• Facebook
• Twitter
• Email

ליידי גאגא, אריאנה גרנדה, ביונסה, ג'ון לג'נד, ג'ניפר לופז, ג'ניפר לורנס, ליזו, בילי אייליש, קארדי בי – אלה רק חלק מהשמות שקראו לשינוי והביאו תמיכה ברורה וחזקה במועמד הדמוקרטי והנשיא הנבחר ג'ו ביידן. אלה לא אמני נישה, אלא איי-ליסטים הנמצאים בשיא תהילתם עם מאות מיליוני מעריצים מכל העולם. בשבועיים האחרונים בכל פעם שגללתי בפיד האינסטגרם הרגשתי קנאה. קינאתי בקהל האמריקאי, שרואה את הדמויות שהוא כל כך מעריץ נלחמות וצועקות בשבילו, בזמן שמרבית אנשי התרבות והבידור שלנו בארץ מפחדים להוציא הגה.ליידי גאגא במסר חד וישיר ערב הבחירות:

מיטב הסלבס בארה"ב לקחו חלק פעיל ואגרסיבי בקמפיין 2020, ולא רק. הם השמיעו את קולם באופן צלול וברור וקראו לקהל שלהם להירתם למען השינוי המיוחל. הם הביעו את עמדתם בנאומים בטקסי פרסים, בראיונות, ביצירות שלהם, בקריאות ישירות ברשתות חברתיות ובהשתתפות בעצרות ובקמפיינים של פוליטיקאים. הם עצמם אמנם חיים את חייהם בלי יותר מדי צרות, אבל יודעים שהנפגעים העיקריים הם אלה שלא זכו לאותו סגנון חיים ולאותו כוח ציבורי. הם עושים זאת למען הקהל שלהם, שמעריץ אותם וקונה כרטיסים להופעות ולסרטים שלהם. הם יודעים שזכויות נשים, להט"ב ומיעוטים אלה זכויות אדם ולא פוליטיקה נמוכה. הם גם יודעים שמצופה מהם להשתמש בקול שיש להם ושזו חובתם.

עולם חדש ורוד: אנחנו האנשים להם חיכינו?

טראמפ TV: היום שבו הטלוויזיה הנמיכה את הווליום

במבחן התוצאה זה עבד. מנתונים ראשוניים עולה שקולות הצעירים עלו בכמעט 10% בבחירות האחרונות לעומת הבחירות בשנת 2016, עם עלייה משמעותית במדינות המפתח שהבטיחו לביידן את הניצחון. ג'ו ביידן אף גייס את ליידי גאגא ואת ג'ון לג'נד לעצרת הסיום שלו בפנסילבניה שהפכה לכחולה בבחירות האחרונות על 20 האלקטורים החשובים שלה.גם הקאסט של המילטון התגייס למשימה:

אבל לצערנו זה בעיקר קורה שם. אנשי הבידור והתרבות הישראלים צריכים להסתכל וללמוד, בייחוד אלה שפונים לדור הצעיר. בזמן שהם נהנים מהשפעה של תרבות ערבית, מקהל וצוות להט״בים ונעזרים בשחורים ובני מיעוטים ליצירות שלהם – הם שומרים על דממה כשעוול נעשה לכל האוכלוסיות האלה מהחשש לאבד פופולריות.

אז נכון, ישראל היא לא אמריקה. האוכלוסייה והמפה הפוליטית שונות בתכלית ותמיכה של ידוען במועמד או מפלגה ספציפיים נתפסת כקיצונית. לעתים כמסכנת קריירה. ועדיין, ישנם נושאים שהם הרבה מעבר לפוליטיקה, לימין או שמאל, לביבי או לא, אלא פשוט להפגנת אנושיות במובן הבסיסי ביותר.

