Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
קבב אל סולטאן: שישה עשורים של קבב מעכו נחתו בפיתה בשוק הכרמל
קבב אל סולטאן (צילום יעקב בלומנטל)
זוהי אזעקת אמת - יש קבב חדש בשוק שמגיע משושלת ארוכה בעכו, וגם פתוח בימי שבת. כן, זה בדיוק בזמן לחזרה מהים, ועוד במחיר של פחות מ-50 ש"ח ללאפה, כי מעכו מגיעים עם כבוד. "שלא יחשבו שאנחנו באים לתל אביב ומקפיצים מחירים"
בשוק הכרמל אף פעם לא משעמם. אפילו אם ביקרתם בו לא מאוד מזמן, בהחלט יכול להיות מצב שבו דוכן שאהבתם החליף שם, בעלות או קונספט – או את כולם יחד. ועדיין, השוק הוא סוג של מסעדה ענקית שתמיד אפשר למצוא בה משהו טעים לאכול, ואם אפשר – רצוי בפיתה. כאן המקום לספר על ספוט קבב חדש, יחסית, שמביא לכרמל טעמים מהמטבח העכואי, תיבול סודי ויד שיודעת בדיוק מתי להניח את הבשר על האש כדי להוציא ממנו קציצה עסיסית וסקסית. ואז אפשר לשכוח שבכלל הגעתם כדי לזלול ראמן או נודלס.
קבב אל סולטאן (צילום: יעקב בלומנטל)
בשוק בעכו קבב אל סולטאן הוא מוסד ידוע, מקום ששורשיו בשנת 1967 ומתמחה כבר עשרות שנים בבשר על האש. השף והיועץ הקולינרי אוסאמה גרבאוי, שאביו עבד עם אביו של הבעלים הנוכחי של אל סולטאן, גויס כדי לפתוח את הסניף בתל אביב והחליט שלשם כך מתבקש לרענן את התפריט, אבל ממש בקטנה. "לקחנו את הקבב לעולם החדש. כיום ניתן להכין קבב בצורות שונות, ואנחנו רוצים להוכיח שהוא יותר מאשר סתם בשר טחון", הוא אומר ומניח על האש שני שיפודים במשקל כולל של 150 גרם, שייכנסו אחר כך לפיתה או לאפה. "בעכו מכירים אותנו כמקום אותנטי וקטן, והלקוחות שלנו הם בעיקר תושבי העיר. ישראלים אוהבים את הטעם האמיתי. לכן פתחנו בשוק הכרמל כי כאן הלקוחות לא פלצנים. כשאני מדבר איתם הם יודעים מה זה קבב ומה ההבדל בין מנגל לפלנצ'ה".
עראייס. קבב אל סולטאן (צילום: עימאד/Wolt)
אותו בשר עם אותו תיבול סודי בטעם של פעם מככב במנות מהדור החדש – עראייס ו"סוכריות", כלומר פרוסות טורטיה ממולאת בשר טחון על האש. במבחן הביס המרקם קפיצי ועסיסי, והטעם שולח רמזים ברורים למטבח הערבי־גלילי. ליד מוגשים סלטים שהופכים את הבשר לארוחה שלמה: סלט רענן מעגבניות, בצל ופטרוזיליה; סלט כרוב לבן; חומוס, טחינה ועמבה – כולם טריים וטובים ומתוצרת בית. למי שאינו יכול בלי, חופן צ'יפס זהוב ולוהט נדחס לתוך הפיתה על חשבון הבית. רוצים יותר? תשלמו בנפרד, אבל המחירים גם ככה סבירים: 40 ש"ח לפיתה, 45 ש"ח ללאפה, 50 ש"ח לסוכריות ו-10 ש"ח לצ'יפס. "אוכל עממי במחירים עממיים. שלא יחשבו שאנחנו באים לתל אביב ומקפיצים מחירים".
הגביע הקדוש מעכו. קבב אל סולטאן (צילום: עימאד/Wolt)
כמשתמע מהשם, קבב הוא הלב הפועם של אל סולטאן עוד מעכו. אבל מה לעשות שבתל אביב אי אפשר לבסס מקום על חומר גלם אחד בלבד, טוב ככל שיהיה. לכן תוכלו למצוא בדוכן גם סטייק פרגית (40 ש"ח) וסטייק אנטריקוט (90 ש"ח), באותה הכנה מוקפדת על גחלים והגשה אטרקטיבית על פלטת עץ. המקום פתוח גם בשבת, וזה פרט שכדאי לזכור בדרך חזרה מהים, ואם בא לכם לשחזר את הטעם בבית – בקצבייה ממול, שממנה מגיע הבשר לאל סולטאן, אפשר לקנות תערובת מוכנה ב-70 ש"ח לקילו, ולקבב לעצמכם בבית. בינינו, זהו פתרון מושלם למי שאוהב להצהיר שהוא מת לבשל יותר, אבל בסוף מוצא את עצמו עם האצבע על האפליקציה. רחוב הכרמל פינת תרמ"ב, ראשון-שבת, 19:00-10:00 ובוולט
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
איזה שוק: 32 מסעדות וברים מומלצים לאוכל ושתייה בשוק הכרמל
מישהו יודע אם זה אלמנט דקורטיבי או עוד גרוטאה שמיועדת להריסה? שוק הכרמל (צילום: יעקב בלומנטל)
שוק הכרמל - אחת מהנקודות הכי חשובות בעיר - עבר כמו כולנו כמה שנים קשות ושינה את פניו לא מעט עם עסקים שעזבו וחדשים שהגיעו. אנחנו פה לעשות לכם סדר, ולספר לכם על כל המקומות ששווים את הביקור בנקודה הכי טעימה בכל העיר, אם רק יודעים מה לטעום
אחרי שעוברים על כל הפרטים, בסוף הדבר המשמעותי ביותר בעיצוב דמותו החדש של שוק הכרמל הוא היעדר התיירים. משברי קורונה, כלכלה ומלחמות זה כסף קטן עבור שוק למוד קרבות, אבל היעלמותם של התיירים ברובם מהשוק היא מכה שעדיין מראה אותותיה, ומגדירה את אופיו המתעצב החדש של השוק – יותר מקומי, פחות הרפתקני וכזה שמיועד בעיקר לתושבי העיר. למזלנו, אנחנו חלק מהקבוצה הזו, כך שלמרות שראינו לא מעט עסקים נסגרים בשנים האלו, ראינו גם הרבה שמגיעים לכאן. או לכל הפחות, מקומות שמיועדים גם לתיירות פנים. כן, עכשיו גם המבורגר כשר הופך פה ללהיט. זה 2026, אין מה להתווכח עם המציאות. אלו המקומות שאתם רוצים לבקר בהם בביקור בשוק.
