לא כך פיללנו להתחיל את היום הראשון של תקופת אחרי החגים, אך אין דרך לרכך את החדשות המבאסות: האימפריאל נסגר, ולא רק הוא – אלא גם לה אוטרה, LP ואייטבול. זה אומר כל המקומות של קבוצת האימפריאל בבניין שברחוב הירקון, כאשר רק הבושוויק נשאר. בידיעה שפורסמה אמש בשעות הערב ונפתחת במילים "זה לא נגמר, זה רק הסוף" מודיעים הבעלים – בר שירה, גלעד לבנת ודרור אלתרוביץ' – על סגירת העסקים בסוף החודש, כלומר בעוד פחות משבועיים. לאור ההצלחה וההשפעה של האימפריאל ונגזרותיו, הוותק והשורשים העמוקים, אפשר לומר בלב כבד שתרבות השתייה והבילוי בעיר סופגת הבוקר מהלומה כבדה.
>>כתר המזרח: 30 המסעדות האסייתיות הכי מומלצות בתל אביב

בר האימפריאל, האב המייסד שבו כל גל הברי הקוקטיילים המפופנים התחיל, הוקם לפני 13 שנים – פרק זמן יוצא דופן בתל אביב התזזיתית. "כולנו כבר היינו מנוסים, עם הרבה מוטיבציה להוכיח ולעשות דברים גדולים", כותבים השותפים בפוסט הפרידה, "האמת? עם כל הניסיון, לא היה לנו מושג לאיזו רכבת הרים מטורפת אנחנו נכנסים". תוך זמן קצר האימפריאל נסק והתקבע כאיט גירל, בר קטן וסקסי בירכתי מלון משפחתי ותיק בבעלות אביו של לבנת. כשבתל אביב שתו וודקה רדבול וצ'ייסרים, ברמנים בחולצות מעומלנות ושלייקעס שיקשקו קוקטיילים מתוחכמים באווירת ספיק איזי תיאטרלית, כמו בלונדון וניו יורק.

>> ברי בקוקטיילים הכי מומלצים בתל אביב
>> הברים הכי מומלצים בתל אביב

אבל לשירה, לבנת ואלתרוביץ' היו שאיפות גדולות יותר עבור הבר שלהם. הם התבייתו על The World's 50 Best Bars, רשימת הברים המכובדת והנחשקת בעולם, וחתרו בנחישות אל המטרה. "התחלנו להזמין לכאן אושיות בר מהעולם – בעלי ברים, ברמנים, עיתונאים, וכולם התחילו לספר על מה שקורה פה בישראל. זה היה כל כך אמיתי ואותנטי, שבקרוב גם אנחנו הוזמנו להופיע ולהעביר משמרות מעבר לים, ולשים את Imperial Tel Aviv על המפה". רגע השיא הגיע עם הזכייה בתואר "הבר הטוב ביותר במזרח התיכון ובאפריקה", ודירוג במקום 17 מתוך 50 הברים הטובים בעולם, "רגע שלא נשכח לעולם", כדבריהם.

עם ההצלחה בא התיאבון והקבוצה חיזקה את אחיזתה בתרבות השתייה בעיר. טביעת האצבע הייחודית שוכפלה בלה אוטרה, בר מקסיקני-קריבי שהעמיד בפרונט את עולמות הטקילה והמזקל שהיו עד אז די זנוחים וזניחים. לפני מעט יותר משנה, לאחר שהמלון הפך לחלל תרבות ואמנות בעקבות תערוכת Wonderland, השתלטה הקבוצה על חלל נוסף בבניין ופתחה את LP – בר שיפודים סקסי שבראשו עמד שותף חדש, שף עינב אזגורי (סרווסריה, בר א וין).

באפריל האחרון התרחבו העסקים לקומה נוספת עם פתיחת 8Ball, בר ביליארד ובילוי לייט נייט קליל וכיפי שאהבנו מאוד, עם קוקטיילים מדוגמים בכוסות חד"פ וריהוט שלבנת בנה במו ידיו. לשדרת הניהול הצטרפו שותפים צעירים שהחלו את דרכם בקבוצה כברמנים, והיו אמורים להזרים דם חדש ואנרגיות ולהסיר עומס מעל כתפי המייסדים. "זה מהלך שהיינו צריכים לעשות מזמן. בגילנו אנחנו מבינים את הפן העסקי, אבל צריך אנשים צעירים שיודעים מה קורה בשטח", הם הודו בכנות במעמד הפתיחה. מאז נראה היה שהכול זרם, ותוכניות כבר הותוו להקמת מלון קטן, מעין הוסטל שיהפוך את הבניין כולו לוואן סטופ שופ צעיר ותוסס כשהתיירות תחזור לעיר. אלא שהמלחמה הרגה את התקווה.

