Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

טיים אאוט סופ"ש // גיליון 905 // חשיפה לצפון

צומת נמיר-רוקח (צילום: שלומי יוסף)

הם עזבו את חייהם במרכז העיר ויצאו לכבוש את עבר הירקון. זהו סיפורם

הם עזבו את חייהם במרכז העיר ויצאו לכבוש את עבר הירקון. זהו סיפורם

צומת נמיר-רוקח (צילום: שלומי יוסף)
צומת נמיר-רוקח (צילום: שלומי יוסף)

שלושה תל אביבים שכבר עשו את הצעד הגדול והסכימו לשלם ארנונה מהצד הלא נכון של רוקח משתפים בטיפים הכי טובים ביותר לרילוקיישן ממרכז תל אביב לצפון הרחוק שלה - וגם ענו על כמה מהשאלות הכי מגוחכות שיכולנו לחשוב עליהן

21 ביולי 2022

הם שלושה תל אביבים אמיצים שעשו את המעבר שכולנו מבועתים ממנו וזזו מהרדיוס המיידי של שדרות רוטשילד לשכונות המסתוריות שמעבר לירקון. אז מה היה הקש ששבר את שכר הדירה? כמה זמן לקח להם להסתגל? . אנחנו מצידנו היינו נחמדים ולא דרשנו דרכון בכניסה, בכל זאת אין לדעת מתי עלויות שכר הדירה יכריעו גם אותנו ונשמח שיש לנו קשרים באיזור.

אוריאל דסקל, איש תקשורת, נשוי + 1. עבר מדיזנגוף למעוז אביב ונווה שרת

מה היה המניע למעבר?

"גרתי בדיזנגוף, משם נעתי לאיזור דרום העיר שם עברתי לא מעט דירות ואז שוב לדיזנגוף. רצה המקרה וסוג של נזרקתי מהדירה ובדיוק חבר מהצבא חיפש שותף לדירה שלו במעוז אביב. במקביל קיבלתי הצעת עבודה בעיתונות ברמת החייל וחשבתי, אוקיי, זה מסתדר לי. המעבר למעוז אביב קרה לפני קצת יותר מעשור. זה היה מאוד נוח מבחינת העבודה, לא הייתי צריך רכב, רכבתי על אופניים לרמת החייל. אז גם פגשתי את מי שהפכה להיות אשתי – גם היא עברה מאיזור אבן גבירול וגם היא עבדה ברמת החייל. זה פשוט היה נוח, לא היינו צריכים לעשות את המסע המתיש ממרכז העיר לצפון. מאוחר יותר התחלנו לחפש דירה באזור ומצאנו בנווה שרת. הפטנזיה הייתה דירה בז'אן ז'ורס, אבל זה פשוט לא היה אפשרי. אנחנו שני אנשים שעובדים קשה מאוד אבל לא נגיע לחלום הזה אלא אם נזכה בלוטו וגם אז לא בטוח. גם את הדירה הזאת היה לנו מזל לרכוש. היום זה היה הרבה יותר יקר".

לוקח מונית ונוסע לתל אבי- אה, למרכז העיר. אוריאל דסקל (צילום: עמית שעל)
לוקח מונית ונוסע לתל אבי- אה, למרכז העיר. אוריאל דסקל (צילום: עמית שעל)

היה הלם תרבות?
"כשעברתי למעוז אביב הרגשתי שאני בקיבוץ. מדובר בשכונה סופר מיוחדת ומוזרה מבחינת איך שהיא בנויה ואיך שהקהילה שם עובדת. זה משהו אחר לחלוטין מלגור בדיזנגוף וזה היה שינוי משמעותי בסגנון החיים. זה לא שירדתי למטה לפאב השכונתי, אלא הייתי צריך להגיע אליו בתחבורה. אבל זה גם מפתיע לטובה שיש קיבוץ באמצע תל אביב".

קשה או שהתרגלת?
"
יש לפעמים את הרגעים שאני מתגעגע מאוד ויש רגעים שזה טוב, אבל נווה שרת זה לא פרבר באמת. אנחנו עדיין מרגישים את העיר".

אתה מרגיש שאתה גר בעיר? זאת עדיין תל אביב?
"בנווה שרת יש גם את כל היתרונות התל אביבים מבחינה הגיוון באוכלוסיה ומבחינה תרבותית, אבל כן, זה לא כמו לגור במרכז. בגלל העבודות כרגע לוקח שעה להגיע למרכז תל אביב, אז מתישהו ב-2038 כנראה נרגיש שאנחנו יותר מחוברים".

לאן יוצאים בנווה שרת?
"לוקחים מונית ונוסעים לתל אביב, כלומר, למרכז העיר. הרבה פעמים יוצאים לרמת החייל".

עד כמה נווה שרת שונה מהמרכז? בתור התחלה, יש בה חמורים (צילום: Mai Son)
עד כמה נווה שרת שונה מהמרכז? בתור התחלה, יש בה חמורים (צילום: Mai Son)

השאלה שכולם חוששים לדעת את התשובה עליה: וולט מגיעים אליכם?
"יש פה ושם מסעדות שלא, אבל בגדול יש כל מה שרוצים. ברמת אביב עצמה יש את כל רשתות המזון וברמת החייל יש מסעדות ולא חסרים מקומות טובים. בוולט אולי חסר קצת סושי טוב, לתשומת לבכם. יש ביקוש".

מה הפינה האהובה עליך בשכונה? זאת שווה להגיע אליה גם אם אתה לא גר שם?
"הקאנטרי והבריכה מאוד קהילתיים. זה מעין מועדון ספורט שהייתי שמח שיהיה בכל שכונה ויש גם כאלה שמגיעים אליו ממרכז העיר כי הבריכה באמת מעולה. אחלה מוסד".

שלושת הדברים העיקריים שמי ששוקל מעבר צריך לדעת?
"יש הכל בשכונה, יש מרכז מסחרי שיש בו כל מה שצריך, יש הרבה ילדים ובני נוער שפחות רואים מסתובבים במרכז. השכונה מגובשת מאוד, היו בחירות לועד השכונתי והיו הרבה מועמדים והרבה מעורבות בהצבעה – לאנשים אכפת מאוד מהשכונה. הרבה פרוייקטים חדשים נבנים ויש עוד בקנה. זאת אולי השכונה הכי שכונתית שגרתי בה: כולם מכירים את כולם, קצת כמו לגור באחת הקריות רק עם כל היתרונות של תל אביב".

