אפשר להגיד על תכניות ריאליטי מה שרוצים, אבל במבחן התוצאה הן מספקות את הסחורה. קחו לדוגמה את "משחקי השף", שהצמיחה שפים רציניים כגון אור גינסבורג (סלאס, קיצ'וקאי), אבישג לוי (לשעבר אייבי), אורן אסידו (Flame) ואביתר מלכה (רובע אל"ף). למרות שהעונה הנוכחית עדיין בעיצומה, אפשר כבר להצביע על מתמודדים בולטים, ואין ספק שדניאל עילי – דנינו בשבילכם ובשביל שאר העולם – הוא אחד מהם. הסצנה שבה הוא מגיש לשופטים רוטב דובדבנים חריף, שהעלה דמעות בעיניי אסף גרניט, היא לא פחות מאשר הדובדבן שבקצפת.
>>היאפא והחיה: 19 מסעדות, ברים ובתי קפה מומלצים בשוק הפשפשים

"אני עוד לא ממש סלב אבל היה מישהו שזיהה אותי, והזמין קבב דג כמובן", הוא אומר בחיוך ממקומו מעל הפלנצ'ה בדוכן פיתות חדש בשוק הפשפשים. "אני מרגיש שכל החיים שלי הובילו לנקודת הזמן הזאת. פיתה היא כלי הקיבול המושלם ו'הירושלמית' זו בעצם מסעדה שבה אני מכין מנה מובנית מבלי לשאול את הלקוח מה לשים, אלא אם יש משהו שהוא לא אוהב".

המפגש הרעיוני בין דוכן פיתות למסעדת שף משקף את דרכו המקצועית של דנינו, שהחלה דווקא בניהול ולא בבישול. הוא ניהל את מסעדת יא פאן של שף יובל בן נריה עד לסגירתה בזמן הקורונה, וכפתרון ביניים החל למכור סנדוויצ'ים מהבית, צעד שקירב אותו אל הסינר והסכין. פופ אפ מקסיקני מצליח בשם "באחה" בקליפורניה (של לוינסקי, לא של ארה"ב) הוביל להצעה קוסמת ממלון סלינה – לנהל מסעדה עם 300 מקומות ישיבה. אלא שבתום שנה בתפקיד, שבמהלכה בעיקר ניהל ופחות בישל, החליט דנינו לקחת צעד אחורה ועבר לעבוד בקצבייה כדי להכיר את חומר הגלם מקרוב.

משם הדרך לחנות הדגים של רוסתום בשוק הכרמל הייתה קצרה, והיא התקצרה עוד יותר במעבר לדוכן הצמוד "הכרמל 40", עם סנדוויץ' הדגים הטוב בעיר. לירושלמית, מקום משלו, הוא הגיע במקרה. "זה בכלל לא היה בתכנון אבל הייתי כבר יותר מדי זמן בכרמל, ואז הגיעה ההצעה. הבנתי שאני לא רוצה לעשות עוד דוכן שאנשים יעברו ויקנו פיתה, אלא מקום עלייה לרגל. חמוצים, רטבים – הכל כאן נעשה בעבודת יד. רוצים להרוג אותי כי את הקבב אני קוצץ בכל יום בסכין", הוא צוחק.

התפריט קטן וקולע ויש בו בסך הכול חמש פיתות: קבב בקר (עגלה) עם טחינה, סלט פיקו דה גאיו מעגבניות ופלפלים חריפים ("ללא הזרעים כדי שיישאר פרשי"); קבב דגים (מוסר ולברק) עם צזיקי, שקדים קלויים ורוטב לימון, ג'ינג'ר, שום, סויה ומירין; פיתה מרגז יפואי; פיתה סטייק כרובית עם שקדים קלויים וגלייז אונאגי (סויה, סוכר, מירין וסאקה מצומצם); ופיתה חזה עוף, שבניגוד לשאר הפיתות מכילה רק חזה עוף צרוב, בצל מטוגן ומלפפונים חמוצים.

"זאת הפיתה שבגללה פתחנו את המקום וקראנו לו 'הירושלמית'", מסביר דנינו. "הבעלים נולד בירושלים (והביא לשוק הפשפשים את הפארוק בשוק ואת בית הקפה ניסו – ש.ב.ד.), והוא גדל בסטייקיית חצות ומת על הפיתה הזו. כשהוא סיפר לי עליה היא נשמעה לי כמו הדבר הכי יבש בעולם, אבל נסענו לטעימות וואלה – הוא צודק. אני בן 38 וזאת הפעם הראשונה שפיתה חזה עוף מצליחה להפתיע אותי". וכמו בכל דבר אצלו, דנינו משתמש ברעיון כדי ליצור מנת שף ומשרה את העוף 12 שעות במרינדת גואוצ'וצ'נג (מחית צ'ילי קוריאני).

בקצה התפריט מופיע ספיישל, מנה משתנה ששמה את הדגש על חומר הגלם, למשל פרוסות דקיקות של אסאדו מיושן בסגנון מינוט סטייק או פיתה נתח קצבים במרינדת קוג'י. "יש פה עבודה שאינה נגמרת. אנחנו שלושה טבחים וכל הזמן עסוקים. ההשקעה מוכיחה את עצמה ויש פידבק מצוין מהלקוחות. חלק מהם אפילו חוזרים פעמיים ביום".

