המילה "קפלניסטים" היא כינוי גנאי לא חדש של מכונת הרעל, שמועצם מאוד בשבועות האחרונים בכל הפלטפורמות. שמעון ריקלין בערוץ 14 טוען שמדובר ב"כת טרוריסטית קטנה, מופרעת מתפרעת ואלימה". מעבר לתביעות דיבה שלא זה המקום לדון בכדאיותן, נשאלת השאלה מה אפשר לעשות נגד מכונת הרעל הזו? לטעמי, הדבר העיקרי הוא לא לתת לה לנהל את הנרטיב, ובוודאי שלא להיכנע לה.

>> החינוך הממלכתי בסכנה: אג'נדה משיחית בדרך לתוכנית הלימודים
>> סלבז, תהיו רותם סלע. יש לכם הרבה מה להרוויח אם לא תשתקו

אז על מה בעצם אנחנו מדברים כשאומרים "מחאת קפלן"? זאת מחאה בעד הדמוקרטיה הישראלית ובעד השבת החטופים, והיא מייצגת לפי הסקרים את רובו המוחלט של העם. מכאן שהיא חוצה את ההפרדה המקובלת בין שמאל לימין שמאפיינת את המדינה שלנו כבר המון שנים, לידיעת מכונת הרעל שמנסה להשתמש בפוליטיקת הזהויות כדי להגביר את השסע וליצור לעצמה הצדקה להכפיש קבוצה רחבה בחברה הישראלית.

מעבר לכך, לדעתי, המחאה הזו הצילה את הדמוקרטיה בישראל בעיקר כי היא חיזקה ומחזקת את שומרי הסף שהיו מוחלשים ומעניקה להם תמיכה במאבקם אל מול נסיונות ההפיכה המשטרית של הממשלה. המחאה הזו הבהירה כי ארסנל הכלים של האזרחית הדמוקרטית במדינה כולל יותר מאשר את הזכות להצביע פעם בארבע שנים, ובעיקר כי חובה עליה להשמיע את קולה. כך מצא המחנה הליברלי את הקול שלו והתחיל להשתמש בו במחאת קפלן.

אני מתייחסת למחאה הזו כאל ניסוי כלים חשוב לקראת השינוי שצריך לבוא במדינה שלנו. גם כשתיפול הממשלה, המחנה הליברלי לא יוכל לחזור אל המקום המושתק שלו, אלא לתבוע מכל ממשלה שגם העקרונות שלנו ילקחו בחשבון. מרגע שמצאנו את הקול שלנו, אנחנו כבר לא יכולים להיבהל ממסרים של שנאה, להטמיע מסרים של מכונות רעל ולהשתתק.

לעיתים אנחנו שומעות, שכדאי שנצניע סממנים "קפלניסטים" על מנת למשוך קהלים רחבים יותר למחאות אחרות כנגד הממשלה. זאת בדיוק הטמעת המסרים של מכונת הרעל. כניעה לטענה הזו היא למעשה בקשה לצמצם את המרחב וההכרה אותם המחנה הליברלי דורש. אזרחי המדינה צריכים להצטרף למחאה כי היא מייצגת את העקרונות והאינטרסים שלהם, ולא להימנע מכך עקב הטענות של ריקלין ושות' על אלו שמוחים לידם.

חשוב להבהיר שמותר ואפילו רצוי להתווכח עם ה"קפלניסטים". המדינה שלנו מורכבת ואין לאף מחנה בעלות על איזו אמת אחת מוחלטת. אבל כל זה נכון כל עוד מתווכחים לגופו של עניין ולא לגופם של הטוענים. הריפוי של ישראל חייב לכלול את השבת היכולת הלאומית להתווכח ולהשאר מאוחדים. זה חייב להיעשות כך, כמו שאנחנו, צד אחד עם חולצות מחאה (עדיפות, כמובן, לחולצות ורודות) והצד השני עם הבגדים שהוא בוחר, והכל מתוך הבנה שגם אם אנחנו חלוקים בנושאים מסוימים, אנחנו ביחד באהבה שלנו למקום הכל כך לא פשוט הזה שהוא המדינה של כולנו. זה ה"ביחד ננצח" האמיתי.
>> עורכת הדין עינת קוק לנדאו היא פעילה בארגוןהחזית הוורודה