מוסד קהילתי. חוג שחייה אמנותית בקאנטרי נווה שרת
מוסד קהילתי. חוג שחייה אמנותית בקאנטרי נווה שרת

גיל רגב, בת 27, עובדת בקרן הון סיכון, בזוגיות + כלבה. עברה ממרכז העיר לרמת אביב הירוקה

מה היה המניע למעבר?
"שנינו גרנו בתל אביב שנתיים, הוא בכרם ואני ברחוב הפרדס ואז בשנקין. אחר כך יצאנו מהעיר לטובת לימודים, וכשחזרנו החלטנו לחזור לרמת אביב הירוקה. אני מאוהבת בתל אביב ובאיזור לב העיר. כשעברתי ללמוד בבאר שבע, בשנה הראשונה ללימודים הייתי מדוכדכת והיה לי קשה. התגעגעתי. בלב העיר יצאתי החוצה והרגשתי טוב, שהעיר נותנת לי השראה ושאני שייכת. למרות כל זה החלטנו לא לחזור למרכז – בגלל המחיר. רובינו בחבר'ה זוגות צעירים ולא נשואים שלא מתכננים ילדים כרגע. פשוט לא רצינו להוציא כל כך הרבה על מגורים".

היה הלם תרבות?

"יש לנו עוד זוגות חברים שעשו את המעבר וכולנו גרים באותו רדיוס וזה עזר. זאת אמנם שכונה יותר משפחתית אבל עם חמישה זוגות שגרים באיזור אנחנו לא מרגישים תלושים ויש בר-שניים טובים שעושים את העבודה. אחרי המעבר גיליתי דברים שלא חשבתי עליהם – גדלתי במושב ומרכז העיר מאוד צפופה ובנויה. בירוקה יש יותר מרחב והמון ירוק. אפשר לבחור אם לקחת חלק בטירוף של המרכז או לחיות יותר באיזי. בעבודה אני חיה בקצב מאוד גבוה, אז מרגיש לי נעים לחזור לשכונה רגועה ושקטה. אני במרחק אוטובוס או קורקינט מהמרכז ובשבילי כרגע זה מספיק טוב".

אמת בפרסום. רמת אביב הירוקה (צילום: נמרוד סונדרס)
אמת בפרסום. רמת אביב הירוקה (צילום: נמרוד סונדרס)

קשה או שהתרגלת?
"אני מתגעגעת למרכז העיר, זה מאוד שונה. יש תחושת פומו תמידית. אני לא גרה במקןום שהכל קורה בו".

את מרגישה שאת גרה בעיר? זאת עדיין תל אביב?
"כן, אבל לא בלב שלם, כמו שהרגשתי קודם שאני תל אביבית. אפשר לומר שכן אבל עם כוכבית".

לאן יוצאים ברמת אביב הירוקה?
"אנחנו גרים ליד ברודצקי – ממש ליד בר בשם ראש פינה. יכולים לשבת שם חבר'ה מבוגרים על בירה אבל יהיה גם שולחן של אנשים בגילנו, זה מעורבב. יש גם בר יין מצוין – ברשל – שיש בו אווירה לאנשים בגילנו. שניהם דקה הליכה מהדירה שלנו".

מנופי השכונה. סניף הדואר של ברודצקי (צילום: שלומי יוסף)
מנופי השכונה. סניף הדואר של ברודצקי (צילום: שלומי יוסף)

השאלה שכולם חוששים לדעת את התשובה עליה: וולט מגיעים אליכם?
"לא קרה לי שרציתי להזמין ולא היה אפשר".

מה הפינה האהובה עלייך בשכונה? זאת שווה להגיע אליה גם אם את לא גרה שם?
"חורשת רידינג, ליד תיכון אליאנס. עכשיו בקיץ היא קצת חומה, אבל בכללי היא מאוד ירוקה ומוצלת. יש בה גינת כלבים גדולה ועכשיו יש בה גם קפה. בחורף היא מקבלת וייב סופר אירופאי ואנשים יושבים עם שמיכות. היא ממש באמצע השכונה ורואים בה מגוון – משפחות עם ילדים, צעירים ומבוגרים. השכונה לא הומוגנית ולא מיועדת רק למשפחות, למרות התדמית שלה. צריך לזכור שהיא קרובה לאוניברסיטה ויש בה גם הרבה סטודנטים".

שלושת הדברים העיקריים שמי ששוקל מעבר צריך לדעת?
"לא לפחד מאוטובוסים – אנשים שגרים במרכז העיר רגילים ללכת ברגל ולעלות על אוטובוס נראה פרוייקט, כי הכל נורא קרוב. במרכז לא צריך להתאמץ על דברים – מקניית חלב עד ללתחזק קשר עם חברה – וזה סוויץ' שצריך לעשות בראש. חברה שהגיעה אליי מדיזנגוף הייתה בשוק שלקח לה רק 10 דקות באוטובוס. זה יותר קרוב ממה שזה מרגיש. מדובר באיזור שכונתי במובן האינטימי, תהנו מהקצב האיטי – זה מדייק את החיים. אני כבר לא עושה דברים כי הם ברירת מחדל ופשוט נמצאים שם אלא אני ממש צריכה לבחור. זה דווקא משהו טוב".

מגיע לצפון? שליח וולט (צילום: שאטרסטוק)
מגיע לצפון? שליח וולט (צילום: שאטרסטוק)

מיטל ברקוביץ, מייסדת מיזם "נשים בהייטק", נשואה + 2. עברה ממרכז העיר להדר יוסף

מה היה המניע למעבר?
"לפני עשור גרנו בדירת שני חדרים ביהודה המכבי. הילדה הייתה איתנו בחדר והייתי בהריון עם השנייה. כל הזמן ניסיתי לסדר את הדירה ככה שתתאים ונסתדר. בשבוע 35 נכנסתי ללחץ, וככה מהרגע להרגע, כשאני בשבוע 38, עברנו להדר יוסף. ילדתי 4 ימים אחרי המעבר".

הילדה כבר נולדה הדר יוספית. מיטל ברקוביץ' (צילום: חן הרשקוביץ)
הילדה כבר נולדה הדר יוספית. מיטל ברקוביץ' (צילום: חן הרשקוביץ)

קשה או שהתרגלת?
"מכיוון שלא היה מקום במרכז העיר, הילדה הייתה כבר בגן בהדר יוסף והיה לי גם חבר טוב שגר פה אז הכרתי את השכונה בזכותו ולכן היה לנו פחות הלם במעבר. זה שונה, כל הפעילות פה היא אחר הצהריים, יש גינות, את בית הקפה והפיצה השכנותית המעולה. יש בשכונה משהו קהילתי-משפחתי. מרחב התנועה ללא כבישים מדהים וזה התאים מאוד לשלב שהיינו בו עם ילדות קטנות שמתחילות ללכת. מהר מאוד חברנו לעוד משפחות שהפכו להיות המשפחה שלנו. קל לי יותר לגדל את הבנות כאן. העזרה ההדדית פה גבוהה והבנות בגיל צעיר התחילו ללכת לבד. הכל מרגיש בטוח יותר".

