לא ייאמן שעברו רק שנתיים מאז שהחלו להפתח תאי התרבות של עיריית תל אביב-יפו, שנכנסו בקלות למחזור החיים של כל הקהילה היוצרת בעיר ושל הקהל הרחב שמתעניין בתרבות ובאמנות. תא תרבות המחוגה הוא מרכז לאמנים ולתרבות עצמאית שיושב בקצה של פלורנטין, ומציע מרחב למידה ויצירה, חדר פרינט, תחנת רדיו, סדנאות ואירועים לקהל הרחב – ועכשיו גם מפה.

>> מסביוני ויטל ועד תדר טאון: גם אנחנו מיפינו את פלורנטין
>> ונחיה כמו גדולים: 15 ברים שחובה להכיר בפלורנטין

בחודשים האחרונים עבדנו, נטע נחתומי, אסף ארד, אמרי גפן ואני על מפה של פלורנטין, בניצוחו של עומר שיזף. אחרי הליכות בין מזגנים מטפטפים, סטודיואים ליוגה, נגריות וחנויות חיות, החלטנו למפות את פלורנטין כמו שהיא – מלוכלכת, שבורה, אבל גם מפתיעה ומעניינת. ניסינו ליצור מפה שתהיה שימושית ותאפשר סיור עצמאי בין מוקדי תרבות שונים בפלורנטין, אבל גם ללכוד את האווירה שלה.

פלורנטין היא בעיקר שכונה של עסקים (ואנחנו מפרגנים ל"טיים אאוט" עם ההמלצות לברים), אז ניסינו לחשוב מה עוד קורה פה שהופך את השכונה הזאת למה שהיא. ניסינו לתת מקום למה שקורה ברחוב, לדברים שמי שמסתובב פה אולי מכיר אבל אף פעם לא מתעכב עליהם. חיפשנו את היופי גם בכספומטים, במכבסות ובכסאות המתקפלים.

פלורנטין מלאה בשכבות תרבותיות: היא הוקמה לפני קום המדינה כשכונה קטנה של עולים מיוון, עם בנייה נמוכה ועסקים קטנים. לאחר מכן, החלו להבנות בין הבתים מפעלים ובתי מלאכה שהפכו את השכונה לצפופה. כשרחוב הרצל היה מוצף בביוב, היה איש שהתפקיד שלו היה להעביר אנשים משתי גדותיו של הרחוב (מעניין איך לא קם לו יורש).

בשנות ה-80' וה-90' השכונה המוזנחת הפכה בהדרגה לאיזור בילוי וחיי לילה, ובמקביל לסמל של דירות שותפים בזכות השכירות הנמוכה והסדרה "פלורנטין". גם היום יש צעירים בפלורנטין, אבל לגור בפלורנטין זה כבר מזמן לא זול – ועדיין, כולנו גרנו או מכירים מישהו שגר פעם בקורדוברו.

הקירות המתקלפים מוחלפים בבניה חדשה, והסטודנטים לקולנוע מוחלפים לאט-לאט בהייטקיסטים. בתי המלאכה, הסטודיואים, הגלריות והמועדונים הולכים ומתמעטים – נודדים דרומה לשכונות שהשכירות בהן אפשרית. אבל יש דברים שגם הג'נטריפיקציה לא מצליחה למחוק. בפלורנטין יש גם וגם וגם: בורקס יווני וחנויות תבלינים, מאצ׳ה לאטה, חנות מברשות בעבודת יד, בניינים לשימור, בגדי יד שניה ומפעל להדפסת תלת-מימד.

את כל זה ניסינו להכניס למפה, כדי לסמן רגע בזמן שפלורנטין מכילה את כל אלה יחד – ולחגוג אותה על מה שהיא.התרבות בפלורנטין היא "גם וגם", ואולי זה הקסם שלה. יש בה מקום לישן וחדש, גבוה ונמוך, מיינסטרים ושוליים, וכל אלה מתערבבים זה בזה אבל חיים יחד. זה יכול להיראות כמו בלאגן, אבל זה פשוט נראה כמו פלורנטין.
>> את מפת פלורנטין המאוירת אפשר למצוא במקומות שונים ברחבי השכונה ובתא תרבות המחוגה. מחר (שישי, 12.4) תתקיים ההשקה החגיגית שלה עם סיורים קצרים בעקבות המפה וסביב המחוגה.עוד פרטים כאן

