פחות או יותאמאז שגילינו אותו, ידענו שאי אפשר לגמרי לסמוך על המילה טל רשבסקי, הידוע גם כנוכל הפסטה. עמוד הפייסבוק האייקוני "Tometomato – פתוח/סגור" הוא דוגמה נהדרת, כי גם איתה לא תמיד ניתן לדעת אם עסקיו יהיו באמת פתוחים, או אם מה שהוא כותב זו אמת לאמיתה. אנחנו כן יכולים לפחות לסמוך על כך שהפסטה שהוא מגיש בטומטומטו ובלאבה תהיה חלומית. אבל בכל הנוגע לעובדות היבשות, הוא מעט חלקלק. לא צריך ללכת רחוק מדי – כשניסינו לוודא לצורך כתבה זו שטומטומטו פתוח כבר שבע שנים, הוא ענה שהוא חושב שיותר משבע, אבל הוא לא בטוח, אז עדיף שנכתוב עשרים שנה כי זה נשמע יותר טוב.

>>התפוח הגדול: בבושוויק משיקים הקרנות סרטים לצד הדרינק והאוכל

לכן היינו די סקפטיים בנוגע לעדכון האחרון שלו ב"פתוח/סגור", על כך שהוא מתחיל לשפץ את הטומטומאטו, וחשוב מכך, מתכוון לפתוח דוכן הלזניה, "כנראה הראשון בעולם". התגובות לפוסט מיהרו להיבהל, אז ראשית נבהיר: טומטומאטו תחזור בכוחות מחודשים, ודוכן הפסטה העתידי יפתח במקום בו היה ממוקם בר היין "מוס", שנסגר בראשית המלחמה, עליו כותב רשבסקי שהוא "בר יין מטומטם שהפסיד כסף מדי ערב והפך להיות העסק הכי כייף שהיה לי".

בנוגע להבטחה להיותו דוכן הלזניה הראשון בעולם – לא הצלחנו למצוא מידע שסותר את דבריו, אז יש מצב שהוא צודק. אבל עם ההבטחה לפתוח דוכן חדש אנחנו קצת יותר זהירים. שוחרי נוכל הפסטה וודאי זוכרים כי אי שם בינואר הבטיח רשבסקי להחליף את המוס ב"מועדון האודון", מקום שמגיש אך ורק מנה אחת של מרק אודון בעבודת יד. חיכינו וציפינו, הלכנו ובדקנו, ושום דבר לא קרה. אולי זו הסיבה שכה פקפקנו בהבטות הלזניה שלו, אבל אחרי ששוחחנו עם אשף הפסטות, אנחנו הרבה יותר רגועים.

כבר עבדת עלינו עם האודון, איך נדע שהפעם זה זה?
"לא עבדתי, התחרטתי. ועכשיו הלזנייה באמת קורה, עוד משהו כמו שבועיים-שלושה. אין תפריט עדיין ורק היום התחלתי בשיפוץ, אבל זה קורה ויהיה הכי טעים שיש".

איך נאמר? אנחנו עדיין בספק קל, אבל הרבה יותר אופטימיים. את הפוסט שלו סיכם רשבסקי במילים "אני מזוכיסט, וכל בוקר מצטער על כך, אבל ננסה שיהיה טעים ונעים". ואנחנו כנראה המזוכיסטיים שלמרות כל חוסר הוודאות, נחכה עד לרגע הנכון ונבוא לעמוד בתור ארוך מדי כדי שיזרקו עלינו לזנייה מיד אמן. או טרול, תלוי מה תעדיפו.
דוכן הלזניה יפתח בעוד מספר שבועות במקום "מוס", שדרות וושינגטון 26

• אוכלים שותים
• נוכל הפסטה
• לזניה
• חדשות האוכל
• טומטו טומאטו

בשקט בשקט בלי ששמנו לב (כמעט. אנחנו שמות לב להכול) המטבח האיטלקי חוזר לתפוס מקום בקדמת הבמה. ובמיוחד הפסטה. אולי בגלל הפשטות וחומרי הגלם הזולים יחסית, ואולי פשוט מפני שאי אפשר לעמוד בפני אטריות אל דנטה עטופות ברוטב. במסעדות שנפתחו לאחרונה – לא בהכרח איטלקיות בהגדרתן – השפים שמים לב למגמה ומקפידים לשלב בתפריט לפחות נציגות אחת לקלאסיקה מארץ המגף, בסגנון נאמן למקור או בפרשנות אישית.

