינריה המקומית. דווקא בקלאסיקות שבהן אי אפשר להתחבא מאחורי התחכמויות היא מבריקה בזיקוקים. היא עבדה במאפיות, בבתי קפה ובפיצריות מגיל 21, עד שנכנסהלדלאל. היא הספיקה לעבודבקפה איטליהולהתמנות לתפקיד שף קונדיטורית בסושיאל קלאב. המפגש שלה עם ירון שלובטוטוהביא אותה לשיאים מרשימים. כעת היא עוסקת בייעוץ בתחום הפטיסרי.
נחלת בנימין 66, 5296054־03
סאני דרעי. פשוט מבריקה (צילום: סלי בן אריה)
ענת אלון – קוואטרו
הקינוחים הפרחוניים והרעננים שמכינה הקונדיטורית ענת אלון עבורמסעדת קוואטרוכבשו את האינסטגרם בלייקים רבים. אלון התגוררה במשך חמש שנים בפרגוואי, שם למדה קונדיטאות וניהלה מסעדה עד שחזרה לארץ. במשך ארבע שנים עבדה כסו־שפית של הקונדיטור ערן שוורצברד. היא הספיקה לעבודבקיטשן מרקט,ביפו תל אביבוברפאל. לא מעט מהסועדים מגיעים לקוואטרו בשביל לטעום מהקינוחים המרהיבים שהיא יוצרת.
הארבעה 21, 9191555־03
ענת אלון. כבשה את אינסטגרם (צילום: אלון גרגו)
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
אתם מתמידים לאורך עונה שלמה, חוצים מדבריות של שעמום וסצינות בעייתיות, נהנים מפסגות הארדהום וסובלים ממורדות דורן, מגיעים לקצה, ומה אתם מקבלים כפרס על כל המאמצים? מפולת של סימני שאלה. טונות מהם. זה מה שקיבלנו בסוף העונה הזאת. פעם פרקי סיום העונה של משחקי הכס היו כאלה שסגרו מעגלים עלילתיים והכינו את הקרקע לפתיחת חדשים. אבל בפרק הזה? איזו סגירה ואיזה בטיח. קציר של דמויות ראשיות שאפילו החתונה האדומה לא משתווה אליו, וקליפהאנגרים על כל שעל. מה הולך לקרות? אנחנו לא יודעים, ואפילו לא יכולים לקרוא בספרים כדי לקבל רמזים. כי נגמר.
במחנה סטאניס האפס רוצח ילדיו שהלוואי שיתפגר כבר, סטאניס מגלה שאל האור אמנם מקיים את הבטחותיו, אבל קארמה, ידידי, היא ביץ'. מצבו של סטאניס הידרדר בתוך סצינות בודדות מ"רע" ל"ממש רע", ומשם ל"הלך עליו", ל"וואי וואי הוא כל כך מת", ומשם ל"מת". קודם כל, הוא מקבל את ההודעה שמזג האויר אמנם השתפר, אבל עם הפשרת השלגים חצי מהצבא החליט לנצל את ההזדמנות ולהיזכר שיש לו דברים חשובים יותר לעשות במקום אחר. עוד זה מדבר וזה בא (כאילו, ליטרלי): אשתך התאבדה. מתברר שאחרי שנים של חוסר התייחסות לבת שלה, קצת כאב לה בכל זאת לראות אותה נשרפת. עוד זה מדבר וזה בא: גם האישה האחרת בחייו, מליסנדרה, החליטה במפתיע לפרוש, וזה אחרי שהיא הבטיחה לו גדולות ונצורות ודגלי בולטון שרופים. בשלב הזה סטאניס מן הסתם מבין שהוא נדפק מכל כיוון וצורה ותנוחה אפשריים, ובכל זאת הוא ממשיך הלאה לווינטרפל, כי הוא סטאניס. הקרב מול כוחות בולטון נראה אבוד. ואז מתברר שהוא באמת אבוד. כוחותיו של סטאניס נטבחים, המסע לכיבוש מחדש של הצפון מסתיים בזאת. למזלו של סטאניס, מוצאת אותו עוד מישהי שאינה עובדת בשביל הבולטונים. לרוע מזלו, זו בריאן.