חינאווי פיתה בשוק
שוק הכרמל וחינאווי הם כמו חורף ומטרייה או תל אביב וחפירות, שניים שהם כמעט אחד. ג'וני וכריסטיאן חינאווי, אב ובנו מענף אחר של השבט היפואי הקרניבורי, מביאים את הבשר הטוב ביותר – כי בכל זאת, השם מחייב – מניחים אותו על פלנצ'ה לוהטת, מוסיפים קצת רטבים וירקות בגריל ודוחסים הכול לתוך פיתה רכה ואוורירית, במחיר שמשתדל להיות ידידותי למשתמש. רמב"ם 1, תל אביב
לפעמים חלומות מתגשמים. חינאווי – פיתה בשוק (צילום: יעקב בלומנטל)
הולי קאו
אחת לכמה זמן שף טום אביב ממציא את עצמו מחדש ומערבב את סצנת האוכל בשוק. הפעם הוא חוזר למקורות, אל שורשי ההמבורגר מימי פאט קאו, בגרסה כשרה, מוגזמת וממותגת עד לרמת צ'יפס חטאים ורוטב קדוש, רק הבייגלה מעל הראש חסר. בימים אלה נוספו לתפריט נאגטס, שיש האומרים שהם הכי טובים בעיר, שמגיעים גם כסוג של המבורגר/פרייד צ'יקן בלחמנייה רכה או בסלט – וזו כבר סיבה ממש טובה לגשת (או להזמין וולט). הכרמל 11, תל אביב
החתיך של הכרמל. טום אביב, הולי קאו (צילום: יעקב בלומנטל)
אנג'לינו
יוני רפפורט, עולה די חדש מלוס אנג'לס, התגעגע לעגלות טאקו כל כך עד שהחליט לפתוח אחת. נגרו טאקו בעבודת יד, טורטיות מקמח תירס כחול וטאקו לשון עושים כבוד לז'אנר במקסימום אותנטיות ומינימום מחיר, יחסית לתל אביב כמובן. רבי עקיבא, 20 תל אביב
אנג'לינו (צילום: מתוך אינסטגרם @angelino.tlv)
סאן מיי
עוד עולה חדש, הפעם מרוסיה, התמקם בשוק עםדוכן גיוזות בעבודת יד, מלפפונים דפוקים בגרסה סצ'ואנית ומנות ביס קטנות שכיף לנשנש עם כוס קמבוצ'ה ביד. קלאסי לעצירה קצרה בין דוכני הירקות לבשר. יום טוב 17, תל אביב
כיסוני הנחמה כאן. סאן מיי (צילום: יעל שטוקמן)
הכרמל 40
הדוכן הנהדר עוד בגלגולו הקודם השתדרג ויזואלית וקולינרית רק כדי לשמור על מקומו בצמרת המזללות של שוק הכרמל. לכריך הדייגים האיקוני ולדגים ופירות הים המטוגנים והצלויים נוספו מנות חדשות ואויסטר ג'ילארדו+צ'ייסר, ביס (או שלוק?) שבעינינו הוא קינוח אולטימטיבי. הכרמל 40, תל אביב
דייג אוהב (כריך) דגים. הכרמל 40 (צילום יעקב בלומנטל)
בוצ'ר בפיתה
בוצ'ר בפיתה הוא הסוס השחור של הכרמל, מקום שאינו מפסיק להפתיע ותמיד משאיר אותנו פעורות פה עם קרייב לעוד. הבשר מגיע מקצביית־העל בוצ'ר שופ והקונספט הוא יציר דמיונם הפרוע של הבעלים, שמתעקשים לדחוס לפיתה נתחים לא שגרתיים למיטיבי לסת. פרט לכך, בשרוול שלהם ממתינים כמה וכמה פופ אפים מסקרנים אז שווה לעקוב. חבשוש 31, תל אביב
שיתוף פעולה בין אנשי קפה בכרם ויעקב בנחלה מניב ספוט שוק שמח וקז'ואלי שבבוקר מתמקד בקפה ומאפה/כריכים, ובערב ביין ומנות ביסטרו. תפריט אוכל טוב ולא מתיימר ויין במגוון רחב של תוויות ומחירים סוללים דרך לערב נעים, שבהפי האואר הוא עוד יותר משתלם. רמב"ם 5, תל אביב
יעקב בכרם (צילום אינסטגרם/yaakov.bakerem)
OSU
השפעות מיפן וארה"ב בסגנון חופשי נמצאות בדי.אן.איי של OSU, ספק מסעדת שוק ספק דוכן של אייל קיצ'ס (לא ההוא), לשעבר בעלי הדוכן "הכרמל". סמאשבורגר עם חמוצים יפניים וצ'יפס טוגראשי, אודון וסלט סובה מוגשים בנונשלנטיות חמודה שרק מדגישה את היצירתיות שמושקעת בכל קציצה ורוטב. הלל הזקן 18 תל אביב,לפרטים נוספים
בימים שבהם נפתח בר יין חדש תחת כל עץ תל אביבי רענן, נחמד לגלות בר שמוקדש כל כולו לקוקטיילים. נו, אתם יודעים – בר קוקטיילים. לוסי, אחותו הצעירה-עוד-יותר של בר מימון הגם-כן-צעיר, מציג עיצוב חמים שמזכיר מטבח מהאייטיז, ניחן בתשומת לב לפרטים וכמובן בקוקטיילים שמשקפים מקוריות, יצירתיות ואפילו תעוזה. רמב"ם 5, תל אביב