1. ספגטי חמאת אנשובי | הלנה

בר היין של שף גיא גמזו, המסעדן איציק חנגל והמיקסולוג מוש בודניק הוא אחת ההברקות של הקיץ הנוכחי, מקום נוטף שיק בגן יעקב פינת ביתן הלנה רובינשטיין. מתוך תצוגת תכלית של ביסים סקסיים, ספגטי חמאת אנשובי מפליא להותיר על הלשון תחושה קטיפתית ומלאת אוממי. והמחיר הוא עוד בונוס – 40 ש"ח.
תרס"ט 6

2. אורקייטה קובה | תריסר

המסעדה העונתית החדשה שהתמקמה בקומה השנייה של שוק הנמל היא ממתק לפודיז סקרנים. מנת אורקייטה קובה משקפת את היד היצירתית של שף ענר בן רפאל: קונכיות פסטה שמקורן מדרום איטליה מקבלות טוויסט לבצק קובה, שמעניק להן מרקם בשרני, ותוספת קלמרי צלוי, קוביות בטן טלה מעושנת וציר עוף ודלעת (ותוכלו לראות כמה היא יפה בראשית הכתבה). המנה הטובה ביותר בתפריט בפער, חוץ אולי מפנקוטה עגבניות. 98 ש"ח.
האנגר 12, נמל תל אביב

3. פטריה ביער | אנטיליה

עוד מקום מושלם לקיץ ובכלל בגלל הלוקיישן (כיכר חמודה בפשפשים ליד מתקן השקייה עתיק), האג'נדה (שירות עצמי עם מגע אישי) וההתייחסות הנבונה והזהירה לאוכל ויין. פסטה בעבודת יד ברוטב חמאה, המון חמאה, ופטריות יער ופורטובלו צלויות, גבינת פיקורינו ופלפל שחור מביאה לצלחת טעמים עמוקים ועדינים שבגללם המטבח האיטלקי הקלאסי אהוב כל כך. מומלץ להקשיב לעצת הצוות או עמדת ההזמנות האוטומטיות בהתאמת יין. 68 ש"ח.
רבי פנחס 4

https://www.instagram.com/p/CwhPMdII5AS/?utm_source=ig_web_copy_link&igshid=MzRlODBiNWFlZA

4. ספגטיני וונגולה | LAVA

אפשר להגיד על נוכל הפסטה מה שרוצים, אבל בפסטה הוא מבין. בספוט החדש בשולי פארק המסילה טוב תעשו אם תזמינו ספגטיני וונגולי, ספגטי דקיקים עשויים במידה הנכונה ברוטב חמאה-טרגון אניסי עדין עם טיפת צ'ילי עוקצני לסיומת. בהנחה כמובן שהמנה נוכחת בתפריט המשתנה תדיר, ושהשף התעורר על צד ימין. 86 ש"ח.
סמטת בית הבד 5

5. טורטליני שורש סלרי | ביינה

"עכשיו דממה, כי יש טורטליני על הבמה. והם לא פחות מוואו, מההתחלה ועד הסוף. הבצק עשוי בדיוק מרהיב, מילוי שורש הסלרי משתלב מעולה ומעל הכל הרוטב. הו הרוטב. בתפריט כתוב שזו חמאת מרווה ואגוזי לוז. שם ראוי יותר יהיה רוטב אלוהי. מה שיותר מוצלח מהכל זה האופן שבו כל העסק מחליק לך בגרון בנעימות של גלימת משי. הרגע העצוב היחיד של הערב הגיע כשסיימנו ללקלק את הצלחת והבנו שזה נגמר", מתפייט המבקר שלנו על מנת הפסטה בביינה, שהיתה אחת ההפתעות הנעימות שאכלנו בהן השנה. 88 ש"ח.
טשרניחובסקי 4

• אוכלים שותים
• פסטה
• ענר בן רפאל פורמן
• ביינה
• נוכל הפסטה

הימים מטורפים, קשים ואם זה לא מספיק, גם חם לאללה. אז אנחנו שמחים לספר על דבר מה שיוציא אתכם מהבית, אבל הפעם לא להפגנה, אלא לאתנחתא (אולי בדרך לשם). בית פסטה חדש נפתח על גבולות פארק המסילה והוא מגיע מבית היוצר של לא אחר מנוכל הפסטה, או הפסטה נאצי, או כל כינוי אחר לו זכה טל רשבסקי הנודע לשמצה. המקום נפתח בימים אלו להרצה, ועונה לשם LAVA – לא מלשון מה שנשפך במורד הר געש, אלא לאבה מלשון אהבה – ומציע בעצמו פסטות, כך שהוא למעשה אח צעיר לטומאטומטו. עם זאת, לא מדובר בשכפול – הוא טיפה צעיר יותר, נמרץ יותר, ואחרי ההרצה צפוי להיות פתוח (כמעט) בכל יום.