לא אמרו לך שהבטחות צריך לקיים? מליסנדרה פורשת (מתוך "משחקי הכס")
אנחנו אמורים כנראה להבין שבריאן העבירה כל דקה בכל יום בכל אחד מהשבועות האחרונים בעמידה בחלון וצפיה והמתנה לנר. שאלה: מה בעצם היא היתה עושה אילו היא היתה רואה את הנר? מסתערת לבדה על ווינטרפל, בלי שום סיוע מלבד עוזרה הנאמן פוד וחרבה המשובחת אורטל? זה היה יכול להיות טראגי וקצר. על כל פנים, ברגע שבו סוף סוף סאנסה מצליחה להדליק נר על החלון, בריאן לא מסתכלת, כי היא כבר עסוקה בענייניה. איזו טרגדיה! בגלל עיסוקים אישיים קטנוניים פספסנו את ההזדמנות להצלה! כך אנחנו אולי אמורים להרגיש, למרות שלמעשה באותו זמן סאנסה כבר עסקה בצניחה חופשית לשלג. זה ממש כאילו שכל עניין הנר על החלון מראש לא היה מי יודע מה חכם. בריאן לוקחת את הזמן בחיסול סטאניס. רבאק, אנחנו בסדרה עם זמן מוגבל, ורק לשמוע את תארו המלא של רנלי, מלך האנדאלים, הראשון לשמו, המאמי הלאומי, הגדול מכולם וכו' וכו' היה יכול למלא כמה דקות טובות, ובדרך כלל מי שמדבר הרבה לפני שרוצח גומר כמו נבל בונד. ובכל זאת, אחרי טקס של איזה שעתיים או משהו, היא מניפה את החרב, וקאט. סטאניס ז"ל.
באיזה שלב נפטרים ממך? סטאניס
כנראה. אולי. הנה העניין: לא ראינו אותו מת. בדרך כלל ב"משחקי הכס", כשמישהו מת, לא ממש משאירים אפשרות לחשוד שהוא לא מת. כשנד סטארק מת, ראינו אותו לפני, במשך ואחרי עריפת הראש. אפילו חובבי הקונספירציות היצירתיים ביותר יתקשו למדי להמציא תאוריה לפיה נד בעצם חי עדיין והוא עוד יחזור. אז כשהסדרה נמנעת, באופן חריג, מלהציג את הדבר עצמו – זה מעורר חשד: אולי איכשהו סטאניס עדיין חי? יכול להיות שמשהו במשפט "מלאי את חובתך" גרם לבריאן פתאום לרחם עליו, והיא הרגישה צורך להכות בעץ שלידו, או משהו? לא, אה? בהחלט לא נשמע סביר, אבל לכו תדעו. זה לא כאילו שיש איזה ספר שהקוראים בו כבר יודעים מה קרה כאן.
הזכרנו כבר את סאנסה. אז אחרי שבועות בשבי הבולטוני, היא בורחת – אבל לא היתה יכולה לעשות את זה בלי תיאון, שאיכשהו סוף סוף התעורר משטיפת המח של ראמזי. הרגע הזה שבו תיאון מגלה שהוא תיאון היה יכול להיות שיא הפרק, אבל בפרק הזה הוא נבלע מתחת לכל רגעי השיא האחרים.
בין כל האולי והמתח והדמויות המתות, היה קו עלילה אחד בפרק הזה שהציע קתרזיס של ממש: אריה. סוף סוף. אריה הפכה לשילוב של נינג'ה וסנאי, הסתערה על מרין טרנט וחיסלה אותו באופן כל כך משביע רצון, כולל סכינים בעיניים, דקירות, שיסוף גרון ונאום ברגעיו האחרונים. אח! ככה מחסלים דמות רעה. זה בעצם מה שציפינו מאריה לעשות מהרגע הראשון, להפוך למלאך נקמה קטן וזועם. זה לקח לה חמש עונות אמנם, אבל סוף סוף היא הגיעה לשם. השאיפה כרגע היא לראות אותה עושה את אותו הדבר לראמזי, סרסיי וכל יתר הדמויות המתועבות בסדרה. גם לג'ופרי. לא משנה שהוא כבר מת, צריך להחזיר אותו לחיים רק כדי שאריה תוכל לחסל אותו שוב. אריה! פאק יה!
