העיר המבעבעת: 37 הסיפורים שהסעירו את הרחוב התל אביבי
במשך שנות העיתון ניסה מדור החדשות העירוניות להציב זרקור מול הדברים שהכי מפריעים לתל אביבים, ולנסות לפתור להם את הבעיות. זה מה שעבר על הרחוב התל אביבי ב־12 שנות הבועה. פרויקט מיוחד
התל אביבים בורחים אל גבעתיים הלוהטת
ינואר 2006
"תל אביבים גאים החלו לנזול אט אט לכיוון המזרח", זעקו כותרות אחת המהדורות הראשונות של "הבועה". לפני כ־12 שנה התאספו אצלנו עדויות שגבעתיים הפכה ללוקיישן מבוקש, בזכות איכות החיים, שכר הדירה הנמוך יחסית, החניה בשפע והסביח של עובד. ההבדל אז היה דרמטי – אם דירת שלושה חדרים בתל אביב עלתה אז 850 דולר בחודש, לדברי מתווך שדיברנו איתו, בגבעתיים היא עלתה 650 דולר בחודש. מאז הפער הזה נסגר כמעט במלואו, על דירות משלמים בשקלים, ורק הסביח של עובד עדיין במקומו.
הכספונט הגיע לעיר ומשום מה שמחנו
ינואר 2006
כשהעירייה פתחה למכרז את מה שיהפוך להיות תל־אופן
ינואר 2006
לפני 12 שנה בישרנו על "אחרית הימים" – פרישת תחנות לשכירת אופניים במחיר יומי, בהתאם למה שעבד טוב כל כך בצרפת. "זה רק הגיוני לעשות צעד נוסף בכיוון ולעודד עוד רכיבה על אופניים", הבטיחו אז בעירייה. האופניים מאז בהחלט תפסו תאוצה בתל אביב, אבל האם חוץ מהפרויקט הזה – שלא חף מחסרונות – עשו בעירייה מספיק לטובת הרוכבים?
מצעד הגאווה בוטל!
מאי 2006
ב־2006 יצאה ההודעה הדרמטית על ביטולו של מצעד הגאווה בתל אביב לטובת איחוד עם אירועי הגאווה בירושלים. הסיבה העיקרית שציינו הגורמים המעורבים בדבר היו סיבות כלכליות – אגודת הלהט"ב הייתה מצויה אז בקשיים תקציביים והחליטה לוותר על הפקת האירוע. הבשורה המצערת הזאת לא חזרה שוב: בשנה שלאחר מכן לקחה העירייה על עצמה את הפקת המצעד, שהפך מאז לסמל הבולט ביותר של תל אביב, ודאי בחו"ל.
הצרפתים כובשים את תל אביב
מאי 2006
"פריז של המזרח התיכון", הכרזנו על תל אביב המתגבשת עוד ב־2006. בענפי המלונאות והתיירות הזהירו שתל אביב עתידה לקלוט עשרות אלפי תיירים מצרפת בקיץ, אבל ספק אם ידעו לאן זה ילך. אז הם קשרו את הזינוק בתיירות הטריקולור בהתחזקות האירו בצרפת שהפכה את ישראל ליעד זול. בכל זאת, גם כשהיורו ממש נחלש ממש (בשנים האחרונות) ותל אביב המשיכה להתייקר – בוגרשוב ובן יהודה רק הפכו יותר ויותר משופמים.
די לאפליית הקרוקס במדרגות הנעות
ספטמבר 2006
כאילו לא מספיק שהייתה כאן מלחמה, 2006 גם הייתה שנת הקרוקס – טרנד שאמנם הפציע קודם אבל בשנה זו הגיע לשיאו. אחת מתופעות הלוואי שלו (חוץ מהמובנת מאליה) הייתה שהן היו מרבות להיתקע במדרגות הנעות בקניונים. בכמה קניונים מיהרו לתלות מודעות האוסרות על טיפוס במדרגות הללו עם חתיכות הגומי שמשום מה שמנו על הרגליים שלנו, והנועלים מיהרו לזעום. מאז, למרבה השמחה, הפכה התופעה ללא רלוונטית.