למקרה שדאגתם, העולם כמנהגו נוהג, וזה לא שטל רשבסקי פתאום אוהב לעבוד – אבל כפי שהוא סיפר בעבר לצינור, במרוץ השנים הוא הצליח לאסוף סביבו צוות מיומן ומוכשר שעליו הוא סומך, והם אלו שמחזיקים את המושכות מאחורי המקום החדש, ומאחורי שאר המקומות של רשבסקי (בר היין המוס למשל), בשיתוף פעולה עם הנוכל הראשי.שעות הפעילות המדויקות עדיין לא ידועות לגמרי, כי בכל זאת, הרצה – אבל ממה שהובטח לנו, המקום צפוי להיפתח לפחות שש פעמים בשבוע, והשעות צפויות להתפרסם ולהיתלות על החלון של ה-LAVA, כמו מסעדה אמתית! ומה לגבי עמוד הפייסבוק האייקוני? תוכלו להתעדכן גם בו, כמובן.

המקום החדש מעוצב למשעי, ויש מקומות ישיבה די רבים – חלקם בצד של הפארק, חלקם מעברו השני בסמוך לאוגנדה. נעים לשבת שם, ואפילו הפסטה הגיעה די מהר, על אף התור וחרף העובדה שהמקום היה ביומו השלישי לפעילות.ומה לגבי הפסטה? ובכן, מדובר ללא הגזמות במנות הפסטה הכי טובות שאכלתי בארץ, חלקן גם נותנות פייט לארץ המגף. הפסטות בלאבה מבוססות על חומרי גלם עונתיים, ועל כן משתנות באופן תדיר. בערב שאנחנו היינו, היו פסטה ארביאטה, ספגטיני ונגולי בחמאה וטרגון, פפרדלה לימון וזעתר, קרבונה. טעמנו את כולן, כי חיים רק פעם אחת.

רשבסקי מבטיח כי פסטה הארביאטה (49 ש"ח) היא מהטובות בארץ, הודות ללואיג'י שמגדל את העגבניות במיוחד בשבילם. הבטיח, ואיזה כיף, גם קיים. מדובר בפסטה מופלאה מעבודת יד (כמו כל הפסטות במקום), שרוטב העגבניות שלה הוא חד פעמי, עם פיקנטות נחוצה ונגיעת שמן זית משובח. משם עברנו לביס הישר מאיטליה, בדמות הספגטיני וונגולי (86 ש"ח) – הצדפות היו תענוג הדוניסטי קריטי בימים אלה, שלא לדבר על רוטב החמאה-טרגון המענג, לו נוסף צ'ילי להשלמת המלאכה. אחר כך עברנו לפפרדלה זעתר (54 ש"ח), מנה שסיקרנה אותנו הודות לטוויסט מקומי, והוגשה ברוטב שמן זית, תועפות פרמזן, לימון וזעתר טרי – מנה נבונה ומיוחדת, כאשר כל טעמיה משתלבים זה בזה. קינחנו עם הקרבונרה (62 ש"ח), שהייתה עשויה לפי הספר, רוטב חלמונים סמיך ובייקון צרוב שעושה טוב על הלב. במקום גם יין אדום, לבן ובירות, ובהמשך צפויים גם קינוחים. ברור שלא גילנו לנו איזה – בכל זאת, הוא נוכל הפסטה.