…ואז כמובן שלוקחים לנו גם את זה. המשגיח בבית השחור והלבן ידע שאריה הרגה שלא לפי הלו"ז, כמובן, וכעונש, הוא… מתאבד. או שלא. או שמישהו אחר התאבד? או שאריה עכשיו עיוורת? "מה קורה?!" אריה צועקת וצודקת בכל מילה.
אתם מתעללים בצופים, והעירום שלנו פחות אטרקטיבי (מתוך "משחקי הכס")
העלילה המטופשת ביותר של העונה מסתיימת באופן מטופש למדי על חוף הים של דורן. הכל בא על מקומו בשלום, ג'יימי וברון חוזרים למעלה מלך ולוקחים איתם את הנסיכה מירסלה ואת אהובה הנסיך הדורני. שלוש נחשיות החול שאני עדיין לא זוכר איך קוראים להן ועדיין לא אכפת לי מגיעות כדי להיפרד, וכמוהן גם אליריה. היא אמנם התכוונה לחסל את מירסלה בעבר אבל היא שינתה את דרכיה, עכשיו היא אוהבת אותה, ואפילו מדביקה לה נשיקה על השפתיים. כמה יפה, כמה מרגש, כמה בכלל לא חשוד, בעיקר לא כשזה מגיע ממישהי שמגיעה מעם וממשפחה שידועים בהתעסקות ברעל. וכמה שאנחנו לא מצפים שלנשיקה הזאת תהיינה השלכות כלשהן בעתיד הקרוב מאוד, כמו למשל, שמירסלה תיפול ותמות. אני לא מקנא בג'יימי על הרגע שבו יצטרך לבשר על זה לסרסיי. כמובן, לסרסיי יש דאגות משלה, ואוף, אנחנו צריכים לדבר על זה שוב עכשיו, אה?
נדמה שכל פרק של משחקי הכס העונה גורר איתו מאמרי דעה נזעמים לפה ולשם על האופן שבו הסדרה מתייחסת לנשים שבה, יחס שבדרך כלל נע על כל הקשת שבין חיפצון לבין אונס. כבר שלושה פרקים רצופים שהסדרה לא כללה עירום כלשהו, אבל כמובן, היה קץ'. הכל היה רק הכנה לקראת הסצינה הספציפית הזאת.
תרגיעו. סרסיי במסע ההשפלה
וכמובן, זה בכלל לא אותו הדבר. זה מגיע ישר מהספרים, זה מוצדק עלילתית, וכדמות, סרסיי הביאה את זה על עצמה. זה לא איזה עירום חסר כל רלוונטיות שמוצג כקישוט. ובכל זאת, אי אפשר להתעלם מכך שזו סצינה של עשר דקות של עירום והשפלה של השחקנית הראשית. ומה שיותר גרוע – שזה מוצג כשיא העלילה. לא חלק מהדרך, אלא היעד. הפואנטה. כל עלילת מעלה מלך הובילה אל הרגע הזה, שבו סרסיי נאלצת לצעוד בעירום ובפרהסיה מצד אחד של העיר לצד השני. הגענו לכאן, אז לא צריך לדעת יותר. אין לנו שום מושג אפילו מה קרה למארג'רי ולוראס: הם עדיין בכלא? לסדרה אין זמן להבהיר, אפילו לא ברמז. אבל היינו חייבים לראות כל צעד של סרסיי הערומה בדרך הביתה. באמת שזאת לא היתה בעיה אילו הסצינה הזאת היתה בודדה. כשזה מגיע בקצה הערימה של כל האונס והעירום וכל היתר שהסדרה כבר אשמה בה, זה נראה בעייתי, מה לעשות. באמת שנמאס לי כבר לדבר על זה, אז היה יכול להיות נחמד אילו ווייס ובניאוף היו פשוט מפסיקים לעשות את זה.
במירין, מתברר שלסיפור האגדה של דאני, שבסופו היא עלתה על דרקון והמריאה, היה באג: הדרקון לא מתכוון לקחת אותה חזרה. מה שאומר שהיא תקועה באמצע השממה, מוקפת בעשב וגללי דרקונים, בעוד במירין נותרו טיריון, ג'ורה, מיסאנדיי ודאריו, הידועים גם כלהקת "הנטושים של חאליסי" (טיריון הוא הסולן, כמובן. מיסאנדיי על התופים. דאריו הוא הגיטריסט וג'ורה הוא הבסיסט, כי הוא כבר רגיל להידפק). טיריון נשאר כדי להשגיח על העיר ומקבל ואריז כבונוס, ודאני… פוגשת הרבה דותראקים. שוב. מאוד מסקרן לראות איך המצב הזה יתפתח, אבל אני חושש מאוד שלא משנה מה יקרה, זה שוב מרחיק אותנו מהרגע שבו דאני והדרקונים יכבשו את ווסטרוז. שישוטו כבר, לעזאזל!