לוסי. צילום: נועם אברג׳יל
תתרבות
בית הקפה של אנשי התרבות רון חכלילי ויוסי אוחיון אמנם יגיש לכם קפה וסלטים, ויש גם שלל ספיישלים מבושלים משתנים ואורחים שבאים לבשל את מאכליהם הביתיים, אבל מטרת העל שלו היא להפוך למקום שבו הבוהמה התרבותית של תל אביב נפגשת, מתווכחת ומחליפה רעיונות. הכרמל 12, תל אביב
הבית החדש שלנו לויכוחים על קנדריק נגד דרייק. המרפסת של תתתרבות. צילום: יעל שטוקמן
מעורב ירושלמי
דוכן המעורב ירושלמי שפעל בסבנטיז בשוק התקווה הוקם לתחייה בשוק הכרמל על ידי נכדיהם של הבעלים המקוריים. פלנצ'ה לוהטת, באגט טרי ותערובת בשר וחלקי פנים צרובים – הכי קלאסיקה ישראלית. רמב"ם 2, תל אביבלפרטים נוספים
קלאסיקה מקומית. כלומר, של ירושלים, אבל עדיין. מעורב ירושלמי בשוק הכרמל. צילום: יעל שטוקמן
איקארי
ארוחות יפניות שערכה בביתה ובקפה שפירא עודדו את מנאמי אונו לקפוץ למים התוססים של שוק הכרמל, בתחילה בפופ אפ ובהמשך בבית קפה יפני קטן וחמוד. התפריט מורכב ממנות נוסטלגיות אותנטיות, כולל ראמן פשוט אך מעולה, ואם מתעלמים לרגע מרעשי רקע אפשר לחשוב שהגעתם לסמטה קטנה בטוקיו. מל"ן 39, תל אביב,לפרטים נוספים
קפה וקינוח. איקארי. צילום: מנאמי אונו
אהן תאי
מסעדת שוק תאילנדית קטנה ולא מתיימרת היא בדיוק מה ששוק הכרמל צריך. החשודים המיידיים מוצלחים ומתובלים כהלכה וכדאי להקשיב להמלצות של בעלת המקום ולנסות מנות לא מוכרות, כי המחירים סבירים ואפשר לוותר פעם אחת על פאד תאי (שהוא מצוין כשלעצמו, שלא יובן אחרת). ישכון 45, תל אביב,לפרטים נוספים
אהן תאי (צילום: שרון בן-דוד)
כרמליטה
עם כל כך הרבה מזללות אסיאתיות, טוב שנשאר בכרמל מקום לפיצה. בכרמליטה תוכלו לנשנש סלייס על הדרך או לשבת לפסטה ודרינק כשרים למהדרין. בשם הפלורליזם אנחנו בעד. מל"ן 45, תל אביבלפרטים נוספים
כרמליטה (צילום יעקב בלומנטל)
איסאן
מחלוצות הגל התאילנדי בשוק, מסעדה קטנה ואותנטית שמנסה להתיישר עם החך הישראלי ובו זמנית מציעה אפשרות לבחירת דרגת החריפות, מפיקנטיות עוקצנית ועד אלוהים תשמור. רבי עקיבא 22, תל אביב
אפשר להמר בבטחה שאם וכאשר דירוג מישלן יגיע לארץ, הבסטה תתפוס בו מקום של כבוד. מנימוקי השופטים: בורקס סרטנים מיתולוגי ושיק שאין שני לו, ואווירה שאין כמותה בכל העיר. אייקוניות זה שם המשחק. השומר 4, תל אביב
הוא חוזר. בורקס סרטנים של הבסטה. צילום: נטע אלונים
מפגש רמב"ם
פאר השווארמה מבית הבסטה, הסטנדרט הגבוה בעירנו לגילופי בשר. לצד שיפודים ושאר מטעמי שוק, מיקס הרחוב-יוקרה של הבסטה ירד לעם והפך לאחת הנקודות העמוסות בשוק, גם בשעות הערב. אל תשכחו להוסיף עמבה ולהתענג על כל ביס. רמב"ם 3, תל אביב
השווארמה של מפגש רמב"ם (צילום: @peleguy/טוויטר)
מוריס
ממשיכים באווירת הנו-בולשיט של הבסטה, בר קטן ומהודק עם אווירת אולדסקול וברמנים שאשכרה יהיו מוכנים לשבת ולדבר איתם, תוך כדי שהם מוזגים מטעמים לכוס שלא מתחכמים. כבר חשבנו שנגמרו כאלו בעיר. השומר 5, תל אביב
מוריס (צילום: אינסטגרם/@moris_bar)
בורקס טורקי אמיתי
ספוט הבורקסים הוותיק אולי אינו זוכה לתהילה כמו המקומות החדשים בשוק, אך הוא לגמרי ראוי לה. במיוחד עכשיו, בורקס פריך וזהוב עם ביצה קשה, רסק עגבניות וחמוצים פורטן על נימי הלב כאוכל מנחם אוניברסלי. הכרמל 39, תל אביב
