בשנתיים האחרונות אנחנו מתקשים יותר ויותר למצוא דרכים חדשות כדי להבהיר עד כמה שוק האוכל המקומי במשבר, אז אולי מספרים יעזרו –ספרנו יותר מ-60 מקומותמשמעותיים שנסגרו במהלך השנה הראשונה למלחמה, והספירה נמשכת. אך למרבה ההלם, בעוד רוב המסעדנים שואלים את עצמם אם ואיך ישרדו את החודש הבא, דווקא בתחומי מסעדות היוקרה המגמה שונה. אחרי שסיימנו לחשב את משחק הכיסאות הקולינרי שהשפים משחקים בשנה האחרונה, גילינו שלמעשה ברשימה יש יותר מסעדות יוקרה מצליחות כעת משהיו בה בשנה שעברה. מה שאומר שבתחום הפיין דיינינג מסתמנת יציבות יחסית, שלא לומר צמיחה זהירה.

מי ידע, מסתבר שאנשים עדיין רוצים להוציא ממיטב כספם (ולא מעט ממנו) כדי לאכול לרגע ברמת חלומות, ואולי לחשוב לשניה קלה שאנחנו נמצאים במדינה נורמלית שאפשר להתעסק בה בבזיליקום גבישי. מי חלם. מטרתנו בסימון המסעדות המצטיינות – עדיין, גם בזמן מלחמה – היא לתמוך בתעשיה במצוקה, אך בעמנו אנו חיים, וברור לנו שבמיוחד בתקופה כזו, רבים מדי האנשים שלא יכולים להרשות לעצמם (או לא מרגישים בנוח) להוציא כל כך הרבה כסף על מסעדת יוקרה. לכןהרשימה של טיים אאוט מסודרת לפי רמת תמחור – מהיקר, ליקר מאד, ליקר לאללה. את השיקולים אם זה שווה לכם או לא תעשו לבדכם, אבל אלו המסעדות שלא יאכזבו אתכם לטעמנו. אגב, אם הרגשתם שחסרה פה מסעדה כזו או אחרת, אולי תמצאו אותה ברשימתמסעדות הקז'ואל שלנו.

>> שותים עכשיו: לגמנו ובחרנו את 35 הברים הכי טובים בתל אביב
>> המעורר העירוני הרשמי: 40 בתי הקפה הכי טובים בתל אביב

יקר

OPA

הימים שבהם שפית שיראל ברגר קטפה פרסים בינלאומיים נראים רחוקים, אך אין בכך משום לגרוע מהקסמים שהיא עושה במטבח שאין בו גרם חלבון מן החי. הנטייה הטבעית היא לשייך את OPA לטבעונות, אך למעשה מדובר באטלייה שעושה כבוד לתוצרת חקלאית, ומתייחס אליה כאמנות – וזו גם העדשה שדרכה צריך לשפוט אותו. התפריט משקף את עונות השנה באדיקות וכל פרי וירק זוכים לפרשנות חדשנית ומקורית. בפרפראזה, יש יפות ממנה אך אין יפה כמוה.
OPA. החלוצים 8 תל אביב

אמנות הצומח. OPA (צילום ורה בלו)

אייבי+דוק

ערכי מקומיות ועונתיות משותפים לשתי המסעדות של האחים דוקטור, אם כי בפרשנות שונה. אייבי היא כריש בקשקשי ברבוניה, מקום פשוט למראה שבתוכו מתקתקת מסעדה מצוינת. דוק, בשבתה כמעבדה של שף אסף דוקטור, משתמשת בחומרי גלם שונים אך הכיוון דומה: מסורות גידול וליקוט וקנאות לתנובת האדמה שמתורגמות למסע קולינרי צנוע אך מרהיב.
אייבי,דוק. לינקולן 16/אבן גבירול 27 תל אביב

גם הצילחות פיין. דוק (צילום מהאינסטגרם dok.restaurant)

הוטל מונטיפיורי

בכל פעם שבה אנחנו חוזרים אל הוטל מונטיפיורי, וחזרנו הרבה פעמים, קשה לנו שלא להתפעל ממכונת האירוח המשומנת והאלגנטית, מהאוכל הנהדר והלא מתחכם ומהרמה הגבוהה שתמיד נשמרת. זאת מסעדה שהיא אנומליה בנוף המקומי, חוויית פיין דיינינג עם שיק אירופאי שקשה מאוד להשיג במחוזותינו, בטח לא ביציבות כזאת לאורך שנים.השינויים העדינים שהכניס בתפריט שף ברק חסוןעם הזמן (ועם המגפה והמלחמה) משאירים את הוטל מונטיפיורי דינמית, רלוונטית ומבוצרת במעמדה כאחת המסעדות הכי מיוחדות בתל אביב.
הוטל מונטיפיורי, מונטיפיורי 36 תל אביב

כל מילה. הוטל מונטיפיורי (צילום: אסף קרלה)

בית תאילנדי

כבר 30 שנה שבית תאילנדי מצליח לשמור על הרמה, על הווייב הנכון והכי חשוב – על טעמים אותנטיים בועטים, שמזכירים מקומות רחוקים עם ים כחול ופוט מסאז' על החוף. הדבקות בחומרי הגלם מגיעה עד לירקות מחווה שעובדת עם המסעדה ולייצור חלב קוקוס, פרטים קטנים אך מהותיים שבגללם המסעדה הפכה למוסד. בחדר הפרטי קואה קון לק ("המטבח של גברת לק", השפית ואשתו של הבעלים יריב מלילי) התאילנדיות היא עוד יותר הארדקור, בארוחות אינטימיות לזוגות או לקבוצות קטנות.
בית תאילנדי. בוגרשוב 8 תל אביב

יותר זול מכרטיס לתאילנד. קואה קון לק בבית תאילנדי (צילום יהונתן בן חיים)

משייה

שף גיל דהאן השתחל בקלילות לסינר השף במשייה, לאחר עזיבתו של גיא אריש (תגללו כמה שורות למטה ותמצאו אותו). התפריט עדיין עונתי, והוא מורכב בעיקר מביסים קטנים ועזי טעם, שמשאירים את המסעדה האהובה ברשימה הזו בזכות ולא בחסד.
משייה, מנדלי מוכר ספרים 5 תל אביב

משייה (צילום אסף קרלה)

סנטי

בפרק שאחרי משייה שף גיא אריש מתרכז בסנטי, מקום שרשמית הוא בר יין אך כל דבר בו צועק פיין דיינינג: התייחסות רצינית ומרשימה לאלכוהול ובמיוחד ליין, שירות שבאמת אכפת לו, אווירת חו"ל (למרות שאפשר לבוא בכפכפים) וקולינריה תואמת. אריש שואב השראות מיפן וסקנדינביה ונמצא עם אצבע על הדופק של הגסטרונומיה העולמית, ובו"ז מפתח סגנון ייחודי משלו. ביד עדינה אך בוטחת הוא יוצר אוכל שונה ומסקרן, שבהפי האואר נגיש גם למי שהכפכפים שלו קרוקס ולא פראדה.
סנטי, גורדון 17 תל אביב

אמנות ורטיקאלית. סנטי (צילום דן פרץ)

תריסר

שנתיים וקצת מאז הפתיחה, תריסר כבר אינה קוריוז אלא מקום רציני עם אג'נדה מנומקת. המסעדה שבתחילת דרכה נטתה להכפיף את הבישול לקונספט שינתה כיוון, והמטבח של שף ענר בן רפאל־פורמן השתכלל והתעדן. החיפוש אחר מקורות השראה לחיזוק התמה המקומית־עונתית משתקף במנות מקוריות ולא שגרתיות, וגם אם רמתן לא תמיד אחידה – החשיבה והעטיפה כולה מכוונת בבירור לפיין דיינינג. תריסר הולכת בדרך לא זרועה, והסיפור שהיא מביאה יחיד ומיוחד בנוף העירוני.
תריסר. נמל תל אביב, האנגר 12 תל אביב