ואז, ג'ון. אחד הדמויות הבודדות בסדרה שנראה כאילו הוא חסין-מוות לפחות עד לעונה האחרונה, והוא מת. אוקיי. מה שאמרתי קודם על כך שהסדרה בדרך כלל לא משאירה ספק במותם של אנשים? אז, כן, שש דקירות סכין לעומק, והיפותרמיה, ואיבוד הרבה דם, זה לא ממש מותיר הרבה ספק. ובכל זאת, רבים מבין קוראי הספרים מעלים כבר שנים ספקולציות בשאלה האם ג'ון באמת dead או שמא רק mostly dead, והאם המצב הזה סופי. ייתכן שישנן אפשרויות לשנות את המצב.
סתם עבדת עלינו. ג'ון יהי זכרו
עכשיו, כל פייסבוק מלא באנשים שמייללים "איך מותחים אותנו ככה? עכשיו נצטרך לחכות שנה שלמה כדי לגלות מה קרה לג'ון ולאריה ולסטאניס ולדאני וכולם?" הו, ילדי קיץ מתוקים שלנו. תחכו שנה? פינוקי קטן, מה תגידו על אלה מאיתנו שמחכים כבר ארבע שנים לקבל את התשובות לשאלות האלה בדיוק? הקשר בין הסדרה לספרים הלך והתרופף לאורך העונה, אבל עכשיו הם פשוט נגמרו. זהו, אין יותר. רוב קווי העלילה הראשיים הסתיימו בפרק הזה בדיוק במקום שבו הם הסתיימו בסוף הספר החמישי, והאחרון שיצא לאור בינתיים. כך שגם קוראי הספרים לא יוכלו, אפילו אם ירצו, לספיילר לכם מה קרה רגע אחרי שג'ון נפל לשלולית של דם בשלג ומה עשו הדותראקים אחרי שגמרו לרכוב מסביב לדאינריז במעגלים. למעשה, אם אני לא טועה, נשאר רק קו עלילה אחד שבו עדיין נותרה התקדמות עלילתית משמעותית בספרים שעוד לא נראתה בסדרה – בעוד באחרים הסדרה כבר מקדימה את הספרים. מעכשיו אנחנו בארץ לא נודעת לגמרי. מה יקרה? אין לנו שמץ.
אז איך היתה העונה החמישית? זאת היתה עונה מעניינת ומתסכלת, שכללה כמה מרגעי השיא של הסדרה לצד כמה מהרגעים הגרועים והמביכים שלה אי פעם. ואותו הדבר היה נכון לגבי כל אחת מהעונות האחרות.
נעדרים:כל קווי העלילה זכו להתייחסות, אבל איפה מארג'רי, לעזאזל?
דמויות מתות:מכל הבא ליד. על פי סדר הסבירות, מ"מת לחלוטין ללא ספק" ועד ל"מת עד להודעה חדשה": מרין טרנט. סליס. מירנדה. מירסלה. ג'ון שלג. סטאניס.
עירום לא רלוונטי:המופע של לנה הדי.
הסצינה:נינג'ה אריה!
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
דג מלוח: שלושה מתכונים עם אנשובי טרי של השף גיא גמזו
יש דגים שמבקשים מהם משאלות ויש דגים שמכינים מהם מנות מהחלומות. לכבוד חגיגות השנתיים למסעדת אריא ביקשנו מהשף גיא גמזו שישעשע לנו את התפריט עם שלושה מתכוני אנשובי
בעוד צנצנות של דגיגים מומלחים בכבדות נמצאות בכל מרכול בכל עונות השנה, האנשובי הטריים נמצאים בחופי הים התיכון בין אפריל לספטמבר. האירופאים חוגגים על האנשובי מאז ימי האימפריה הרומית, שבהם נהגו להכין מהם רוטבי דגים מותססים. כיום הצורה המשומרת שלהם פופולרית והם יכולים להגיע בקופסאות פח פשוטות וגם בצנצנות ברמות איכות משתנות, חלקן טובות מאוד.