תהליכי הכנה ארוכים, חומרי גלם שנבחרים בקפידה, פיתה בעבודת יד ו-200 גרם חלבון בכל מנה מכתיבים תמחור של 24 ש"ח לחצי פיתה, 45 ש"ח לפיתה שלמה ו-50 ש"ח למגש. "אני מסוגל לשמור על המחיר הזה כי אני עובד קשה ומקבל מחירים טובים מספקים", אומר דנינו ומוסיף שחשוב לו להיות נגיש לכולם. מבחינתו הדוכן הוא רק ההתחלה והצעד הבא כבר נראה באופק: מטבח הכנות שייפתח בקרוב בחלל הצמוד, "עם מנקנקת ומלא צעצועים כיפיים". כאן הוא מתכנן להציב מקרר עמוס קבבים קפואים, סלטים ומוצרים לקנייה הביתה, ולהעמיד בימי שישי סירי אוכל מוכן. "אני כבר לא ילד ויש לי עוד הרבה תוכניות", הוא מסכם. "אולי יום אחד נפתח סניף בירושלים ונקרא לו 'היפואית'".
עולי ציון 15, תל אביב א'-ה' 20:00-12:00, שישי 16:00-12:00, שבת סגור

• אוכלים שותים
• פיתות
• אוכל רחוב
• שוק הפשפשים

רק השבוע דווח כי משרד העבודה הטיל קנס של כרבע מיליון שקל לחנות שהעסיקה עובדים יהודיים בשבת. ולא נעים לומר, אבל אמרנו לכם. לאורך כל שנות פעילותנו, טיים אאוט דיווחה וקידמה עסקים שמספקים אופציה שפויה לחילוני הרעב מתוך אמונה בחופש הבחירה, ומתוך הבנה שמול האמונה הזו עומדים פוליטיקאים, עסקני דת ובעלי אינטרס לדרוך לנו על החופש. ותל אביב עודנה חופשית, לפחות עד שהמשטרה החשאית תתחיל לבדוק לנו את המקפיא לפיתות בפסח.אז במיוחד בשבילכם – אנשים שרק רוצים לאכול מה שהם רוצים – אספנו רשימה של מאכלי החמץ הכי טובים בתל אביב שתוכלו גם להשיג בחול המועד. כי אנחנו נדיבים ונחמדים ולא רוצים שיחסר לכם כלום.

>> הא לחמא טעימא: 15 בתי מאפה בתל אביב שפתוחים כרגיל בפסח
>> 5 עוגות כשרות לפסח שיהפכו את החג למושלם (ועוד 6 שסתם אהבנו)

אנילוטי תפוחי אדמה ומסקרפונה // בר 51

תודה לאלוהי הפחמימה ולבר 51 שהאנילוטי הרך והמבורך הזה מוגש כרגיל. אנילוטי, באיטלקית, הם כובעי נזיר ותודה לאל שאף אחד לא נזיר כאן ונוכל לאכול אותם כמו שאנחנו אוהבים גם בחול המועד. נזכיר כי מדובר כמובן בכיסוני פסטה ענוגים, ממולאים בתפוחי אדמה ומסקרפונה ונחים להם ברוטב חמאה, יין לבן ומרווה.הירקון 59, 03-5406680

לבן בפיתה // מזנון

לבן בפיתה, אנטרקוט בפיתה, פולדד בורגר בפיתה והחיים שלכם בפיתה, העיקר שתהיה פיתה. המזנונים של איל שני (מלבד הכשר ברמת החייל) עובדים כרגיל בפסח זה ואופים לנו בנוהל פיתות טריות, גמישות ובשרניות, ובתוכן מכניסים עולם ומלואו ועושים לנו טוב על הלב. האהובה עלינו היא הפיתה הלבנה שממנה הכל התחיל, עם טחינה, כרובית וקצת חריף (כן, הוא לא מתכוון לסטייק לבן).
מזנון אבן גבירול 23 // מזנון שרונה מרקט

פיצה // לה טיגרה

במקדש הפיצות הפלורנטינאי יודעים ששבוע בלי הפיצה הנפוליטנית הכי טובה בעיר זה יותר ממה שאנחנו מסוגלים לשאת כרגע. הפיצה המפורסמת הצדיקה את שמה עם שוליים חרוכים ובצק גמיש, עמוסה בתוספות יחודיות כמגון גבינת סטראטצ'לה נמסה, ארטישוק, מורטדלה (אבל גם פפרוני קלאסי בגרסתו האיכותית ביותר). איכשהו, בחול המועד, היא אפילו יותר טעימה.פרנקל 9

פיתות וחומוס // אבו חסן עלי קרוואן

בעוד הסניף ברחוב הדולפין סוגר את שעריו בפסח כמחווה לשומרי הכשרות, בסניף בשבטי ישראל עסקים כרגיל וטוב שכך. אפשר להירגע עם פיתות רכות לנגב בהן את החומוס-מסבחה הכי טוב בעיר, כדורי פלאפל טריים ומהבילים ושוב פעם פיתות לניגוב וכן הלאה. זיכרו: חומוס באבו חסן הוא ממנהגי החג החשובים שלנו. תכבדו.
שבטי ישראל 14

פסטה // לאבה

לשמחתנו, אין איזור בפארק המסילה שלא מריחים ממנו את הניחוח הכי טוב בעיר. זה כולה חמאה ושום, אבל הריח שולח הישר למסעדת מישלן בפריז. הריח המשכר הזה הוא הודות לפסטה הטרייה הטובה בעיר, מבית לאבה. אז כפי שאתם יודעים, קשה לקבל מהפסטה נאצי התחייבות גמורה ומוחלטת, אבל ממש הצלחנו להבין ממנו שתהיה פסטה טרייה ומושלמת גם בימי הפסח. התוספות משתנות, אבל היא תמיד טרייה, מקורית ומנחמת בדיוק כמו שפסטה צריכה להיות.
סמטת בית הבד 7