• יוצרים כותבים
• ❤ תרבות
• פלורנטין
• ג'נטריפיקציה
• אמנים צעירים

הג'נטריפיקציה ממשיכה לדהור ביד אליהו, ואיתה גם ההתחדשות העירונית בכל הקשור לשיפור פני הרחוב ועיצוב המרחב. אחרי שנים ארוכות מאוד שבהן הכיכר הסובבת את היכל הספורט ביד אליהו משמשת כשממה צרובת רוחות ומפספסת את החיבור הטבעי עם פארק גלית הסמוך, עומדת הכיכר לעבור מהפך שמסתמן כהרבה יותר מקוסמטי בהשקעה של 7.7 מיליון שקלים. תגידו "איזה כיף ששנת בחירות", בעיריית תל אביב-יפו יגידו שהתוכנית לשדרוג רחבת ההיכל ביד אליהו תוכננה ואושרה הרבה לפני שמישהו חשב על שנת בחירות, העיקר שיד אליהו מקבל סוף סוף את הכיכר שמגיעה לה.

העבודות לשדרוג הכיכר כבר החלו והן צפויות להסתיים ביוני 2023, או אז יקבלו תושבי השכונה כיכר ירוקה ומעוצבת לתפארת, כולל שתי בריכות מים אקולוגיות, פינות ישיבה עם הצללה וצמחיה, הרבה עצים חדשים וגם בית קפה חדש שמתוכנן להתייצב בכיכר עצמה. גולת הכותרת מבחינת השמישות לציבור היא מתחם הטריבונות בחיפוי עץ שיוקם באזור הקופות, פרגולה ייחודית ובמת אמפי שישמשו אזור להתכנסות ואירועי קהילה.

אוהדי מכבי תל אביב בכדורסל, שהם ממשתמשיה הכבדים של הכיכר, בוודאי ישמחו לפוש בכיכר החדשה לפני ואחרי משחקים, כי אן דבר שאוהדים יותר אוהבים מאשר לפוש, אבל תוכנית הפיתוח של הכיכר היא חלק מתנופת התחדשות בשכונה שכבר באה לידי ביטוי בשיפור פני השדרות של יד אליהו ותחזוקה מסיבית של הגינות הרבות בשכונה. במקביל, נרשמת בשנה האחרונה התעוררות לא קטנה בתחום הקולינרי בשכונה, עם קפה אמירה של דודו טסה, סניף חדש של הטאקרייה שעומד להיפתח וסניפים של באבאג'ים המצוינת, פיצה 66, פאבלה וגלידה אלדו. השכונה הבאה של תל אביב? כבר מזמן.

>> שיר אהבה ליד אליהו וסביבתה. זאת העיר של חמי רודנר
>> העיר שלי: האמן שלומי נחמני בוחר את המקומות האהובים של יד אליהו

• הבועה
• יד אליהו
• היכל מנורה
• עיריית תל אביב
• ג'נטריפיקציה
• משבר הדיור

>> עוד השבוע על יפו:
יפו 2028: כך ישנה משבר הדיור את הרובע היהודי-ערבי של תל אביב
בדרך לשדרות ירושלים, הרכבת הקלה דרסה את העסקים הקטנים
החנויות הקטנות: 10 מקומות מהממים לעשות בהם שופינג ביפו

1. יפו לוהטת. יפו בוערת. יפו גם לוהטת וגם בוערת. יפו של שוק הפשפשים ושכונת נגה, יפו של הרכבת הקלה ושל שדרות ירושלים המתחדשות ומתמרקות לקראתה, היא רובע עירוני נחשק ויוקרתי למגורים ומוקד בילוי אהוב על כל תל אביבי שיודע מה טוב לו. היפו הזאת, היפה, היאפא, עם הנמל שהולך ומשתפץ לקראת עוד ניסיון קאמבק ועם גן הפסגה היפהפה ועם שלל הפינות הקסומות שמתחבאות בה, פשוט לוהטת. כשמתהלכים בה היא מרגישה רחוקה מתל אביב. אבל יש גם יפו אחרת. היא רחוקה מתל אביב עוד יותר. והיא בוערת.