בחודשים האחרונים מתחולל שיח אבסורדי על הלגיטימציה של טיפולי המרה שהגיע עד לכנסת. אותם אמנים שנהנים מאהדת הקהל הלהט"בי, שנעזרים בכישרונותיהם ושרים על "לירדים", "וודג'" ו"פאטוץ'", לא פוצים פה. מאמנים אלה מצופה לא רק להשמיע קול, אלא לעמוד כחומה איתנה ולצעוק – למען הקולגות שלהם, המעריצים שלהם, החברים והמשפחות שלהם. תפקידנו בתור צרכנים הוא להעדיף את אלה שיתמכו גם בכם כשתצטרכו אותם. אמנים יקרים, לקול שלכם יש השפעה, השפעה שיכולה לעתים להציל חיים. תתחילו לדבר.

• טור אישי
• ❤ תרבות
• בחירות בארצות הברית
• ליידי גאגא
• בחירות 2020
• אריאנה גרנדה
• ג'ו ביידן
• להט"ב

אם אתם תל אביבים, אם הצבעתן בבחירות האחרונות ואם בשבועות האחרונים אתם חשים תעוקה קלה בחזה ומיחושים משונים בשכמות, אני שמח לספק הסבר לתופעה המסתורית: ככה זה מרגיש כשנעוצה לכם סכין בגב.

כ-71 אחוז מתושבי העיר הצביעו לגוש "רק-לא-ביבי" ותרמו כ-180 אלף קולות שהם כחמישה-שישה מנדטים, כ-130 אלף מצביעים מתוכם הלכו עם מפלגת כחול לבן. חצי עיר הצביעה למפלגת הגנרלים האמיצים שבאו לבלום בגופם את השחיתות המשתוללת של נתניהו ואת ניסיונות הפיגוע שלו בדמוקרטיה. תל אביב נתנה להם את כל הכוח לבצע מהפך בהנהגת המדינה. הם פשוט החליטו לא לקחת.

ברגע כתיבת שורות אלה עוד לא ברור אם אכן יושג הסכם הכניעה המביש של גנץ ואשכנזי לנתניהו, אבל מצביעי השמאל התל אביבי יכולים לבוא בטענות גם ואולי בעיקר אל עצמם כשנתנו בתמימות מעט פאתטית את אמונם ותקוותם במצביאים שהובילו את "עופרת יצוקה", "עמוד ענן" ו"צוק איתן". הסכין כבר הייתה להם ביד, זה אנחנו שסובבנו אליהם את הגב והסתערנו בכל הכוח לאחור.

הפרת האמונים של כחול לבן כלפי מצביעיה, הוויתור הביזארי על המנדט שהוענק לה, היא מכה שתל אביב החופשית והלוחמת תתקשה להתאושש ממנה. מי שבחרו בה גם בגלל זמיר וחיימוביץ' חשים ודאי את הדקירה בגבם עמוק וכואב יותר

שוחחתי עם המוני מצביעי כחול לבן בעיר לאורך שנה וחצי של שלושה סבבי בחירות. הם היו שמאלנים תל אביבים משכנעים ומשוכנעים. אחד מכל שניים דיבר על אסף זמיר. אחת מכל שלוש דיברה על מיקי חיימוביץ'. זאת הייתה תעודת הביטוח העירונית שלהם כשניסו להסביר כיצד הם נותנים את קולם ליועז הנדל וצבי האוזר (תל אביבי גם הוא, אגב). עם זמיר וחיימוביץ', הסבירו לי, אפשר להיות בטוחים שהאינטרס התל אביבי – חופש, שיוויון, תרבות, סביבה וניקיון כפיים – מיוצג היטב. הם משלנו. הם גיבורים מקומיים. היא אבירת הסביבה והטבעונות, הוא כמעט ראש העיר, ישבנו איתם באותם בתי קפה ושתינו באותם ברים. אנשים טובים. אפשר לסמוך עליהם.

הפרת האמונים של כחול לבן כלפי מצביעיה, הוויתור הביזארי על המנדט שהוענק לה, היא מכה שתל אביב החופשית והלוחמת תתקשה להתאושש ממנה. מי שבחרו בה גם בגלל זמיר וחיימוביץ' חשים ודאי את הדקירה בגבם עמוק וכואב יותר. בלתי נתפס ששניהם לא השמיעו אפילו קול מחאה רפה בשם בוחריהם, כשהתברר שגנץ ואשכנזי החליטו להכשיר את מסע המילוט של נתניהו ממשפטו. זמיר וחיימוביץ' יודעים היטב ובוודאות שאף אחד מתומכיהם לא עשה זאת כדי שיסיימו כאצבע בקואליציית החסינות של הנאשם מבלפור. הם שמעו מצוין מה אמרו להם הבוחרים שפגשו ברחוב התל אביבי ובחוגי הבית בעיר לאורך קמפיין של שנה וחצי.