זוקיני פריטה // קלבריה

בקלבריה מבית בנצי ארבל אפשר למצוא את כל מיני החמץ והפחמימה המוכרים והאהובים. פסטות מופלאות מקמח לבן, פיצות וגם מעדנים דרום איטלקיים מטוגנים כמו הזוקיני פריטה, שהם סופגניות תפוחות וקטנות מזוקיני מטוגן, קמח סולת, גבינת ריקוטה טרייה ומוצרלה לביס מנצח אחד נמתח במיוחד.
קינג ג׳ורג׳ 29

גיוזה // מנטנטן

גם כיסונים הם סוג של נחמה, במיוחד בימים שבהם (קצת) יותר קשה להשיג אותם. אנחנו שמחים לבשר לכם שהגיוזות של מנטנטן ימולאו ויקופלו כרגיל גם בחוה"מ. האהובים עלינו הם במילוי עוף כי אנחנו פשוטות, אבל אוהבים כמובן גם את מילוי הירקות המאודים וממליצים על מילוי בטן החזיר למי שממש רוצה לאכול לא כשר בחג הזה. זו חירותכם.נחלת בנימין 57

קריספי צ׳יקן // סילי קיד

אחת הרעות החולות של מדינתנו (מקום 736 בבדיקה האחרונה שלנו) היא שמקומות שאינם כשרים כלל מתחילים פתאום להגיש את האוכל הלא כשר שלהם בלחמניית תפוחי אדמה כשל"פ בטעם של פלסטיק ומרקם של קרטון. אז תודה לסילי קיד, שעל אף השם החליטו לנהוג בחוכמה, ולהגיש את העוף המטוגן והפריך הנהדר שלהם בלחמניות האווריריות, הנפלאות והמקומחות שלהם. אגב, החוכמה מוכיחה את עצמה, כי בימים אלה הם חונכים סניף נוסף בנאות אפקה, שגם הצפוניים שבתושבי העיר יהינו מעוף פריך ראוי לשמו.יונה הנביא 48, פנחס רוזן 65

המבורגר // מרלן

אז אחרי שהרגענו עם הלחמניות הנורמליות בסילי קיד, נעדכן שגם בבורגר מרלן שומרים על שפיות ומגישים את הבורגר המצוין עם התיבול הסודי בלחמניות הרגילות והפריכות שלהם, ממש ללא חשש קמח תפוחי אדמה או כל תחליף אחר. תוסיפו קצת צ'יפס ותקנחו בעוגת גבינה ניו יורק והנה לכם ארוחה עם כל אבות המזון.שדרות בן ציון 2

ברוסקטות // הלנה

לא רק אוכל רחוב יש לנו בראש: כמובן שגם במסעדות היותר פיין שיש לעיר להציע לא מקפידים על קלה כחמורה, אבל במסעדת הלנה שבבית הלנה רובינשטיין יש ספציפית ויטרינת ברוסקטות מרשימה וצבעונית, שאנחנו רוצים להרגיע ולספר לכם שתהיה שם עבורכם גם בפסח. פאן קוט טומאט, מונטידיטו (צנים קלוי) טונה, מונטידיטו פטה כבד ונוספות. הברוסקטות בגודל ביס וחצי, והן נהדרות, מתובלות נפלא ומתפקדות כפתיחה אידאלית להמשך הארוחה.שדרות תרס"ט 6

בורקסים // בבקה בייקרי

בורקסים הם אות דוגמה ומופת לחמץ מנחם ואדיר שאין מצב שאלוהים התכוון שלא יהיה זמין בכל יום בשנה. בבבקה בייקרי עושים זאת כמו שצריך ומאפשרים לכם ערימת בורקסים בגודל מושלם לנשנוש חסר עכבות. יש במילוי קשקבל עשיר, במילוי זיתים וגם בורקיטס קטנים ושובבים במילויים משתנים.
>> להשיג בכל סניפי הרשת

פאד תאי // בית תאילנדי

אתם מסתכלים עכשיו על המסך ושואלים את עצמכם מי בא לבית תאילנדי רק בשביל לאכול פאד תאי. אל תהיו ילדים. הפאד תאי של בית תאילנדי הוא בית ספר לפאד תאי. והוא ילמד אתכם פאד תאי מהו. הבשורות הטובות הן שבבית תאילנדי יש את כל האטריות והפחמימות הרגילות גם בפסח הזה, ואנחנו כבר מתרגשים לקראתן. תזמינו פאד תאי ואל תתווכחו איתנו. אנחנו ניקח פאד וואן סון.
בוגרשוב 8

ספנקופיתה // גרקו בייקרי

למי שלא התמזל מזלו לנפוש ביוון בחג החירות הנוכחי, שכל קשר בינו לבין אשכרה חירות מקרי בהחלט, נספר שבגרקו בייקרי פחמימות כרגיל. אז אולי יוון אין אבל ספנקופיתה יש, ואפשר לזלול מאפה מבצק פילו קראנצ'י-קריספי לפי מיטב המסורת היוונית, ממולא בגבינת פטה, עלי תרד, בצל ירוק ושמיר לפינאלה.טיילת שלמה להט 17