לא מעט מתכונים אירופיים מסורתיים נותנים מקום של כבוד לאנשובי: נתחי אנשובי כבושים בסלט ניסואז קלאסי, נתחי אנשובי כחלק מטופינג לפיצה, כדרך להעשיר את טעמו של שניצל הולשטיין הווינאי, חמאת אנשובי גרמנית מלוחה, בורקס אנשובי תורכי, והאנשובי לוקח חלק דומיננטי גם בממרח הטפנד הצרפתי המסורתי. השבדים מכינים מהאנשובי את מנת "הפיתוי של יאנסון" – גראטן אנשובי ותפוחי אדמה.
בים התיכון האנשובי נע בלהקות ענק של דגיגונים דקי גוף באורך של 8־10 ס"מ. צבעם – כסף בוהק או ירקרק – נועד לבלבל טורפים ימיים. לאנשובי הטריים טעם מעודן. האנשובי קטן מידות ולכן רבים נוטים להתבלבל בינו לבין סרדין, אף שמדובר בדגים שונים לחלוטין, אז אל תנסו בכוח לדחוף סרדינים לניסואז – זה לא יהיה אותו הדבר.
גיא גמזו, שף מסעדת Aria (צילום: אנטולי מיכאלו)
עונת האנשובי הטריים קצרה ויחסית לגרסה המשומרת הם ממש נדירים, אבל נחשבים למעדן ששווה להתאמץ בשבילו ולצאת במיוחד לחפש אצל דייגים ובמסעדות.
לכבוד חגיגות השנתיים למסעדת אריא, רקח לנו השף גיא גמזו שלושה מתכונים מאנשובי טריים. את חגיגות השנתיים למסעדה תחתום ארוחה חגיגית שתקיים ביום שישי, ובמהלכה יארח גמזו במטבחו את אמו, רחל גמזו, שתכין מאכלים מהמטבח הפרסי.
פלפל פלרמו ממולא באנשובי
מצרכים (לסיר שלם):
10 פלפלים מסוג פלרמו
למילוי:
300 גר' אנשובי מפולט וטחון
1 בצל לבן גדול וקצוץ דק
2 שיני שום קצוצות
חצי כוס אורז בסמטי (מושרה במים למשך 10 דקות ואז מסונן)
צרור כוסברה טרייה וקצוצה
1 פלפל חריף
½ 1 כפיות מלח
½ כפית כמון
½ כפית קימל
½ כפית כוסברה יבשה
3 כפות שמן זית
לרוטב:
8 עגבניות קצוצות
1 ליטר מים
8 כפות שמן זית
2 שיני שום קצוצות
½ צרור כוסברה טרייה וקצוצה
1 כף פפריקה מתוקה (למי שיש אריסה – עדיף)
½ 1 כפית מלח
½ 1 לימון סחוט
אופן ההכנה:
מערבבים יחד את כל מרכיבי המילוי. עושים חור קטן ב"מכסה" של הפלפל. מכניסים את האצבע ומוציאים בעדינות את זרעי הפלפל. מכניסים את המילוי דרך החור (להשתדל לא להעמיס משום שהאורז מתנפח).
להכנת הרוטב: בסיר נמוך ורחב מחממים את שמן הזית, מוסיפים את השום, הפפריקה והמלח, מערבבים הכל ומטגנים במשך כמה דקות. מוסיפים את העגבניות, המים, הכוסברה ומיץ הלימון. ממשיכים לבשל עוד כמה דקות. מכניסים את הפלפלים לתוך הסיר ומכסים. מביאים לרתיחה ומנמיכים את האש. חשוב לבדוק את הרוטב מדי פעם ואם חסרים מים – יש להשלים. נותנים לסיר להתבשל במשך כ־40 דקות. משלימים טעמים.