מאיר "תהיה בריא" הלך לעולמו
פברואר 2007
מאיר כהן, המוכר גם כמאיר "תהיה בריא", היה אדם תימהוני וחביב שהתהלך ברחוב שינקין ובסביבתו. הוא הפך עם השנים לאייקון תל אביב, כבוד ששמור בדרך כלל לכוכבי טלוויזיה (אוקיי, ב־2007 לפחות) ופחות לקבצנים. הוא זכה למגוון אזכורים בתקשורת ואפילו כיכב על חולצות שלTNT, שעוטרו בכיתוב "נתתי למאיר שקל". עם מותו, הודו בשכונה, "כל השכונה התאבלה עליו".
בתי הקולנוע נסגרים בקצב מסחרר
אוקטובר 2007
העשור הקודם עמד בין היתר בסימן סגירה סיטונית של בתי הקולנוע ברחבי העיר – קולנוע הוד, קולנוע גת, קולנוע דיזנגוף שבסנטר וגם קולנוע פאר שבצפון הישן. "פאר היה אחרון המקומות בפורמט של בתי הקולנוע הקטנים", ספדו אז בעליו ברשת גלובוס גרופ. "אז מה נשאר לנו? גת! אל תישבר! אנחנו איתך", אמרנו בסיום הידיעה ההיא. זה לא עזר לנו. אז מה נשאר לנו? לב ורב חן! אל תישברו! אנחנו איתכם.
בר בבן יהודה מחלק צ'ייסרים למי שיבוא בלי האוטו
דצמבר 2007
ב־2007 היה בן יהודה מתחם בילוי עיקרי בעיר, וריכוז הברים בחלקו הצפוני כונו "הקסבה של בן יהודה". אחד הבולטים שבהם היה אליעזר, שניסה להתמודד עם תופעת הלוואי של התעצמות הסצנה המקומית – מחסור בחניה. כדי לעודד את הלקוחות לוותר על הגעה במכונית הפרטית הם הציעו מבצע צ'ייסר חינם לכל מי שיבוא בלעדיה. "עכשיו לקהל שלנו גם יותר בטוח וגם יותר שמח".
העירייה סוגרת את המועדונים במרכז העיר
ינואר 2008
בראשית 2008 נסגר קולנוע זמיר, אחד המועדונים המובילים בעיר אז, בצעד נוסף במדיניות המתחמים של העירייה שניסתה לרכז את המועדונים באזורים מוגדרים כגון יד חרוצים ונמל תל אביב. ב־2008, בין היתר בזכות התחזקות כוחות אחרים בעירייה, השתנתה המדיניות, ומקומות הבילוי חזרו עמוק עמוק לתוך העיר. תרימו.
המחאה נגד המגדלים צוברת תאוצה
יולי 2008
כשניר קליינר, תושב הצפון הישן, שמע על התוכנית להקים מגדלי ענק במתחם אסותא שליד ביתו, הוא החליט לצאת למאבק, שלגביו האמין שאם ייכשל "הסכר ייפרץ ונראה פה מגדלים נבנים בכל פינה". בסופו של דבר באסותא נבנה מגדל וכך גם במוקדים רבים אחרים בעיר. חלקם מכוערים, חלקם חוסמים את הנוף, כולם מנותקים מהמרקם של מרכז העיר, ולגבי רובם לא הצלחנו לעשות הרבה. זה לא יגרום לנו להרים ידיים, כן?
תושבים דורשים להפיל את כיכר דיזנגוף
מאי 2009
"שנים אנחנו צופים בהזנחה של הכיכר אל מול שאר חלקי העיר, וכלום לא קורה", סיפר מור גלבוע, מקים החזית להורדת כיכר דיזנגוף. זה לקח לו שבע שנים אבל בסוף גלבוע הצליח, לשמחתם של רבים מתושבי השכונה ולמורת רוחם של אחרים, לרבות כותב שורות אלה. בסוף השנה הזאת צפויה הכיכר החדשה והמונמכת לעמוד לרשותנו, יפה וירוקה אבל גם בעייתית לתחבורה הציבורית, ואז נדע מי צדק. מחכה לך בפינה, מור.