מה שהתחיל כפופ אפ עם מנה אחת בלבד התרחב למסעדת שוק תאילנדית על כל המשתמע מכך. השף והבעלים מתי נקש מתאים את התפריט לעונת השנה, אך בכל זאת כדאי לבוא מוכנים להזיע מרוב חריפות גם בקיץ וגם בחורף. סמטת הכרמל, 31 תל אביב
השמש יצאה – בוריקה עם ביצה: הרבה לפני שאוכל רחוב היה ה־דבר, קובי בוריקה כבר עמד שם, הרעים בקולו סלוגנים קליטים והגיש ללקוחות מגרגרים עלה בצק מטוגן דקיק ולוהט ובתוכו ביצה ותפוח אדמה, מנה שגם כיום היא בין הטובות והמספקות בשוק. הכרמל 42, תל אביב
השמש יצאה, בוריקה עם ביצה. צילום: אלעד ברמי
המנזר
קשה להפריז בחשיבות המנזר למרקם החיים הבלייני בעיר. היפסטרים ובורגנים, סאחים ומסטולים, לכולם יש מקום בבר המיתולוגי על כוס בירה במחיר הוגן. באמצע השבוע בשעות הצהריים הדיל משתלם עוד יותר בזכות 20 אחוז הנחה על כל התפריט, כולל אלכוהול. המנזר
דגים עם וודקה קפואה מהמנזר. צילום: אנטולי מיכאלו
ישתבח
שניצל לוהט וקראנצ'י שהרגע יצא מהמחבת, חצילים מטוגנים ומטבוחה ולימון כבוש מתוצרת בית בתוך לחמניית חלה – סנדוויץ' יום שישי מוגש בשוק כל השבוע, ואין שמחה גדולה מזו. סמטת הכרמל 37, תל אביב
חור בקיר, למי שמכיר, עם סמאש בורגרים קולעים במשקלים קטנים ומחירים נוחים – מושלם למנצ'ס לרגע ולהמשיך הלאה. רוטב הבית הסודי מותיר ניחוח אוממי מתבקש, והבצל הקריספי בול בפוני. רמב"ם 2, תל אביב
ההמבורגלר האמיתי. היט סמאש. צילום: יעל שטוקמן
פרנה בשוק
לאחר שהבנו את הקסם שבשניצל בחלה אפשר להמשיך הלאה. השלב הבא הוא בשר בלחם כפי שמכינים בפרנה בשוק, לדוגמה פרנה במילוי אסאדו או עוף עם רטבים וממרחים מעניינים. שף דור זגורי מכין אוכל רחוב במובן הטוב של המילה, ומדי פעם מפתיע בספיישלים מעניינים במיוחד. רמב"ם 2, תל אביב
פרנה בשוק (צילום גל זגורי)
פנדה פיתה
מה עוד אפשר לומר על פנדה שטרם נאמר? הפיתות שאין שניות להן (יש לנו חור בלב בצורת פיתה חציל עננים), האווירה המחויכת ואפילו התור האינסופי שמאותת "כאן יש מוסד". ביס אחד ויותר מזה לא צריך כדי להשתכנע. מל"ן 45, תל אביב
הסינר פנדה, המגש רומיה, יהי זכרה ברוך (צילום יח"צ)
המלביה
עזבו אתכם מהמלבי המעולה כשלעצמו, כי המלביה היא לא רק מקום לאוכל. בפועל מדובר בסוג של מועדון פתוח לבני 20 ומטה, שמסוגלים לחפור שעות כשהמלבי הוא רק תירוץ. גדרה 28, תל אביב
המלביה. מוצר צריכה בסיסי. צילום: אנטולי מיכאלו
שמואל
הקבבים של שמואל טוענים לכתר המנה הטובה ביותר בשוק ובצדק. הם רכים, קפיציים, מתובלים בלי להתבייש ומוגשים עם רטבים שנספגים בפיתה לביס מושלם. יותר מזה? ובכן כן, נסו את גרסת הקבב המפורק עם פלפלים חריפים על הפלנצ'ה. הכרמל 21, תל אביב
קורץ לנו מהצלחת. הקבב של שמואל. צילום: מתוך עמוד האינסטגרם של שמואל
Smoked Kitchen
שניצל בחלה, שווארמה וקבב יש בשוק בשפע, אך סמוקד קיצ'ן מתרחק מכל אלה ועוסק במה שחסר באמת – כריכי בשר מעושן. בג'בטה, לחמנייה מתוקה או צלחת, הפה מתמלא בטעמים מעושנים-חריפים שתמיד עושים לנו את זה. הכרמל 46, תל אביב
סמוקד קיצ'ן (צילום יעקב בלומנטל)
בר זוהר
למרות שכל קשר ליעל הוא מקרי ביותר, בר זוהר מביא את הניצוץ לפאתי השוק עם מקום ששם דגש על אוכל המוכן מתוצרי השוק, ואווירה שמעוררת את הלילה, למרות שהבעלים שלו הם בכלל יותר אנשי בוקר. השומר 1, תל אביב
אווירת שוק עם מחשבה. בר זוהר. צילום: יעל שטוקמן
M25