מבשלים את הפסטה בסיר נפרד לפי הוראות ההכנה על השקית. במקביל, מכניסים למחבת עמוקה וחמה (על אש גבוהה) את השומר עם שמן הזית וצורבים אותו קלות. מכניסים את האנשובי, צורבים אותו ומפרקים אותו מעט בעזרת כף או מלקחיים. מכניסים למחבת צ'ילי, שום, עגבניות שרי ופלפלים. מערבבים היטב וצורבים הכל ביחד. מפזרים מלח וסוחטים את הלימון. אפשר לגרר את קליפת הלימון למחבת. מכניסים את הפסטה לתוך המחבת, מערבבים הכל יחד, משלימים טעמים (אם יש צורך בלימון או במלח) ומגישים.
500 גר' של בצלצלי שאלוטס או בצל סגול פרוסים לטבעות
150 מ"ל חומץ 5 אחוזים
100 מ"ל מים
4 עלי דפנה
7 גר' פלפל אנגלי שלם
40 גר' סוכר
10 גר' מלח
אופן ההכנה:
לכבישה מבקשים מהדייג או מהמוכר במעדנייה אנשובי טרי ומפולט, נקי מעצמות חזה. מסדרים את חתיכות האנשובי על מגש כשהעור כלפי מטה, מפזרים מלח ים למעלה (בנדיבות, בלי להתבייש), פרוסות של שום ופרוסות של צ'ילי אדום. מכניסים את המגש לתוך המקרר למשך שעה שלמה (אלו שאוהבים את האנשובי כבוש ומלוח יותר יכולים למשך זמן ארוך יותר). מוציאים, לוקחים קופסת פלסטיק רחבה ופשוטה וממלאים חצי ממנה ב־70 אחוז שמן זית ו־30 אחוז שמן תירס או קנולה (צריך לכסות את האנשובי). מכניסים בעדינות פילה אחר פילה לתוך השמן עצמו. את הקופסה אפשר לשמור במקרר ארבעה ימים.
מסרבים להאמין שאפשר גם בבית. אנשובי כבוש (צילום: אנטולי מיכאלו)
לבצלי שאלוטס/בצל סגול כבוש: את צנצנת השאלוטס אפשר לשמור במקרר למשך כשלושה שבועות. חשוב שהצנצנת תהיה נקייה ויבשה (לאחר שטיפה). מסדרים את טבעות השאלוט בתוך הצנצנת. מכניסים את כל המרכיבים חוץ מהשאלוטס לסיר קטן, ממִסים את הסוכר והמלח בתוך המים ומחממים מעט את המים (לחום של כ־60 מעלות). מקררים מעט ושופכים לתוך הצנצנת. משאירים את הצנצנת פתוחה עד שהנוזל מתקרר, סוגרים את המכסה ומכניסים למקרר. ניתן לאכול לאחר כ־4 שעות.
להגשה מניחים על האנשובי השאלוטס המוחמצים, סוחטים שתי עגבניות מעל הכל, מגררים חזרת לבנה ובוזקים שמן זית (מומלץ להשתמש בשמן מכבישת האנשובי).
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
השף גיא גמזו מציע ספיישלים מהים ובהם טורטליני שרימפס בציר של עצמם (68 ש"ח), קרפצ'יו תמנונים (58 ש"ח), קוקי סן ז'ק על קרם שקדים לבנים וביסק סרטנים (65 ש"ח) וטרטר מוסר עם טאבולה ולבנה עזים (52 ש"ח). בבר התחתון ינגן הדי.ג'יי־שף ישראל אהרוני.
במסעדת כתית של השף מאיר אדוני יגישו ארוחת טעימות בת שלוש מנות במחיר 430 ש"ח לסועד, כולל שתייה קלה ושתייה חמה. בין המנות יהיו סשימי ים עם אבקת אפונה ולואיזה, לובסטר ושקדי עגל, לוקוס צרוב עם זנב שור ומנה של סינטה עגל חלב עם רייט כבד עגל חלב וצ'יפס ארטישוק.
בביסטרו הממוקם בתחילת רחוב אבן גבירול מציעים ארוחה במחיר 220 ש"ח, הכוללת שלוש מנות ראשונות, מנה עיקרית לחלוקה, שני קינוחים, שתי כוסות יין ושתי כוסות שתייה חמה. בין המנות יש סלט קייל עם תותים, סלט קינואה עם תרד, קוביות סינטה ברוטב יין אדום, דג בקדאיף ופולנטה טבעונית עם פטריות ואספרגוס.