סמטת בית הבד 5

• חדשות האוכל
• נוכל הפסטה
• טל רשבסקי
• אוכלים שותים
• פסטה
• פארק המסילה

1. קפה קנטינה

אחרי טיזינג ארוך בן מספר חודשים, סוף סוף האח הקטן של הקנטינה נולד. מסעדת קנטינה של ג'ו מרסיאנו קיימת כבר 18 שנה (במונחים תל אביביים, זה מוסד. האמת שגם במונחים לא תל אביביים), שהייתה גלגול של המסעדה הקודמת שלו, איל פאצו, שבעצמה הייתה מעוז ברנז'אי לא פחות – ומרסיאנו בהחלט ידע איך להביא את הקהל אחריו. במתחם צמוד למסעדה, ששופץ ועוצב בקפידה, ניצב לו בית הקפה החדש והמחודש. הרחבה מרווחת עם שולחנות רבים ומפיות לבנות. בעוד התפריט במסעדת קנטינה הוא ברובו בסגנון איטלקי, האחות הקטנה דווקא אימצה לחיכה את המטבח הצרפתי. גם בעיצוב המהוגן והאלגנטי, וגם כמובן, בתפריט. המחירים, בהתאם לפוזה, הם מהצד הגבוה יותר של המתרס אבל על שמוזינג עם המי והמי של העיר צריך לשלם, כנראה, ביוקר.
לפרטים נוספים

2. רוז'

האח הקטן של טריגר אנד וויין,הסטייק האוס הבוטיקי שנפתח לפני כמעט שנה על חורבות דוד ויוסף. מה שלא ידענו עד החודש הוא שהשותפים שגיא טריגר, אורי רז, איתי ביטון, נדב רמות וחן יעיש עבדו במקביל גם על שיפוץ המרתף. יחד עם ניסן אלחסוב, בוגר הקורדון בלו ובמשך ארבע שנים גםשף מסעדת מנטנטן, ברוז' בנו תפריט באמת יוצא דופן על בסיס הבשרים של טריגר, אך שיטות הכנה יפניות. מה זה אומר? סושי בשר, זה מה שזה אומר (וזה רק טעימה קטנה). רוז' הוא עוף מוזר (פרה מוזרה?) במובן הטוב של המילה – תפריטי האוכל והאלכוהול, הכלים והטכניקות, האווירה הסקסית, המוזיקה והשירות משתלבים בהרמוניה שמעידה על תשומת לב לכל פרט. הכינו את עצמכם להיות מופתעים ובעיקר לביסים של בשר כמו שאין באף מקום אחר בעיר.
לפרטים נוספים

3. בוקה 57

הבראסרי החדש מבית קבוצת סבא בוקה (החולשת על סניפי בוקה וחמניה) מתאים גם לדייט אלגנטי למי שרוצה לשבת על הבר ולהנות ממגוון היינות, וגם למשפחה שרוצה לבוא לאכול פיצה בסוף יום ארוך. והנה עשינו לכם ספוילר לתפריט, שמציע מגוון פיצות שנאפות במקום בטאבון, ברוסקטות, פיש אנד צ׳יפס סליזי ומהנה, וגם צ'יפס זוקיני עם איולי עשבים, כי בכל זאת אנחנו בצפון הישן וצריך משהו שירגיע את הדיאטנית. כל הפיש אנד צ'יפס הזה מסוכן לנו.
לפרטים נוספים

4. קפה עברי

על חורבותיו של קפה אלבי, שנסגר אי שם בקורונה, קם עכשיו בית קפה חדש שעונה לשם עברי. עברי, כשמו כן הוא – מאוד עברי. זה לא רק זה שהוא ממוקם ברחוב הגדוד העברי, זה גם העיצוב, הנשען על כרזות ופוסטרים של ישראל בראשית דרכה, זה כמובן גם הפלייליסט העברי-ישראלי כולו והכי חשוב: תפריט הכי עברי שיש. בעברי מציעים דברים שטרם טעמנו בבתי קפה בעיר (לפחות ב-60 השנים האחרונות), למשל "ארוחת בוקר בקיבוץ" (ביצה לבחירה עם לחם, סלט, גבינות, בורקס וגם שוקולד וחלבה לקינוח), חביתה בפיתה של ילדים, סנדביץ' פסטרמה בפרעצל, דייסת סולת של אמא עם סוכר וקינמון (באמת הדבר הכי מנחם שאפשר לדמיין), סלט ערבי, לחם עם חמאה ודג מלוח של אשכנזים. מי אמר שאנחנו לא ציונים בתל אביב?
לפרטים נוספים