2. אני מתגורר ביפו קצת יותר משנה. אני מאוהב. בזמן שבעולם מדברים בהתרגשות על "עיר 15 הדקות" – עיר שבה יכול כל תושב להגיע ב-15 דקות הליכה לכל מוקדי חייו – אני כבר חי את החלום. העבודה, בית הספר של הילדים, בית הקפה וכל מה שצריך נמצאים במרחק 15 דקות צעידה מתונה מביתי. לשכנים הערבים בבניין החדש אני אומר סבאח אל ח'יר כל בוקר, אחלה דו קיום יא זלאמה, במכולת השכונתית המשפחתית אני רוכש מאפים פלסטינים מעולים, שוחה בחוף עג'מי עם כל השבאב, אני עשוי מ-70 אחוז חומוס אבו חסן עכשיו. אני חלק מהבעיה. יפו בוערת גם בגללי.

3. לשכונה שאני גר בה קראו פעם אל-נוזהא ("הטיילת"), היום קוראים לה שכונת דקר או יפו א' או מרכז יפו, תלוי את מי שואלים ואיפה. לפני קום המדינה זאת הייתה שכונת פאר של ערביי יפו העשירים שביקשו להתרחק מהעיר העתיקה אל עבר השדות והפרדסים, אחרי המלחמה הידרדרה במשך עשורים כשכונת פשע מוזנחת. כיום כ-40 אחוז מתושבי השכונה הם ערבים והמספר הזה יורד בקצב הג'נטריפיקציה. ההתפתחות המרהיבה של יפו, שדרוג התשתיות, הפארקים, שבילי האופניים, בתי הקפה, הסצנה הקולינרית, חיי הלילה – הכל דוחק בתושבי הרובע הערבים לצמצם נוכחות אם לא לפנות את מקומם. בסוף כל משפט על נדל"ן בעברית יושב ערבי עם צו פינוי.

4. עברתי לגור כאן על טפי, מקני ומשפחתי שבועות ספורים אחרי מהומות מאי 2021, ורבים שאלו אותי אם אני לא מפחד לעבור לגור ביפו. אמרתי שלהפך, זאת יפו שצריכה לפחד שאעבור לגור בה. כל מי שראה את "המדריך לג'נטריפיקציה", סדרת הדוקו המצוינת של אסנת טרבלסי, קרן שעיו ולביא ונונו, יודע שההגעה שלי ליפו אינה מקרית. היא תוצר של קמפיין מכוון וממוסד של עשרות שנים שנועד לדחוק את ערביי יפו אל הפינה, ואם אפשר להמשיך מהפינה החוצה זה יהיה מצוין, שוקראן. יפו היא פרויקט פוליטי שבו בחסות הג'נטריפיקציה ה"טבעית" ו"כוחות השוק" מתבצע גירוש על בסיס אתני-מעמדי. וככל שיותר אנשים כמוני יגורו בה, יפי נפש וטובי כוונות, כך ישאר בה פחות מקום לתושביה המקוריים.

5. אז עכשיו כשאנחנו מקדישים את הסופ"ש לכמה שיפו יאפא ומגניבא, נזכרתי שלפני ארבע שנים כבר ערכתי יחד עם נדב נוימןגיליון מיוחד של טיים אאוטובו ניסינו להבין איפה עומד הסיפור הזה של הדו קיום בתל אביב, וכמובן שגילינו ולא להפתעתנו שמלבד מספר אנקדוטות מרגשות על שותפות יהודית-ערבית, יש לנו בעיקר התעלמות הדדית שקטה ומתוחה בין האוכלוסיה היהודית והערבית,מחיקה מתמשכת של התרבות הערבית, דחיקה מתמדת של ערבים מיפו ותחושה עמומה שמתישהו כל זה הולך להתפוצץ לנו בפרצוף. כך שלעבור לגור בה היה הדבר ההגיוני לעשות.