קלצונה נוטלה // ברוקלין

אנחנו ממש גאים במאכל החמץ הזה, בין היתר משוםשאנחנו היינו מהאחראיים להחזירו למדף. רואה ביבי? אנחנו יודעים לקחת אחריות כשצריך. אז הקלצונה נוטלה חזר, ולא יילך מאיתנו כל כך מהר ועל כן תמצאו אותו גם בימי חול המועד. חמים, טעים וכה מלא בנוטלה. מלבדו כמובן, בברוקלין עסקים כרגיל עם פיצה נהדרת בנוסח ניו יורקי, דקיקה, איכותית וגדולת מימדים.יהודה הלוי 45 // קינג ג׳ורג׳ 88 // דיזינגוף 276

פאנקייק יפני // קוקו נקו

כנראה שהתור לקוקו נקו לא ייעלם גם בחול המועד. למעשה, ואולי אפילו להפך. אז אם אתם לא ממהרים לשום מקום, ובא לכם לדחוף חמץ וכמה שיותר ממנו – אז קדימה, קצת תור לא הרג אף אחד. מלבד ראמן נהדר עם אטריות חיטה גמישות ובעבודת יד (היי, זה גם חמץ!), נמליץ להזמין הכבר במעמד הזמנת הראמן גם פנקייק יפני גבוה, אוורירי, רך ומבורך וממש לא כשל"פ. הכנתו פשוט לוקחת זמן, אבל מבטיחים לכם שלא תתחרטו. יש שוקולד חלב וקצפת, מאצ׳ה וקצפת או קרם אוסקה עם דובדבן אמרנה. מה לעשות, טעים החמץ הזה.פלורנטין 5

בוריטו // טאקרייה

במסעדת אוכל הרחוב המקסיקנית האהובה מגישים את הבוריטו האהוב עלינו כרגיל כי יודעים שקשה לנו בלעדיו. מלבד בוריטו דקיק ומצוין מקמח חיטה בתוספת פריחולס, גוואקמולה, אבוקדו וסלסה וורדה, תמצאו גם נאצ׳וס פריכים לנשנוש האולטימטיבי, טאקוס דג לא פראיירים בכלל וגם צ׳ורוס מטוגן ומושלם לסיים בו את הארוחה גדושת הגלוטן. אם הלכתם על הזמנה הביתה – אנחנו מאוד ממליצים על דיל ארוחת הטאקו לארבעה.לבונטין 28 // נירים 1

מלא סוגי חמץ // פוד טרמינל

כנגד ארבעה בנים דיברה התורה התל אביבית – סושי, המבורגר, פאד תאי וכנפיים פריכות. המהדרין יוסיפו שההמבורגר צריך להיות מוגזם בלחמנייה מבריקה, שהסושי יוכל לבוא בטמפורה כי למה לא, ואם כבר פאד תאי, אז בנוסח ויאטנמי מאטריות ביצים ורוטב קרם קוקוס עשיר. זאת ועוד הרבה חמץ נשאר זמין תחת שולחן חג ששמו פוד טרמינל, שממשיך להיות זמין ומזין גם בימי החג.דרך מנחם בגין 50, מידטאון או בוולט

• אוכלים שותים
• פסח
• פיתות
• אוכל רחוב
• חמץ

זה לא קצת מוזר שאין באמת פיתה בשרית שהיא קונצנזוס במשלוח? למעשה, מאז כניסתה של "המזנון" לשוק משלוחי הפיתה, קשה לסמן כוכבת אמתית בתחום. וזה תמוה, כי פיתה עם בשר היא אחת מאבות המזון של האוכל הישראלי. נכון, היא לרוב מככבת יותר באכילה ברחוב, על הדרך, בליווי סקוויזר טחינה – אבל לא הגיוני שאין תחרות רצינית על תואר הפיתה הבשרית במשלוח. לכן החלטנו לעשות סוף לסימני השאלה ולבדוק אחת ולתמיד איזה מהפיתות במשלוח שווה את הכתר הנכסף, לפחות עד שג'סמינו יתחילו לעשות משלוחים. חחח סתם זה לעולם לא יקרה. מי בוכה? אתם בוכים!

לשם כך גייסנו את מיטב טועמי המערכת לנהל בדיקה יסודית של שש פיתות שמתיימרות לתואר. בחרנו מגוון פיתות שנע בין כמה צפוות (המזנון, כמובן), ותיקות (שמואל כפרעליך), כוכבות הייפ (היי פנדה) ועד לכמה הפתעות ששמרנו בשרוול. לשם ההגינות, ויתרנו על משלוחי שווארמה – שהם קטגוריה נפרדת – ונשארנו באזורי הפיתה בשר על האש (פרגית, קבב ושות'), כשמכל מקום הזמנו את אחת מהמנות הפופולריות ביותר בוולט, כדי לתת את הצ'אנס להרשים.

>> מה נזמין הערב: 20 המשלוחים הכי טובים בתל אביב
>> המשלוחים הכי שווים במונדיאל: פיצה, סושי, בירה, פיצוחים

כל אחד מהטועמים דירג את הפיתה במספר קטגוריות: איכות הבשר, איכות הפיתה עצמה, רמת התוספות, כמה המנה היתה חמה, ניקיון הפיתה (זה לא מבאס לקבל פיתה שמרוחה כולה בטחינה מבחוץ?) ושלמות המנה (כלומר, עד כמה היא שרדה את המשלוח מבלי להתפזר לכל עבר). לבסוף, כל טועם וטועמת נתנו ציון נפרד למנה בכללותה, שקיבל משקל משמעותי יותר בשכלול הציון הסופי, כי עם כל הכבוד לחום של המנה, השורה התחתונה תמיד חשובה יותר. הציונים המשמעותיים ביותר מוצגים לפניכם, פיתה vs. פיתה, ורק מנצח אחד בקרב מאוד צמוד על הפסגה. בתיאבון לכולנו.

מקום 6: פיתה מחניודה

מה הוזמן:קבב ומרגז רוקדים בפיתה, 48 ש"ח
ציון משוכלל: 6.93
ציון לשבח: חום המנה (9). לא יאומן עד כמה זה משפיע על החוויה הכוללת כשזה נוגע לפיתה בשרית.
טעון שיפור: איכות הפיתה (5.5) והתוספות (5.5). למרות המאמץ להיראות על-האשי במקסימום, הפיתה המתפרקת וכל מה שמלווה את הבשר רק הנמיכו את המכלול, וזה לא שהבשר הציל אותו. חוץ מזה, סימנו גם עגבניה ובצל על האש, אבל הם לא היו בנמצא.
בסך הכל: הפיתה של מחניודה היתה מאכזבת בעיקר כי היא מתחזה למשהו שהיא פשוט לא. מדובר בעוד אחת מהפיתות שמנסות לעבוד עליכם שהם ג'סמינו, עם בשר חרוך יפה על האש ותוספות שעושות פוזה. אבל מה שקיבלנו היה רחוק מזה – בשר סביר אך קצת אנמי, תוספות לא הכי טריות שלא עברו סיבוב על הגריל, פיתה דקה יחסית שכל כך נחלשה במשלוח עד שנקרעה ביד וביס שלא מצדיק את כל הפוזה, ובטח לא את המחיר. מעבר לעובדה שהפיתה נארזה באופן שהשאיר אותה חמה, אפשר לציין לחיוב גם את הפלפל החריף הקלוי ואת החריפות הקלילה של המרגז, אבל הריקוד שהובטח בשם המנה לא התרחש בפיתה הדי מבאסת הזו.

מקום 5: פיתה פנדה

מה הוזמן:פיתה מיקס בשר וחציל, 52 ש"ח
ציון משוכלל: 7.4
ציון לשבח: הפיתה (10), רכה ועבה וטעימה גם לבדה, אבל כשהיא סופגת את הטעמים מסביב, מדובר באחת מהפיתות הכי טובות שטעמנו.
טעון שיפור: הבשר (6.5). אולי אפשר לייחס את זה למנה שהזמנו, אבל כאמור בחרנו במנות פופולריות בלבד, וחייבים להודות שתערובת סלופי של פלדה טלה וצלעות עגל נשמע מבטיח. בפועל הבשר הטחון הרגיש כמו סתם בשר טחון, בקושי מתובל וחסר טעם ייחודי.
בסך הכל: אוף, ממש רצינו שזה יהיה טוב. אנחנו בהחלט מחבבים את פנדה ואת הרוח שהביא לשוק, אבל חייבים להודות שהפיתה שהגיעה אלינו היתה הרבה הייפ ומעט מאוד הצדקה. הפיתה עצמה, כאמור, היתה נפלאה, אבל כל מה שליווה אותה הרגיש כמו פספוס אחר פספוס. הבשר היה סתמי ונבלע בין כל הבלגאן, הסלט הרגיש חפיפניקי, הצ'אטני סלק היה קוריוס אינסטגרמי ורדרד שלא באמת הוסיף לטעם והכל לא הצליח להתחבר למנה שהיא יותר מסתמית. למען האמת, חוץ מהפיתה היה רק רכיב אחד שהציל את המנה – החציל המצוין והמעט מתקתק שבעיקר עשה לנו חשק להזמין את מנת החצילים במקום.

מקום 4: כרמל

מה הוזמן:פיתה פרגיות וליה, 42 ש"ח
ציון משוכלל: 7.56
ציון לשבח: איכות הבשר (9.5), תערובת בשר פרגית מצוינת על האש עם חתיכות מכובדות של ליה (שומן כבש), מתובלות בנדיבות עם בעיטה נהדרת לבלוטות הטעם. מיקס בשר באמת נדיר.
טעון שיפור: הפיתה (6), חסרת נוכחות, חלשה וקצת מתפרקת שלא הצליחה להכיל את מה שבתוכה, שלא לדבר על לספוג טעמים.
בסך הכל: זה באמת חבל, כי עם טיפול נכון יותר בהרכב הפיתה, במשלוח ובעיקר באיכות הפחמימה – הכרמל היו מגיעים הרבה יותר רחוק. בתוכה, הכל היה באמת נהדר – תערובת הבשר הכניסה משחק טעמים בלתי נגמר שמפנק עם תחושת גריל אמתית, ומצליח להחיות את מנת הפרגיות הכל כך מוכרת, התוספות היו יותר ממוצדקות כולן (אפילו העמבה, שנמזגה בכמות שעברה גם אצל מי שלא חובב), והכל היה עשוי לעילא – חוץ מהמעטפת. והמעטפת היא חלק גדול מחוויית הפיתה. אף אחד לא רוצה מנה שמתפרקת ביד, ועם כל הכיף הזה בתוכה, זה לא הרגיש כמו פחמימה אלא כמו שקית מארז אכילה. הגיע הזמן להחליף מקור. שמענו שפיתה פנדה ממוקמים לא רחוק משם.

מקום 3: שמואל

מה הוזמן:פיתה גיבורים, 49 ש"ח
ציון משוכלל: 8.94
ציון לשבח: הבשר (10) וגם כמה חם המנה הגיעה (10), שני אספקטים שונים שמשפיעים על החוויה הכוללת באופן משמעותי מאוד. בשר מצוין ואריזה ששומרת טוב על החום במשלוח נשמעים כמו דברים בסיסיים ביותר, אבל מסתבר שזה לא מובן מאליו. טוב ששמואל זוכר את זה.
טעון שיפור: התוספות (7.25), שבתכלס בקושי היו שם. למרות שהמנה מבטיחה טחינה, סלט ירקות קצוץ, פטרוזיליה, כוסברה ושפע לימון, הן בקושי נכחו במנה. וזה היה נדרש, כי עם כל כך הרבה בשר (ותיכף נגיע לזה), היא הרגישה טיפה יבשה. מצד שני…
בסך הכל: וואו, איזה בשר מופלא. כששמואל מבטיח 300 גרם בשר בפיתה, הוא מקיים. מדובר במנה הכי מפוצצת שקיבלנו לבדיקה, ולמרות שלא מדובר בקבב הנודע של שמואל, זה כן הרגיש כמו תערובת הקבב שלו צרובה על הפלנצה ומפוזרת בפיתה, ותודה לאלוהי הבשר בפיתה, בהחלט קיבלנו את זה, ובאהבה. ברמת הבשר לפחות, מדובר בביס אלוהי, עסיסי מאוד, מפוצץ בטעמי בשר שמתפזרים לפה, כמו קבב חופשי. ואיזה כיף זה קבב חופשי. אנחנו יודעים שהתלוננו על המיעוט בתוספות, אבל להגנתו של שמואל – הבשר הזה לא צריך הרבה יותר מאת עצמו. אולי עוד קצת שפריץ לימון.

מקום 2: המזנון

מה הוזמן:אינטימי בפיתה, 47 ש"ח
ציון משוכלל: 9.01
ציון לשבח: איכות הבשר (10), וואו, בשר מפורק ועסיסי שאיכשהו מצליח בו זמנית לקלוע בול לכל מה שבשר מפורק יכול להיות, וגם להביא לו רעננות וחידוש. אח אייל שני, אי אפשר לעמוד בפני האוכל שלך.
טעון שיפור: חום המנה (8). זה אולי קצת קטנוני, כי זה לא שהמנה הגיע קרה, רק חמימה – אבל עדיין, ממקום כל כך מהודק ומתוקתק כמו המזנון אנחנו מצפים ליותר.
בסך הכל: לפני הכל, וידוי – בשבועות האחרונים רמת האיכות של המזנון עלתה לדיון סוער אצלנו במערכת. היו כאלה, מבלי לעשות שיימינג, שטענו בכל תוקף שמלכת הפיתות-גורמה המקורית ירדה מגדולתה, שהרמה התדרדרה ושכבר לא מדובר בפיתה שראויה לכתרים שנקשרו לה. מנגד, כמה אמיצים וחכמים (ששש, אל תספרו, אבל זה כותב שורות אלו) נשארו נאמנים לשני, וגרסו שלמרות שההייפ ירד והתחרות מולה עלתה, המזון הוא עדיין אחד ממשלוחי הפיתה המצטיינים בעיר. ואחרי שהמפקפקים מילאו את פיהם במנת בביס ממנת האונטריב המפורק הנפלא הזה (אל תתנו לשם להטעות אתכם, זו לא מנת אברי פנים), הם כבר שתקו. הפיתה הרכב המיתולוגית אספה לתוכה את הבשר העסיסי עד פלאות, כשכל ביס סוחט ממנה עוד טיפות של טעם. העגבניות והחריף הכל כך זכיר של שני עטפו את הכל בקיק מושלם (גם אם היה אפשר להוסיף קצת מהם), והמכלול הוביל לקריאות "וואו" נלהבות. כבר אין ספק, עדיין יש להם את זה.

מקום 1: שיפודי דלידה

מה הוזמן:קבב בפיתה, 34 ש"ח
ציון משוכלל: 9.03
ציון לשבח: איכות הבשר (9.75), אין מילים. זה בשר כל כך פשוט, אבל כל כך מושלם. קבב שמתפרק בפה עם הביס, מסתחרר על הלשון כקרוסלת טעמים ויורד בגרון עם געגוע שלא נרגע עד לביס הבא.
טעון שיפור: חום המנה (8), שיחסית לעובדה שהמערכת מאוד קרובה לסניף, הגיע חמים ולא יותר. שמתם לב למגמה? אצל הטובים ביותר, זה הדבר היחיד שקצת החליש את החוויה.
בסך הכל: דלידה היא הפיתה הכי חדשה שבדקנו, שכן היא נפתחה רק בחודש פברואר האחרון – אבל היא זינקה כמעט מיידית לראש הרשימה עם ביס שאפשר להגדיר אך ורק כחלום מוחשי. וזה לא שהשף חמודי אבולעפיה עושה משהו ממש יוצא דופן – מדובר במנה די פשוטה שהדבר הכי חריג בה הוא סלסת העמבה, וגם זה פשוט טוויסט קטן על רכיב קלאסי. אבל את כל מה שהיא עושה, היא עושה מדהים – האריזה, הפיתה, הסלטים, הדיוק, הטעם ובעיקר, הבשר הנפלא שהופך את הקבב הזה לאחד הטעימים בעיר, ובעיקר עובר במשלוח נהדר (למעט הטמפרטורה). דלידה הגיעה למקום הראשון בזכות ולא בחסד (למרות שהיתה צמודה לפיתה של המזנון אף אל אף), אבל רכיב אחד שלא שיכללנו לתוך הניקוד הופך אותה למנה באמת יוצאת דופן – היא לא היתה רק המנה הכי מצלחת שטעמנו בבדיקה, אלא גם הפיתה הכי זולה שבדקנו, ובפער משמעותי. אין שום ספק שמדובר במנת ה-VFM הכי שווה בעיר, וגם – כך מסתבר – משלוח הפיתה הכי טוב שתוכלו להזמין.