תל אביב נעמדת על הרגליים האחוריות נגד גירוש ילדי הזרים
יולי 2009
ב־2009 היה ממש דחוף לממשלת ישראל לגרש מאות ילדי זרים שנולדו בישראל ושתל אביב היא המולדת היחידה שהם מכירים. למעסיקים של ההורים שלהם, לתושבים השכנים שלהם, לחברים שלהם בבית הספר וגם לעיריית תל אביב־יפו זה הפריע, וכך נפתח מאבק ציבורי נרחב, שגם אם לא הצליח במלואו הצליח לפחות להשאיר כאן כמה ממאות הילדים האלה, שהדבר האחרון שאפשר לקרוא להם זה איום דמוגרפי.
כשבישרנו לעיר על האופניים החשמליים
יולי 2009
"הם מייעלים את ההתניידות בתוך העיר וגם מתהדרים בגישה ירוקה ובריאה לחיים", התגאינו אז בקורקינטים החשמליים ובאופניים החשמליים שהחליטו לשטוף את העיר. לא שלא צדקנו – הם באמת הפכו לכלי התחבורה הרשמי של תל אביב – אבל לפעמים היינו מעדיפים לטעות.
המשטרה סוגרת את הבלוק בסילבסטר
ינואר 2010
ליל הסילבסטר של 2010 ייזכר כאחד הימים השחורים של חיי הלילה בתל אביב. במבצע נרחב פשטה המשטרה על כמה מהמועדונים הבולטים בעיר, בהם הברזילי והבלוק, והחליטה לסגור אותם על רקע צפיפות יתר. במקביל היא גם פשטה על מסיבות רבות בבתים. המחאה הציבורית יצאה מגדרה – מסיבות רחוב מאולתרות ובלי אישורים, קמפיין גדול בתקשורת (לרבות בעיתון הזה כמובן), ולבסוף הבלוק אמנם שרד והפך להיות ספינת הדגל של הלילה התל אביבי, אבל המשטרה לא הפסיקה לנסות לסגור אותו וגם הצליחה כמה פעמים.
אייל שני פותח מזנון פיתות באבן גבירול
דצמבר 2010
קשה להאמין שחלפו שבע שנים מאז ש"השף הכי מדובר במדינה" פתח את הדוכן היומרני שהעז למכור פיתות ב־50 ש"ח. הוא הצטרף אז למגמת שדרוג אוכל הרחוב של אותם הימים – שאותה הובילו טוני וספה, פרנק וגם השווארמה של בינו, והפך לסיפור הצלחה עולמי שאותו מפעילה כת של עובדים מסורים וצעקניים.
מנהלי הולמס פלייס נגד סקס במלתחות הגברים
ינואר 2011
המתאמנים הגאים של מכון הכושר שבסנטר זעמו בעקבות שלט שנתלה על ידי ההנהלה בכניסה למלתחות, שהזהיר את הלקוחות מפני "התנהגות שאינה הולמת". "הרי אף אחד לא מדבר פה על אורגיות המוניות", אמר נועם, מנוי ותיק, "אלא על דברים תמימים בהרבה שקורים במלתחות – החלפת מבטים, נשיקה חטופה, אולי זיון או מציצה פה ושם".
תל אביב מוצפת בקטמין
יוני 2011
קטמין היה במשך שנים סם מוכר בעיקר לווטרינרים ובעלי כלבים – הוא נועד לשמש להרדמת החברים הקטנים והפרוותיים לפני הליכים רפואיים. במקביל לגל היובש של 2011 חיפשו התל אביבים חומר אחר, ועדיף חזק יותר. במהרה הפך סם ההרדמה למוקי הכלב לסם מסיבות לכל דבר, למורת רוחם של הרופאים שהתראיינו אצלנו. האזהרות לא עזרו להם.