את מרגישה שאת גרה בעיר? זאת עדיין תל אביב?
"לא מרגיש לי תל אביב ואני מתגעגעת לעיר. כשאני נכנסת לאבן גבירול, בפניה מרוקח שמאלה, אני אומרת 'איך אני מתה על תל אביב, איך אני מתגעגעת'. אין את האנרגיה, התנועה, החיות, זה לא קיים פה. ועדיין, זה לא לגור בקיבוץ. זה משהו באמצע, מקום שהוא בין תל אביב לקיבוץ".

מרגישה בטוחה יותר. הדר יוסף (צילום: Ori~ – וויקימדיה By CC)
מרגישה בטוחה יותר. הדר יוסף (צילום: Ori~ – וויקימדיה By CC)

לאן יוצאים בהדר יוסף?
"אנחנו מטר מפארק הירקון, אין באמת צורך לצאת לעיר. יש הצגות בבית פרנקפורט, בית קפה שכונתי, פיצה ריסו המצוינת, אם צריך קניון – קופצים לאיילון. אנחנו יוצאים גם לרמת החייל. מבחינה מקצועית אצלי הכל קורה במרכז העיר, אז אני נכנסת על בסיס קבוע, כמובן עם אוטו כי זה רחוק. אפילו על אופניים חשמליים זאת חתיכת נסיעה לעיר".

השאלה שכולם חוששים לדעת את התשובה עליה: וולט מגיעים אליכם?
"מגיע בשפע ויש מבחר".

מה הפינה האהובה עלייך בשכונה? זאת שווה להגיע אליה גם אם את לא גרה שם?
"פיצה ריסו במרכז המסחרי הישן".

שלושת הדברים העיקריים שמי ששוקל מעבר צריך לדעת?
"תלוי גילאי הילדים – חייבים להכיר את בית פרנקפורט, את המרכז המסחרי, ולהזמין כרטיסים לכל ההופעות בפארק כי אחרת שומעים אותן בפול ווליום ומתבאסים שאת לא שם".

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

שנלך לשתות קפה קר על סויה? צילום: עוזי פורת

7 סטיגמות על תושבי צפון תל אביב: הכל נכון. אבל גם לא

7 סטיגמות על תושבי צפון תל אביב: הכל נכון. אבל גם לא

שנלך לשתות קפה קר על סויה? צילום: עוזי פורת
שנלך לשתות קפה קר על סויה? צילום: עוזי פורת

הבעיה הכי גדולה עם המגורים בצפון העיר, חוץ מהניתוק הגיאוגרפי והנפשי משאר חלקי תל אביב, היא הסטיגמה שדבקה בתושביה. לבנים, אשכנזים, עשירים, מתנשאים. אריאל ארבל גדלה שם והתיישבה לבדוק עם עצמה עד כמה הן מדויקות. יצא לה טור שכולו כנות (יחסית לצפונית, כן?)

כשהגעתי לצבא שאלו אותי מאיפה אני בארץ. "תל אביב", עניתי בגאווה לבחורה החמישית שפגשתי מאיזור עמק חפר. ואז הגיעה השאלה המתבקשת ששואל כל תושב פריפרייה שרוצה להוכיח שיש לו חברים מקומיים, "מאיפה בתל אביב?"; הגלגלים בראש מסתובבים, הגבות מתכווצות, "אהה, אממ, ליד הירקון כזה. תל ברוך, מכירה? איזור קק"ל". הכל כדי להימנע מלהגיד את המשפט שאחריו אין דרך חזרה: "אני מצפון תל אביב".על פניו תוכלו לומר: אווו שלום לך שי לי שינדלר, עוד אחת שבאה להתמסכן על זה שהיא עשירה. אבל האמת היא שזה מתסכל. בכל מקום חדש שמגיעים אליו ושומעים שגדלת בצפון העיר, הפרצוף שלך הופך לסמל ענק של לואי ויטון שמסביבו חגים במעגל כוכבי מישלן. הסטיגמות על הצפון רבות ועתיקות (כמו הכסף שעבר בירושה לתושבים שלה! סתם, סליחה). הגיע הזמן לבחון אותן.

1. "בכלל היה לכם אתיופי בבית ספר?"

לא תפגשו אותם בצפון העיר. הפגנת יוצאי אתיופיה, 2019 (צילום: שלומי יוסף)
לא תפגשו אותם בצפון העיר. הפגנת יוצאי אתיופיה, 2019 (צילום: שלומי יוסף)

הסטיגמה: בצפון תל אביב יש אוכלוסייה הומוגנית ולא מגוונת.

המציאות: בגיוון, כמו בגוונים, צריך לבחון את השורשים. האם הכרתי ערבים כשגדלתי? חוץ מפועלי בניין, לא. האם הכרתי אנשים בעלי גוון עור שונה? מעט מאוד, וגם הם לרוב הגיעו מהפנימיה שהייתה סמוכה לבית הספר שבו למדתי. האם כולם נמצאים באותו מעמד סוציו-אקונומי וחולקים אותו סט אמונות? לא ולא. כמו בכל איזור רחב בגודלו, יש שכונות עם אזורים יותר קשי יום, בדיוק כמו שיש שכונות שמזוהות עם מעמד סוציו-אקונומי גבוהה. יש שמרנים מצביעי ביבי ויש ליברלים מדברות-רק-בלשון-נקבה. יש היפים קונים רק ספרי יד שנייה וקפיטליסטים מקבלים חבילה מאסוס אחת ליום. בקיצור, הומוגניות – אבל די מגוונת.

2. "אתם לא באמת תל אביבים"

שניסע לצפון העיר או לרמת הגולן? נחמה וחצי (צילום: יובל פלד)
שניסע לצפון העיר או לרמת הגולן? נחמה וחצי (צילום: יובל פלד)

הסטיגמה: צפון תל אביב כל כך רחוקה מהמרכז שהיא בכלל לא מרגישה כמו חלק מהעיר.