תל אביב לא נתנה לזמיר וחיימוביץ' את המנדט כדי שיצביעו במשמעת קואליציונית, למשל, נגד חוקים שנועדו למנוע מנאשם בפלילים להתמודד על ראשות הממשלה. שלא תהיה טעות: בממשלת ימין-חרדים הם ימצאו את עצמם עושים בדיוק את זה

אין ולא יכולים להיות כאן תירוצים. התרגילים שעושה נתניהו לגנץ במו"מ הקואליציוני בעודו מפרק אותו מכל כוחו הפוליטי, צריכים להספיק לאנשים אינטליגנטים כמו חיימוביץ' וזמיר כדי להבין בהקדם שהתפתלויות ה"אין ברירה" ו"האופציות האחרות גרועות יותר" שלהם הן עלבון לא רק לבוחריהם, אלא גם לאנשי הציבור שהם עצמם מבקשים להיות. אחרי מו"מ שעסק בביצור נתניהו ובסיפוח, גם הבולשיט של "ממשלת חירום" לא תופס.

תל אביב לא נתנה לזמיר וחיימוביץ' את המנדט כדי שיצביעו במשמעת קואליציונית, למשל, נגדחוקים שנועדו למנוע מנאשם בפלילים להתמודד על ראשות הממשלה או נגד תחב"צ בשבת. שלא תהיה טעות: בממשלת ימין-חרדים שבה סיעת כחול-לבן-העבודה היא פחות משליש הקואליציה, מהר מאוד הם ימצאו את עצמם עושים בדיוק את זה. תל אביב לא תסלח להם על זה. ובניגוד לגנץ ואשכנזי שכבר לא יזכו שוב באמון השמאל התל אביבי, לאסף זמיר ומיקי חיימוביץ' עדיין יש הרבה מה להרוויח אם יעשו רוורס ויסרבו להשתתף בקרקס השחיתות הזה. ואם אפשר לשלוף בדרך את הסכין מהגב שלנו זה יהיה ממש נחמד.

• הבועה
• בני גנץ
• אסף זמיר
• כחול לבן
• בחירות 2020
• פוליטיקה

• Facebook
• Twitter
• Email

1.יום הבחירות חלף על תל אביב בנעימים. האווירה הייתה מנומנמת ועצלה, כמו שישי בבוקר שנמתח אל תוך היום, אפשר היה להריח אפילו אופטימיות באוויר. רק לקראת אחר הצהריים, כשאל מטות כחול לבן והעבודה-מרצ-גשר החלו לזרום נתונים מהקלפיות המדגמיות שלהם, התחלפה התקווה בהיסטריה ושוב חזר הפזמון המוכר: תל אביב לא יצאה להצביע. אבל זה לא מדויק. זה לא נכון. והאמת היא שמשחקים לכם בראש.

הנרטיב השקרי של "אחוזי הצבעה נמוכים" הוא עוד הדגמה נאה לקלות הבלתי נסבלת שבה אפשר לעצב את תודעת ההמון הכוזבת. בלילה של המדגמים קיבלנו הדגמה לכך בקנה מידה ארצי, כשערוצי הטלוויזיה מכריזים על "נצחון אדיר" ו"הישג ענק" של נתניהו. שוב שיחקו לנו בראש. מתברר שזה משחק מאוד פופולרי

2.המספרים נראים לא טוב.71אחוזי הצבעה ארציים לעומת61.7אחוז בתל אביב. דגימת קלפיות בצפון הישן ובלב העיר תחשוף נתון מבעית ממש: בחלקן הגדול נרשמו50אחוזי הצבעה פלוס מינוס. מה זה זה? היתכן שלתושבי העיר בטשרניחובסקי ובן יהודה לא אכפת מהמדינה, מהעיר, משכניהם? האם הם מבלים את יום הבחירות בסביאת סושי ואספרסו כמו התל אביבים האדישים שהם? זה בדיוק מה שהתקשורת מספרת לנו כבר יותר מעשור. גם זה לא מדויק ולא נכון.

3.זה לא באמת סיפור מסובך. ישנם בתל אביב433,672בעלי זכות הצבעה. ישנם בתל אביב451,523תושבים. המשמעות היא שרבים מהרשומים בפנקס הבוחרים אינם רשומים במרשם התושבים. רבבות מהם חיים בכלל בחו"ל – בין70ל-80אלף על פי נתוני הלמ"ס – כך שאינם מתכוונים להצביע כלל. לכן מתפרסמים אחרי כל מערכת בחירות "אחוזי הצבעה מתוקנים", נתון שמחלצת הלמ"ס בקיזוז כל אותם רבבות. בחישוב הזה מגיעה ההצבעה התל אביבית לאזורי ה-75אחוז, מעל הממוצע הארצי. סבבה? סבבה.

4.קל לבדוק את זה בקלפיות של הצפון הישן ולב העיר, אזורים שבהם ריכוז גדול של בוחרים רשומים שאינם חיים בישראל.כך, למשל, הקלפיות באשכול גנים בן יהודה בהן קיבלה כחול לבן כמעט50אחוז מהקולות, נעו ברובן מתחת ל-50אחוז הצבעה, גם הקלפיות באשכול גנים טשרניחובסקי, התאפיינו בהצבעה שמתחת ל-60אחוז ואילו קלפיות מסוימות בבית ספר תל נורדאו צנחו אפילו מתחת ל-40. המספרים הללו אינם מספרים את הסיפור של ההצבעה התל אביבית. המספרים הללו משקרים.

5.תל אביב עשתה את העבודה, בסופו של דבר.70.26אחוז מהקולות הכשרים שלה הלכו לקואליציית רק-לא-ביבי; המשותפת קפצה מ-3.17אחוז מהקולות ל-4.28, מרצ-עבודה-גשר קרסו מ-21.59אחוז ל-14.55, כחול לבן זינקה מ-42.74ל-48.21אחוזים מסך הקולות. מתוך כשבעה מנדטים שיש לתל אביב לחלק (על בסיס אומדן של כ-35אלף קולות למנדט), יותר מחמישה נתרמו לכחול לבן והמפלגות משמאלה. אל תתנו לפוליטיקאים ולעיתונאים לספר לכם ש"160אלף איש לא הצביעו בתל אביב". קאט דה בולשיט.

6.הנרטיב השקרי של "אחוזי הצבעה נמוכים" הוא עוד הדגמה נאה לקלות הבלתי נסבלת שבה אפשר לעצב את תודעת ההמון הכוזבת. בלילה של המדגמים קיבלנו הדגמה ברורה יותר, בקנה מידה ארצי, כשערוצי הטלוויזיה מכריזים על "נצחון אדיר" ו"הישג ענק" של נתניהו, בזמן שתוצאות המדגם המתוקנות כבר עמדו על59–61לרעתו של ראש הממשלה היוצא וכל מי שלמד מעט אזרחות וחשבון יכול היה להבין בקלות ששוב יצאנו תיקו. עברו כמעט 24 שעות בטרם התחלנו להבין ששוב שיחקו לנו בראש. מתברר שזה משחק מאוד פופולרי.

• בחירות 2020
• בני גנץ
• כחול לבן
• הבועה
• מרצ
• מפלגת העבודה
• הליכוד
• בנימין נתניהו

1.אם הייתה לכם הזדמנות אחרונה להציל את תל אביב, מה הייתם עושים?

2.בואו נערבב את זה רגע: בשבועות האחרונים חשתם בוודאי ברטיבות מטרידה באזור הקרקפת. אתם יכולים לנשום לרווחה: זאת לא קורונה. זה גם לא השתן הרגיל שמטפטף עלינו ממעל בעודנו מדמיינים שזה הגשם. האמת היא שרטוב לכם כי בדיוק שוטפים לכם את המוח.

3.אם תל אביב מסמלת את רוח השוויון, התרבות והצדק החברתי של ישראל, מול מה היא ניצבת מחר?

4.איך תדעו שהמוח שלכם עבר ספונג'ה? קל. אם אתם ממלמלים בהיסטריה סקרי מנדטים וסבורים שיש מומנטום בדרך ל-61, שפרשת המימד החמישי מכתימה את גנץ, שאשכנזי דיבר לא יפה על הדרוזים, שלמישהו אכפת מה ישראל בכר חושב, שדבריו של נתן אשל הוצאו מהקשרם, שנתניהו מתכנן מהלך דרמטי נגד חמאס, שמיד אחרי הבחירות תוכרז ליגליזציה של קנאביס ותעלה לארץ שארית הפלשמורה, שיש דבר כזה "תוכנית המאה", שכולם בעצם מושחתים, שהרשימה המשותפת תומכת טרור – ברכותינו, לעסתם ובלעתם את קמפיין המדיה של הליכוד והוא שולט בתודעה שלכם.

זה דבר אחד להצליח לשטוף את מוחם של תומכיך, זה טריק אחר לגמרי לעשות את זה למתנגדים. אולי עכשיו אתם מיואשים או בהתקף חרדה, אולי פתאום אתם חושבים שאין למי להצביע, אולי לפתע זה נראה לכם פחות חשוב או חסר סיכוי. אתם לא אשמים

5.אם אתם תל אביביים תשאלו את עצמכם: מי לא אוהב את קווי השבת החדשים? מי רוצה לסגור עסקים בשבת? מי מתנגד לשוויון זכויות ללהט"בים ולכל? מי אינו מעוניין ששכר הדירה שלכם יפסיק לעלות? מי רוצה לעצור את החגיגה העצמאית של תל אביב?

6.עכשיו, זה דבר אחד להצליח לשטוף את מוחם של תומכיך, זה טריק אחר לגמרי לעשות את זה למתנגדים. אבל זה מה שקרה כאן. אם בלעתם את הקמפיין האינטנסיבי הזה כמתנגדי נתניהו, אז אולי עכשיו אתם מיואשים או בהתקף חרדה, אולי פתאום אתם חושבים שאין למי להצביע, אולי לפתע זה נראה לכם פחות חשוב או חסר סיכוי. אתם לא אשמים.

7.ולמה אני חוזר ומזכיר את תל אביב? כי אחוזי ההצבעה בעיר ובסביבתה הם הדבר היחיד שבאמת עשוי לקבוע את תוצאת הבחירות. וזאת אולי ההזדמנות האחרונה להציל אותה.

השנה האחרונה, על שלושת סבבי הבחירות, שלה הייתה עוד מסמר בארונה ההולך ונסגר של העיתונות הישראלית. היא נשאבה אל תוך החור השחור של עידן נתניהו והפכה לשדה קרב ממולכד וממוקש שכולו סחריר אחד גדול של אינטרסים ופוזיציות. רעש לבן ומהפנט

8.החודש האחרון היה שיאו של בליץ אכזרי בן יותר מעשור על התודעה שלכם. צונאמי של ספינים מרחוב בלפור שהיו יכולים להספיק לשנה נדחסו לתוך שבועות של תעמולת שנאה נוטפת רעל וארס ופומפמו בכל הכוח בידי סוכנויות התעמולה השלטונית (מה שפעם נקרא "כלי תקשורת"), סוגיות קריטיות שאינן נוחות לקואליציה נדחקו אל השוליים, ומעל הכל, עובדת היותם של נתניהו ורבים מחברי הבלוק שלו נאשמים בפלילים חמורים או בדרך לאישום כזה אפילו לא דגדגה את סדר היום.

9.למה זה צריך להטריד בעיקר את תל אביב? כי מאות אלפי תל אביבים הפגינו בעשור האחרון בתקווה לשינוי. כי השלטון למד מהר לפרק מחאות ולדכא אותן. כי העיר והעומד בראשה סומנו כמבצר אחרון של התנגדות למשטר. כי תל אביב על הכוונת.

10.האנשים שאמורים לתווך את המציאות לציבור לא סתם כשלו בתפקידם, כפי שקורה לתקשורת מדי פעם. הם בגדו בו. למעט כמה צדיקים קבועים ואחרונים בסדום המשודרת – עלי תאנה הולכים וקמלים שאינם מכסים עוד את ערוות המקצוע – השנה האחרונה, על שלושת סבבי הבחירות, שלה הייתה עוד מסמר בארונה ההולך ונסגר של העיתונות הישראלית. אין אותה. גם היא נשאבה אל תוך החור השחור של עידן נתניהו והפכה לשדה קרב ממולכד וממוקש שכולו סחריר אחד גדול של אינטרסים ופוזיציות. רעש לבן ומהפנט.

הבעיה האקוטית שטרם סומנה היא עיתונאים הסבורים שתפקידם להדהד את דברי הפוליטיקאים, ללא מסגור וקונטקסט, ציטוט נקי וזהו. קופי-פייסט-פרינט. מערכת כריזה לאומית, בעצם

11.תל אביב רדומה מאוד. התשוקה הפוליטית התאיידה ממנה. התקשורת הפנתה לה גב והפכה שותפה פעילה בדה-לגיטימציה של הרעיון התל אביבי. היא סייעה לימין למתג אותה כ"מדינת תל אביב", למרות שהיא התגשמות כל מה שחלמו המייסדים על מדינת ישראל. למי היה אינטרס שכך יקרה? את מי זה משרת?

12.הסמן הקיצוני של התאיינות העיתונות הפוליטית אינו הפיכתם של טוקבקיסטים רעילים לפרשנים לגיטימיים. זאת סתם פוליטיזציה שקופה ועלובה של המסך בהוראה מלמעלה, תיק 2000 סטייל. הבעיה האקוטית שטרם סומנה היא אנשי מקצוע הסבורים שתפקידם הוא להדהד את דברי הפוליטיקאים, ללא מסגור וקונטקסט, ציטוט נקי וזהו. דפנה ליאל מחדשות 12 הובילה את המגמה ובעקבותיה צמח הטרנד: התקשורת היא עכשיו רק פלטפורמה להפצת מסרים של פוליטיקאים. קופי-פייסט-פרינט. מערכת כריזה לאומית, בעצם.

13.בנוף תקשורתי כזה קל מאוד לתמרן את דעת הקהל. קל מאוד להלהיט את ההמון נגד אידיאות הומניות על חופש ושוויון שמבעבעות בדרך כלל בערים גדולות. טראמפ עשה את זה מצוין. מי עוד עושה את זה?

התקשורת הפנתה לעיר גב והפכה שותפה פעילה בדה-לגיטימציה של הרעיון התל אביבי. היא סייעה לימין למתג אותה כ"מדינת תל אביב", למרות שהיא התגשמות כל מה שחלמו המייסדים על מדינת ישראל. למי היה אינטרס שכך יקרה? את מי זה משרת?

14.הקשר הזה בין דעיכת העיתונות להתעצמות המתקפה על ערכים דמוקרטיים אינו מקרי. לא צריך השוואות כדי להבין לאן זה הולך. גסיסתה המכוערת של העיתונות היא שבר לא פשוט לאיחוי במנגנון הדמוקרטי. בשלושת הסבבים של הבחירות עסק השיח התקשורתי כמעט בלעדית במה-אמר-מי-על-מי ומי-הקליט-את-מי-אומר-מה, שטחי ורכילותי יותר מ"פנאי פלוס", אבל אין סיבה להעליב את "פנאי פלוס" שעושה היטב בדיוק את מה שהוא אמור לעשות – מה שקשה מאוד לומר על קברניטי מהדורות החדשות.

15.אז נגיד שיש לכם היום הזדמנות אחרונה להציל את תל אביב מהמשבר העמוק הזה בתפיסת המציאות הישראלית, שהולכת ומתפצלת למספר נרטיבים מקבילים שאינם מעוניינים להיפגש שוב. הזדמנות לבחור בין איחוי לבין המשך הקריעה. מה תעשו? אתם יודעים מה לעשות.

• בחירות 2020
• פוליטיקה
• עיתונות
• תקשורת
• הבועה
• להט"ב
• שוויון זכויות
• תל אביב

• Facebook
• Twitter
• Email

מדהים לגלות שלמעשה זו הכתבה השלישית בפחות משנה שכתבנו על מבצעי בחירות שווים בעירנו, והנה עולם כמנהגו נוהג ולמזלנו לעיר תמיד יש דברים חדשים להציע ביום הבוחר

פעם שלישית גלידה | דיזנגוף סנטר

דיזנגוף סנטר מגישים לכל בוחר ובוחרת גלידה אמריקאית בגביע ומזמינים אתכם ללקק את הפצעים בסטייל. יהיה גם מענה לטבעונים עם גלידה על בסיס חלב סויה. הגלידה תוגש בין השעות 19:30-10:30 ברחבת רנואר, מהרו לשלשל פתק בקלפי ולתפוס מקום בתור.
דיזינגוף סנטר, דיזינגוף 50

שמפניה וצדפות | קפה פופולר

בקפה פופולר משיקים כוסות שמפניה החל מהשעה 18:00 ועושים זאת יחד עם אויסטרים. לא משנה מה יהיו התוצאות בקלפי, שמפניה ורודה אנחנו אוהבים (נכון שרה?). לצד המשקה המבעבע (38 ש"ח לכוס) יוגשו אויסטרים ג'ילרדו, מולים מרינייר ותותים בשמנת לקינוח. ו30% הנחה על כל התפריט הקבוע במקום. פינוקי הבחירות יוגשו בשעות 20:00-18:00.
קפה פופולר
להזמנת שולחן בקפה פופולר

בירה חינם | איל שני

בכל מחוזותיו של השף והעגבניות, רומנו, פורט סעיד, צפון אברקסס, מלכה, תדר והמזנונים, כדאי לכם מאוד להביא סלפי פוטוגני שלכם מהקלפי- ולקבל בירה חינם. ואל תזייפו עם סלפי מהבחירות של ספסטמבר, אתם אולי נראים בו אותו הדבר, אבל בודקים את התאריך. לחיים! הבירות יחולקו עד השעה 22:00.
רומנו,להזמנת שולחן ברומנו,פורט סעיד,צפון אברקסס,להזמנת שולחן בצפון אברקסס,מלכה,להזמנת שולחן במלכה,מזנון

ארוחת בוקר מאוחרת | מלונות בראון

עזבו אתכם מביבי או גנץ, יש דבר אחד שאינו מוטל בספק – ארוחת בוקר היא הארוחה הכי חשובה ביום. במלון לייטהאוס מזמינים להנות מארוחת בוקר כהלכתה החל מ7:00 בבוקר ועד השעה 14:00 במתכונת של בופה ייחודי (או בחירה מתפריט) במיוחד לרגל חגיגות הדמוקרטיה, ובבית הפוליהאוס יוגש הבראנץ' המפורסם של שישי והפעם ביום ב', בין השעות 16:00-10:00. אחרי הכל פתק בקלפי, בראנץ', ושנ"צ נשמעת לנו אחלה תכנית.
פוליהאוס, נחלת בנימין 1, 03-7105000. לייטהאוס, בן יהודה 1, 03-7660500

בירה חינם | רוזה פארקס

גם בבר הקרוי על שמה של פעילת זכויות האזרח חוגגים את השמחה (או מטביעים את היגון) בטיפה המרה. כל מצביע ומצביעה יקבלו, לאחר שיציגו סלפי קלפיות, שליש בירה צוננת בחינם.
דיזנגוף 295, 077-9800456

גלידה חינם | גרינברג

כל מי שיסעד את לבו ביום הבחירות באחת ממסעדותיו של צביקי עשת – גרקו, ביסטרו גרינברג או בפיצה מוזמן להגיע בסיום הארוחה אל הג'לטריה ולזכות במנת גלידה במתנה.
גרינברג,גרקו

• אוכלים שותים
• חדשות האוכל
• בחירות 2020