• ביקורת משלוח
• אוכלים שותים
• פיתה
• פיתה פנדה
• המזנון
• הכרמל
• פיתות
• דלידה

רגע אחד של שקט אין בעיר הזו ובמקומות האוכל שלה. בקושי שבוע חלף מאז פרסמנו אתהמנות הטעימות ביותר בפיתה לשנת 2022, ושם אחד משמעותי מאוד נגרע מהרשימה – של תומר תומס. בקרוב הפיתה תיעלם ואת מקומה יתפוס – שימו לב – המבורגר. בשינוי מאשים תומס את עיריית תל אביב. "הרסו לי את העסק. שליחים ועוברי אורח לא יכולים להגיע", הוא קובל על עבודות הבינוי ביפו, שחוסמות את צירי הגישה לעסק שלו – הנמצא בקצה הדרום-מערבי של פלורנטין. "בגלל השיפוצים ברחוב אני לא מצליח לכסות את ההוצאות. יש לי טרקטורים מטר מהדלת והעירייה לא נותנת אפילו הנחה בארנונה. הורגים את המתחם. אני מרוויח טוב כי יש לי עוד עסקים, אבל כשהבנתי שכל חודש אני צריך להוציא 20-30 אלף ש"ח מהכיס אמרתי די. אני הופך את המקום להמבורגריה שתייצר דיבור חזק כמו שאני יודע".

המהפך במזללתתומר תומס בפיתהקורה לאחר פחות מחצי שנת פעילות. כשאושיית האינסטגרם ("יש לי מיליון וחצי עוקבים. אני אולי לא השף הכי טוב אך אני בטוח הכי נעקב") פתח את המקום היו מי שהטילו ספק במעבר מהמדיה החברתית למציאות. סיגרים שננעצים בפיתה, מנות מיוחדות מתבשילי מוח וטחול בפיתה, וכמובן, התמונה שבלוגו, יצרו הייפ שפודיז נוטים להתרחק ממנו. אלא שמבחן המציאות הניב תוצאה שונה וספקנים נאלצו לאכול את הכובע. "הקבב היה פשוט ומדויק, בלי תיבול מוגזם, עם צריבה מדויקת שהשאירה את מרכזו כמעט חי, מה שנתן לו טעם מורכב שהתמקד באיכות הבשר ולא במסביב. נתח הקצבים, רצועות ארוכות ועסיסיות במיוחד, היה מרהיב. טעם עז ופיקנטי שספג מהגריל כל מה שיכל ונתן בחזרה באהבה רבה. גם איתו התיבול היה עדין, מתוחכם מבלי להתחכם, והתוצאה היתה פצצת טעם שהצליחה לחצות את הגבול לעבר האומאמי",כתב מבקר אוכל הרחובשלנו.

וכך, מכורח המציאות, מפנה הפיתה את מקומה להמבורגריה. "אני איש בשר והבנתי שאשאר בתחום", מסביר תומס את הבחירה. "בדקתי איזו מנה בשרית נשלחת בכמות הגדולה ביותר במשלוחים והתשובה בכל העולם היא המבורגר". כדי לבדל את המקום מהמבורגריות אחרות ומסיבה אישית המקום יהיה כשר. "אני הולך לתת את מה שאני יודע בהמבורגר – סוג נתחים שונה, קציצות מיוחדות ומטבל שפיתחתי במשך שנה. ברגע שהקציצה יורדת מהפלנצ'ה היא נטבלת ברוטב שמייצר איכות אחרת". רשימת הטופינגז כשרה גם כן וכוללת בין היתר גבינת צ'דר צמחונית, אסאדו מפורק ופטריות פורטובלו.

המעבר צפוי להתרחש בהדרגה בשבועיים הקרובים. כיום מוגשים במקום פיתות והמבורגרים במקביל, ולכשתסתיימנה ההכנות בוולט תרד הפיתה מהתפריט. "הלב שלי נשבר אבל אין ברירה. הבאתי פיתה מנצחת שכל מי שאוכל אותה עף, אבל מבחינתי אין מצב שלקוחות יתאכזבו. אני עושה דרך ומאמין בדרך שלי, ואני לא מוכן להיכשל".
תומר תומס בפיתה/המבורגר, אליפלט 26

• אוכלים שותים
• המבורגר
• פיתות
• בשר
• אליפלט

עם כמה שאני אוהב להתפלפל על אוכל רחוב איכותי, VFM ועלייתו של אייל שני, אני מנסה לזכור תמיד שלאוכל רחוב יש תפקיד חשוב. אני אקרא לו "בום והלכנו". אוכל רחוב, כשמו כן הוא, אמור להיאכל על הרחוב, במהירות, בחטף ובזול. סלחו לי דוכני הטוסט הארטיזנלי ופיתות היוקרה, אתם נחמדים, אני אפילו אוהב אתכם, אבל אתם לא מה שפיללנו לו כשהומצא המונח אוכל רחוב. טכנית אתם אוכל, טכנית אתם ברחוב, אבל אם במחיר של הפיתה שלך אני יכול לפתוח שולחן במסעדת בשרים פריפריאלית, כנראה שמשהו באיזון מעוות. זה לא שאין לאוכל רחוב טעים-אך-יקר מקום (בטח שיש – בבטן שלי), אבל זה פשוט לא הגיוני שזה הדבר היחיד שנשאר.