המציאות: צפון תל אביב כל כך רחוקה מהמרכז שהיא בכלל לא מרגישה כמו חלק מהעיר. לא, זאת לא טעות הקלדה. זאת האמת לאמיתה. צפון העיר היא כל כך לא תל אביב שפעם לקח לי שעה ארבעים וחמש להגיע הביתה מנחמה וחצי. הייתי יכולה להגיע לרמת הגולן בזמן הזה. צפון העיר היא כל כך לא תל אביב שכשהיינו בתיכון והיינו רוצות לצאת לבר היינו שואלות: "רוצות שנצא היום לתל אביב?" למרות שאנחנו *בתוך העיר*. ובכל זאת, הצבענו בבחירות המקומיות, אנחנו מתנשאים על אנשים מרמת גן ואפילו חולדאי גר פעם בשכונה שלי. מה תגידו על זה?

3. "טפי יא אשכנזים"

אשכנזיה? סבא שלי היה הסווש של המלך. נייק (צילום: שאטרסטוק)
אשכנזיה? סבא שלי היה הסווש של המלך. נייק (צילום: שאטרסטוק)

הסטיגמה: אוקיי, אף אחד לא ממש אמר את זה ככה, אבל בגדול זה אומר שכולנו אשכנזים.

המציאות: לא! ממש לא! מיושן מאוד לחשוב על זה במונחים כאלה. השנה היא 2022 ואולי הגיע הזמן להפוך הכללות עדתיות לנחלת העבר. האוכלוסיה, לפחות באיזור שאני גדלתי בו, מאוד מגוונת מהבחינה הזאת. יש שיאמרו אפילו שה"מזרחים" (אם אפשר עדיין להגדיר את זה ככה) הם אלו ששלטו בבית ספר שלנו, וה"אשכנזים" הלכו מפוחדים, מנסים להתחזות לערסים על ידי קניית נרגילה ולבישת חליפות נייק. אבל ככה זה בכל מקום בעצם, לא?

4. "אתם ילדי עשירים"

משפחה אופיינית משיכון דן בצעדה היומית אל הגן. ילדי עשירים (צילום: שאטרסטוק)
משפחה אופיינית משיכון דן בצעדה היומית אל הגן. ילדי עשירים (צילום: שאטרסטוק)

הסטיגמה: צפון תל אביבים הם ילדים להורים עשירים שנולדו עם כפית זהב בפה.

המציאות: נכונה חלקית. זה לא שקר שיש הרבה משפחות חזקות באיזור, כלומר ילדים להורים עשירים שנולדו עם המון אפשרויות – האפשרות להשכלה גבוהה, האפשרות לקבל תמיכה בקניית בית ראשון, האפשרות לחלום בגדול. האם כל תושבי צפון תל אביב הם כאלו? כמובן שלא. יש הרבה אנשים שהרוויחו את הכסף שלהם ואת האפשרות לגור בפיסת נדל"ן יקרה כמו צפון תל אביב בכוחות עצמם. באותה מידה, יש אנשים שהם לא עשירים כמו שהייתם יכולים לחשוב: יש איזורים פחות עשירים, יש יחידות דיור קטנות, יש דירות לקראת תמ"א (לא נשארו הרבה, כן?). מה שאני מנסה להגיד זה שאנחנו בדיוק כמו כולם. רק לא ממש.

5. "אתם כל הזמן עסוקים במראה שלכם"

קני לעצמך פרצוף לחג. ניתוחים קוסמטיים (צילום: שאטרסטוק)
קני לעצמך פרצוף לחג. ניתוחים קוסמטיים (צילום: שאטרסטוק)

הסטיגמה: אנשים שגרים בצפון תל אביב עוסקים באופן אובססיבי במראה שלהם – טיפוח, ניתוחים פלסטיים, בגדים וכושר.

המציאות: אני. מכירה. כל. כך. הרבה. אנשים. שעונים. להגדרה. הזאת. בקיצור, כן. לתחושתי לאנשים שגרים בצפון העיר יש רצון אובססיבי להראות טוב, והרבה פעמים בכל מחיר. יש עיסוק תמידי בקניית בגדים (לרוב מותגים), יש אחוזים גבוהים של ניתוחים קוסמטיים ויש מלא לק ג'ל. תגידו שזה ככה בכל הארץ? אולי, אבל כאן נוצק המודל. עם זאת יש גם הרבה מודעות תזונתית, הרבה אנשים בריאים שנמצאים בכושר שיא וזה גורם להם להרגיש טוב יותר – אז אולי זה לא הכל כל כך נורא אחרי הכל. אגב, תיאוריה שפעם העלתי עם חברות בנוגע לשאלה למה כל הבנות בצהלה יפות, היא שהאמהות של כולן דוגמניות. אני לא יכולה להגיד שזה מוכח מחקרית.

6. "העירייה משקיעה בכם יותר"

ביום בהיר אפשר לראות מכאן שהצפון נקי וירוק יותר. חולדאי (צילום: איליה מלניקוב)
ביום בהיר אפשר לראות מכאן שהצפון נקי וירוק יותר. חולדאי (צילום: איליה מלניקוב)

הסטיגמה: לעיריית תל אביב-יפו יותר חשוב ש"העשירים מצפון תל אביב" יהיו מרוצים ולכן דואגת להם יותר.

המציאות: מצד אחד, כן. אי אפשר להכחיש שברגע שנכנסים לצפון העיר הרחובות נקיים יותר, יש יותר מקומות חנייה ולא רואים הומלסים ברחובות. הפעם הראשונה שנתקלתי ב"טיפות תל אביב" (טיפות הג'יפה המגעילות האלה שמטפטפות עליך כשאתה עובר ברחוב) הייתה בשנים האחרונות. עם זאת, קשה לייחס את זה רק לעירייה. קצת כמו ביישוב או קיבוץ, התושבים דואגים לסביבת המחייה שלהם. יש יותר התאגדויות, ועדים וקבוצות וואטס אפ שכונתיות שנמצאות בבקרה כל הזמן על מה שקורה (חוץ מהגרפיטי שעשיתי בכתה ט' ועדיין נמצא על המדרגות בכניסה לשכונה. סאקרז!).

7. "אתם מתנשאים"

אל תקרא לי סנובית כי אני לא מתנש– למה אני מדברת איתך בכלל. צפונית מתנשאת (צילום: שאטרסטוק)
אל תקרא לי סנובית כי אני לא מתנש– למה אני מדברת איתך בכלל. צפונית מתנשאת (צילום: שאטרסטוק)

הסטיגמה: אנשים שגרים בצפון תל אביבים הם מתנשאים.