• טור דעה
• מחאת הדמוקרטיה
• הסתה
• תעמולה
• החזית הוורודה

ביום ראשון בשבוע שעבר התעוררו תושבי תל אביב למציאות של ה-6 באוקטובר: העיר נשטפה בשלטי פרסום של הסתה קשה נגד שופטי בית המשפט העליון, קמפיין של הארגון הפאשיסטי "אם תרצו" לפיו שופטי העליון דואגים למחבלי חמאס "בזמן שהחטופים נמצאים בעזה", תחת הכותרת "בית המשפט נגד ישראל". הפוסטרים המסיתים עוררו זעם רב ברחבי העיר, והחדשות הטובות הן שאחרי מאבק אזרחי נחוש ואגרסיבי הוסר קמפיין ההסתה מרחובות העיר בסוף השבוע.

>> "ארץ נהדרת" לא נגעה בעמית סגל שלוש וחצי שנים. זה נגמר
>> איך להתמודד עם עליות המחירים? תפילו את הממשלה ונמשיך משם

ההפיכה המשטרית חזרה על ספידים, וניכר שב"אם תרצו", ארגון המקורב מאוד לממשלה, יצאו לקמפיין כדי לתת לה רוח גבית. אבל כאן הוא נתקל בהתנגדות נחושה שהובילה להסרת הקמפיין מחוצות העיר אתמול. ביום רביעי פנתה חברת מועצת עיריית ת"א-יפו ומנכ"לית רשימת "חוזה חדש", הדס רגולסקי, אל היועצת המשפטית לממשלה בדרישה לחקור את הארגון בחשד להסתה, לשון הרע והמרדה. בלילה שבין רביעי לחמישי יצאו כמה מתושבי העיר לפעולת גרילה שבה ריססו שלטים, מחקו את המילים המסיתות ובמקומן צוייר לב, בהיפוך למשמעות המקורית של הקמפיין (ר' תמונה ראשית).

משחיתי השלטים הבהירו בהודעה לתקשורת כי "לנוכח עוד קמפיין הסתה ושיסוי של מכונת הרעל, הפעם על ידי הארגון הקיקיוני הזה שמטרתו לערער את יסודותיה וערכיה של מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית, לא עמדנו מנגד, וכחלק מחובתנו האזרחית עדכנו את המסרים בשלטים לנכונים ומייצגים יותר. אנחנו העם".

במקביל הצטרפו תושבים נוספים למאבק, ביניהם "ועד הקהילה האזרחית" (שהיה פעיל לאחרונה סביב הניסיונות של עמותת "ראש יהודי" להתשלט על המרחב הציבורי בעיר ולכפות בו הפרדה מגדרית), והפציצו בתלונות על הקמפיין את עיריית ת"א-יפו ואת שירה זכאי, מנכ"לית חברת הפרסום שמכרה ל"אם תרצו" את שטחי הפרסום שלה.

"השבוע התעוררנו למסע הסתה פרוע כנגד בג"ץ בחוצות תל אביב", כתבה חברת הוועד נועה בגון, "מאותו בית יוצר שאחראי על שינוי השיח בשנים האחרונות בארץ לשיח אלים מתובל בהמון פייק והפצת שטנה. מהארגון הקיצוני 'אם תרצו' לא היו לנו כל ציפיות, אך לחברת הפרסום/עיריית תל אביב אשר הפרסום הזה הופץ אצלם ועל ידם יש אחריות. כל מי שיאפשר להפיץ מסרים כאלה ידע שהוא ישלם על כך מחיר".