את החזית של מסעדת "מונקה" כל יפואי מכיר – שלט גרדיאנט תכלת-כחול מכריז בגאון, בעיצוב שמזכיר בעיקר וורד ארט, "מאכלים בולגריים ובלקנים", ממש כמה פסיעות מהפניה לאבו-חסן. החזית על יהודה הימית כבר לא עמוסה בשולחנות כבעבר, והאמת שהמקום בעיקר משדר את חוסר האכפתיות החינני שרק מקום שקיים מאז קום המדינה יכול להרשות לעצמו. הלקוחות כבר קבועים, אין באמת צורך לחזר. ובכל זאת, בשנים האחרונות במונקה פתחו צוהר קטנטן לעולם החיצון – חלון קטן שפונה לרחוב. וזהו. חוץ מדף נייר רגיל (שתלוי בכלל על דלת המסעדה, שלושה צעדים שמאלה) עליו כתוב "מנה קבב בפיתה – 25 ש"ח", אין שום רמז לכך שמעבר למנות בולגריות בצלחת שהקבועים אוהבים, אפשר להציץ לתוך החלון ולקנות פיתה זולה.

>> בשבוע שעבר אכלנו ב-Melt Room והיה טראשי ומושלם
>> מצאנו את המקסיקנית הכי משתלמת שאתם לא מכירים

לפני כמה חודשים כתבתי כאן שאני מוותר לרגע, לפחות מצידי, על המלחמה בנסיקת מחירי המזון הפשוט. כל המדינה התייקרה יחדיו, הקורונה הקשתה על העסקים, הכמעט מונופול של וולט בטח לא עוזר וזה זכותו של עסק לקבוע את מחיר התוצרים שלו. אני רחוק מאוד מליברטריאניזם, אבל בכל הנוגע לביסים – שהשוק יחליט. פיתה לא צריכה להיות מסובסדת. אבל כן ממקומי להתריע שככל שהזמן עובר, כבר נהיה על סף הבלתי אפשרי לסגור ארוחה מתחת ל-30 ש"ח. מה כבר ביקשנו? פיתה שעולה פחות משכר המינימום לשעה?!

הפיתה של "מונקה" לא מושקעת. קניתי פיתה ב-25 שקל וזה בדיוק מה שקיבלתי. אין לי כוונה להתפלסף מכאן על קסמו של האוכל הפשוט, על ידי הטבח העצמאיות שמלטפות קבב נוצץ באורו של השמש שחודר מבעד לחלון לתוך המטבח הביתי. המטבח של מונקה, עד כמה שהצלחתי לראות מבעד לחלון, הוא מטבח של מסעדה עייפה. ובכל זאת, זה פיתה קבב ב-25 שקל. הפיתה עצמה לא מזהירה – מסוג הפיתות שתמצאו בכל סופר ב-8 ש"ח לעשרה – וגם התוספות לא מעניינות מדי, אבל הקבב עצמו עשוי מצוין, מתובל בעדינות וקצת חי במרכזו ברמה שטעמי הבשר עצמו הם הדומיננטיים, והם בהחלט מעולים.

בחייכם, יש אנשים שצריכים פיתה קבב ב-25 ש"ח. אני צריך פיתה קבב ב-25 ש"ח. אני יודע שאני חוזר על המחיר הרבה, כי עצוב לומר, אבל זה כבר מחיר נדיר. וזה נדרש, כי אוכל רחוב אמור להיות (גם) הדבר הזה שחוטפים על הדרך, בהפסקה מהעבודה או בדרך לפגישה כשאין זמן לשום דבר אחר. ואני עדיין בסוג של אבל על כך שרכיב המחיר המוזל הולך ונעלם מתחומי האוכל רחוב.

את הפיתה של "מונקה" אכלתי על ספסל בגינה ציבורית קטנה שמצאתי ליד. יכלתי באותה המידה לאכול אותו על יהודה הימית, 5 דקות המתנה לפיתה, 4 קבבים שמנמנים, 3 ביסים לאחד, 2 שלוקים מהקולה, אחד פיתהתנו. זה לא אוכל שהייתי נוסע אליו במיוחד, ואם הייתי סתם חולף בסביבה כנראה שהייתי מעדיף צלחת אבו חסן, אבל אם הייתי גר באזור, כנראה שהייתי סוגר שם פינה בכל יום. וזה בדיוק מה שחסר לי היום בכל שאר העיר – מנה זולה, טעימה ומהירה שאפשר לחטוף על הדרך ולקבל עודף מ-50 שיספיק לי לעוד אחת.

"מונקה", יהודה הימית 15, א'-ש' 09:00-16:00 (ימי שישי עד 15:00)

• אוכל רחוב
• אוכלים שותים
• פיתות
• קבב
• יפו
• בשר
• זול
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 898 // להט"ביסטן