מסעדת ברנז'ה במתחם שרונה תציע מנות כמו קרפצ'יו כבד אווז ופילה בקר (72 ש"ח), מוצרלה בפאלו עם אבוקדו (62 ש"ח), פילה בר ים עם ניוקי דלעת (142 ש"ח), קערת סרטנים עם חמאת סרטנים (98 ש"ח).
בביסטרו הטבעוני של ננה שרייר מציעים תפריט מעורר תשוקה שבו יככבו מנות כמו חמישה סוגי ממולאים עם פירות יבשים, קרפ גרוזיני ממולא בשקדים וקוקטייל פירות יער.
הבר האירי הממוקם בהוט ספוט בשד' רוטשילד מציע דיל לא רגיל – כל מי שירצה להזמין מישהו משולחן אחר לדרינק יקבל את המשקה בהנחה של 50 אחוז. בבר שני חללים נפרדים, אחד מהם מיועד למעשנים.
ברשת אגאדיר מציעים ארוחה במחיר של 190 ש"ח לזוג. בין המנות יהיו כרובית מטוגנת, קרפצ'יו פילה בקר, סיגרים עם צזיקי ומנה עיקרית של המבורגר מבשר ואגיו עם טבעות בצל קריספיות. לקינוח – מילפיי תותים.
במסעדת מטבח לילה תחכה לאוהבים ארוחת טעימות זוגית שאותה רקח השף בועז פלד, במחיר של 190 ש"ח לסועד. הארוחה כוללת פתיח וקוקטייל זוגי, שתי מנות ראשונות ושתי עיקריות וקינוח זוגי. בין המנות יהיו פוקאצ'ה תותים עם גבינת סנט מור, סינטה עם סלט גרמולטה, דניס על הגריל, סלט דג ים עם קוביות אבוקדו, ומנה של שרימפס קריסטל עם תרד בלאדי.
בביסטרו הרומנטי יחגגו את הוולנטיין עם תפריט ספיישלים והופעה של שירי אהבה במחיר של 190 ש"ח לסועד. התפריט כולל קוקטייל סנגרייה, מנה ראשונה, מנה עיקרית, סלסילת לחמים וצלחת פטיפורים. בין המנות יגישו טרטר טונה אדומה עם קרם אבוקדו, קלמרי צרוב על קרם חצילים ושוק אווז קונפי ברוטב פורט.
לרגל חג האוהבים משיקים ברשת רולדין עוגות זוגיות: עוגת פריזייה המורכבת מבצק שקדים, מרמלדת פטל ומוס מסקרפונה עם תותים טריים; עוגת אבסולוט שוקולד עם ופל קראנץ', קרמל מלוח ומרנג קקאו. מחיר: 55 ש"ח.
בסניפי רולדין
מובינג בייקרי
לכבוד החג מציעים במובינג בייקרי שני קינוחים עשירים בשוקולד, מסקרפונה ולבבות – כל מה שצריך בשביל לאהוב מכל הלב: מוס מסקרפונה עם קולי פירות יער מעוטר במקרון לב פטל; מעדן שוקולד שחור וקציפת שמנת מעוטרים בלבבות שוקולד לבן ותחתית מקרון. מחיר למארז: 42 ש"ח.
למובינג בייקרי
מובינג בייקרי. צילום: אנטולי מיכאלו
נולה
הקונדיטוריה האמריקאית מציעה קולקציית עוגיות מיוחדת: עוגיות חמאה בצורת לב מעוטרות בכיתובי ולנטיין (16 ש"ח), עוגיות ג'ינג'ר ברד (10־12 ש"ח), קאפקייק שוקולד או וניל בציפוי קרם חמאה עם לב אדום (16 ש"ח) ופופ טארט במילוי ריבת תות בגלייז סוכר וסוכריות (16 ש"ח).
![לא אמרו לך שהבטחות צריך לקיים? מליסנדרה פורשת (מתוך "משחקי הכס")](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2015/06/melisandre_climate-850x476_p-500x250.gif "לא אמרו לך שהבטחות צריך לקיים? מליסנדרה פורשת (מתוך "משחקי הכס")")
![אתם מתעללים בצופים, והעירום שלנו פחות אטרקטיבי (מתוך "משחקי הכס")](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2015/06/got_510_arya_braavos_p-500x317.gif "אתם מתעללים בצופים, והעירום שלנו פחות אטרקטיבי (מתוך "משחקי הכס")")