6. עכשיו כשכולם עפים על יפו הנהדרת והנפלאה, על החינוך האלטרנטיבי שפורח בה ועל ההתחדשות העירונית בכל פינה, על הקסם המיוחד, על ברי היין ועל בתי הקפה, היה כמעט סוריאליסטי לקבל ביום חמישי פוש חדשותי על שב"ח פלסטיני שנתפס ביפו עם נשק חם ומטעני צינור לקראת פיגוע עתידי במרכז תל אביב. זו דינה של האשליה, המתקיימת גם ביפו, שהכל בסדר, משתפר, יהיה יותר טוב. איך אמר אייל שני השבוע בדמוקרטTV? "יש דבר אחד מעניין בארץ – זה הכיבוש. עד שישראל לא תיסוג אל תוך גבולותיה, שום דבר טוב לא יכול לקרות. הקרקע שהיא יושבת עליה שבורה, עקומה, מעוותת ומלאה זרעי פורענות". כל כך הרבה זרעים של פורענות נזרעו ביפו. כשצועדים בשדרה הפסטורלית והשקטה בשעות בוקר אפשר לראות אותם מבצבצים מהסדקים.

7. ובכן, אם כך, מה אני עושה פה ביפו. הרבה יהודים יעברו לגור ביפו בעשור הקרוב, אחוז הערבים מתוך האוכלוסיה ברובע השביעי ימשיך לרדת, פעם בכמה זמן תפרוץ בשכונות הדרומיות של יפו אינתיפאדה קטנה. זה הדיל. אנחנו, שאוהבים כל כך את יפו, גם קצת הורגים אותה חרף נפשנו היפה וכוונותינו הטובות. יפו לא יכולה להיות רק טרנדית, רק להיט נדל"ני למשקיעים, רק לוקיישן תל אביבי מועדף למסעדות בלקניות. יפו חייבת להיות גם יאפא, ותושביה החדשים חייבים יהיו להיאבק למען תושביה הוותיקים כדי לשמור על כל מה שיפה בה. זאת גם הסיבה הכי טובה להתמקם בה. עם כל הכבוד לאבו חסן.

>> עוד השבוע על יפו:
יאפא ונכונה: 21 המסעדות שאנחנו הכי אוהבים ביפו
הג'אפה שעפה: 12 בתי הקפה הכי טובים ביפו. אבל ממש טובים
אוכלים ביפו: בדקנו את השווארמה של איציק הגדול כדי שאתם לא תצטרכו

• טור עורך
• הבועה
• יפו
• ערבים
• ג'נטריפיקציה
• יהודים וערבים
• דו קיום
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 912 // יפו בוערת

הלילה הלבן לא לבד: כמדי שנה, לצדאירועי הלילה הלבן ברחבי העיר, יתקיים גם אירוע המחאה המסורתי "הלילה השחור" במרכז התרבות בית אחותי (מטלון 70) בליל חמישי הקרוב החל מהשעה 20:00 ואל תוך הלילה עם הופעות, תערוכה ותקלוטים שמחים.

אירועי הלילה השחור חוגגים השנה עשור לקיומם. ההתחלה הייתה כמעט ספונטנית, אי שם ביצמי המחאה החברתית. חברת המועצה שולה קשת, ממייסדות האיוונט, מספרת ש"ביוני 2012 קיימנו את ארוע הלילה השחור הראשון, מיד אחרי שפקחי העירייה והמשטרה פינו את הא.נשים,האוהלים וכל הציוד ממאהל המחאה לדיור ציבורי, 'שאגת הדרום', שהקמנו ביולי 2011 בגינה בלוינסקי.

"הלילה השחור היה ארוע תרבות ומחאה", היא ממשיכה, "מול ארועי הלילה הלבן, שהתקיימו בצד של העיר הלבנה וכללו אירועים של תרבות לבנה הגמונית, מול הג'נטריפיקציה האגרסיבית, הנדל"ניסטית והתרבותית; מול דחיקת אוכלוסיות מוחלשות; מול הדרישה לייצוג רב תרבותי של מגוון האוכלוסיות, מול הפינויים הכפויים ועוד. עשור אחרי, הג'נטריפיקציה נמצאת בשיא חדש, הפינויים הכפויים ממשיכים, אין דיור ציבורי ומשבר הדיור כאן ובגדול".

אם כך, לא חסרות סיבות להשחיר ולמחות, וגם השנה מוזמנים תושבי העיר לערב של תרבות ומחאה בצד הקשוח של דרום העיר. בתוכנית האמנותית: התערוכה "יוצרות שינוי" על אמנות ואקטיביזם בישראל, הקראת שירה מזרחית בועטת (לורן מילק, סיגלית בנאי, בת שחר גורפינקל, זמירה פורן ציון, אלינור ארזי בליווי המוסיקאי ניר מטרסו, ראובן אברג'יל הפנתר השחור ועוד), הופעה לוהטת של יהודה קיסר והקיסרים ובעמדת הדי.ג'יי פנינה שמעון (שהיא גם לפעמים שירן קרני מבינת אל פאנק). יאללה.