את המסעדה הזו אין צורך להציג, חמארת שוק של שף (יונתן בורוביץ) שהתפתחה לאימפריית בשרים מסחררת. מתישהו לאורך ציר הזמן נוסף גם סרוויס שישי בצהריים שמציע שיפודים מגריל הבשרים בפיתה בניחוח וטעם מערפלי הכרה, ובאופן כללי מדובר במסעדה שהיא הימור בטוח תמיד. תזכירו לנו כמה כאלה יש בעיר? סמטת הכרמל 30, תל אביב
M25 (צילום: אינסטגרם/m25.meatmarket)
בירבזאר
אם כבר לעצור לבירה בשוק אז בבירבזאר – מחלוצות שוק הכרמל (כאן מאז 2015) ובזכות המגוון הרחב, המחירים השפויים והאווירה. מקום כלבבנו, וזה אינו דבר של מה בכך. ישכון 36, תל אביב
ביר בזאר, 2015 (צילום: יולי גורודינסקי)
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
ראמן רצחני וחוף להינצל בו. העיר של אופיר ואורי אן חיל ששון
אופיר ששון ואורי אן חיל ששון (צילום: אלבום פרטי)
הוא התסריטאי שמאחורי "דיאלוג עם הכלבה", היא המאיירת שמאחורי ספרם החדש "רו עושה בלגן", וביחד אופיר ששון ואורי אן חיל ששון הופכים את הכלבות שלהם לאייקון מקומי. ניצלנו את המצב כדי לסחוט המלצות על מעדניה להתחיל בה את היום, פיצה מעולה וענקית וחנות שהיא פנינה. בונוס: באמת הולכים לאיבוד בדיזנגוף סנטר
>> עמוד הפייסבוק המצחיק עד דמעות (ולפעמים קצת עצוב)"דיאלוג עם הכלבה"הוא מתכון בדוק לאסקפיזם מחויך, שמציג את העולם מבעד לעיניים של הולכות על ארבע, הכלבות פיץ' ורו. מאחוריו עומד אופיר ששון, תסריטאי, אנימטור וכותב סאטירה ("היהודים באים" עונה 4 וסדרת הרשת של כאן דיגיטל "סוף הדרך"), אבא לכלבה, חתולה ושני ילדים אנשים, שלאחרונה הוציא לאור את"רוּ עושה בלגן"(הוצ' דוב לדעת) – ספר ילדים על שגרת בוקר ושני אחים שמתארגנים לצאת למסגרות, אבל הכלבה שלהם רק רוצה לשחק ומפריעה במקלחת ובהתלבשות. את האיורים יצרה בת זוגו אורי אן חיל ששון, אנימטורית בתחום המשחקים ומאיירת ותיקה, והספר נכתב ואויר יחדיו על כלבתם רו, היורשת של פיץ׳ המנוחה, ועל ילדיהם הקטנים יערי (4) וים (8), גיבורי הספר.
אורי אן:הכל שם בתנועה, חי ותוסס, תמיד כיף ללכת שם לאיבוד בין הדוכנים והסימטאות ולגלות מקומות חדשים טעימים ומעניינים או מקומות ותיקים שהספקנו לשכוח. אופיר:מקום מפחיד מלא אנשים שכל הזמן זזים עליך. והולכים לאיבוד שם. ופעם הלכתי עם חבר ומצאנו מרק ראמן מעולה, זה היה כל כך חריף שברוך השם נהרגתי מספר פעמים ולא הרגשתי את הטעם של המרק הזה בכלל, וגם עד היום טעמים בכללי לא מרגיש. ריח נעים לפרקים.
ההמולה לעולם לא נפסקת. שוק הכרמל. צילום: Amir Levy/Getty Images
2. בית רומנו
אורי אן:התדר ידוע בליין מוזיקלי מעולה, עם די.ג’ייז והופעות חיות שמכוונות לאוהבי מוזיקה אמיתיים. פיצה טעימה בטירוף ואנשים יפים. התדר הוא פלטפורמה ליוצרים, אמנים ומוזיקאים, מקום שמקדם תרבות אלטרנטיבית ונותן במה לקולות חדשים ולא שגרתיים. אופיר:אני לא חושב שצריך הרבה יותר מפיצה מעולה וענקית, אווירה נהדרת ומלא מובטלים בשביל להרגיש טוב. דרך יפו 9 תל אביב
בית רומנו (צילום: אריאל עפרון)
3. חוף צ'ארלס קלור
אורי אן:אחד החופים היפים והנעימים בתל אביב. משלב בצורה מושלמת בין טבע, עיר ואווירת חופש אמיתית. אופיר:היינו שם עם פיץ׳ כשהייתה צעירה עם רגליים בריאות נהדרות והיא רצה איתנו, ולראשונה ראתה את הבעלים שלה נכנסים לים, וברוך השם נתקפה חרדה וטסה לתוך המים להוציא אותנו החוצה. מבחינתה הצילה אותנו, כשבתאכלס היא שרטה אותנו בכל הגוף, בכל בכל הגוף, והצילה אותנו מכלום. אהובה מושלמת.