5. קוט

קוט הוא "חוף" או "צד" בצרפתית. הוא שמו של בר היין החדש שבהחלט תרצו להכיר, ושלא במקרה, הוא גם מי שהעביר אותנו מצד "די כבר עם ברי יין, נמאסתם" לצד ה"תודה רבה שבאתם, סליחה שפקפקנו". בקיצור, בכלל לא נמאס לנו מברי יין, אנחנו אוהבים ברי יין. והנה באלגנטיות שיא, קוט כבר התבסס כאחת הפינות המדוברת בעיר, באחד העם פינת פריז. והיות וידוע שאפשר לסמוך על מי שעבר תחת כנפיה של רותי ברודו, הציפייה הייתה גבוהה – את הקוט פתחו יוצאי קבוצת R2M האגדית, בהם יונתן בוטביה ואלעד שהם, מי שניהל את תחום היין בקבוצה ואחראי על לא מעט תפריטי יין נהדרים ברחבי העיר. והקוט בהחלט מקיים את ההבטחות, עם אווירה אירופאית ושפע של סטייל.
לפרטים נוספים

6. המוס

בר המוס, שנפתח בשבועיים האחרונים להרצה, הפתיע את כולנו. התרגלנו לקחת בערבון מוגבל את מה שמפרסם טל רשבסקי – הבעלים של טומטו טומאטו והאדם הידוע בתור נוכל הפסטה (כינוי, אגב,שהוא נתן לעצמו) – בעמוד הפייסבוק האייקוני שברשותו, סגור/פתוח. בעמוד הנ"ל הוא פרסם זה מכבר על כוונותיו לצרף אח צעיר ושיכור לבית הפסטה שברשותו, אך מהיכרות עם האישיות המדוברת לא היה ברור אם זו הלצה סאטירית או כוונה אמיתית. עד שהנה, בחודש האחרון נפתח הבר עם תאורה אפלולית, עיצוב קז'ואלי אך אלגנטי, מקומות ישיבה בפנים ובחוץ ואווירה נכונה ונונשלנטית. המקום צמוד ממש למעוז נוכלות הפסטה, כך שמישהו אמר אלפרדו סלמי ואיזה איטלקי אדום? כן, אנחנו.
לפרטים נוספים

7. כריסטוף

ואולי כן מאסתם בברי יין? בסדר, גם אנחנו, שיננו את דעתנו! אבל עכשיו יש פיתרון בדמות תחדיש עברי: סלון יין! כריסטוף, שנפתח החודש ברחוב השוק בפאתי שוק לוינסקי, מוגדר כך על ידי הבעלים עמרי ליבוביץ, עורך דין במקצועו שלמד את תחום היין עוד כאשר היה סטודנט למשפטים שעובד לפרנסתו במסעדת צ'אקרה. משם המשיך לעבודה ביקב פלדשטיין וגם בחברת ייבוא היינות בורגון קראון. הדבר המתבקש הבא היה לפתוח מקום משלו. וכריסטוף אכן לא נראה כמו בר יין גנרי או אפלולי, אלא כמו סלון של ממש. יש תאורה נעימה, אווירה פמיליארית אך לא מעיקה, כורסאות נוחות לצד כיסאות עץ חמימים, בר פתוח לאורחים וההיילייט האמיתי – ספריית יין בה כל היינות מוצגים, עומדים ומחכים לכם וממנה תוכלו לבחור באיזה בקבוק שתחשקו.
לפרטים נוספים

8. ימה

כנראה שיובל בן נריה ממש רוצה לנצח בקרב על תואר השף העסוק בישראל. אחרי שביסס את מעמדן של טאיזו, a ומיאזקי, נגע בפודטק ומשום מהגם יצר NFT– כעת הוא משיק חנות דגים עם קונספט שמעולם לא ראינו בארץ. יַמּה, על פי עמוד האינסטגרםוהאתר, מוגדרת כ"קצביה למנות דגים מוקפדות, נקיות ומושלמות". מה זה אומר? שבחנות שבפלורנטין, כמו גם ובחנות האונליין שתיפתח בקרוב, נמכרים דגים מפולטים (או מקוצבים, אם תרצו, אבל למה שתרצו) לפי מתכונים של בן נריה להכנה בבית, בדיוק כמו ארוחות השף להכנה ביתית מתקופת הקורונה. להכין ארוחה מיא פאן בבית ולעבוד על חברים שלכם ששהתמחתם במטבח עלי.
לפרטים נוספים

9. סבן אילבן

בסדר נו, זה חנות נוחות ובטוח כבר שמעתם על התורות המביכים בכניסה, אבל חייבים להודות שזה קצת כיף שיש משהו חדש בעיר, אמריקאי או לא – ועל פי מגוון שלטי הדרושים שמפוזרים בפינות שונות, נראה שיהיו עוד הרבה כאלה. אז אין באמת צורך לעמוד בתור הארוך כדי לרוץ לטעום כמה שיותר מהר סלרפי (זה ברד. זה פשוט ברד), כן שווה שתקפצו מתישהו כדי להבין על מה כל ההמולה. מבקר אוכל הרחוב שלנו אפילו מספר שהפיצה ממש כיפית.
לפרטים נוספים