תל אביבים נלחמים במחירי הדיור
יולי 2011
Time Out הקפיד תמיד להיות שופר התל אביבים והתל אביביות, וב־2011 הייתה לו בהתאם שליחות אחת ברורה – ליווי צמוד של מחאת האוהלים. כל שערי העיתון בקיץ ההוא הוקדשו לאוהלים ברוטשילד ולמנהיגיהם, חלקם, בכנות, כותבי העיתון. בשש השנים שחלפו המחירים לא הפסיקו לעלות, וראש הממשלה האטום הוא מי שכיהן אז. לפחות קיבלנו את סתיו שפיר בכנסת.
"המסמך הסודי" שמודד ביצועי גברים בעיר
יולי 2012
בקיץ 2012 נפוצה שמועה בעיר שלפיה חבורת נשים גיבשה מסמך גוגל דוקס שמדרג את ביצועי הגברים בתל אביב במיטה מדרגה 1 עד דרגה 5. עורכות המסמך ראו בפעולתן "סולידריות ואתיקה נשית עוצמתית". במהרה התברר שחמש כותבות המסמך הן חמש סטודנטיות מגילמן שעומדות מאחורי קבוצת הפייסבוק הסודית הטרדה מתקנת, שבבסיסה הטרדה מינית שובבה של גברים ברחבי הקמפוס. אוקיי, אנחנו עדיין רוצים לראות את המסמך.
גט טקסי מאפשרת לשלם על נסיעות באשראי
אוגוסט 2012
מגוחך לקרוא את כותרת המשנה של האייטם מאז שמסתיימת במילים "האם זו תחילתה של מהפכה בענף?". קודם כל – כן, לגמרי. גט טקסי הצליחה לשתות את כל הנהגים מתחנות המוניות, שאמנם זועמים על היחס של חברת האם שכאשר נוח לה יודעת יפה מאוד להתעלם מהם, אבל אי אפשר להתעלם מהתוצאות – רוב מוחלט מנסיעות המונית ברחבי העיר מתבצעות היום דרך האפליקציה, שמאפשרת הזמנה מראש בלי שיחת טלפון וכן תשלום מראש ואף ביטול נסיעה.
שמועה: ריאן גוסלינג מסתובב בעיר
אוקטובר 2012
"נפתח בבשורות הטובות", פתחנו את האייטם ההוא. "ברחבי ישראל מסתובב בימים אלו תייר גרמני שנראה כמו שכפול מוצלח ביותר של אליל המין הנשי ריאן גוסלינג. החדשות הרעות: זה לא באמת ריאן גוסלינג". רבים רבים, כולל אתרי רכילות מובילים, נפלו בפח השמועה ההיא, שמקורה בביקור של התייר עם חבריו במסעדת מחניודה של אסף גרניט בירושלים ובקנטינה של ג'ו ברוטשילד. ע', די.ג'יי מקומי ומי שנצפה עם הכפיל האלמוני באותו ערב, הסביר והתנצל: "הבנו ממנו שהוא נוהג לעשות קטעים בחו"ל ולהציג עצמו כגוסלינג וזרמנו".
![ריאן גוסלינג והז'קט האיקוני מ"דרייב"](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2016/02/sizes/drive3_p_wo_500_668.jpg "ריאן גוסלינג והז'קט האיקוני מ"דרייב"")
תל אביבים לומדים להזדיין בטינדר
דצמבר 2013
ב־2013 הפכה טינדר ללהיט בקרב הפנויים פנויות (יענו, התל אביבים), ומיהרנו להכריז שאם השם לא מצלצל לכם מוכר, "אז כנראה שהחברים שלכם לא נועזים מספיק". "טינדר זה סיפור די פשוט", אמרה לנו איה (32). "תמונות של בחורים, כן או לא, וזהו. כאן זה מסתיים". היא ראתה בזה חיסרון באפליקציה, אבל שיעור המשתמשים בה בתל אביב עד היום קובע שהם דווקא עשו לה סווייפ ימינה בכל הכוח.