המציאות: כן, לפעמים אנחנו יכולים להסתלבט על אנשים שלא נולדו בעיר, על זה שהם לא באמת תל אביבים. אבל בטח שמעתם שמי שיורד על אחרים הוא הכי חסר ביטחון. הסטיגמה לגבי הפריבילגיות הצפוניות חצתה את גבולות תל אביב ולא תמיד קל להתמודד עם העובדה שעוד לפני שהוצאת מילה מהפה כל הסטיגמות כתובות לך על המצח. ונכון שחלק גדול מהסטיגמות נכונות, אבל חלקן גם פשוט לא. ובכל אופן, מישהו מכיר סטיגמות על אנשים שגדלו במרכז העיר? זכור לי משהו עם עירוני א'. טוב, אולי כן קצת מתנשאים.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

הדסון (צילום דן פרץ)

הצפון הנכון: המסעדות והמעדניות הכי טובות של צפון תל אביב

הצפון הנכון: המסעדות והמעדניות הכי טובות של צפון תל אביב

הדסון (צילום דן פרץ)
הדסון (צילום דן פרץ)

רוב ההייפ הקולינרי של תל אביב אמנם נמצא במרכז ובדרום העיר, אבל זה ממש לא אומר שתושבי הצפון צריכים לחפש חניה בכל פעם שהם רוצים לאכול ארוחה מצוינת. למעשה, הנה 13 מקומות שגם לתושבי המרכז כדאי לצאת למסע צפונה עבורם

1. הדסון

"הדסון היא גם סטייקהאוס ניו יורקי מהליגה הראשונה וגם דיינר פרוגרסיבי משודרג (זה מונח שהמצאנו), ואת שניהם היא עושה באופן כמעט מושלם. אבל בעולם האמיתי קשה להתעלם מהעובדה שהרגע הזמנת סטייק בסכום שמאכיל משפחה במשך שבוע", מסכםהמבקרשלנו את הדיסוננס במסעדה המוערכת.
מה אוכליםבשר, בשר ועוד בשר.
הדסון, הברזל 27

חלונות ניו יורק בהדסון (צילום: דן פרץ)
חלונות ניו יורק בהדסון (צילום: דן פרץ)

2. M25

מסעדה מוערכת לא פחות מקודמתה ברשימה ואחות לספוט הקרניבורי המפורסם משוק הכרמל. הנתחים מגיעים מאטליז מיטמרקט והם מוגשים ללא רעש וצלצולים, על רקע המרכז המסחרי הישן ברמת אביב הירוקה.
מה אוכליםעראייס, חלקי פנים לאמיצים (לב שור, לשון) וקראק פאי – היישר מהאיש שהביא אותו לארץ.
M25, ברודצקי 15

3. חוות צוק

מסעדת בשר ומעדנייה ארטיזנלית נוספת שהיינו שמחות לקבל סניף שלה גם במרכז העיר. במהלך הקורונה, השיק שף אסף שנער את"צוציק", ליין המבורגרים מהטובים שפגשנו. בתום הסגרים המסעדה שבה לפעילות מלאה, צוציק נשאר, וכל העסק התרחב עוד יותר לכדי ערבי שף מיוחדים שבהם מוגש תפריט ספיישלים (ימי חמישי פעמיים בחודש).
מה אוכליםכריך מינוט סטייק פילה, צוציק. ובכלל, כל מה שיוצא מהמטבח
חוות צוק, משה פרלוק 5

צוציק אבל לא פראייר (צילום: נתנאל ישראל)
צוציק אבל לא פראייר (צילום: נתנאל ישראל)

4. טורקיז

מוסד בן יותר מ־30 שנה שאינו נזקק לתעלולי יח"צ ושומר על עקביות מרשימה. קהל הלקוחות הנאמן משתייך בעיקר לאצולת הבלינג, אך המקום מסביר פנים גם למי שאינה מאובזרת בפראדה.
מה אוכליםברזאולה מוואגיו אוסטרלי, סלט ירקות קצוץ (כן, כן) וצלעות טלה
טורקיז, הרצל רוזנבלום 6

5. קצבייה באופנהיימר

יש לנו חולשה לשף ישראל אהרוני, שגם בגיל 70 עדיין משאיר אבק לשפים ומסעדנים בני מחצית מגילו ואף פעם לא מפסיק לחדש. בקצבייה באפנהיימר, אחות לסניף השוקק של שינקין, אפשר למצוא אוכל מוכן, יין וכל מה שיסדר לכם את ארוחת הגורמה של הערב.
מה אוכליםעוף בגריל, רוסטביף, סלטים ועוד
אופנהיימר 11, נווה אביבים

6. דליקטסן

ניד ווי סיי מור? זה הדליקטסן.
מה אוכליםכל מה שיש עליו חותמת של רותי ברודו. זאת רותי ברודו.
אופנהיימר 9, נווה אביבים

דליקטסן (צילום: יחסי ציבור)
דליקטסן (צילום: יחסי ציבור)

7. גלוטריה

אם טרם שמעתם על הגלוטריה כנראה שאין לכם מה לעשות בצפון הממש רחוק של העיר או שאין בקרבתכם אדם רגיש לגלוטן. תחת השם הלא-הכי-סקסי, אם להיות עדינים, מסתתרת תצוגה מרשימה של מנות שף, מאפים מלוחים ומתוקים, מוצרי מעדניה ועוד ועוד – והכל ללא גלוטן. מקום עם אוכל טעים, אסתטי ומפתיע.
מה אוכליםפיצות (עם אופציה גם לגבינת שקדים טבעונית), ניוקי צרוב וירוקים, טארט תפוחים ושטרויזל טף
גלוטריה, אריה דיסנצ'יק 5

8. גרקו

אפשר לאהוב את צביקי עשת ואפשר שלא, אך רמת האנרגיות והדרייב העסקי שלו מעוררי הערכה. עד שיפציע במוחו רעיון חדש, גרקו באזורי ח"ן פועל כשילוב של מעדניה ואוזריה באווירה יוונית, מינוס הים ברקע.
מה אוכליםספנקופיתה, בוגאצה ולוקומדס
גרקו, אורי צבי גרינברג 25

9. אגתה

אם בשמיים יש מעדניה, אין ספק שהיא בדיוק כמו – או לפחות דומה מאוד לאגתה. גבינות מיובאות, נקניקים ובשרים, חרדלים, חומצים, רטבים, פסטה ועוד ועוד מפארים את המדפים והמקררים בתצוגה גרגרנית משל היינו פריז. חד משמעית מהספוטים הבודדים שמצדיקים עמידה בפקקים ברמת בחייל.
מה אוכליםכל מה שעושה חשק + חמאת בורדייה ששווה את משקלה בזהב (וגם עולה כמותו)
אגתה, ראול ולנברג 24

אגתה (צילום: אנטולי מיכאלו)
אגתה (צילום: אנטולי מיכאלו)