עד סוף החודש אימפריאל ו-8Ball ימשיכו לפעול, ואז ייסגרו סופית דלתות הבניין שהעניק לשתייני העיר שעות של עונג. ביומיים האחרונים (30-31.10) יחזרו שירה, לבנת ואלתרוביץ' אל מקומם המיתולוגי מאחורי הבר למשמרת אחת אחרונה, ובהמשך גם תתקיים מסיבת פרידה מהמתחם. "נמשיך להשקיע את הלב והנשמה בבושוויק שבנחלת בנימין ונשמח לראות אתכם שם. תודה על 13 שנים של אהבה, אלכוהול וחלום אחד גדול". לא לא, תודה לכם על קידום תרבות השתייה בעיר, ועל אינספור קוקטיילים וגאוות יחידה. נתגעגע בבושוויק.
אימפריאל, לה אוטרה, LP ו-8בול. הירקון 66, תל אביב

• אוכלים שותים
• אימפריאל
• אימפריאל בר
• אימפריאל קוקטייל בר
• לה אוטרה
• LP
• סגירה

החל מה-9.2 יהפוך מלון אימפריאל לוונדרלנד – ארץ פלאות – כש-50 אמנים ישתלטו על 37 החדרים שלו ויהפכו כל אחד מהם לעולם חדש, יצירתי ובעיקר – מצטלם מדהים. המיזם המאוד-מאוד מגניב הזה הוא עוד אחד מבית היוצר של האוצרת יערה זקס, שהיתה אמונה על שלושת מוזיאוני הפופ-אפ שבטחביליתם לא מעט זמן בתור בשביל להיכנס לפחות לאחד מהם.

במקרים הקודמים היה זה שיתוף פעולה עם חברת הנדל"ן אנשי העיר והפופאפ שכן בבניינים המיועדים להריסה. הפעם מדובר בשיתוף פעולה עם מלון אימפריאל וקבוצת אימפריאל (כן כן, זאת שאתם מכירים מהברים), וההשתלטות היא על חדרי בית המלון – שממש לא ייהרסו אחר כך, כמובן.

בדומה למוזיאונים הקודמים, גם במקרה הזה מדובר במסה משמעותית של קריאייטיביות מתפרצת: המון צבעים, המון חומרים, המון טכניקות, המון רקעים לסלפיז והמון א.נשים מוכשרים.ות. נכון שאני מאוד אוהבת להגיע לתערוכות ולראות אמנים שאני מזהה ומכירה, אבל אני גם ממש ממש אוהבת לגלות כאלה שאני לא. בעיקר כי לפעמים יש לי הרגשה שלא נותרו כאלה (ואז בכל פעם אני מופתעת מחדש).

המשתתפים בוונדרלנד מגיעים מכל קצוות הקשת היצירתית: אמני רחוב, מעצבי טקסטיל, צלמי אופנה, מאיירים, אנימטורים וגם אמנים פעילים ומוערכים שמציגים בגלריות המסחריות אי שם בראש מגדל השן. כל אחד מהם קיבל חדר, תקציב וגם תשלום (נאה, הפעם, בניגוד למוזיאוני הפופ-אפ הקודמים בהם קיבלו האמנים רק תקציב לכיסוי ההוצאות), ובעיקר חופש פעולה לייצר את חלל החלומות שלהם.

הם יצרו הכל מהכל: חדרים שמכוסים בניירות כסף, מערות עכשוויות, מעבדות ליצירת לבבות אנושיים, ג'ונגל חי מלא צמחי אוויר ועוד 30 ומשהו רעיונות כאלה שנעים על הציר שבין סתם מגניב לממש מדהים. יש כאלה שחדרו גם למחוזות הביקורת ומציגים עבודות שעוסקות בתופעת הגלאמפינג המפונפנת, בפריטים שישראלים נוהגים לגנוב מבתי מלון ובעובדה המצערת שהרכבת שכולנו נוסעים עליה כבר יצאה מהתחנה ולא ברור לאף אחד אם נוכל אי פעם לתפוס אותה. אה, ויש גם מראות. הרבה מראות. ומי שעוקב יודע שבעיני מדובר בפריט חובה בכל תערוכת אמנות.