פיץ' ורו (צילום אלבום פרטי)
4. אסופה
אורי אן:עיצוב ישראלי מקורי, חנות שהיא פנינה אמיתית למי שאוהב עיצוב, סטייל ואווירה עם סיפור. מדובר במקום שמצליח לשלב בין אסתטיקה מוקפדת לבין חום ואופי מקומי, בדיוק כמו שוק הפשפשים עצמו. תמיד יש שם את הדברים הכי יפים לבית, אבל הכי חשוב: יש להם את פרויקט הדגל של הגדה של פסח, כל שנה אפשר לקנות מהמם מהדורה מאוירת חדשה עם מאיירים חדשים (כל שנה), וכל שנה העיצובים פשוט מרהיבים. אופיר:מקום יפה דברים יפים. נחמן 2 יפו (שוק הפשפשים)
ההגדה של סטודיו אסופה. צילום: יח"צ
5. מעדניית יום טוב
אורי אן:מעדניית יום טוב מצליחה לשמור על האופי המסורתי שלה, ובו בזמן להישאר אהובה ורלוונטית.הייתי פותחת את הבוקר (יש שיגידו צהריים) בירידה מהדירה בחלוצים-לוינסקי, הולכת כמה צעדים למעדניית יום טוב, אוספת כמה מצרכים – בין היתר כמות לא סבירה של זיתים – וחוזרת לאכול ארוחה במרפסת המתפוררת. אופיר:אני כשגרתי בתל אביב הייתי פותח את הבוקר עם הוודקה הזאת של הקיוסקים ורדבול, וככה שותה את זה בחוץ באזור של מוסכים. ולא היה לי את החוויה של מעדניית יום טוב. וחבל. לוינסקי 43 תל אביב (שוק לוינסקי)
מעדניית יום טוב בשוק לוינסקי (צילום יעקב בלומנטל)
מקום לא אהוב בעיר:
פעם כשאופיר היה קטן הוא איחר להופעה עם חבר, כי החנה בדיזנגוף סנטר ולא הצליח לצאת משם במשך 28 דקות, והתחיל לבכות ולהתחנן לאלוהים שיוציא אותו משם. הטוויסט הוא שזה קרה לפני חודשיים והוא בן 42.
דיזנגוף סנטר (צילום: דין אהרוני רולנד)
השאלון:
איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לכם את הראש או פתח לכם את הלב? למשפחה: ההצגה "על עלה ועל אלונה", שמבוססת על הספר של אתגר קרת ושירה גפן – הפקה קסומה ויפהפיה שעובדת על כל החושים, בעיקר כשהיא מגיעה כחלק מהפרויקט "מקומות שמורים". בשביל הגדולים – נוגה ארז, היא ובעלה מעניקים במתנה מוזיקה אמיתית מקורית מבוצעת בעושר בועט ונהדרת. שני אנשים כה מוכשרים ומוצלחים וטובים, קחו את אופיר לעשות לכם קליפ באנימציה.
נגה ארז (צילום: גיא פריבס/גטי אימג'ס)
איזו יצירה נתנה לכם כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה? אופיר:"אקס מן 97". אין הרבה דברים יקרים בתקופה זו כמו היכולת האמיתית לברוח, כשאתה חש חוסר אונים מול מציאות מזוויעה. "אקס מן 97" היתה חוויה נוסטלגית ועדכנית מושלמת של אנימציה נהדרת, סיפור מושלם והרבה אושר לילד שבפנים. אורי: "מד מן". ג׳ון האם. תמיד.
לא רק נוסטלגיה. "אקס-מן 97'" (צילום: יחסי ציבור/דיסני+)
לאיזה ארגון או מטרה אתם ממליצים לתרום או להתנדב בזמן הזה? אצלנו בבית לחיות יש משמעות במקום מאוד גדול, אז כמובן תמיד נמליץ על העמותות שעוזרות לבע"ח – חוות השאנטי, החתוליה ואביהו שרווד.
מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע? ניר ברגר, בן הזוג לכתיבה של אופיר בהרבה פרויקטים, כולל "היהודים באים" ו"סוף הדרך" שיצרו יחד. הוא אדם אלוהי בטוב ליבו ומבריק.
מה יהיה? מזעזע לעוד איזה חצי דור ואז עלייה למעלה למי שנשאר.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
מאפה שהוא טיול הביתה ומקום פשוט להיות. העיר של סאמר סלאמה
סאמר סלאמה (צילום: אוסף פרטי)
הוא צייר, הוא פסל, הוא ממארגני תערוכת "לחם ושושנים" השנתית שחוזרת אלינו אחרי שנקטעה בעקבות המלחמה באיראן (27.12-24.12), תחת הכותרת "לא מוותרים על חיים משותפים". סחטנו ממנו המלצות על הסופר הכי טוב ביפו, הבייגל הכי טוב בעיר וחנות קטנה ומטריפה. בונוס: דיס מוצדק ביותר על הקצוות של שוק הכרמל
>> סאמר סלאמה הוא אמן, צייר ופסל, וממארגני תערוכת "לחם ושושנים", שחוזרת אל גלריה לחם ושושנים (27.12-24.12, שביל המרץ 3 תל אביב) לאחר שנאלצה להיסגר בעקבות מבצע "עם כלביא". התערוכה, שהפכה במרוצת השנים לאחת החשובות והמרתקות על הלו"ז השנתי, היא שת"פ קבוע בין עמותתסינדיאנת הגלילומען – ארגון עובדיםוהכנסותיה מוקדשות לפרויקטים המקדמים ומעודדים את שילובן של נשים ערביות בשוק העבודה. השנה מתקיימת התערוכה בפעם ה-19 תחת הכותרת "לא מוותרים על חיים משותפים" ודווקא בזמנים קשים ומקוטבים כל כך בחברה הישראלית היא נוטעת תקווה לדיאלוג ושיתוף פעולה בין הקהילות היהודיות והערביות בישראל.כל הפרטים באתר התערוכה.