10. ליאו בלומס

זו לא מסעדת פאר וגם לא מזללת רחוב אופנתית, אך בבר האירי הוותיק יש תמיד בירה קרירה וקסם נוסטלגי שובה לב. בימים שבהם מתקיימים משחקי כדורגל וכדורסל חשובים המקום מפורק ושמח במיוחד.
מה אוכליםהמבורגר וצ'יפס, שפרד'ס פאי
ראול ולנברג 24

11. בבקה פיצה

האחיות קורל ושיר גורן הן נשות עסקים מצליחות שהקימו אימפריית פחמימות מפוארת. בגלל הפיצרייה בצהלה אפילו ראינו לרגע בצפון העיר אופציית מגורים לגיטימית – עד שנפתח הסניף בכיכר הבימה ויכולנו להישאר בבועה שלנו.
מה אוכליםפוקאצ'ה עלי גפן, פיצה בצלצלים וריבת בצל
משה סנה 21

הפיצה של בבקה. צילום: גיל אבירם
הפיצה של בבקה. צילום: גיל אבירם

12. סוליקה

המעדנייה של שף אבי ביטון (קפה פופולר) עושה חשק לקחת סל וללקט לתוכו סלטים, קציצות, ממרחים ותבשילים ביתיים, מהסוג שבדרך כלל מוצאים בסירים של סבתא.
מה אוכליםמטבוחה של סבתא סוליקה, קובה אורז, לביבות פראסה
איינשטיין 7 ואבא אחימאיר 19 (מרכז שוסטר)

13. יאוזה

היזם יקי כביר (סרפינה) לקח על עצמו לקדם את הקולינריה בחלקו המערבי של רחוב אינשטיין. אל תתנו לעיצוב הסקסי־אוריינטלי לבלבל אתכם, כי הסושי המוגש כאן מפתיע באיכותו.
מה אוכליםרולים, דאמפלינגס וקוד במיסו
יאוזה, איינשטיין 10

יאוזה (צילום: יהונתן בן חיים)
יאוזה (צילום: יהונתן בן חיים)
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

בבקה (צילום שניר גואטה)

הצפון מתעורר: 8 בתי הקפה ומאפיות שכדאי להכיר בצפון תל אביב

הצפון מתעורר: 8 בתי הקפה ומאפיות שכדאי להכיר בצפון תל אביב

בבקה (צילום שניר גואטה)
בבקה (צילום שניר גואטה)

תושבי מרכז תל אביב מנהלים את הויכוח על האם עבר הירקון הוא "באמת תל אביב" או לא. בערים אחרות פוסקים שכל התל אביבים רק יושבים בבתי קפה כל היום. לוגיקה פשוטה: כמות בתי הקפה המעולים בצפון העיר קובעת חד משמעית, מדובר בתל אביב

בבקה צומת הפיל

את האחיות שיר וקורל גורן ואת מיטב המגדניות שלהן אנחנו כבר מכירים ומוקירים, אבל לא רבים יודעים שהקריירה שלהן התחילה אי שם בצומת הפיל, שם פתחו האחיות אתבבקההמקורית לפני ארבע שנים. מאז נאפה הרבה בצק בתנור ושמן של השתיים נקשר לכל מה שטוב – מאפים מושחתים, פרעצלים אגדיים, לחמים, פיצות, פוקאצ'ות פריכות וגם עוגות מעולות.

מאכל חובה: ברד פודינג ריקוטה
משה סנה 21

דאמ, גירל. פאי הפקאן של בבקה (צילום: יח"צ)
דאמ, גירל. פאי הפקאן של בבקה (צילום: יח"צ)

ביתא קפה

אין צפונבון שלא מכיר את ביתא קפה של השפית איילת לטוביץ', ובצדק. השפית הנהדרת ידועה באוכל טעים, יצירתי – וכן, גם בריא – שאת כולו היא מכינה במקום. הכל רענן וטרי ומחומרי גלם מעולים, והתפריט מספיק מגוון בשביל להתאים הן ארוחת צהריים עסקית, לדינר רומנטי או לארוחה משפחתית עם הילדים בשבת. מקום שמצליח להיות על רמה ושכונתי בעת ובעונה אחת.
מאכל חובה:חזה עוף בויניגרט עגבניות
צה"ל 71

גלוטריה

כשמסעדת גלוטריה נפתחה כפופ-אפ לפני מספר שנים, היא הכתה בתדהמה את כל הצליאקים ונמנעי הגלוטן שעד אותו רגע נגזר עליהם (או שהם בחרו, כאמור) להתנזר מדברי פחמימה ומאפה. לאחר תקופת נדודים ממושכת, גלוטריה מצאה מוסד קבע בצפון תל אביב והיא מציעה שלל אמיתי לכל דורש – אבל האמת שהיא שווה בדיקה גם למי שאין לו שום בעיה עם גלוטן.
מאכל חובה:פיצה מרגריטה
אריה דיסנצ׳יק 5, 03-683-7680

לא הייתם מנחשים. גלוטריה (צילום: מוריה להיס)
לא הייתם מנחשים. גלוטריה (צילום: מוריה להיס)

דה שואו רום בייקהאוס

כל עוד אתם ברדיוס של סניף של השואו רום בייקהאוס, תהיו בטוחים שאתם עדיין בתל אביב, או גג בניו יורק. ויטרינה עמוסה עוגיות מושחתות, דונאטס מזוגגים, מאפים מפתים ושאר ממתקים אפשר למצוא גם בנווה אביבים. כן כן, השואו רום הגיעו גם לכאן עם סניף ורוד ונהדר שזורק אותנו היישר למנהטן עם דונאט ביד אחת ופודינג בננה ביד השניה. אי אפשר להגיד לזה לא.
מאכל חובה:פודינג בננה לנצח
לויטן 1

רומנטיקה בשואורום (צילום: טל עוז)
רומנטיקה בשואורום (צילום: טל עוז)

קפה דודה

הסיסמא של קפה דודה היא "מי אמר שנווה שרת היא לא תל אביב?" ובכן, לא אנחנו. האמת שאף אחד לא העלה את זה, קפה דודה, ואתם קצת במגננה – עד כדי כך שזה מחשיד. בכל מקרה, תל אביב או לא, מה שבטוח שגם בנווה שרת הרחוקה (סליחה) יש אחלה בית קפה: קפה דודה, השכונתי והנעים אך לא מהסוג המנומנם, ועם תפריט בית קפה קלאסי, במובן הטוב של המילה.
מאכל חובה: אגס בנדיקט
אלמגור 5

דליקטסן

הקפה/מעדנייה הכי תל אביבית שיש, היישר מבית היוצר של רותי ברודו האחת והיחידה. נדמה שהסניף שפתחה בכוכב הצפון התאים לשכונה כמו כפפה ליד: הרי מי מהתושבים המקומיים לא מכור לכבד קצוץ ולאיזה סנט אונורה מקורמלת לצד ההפוך? אבל ברצינות (וסטריאוטיפים בצד), באמת שמדובר בסניף יפהפה ורחב ידיים, שיש בו מכל הטוב ש-R2M יודעים לספק, כולל כלים יפים ופרחים לקחת הביתה.
מאכל חובה:סלט עוף אסייתי
מאיר יערי 19

כל הטוב של הדליקטסן, עכשיו גם בצפון (צילום: עידית בן עוליאל)
כל הטוב של הדליקטסן, עכשיו גם בצפון (צילום: עידית בן עוליאל)

מטילדה קפה

בית קפה/מסעדה מיתולוגית בשכונת מעוז אביב כבר זה למעלה מעשרים שנה. המקום שהפך למוסד קרוי על שמה של המייסדת, שעלתה מבולגריה והביאה עמה את מיטב סודות הבלקן: בורקס כהלכתו, תבשילים חמים וריחניים ללאנץ', עוגות מסורתיות ליד הקפה ועוד. כבר לא עושים מקומות כאלה.
מאכל חובה: ממולאים. ברור
בני אפרים 209

אין יותר בלקני מזה. מטילדה. צילום: אלון קדם
אין יותר בלקני מזה. מטילדה. צילום: אלון קדם

פטלינה

פטלינה הוא ביסטרו שכונתי הקיים כבר 14 שנה ונמצא בשכונת צהלה הירוקה והפורחת. בתפריט מגוון של סלטים רעננים, פיצות דקיקות מהטאבון, מנות ראשונות מסקרנות, פסטות וקינוחים מופלאים. יש גם לחמים טריים, עוגות ועוגיות – ואולי הכי חשוב, גם מוצרי מעדנייה נפלאים שאפשר לקחת הביתה ולהמשיך לזלול שם.
מאכל חובה: עוגת גבינה
רחוב עיר שמש 73

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

העציץ דווקא נוח. (צילום: רועי רוה רוביצ'ק)

זיקת ההנאה של המלון היקר בתל אביב: הציבור מוזמן להתייבש

זיקת ההנאה של המלון היקר בתל אביב: הציבור מוזמן להתייבש

העציץ דווקא נוח. (צילום: רועי רוה רוביצ'ק)
העציץ דווקא נוח. (צילום: רועי רוה רוביצ'ק)

העיריה העניקה למלון קמפינסקי היוקרתי ברחוב הירקון הטבות בניה בתמורת לפתיחת חלק צנוע משטחיו לשימוש ציבורי (מה שנקרא זיקת הנאה) - אז ניסינו להשתמש בהם שימוש ציבורי וגילינו שהיותו של שטח ציבורי לא אומר, למשל, שיהיה בו מזגן

כמו אחוז גבוה של תל אביבים, ואל תנסו לתפוס אותי במספר מדויק, גם אני עובד מהבית, עם לפטופ. גם אני מוצא את עצמי יושב לא מעט בבתי קפה על מנת להימנע מהסחות הדעת של הבית, וגם אני מוצא את עצמי מוסח במקום זאת על ידי הסחות הדעת של בית הקפה. אז לאן אלך איפה שגם יהיה לי מזגן וגם לא יהיה מלצר שיסתכל עליי במבט של "מתי תלך כבר? אני רוצה לעשות עוד טיפים"? למרבה המזל, ממש השבוע תומר מיכלזון חשף ב"זמן ישראל" את הסוד של המבואה היפה של מלון קמפינסקי, המחברת בין רחוב הירקון לחוף הים. בכתבה עצמה מיכלזון מתאר איך לפי ההסכם של המלון עם העירייה, המבואה המדוברת – או ה"אטריום", כמו שהם קוראים לו – יהיה פתוח לציבור בתמורה להטבות בניה שונות שניתנו לפרויקט (כגון בניה גבוהה יותר). זה היה יכול להיות דיל טוב, רק שתחילה המבואה היתה סגורה, ורק לאחר התעקשות רבה (לרבות הזמנת פקחי עירייה למקום) היא נפתחה לציבור. ובכן, אני הציבור. והאטריום נראה ממוזג. אז יצאנו לבדוק.

>>קיצור פרשת לובי רוטשילד 22: כך זה התחיל
>>קיצור פרשת לובי רוטשילד 22: וכך זה נגמר

אלא שכאשר הגעתי לשם התבהרה תמונה אחרת לגמרי, שתאמה הרבה יותר את גישת "כן לעבור, לא לעמוד" בה דבק המלון בהתחלה. באטריום עצמו אין ולא כיסא אחד לישיבה (העציץ היה דווקא נוח למדי). אזעקה פעלה בעוצמה בלתי פוסקת. אבל הדבר הקשה מכל היה המחסור במיזוג. בתל אביב. באמצע יולי. אז איך מלון קמפינסקי, מלון חדש שכבר הוגדר בכמה גופי תקשורת בשם התואר הלא מחמיא (או אולי מחמיא, תלוי מי אתם) בתור "המלון היקר ביותר בתל אביב" יכול להרשות לעצמו לא למזג את אחד מחלליו? האם זה נסיון להסב אותו לחמאם טורקי? האם כשנערך כאן קוקטייל הפתיחה החגיגי של המלון, המזגן לא פעל גם אז? או שאולי זה בגלל שהם נזכרו שמדובר בשטח ציבורי?

וזה מה שמחכה לכם מחוץ לאטריום (צילום: רועי רוה רוביצ'ק)
וזה מה שמחכה לכם מחוץ לאטריום (צילום: רועי רוה רוביצ'ק)

תראו, לגמרי יכול להיות שמדובר בצירוף מקרים מצער. כששאלתי עובד של המקום למה כל כך חם כאן (לפחות אין באטריום עובדים שמוצבים שם דרך קבע ונחסכת מהם הסאונה הזאת), הוא אמר שמדובר בתקלה ושהוא יעדכן את אחראי התחזוקה. חיכיתי זמן מה שהתקלה תתוקן או שמישהו לפחות יבוא להתעניין במצב המזגן. נחשו כמה אחראי תחזוקה הגיעו למקום? נכון מאוד. בכל מקרה, לאחר שעה, במהלכה השמש כבר התחילה ממש לצלות אותי מבעד לזכוכית האטריום והאזעקות המשיכו לרעום (אבל זו תקלה שמישהו דווקא כן ניסה לסדר, צריך להיות הוגנים), יצאתי החוצה. היו שם כמה ספות מפוזרות ושולחן. לא המזגן אליו ייחלתי, אבל גם בריזה קלה שבקלות הייתה מספקת במצב הנוכחי. מה שכן, לאורך כל הדרך אף אחד לא ניסה לגרש אותי או הפריע לי לצלם.