מיהו "הצועק" ומה הוא שומע באוזניות?
ינואר 2014
"מי שגר במרכז העיר לא יכול היה להחמיץ החודשים האחרונים תופעה חדשה צשצצה ברחובות: אדם, לבוש בדרך כלל טי שירט ומכנסיים קצרים וחמוש באוזניות, שפוסע ברחוב וצורח בקולי קולות מה שנשמע לפרקים כמו ג'יבריש מוחלט". אתם מאמינים לנו שהאייטם על הורס השנ"צ הרשמי של תל אביב, המטרד העירוני היחיד שחמור יותר מהרכבת הקלה, הוא הנצפה ביותר בתולדות אתר Time Out?
!["הצועק" ברגע של שקט](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2014/01/sizes/הצועק_P_wo_500_281.jpg ""הצועק" ברגע של שקט")
הבלוק אוסר על שימוש בפלאפון ברחבה
מאי 2014
ב-2014 שמו לב באי הבלוק הקבועים להופעתו של שלט חדש בכניסה למועדון, שתחת הסלוגן שהפך למזוהה כלכך עם הבלוק, Please Respect the Vibe,אסר על שימוש במכשיר סלולרי ברחבה המרכזית, וזאת כדי לאפשר לבליינים לחוש יותר בנוח ולהתנהג בחופשיות. הנורמה נשמרה אמנם עד היום, אבל לא באמת נאכפת כמו שהזהירו אותנו האגדות בהתחלה. ממועדון הבלוק נמסר: ״ההוראה על איסור השימוש בפלאפונים נאכפת ברחבות הבלוק והסקוואט ברציפות עד היום, אף שהיא קשה מאוד לביצוע וחסרת תקדים. בכל מסיבה מורחקים כמה וכמה לקוחות מהסיבה הזו, ומנהלי המקום רואים בזה את אחד מתפקידיהם המשמעותיים״.
![הבלוק. צילום: יח"צ](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2014/07/sizes/The-Block-P1_wo_500_281.jpg "הבלוק. צילום: יח"צ")
אסור להכניס כלבים למרחב המוגן?
יוני 2014
2014 בתל אביב הייתה קודם כל שנת צוק איתן–המלחמה שהשפיעה על תל אביב יותר מכל אירוע אחר מאז מלחמת המפרץ. לראשונה זה יותר מ־20 שנה גם אנחנו נאלצנו למהר למקלטים, במה שיצר אמנם סצנות רומנטיות בפיג'מה בחדרי המדרגות אבל גם עורר דאגה להולכים על ארבע, בעיקר בעקבות שלטים שנתלו על דלתות מקלטים ברחבי העיר שלפיהן העירייה אוסרת לכאורה הכנסת כלבים למקלט. זה לא היה נכון אז, זה לא נכון היום, ואם למישהו יש בעיה עם זה – שייצא בחוץ.
המאבק במרכולים בשבת
אוגוסט 2014
ב־2014 תפס תאוצה המאבק בין בעלי המכולות הקטנות לבין בעלי רשתות הסופרמרקטים (או "מרכולים", כמו שקוראים להם רק בידיעות כאלה) ולצדם תושבי תל אביב, עקב דרישת הראשונים לסגור בשבת את האחרונים בטענה לפגיעה בחופש העיסוק. הפינג פונג בין העירייה, משרד הפנים ובג"ץ נמשך עד ימים אלה. לפי שעה לא התקפלה העירייה, אלא שינתה את חוק העזר העירוני שלה ונלחמה עבורו בבג"ץ, אבל בסיפור הזה נראה שאין באמת סוף פסוק אף פעם.