• אוכלים שותים
• יובל בן נריה
• מסעדות חדשות
• חדשות האוכל
• נוכל הפסטה
• בר יין

כבר כמעט שבוע שלא נפתח במחוזותינו בר יין חדש וכבר התחלנו לדאוג, ואז הגיעה הפצצה: טל רשבסקי, הלוא הוא נוכל הפסטה הכי אהוב ושנוא במזה"ת, פתח את המוס, בר יין צמוד למסעדת הפסטה המדוברת שלו, טומטו טומאטו, ואת הדאגה החליף מצבנו הטבעי – מבושמים ונינוחים.

>> האנשים שעושים את תל אביב: נוכל הפסטה פותח מתי שבא לו
>> נכנסנו לארון של טל רשבסקי. היה טעים
>> לכולם יש דעה על נוכל הפסטה. אבל רק שלך נכונה

בר המוס, שנפתח בשבועיים האחרונים להרצה, הפתיע את כולנו. התרגלנו לקחת בערבון מוגבל את מה שמפרסם מר רשבסקי בעמוד הפייסבוק האייקוני שברשותו, סגור/פתוח.בעמוד הנ"ל הוא פרסם זה מכבר על כוונותיו לצרף אח צעיר ושיכור לבית הפסטה שברשותו, אך מהיכרות עם האישיות המדוברת לא היה ברור אם זו הלצה סאטירית או כוונה אמיתיתעד שהנה וכאמור, בימים אלה ממש נפתח הבר ובו תאורה אפלולית, עיצוב קז'ואלי אך אלגנטי, מקומות ישיבה בפנים ובחוץ ואווירה נכונה בהחלט. המקום צמוד ממש למעוז נוכלות הפסטה, כך שמישהו אמר אלפרדו סלמי ואיזה איטלקי אדום? כן, אנחנו.

מה בתפריט? יינות מיקבים מקומיים וגם יינות מהעולם, במחירים שנעים בין 36 ש"ח ל-68 ש"ח פר כוס או 150 ש״ח עד 310 ש"ח לבקבוק. ניכר כי היינות אינם זולים אך מה שנקרא אקסקלוסיבים וכאלה לא תפגשו בכל מקום או בכל בר יין (וכפי שהבנתם יש כאלה כבר די הרבה). למשל גלגמש של יקב פלדשטיין (175 ש"ח לבקבוק), ברוחה של קומנדו ג'י (280 ש"ח) וגם יינות מבעבעים לחגוג איתם את השנה החדשה החל מנאט קול לבן של ניפורט (150 ש"ח), כלה בברוט אנד דה ביסט גם ב-150 ש"ח ועד שמפניה ממחוז שמפיין בלא פחות מ-560 ש"ח. יאללה, כמה פעמים חיים כבר?ואם כבר שנה חדשה, אז במקום כעת מוגש גם יין חם וסנגרייה ברוח חגי החורף והאור.

מרשבסקי אנחנו מצפות גם לכיבוד נאות או לכל הפחות לפחמימה פשוטה לצד כוס היין שלנו, ואכן, במקום צפויות להיות מוגשות לזניות שיוכנו על ידי מומחה ממילאנו, ובהמשך גם שלל נשנושי בר יין דוגמת גבינות, אגוזים ועוד.האם השם מוס מנבא גם מוס שוקולד שיוגש במקום? כולנו תקווה ותפילה לכך. כך או כך, רשבסקי כבר מנהל לוחמה פסיכולוגית ותחרות רעילה בין צמד המקומות, ואף הכריז בעמוד הפייסבוק שלו ש"היין אצלנו במוס יותר טעים מהיין בפסטה אצל המתחרים שלנו".כמובן שלא נוכל גם לעדכן על שעות הפתיחה והסגירה, או על ימי הפעילות באופן כללי.מומלץ להיכנס לעמוד הפייסבוק ולהתעדכן שם תדיר.

מוס, שדרות וושינגטון 26,לכו תדעו מתי פתוח

• אוכלים שותים
• טל רשבסקי
• נוכל הפסטה
• טומטו טומאטו
• בר יין