לפני כשנה, אחרי כמה שנים ביפו, עברתי לשפירא, שכונה שגרים בה רוב החברים שלי, ואחד המקומות הראשונים שטל – חברה מהשכונה – לקחה אותי אליו, היה החווה חקלאית קהילתית תל חובז. הופתעתי לגלות חלקת אדמה צמודה לאיילון בתוך שכונת מגורים עם תוצרת חקלאית שמגודלת על ידי הקהילה לטובת הקהילה. זה מאוד הרשים אותי. בהמשך התחלתי לגלות עוד גינות קהילתיות קטנות בשכונה. אני לא פעיל במיזם המקסים הזה, אבל אוהב מאוד לשבת שם. גם זעתר, הכלבה שלי, נהנית מהמקום, במיוחד מהריחות של הקומפוסט. לפעמים אנחנו פוגשים תושבים שמטפחים את החלקה הקטנה שלהם, ולפעמים פשוט יושבים בצל ומצלמים לגוגל כל מיני צמחים כדי שיגיד לנו מה הם. >> כוכבי יצחק 17 (מאחורי הבניינים) תל אביב (שכונת שפירא)
הסופר האהוב עליי בעיר. הוא מאוד מזכיר לי את הסופרים בכפר, לפחות בירכא, הכפר שגדלתי בו. סופרים יפואים בכללי מאוד מרגשים אותי, הם גם מוכרים מוצרים שאין אותם בסופרים תל אביבים והם גם מאפייה וגם מעדנייה וכל מיני דברים אחרים בתוך חלל יחסית קטן. שוק הכיר הוא סופר מיוחד כי הוא גם מאפייה מעולה, יש להם כעכ ירושלמי מעולה וכל מיני מאפים מלוחים ומתוקים ממש טעימים, אבל אני הולך לשם במיוחד בשביל המאפה שהם קוראים לו "מאפה תרד איסטנבול", שהוא משולש בצק במילוי תרד חמוץ ומושלם. בכל פעם שאני אוכל אותו זה מרגיש ממש כמו טיול הביתה. זה כנראה כל כך מוצלח שעכשיו הם גם מכינים גרסה טבעונית. שדרות ירושלים 104 יפו
אחת המאפיות המקוריות והטובות באזור. שוק הכיכר (צילום מסך: גוגל סטריט ויו)
3. קנווס
עוד עסק קטן שיש בו הכל. אני צייר וקונה כל הזמן חומרי יצירה אז אני שם מלא. החנות היא חלל די קטן עם גלריה, אני לא אוהב קניות, ודווקא ריבוי הדברים בחלל קטן ממש עוזר לי. בקנווס ספציפית אפשר למצוא חומרים איכותיים שאין אותם בעוד הרבה מקומות, או לפחות אני לא מצאתי אותם בעוד מקומות. בנוסף לחומרים האיכותיים הם גם נותנים שירות מאוד אישי ונעים. אילת 25 תל אביב
חנות קטנה ומטריפה. קנווס
4. פארק המדרון
פשוט לשבת ולראות דשא מצד אחד וים מצד שני. זה נוף די נדיר בעיר והוא מאוד מרגיע אותי, גם את זעתר, זה מסוג המקומות שאני בעצם אוהב למצוא גם בשבילי, אבל בעיקר בשבילה. ברגע שאני משחרר אותה (כשאין פקחים ואין הרבה אנשים) היא מתחילה לרוץ בסיבובים מרוב התרגשות. המדרון הוא פארק שאני אוהב ללכת אליו לבד, לקחת ספר כשבא לי לקרוא ואוזניות כשלא בא לי לקרוא, לשבת על הדשא מול הים ופשוט להיות.
הכי פשוט להיות. זעתר בפארק המדרון (צילום: סאמר סלאמה)
5. סלין פרייטאג
מקום קטן קטן שאפשר לקנות רק מהדלת וללכת. סלסלה עם מבחר בייגלים שונים ותפריט מצומצם, פתוח עד שנגמרים הבייגלים. נשמע מאוד בסיסי, אבל איכשהו דבורה בעלת המקום משדרגת את הבייגלים עם כל מיני נגיעות קטנות כמו מלח גס וגרידת לימון. זה כל כך פשוט ולא מתאמץ ובגלל זה זה כל כך טוב. שינקין 16 תל אביב
חלומות ניו יורק. הבייגלים של סלין פרייטאג בשינקין (צילום: אפרת בלוססקי)
מקום לא אהוב בעיר:
שני הקצוות של שוק הכרמל. אני רוב הזמן סבבה עם השוק, ולפעמים אפילו אוהב להיות שם, אבל מצד אחד יש את כיכר מגן דוד, אני אף פעם לא מבין למה קוראים לזה כיכר; זה פשוט נראה כמו מדרכה קצת יותר רחבה. מקום כל כך צפוף ולא נעים, במיוחד עכשיו עם העבודות באלנבי. ובימים שיש את השוק בנחלת בנימין משום מה שמים מחסומים משני צדדי המדרחוב ואז נהיה יותר צפוף ב"כיכר". בצד השני יש את האזור הלא ברור, חניון עצום, מסוף כרמלית וכבישים קטנים ועמוסים, ביום זה אזור לחוץ ובלילה זה מקום מלחיץ.