כזכור, סיפור דומה אירע ברוטשילד 22 לפני כחמש שנים. שם, בלובי הבניין הגדול שמשמש בין היתר את מלון פתאל ואת המשרדים הישראלים של פייסבוק נעשה הסכם דומה עם העירייה, שוב – בתמורה לכך שהלובי יהיה מקום ציבורי. אך לאחר שהבניין נפתח, מנהליו התעלמו מהתוכנית ואף הזמינו משטרה לאנשים שבאו לנצל את העניין וגם לעורר מודעות לחלקה הציבורית הנעימה הזאת. האם הם למדו מהטעויות שלהם?

אטריום המחלוקת (צילום: רועי רוה רוביצ'ק)
אטריום המחלוקת (צילום: רועי רוה רוביצ'ק)

מה נאמר, הלובי של רוטשילד 22 היה כל מה שאפשר לקוות לו. ספות נוחות. מזגן. אלוהים, מזגן. גם האווירה נעימה: תיירים מדברים בשקט, מוזיקת רקע יפה בווליום נמוך. אם וביתה מתיישבות על הספה לידי להינות מהמזגן תוך כדי אכילת בורקסים בהיחבא לא חבוי במיוחד (למרות השילוט שאוסר לאכול מקום. שטח ציבורי, אבל יש גבולות). אנשי המקום רואים הכל אבל מתכחשים לדבר העבירה, רק המאבטח נותן לי מדי פעם את מבט "מתי תלך כבר?" כאן כל כך מיומן שהוא היה יכול להיות באותה מידה מלצר בבית קפה. בקטנה, אנחנו כבר רגילים, והאמת, כיף לראות שגם חמש שנים אחרי הרעש הגדול, המציאות שמחאה ציבורית (ואפילו לא גדולה מדי) יכולה ליצור בשקט ממשיכה לה להתקיים. ומה לגבי המזגן של אטריום קמפינסקי? אנחנו נמשיך לעקוב.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

כתבות
אירועים
עסקאות
שנלך לשתות קפה קר על סויה? צילום: עוזי פורת

7 סטיגמות על תושבי צפון תל אביב: הכל נכון. אבל גם לא

הבעיה הכי גדולה עם המגורים בצפון העיר, חוץ מהניתוק הגיאוגרפי והנפשי משאר חלקי תל אביב, היא הסטיגמה שדבקה בתושביה. לבנים, אשכנזים,...

מאתאריאל ארבל5 בספטמבר 2022
גיבור סוחף ומרגש. "אני לא". צילום: איתי רזיאל

"אני לא": תומר היימן חוזר מגואטמלה עם עוד פנינה דוקומנטרית

תומר היימן, מהדוקומנטריסטים הנפלאים בישראל, חוזר למקורות עם סרט על דמות אנונימית ומרתקת, סיפור משפחתי סבוך ואנושיות מרגשת וכואבת. כשהוא מטייל...

מאתיעל שוב22 ביולי 2022
צומת נמיר-רוקח (צילום: שלומי יוסף)

הם עזבו את חייהם במרכז העיר ויצאו לכבוש את עבר הירקון. זהו סיפורם

שלושה תל אביבים שכבר עשו את הצעד הגדול והסכימו לשלם ארנונה מהצד הלא נכון של רוקח משתפים בטיפים הכי טובים ביותר...

מאתנתלי מון22 בדצמבר 2022
בבקה (צילום שניר גואטה)

הצפון מתעורר: 8 בתי הקפה ומאפיות שכדאי להכיר בצפון תל אביב

תושבי מרכז תל אביב מנהלים את הויכוח על האם עבר הירקון הוא "באמת תל אביב" או לא. בערים אחרות פוסקים שכל...

מאתיעל שטוקמן24 באוקטובר 2022
הדסון (צילום דן פרץ)

הצפון הנכון: המסעדות והמעדניות הכי טובות של צפון תל אביב

רוב ההייפ הקולינרי של תל אביב אמנם נמצא במרכז ובדרום העיר, אבל זה ממש לא אומר שתושבי הצפון צריכים לחפש חניה...

מאתשרון בן-דוד28 באוקטובר 2022
אלוהים אדירים איזה גדול. שווארמה ארטורול. צילום: מתן שרון

הטורקים באים: האם השווארמה החדשה בנמל יפו שווה את המאמץ?

שווארמה ארטורול התמקמה בנקודה המתפתחת של נמל יפו ומציעה פס יצור מרשים של שווארמה עם סייחי ענק ומהירות שיא במחיר סביר...

מאתמתן שרון22 בדצמבר 2022
עבודה של סתיו בן חיון, תערוכת הבוגרים של המדרשה

תערוכות בוגרים בכל פינה, ועוד 10 תערוכות לראות בסופ"ש

תערוכת חפצי פולחן בני 3000 שנה במוזיאון ארץ ישראל // מיצב באווירה ביתית במיוחד של קבוצת עיצוב טורקית // עבודת סאונד...

מאתרעות ברנע21 ביולי 2022
העציץ דווקא נוח. (צילום: רועי רוה רוביצ'ק)

זיקת ההנאה של המלון היקר בתל אביב: הציבור מוזמן להתייבש

העיריה העניקה למלון קמפינסקי היוקרתי ברחוב הירקון הטבות בניה בתמורת לפתיחת חלק צנוע משטחיו לשימוש ציבורי (מה שנקרא זיקת הנאה) -...

מאתרועי רוה רוביצ'ק27 ביולי 2022
למי קראתם פיקטיבי יא הגמונים. דדי דדון (צילום מסך מתוך ערוץ היוטיוב של ארץ נהדרת)

הלהיטים אמיתיים. כל השאר לא: האמנים הפיקטיבים הכי אהובים

בזמן ש"ערוץ הכיבוד", תופעת הקאלט הכי מיינסטרימית (או המיינסטרים הכי קאלטי?) בישראל כבר הוציאו למסך הגדול את סרט הבכורה, נזכרנו בעוד...

מאתיונתן עמירן6 ביוני 2023
אתם לא מבינים מה יש בפנים. וונטון מטוגן, אל מנו (צילום: עודד קרמר)

מצאנו את המסעדה האסייתית הסודית הכי טובה בעיר. אל תבואו

כמעט במזל, גילינו פנינה נסתרת בנווה שאנן. קוראים לה אל מנו, היא מגישה אוכל וייטנאמי-פיליפיני עם רטבים מהסוג שלא תדעו מה...

מאתעודד קרמר22 ביולי 2022
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!