עיריית בת ים עושה את טעות חייה
נובמבר 2014
לפני כשלוש שנים דרשה עיריית תל אביב־יפו להעביר אליה כרבע מיליארד שקל מכספי הארנונה של עיריית תל אביב־יפו, בטענה שחלוקת המשאבים והתקציבים בין שתי הערים איננה צודקת. הם ציפו לשמוע "בחיים לא" מתל אביב, אבל במקום זה קיבלו תשובה שהדהימה אותם: "תכלס!". רון חולדאי קפץ על המציאה, אמר שהטענה שבת ים ראויה לחלק מהכנסות תל אביב בשל התלות בין הערים מוצדקת ביסודה, שכן מדובר בשני חלקים דה פקטו של אותה העיר, וקרא לאחד אותה לעירייה אחת. בינתיים היוזמה נתקעה, אבל יש מצב שהבת ימים (לפחות אלה שמקבלים משכורת מהעירייה המקומית) מתחרטים בכלל על הרעיון.
מאבק בהטרדות המיניות בחיי הלילה
מרץ 2015
ב־2015 החלה לצבור תאוצה היוזמה דונט קיל מיי וייב, שביקשה להבטיח מרחב בטוח מהטרדות מיניות לבלייניות במועדונים ברחבי העיר. הן ארגנו כנס שבו השתתפו נציגים ממועדונים וברים חשובים בעיר, שהבטיחו להירתם למאבק בתופעה. מאז הן צברו עוד מודעות, מצד בעלי הברים, הבלייניות ובעיקר הבליינים הגברים, אבל קשה להגיד שהיום כבר לגמרי בטוח לנשים על הרחבה.
![אתי מרק ("החתול והכלב"), ירון טראקס ("הבלוק"), בנג'י לנפנט ("הדלי") וגילי רון. צילום: בן קלמר](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2015/02/sizes/BK8_9084-p_wo_500_333.jpg "אתי מרק ("החתול והכלב"), ירון טראקס ("הבלוק"), בנג'י לנפנט ("הדלי") וגילי רון. צילום: בן קלמר")
נוע תנוע מפעילה אוטובוסים בשבת
יוני 2015
ב־2015 התחילה העמותה הפרטית נוע תנוע להפעיל קו אוטובוס מרמת גן לתל אביב, באוטובוס ששכרה בעצמה וללקוחות שנרשמו מראש במחיר סמלי. מאז היא התרחבה לחמישה קווים, קמו מקבילות בערים נוספות, ובזמן שישראל כץ נרדם בשמירה הם עושים לנו אוטובוסים משלנו. אנחנו איתם עד הסוף.
![כן ירבו. מיזם "נוע תנוע" (צילום: אביחי לוי)](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2017/02/sizes/noa-tanua2-_P_wo_500_367.jpg "כן ירבו. מיזם "נוע תנוע" (צילום: אביחי לוי)")
רחוב אלנבי חוזר לימי הזוהר
אפריל 2016
"משהו טוב קורה בדרך לים", הבטחנו לפני כשנה וחצי, על הרחוב שפעם היה ידוע לשמצה בגלל הזיהום, הריח, הרעש והווייב המלחיץ. בשנים האחרונות הספיק אלנבי לספוג אליו כמה ממוקדי אוכל הרחוב של העיר ( ג'סמינו, טוני וספה), כמה מהברים המוכרים שבעיר פועלים בו (הנילוס, הלוציפר), ואלנבי 40 סגר את שעריו. אלנבי כבר לא שנוא, אבל האם כבר לא מלחיץ?
תושבים דורשים פתרון לנושא הצל בעיר
יולי 2016
בעשור האחרון עשתה העירייה הרבה לשיפוץ כמה מתחמים לטובת הציבור הרחב, בהם כיכר הבימה וכיכר גבעון. בכל זאת תושבים רבים נמנעים מלבוא אליהם, ואלה שכן – סובלים. למה? בשני המתחמים האלה לא חשבו המתכננים על כך שהם בונים אותה בעיר החמה ביקום, ולא סיפקו בה – כמו ברוב חלקי העיר – שום פתרון הצללה. ב־2016 החליטו התושבים לצאת למאבק בנושא, אבל עד היום עדיין אין לנו בשורות עבורם.