בקורונה דווקא היה רגוע. הקצה של שוק הכרמל (צילום: גטי אימג'ס)
השאלון:
איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב? דבר ראשון וחשוב מאוד:תערוכת המכירה של לחם ושושנים. התערוכה מתמקדת במכירת יצירות אמנות, כשההכנסות מוקדשות לפרויקט "נשים, עבודה וקיימות" של עמותת מען – ארגון עובדים וסינדיאנת הגליל. הפרויקט פועל לקידום נשים ערביות דרך השמה בעבודה הוגנת, הכשרות מקצועיות, הזדמנויות כלכליות והעצמה חברתית ותרבותית. אם אתם אוהבים אמנות ובא לכם להתחיל איזה אוסף קטן או להוסיף לאוסף קיים בלי להרגיש כמו קפיטליסטים, אפשר לרכושאונליין באתראו לבקר בתערוכת הבזק שהולכת להתרחש בין התאריכים 27.12-24.12 בגלריה לחם ושושנים(שביל המרץ 3 תל אביב, קריית המלאכה). עוד פרויקט חשוב הוא פתיחת הגלריה"אלמטחנה" בדרך סלמה 3, יפו. הגלריה מציגה אמניות ואמנים ערבים ופלסטינים שמאוד כדאי להכיר.
איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה? לאחרונה אני עוסק באובססיביות ב"ספר האי נחת" של פרננדו פסואה.לפני קצת יותר משנה הדס, חברה ושכנה שהייתה עד לא מזמן המנהלת שלי במוזיאון העיר, הקריאה לי ציטוט מהספר ומאז הוא הפך להיות חלק מאוד חשוב בחיים שלי. הוא פשוט נותן לי המון שלווה.
לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה? כל ארגון שנלחם למען שוויון זכויות ולמען עתיד יותר טוב לכולנו.
מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע? כל תל אביבי שגר ליד אתר בנייה
מה יהיה? לא משנה. נלמד להתמודד.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
חינאווי פיתה בשוק: ענף נוסף של משפחת הקצבים מצמיח דוכן בכרמל
לפעמים חלומות מתגשמים. חינאווי - פיתה בשוק (צילום: יעקב בלומנטל)
שושלת הבשר של משפחת חינאווי מיפו ממשיכה להסתעף, והפעם בצורת פיתה בשרית ב-35 ש"ח שלא מחפשת להתחכם - רק להביא את הבשר הטוב ביותר (בכל זאת, השם מחייב), להניח אותו על פלנצ'ה לוהטת, להוסיף קצת רטבים וירקות בגריל ולדחוס הכול לתוך פיתה רכה ואוורירית
על "חינאווי – פיתה בשוק" חתומים אב ובנו, ג'וני וכריסטיאן חינאווי, דור שלישי ורביעי לשבט היפואי. כזכיינים לשעבר של הולשטיין בשוק, הקשר העסקי למשפחה המורחבת קיים, "אבל לא התחברתי להמבורגר, ורציתי להגשים את החלום שלנו", מסביר האב. ומהו החלום הזה? להביא את הבשר הטוב ביותר – כי בכל זאת, השם מחייב – להניח אותו על פלנצ'ה לוהטת, להוסיף קצת רטבים וירקות בגריל ולדחוס הכול לתוך פיתה רכה ואוורירית. באמת שלא צריך יותר מזה.
ג'וני וכריסטיאן חינאווי (צילום נתי נאדו)
במבחן התוצאה נראה שהצליח להם, כי ניחוחות הבשר הצלוי פשוט מטריפים את פינת השוק ורחוב רמב"ם: קבבים שמנמנים, פרגיות מתובלות ונקניקיות מרגז חריפות מתוצרת בית מוגשים עם עגבניות, פלפלים ובצל על האש, ומלמעלה טחינה ועמבה. כמה פשוט ככה טעים, וגם המחיר מהנמוכים בסביבה – 35 ש"ח לכל אחד מהם, ו-40 ש"ח למיקס שני סוגי בשר לבחירתכם. שיפוד סוכריות עראייס, שהם עיגולי קבב עטוף בטורטיה עם טחינה ועמבה, מתומחר ב-25 ש"ח, מושלם לזלול על הדרך ולהמשיך הלאה. בימי שישי מגישים כאן ספיישל אנטריקוט בפיתה, וכעיקרון מי שמקפיד על תזונה דלת פחמימות יוכל לקבל את המנות בצלחת גם.
חשקה נפשכם בסוכריה? "חינאווי – פיתה בשוק". צילום: יעקב בלומנטל
למודי ניסיון העבר, החינאווים החליטו לעשות את מה שהם יודעים הכי טוב ולהתרכז בבשר. בכל בוקר ג'וני מביא נתחים טריים מהאטליז שבבעלותו ביפו (יפת 77, למקרה שתרצו לדעת), בזמן שכריסטיאן פותח את הדוכן, מחמם את הפלנצ'ה ומתחיל להכין סלטים, רטבים ותוספות. כשהבשר נגמר הם סוגרים והולכים, ובדרך כלל זה קורה לפני תום שעות הפעילות – אז רצוי מאוד שתזדרזו להגיע עד הצהריים, לפני שיפתח עוד דוכן של מישהו ממשפחת חינאווי לפני שנשים לב. יש לנו תחושה שטבעוני הוא לא יהיה. רמב"ם 1, ראשון-רביעי 10:30-17:30, חמישי 10:30-19:00, שישי 10:30-17:30, שבת סגור
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו