Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
עוד נגיע אליכן: בתי הקפה, הברים והמסעדות שתרצו לבדוק במרץ
קפה בוליווד (צילום נדב יהלומי)
החודש הזה בהחלט התחיל עקום, וקשה לחשוב על מסעדות שלא במשלוח בשלב הזה, אבל גם האיראנים לא יעצרו אותנו מלהיות תל אביבים ולפנטז על כל המסעדות החדשות שנלך לאכול בהן כשנצא מזה. עזבו מתנות לכולם, אנחנו בקטע של קבבים
לא, זה לא בדיוק הזמן למסעדות, אנחנו מבינים את זה. בין אזעקות למקלט, לאף אחד אין חשק להתגנדר ולצאת לאכול משהו, וגם ככה ההנחיות המבולגנות משאירות יותר סימני שאלה מאשר קריאה. אבל אופטימיים כמותנו לא יתנו גם לכמה טילים לבטל לנו פנטזיות ותכנונים לעתיד – אז אספנו את כל המסעדות החדשות שתרצו לבקר בהן בחודש הקרוב, אם עוד הולך להיות חודש קרוב.
1. בואו
אחת המסעדות המצופות של התקופה, החדשה של תומר טל שהשתלט על החלל בו פעלה פרדס, ולמרות השם המתחכם (Bo’u), משתמשת בטכניקות די בסיסיות כדי לייצר אוכל מורכב – עבודה עם אש חיה על גריל עצים ופחמים, או מנות raw מטופלות בקור. או במילים אחרות, עישון, צלייה ויישון, עשבי תבלין ותוצרת עונתית, מגולגלים למסעדה חדשה מבית האיש שעמד בראש ג'ורג' וג'ון, ויצא לדרך חדשה לגמרי. לפרטים נוספים
מה זה אפשר רק לנחש. בואו (צילום חיים יוסף)
2. קפה בוליווד
עוד בניינטיז הצבעוניות פלורנטין הייתה הבית של האוכל ההודי בישראל, וגם כיום אפשר למצוא כמה מסעדות הודיות מקומיות פועלות בשכונה וסביבה, אבל משהו כמו "קפה בוליווד" מעולם לא ראינו כאן – ואדה סבודנה (לביבות מטוגנות), פאב באג'י (תבשיל ירקות עם חמאה), דוקלה (חטיף מאודה אוורירי מקמח חומוס מותסס) ועוד מנות אוכל רחוב קטנות שעד כה היו שמורות בעיקר למטיילים, ורק עכשיו מגיע לארץ. כנראה שמקימי "24 רופי" המיתולוגית היו מתפלצים ממסעדה מודרנית שכזו, אבל פלורנטין 2026 היא מתאימה כמו צ'ילום לג'אראס. לפרטים נוספים
קפה בוליווד (צילום נדב יהלומי)
3. מרטינט
לבר הקוקטיילים הזה יש כל מה שצריך כדי לתפוס: משקאות מידי המיקסולוג המיומן אורי גופר (בלבוי, ג'ונז), אוכל שהתאים לו השף של אברי אדר לוטן, מחירים נוחים יחסית וכל הפאסון המתבקש מבר קוקטיילים מהדור החדש. מקום לצדפות קוקי סאן ז'אק ופינה קולדה עם שומשום, קרם קוקוס מקורמל, סאקה ווויסקי. לפרטים נוספים
לשתות ולאכול, שאף אחד לא יעלה על השני. מרטינט. (צילום: גנאדי שקולניק)
4. ימה גלילות
מעדניית השף של יובל בן נריה בביג גלילות היא משהו אחר – מנות שף להרכבה בבית, כריכים שמכינים במקום (עם לחמים מעמיתה), בשרים של הבוצ'ר שופ, אויסטרים ב-9 ש"ח ותפריט יצירתי של מנות גראב-אנד-גו ומנות לאכילה במקום, עד לרמת בליני עם קוויאר וקרם פרש, משל היינו ברוסיה הצארית. חוויית אוכל מסוג אחר, שאמנם צריך להרחיק עבורה לגבול הצפוני, אבל תחזרו ממנה עם טעמים ללא גבולות. לפרטים נוספים
הרבה מה לאכול. ימה ביג גלילות. צילום: טאמונה ג׳נשוי
5. פיצה אורו
פיצרייה חדשה שאתם עשויים לפספס, כי על פני השטח היא לא נראית כמו משהו מיוחד – פיצה פשוטה במחיר 50 ש"ח למרגריטה, כל תוספת 5 ש"ח – כל הסממנים לפיצה שכונתית סתמית להפליא. אבל כאן מגיע השיחוק של אור אהרון, רוכב אופניים תחרותי שחי 3 שנים באיטליה, והבין שגם פיצה נפוליטנית פשוטה צריכה להיות מבוססת על איכות – בצק שמותפח 72 שעות, רוטב עגבניות איטלקי מבית מוטי וגבינת מוצרלה של משק עברי, ויש לכם פיצה טעימה להפליא, זולה יחסית ואיכותית במיוחד. יציאה נסתרת, אל תפספסו. לפרטים נוספים
הפתעה עגלגלה. פיצה אורו. (צילום: מתוך עמוד האינסטגרם @pizza.oro.official)
6. מקלאבין
מעבר לשם המתחכם ששואב השראה מ"סופרבד", הכל בבית הקפה הזה משדר גרוב – החל מהעיצוב המדוקדק, דרך מאפים יוצאי דופן ועד לתקליטים שמפוזרים על הקיר ומתווים את הטון המוזיקלי. חוץ מזה יפתח קוך, האדם שמאחורי חנות הוינטג' טריאנגל בקינג ג'ורג' והבעלים של המקום הזה, כל כך אוהב קפה עד שהוא שותה אותו גם בלילה, לכן ברור שבית הקפה החדש והיפהפה שלו בשינקין יגיש קפה עד חצות. לפרטים נוספים
עיצוב עם טאץ' אישי. מקלאבין. (צילום: יעל שטוקמן)
7. קבב אל סולטאן
האמת היא שחוץ משמואל וג'סמינו, אין הרבה קבבים שממש יוצאים מגדר הרגיל בעיר, אז אנחנו תמיד שמחים כשמישהו מייבא קבב לעברנו, במיוחד אם הוא מגיע ממקום בן יותר מ-50 שנה בעכו. ועל אחת כמה וכמה אם הוא פתוח בימי שבת. ב-40 ש"ח לפיתה, 45 ש"ח ללאפה, 50 ש"ח לסוכריות קבב ו-10 ש"ח לצ'יפס, מדובר גם באופציה זולה להפליא שכדאי לבדוק בחזור מהים, או מהמקלט. לפרטים נוספים
קבב אל סולטאן (צילום יעקב בלומנטל)
8. עדודה
בית קפה שהופך בערב לבר יין כבר הפך לקלישאה מקומית, אבל מסגריית אמן שהופכת בסופי שבוע לבית קפה? זה כבר משהו חדש. עידו בן אליעזר – קונדיטור בעברו – רצה שיותר אנשים יגיעו למסגריית האמן והסטודיו לתצוגה שלו, והדרך האפקטיבית ביותר היא להשיג רישיון להגשת קפה, לקנות מכונה יקרה, להביא קפה מבית קלייה ארטיזנלי במושב בית יהושע ומאפים ממאפייה פנטסטית מאכזיב. אמרנו אפקטיבית, לא אמרנו קלה – אבל התוצאה שווה את כל המאמץ. לפרטים נוספים
מקיאטו ופיס שישלים את הסלון. עדודה (צילום שרון בן דוד)
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
לאכול את תל אביב: 39 מסעדות הקז'ואל דיינינג הכי מומלצות בעיר
צ'אקולי (צילום: חיים יוסף)
בהתחשב בכמה שעולה היום ארוחה במסעדה טובה, מסעדות הקז'ואל מציעות תמורה ראויה לכסף - מקומות שלא מתיימרים להיות יוקרתיים או מעונבים, אבל עדיין מגישים אוכל נהדר מחומרי גלם טובים באווירה קלילה. הפתרון הנגיש (בערך), השפוי (יחסית) והטעים (זה כן) ליוקר המחייה
>> עדכון קודם: 7.11.25 // עדכון אחרון: 16.1.26 בעידן שבו כל יציאה למסעדה מצריכה משכנתה או לפחות הלוואה, מסעדות הקז'ואל בעיר מציעות פתרון שפוי, נגיש יותר ועילי לא פחות מאשר בגזרת הפיין דיינינג. אוקי, אולי טיפ טיפה פחות, אבל זה הקטע. אלו המקומות שלא מתיימרים להיות יוקרתיים או מעונבים: אין בהם סרוויס מחויט או תפריטים עם מושגים בקולינרית שוטפת, אבל יש בהם אוכל נהדר, חומרי גלם טובים, אווירה קלילה ותמורה ראויה מאוד לכסף.
לפעמים אלה מקומות שכונתיים שמבשלים באהבה ולפעמים מסעדות שף, אבל היצירתיות מפרידה בין המוץ לבר, ובין בנאליות לאוכל שמצליח לרגש. בעולם שבו ארוחה זוגית יכולה להגיע גם לאלפייה – מסעדות קז'ואל הן משב רוח רענן, ובעיקר מקום להזכיר לעצמנו שאוכל טוב לא חייב להגיע עם תג מחיר יומרני.אלו הבחירות של טיים אאוט למסעדות הקז'ואל הטובות בתל אביב, לפי סדר א'-ב' (המספור הוא לצרכי נוחות בלבד).
1. אברי
עם לוקיישן אוף נחלת בנימין וניסיון מעורר הערכה לצאת מהקופסה, אברי אולי מתחמק מהגדרות כמו כל המקומות החדשים, אבל באמת מנסה להיות אחרת. המנות מקוריות, לא עוד שכפול למה שכבר ראינו באינסוף וריאציות, וגם אם לפעמים דרוש כוונון נוסף – תמצאו כאן אוכל יצירתי ומסקרן במחירים הוגנים (יחסית. הכל יחסי במדינה שלנו). אחוזת בית 5, תל אביב
מעלעלים את הטרטר או מטרטרים את העלה? מנת טרטר באברי (צילום: נעם פריסמן)
השילוב בין אוכל ים תיכוני מצוין לאווירה משוחררת ורועשת הופך את האוזריה כבר יותר מעשור לתופעה ייחודית – מסעדת שוק שהיא בדיוק כמו שאתם מדמיינים שמסעדת שוק צריכה להיות, פלוס הטמעה חכמה של מסורות אוכל בלקניות מהסביבה הקרובה. בנקסט דור מארחת שפית אביבית פריאל שפים שמצאו את עצמם בלי מקום לבשל בו, פרויקט יפה שתומך בקולגות יוצאי הצפון ובכלל. מטלון 44, תל אביב
כמה יופי במנה אחת. אוזריה. צילום: מתוך עמוד הוולט
3. בטשון
למרות התייקרות בלתי נמנעת, ארוחה בבטשון היא עדיין אחד הדילים המשתלמים בעיר: דגים ופירות ים נאים, צלויים ומטוגנים במינימום פוזה, כשסביבם רק מה שמנומק ומתאים ובקבוקי יין במחירי חנות. צריך עוד מסעדות כאלו, שגורמות ללקוח להרגיש שרואים אותו ואת חשבון הבנק המרוקן שלו. קרליבך 29, תל אביב
רואים לנו בעיניים. בטשון (צילום מתוך האינסטגרם batshon_tlv@)
4. ביינה
אחרי שניער את האבק – תרתי משמע – מנפילת הטיל האיראני (פגיעה קלה בלבד, תודה ששאלתם), הבר־מסעדה התל אביבי מתפנה לחגוג שנתיים להיווסדו. שפית נרקיס אלפי, שצברה ניסיון מרשים אצל ענקי המטבח המקומי כמו אייל שני, מושיק רוט ומאיר אדוני, מצליחה לשמור על קול אישי, מדויק ונטול דרמה ומגישה מנות מתוחכמות אך נגישות, יצירתיות מבלי לצעוק ובעיקר – טעימות מאוד. טשרניחובסקי 4, תל אביב
ביינה (צילום: מיטל חדד)
5. בית קנדינוף
חלל עתיק שכל פינה בו מזמנת הפתעות, אמנות מתחלפת וגינה קהילתית צמודה, מעמיקים את אחיזתו של בית קנדינוף במרחב שבו הוא פועל. רמת ביצוע גבוהה מצליחה לחפות על חוסר מקוריות שיש פה ושם בתפריט, אבל כשבמטבח מעיזים – האוכל נוסק מעלה ומשקף את הגיוון שמרכיב את המטבח הישראלי. הצורפים 14, יפו
בית קנדינוף (צילום אמיר מנחם)
6. בל עמי
קבוצת ירזין-סלע (קפה איטליה, מגזינו), מהאבות המייסדים של המסעדנות הישראלית, השיקו באוקטובר 25' בראסרי צרפתי מוקפד עד קצה המזלג, שהוא גם אחת המסעדות היפות שפגשנו בתקופה האחרונה. עם 170 מקומות ישיבה על פני 600 מ"ר, מטבח פתוח מהמם, תפריט ארוחות בוקר שעושה חשק להזמין את כולו ומנות נדיבות בגודלן, בל עמי נראית כמו אינסטנט מוסד עירוני. בן עמי 14 תל אביב
הצגה בפני עצמה. המטבח הפתוח, בל עמי (צילום שרון בן דוד)
7. בראסרי רוטשילד 48
הנוסחה המנצחת מיד חרוצים משתכללת ברוטשילד מבלי לאבד מהזהות והמקצוענות שמאפיינות את קבוצת R2M. אוכל עשוי היטב שנאמן למוסד הבראסרי אינו מתיימר להמציא את הגלגל מחדש, רק לדאוג למספיק אופציות טעימות. המבורגר ביין וסלט קיסר היו ונותרו מיתולוגיים ובשבילם שווה לחזור, ואם במקרה זכיתם בירושה שמנמנה – מסעדת השף הצמודה שנסגרה מאז פרוץ המלחמה פתוחה שוב ובגרסה משופרת. רוטשילד 48, תל אביב
המסעדות של איש הבשר שגיא טריגר מבוססות על מנות לא מתחכמות שמשאירות את הבמה לבשר מצוין במחיר שאפשר לעמוד בו, כשלוקחים בחשבון את האיכות ואת יוקר המחייה הכללי בארץ. בג'אנגו הקז'ואלית ובטריגר המעט יותר פורמלית תוכלו לשים את הז'יטונים על בשר עסיסי ושליכטת חמאת קצבים, ולגרוף את כל הקופה. הלל הזקן 12, תל אביב | מונטיפיורי 21, תל אביב
החרב של טריגר וחמאת קצבים. טריגר בשר ויין (צילום אמיר מנחם)
10. גסטרו מכניקו
"גסטרו מכניקו" החדשה שהתמקמה בגינת צ׳לנוב היא מסעדה יוצאת דופן, כמותה לא ראינו זמן רב בנוף העירוני. השף פנחס "פיני" מלוטניק מצליח ללהטט ולייצר מחומרי גלם פחות מבוקשים, פוטוגניים או סקסיים מנות של אוכל יצירתי, מתובל במיומנות מרשימה וטעים בשיגעון. זאת מסעדה קטנה, אינטימית ואישית, בלי פוזה ודאווינים. הקז'ואל דיינינג היצירתי במיטבו. צ'לנוב 22תל אביב
גסטרו מכניקו (צילום: שמה סטארק)
11. האחים
חוץ מהזזת הרים בתחילת המלחמה ותמיכה כנה בתושבי העוטף, האחים אסף ויותם דוקטור עושים אוכל מקומי, מקורי ומורכב. האחים היא גרסת הלייט לאייבי ודוק, מסעדה־מעדנייה־בית קפה־בר שכיף לשבת בו בכל שעה ביום. בראנץ' השבת המיתולוגי כבר הבליח כמה פעמים, ואולי כשהמלחמה תסתיים הם סוף סוף יחזירו אותו. ואז נדע שעוד לא אפסה התקווה לשפיות בארץ. אבן גבירול 36, תל אביב
מגדלור של אידיאולוגיה וקולינריה מקומית. האחים (צילום: פייסבוק/@haachim)
12. הקטן
שוק לוינסקי הוא הדבר היחיד שמפריד בין הקטן לרשימת מסעדות הפיין דיינינג שלנו. פרט להקפדה על הכנת כל מרכיבי הארוחה והתססת כל מה שזז, שף עידו קבלן מצליח לשים יד על תוצרת מקומית משובחת ולעשות ממנה דליקטס. אין יותר כיף מאשר לבוא בכפכפים, לרדת על כמה ביסים וכוס יין ולהרגיש שדפקנו את הסיסטם. לוינסקי 46, תל אביב
הלהיט הגדול של קיץ 2025 בפארק המסילה. נוסטלגית, ניינטיזית, כיפית, אמרו עליה כל מיני דברים. בסוף זה דגים על הגריל ופתיחת שולחן נאה בלי שום פנפונים, הסנונית שבישרה את בואו של הטרנד העממי אל מסעדות העיר. למרות חוסר יציבות מסוים בימים ובשעות עמוסים במיוחד, מקום כיפי כזה הוא צו השעה. הרצל 22 פינת סמטת בית הבד תל אביב
שיק עממיק. "השחף" (צילום: מתוך עמוד האינסטגרם @hashachaf.tlv)
14. התאילנדית בהר סיני
כבר שנים שהיא ממוקמת במתחם הכי לוהט בעיר ומגישה גרסה אותנטית ולא מתחנפת למטבח התאילנדי. יש בה הרבה מבחר, הרבה מקומות ישיבה, הרבה קוקטיילים, הרבה אווירה והרבה הרבה חריף וכעת גם בר חדש, מולאם הצבעוני והסקסי. התאילנדית בהר סיני ממוקמת מבחינתנו גבוה בטופ של האוכל האסייתי בעיר, ולפי כל הסימנים היא שם כדי להישאר. סמטת הר סיני 1, תל אביב
בשר מעולה מגידול מקומי, ירקות אדירים ממשקים חקלאיים, ומה ששף אסף שנער עושה איתם במטבח הוא הבסיס למסעדה הנהדרת הזאת, שכבר יותר מ-15 שנה לא עושה עניין גדול מהיותה פארם-טו-טייבל אמיתי. תוכלו למצוא כאן נתחים משובחים ומיושנים ואת הדירטי בורגר המפורסם, באווירה בלתי מפונפנת ודגש מוחלט על חומרי גלם ללא פשרות. כיף. משה פרלוק 5, תל אביב
מלוכלך כהלכה. המבורגר בחוות צוק (צילום גל קלדרון)
16. חנן מרגילן
כמסעדה בעלת חזות ואווירה עממית שהיא קונצנזוס מוחלט, אולי האחרון בארץ, חנן מרגילן היא פורטל לעולם אחר ובוכרי, עם אוכל שכל ביס ממנו מעיף אותך למחוזות אחרים והדושפרה, הו הדושפרה. חוויה אותנטית בעולם מפלסטיק. מסילת ישרים 15, תל אביב
במקום אחר זו הייתה מנת מישלן. דושפרה בחנן מרגילן (צילום: אנטולי מיכאלו)
17-18. טברנה רומאנה // כפרה מיו
שף בנצי ארבל, שכבש אותנו בפשטותה האיכותית של כפרה מיו, מגיש בקלבריה אוכל מצוין ב-VFM כמעט חסר תחרות. בלי אף מנה שעולה מעל 80 שקלים (ובשעות הערב המוקדמות הרבה פחות) הוא מלהטט בין פסטה ביתית מעולה לאוכל צ'יזי וסליזי באווירה שמשקפת את תל אביב במיטבה. מבחינתנו שיפתח עוד כמה כאלו, ואז אולי אפשר יהיה להזמין שולחן לא חודש ראש. כפרה מיו, קינג ג'ורג' 105, תל אביב | טברנה רומאנה, קפלן 8, תל אביב
קה בלו. קלבריה (צילום יעקב בלומנטל)
19. לונל
הבראסרי התימני-אירופאי קצת חרק בתחילת הדרך וגם המלחמה לא עשתה לו חיים קלים, אבל מאז ששף ינון אלעל חזר למטבח, המקום מתאפס על עצמו ונכנס למוד יציב עם הרבה רצון טוב וכישרון מגובים בטונות קסם ורומנטיקה. קחו ביס קובנה, שימו מעל כפית ריבת סלרי ותבינו למה אנחנו מתכוונים. אברבנאל 72, תל אביב
לונל (צילום צילום איתמר גינזבורג)
20. למפור
כשאיתי חיימוביץ' וקרן שרון, בעלי האנוי האהובה שנסגרה, חברו לקבוצת "החבר'ה הטובים" של אייל שני/שחר סגל, היה ברור שזו תחילתה של ידידות נפלאה – שלנו ושל בטן החזיר הקריספית הטובה במזרח התיכון. מאז החבר'ה הטובים התנתקו מהמסעדה, אבל הבטן עוד שם. בהפי האואר (ראשון-חמישי 16:00-19:00) תוכלו לשים יד על דיל שלוש ב-100, שמתאים בול לזלילה אחרי העבודה. קינג ג'ורג' 30, תל אביב
מנה שתגרום לכם להתעלף מאושר. בטן החזיר של למפור (צילום: אריאל עפרון)
21. מרלוזה
היא התחילה ב-2020 בתור חמארת דגים נהדרת בשוק הכרמל, נדדה למשכן מהודר יותר במורד לילינבלום, ואחרי תקופת התייצבות מסוימת הפכה לאחת ממסעדות הדגים הטובות בעיר. שף דור אבן ובת זוגו מור חזן עושים כאן עבודה מרשימה וטעימה ובתקופה כזאת זה לא מובן מאליו. לילינבלום 24תל אביב
לא נגיד תודה, כי הדגים עוד פה. מרלוזה. צילום: Peoplephotography
22. נואמה
בין המסעדות והברים שמציפים את נחלת בנימין, נואמה זורחת במקום החשוב באמת – בצלחת. לאחרונה נכנס למטבח שף מושיקו אברהם (אריא) והאוכל המריא בהתאם. נחלת בנימין 59, תל אביב
חלום בהקיץ. נואמה ( צילום עוז אוחיון)
23. סטודיו גורשה
מסעדת השף הפאן-אפריקנית הראשונה בעיר מממשת את ההבטחות שנזרעו בפופ אפים ובריאליטי. שף אלעזר טמנו מעניק למטבח האתיופי הביתי שעליו גדל פרשנות אישית מקורית, מודרנית ומסעירה, שמתחילה בחומרי גלם וטעמים לא מתחנפים ומגיעה עד לקינוחים ולקוקטיילים. עבודות האמנות שלו, שמקשטות את הקירות, מעניקות לאותנטיות משנה תוקף, מרחיבות את גבולות החוויה ומעוררות סקרנות להמשך. רוצו. סלמה 13, תל אביב
סטודיו גורשה (צילום מתוך האינסטגרם studio_gursha)
24. סניור
שף אייל סניור (קרפצ'ו בר, מטבחצר) והמסעדן גל נוי (מנכ"ל קבוצת טאיזו בעברו) חלמו לפתוח מקום שיאפשר להם חופש פעולה וגמישות להחזיר את חוויית האירוח לצד הפשוט שלה. עם מסעדת "סניור" הם הגשימו את החלום בתפריט משתנה תמיד, כמה מנות הרפתקניות ועיצוב סבנטיז נעים בלוקיישן אוף יצחק שדה. הרפתקה! רבניצקי 4 תל אביב
סניור (צילום אינסטגרם/senior.rest)
25. עילא
זאת לא בדיוק מסעדה, אבל זאת גם לא בדיוק מעדניה. זה המקום של אפרת אנזל, וממש כמותה הוא חי ונושם ומדבר קולינריה מקומית, איכותית ומוקפדת, או במילים פשוטות: טעים טעים, כולל סלקשן מפעים של פרודוקטים מקומיים ושפע של יינות טובים שאפשר גם לקחת הביתה. הסתדרנו בחיים. שינקין 28 תל אביב
26. פאלט (Palette)
ככל שהשמש שוקעת והאורות מתעמעמים, פאלט פושט את סינר הציירים ולובש שמלת ערב נוצצת. הצלחות צבעוניות יותר, האוויר ספוג בריח תבלינים, חמאה חומה ויין טוב ולרגע קשה לזכור שזוהי יפו ילדה. מנות ביסטרו קלאסיות בביצוע טוב ותמחור שפוי מותירות מקום להנאה ולא רק להישרדות, ובין אור נרות לקריאת המואזין נולדת גרסה מקומית וחושנית לפריז של המזרח התיכון. שד' ירושלים 22, יפו
פאלט (צילום אנטולי מיכאלו)
27+28. צ'יקטי // ורמוטריה
צ'יקטי הפכה בשנים האחרונות לדיפולט לקהל שמחפש בילוי קולינרי איכותי מבלי להוציא הון. אנחנו לא אומרים שזול פה, אנחנו רק אומרים שאם תבואו בהאפי האוור תוכלו להנות מצלחות קטנות של אוכל מוקפד במחירים סבירים, שאינם מחייבים הרכבת ארוחה קלאסית (להפך, כל הכיף זה להזמין במספר פעימות כמה סטים של מנות קטנות ובינוניות). אותו עיקרון תופס בוורמוטריה, שמשכפלת את הפאן והסטייל ובקרוב משיקה בר צמוד חדש. צ'יקטי, יהודה הלוי 58, תל אביב | ורמוטריה, נחלת בנימין 52, תל אביב
מכלהברים, המסעדות והדוכנים של אייל שני, אנחנו תמיד חוזרים לצפון אברקסס כי אין מקום כיף ממנו. החגיגה מתחילה במוזיקה, ממשיכה באווירה עולצת ועוברת ישר לתוך הצלחת. חוץ מהסלון, המסעדה הזאת היא כנראה הכי אייל שני שיש. לילינבלום 40, תל אביב
כשנרגעים מהמהפך שעבר על הדולפינריום מעיי חורבות לפארק מטופח, אפשר להישען לאחור ולתת לצ'קולי להפעיל את קסמיה. שפית ירדן שי מולכת על מטבח פתוח, שממנו יוצאים בזה אחר זה דגים ופירות ים נוצצים מטריות ומטופלים בעדינות, במסע שמתפתל בין מדריד לתל אביב. עם כוס צ'קולי ביד והים שממול אפשר לשכוח קצת מכל מה שמסביב ואחר כך לברוח לסייסטה במזגן. הרברט סמואל 3, תל אביב.להזמנות
מסעדת דגים ספרדית בלוקיישן אייקוני מול חוף הים בתל אביב, מביאה את העושר של המטבח הספרדי בצלחות טאפאס ומנות חלוקה שזורמות לשולחן לצד יינות, קוקטיילי שפריץ ומרגריטות.
חגיגה אנדלוסית - השפית ירדן שי מביאה את דרום ספרד אל תל אביב
החל מ- 03.11.25 תפריט הצהרים החדש שלנו מושק ובלב ליבו של התפריט החדש הוא "המגש האנדלוסי" חוויית פתיחת שולחן עשירה, צבעונית ומתחלפת, המוגשת במרכז השולחן במחיר נגיש במיוחד ...
החניון הקרוב למסעדה הינו חניון צ'ארלס קלור של סנטרל פארק, הממוקם בכתובת קויפמן 9 תל אביב יפו.
Jours d'ouverture
היום
12:00 - 17:00
17:00 - 23:30
23:30 - 00:00
מטבח נסגר ב 23:30
יום שבת
12:00 - 17:00
17:00 - 23:30
23:30 - 00:00
מטבח נסגר ב 23:30
יום ראשון
18:00 - 23:30
23:30 - 00:00
מטבח נסגר ב 23:30
יום שני
12:00 - 15:30
18:00 - 23:30
23:30 - 00:00
מטבח נסגר ב 23:30
יום שלישי
12:00 - 15:30
18:00 - 23:30
23:30 - 00:00
מטבח נסגר ב 23:30
יום רביעי
12:00 - 15:30
18:00 - 23:30
23:30 - 00:00
מטבח נסגר ב 23:30
יום חמישי
12:00 - 15:30
18:00 - 23:30
23:30 - 00:00
מטבח נסגר ב 23:30
צ'קולי (צילום חיים יוסף)
31. קאב קם
רבים טוענים שזהו המקום הכי כיפי בעיר, ואין לנו עניין להתווכח איתם. תקראו לו בר-מסעדה, תקראו לו גסטרו-בר, תקראו לו איך שאתם רוצים, אבל המקום הזה, מבית היוצר של בית תאילנדי, הופך את החוויה התאילנדית להרבה יותר צוהלת ורועשת. המנות קטנות (וחריפות) ומיועדות לחלוקה, חומרי הגלם איכותיים, הקוקטיילים מצוינים והווייב בלתי מנוצח. לינקולן 11, תל אביב.להזמנות
קאב קם, בר מסעדה בתל אביב, מבית היוצר של בית תאילנדי.
קאב קם זו חגיגה, צורת בילוי, מושג שנולד בתאילנד ומתייחס למפגש בין חברים או משפחה, לערב של אוכל, אלכוהול ומוזיק...
nai
nai הוא הבר שבתוך קאב קם, חלל אינטימי שנוצר למפגש בין אוכל, אלכוהול ומוזיקה. המקום עטוף בעץ שהיה פעם בית בתאילנד, ובר אבן אחד וארוך המחבר בין האורחים לצוות בגובה העיניים....
אפריטיבו
בימים ראשון-חמישי בין השעות 17:00-19:00 תוכלו ליהנות מ20% על התפריט!
תמר כהן צדק סומנה כשפית נהדרת עוד מימי קוצ'ינה תמר, ובמסעדה הקטנטנה שלה ברחוב הס היא מצדיקה את כל הסופרלטיבים ומגישה אוכל איטלקי אותנטי נפלא. הפער בין הרעש של הרחוב לשקט שבצלחת הופך את הארוחה לחוויה מסוג אחר, תל אביבית ואיטלקייה־כפרית בנשימה אחת. לרגל 20 שנים לפתיחה, בכל יום שני מוגש תפריט טעימות עם מיטב מנות הדגל ומנות חדשות, הזדמנות טובה להיזכר במה שהיה ולהכיר את מה שיהיה. הס 4, תל אביב
התלונה הנפוצה והיחידה שאנחנו מכירים על קלארו, היא שהתפריט שלה לא משתנה. וזה נכון, למעט תפריטי ספיישל עונתיים מקומיים, אבל הסיבה נעוצה בכך שהתפריט הקבוע הוא פשוט מוצלח. שף רן שמואלי מצא נוסחה מנצחת שכבר שנים שומרת על סטנדרט גבוה ומגוון שכל אחד יוכל למצוא בו מנה לטעמו ולכיסו. לכן תמיד כיף לחזור לקלארו עם המשפחה, עם חברים, בדייטים, בבראנץ', בערב ובצוהריים, ואם נותר משהו בתקציב לקפוץ לקלארו לונדון. מקצוענות שיא. הארבעה 23, תל אביב
קלארו (צילום גל קלדרון)
34. רובע אל"ף
על רקע המציאות החברתית-דמוגרפית בישראל קשה להתעלם מהבחירה לפתוח מסעדה כשרה, אבל כשהאוכל טוב אפשר לעצור לרגע מפחדי הדתה. דגים נאים, ירקות בג'וספר, מנת חמוסטה ים מצוינת וקוקטיילים מנומקים יסדרו לכם כמה שעות של עונג בחלל היפה של מלון אלקונין ההיסטורי. יהושע התלמי 18, תל אביב
מנת דגל בהתהוות. חמוסטה ים, רובע א' (צילום בן יוסטר)
35. רומנו
בדיק לפני שנה אייל שני לקח צעד אחורה והכניס למטבח של רומנו את שף פאשה צ'קין עם תפריט גסטרו-פאב/בראסרי חדש ובראנץ' אנגלי מהחלומות. והמהפכה האמיתית: צלחות ממותגות במקום נייר קרטון. התוצאה היא מסעדה נהדרת שעוד מהדהדת את שני אבל מצאה לעצמה שפה משלה. ואנחנו מדברים אותה שוטף. דרך יפו 9 תל אביב
בהחלט סוער. מלנזנה פרמז'נה, רומנו (צילום יח"צ)
36. שה ויוי
מאז כניסתו של שף אסף גבאי למטבח, הבראסרי שדישדש בתחילת הדרך נוסק לגבהים מרשימים. דגים נאים באיכות בלתי מתפשרת, בראנץ' שווה ותפריט טעימות במחיר משתלם מסמנים שלב חדש ומלא אופטימיות במוג'ו של פינת דיזינגוף-בן גוריון, ומעודדים לשוב פעם אחר פעם כדי לטעום מנות חדשות ולראות מה עוד גבאי מתכנן. דיזינגוף 166, תל אביב
טרטר דג וחמאה חומה. שה ויוי (צילום אנטולי מיכאלו)
37. תלם
כל מה ששף ענר בן רפאל פורמן עושה תמיד מסקרן וקצת (או הרבה) אחר. המסעדה החדשה שלו שנפתחה ממש זה עתה בכוכב הצפון, תלם, היא ניסיון מסקרן להנגיש את חותמו הקולינרי במסעדת קז'ואל ים-תיכונית שמחה ומשוחררת עם הרבה ירקות עונתיים, בשר, דגים ונגיעות שף שתתאים לכל המשפחה. הבטחה מאיתנו: כשתביטו במנות הילדים בתפריט, יתחשק לכם לחזור אחורה בזמן. מאיר יערי 19, כוכב הצפון, תל אביב
תלם. צילום: אסף קרלה
38. AKA44
באנו בשביל ההמבורגר, חד משמעית אחד הטובים בעיר, ונשארנו בגלל האווירה, הקוקטיילים והווייב החד פעמי שרק דוד טור מסוגל לייצר. האוכל ששף איתי קושמרו מגיש משקף גרף התפתחות ולמידה, והנקסט דור הצמוד הוא אחד המקומות החמודים ברחוב העמוס מדי. נחלת בנימין 44, תל אביב
הרבה יותר מהמבורגר. AKA (צילום חיים יוסף)
39. 85/15
אנו מלאות הערכה כנה למקומות שמתנהלים לאורך זמן ללא יח"צ ומצליחים לשמור על רמה גבוהה. 85/15 מחברת בין שורטס וכפכפים על המדרכה לאוכל שיש מי שיקראו לו מדויק, על קו התפר בין מטבח מקומי-עונתי לטכניקות בישול מתקדמות. קלאס באפס מאמץ בלב החפירות בכיכר רבין. מלכי ישראל 15, תל אביב
ענף המסעדות אמנם במשבר עמוק, אבל בעולמות הפיין דיינינג מרגישים אותו פחות: מאז העדכון הקודם של הרשימה שלנו בטיים אאוט לא נסגרו מסעדות בקטגוריית הקולינריה העילית, תחום הסופר-פיין-דיינינג מתחיל לצבור תאוצה למרות תג המחיר הגבוה, ואם אלה ימי פומפיי האחרונים אז לפחות הם מאוד טעימים
בשנתיים האחרונות אנחנו מתקשים יותר ויותר למצוא דרכים חדשות כדי להבהיר עד כמה שוק האוכל המקומי במשבר, אז אולי מספרים יעזרו –ספרנו יותר מ-60 מקומותמשמעותיים שנסגרו במהלך השנה הראשונה למלחמה, והספירה נמשכת. אך למרבה ההלם, בעוד רוב המסעדנים שואלים את עצמם אם ואיך ישרדו את החודש הבא, דווקא בתחומי מסעדות היוקרה המגמה שונה. אחרי שסיימנו לחשב את משחק הכיסאות הקולינרי שהשפים משחקים בשנה האחרונה, גילינו שלמעשה ברשימה יש יותר מסעדות יוקרה מצליחות כעת משהיו בה בשנה שעברה. מה שאומר שבתחום הפיין דיינינג מסתמנת יציבות יחסית, שלא לומר צמיחה זהירה.
מי ידע, מסתבר שאנשים עדיין רוצים להוציא ממיטב כספם (ולא מעט ממנו) כדי לאכול לרגע ברמת חלומות, ואולי לחשוב לשניה קלה שאנחנו נמצאים במדינה נורמלית שאפשר להתעסק בה בבזיליקום גבישי. מי חלם. מטרתנו בסימון המסעדות המצטיינות – עדיין, גם בזמן מלחמה – היא לתמוך בתעשיה במצוקה, אך בעמנו אנו חיים, וברור לנו שבמיוחד בתקופה כזו, רבים מדי האנשים שלא יכולים להרשות לעצמם (או לא מרגישים בנוח) להוציא כל כך הרבה כסף על מסעדת יוקרה. לכןהרשימה של טיים אאוט מסודרת לפי רמת תמחור – מהיקר, ליקר מאד, ליקר לאללה. את השיקולים אם זה שווה לכם או לא תעשו לבדכם, אבל אלו המסעדות שלא יאכזבו אתכם לטעמנו. אגב, אם הרגשתם שחסרה פה מסעדה כזו או אחרת, אולי תמצאו אותה ברשימתמסעדות הקז'ואל שלנו.
הימים שבהם שפית שיראל ברגר קטפה פרסים בינלאומיים נראים רחוקים, אך אין בכך משום לגרוע מהקסמים שהיא עושה במטבח שאין בו גרם חלבון מן החי. הנטייה הטבעית היא לשייך את OPA לטבעונות, אך למעשה מדובר באטלייה שעושה כבוד לתוצרת חקלאית, ומתייחס אליה כאמנות – וזו גם העדשה שדרכה צריך לשפוט אותו. התפריט משקף את עונות השנה באדיקות וכל פרי וירק זוכים לפרשנות חדשנית ומקורית. בפרפראזה, יש יפות ממנה אך אין יפה כמוה. OPA. החלוצים 8 תל אביב
אמנות הצומח. OPA (צילום ורה בלו)
אייבי+דוק
ערכי מקומיות ועונתיות משותפים לשתי המסעדות של האחים דוקטור, אם כי בפרשנות שונה. אייבי היא כריש בקשקשי ברבוניה, מקום פשוט למראה שבתוכו מתקתקת מסעדה מצוינת. דוק, בשבתה כמעבדה של שף אסף דוקטור, משתמשת בחומרי גלם שונים אך הכיוון דומה: מסורות גידול וליקוט וקנאות לתנובת האדמה שמתורגמות למסע קולינרי צנוע אך מרהיב. אייבי,דוק. לינקולן 16/אבן גבירול 27 תל אביב
גם הצילחות פיין. דוק (צילום מהאינסטגרם dok.restaurant)
הוטל מונטיפיורי
בכל פעם שבה אנחנו חוזרים אל הוטל מונטיפיורי, וחזרנו הרבה פעמים, קשה לנו שלא להתפעל ממכונת האירוח המשומנת והאלגנטית, מהאוכל הנהדר והלא מתחכם ומהרמה הגבוהה שתמיד נשמרת. זאת מסעדה שהיא אנומליה בנוף המקומי, חוויית פיין דיינינג עם שיק אירופאי שקשה מאוד להשיג במחוזותינו, בטח לא ביציבות כזאת לאורך שנים.השינויים העדינים שהכניס בתפריט שף ברק חסוןעם הזמן (ועם המגפה והמלחמה) משאירים את הוטל מונטיפיורי דינמית, רלוונטית ומבוצרת במעמדה כאחת המסעדות הכי מיוחדות בתל אביב. הוטל מונטיפיורי, מונטיפיורי 36 תל אביב
כל מילה. הוטל מונטיפיורי (צילום: אסף קרלה)
בית תאילנדי
כבר 30 שנה שבית תאילנדימצליח לשמור על הרמה, על הווייב הנכון והכי חשוב – על טעמים אותנטיים בועטים, שמזכירים מקומות רחוקים עם ים כחול ופוט מסאז' על החוף. הדבקות בחומרי הגלם מגיעה עד לירקות מחווה שעובדת עם המסעדה ולייצור חלב קוקוס, פרטים קטנים אך מהותיים שבגללם המסעדה הפכה למוסד. בחדר הפרטי קואה קון לק ("המטבח של גברת לק", השפית ואשתו של הבעלים יריב מלילי) התאילנדיות היא עוד יותר הארדקור, בארוחות אינטימיות לזוגות או לקבוצות קטנות. ולא לשכוח את הלאנץ' העסקי החדש, מהמשתלמים במחוזותינו. בית תאילנדי. בוגרשוב 8 תל אביב להזמנות
פתחנו את בית תאילנדי באביב של שנת 1996, כבר אז האמנו שעם הזמן, הישראלים יתחברו וילמדו לאהוב את המטבח התאי האותנטי. כיום, המטבח של בית תאילנדי מציע טעימה רחבה מכל אזורי תא...
ניתן לחנות בחניון גן לונדון בכתובת הירקון 83 או בחניוני סנטרל פארק (לחונים בחניוני סנטרל פארק ניתן הוריד הטבה לחניה בהודעת SMS שהתקבלה על אישור ההזמנה)
יותר זול מכרטיס לתאילנד. קואה קון לק בבית תאילנדי (צילום יהונתן בן חיים)
משייה
שף גיל דהאן השתחל בקלילות לסינר השף במשייה, לאחר עזיבתו של גיא אריש (תגללו כמה שורות למטה ותמצאו אותו). התפריט עדיין עונתי, והוא מורכב בעיקר מביסים קטנים ועזי טעם, שמשאירים את המסעדה האהובה ברשימה הזו בזכות ולא בחסד. משייה, מנדלי מוכר ספרים 5 תל אביב
משייה (צילום אסף קרלה)
סנטי
בפרק שאחרי משייה שף גיא אריש מתרכז בסנטי, מקום שרשמית הוא בר יין אך כל דבר בו צועק פיין דיינינג: התייחסות רצינית ומרשימה לאלכוהול ובמיוחד ליין, שירות שבאמת אכפת לו, אווירת חו"ל (למרות שאפשר לבוא בכפכפים) וקולינריה תואמת. אריש שואב השראות מיפן וסקנדינביה ונמצא עם אצבע על הדופק של הגסטרונומיה העולמית, ובו"ז מפתח סגנון ייחודי משלו. ביד עדינה אך בוטחת הוא יוצר אוכל שונה ומסקרן, שבהפי האואר נגיש גם למי שהכפכפים שלו קרוקס ולא פראדה. סנטי, גורדון 17 תל אביב
קטן אבל ממזר. סנטי (צילום: אסף קרלה)
תריסר
שנתיים וקצת מאז הפתיחה, תריסר כבר אינה קוריוז אלא מקום רציני עם אג'נדה מנומקת. המסעדה שבתחילת דרכה נטתה להכפיף את הבישול לקונספט שינתה כיוון, והמטבח של שף ענר בן רפאל־פורמן השתכלל והתעדן. החיפוש אחר מקורות השראה לחיזוק התמה המקומית־עונתית משתקף במנות מקוריות ולא שגרתיות, וגם אם רמתן לא תמיד אחידה – החשיבה והעטיפה כולה מכוונת בבירור לפיין דיינינג. תריסר הולכת בדרך לא זרועה, והסיפור שהיא מביאה יחיד ומיוחד בנוף העירוני. תריסר. נמל תל אביב, האנגר 12 תל אביב
חמין תמנונים של ענר בן רפאל פורמן והילה אלפרט, תריסר (צילום אסף קרלה)
יקר מאוד
פאסטל
מאז נפתחה לפני יותר מעשור עברה פאסטל מספר גלגולים, חלקם מוצלחים יותר וחלקם פחות. הגעתו של שף גל בן משה (שני כוכבי מישלן עבור מסעדת PRISM בברלין) יישרה את הקמטים והעניקה למסעדה את הילת המישלן הנחשקת, שהולמת את הלוקיישן במוזיאון תל אביב. תשומת לב קפדנית לפרטים במטבח ובפלור מרשימה, ועדינות הטעמים משקפת רוגע ואלגנטיות שחסרים כל כך בהווייה הישראלית. הדברים אמורים גם לגבי גרייס, האחות הצעירה והסקסית בחדר הפרטי, שם מלהטט בן משה אפילו יותר מהרגלו (והמחיר בהתאם). פאסטל. שד' שאול המלך 27 תל אביב להזמנות
פאסטל היא מסעדת שף בהובלתו של גל בן משה, זוכה כוכב מישלן. המטבח של בן משה, שואב את עיקר השראותיו ממטבחי מזרח אגן הים התיכון, לצד טכניקות בישול קלאסיות. בפאסטל ישנו חיבור ...
דבר אלי בדגים, אהובי. צלחת דגים זוגית בפאסטל (צילום: אסף קרלה)
a
מאז פתיחתה בתרועה רמה a מוכיחה שיש דברים בגו, ושהיא לא רק פריטי פייס. שף יובל בן נריה וצוותו מחוללים קסמים ברטבים, התססות וחומרי גלם מיוחדים, ברמת שאפתנות ותחכום שרק הולכת ועולה. כשמדריך מישלן יגיע מתישהו לארץ בשש אחרי המלחמה – a היא ללא ספק מועמדת ודאית לכוכב. בארוחת הצוהריים אפשר להתענג על האיכות הבלתי נתפסת של האוכל במחירים ידידותיים יותר. a. דרך מנחם בגין 121 תל אביב
כוכבת. a (צילום מתוך האינסטגרם a_restauranttlv)
OCD
לאחר חודשים רבים שבהם לא הייתה פעילה שבה OCD לכבוש את מקומה בצמרת המסעדות בארץ, כשהיא חדה ובוגרת יותר. למרות המחיר (685 ש"ח לסועד) לא קל להשיג מקום, ובבורסת ההעברות נרשם ביקוש ער. מה זה אומר עלינו עוד לא החלטנו – פומו, פריקת תסכול או תחושת אכול ושתה כי מחר נמות. כך או כך, שף רז רהב ראוי להערכה בזכות ההתעקשות לעשות בארץ קטנה עם שפם קולינריה גבוהה ובלתי מתפשרת. OCD. תרצה 17, שכונת נגה יפו
לפעמים זה שווה את הכסף ואפילו יותר. OCD (צילום: חיים יוסף)
בר 51
זו לא בדיוק מסעדה וגם לא ממש בר. אם תקראו לו גסטרו בר הוא אולי יענה, אך בר 51 הוא הרבה יותר מכך – סדנת יצירה של שף מושיקו גמליאלי (מונא), שהתמקם בחלל מלא נשמה ואווירה. התפריט הולם את כל אלה: קרודו וסשימי דגים טריים עם בת טעם מקומית, מנות פסטה עדינות וצלחות שמלוות אלכוהול אל מחוזות של ריגוש וסיפוק גרגרני. במקביל משייף גמליאלי קצוות אחרונים לקראת פתיחת פרונטו בגרסתה החדשה, ויש למה לחכות. בר 51, הירקון 59 תל אביב
בר 51 (צילום מהאינסטגרם bar51tlv)
הבסטה
הלוק שוק, הטעם מישלן: המסעדה המינימליסטית למראה בפאתי שוק הכרמל אולי לא נראית או מרגישה כמו מקום של פיין דיינינג, אך אוספת חומרי גלם עונתיים נחשקים ורעיונות שמלוקטים בשיטוטים בארץ ובעולם, ומחברת אותם לחוויה קצת שיכורה ומלאת תשוקה לבישול וקולינריה על גווניה, ושיקוף של סלואו פוד במלוא הדרו עם תפריט יינות שמבהיר את כוונותיה האמיתיות. הבסטה, השומר 4 תל אביב
היסטוריה עירונית בבצק. בורקס סרטנים. הבסטה (צילום: נטע אלונים)
דריה
את מקומו של שף הלל תווקולי שפרש בחודש יולי מחליף רונן אליהו, מי שהיה השף בפועל, שמנסה לשמור על המוניטין שדריה צברה מאז פתיחתה – מסעדה כשרה שכל מי שדורך בה (כולל מבקרים אכזריים במיוחד) נפעם מעושר הטעמים. מסורת האוכל שסביב דרך המשי מתורגמת לתפריט שמחבר באלגנטיות בין מטבחי פרס, בוכרה והסביבה לטכניקות מודרנית, מעין אלף לילה ולילה בגרסה קולינרית, מבלי לתת לכשרות להפריע. דריה. הירקון 205 תל אביב
השף התחלף, הטעם נשאר. דריה ( צילום: אוהד קב)
טאיזו
האסייתית הוותיקה של שף יובל בן נריה מציגה פרשנות אישית צבעונית ובועטת לקלאסיקות מהמזרח ומקפידה להשאיר מקום להפתעות וחידושים. לכן גם כשאוכלים דאמפלינג שנחניזי בפעם האלף הטעם נותר מסחרר כבפעם הראשונה, ומוסד שמפגין כזו עקביות וקפדנות ראוי לכל הערכה. טאיזו אינה רק מניה בטוחה אלא ממש יוניקורן. טאיזו. דרך מנחם בגין 23 תל אביב
קלאסיקה אסיאתית. טאיזו (צילום אסף קרלה)
יפו־תל אביב
למרות מעמדו של השף חיים כהן כסלבריטאי־על, קשה לכפור בכנות כוונותיו, שממשיכות להקרין על עבודתו לאורך השנים. יפו־תל אביב משקפת את נקודת המוצא של כהן, אוכל אורפלי של אמא מלווה בהשפעות אירופאיות שרכש במרוצת הזמן. מתוך טאבון שבלב המסעדה מגיעות מנות שפורטות על מיתרי הנפש, מטבח חף מציניות ומהתחכמות, ששואף להזין את הסועדים ברגשות חמימים של ניוקי סרטנים ושישברק (תמצאו אותו ברשימת המנות המיתולוגיותשלנו). יפו תל־אביב. יגאל אלון 98 תל אביב
יפה כאילו לא חלפו 13 שנים. יפו תל אביב (צילום מהאינסטגרם yaffotelaviv_restaurant)
מלגו ומלבר
שף מוטי טיטמן מביא ידע שצבר בצרפת וניו יורק וניסיון בעבודת מטבח מורכבת, ומכין מנות עמוקות טעם וסקסיות להפליא. אפשר להעביר כאן ערב מענג בישיבה על הבר מול המטבח הפתוח בצפייה בטבחים ובציפייה דרוכה לעוד מנה נהדרת שתונח על הדלפק. הדי.אן.איי של המקום מכתיב עבודה קשה ותהליכים מורכבים, אך שום דבר מאלה אינו נוכח בחוויה עצמה. באווירה ובהתנהלות מלגו ומלבר קלילה, קולית ולא מאיימת – שילוב שמייצר מקום כיפי עם אוכל נפלא. מלגו ומלבר. רוטשילד 142 תל אביב
שרקוטרי מתוצרת בית, מלגו ומלבר (צילום בר כהן)
הדסון
הניו יורק סטייקהאוס הוותיק הוא קונצנזוס בכל הקשור לבשר: נתחים מובחרים מיושנים במקרר ענק ונצלים במיומנות שמוציאה מהם את הביס הבשרי המושלם. המחיר מן הסתם גבוה מאד, אך בשביל בשר איכותי צריך לשלם. הדסון. הברזל 27 תל אביב
הדסון (צילום דן פרץ)
פופינה
משמעות המילה פופינה היא "מטבח" בלטינית. בפופינה המטבח הוא הלב הפועם וכל תשומת הלב נתונה למתרחש בו. לאחר שנים שבהן שמר על תפריט קבוע שינה שף אוראל קמחי את הפורמט לתפריט המחולק למנות דגל ( כולל השרימפבורגר האיקוני) ומנות עונתיות, ולאחרונה הוא הוסיף ארוחת טעימות בהתאמה אישית, שמתעדכנת יחד עם התפריט העונתי. וזהו גם סוד קסמה של פופינה, במפגש שאף פעם לא מאכזב בין מקצוענות במטבח לקלילות באווירה. פופינה. אחד העם 3 תל אביב
טעימות בהתאמה אישית. פופינה (צילום חיים יוסף)
פרא
אחרי שני ביקורים מתוקשרים של קושנר וויטקוף כבר אפשר לומר בפה מלא שפרא פורעת את השטר. מי שאכל בה לא יופתע, כי המסעדה של יוצאי רותי ברודו מגשימה את התחזית, משווה ומעלה במנות שכבר נכנסו ללקסיקון המקומי (כנף דג ממולאת) ומצליחה לשמור על רעננות ומקוריות כמו ביומה הראשון. עכשיו בהצלחה לכולנו עם רשימות ההמתנה. פרא. נחלת בנימין 27 תל אביב
כשמסעדת הדגל במלון היוקרה של קבוצת R2M נפתחה, המבקר שלנו הכתיר אותה כהצלחה וקבע ש"כשאתה מבין שמדובר בארוחה נהדרת משולבת עם קפיצה קטנה לחו"ל עם המארחת המושלמת, זה לגמרי ערב שהוא אחד הדילים הכי משתלמים בעיר". אחרי חודשים ארוכים מאוד בהם עמדה סגורה מאז פרוץ המלחמה, היא נפתחה מחדש ומציגה את הרמה הגבוהה (על תפריט החורף כבר מדובר רבות) והמחירים הגבוהים שאפשר היה לצפות להם. אפשר גם לסמוך על רותי ברודו ועל שף אוהד סלומון שהתמורה תהיה מוצדקת. R48. רוטשילד 48 תל אביב
תמיד אפשר לסמוך על רותי. בראסרי R48 (צילום: אינסטגרם/@r48_telaviv)
היבה
שף יוסי שטרית עושה דברים מדהימים במסעדה שלו, ותפריט בן כ-15 מנות הוא רק אחד מהם. מעבר לאוכל יצירתי, שנשען על מסורת וזיכרונות ילדות אך מעז לעוף לשמיים, ההקפדה על כל פרט בהיבה מכוונת בבירור למישלן – החל בטקס קבלת פנים, עבור בכלי פורצלן בעבודת יד וכלה בתשורה קטנה למזכרת בסוף הארוחה. בשורה התחתונה: אין הרבה חוויות קולינריות ברמה הזאת בישראל. היבה. דרך מנחם בגין 144 תל אביב
ארץ הפלאות של שף יוסי שטרית. היבה (צילום: אסף קרלה)
טוטו
לאחר תקופת שיפוצים וקורונה פתח שף ירון שלו את מסעדת טוטו בעיצוב חדש. מאידך, טורטליני זנב שור, ניוקי ערמונים ושאר מנות דגל נותרו על מקומם כדי לא להפריע את שלוות נפשו של האלפיון העליון. מה עוד קורה בחלל המעוצב נותר רק לנחש, כי אתר המסעדה שומר על עמימות ברמת FBI. כשהאמצעים הכלכליים מאפשרים, טוטו היא בחירה משובחת. טוטו, ברקוביץ' 4 תל אביב
טוטו (צילום מתוך האינסטגרם toto_rest)
שילה
מה שהתחיל כגסטרו בר חלוצי של שף צעיר, מוכשר ונמרץ, הפך מזמן לאחת המסעדות הנחשקות בעיר. התפריט הוא חגיגה של דגה ופירות ים שמוגשת על מפות לבנות באווירה סקסית ולא מחייבת, שקורצת לאורחים שממונם בידם. עם המעבר של שילה אל משכנה החדש ברחוב מונטיפיורי, היא השתדרגה לכדי מקדש פיין-קז'ואל מרהיב עם אקווריומים ללובסטרים ואויסטרים ומחירים בהתאם, ומצדיקה את מעמדה הקבוע בטופ העירוני. שילה. מונטיפיורי 9 תל אביב
שילה מונטיפיורי (צילום אסף קרלה)
MOSHIK&
אחרי שנתיים מאתגרות אפשר להודות שמושיק רוט הצליח במשימה להעתיק למרכז תל אביב את מסעדת שני כוכבי המישלן מאמסטרדם שנסגרה בעקבות הקורונה. MOSHIK& נוגעת בכל האספקטים שעושים פיין דיינינג למה שהוא: סגנון קלאסי, שירות מופתי, שילוב של כבוד להיסטוריה ולמסורת ומינימליזם ותפריט בהתאם – שילוב אלגנטי בין השראות מחו"ל ותחנות בחייו של השף לתוצרת מקומית. המחיר גבוה, אולי הכי גבוה בשוק כרגע – 950 ש"ח לאדם לפני אלכוהול ושירות ותוספות מיוחדות כמו קוויאר וכמהין. ועדיין, הפעלת מסעדה שאפתנית ויוקרתית בתקופה הכי מורכבת שמדינת ישראל עברה מעודה, זהו מעשה שרק מי שבאמת אוהב את המקום שהוא נמצא בו יכול לעשות – ועל כך אנו מסירים בפני רוט את הכובע. MOSHIK&. צבי סטרכילביץ’ 4 תל אביב
"פתיחת שולחן שלא קורעת את הכיס": שובם של תפריטי צהריים
למה סתם לאכול צוהריים אם אפשר לחגוג? מסיבת שישי בפאלט (צילום טל קולט)
פעם קראו להם ארוחות עסקיות, והיום הם קוראים לנו לחזור. תשכחו מהתרגיל הידוע של ראשונה+עיקרית, כי הדילים החדשים של הצהריים מתנסים בפורמטים שונים להביא קהל - ממגש של 6 מנות בפחות מארבעים שקלים ועד לארבע שעות של אוכל נון סטופ עם די.ג'יי והופעה. קחו הפסקה מהעבודה וצאו לאכול
לאט לאט אך בבהירות מחלחלת ההבנה שהמלחמה נגמרה – כלומר, לפחות לבינתיים. החטוף האחרון חזר, השיח הציבורי שוב עוסק בטפל ובמסוכסך, והחיים פחות או יותר חזרו למסלולם. ענף המסעדות, שמלקק פצעים עוד מימי הקורונה, רק חיכה לשוב לשגרה. ראשון נפתח סרוויס הערב, שהוא עמוד השדרה. ארוחות הבוקר שנעלמו מאז השבעה באוקטובר חזרו לעצמן בשלב הבא, וכעת מגיע תור תפריטי הצהריים, הראשונים להיעלם והאחרונים לחזור. >>אופס: רשימת המסעדות היוקרתית שוב השמיטה מסעדות ישראליות
התופעה החוזרת חוצה ז'אנרים וסגנונות – מגוצ'ה המחודשת דרך נורדר הקז'ואלי ועד ALALI, מסעדת מסיבות שבאמצע היום הופכת לשיפודייה. "לקוחות קבועים פנו אלינו והרגשנו שיש דרישה לצהריים במסעדה. יותר אנשים מחפשים את הארוחה העסקית במחיר ידידותי עם אווירה טובה", אומר שף אביתר מלכה, שלאחרונה השיק סרוויס צהריים במסעדת רובע א'.
אחרי זה עוד מצפים שנחזור לעבוד? רובע א' (צילום איתמר גינזבורג)
הסממן המובהק ביותר בתפריטי הצהריים של חורף 2026 הוא הניסיון למזער את הנזק הכלכלי מול יוקר מחייה שאינו מפסיק להאמיר. הבעיה מסתבכת עוד יותר כשבשעות היום, הצירוף של אלכוהול ומנות קטנות לחלוקה אינו עובד, וצריך להגיש לשולחן משהו משביע בתמחור סביר. בבית תאילנדי פתרו את הסוגיה בארוחה זוגית נדיבה ומשתלמת, שכוללת מרק לכל סועד, שלוש מנות ראשונות, מנה עיקרית לבחירה וקינוח ב-260 ש"ח. אם טרם טעמתם יפה שעה אחת קודם, וגם קל יותר למצוא שולחן.
פיתרון אחר, מפתה אף יותר בתמחורו, הושק בניני האצ'י: חמוצים יפניים, טופו במרינדת סצ'ואן, סלט אצות צ'וקה ועוד, סה"כ שש מנות ב-39 ש"ח. מי שעוד נשאר רעב יכול לבחור כיסונים במחיר 11-18 ש"ח ומנות למרכז השולחן במחיר נוח לעיכול, כ-55 ש"ח בממוצע. "לקחנו את מה שמקובל במסעדות מזרחיות אל המזרח הרחוק, בפתיחת שולחן שלא קורעת את הכיס. חיברנו סלסלת לחמים אסיאתית ומטבלים עם מנות קטנות וכיסונים לפי יחידה, כדי לאפשר לאורחים לטעום כמה שיותר ולשלוט בגודל ובהרכב הארוחה", מסבירים הבעלים יואב ולין ואודי רומנובסקי.
פתיחת שולחן אסיאתית. ניני האצ'י (צילום אנה ברדיבקוב)
פרט למקרים שבהם הבוס מזמין, שורת המחיר משחקת בשעות היום תפקיד מכריע יותר מאשר בערב. כך היה תמיד וגם עתה. מסיבה זו אפשר להבין את ההיגיון שמאחורי המגש האנדלוסי במסעדת צ'קולי – שש מנות מתחלפות ב-39 ש"ח. שף גיא גמזו מסביר שהמטרה היא לספק עוד אופציה לצהריים כחלק מהתפריט הקבוע. "אפשר להזמין כוס יין ועוד משהו, ולהגיע לממוצע סביר יחסית של 150 ש"ח לאדם. מכיוון שהמסעדה גדולה, ובסרוויס צהריים נכנסים 180-220 איש, אנחנו מקבלים למעשה עוד מחזור של מסעדה רגילה".
כל זה בפחות משטר ירקרק. צ'אקולי (צילום סי פיש)
שה ויוי בדיזינגוף נועד מאז הקמתו בחודש יולי 2023 להיות אול דיי ביסטרו, אלא שהמציאות שינתה את מהלך העניינים. שנה וקצת אחר כך, שף אסף גבאי מצטרף לצוות ומאז הוא מוסיף למערך בראנץ' סופ"ש, תפריטים עונתיים, אירוחי קולגות ותכנים נוספים. כעת הוא משיק סרוויס צהריים מתוך אמונה שבשלה השעה. "המלחמה נגמרה – עם סימן שאלה – ויחסית אנחנו בתקופה יפה ונעימה יותר", הוא מסייג, "לכן החלטנו שעכשיו הזמן הנכון לנסות ולפתוח לצהריים כדי להתקרב לפורמט המקורי ולארח גם בשעות היום".
מכיוון שהמסעדה היא חלק מקבוצה, כוח הקנייה שלה גדול יותר. גבאי מספר שהוא משיג חומרי גלם במחיר זול יותר מאשר בימים שהיה בעלי מסעדה משלו, ואת ההנחה הוא מגלגל ללקוח. "אם בערב שה ויוי נמצאת בעולמות הים והפריסטייל התל אביבי, כדי לתת מחיר אטרקטיבי בצהריים החלטנו ללכת לכיוון הקלאסי, למנות בעלות אופי צרפתי". הדיל החדש מציע מנה ראשונה ועיקרית, כאשר הראשונה נמכרת בחצי מחיר. לא ראשונה ועיקרית במחיר העיקרית כפי שהתרגלנו, אבל עדיין אפשר לסיים ארוחה ב-150 ש"ח, שהוא הרף התחתון החדש, מסתבר.
לאנץ' פריזאי בדיזינגוף. שה ויוי (צילום אסף קרלה)
מכיוון שהמלחמה לא באמת נגמרה – או שיותר נכון לומר שמלחמה חדשה טרם החלה – לא בכל המקומות ממהרים לקפוץ למים. מסעדת לונל בפלורנטין, שסבלה טלטלות רבות בשנתיים האחרונות כששף ינון אלעל טחן ימי מילואים, נפתחת בימים אלה לסרוויס צהריים בימי שני-רביעי. העילה: תפריט חורף תימני שמושתת על תבשיל או מרק, ופתיחת שולחן קטנה ליד. מחירי המנות נעים בין 78-92 ש"ח, ובתוספת שתייה וטיפ אנו שוב מתכנסים לרף שלעיל.
ביסטרו פאלט נוקט במדיניות אחרת, ופותח את הדלתות ל-Parisian Brunch Rave, אירוע צהריים שקורה אחת לשבועיים ומכנס תחת קורת גג אחת אוכל, מוזיקה ואלכוהול. על שולחנות ארוכים ממתינים מאפים ולחמים צרפתיים וגבינות בוטיק, קיש לורן ופחזניות, סלטים סקסיים וקינוחים מוגזמים ועוד ועוד – רק תעמיסו. תוך כדי המסיבה יוצאים מהמטבח מגשי דליקטסים כגון מילפיי דג נא, בריוש לחי עגל ובורקס סרטנים, שגם אותם אפשר לנשנש ללא מעצורים תמורת 290 ש"ח לאדם.
חגיגה בצהריים. פאלט (צילום אנטולי מיכאלו)
הביקוש, כך מסתבר, מרקיע שחקים. "אנחנו לא מספיקים לחזור לכל הפונים. לאירוע הקרוב הגדלנו את מספר המקומות ויהיו עוד יותר אנרגיות של מסיבה", אומר שחר בוהדנה מקבוצת הבעלים, ומוסיף שהמחיר אינו מרתיע. "הכרטיס כולל נון סטופ אוכל שיוצא במשך ארבע שעות וגם די.ג'יי והופעה. זה לא מאוד כלכלי אבל רצינו לעשות משהו משוחרר וכיפי, עכשיו כשמזג האוויר מתחמם והאנרגיות טובות יותר". מסתבר שדיל צהריים הוא לא רק הדיל, אלא גם התרגיל. תתרגלו, כי זה מעכשיו הרגיל.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
בר חשוך וסקסי וקפה על ארגז תנובה. זאת העיר של כפיר רוס
כפיר רוס (צילום: Si Fish)
הוא בן 23, הוא הגיע מאוסטרליה "כדי ללמוד איך העם שלי מבשל" והוא כבר בנבחרת של "משחקי השף". ניצלנו את הרגע כדי לסחוט מכפיר רוס המלצות על מסעדה להתאהב בה, על הפנינה של לוינסקי ועל סום-טאם לא מהעולם הזה. בונוס: מתברר שהוא המעריץ מספר אחת של אילון לוי
>> כפיר רוס (כדאי שתעקבו), בן 23 מסידני אוסטרליה, הגיע לישראל בתחילת אפריל 2025 "כדי ללמוד את הבישול של העם שלי". כיום הוא מארח אירועי קייטרינג פרטיים בביתו, ובמקביל עובד ב־Barbur Bar & Grill. אולי ראיתם אותו ב"משחקי השף" בחודש שעבר, אבל אם לא אז בטח עוד תראו אותו במקומות אחרים.
אני זוכר את הפעם הראשונה שלי כאן, במהלך השבוע הראשון שלי בישראל; מיד התאהבתי בקונספט ובאווירה של המקום. הם משתמשים אך ורק בחומרי גלם מקומיים כדי ליצור מנות חכמות, מעודנות וטעימות להפליא. האוכל פשוט אך מתוחכם להפליא – נתנו לצוות להזמין עבורנו, וכל מנה הייתה נקייה ופנטסטית. הקולרבי השרוף עם הזעתר והגבינה המלוחה "חי אצלי בראש בשכירות חופשית"; אני באמת חושב על המנה הזאת כל יום. אבן גבירול 27 תל אביב
קולורבי ב"דוק" של האחים דוקטור (צילום: נעם פרידמן)
קפה: תמתי
לקח לי זמן למצוא את ה"מקום שלי", אבל ברגע שהגעתי לתמתי, ידעתי שזה זה. עם מוזיקה טובה, ארגזי תנובה וקפה מעולה, זו פנינה שכונתית אמיתית שאכפת לה מאוד מהאנשים שלה. מיקי, הבעלים, מלא תשוקה למקצוע שלו ולא רק שהם מגישים את הקפה הכי טוב בעיר, הם גם השכנים שלי. אין דרך טובה יותר לפתוח את היום מאשר לשבת על ארגז תנובה עם אייס אמריקנו (גם בחורף) ולצפות בעולם ממהר לעבודה. הכרמל 12 תל אביב (שוק הכרמל)
קפה תמתי (צילום: רן בירן)
3. פנינה נסתרת: סלימי
עבור תייר כמוני, לגלות את סלימי היה כמו למצוא זהב. בסופו של יום, אוכל כזה הוא הסיבה האמיתית שבגללה אני כאן. זו מסעדה פרסית משפחתית קטנה שמגישה מנות פשוטות אך עוצרות נשימה. חבר טוב הביא אותי לכאן בפעם הראשונה ומאז דאגתי לחזור פעמים רבות. המשפחה נמצאת שם כבר שנים והם תמיד מתרגשים באמת לשרת אותך. נסו את מרק האש (מה שאני מכנה "קניידלך עוף"), ומה שלא תעשו – אל תפספסו את השיפודים. נחלת בנימין 80 תל אביב (שוק לוינסקי)
שישים שנה של מצוינות. סלימי (צילום: פייסבוק/מסעדת סלימי)
4. זול וטעים: גברת קוטייאו
אני מגיע לכאן לבד לפחות פעמיים בשבוע. מתי, הבעלים, עושה כל שביכולתו כדי להבטיח שהטעמים יהיו אותנטיים לתאילנד ככל האפשר. הוא אפילו מפעיל שתי חוות שבהן הוא מגדל את התוצרת שלו, ומרחיק לכת עד כדי שימוש בדשנים תאילנדיים ספציפיים במקום מה שזול ונגיש כאן. אם אני שם לפני 17:00, אני הולך על הקוטייאו עוף; בכל זמן שאחרי זה הבקר בבישול ארוך. אפשר להרגיש את העבודה הקשה והתשוקה בכל ביס. גם הסום-טאם (סלט פפאיה) לא מהעולם הזה. יום טוב 2 תל אביב (שוק הכרמל)
מנוע בערה פנימי. גברת קוטייאו (צילום: וולט/גברת קוטייאו)
5. בר: לוסי
אין דבר סקסי כמוהבר החשוך הזה ברחוב רמב"ם. מקום קטן עם ברמנים מהשורה הראשונה שרוקחים כמה מהקוקטיילים הטובים ביותר ששתיתי. אני אף פעם לא מסתכל בתפריט; אני פשוט מנסה לתפוס את הכיסא הראשון בבר אם הוא פנוי. הבעלים לשעבר של הספוטניק פגעו בדיוק בנקודה עם הכיוון הזה. זה המקום הקבוע של צוות המטבח של "ברבור" אחרי סרוויס, והבחירה האולטימטיבית שלי לדייט. טיפ של מקצוענים: כשאתם הולכים, תבקשו את "הקפה" – הם כבר ידעו למה אתם מתכוונים. רמב"ם 5 תל אביב
לוסי (צילום: נועם אברג׳יל)
מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:
עברתי ממצב שבו בכלל לא ידעתי שיורד גשם בישראל, להזמנת קיאק אונליין כדי שאוכל לחצות את הכביש בדרך לעבודה בבוקר. קשה לי להאמין שהתל אביבים, מכל האנשים, פשוט השלימו עם זה שבמשך חודשיים בשנה הם צריכים להתנהג כמו משה רבנו ולבקוע את הים שנוצר בכביש כשיורד גשם. לא פלא שהם לא יוצאים מהבית כשיורד גשם!
בתמונה: צומת קינג ג'ורג'-בוגרשוב אחרי חמש דקות גשם. "הסערה המושלמת" (צילום: יחסי ציבור)
השאלון:
איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב? הייתי לאחרונה בערב הדלקת נרות בחנוכה שאילון לוי (שהוא אגב אגדה עבור יהודים בכל העולם) ארגן עבור אוסטרלים בישראל. זה היה מאוד מרגש לראות שלמרות שלפעמים זה מרגיש שאנחנו לבד כאן, אנחנו ממש ממש לא. זו הייתה חוויה מעוררת מוטיבציה באמת, שהזכירה לי את תחושת ה"ביחד" של להיות יהודי.
איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה? דייוויד גוגינס – "Can't Hurt Me". הספר מדבר על משמעת מנטלית ועל איך אפשר להשיג כל דבר שמתמקדים בו. למרות המכשולים שאנחנו עלולים להיתקל בהם, זה תמיד תלוי בנו לקום ולנסות שוב. הוא מדבר על כך שהמוח האנושי מחליט "לפרוש" כשהוא מגיע רק ל-40% מהפוטנציאל שלו, ושיש לבני אדם כוח להשיג הרבה יותר ממה שנראה לעין. אם לא תוותר, לא תיכשל. "אני לא עוצר כשאני עייף, אני עוצר כשאני מסיים". נשמע כאילו זה יכול להיות המוטו של העם היהודי, לא?
לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה? עמותות שעוזרות לנפגעי ה-7 באוקטובר ולחיילים שלנו. למרות שהמלחמה "הסתיימה", הקורבנות והחיילים ימשיכו להרגיש את הכאב עוד זמן רב, וזה קריטי שלא נפסיק לחשוב עליהם ולנסות לעזור להם. טראומה לא נעלמת כשהמלחמה נגמרת.
מי התל אביבי שהכי צריך להרים לו כרגע? אילון לוי. למרות שהייתי רוצה לציין מישהו שמאתגר את סצנת האוכל – ויש בהחלט כמה כאלה – כרגע יותר חשוב לי להרים למישהו ששיחק תפקיד גדול בחיים שלי בשנים האחרונות. אנשים כמו אילון לוי עוזרים לעשות סדר בבלגן המבלבל שיהודים ברחבי העולם נמצאים בו. לא היה קל להיות יהודי מעבר לים בשנים האחרונות. הוא עוזר לגבש את המחשבות שלנו על הנושא ושומר עלינו מאוחדים.
מה יהיה? התחלתי לבנות את הפורטפוליו שלי באינסטגרם כדי לנסות להביא לאט לאט אור לישראל. אני מראיין אנשים עם זיקה לאוכל ושתייה בארץ, ושואל אותם איפה הם אוהבים לאכול ולשתות בעיר. כטבח חדש, היה לי קשה מאוד למצוא את המקומות הטובים באמת לצאת אליהם. אני פשוט מנסה לעזור לעצמי ולאחרים לגלות את המקומות הכי טובים בישראל. בנוסף, בעוד שבועיים אני טס לאוסטרליה לחודש ומתכנן להביא איתי בחזרה את עסק הקייטרינג שהיה לי שם (KEF). לצד המשך הלמידה שלי במטבחים בארץ, אני מתכנן לבשל אוכל בהשראה אוסטרלית למי שמחפש לחגוג אירועים מיוחדים – ימי הולדת, אירוסין או סתם יום רביעי רגיל.בואו לחגוג איתי. בואו נדבר xx.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
![שיק עממיק. "השחף" (צילום: מתוך עמוד האינסטגרם @hashachaf.tlv)](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2025/03/IMG_3603-1000x1590.jpg "שיק עממיק. "השחף" (צילום: מתוך עמוד האינסטגרם @hashachaf.tlv)")
![בהחלט סוער. מלנזנה פרמז'נה, רומנו (צילום יח"צ)](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2025/12/1765446209_1361195_50195-1000x1384.jpg "בהחלט סוער. מלנזנה פרמז'נה, רומנו (צילום יח"צ)")
![קולורבי ב"דוק" של האחים דוקטור (צילום: נעם פרידמן)](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2024/12/IMG_1142-1000x1032.jpg "קולורבי ב"דוק" של האחים דוקטור (צילום: נעם פרידמן)")
![בתמונה: צומת קינג ג'ורג'-בוגרשוב אחרי חמש דקות גשם. "הסערה המושלמת" (צילום: יחסי ציבור)](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2025/02/The-Perfect-Storm-1000x563.jpg "בתמונה: צומת קינג ג'ורג'-בוגרשוב אחרי חמש דקות גשם. "הסערה המושלמת" (צילום: יחסי ציבור)")