>> הלילה השחור 2022, מטלון 70, חמישי (30.6) החל מ-20:00.פרטים נוספים כאן

https://youtu.be/jeak1NuBmbc

• לילה לבן
• ❤ תרבות
• מחאה
• ג'נטריפיקציה
• שולה קשת

פתרונות למצוקתם הגוברת של תושבי נווה שאנן עדיין אין,אבל עיריית תל אביב-יפו מעלה הילוך בתוכניותיה לגבי שינוי פני השכונה שכבר נמצאת בתהליך ג'נטריפיקציה מואץ למדי. הפעם מדובר בתכנית "מרחב השומרון" (מתחם הרציפים של התחנה המרכזית הישנה), שבו אישרה הועדה המקומית תל אביב-יפו 4 תכניות איחוד וחלוקה של השטח בדרך למרחב המשלב מגורים, תעסוקה, מסחר ומוסדות תרבות, ובעיקר לטובת יצירת רצף אורבני משדרות רוטשילד אל שכונות המגורים שממזרח ולאורך שד' הר ציון.

מתחם השומרון מתפרש על שטח של כ-80 דונם בין הרחובות מנחם בגין, הגדוד העברי, י.מ. סלומון והנגב וכולל בתוכו את שטח רציפי התחנה המרכזית הישנה – מעתודות הקרקע הפנויה הגדולות והחשובות (והאחרונות) שנותרו בעיר. התוכנית כוללת שטחי ציבור פתוחים ורצף מעברים להולכי רגל ורוכבי אופניים וכן הסדרת מערך התנועה. אזור רציפי התחנה המרכזית הישנה נמצא בחלקו בבעלות העירייה, ייעודו ציבורי וכך הוא נותר גם בתכנית החדשה שתהפוך את המקום לכיכר ציבורית עירונית שתהווה מוקד תרבות ובו גם ביתה החדש של להקת בת שבע. יתר שטחי התכנית, רובם בבעלות פרטית ישמשו למגורים.

התכנית מחלקת את השטח ל-4 מתחמי איחוד וחלוקה הכוללים בינוי המערב שימושים של תעסוקה, מגורים, מסחר ומבני ציבור:

• המבנים לאורך רחוב בגין יתאפיינו בבנייה אינטנסיבית התואמת את המשך מרכז העסקים הראשי (המע"ר) במגדלים עד 35 קומות, ויכללו חזית מסחרית רציפה מלווה בקולונדה.
• המבנים אשר יפנו לצד רחוב הגדוד העברי יתאפיינו בדגש לבניה למגורים, כאשר כל קומות הקרקע יהיו בשימושים מסחריים או ציבוריים.
• בלב המתחם ובמקום בו היה מתחם הרציפים של התחנה הישנה מתוכנן מוקד עירוני ציבורי הכולל מבני ציבור וכיכר עירונית בסמוך לשטח ציבורי פתוח הכולל בית באר שמיועד לשימור.
• היקף יחידות הדיור המוצע בתכנית הינו כ-1,330 יח"ד, מתוכן כ-140 יחידות המיועדות לדיור בהישג יד ומעל 150,000 מ"ר שטחי בניה עבור תעסוקה ומסחר.

יש לציין כי בהתאם לתוכנית המתאר החדשה של תל אביב המוצגת בימים אלה, התוכנית משנה את תוואי רחוב השומרון בהתאם לתוואי הרכבת הקלה (הקו הירוק), תוך מתן מענה לרצף תחבורה ציבורית, וכוללת יצירת מערך תנועה להולכי רגל ליצירת קשר זמין ורציף בין אזור התעסוקה שבמתחם חברת החשמל ממערב למארג הרחובות שבין רחוב החשמל, לבונטין, מקווה ישראל ויהודה הלוי, בואכה שדרות רוטשילד.

• הבועה
• עיריית תל אביב
• נווה שאנן
• ג'נטריפיקציה