למלצריות מהפורט נמאס להיות חמוצות
ינואר 2017
הרבה לפני שביבי החליט לקרוא ככה לכולנו, למלצריות בפורט סעיד (ובכמה מוסדות פופולריים אחרים בעיר) הייתה תדמית של חמוצות, כלומר כמעניקות שירות לא נחמד בכוונה. כמה מהן החליטו שנמאס להן מזה, שזה לא טוב לטיפים והתחילו להיות נחמדות. "השירות בהחלט השתפר. לא מזמן חיבקתי אחת מהן", הצהירה נעמה, לקוחה קבועה. נו, המהפכה שרדה?
אוטותל הולך לקחת לכם מאות מקומות חניה
ינואר 2017
כמה חודשים לפני שהתחלתם לשטוף את הקיר של העירייה בפייסבוק, הזהרנו אתכם מהפרויקט הניסיוני והיומרני של העירייה – לחלק לכם מאות מכוניות שיתופיות וגם להקצות להם מקומות חניה על חשבון הכחול־לבן שלכם. כמו שהזהרנו אז – זה בסדר גמור לפגוע בנהגי המכוניות הפרטיות, אבל אם זה לטובת פרויקט של כלי רכב פרטי – ירקרק ונוצץ ככל שיהיה – טוב לא ייצא מזה. תכלס, עדיין עומדים מאחורי זה.
חצי מהברים בעיר הזאת שותים אותנו
מרץ 2017
תושבי ובלייני העיר התלוננו תקופה ארוכה שהברים בעיר עוקצים אותם – ממציאים הגדרות לא ברורות לכמות הבירה המוגשת וגם לא עומדים בכמות שהבטיחו. הצטיידנו בכוס מדידה וביקרנו ב־25 ברים מובילים ברחבי העיר, והתוצאות הדהימו גם אותנו: שני שלישים מהברים הגישו לנו פחות מחצי ליטר בירה, ובחלק מהמקרים גנבו אותנו כמעט בחצי. האם משהו השתנה מאז? המודעות שלכם, לכל הפחות.
לאן נעלמו הכספומטים ולמה שוחטים אותנו?
אפריל 2017
בנקים אוהבים כסף, וסניפים עולים להם כסף. בשנים האחרונות הם התחילו לסגור יותר ויותר סניפים, והתוצאה – לנו אין אפילו איפה להוציא מזומן. אל הוואקום הזה נכנסו כספומטים פרטיים, של כספונט בעיקר, שלוקחים על הדרך עמלה של שישה־שבעה ש"ח ואף יותר. למחאה הזאת עדיין אין לנו בשורה. המלצתנו: כשאתם רואים סניף של הבנק שלכם, תרוצו ותוציאו כסף גם אם אתם לא באמת צריכים.
לקריאת הכתבה המלאה
איפה הם? כספומט (צילום: shutterstock)
העירייה מנסה להוריד את רוכבי האופניים החשמליים מהמדרכה
יוני 2017
שנים אחרי המהפכה שהבטיחה הרבה – פחות פקקים, פחות זיהום, יותר ניידוּת – הבינה העירייה את מה שבכינו עליו תקופה ארוכה: שעם כל הכוונות הטובות, רוכבי האופניים החשמליים הפכו את ההליכה על המדרכה לבלתי אפשרית. ביוני גילינו כאן את הצירים המרכזיים והמועדים שבהם תתבצע האכיפה, שיצאה סוף סוף לפועל בנובמבר האחרון.
המיצובישי הלבנה שמרעישה את לב העיר
יוני 2017
אחרי מצוד שנמשך חודשים ארוכים הצלחנו לאתר את צחי (30), נהגה של מכונית מיצובישי לבנה שנוסעת לה כדרך קבע באטיות מכוונת בצירי הבילוי של מרכז העיר, תוך שהיא שומעת מוזיקה מגוונת – מבוב מארלי דרך A-HA ועד ללהיטים עכשוויים, במטרה, כנראה, לתפוס תשומת לב. "כשאני עובר עם הרכב אנשים רוקדים, מוחאים כפיים, שמחים. לא נתקלתי בתגובות שליליות", התעקש צחי. לא אם תשאלו את האנשים שדורשים את ראשו.