בחלק מהחדרים אפשר לזהות בקלות את היותם, בכל זאת, חדרים בבית מלון. אחרים איבדו לגמרי את הצורה והופכים למיצבים אימרסיביים שממש לא תרצו לבלות בהם את הלילה. בית המלון עצמו (בתור בית מלון) יהיה כמובן סגור ללקוחות במהלך ימי התצוגה (עוד לא לגמרי ברור בכמה כאלה מדובר. נעדכן), אם כי אני בהחלט הייתי משלמת באופן חד פעמי בשביל החוויה של לישון על מיטה שכמו צפה בשדה של פרחים מיובשים.

וחשוב לציין: בניגוד למוזיאוני הפופ אפ, בהם היתה הכניסה חינמית ועל כן (בין השאר) גם גררה תורים ארוכים ומייגעים, הפעם יעלה לכם כרטיס כניסה לחוויה הזו לא פחות מ-119 שקלים לאדם. האם זה יקר? כן. האם אנחנו שמחים שחלק ניכר ממנו הולך לאמנים? כמובן. האם שווה לשלם? חד משמעית. האם שווה לשלם ועדיין לעמוד בתור שעתיים? זה כבר סיפור אחר. אבל – בגלל שאי אפשר לרכוש כרטיסים במקום וחובה להזמין כאלה מראש באתר על פי שעות, מבטיחים המארגנים שהפעם לא תאלצו להמתין. וגם, לא מומלץ להגיע עם עגלות – כי החדרים הורסים אבל קטנים, צפופים ואתם צריכים מרווח מספק כדי להצטלם בנחת (וגם לתת לזולת את זכות הסלפי שלו).

ויש עוד דבר שצריך לומר: משהו בהגדרה "תערוכת פופ אפ" כבר מקפיץ משהו אצל אנשים, כאילו שיש בהן משהו אטרקטיבי יותר מסתם תערוכות. אז לא, אין דבר כזה סתם תערוכות. כלומר, יש כאלה שהן פחות טובות/נגישות/אטרקטיביות. וגם יש כאלה שהן פחות טובות, מן הסתם. אבל לו רק הייתם.ן מתעניינים בכל ממה שקורה בעולם האמנות המקומי כמו שאתם מתעניינים בתערוכות פופ אפ, בעיקר כאלה שקורות בבניינים מיועדים להריסה (ועכשיו גם בבתי מלון) – היה יותר טוב לכולנו.

ארץ הפלאות שתפתח בקרוב במרכז רחוב הירקון היא כזו ששווה לעצור בה, בתקווה שעלות הכניסה ומרווחי הזמן הגדולים יחסכו את העמידה בתור. ולא אסיים לפני שאזכיר שרוב האמנות שמוצגת בעיר (ובארץ) לאורך השנה כולה היא שווה, מעניינת ומצטלמת מדהים לא פחות, וברוב המקרים גם חינמית לגמרי. ועל תורים בכלל שאין מה לדבר.
IMPERIAL HOTEL WONDERLAND. מלון אימפריאל, רחוב הירקון 66 (פינת טרומפלדור). החל מה-9.2.23.להזמנת כרטיסים

• אמנות
• אמנות ישראלית
• אמנות רחוב
• תערוכות
• בתי מלון
• פופ אפ
• אימפריאל בר
• אימפריאל

עולם הקולינריה הוא ביזנס תוסס ורגיש. לפעמים אפילו רגיש מדי. לכן מסעדנים ושפים נוטים להצניע זעזועים שעלולים להשפיע על תנועת הלקוחות. בושוויק, הבר האהוב של קבוצת האימפריאל, הונהג עד לאחרונה על ידי עינב אזגורי, שף מוערך שדילג באלגנטיות בין אוכל מושחת לעילא (סרווסריה), מטבח צרפתי קלאסי (בר א וין) ובית קפה איכותי (קפה נורדוי). כעת אזגורי ובושוויק כבר לא. את מקומו תופס און משען, לשעבר שף הברים מונדו 2000 ופנטסטיק. ברזומה שלו משובצים סטאז'ים במסעדות בעולם, תקופה קצרה בכתית וסטודיו קולינרי שבו ערך ארוחות לאלפיון העליון, עם מינון גבוה של מטבח מולקולרי.

את יריית הפתיחה שלו בלוקיישן החדש מתכנן משען לסוף השבוע הקרוב, שבו יצוין יום שינוי שמה של העיר ללא הפסקה – האמיתית אבל – מניו אמסטרדם לניו יורק. לכבוד המאורע יוגשו בבושוויק, שנקרא על שם השכונה הצבעונית בברוקלין, ספיישלים מהמטבח האמריקני, למשל נקניקיה מבושלת בלחמנית תפוח אדמה עם רליש ובצל פריך; שיפודי מלפפון חמוץ בטמפורה, דבש ועירית; מומופוקו ביף – בקר מיושן בחמאה עם מיונז מתוצרת בית ושבבי בוניטו, וצ׳ורוס פויול – ספירלת בצק רבוך מטוגן עטוף בתערובת תבלינים, טקילה קרמל, גרידת ליים וקרם פרש (עד 50 ש"ח למנה).

>> הרבה פופ-אפים כשרים הולכים לצוץ בקרוב. הנה הראשון, והוא תאילנדי

אנשי האימפריאל ישוו ויעלו בקוקטיילים בהשראת ברים ניו יורקיים איקוניים. לדוגמה: Cosmo Milk Punch מהריינבואו רום, הבר הראשון שבו הוכנו קוקטיילים עם מיצים שנסחטו במקום ובו צולמה לראשונה מדונה שותה קוסמופוליטן; ו־PDT Talbot Leaf מ־Please Don't Tell, בר בסגנון ספיק-איזי שהכניסה אליו היא דרך תא טלפון שממוקם בתוך חנות נקניקיות (56 ש"ח, 34 ש"ח בהפי האואר). לאחר תום החגיגות נשוב לבדוק מה מתכנן משען להמשך דרכו בבושוויק, וגם היכן נמצא אזגורי כיום (רמז: יוליה בנמל). יהיה מעניין, זה בטוח.
נחלת בנימין 28, תל אביב, 03-5678006, חמישי-שבת (8-10.9) מ־18:00

• חדשות האוכל
• אוכלים שותים
• בושוויק
• אימפריאל בר
• עינב אזגורי
• און משען

הפתיחה המתגלגלת של מלון קמפינסקי ממשיכה להתגלגל: לאחר השקת המלון עצמו ומסעדת סירייההחלבית־דגית, מגיע תור הבשר. The Common, בר־לאונג' בשיתוף עם קבוצת האימפריאל, מציע מנות בשר, ויסקי מקאלן וקוקטיילים עם טוויסט נשי, כניסיון לערער על דימוי לקוח ברירת המחדל: גבר עשיר בחליפת עסקים ומרצדס. בנות – לתשומת לבכן.

הקומון ממוקם בקומת הכניסה של המלון, בחלל נפרד מהלובי. תקרה גבוהה, ריהוט עץ ועור שחור ושת"פ עם מקאלן, מותג הוויסקי היוקרתי שבחר בקומון כבית רשמי (לצד בר אימפריאל עצמו ומסעדת פופינה), משדרים יוקרה גברית. את נתוני הכניסה האלו ניסו באימפריאל לפצח כדי ליצור קונספט מקורי במידת האפשר. "אנחנו לא עושים קופי פייסט בשום צורה", מסביר בר שירה מבעלי הקבוצה. "במקום זאת אנו מסתכלים מי הכלה ומייצרים עבורה תוכן".

שיתוף הפעולה עם מלון קמפינסקי נוצר במסגרת זרוע הייעוץ של הקבוצה, המלווה בין היתר את הברים אימפריאל רד (מלון כרמים) ואימפריאל פאלמס (דן קיסריה). הכלה הנוכחית הגיעה בשלב מאוחר יחסית, "כמו בחתונמי כשנפגשים מתחת לחופה". העיצוב ושיתוף הפעולה עם מקאלן נכללו בנתוני הפתיחה וכך גם השם The Common. מתוכו גזרו אנשי האימפריאל כותרת משנה שבאה לבטא את ייחודו של המקום: Quite uncommon cocktail lounge. "הקומון מדבר יוקרה וניסינו להבין כיצד אנו רוצים לתרגם אותה. החלטנו להימנע מכסף חדש ושופוני לטובת אלגנטיות מרומזת, על ידי התכווננות לנשים מובילות בתחומן כמו עופרה שטראוס ורקפת רוסק עמינח, אפרת אנזל ורקדניות בבת שבע. הרעיון נכון בעינינו מבחינת העידן שבו אנו חיים וגם כדי להדגיש את ה־uncommonness".