לא ברור האם היה זה קמפיין התלונות, הפנייה ליועמ"שית או הלחץ על חברת הפרסום והשחתת השלטים שהוביל להסרת הקמפיין בכל רחבי העיר, ואולי שילוב של ארבעתם. "מחאה אזרחית נחושה עובדת", אמרה בתגובה חברת המועצה הדס רגולסקי, "אנחנו חייבים לעמוד על הערכים שלנו ולשמור על העיר שלנו, כמו גם על ישראל כולה מפני אלו שבוחרים להוביל קמפיינים של שנאה, להסית ולפלג. לא נשתוק מול קמפיין הסתה שכזה ששוטף את העיר, חוצה את גבולות חופש ביטוי, מעורר דה לגיטימציה לשופטי העליון ואף עלול להסית לאלימות".

• הבועה
• עיריית תל אביב
• הדס רגולסקי
• הסתה
• שבעה באוקטובר
• אם תרצו

אז איך חגגתםחצי שנה למחדל נתניהו? בכיתם הרבה? הפגנתם וחטפתם מכות משוטרים? ישבתם בדיכאון בבית כמו שאתם עושים מאז ה-7.10? חבל. קחו דוגמה אישית מבן כספית וירון אברהם, שבמלאת חצי שנה לטבח הזמינו לאולפן "פגוש את העיתונות" את סוכנת הכאוס מירי רגב ופשוט הפליגו אחורה בזמן אל ה-6.10, אותם זמנים יפים שבהם אפשר היה לתת למערך ההסתה של בנימין נתניהו להשתולל חופשי על המסך ולנרמל נוכחות קבועה של נציג הביביזם בכל תוכנית ובכל פאנל, וזה היה רק עוד יום במשרד.

>> הופקרנו בידי אנשים עלובים. "ארץ נהדרת" כבר לא חוששת לומר את זה
>> אנחנו לא מוכנות שימשיכו להתעלל בנו. לא החמאס ובטח לא הממשלה

אבל מתברר שהזמנים השתנו. מופעי אימה אנטי-דמוקרטיים כמו זה שסיפקה רגב אמש הם שיח האתמול. רק מיעוט קטן וקיצוני עדיין מתרשם מהם. מירי רגב ושאר חברי הכנופיה מגורשים בשאגות בוז מכל מקום שאליו הם מגיעים. רוב מכריע של הציבור סבור שהם חייבים לעוף הביתה, והסקרים ממשיכים להראות זאת גם אחרי חצי שנה של שקרים, ספינים והתנערות מאחריות. הבעיה היא שבאולפני האקטואליה לא קיבלו את הממו. הבעיה היא שבפועל ובמבחן התוצאה, אולפני האקטואליה של החודשים האחרונים הם חלק מאותו מיעוט קטן שמשתף פעולה עם הנרטיב הביביסטי ונותן לו במה בלתי מוגבלת וכמעט נטולת ביקורת לחלוטין.

לא יהיה נכון לומר שאברהם וכספית לא ניסו לעצור את מירי רגב. הם בהחלט ניסו לקטוע את נאום ההסתה המופרע והמתלהם שלה ולשאול על מה לעזאזל היא מדברת כשהיא טוענת שהמפגינים רוצים לרצוח את בנימין נתניהו. אבל הם נכשלו. זה היה גרוע מכישלון, כי כשבן כספית שאל אותה האם השב"כ עושה הכל כדי להגן על ראש הממשלה – אולי מתוך תקווה לניצחון רטורי מוחץ בשאלה הבאה – הוא למעשה נכנע לתסריט שהצליחה רגב למכור לצופיו. היא פשוט נפנפה אותו והמשיכה לדרוס. "נמצאים בהפגנות אנשים עם לפידים כדי לרצוח את ראש הממשלה", אמרה סוכנת הכאוס בדרכה העילגת וזה כל מה שנשאר מהריאיון הזה.

שעות ספורות אחר כך יתברר שיש מי שקשובים להסתה הבוקעת מהמסך. וחשוב לומר גם את זה: חמישה פצועים ופצועות, אחת מהן באורח קשה, הם מחיר דמים זמני בלבד בפיגוע דריסה נגד מפגינים בתל אביב שאינו הראשון וגם לא יהיה האחרון. הנה עובדה: במטה "אלימות ישראל" התקבלו ב-12 החודשים האחרונים דיווחים על 156 ניסיונות דריסה של מפגינים. ממוצע של שלושה בשבוע. כמה דיונים הוקדשו לכך ב"פגוש את העיתונות"?

באולפנים לא יקחו אחריות על הפיגוע. הם הרי תמיד ממש בסדר. הנה, הם שואלים את השאלות הקשות. הנה, הם מזמינים את המסיתים המצווחים לאולפן ו"מאתגרים" אותם כדי לחשוף את ערוותם. הם עושים את העבודה שלהם. אלא שהם עושים את זה כבר יותר מעשור, והם נכשלים שוב ושוב תוך כדי שהם מנרמלים את ההסתה שנגדה הם כביכול יוצאים – ובכל זאת הם ממשיכים לעשות את אותו הדבר שבו הם נכשלים שוב ושוב, באותה דרך, עם אותן תוצאות עגומות. פשיטת רגל מקצועית מוחלטת. אחר כך הם מתלהבים מהריאיון של ג'ו סקרבורו עם ניר ברקת.

הבעיה כמובן אינה "פגוש את העיתונות", שלשיטתה ניסתה לתת לרגב פייט ופשוט נמעכה תחת מכבש השקרים שלה. הבעיה היא שהתקשורת התרגלה להדהד את השקרים האלה תוך השמעת התנגדויות רפות במקרה הטוב, ומרוב הדהודים לא שמה לב לכך שהיא משדרת בשידור ישיר מתוך "משל המערה". מתחילת ינואר מקבל הציבור מאולפני האקטואליה חדשות מממציאות אלטרנטיבית שבה יש עדיין מלחמה בעזה (למרות שהיא נעצרה בפועל כבר לפני שלושה חודשים), אין מלחמה בצפון (למרות שהוא נטוש ומופקר), ונתניהו עצמו מוזמן להשתלט על המסך בכל רגע נתון כדי לספר לתומכיו ש"הפגנות משפחות החטופים מסייעות לחמאס".

תפיסת המציאות באולפני האקטואליה התערערה אחרי שנים של גזלייטינג מטעם שליחי השלטון על המסך ומאחורי הקלעים, וברגע המשבר הגדול ביותר בתולדות המדינה מוצאת את עצמה התקשורת – כמו מוסדות רבים שהוחרבו כאן בעשור האחרון על ידי נתניהו – חסרת יכולת מינימלית לתפקד. במדינה דמוקרטית מתפקדת, עיתונאים טובים ומנוסים כמו בן כספית וירון אברהם היו עוצרים את הריאיון ולא נותנים לו להמשיך אפילו רגע מבלי שרגב תחזור בה משקריה המטורפים, ומונעים ממנה להסית נגד מאות אלפי אזרחים. העובדה שתרחיש כזה נשמע כמעט דמיוני היא התשובה לשאלה האם ישראל היא עדיין מדינה כזאת.

• ביקורת טלוויזיה
• בן כספית
• קשת
• מירי רגב
• אקטואליה
• הסתה
• מחדל נתניהו

קמפיין ההסתה המבחילשבקע בסוף השבוע ממאורות השנאה והרעלשל הליכוד-עוצמה-יהודית – הרשימה המשותפת לבחירות המקומיות בתל אביב-יפו שמעידה על התהום האידיאולוגית אליה קרסה תנועת הליכוד בהובלתו של בנימין נתניהו – ממשיך לעורר זעם בתל אביב ובמערכת הפוליטית המקומית. שלושה שבועות בדיוק לפני הבחירות לראשות העיר ומועצת העירייה, דורשת כעת ציפי ברנד את הסרתו של הקמפיין לאלתר, ואולי סוף סוף מערכת הבחירות הדחויה והמשונה הזאת מתחילה להתעורר.

>> אתם שכחתם מהי תל אביב. אתם שכחתם מה זה להיות בני אדם

הקמפיין המדובר מהדהד את דברי ההסתה של נתניהו לרב כדורי ב-96', לפיהם "אנשי השמאל שכחו מה זה להיות יהודים". ברנד, סגנית ראש העיר לשעבר ומספר 2 ברשימתה של אורנה ברביבאי למועצה, פנתה במכתב חריף אל בנימין נתניהו ואיתמר בן גביר ודרשה מהם את הסרת הקמפייין בטענה לתעמולת בחירות מסיתה ואסורה. טענתה של ברנד היא כי מדובר בתעמולה פוליטית אסורה המכוונת נגד אמונה דתית של קבוצת אוכלוסיה ועשויה להוות הסתה לגזענות, ובמכתבה היא דורשת משני יושבי הראש של המפלגות שלא לתת יד לתעמולה אסורה זו ולפרסום דברים אשר עלולים לפגוע בחוסנה החברתי של המדינה ולהסית לגזענות.

על פי המכתב, שכתב עו"ד עומרי שגב מטעמה של ברנד, נכתב כי "בשונה מיו"ר המפלגה המכנה את עצמה 'עוצמה יהודית' אשר לא שירת ולו יום אחד בצה"ל, תושבים רבים בתל אביב-יפו אליהם מכוונת מודעה בזויה זו שירתו ועודם משרתים את המדינה. ואולם השתמטות משירות צבאי, הסתה נגד ראשי מערכת הביטחון שיסוי אזרחים אלה באלה מהווים לגישת מפלגות אלה 'עוצמה', בעוד שהתגייסות, תרומה ואחווה בין אזרחים מהווים מקור לקמפיין נבזי". הקמפיין, לדברי ברנד, ממשיך מסורת נבזית של הסתה ארוכת שנים נגד תושבי העיר בזמן שהם, בניגדו לבן גביר, מגויסים למלחמה, משרתים את המדינה ו"חלקם לצערנו אף נפלו בקרב על הגנתה".

ספק אם נתניהו, שטבע כאמור את הסלוגן ועשה ממנו קריירה של הסתה נגד "השמאל", ייענה לקריאתה של ברנד ובמשרדו של בן גביר בוודאי ישמחו להכיר למכתב את המגרסה, אך תעמולה גזענית ומסיתה אסורה בישראל על פי חוק. עד כה לא ידוע על גורמים שפנו לוועדת הבחירות בדרישה לאכוף את החוק נגד הקמפיין, ויתכן שהפנייה אל ראשי המפלגות היא צעד משפטי ראשון בטרם פעולה דרסטית יותר.

גם המועמד לראשות העיר אמיר בדראן, יו"ר רשימת כולנו העיר היהודית-ערבית, תקף בחריפות את הקמפיין ואת חבירתו של הליכוד למפלגת עוצמה יהודית. "מה שקורה במדינה מדאיג מאוד ובמיוחד כשזה מגיע עד אלינו, לתל-אביב-יפו", אמר בדראן. "רוב תושבי העיר מעוניינים בחיים משותפים ובשוויון. גילויים של גזענות אלימה וקיצונית – כמו זו של רשימת 'עוצמה יהודית-הליכוד׳ – לא מקובלים לא על הערבים בעיר ולא על היהודים בעיר. המסר צריך להיות חד-משמעי: הכהניסטים צריכים להישאר מחוץ למועצת העיר. והדרך לדחוק את הביריונים של בן גביר מתחת לאחוז החסימה, היא לצאת ב-27 בפברואר ולהצביע הכי רחוק ממנו. אנחנו ברשימת כולנו העיר לא נאפשר להכניס את סדר היום שלהם לעירייה".

מאחורי הקמפיין מסתתרת כוונת הליכוד ועוצמה יהודית להפוך את הבחירות למועצת העיר למשאל עירוני על אופיה החילוני של תל אביב-יפו, במטרה להגדיל את כוחן במועצה ולערער את השליטה הליברלית-דמוקרטית בעירייה. אחוזי ההצבעה הנמוכים שצפויים בבחירות המקומיות, שנדחו פעמיים על רקע המלחמה ומתקשות להשתלב בסדר היום התקשורתי, בהחלט עשויים לשרת את מטרתם. אולי כדאי שכולם בכל זאת יצאו להצביע ב-27.2.

• בחירות 2024
• בחירות לעיריית תל אביב
• ציפי ברנד
• אמיר בדראן
• בנימין נתניהו
• הסתה

• המסך
• תאגיד השידור הציבורי
• כאן 11
• הסתה