מעצם ההתמחות של האימפריאל בקוקטיילים, זהו המקום שבו מתחילה שבירת ההגמוניה הגברית. לדוגמה: גרסה מעודנת לוורמוט ג'ין אנד טוניק עם קורדיאל מנדרין; Daffodil Martini ("מרטיני נרקיס") על בסיס ג'ין סירופ פרחים ושרי, וקוקטייל ג'ין עם דבש הדרים וליים (52-65 ש"ח). "האלגנטיות הובילה אותנו בבחירת הכוסות והפרזנטציה ובבחירת המרכיבים עצמם, שנמנעים מטעמים חזקים". ארומות עוצמתיות יותר אפשר למצוא באנקומון אולד פאשנד, קוקטייל סינגל מאלט וסירופ פטריות שיטאקה מתוצרת בית, וכמובן באוסף של 16 סוגי מקאלן וכ-60 סוגי וויסקי מסקוטלנד, ארה"ב, יפן, צרפת וישראל. שף מור כהן (לשעבר הרברט סמואל ת"א והרצליה) שיצר תפריט המשלב אלמנטים מאוכל ברים ועולמות הבשר: פיש אנד צ'יפס, צלחת שרקוטרי וטרטר בקר עם איולי צלפים ותפוצ'יפס ביתי (30-118 ש"ח). המבורגר ברוטב מקאלן וכבד אווז מדגיש שבכל זאת מדובר כאן במקום יוקרתי.

בכל יום בשעות 18:00-20:00 היוקרה מעט פחות יקרה בזכות הפי האואר, כנהוג בכל הברים של קבוצת האימפריאל. זו ההזדמנות להתלבש יפה ולהגיע לדרינק בספוט הכי לאקשרי בעיר. מי יודע, אולי המשקיע שלכם יושב בכיסא הסמוך.

דה קומון, הרברט סמואל 64, תל אביב, 074-7662730,ראשון-חמישי ושבת 18:00-חצות, שישי סגור, הזמנות באתר

• אוכלים שותים
• אימפריאל
• אימפריאל בר
• וויסקי בר
• וויסקי
• מסעדות בשר
• בר קוקטיילים

1. שפת הים

אני אוהבת ללכת על שפת הים בשעות אחר הצהריים. אני מכורה לגלים שמתנפצים על החוף מפני שזה דומה לחיים שנגמרים. אני מתפללת על שפת הים ומבחינתי זה מקום מאוד רוחני.

2. סינמטק

יש לי ריטואל קבוע – פעם בכמה זמן אני הולכת עם חברה טובה בשעות הבוקר לראות סרטים טובים שאי אפשר לראות בשום מקום אחר. אנחנו שותות קפה ומדברות, ואז צופות בסרט מעולה.
הארבעה 5

3. בית תאילנדי

המסעדה האהובה עלי כי האוכל שם נהדר. אני מכורה לפאד תאי שלהם. כמובן עם הרבה חריף. יש לנו חבורת בנות ואנחנו נפגשות שם כל פעם כשלמישהי מאיתנו יש יום הולדת ותמיד מפנקים אותנו. לצד האוכל אני אוהבת לשתות ג'ין וטוניק.
בוגרשוב 8

4. אימפריאל בר

אני גרה ממש קרוב לבר. יש שם קוקטיילים נהדרים והאטמוספרה שם מהממת בעיני. יש לי שם הרגשה של בית כי השירות שם מושלם.
הירקון 66

5. שוק הכרמל

המקום הכי תל אביבי בעיני – מלא צבע ואני אוהבת את האוכל וכן, גם את הצעקות. זו המהות של תל אביב. כל הזמן המוכרים צועקים לי "התשמע קולי" וזה מצחיק אותי.

בימים אלה עובדת ג'וזי כץ על הרצאה עם סיפורים על חייה מכל התקופות ומתעתדת להוציא ביוגרפיה

• העיר שלי
• המלצות של מקומיים
• החלונות הגבוהים
• סינמטק תל אביב
• בית תאילנדי
• אימפריאל בר
• שוק הכרמל