חמין תמנונים של ענר בן רפאל פורמן והילה אלפרט, תריסר (צילום אסף קרלה)

יקר מאוד

a

מאז פתיחתה בתרועה רמה a מוכיחה שיש דברים בגו, ושהיא לא רק פריטי פייס. שף יובל בן נריה וצוותו מחוללים קסמים ברטבים, התססות וחומרי גלם מיוחדים, ברמת שאפתנות ותחכום שרק הולכת ועולה. כשמדריך מישלן יגיע מתישהו לארץ בשש אחרי המלחמה – a היא ללא ספק מועמדת ודאית לכוכב. בארוחת הצוהריים אפשר להתענג על האיכות הבלתי נתפסת של האוכל במחירים ידידותיים יותר.
a. דרך מנחם בגין 121 תל אביב

כוכבת. a (צילום מתוך האינסטגרם a_restauranttlv)

OCD

לאחר חודשים רבים שבהם לא הייתה פעילה שבה OCD לכבוש את מקומה בצמרת המסעדות בארץ, כשהיא חדה ובוגרת יותר. למרות המחיר (685 ש"ח לסועד) לא קל להשיג מקום, ובבורסת ההעברות נרשם ביקוש ער. מה זה אומר עלינו עוד לא החלטנו – פומו, פריקת תסכול או תחושת אכול ושתה כי מחר נמות. כך או כך, שף רז רהב ראוי להערכה בזכות ההתעקשות לעשות בארץ קטנה עם שפם קולינריה גבוהה ובלתי מתפשרת.
OCD. תרצה 17, שכונת נגה יפו

לפעמים זה שווה את הכסף ואפילו יותר. OCD (צילום: חיים יוסף)

בר 51

זו לא בדיוק מסעדה וגם לא ממש בר. אם תקראו לו גסטרו בר הוא אולי יענה, אך בר 51 הוא הרבה יותר מכך – סדנת יצירה של שף מושיקו גמליאלי (מונא), שהתמקם בחלל מלא נשמה ואווירה. התפריט הולם את כל אלה: קרודו וסשימי דגים טריים עם בת טעם מקומית, מנות פסטה עדינות וצלחות שמלוות אלכוהול אל מחוזות של ריגוש וסיפוק גרגרני. במקביל משייף גמליאלי קצוות אחרונים לקראת פתיחת פרונטו בגרסתה החדשה, ויש למה לחכות.
בר 51, הירקון 59 תל אביב

בר 51 (צילום מהאינסטגרם bar51tlv)

הבסטה

הלוק שוק, הטעם מישלן: המסעדה המינימליסטית למראה בפאתי שוק הכרמל אולי לא נראית או מרגישה כמו מקום של פיין דיינינג, אך אוספת חומרי גלם עונתיים נחשקים ורעיונות שמלוקטים בשיטוטים בארץ ובעולם, ומחברת אותם לחוויה קצת שיכורה ומלאת תשוקה לבישול וקולינריה על גווניה, ושיקוף של סלואו פוד במלוא הדרו עם תפריט יינות שמבהיר את כוונותיה האמיתיות.
הבסטה, השומר 4 תל אביב

היסטוריה עירונית בבצק. בורקס סרטנים. הבסטה (צילום: נטע אלונים)

דריה

את מקומו של שף הלל תווקולי שפרש בחודש יולי מחליף רונן אליהו, מי שהיה השף בפועל, שמנסה לשמור על המוניטין שדריה צברה מאז פתיחתה – מסעדה כשרה שכל מי שדורך בה (כולל מבקרים אכזריים במיוחד) נפעם מעושר הטעמים. מסורת האוכל שסביב דרך המשי מתורגמת לתפריט שמחבר באלגנטיות בין מטבחי פרס, בוכרה והסביבה לטכניקות מודרנית, מעין אלף לילה ולילה בגרסה קולינרית, מבלי לתת לכשרות להפריע.
דריה. הירקון 205 תל אביב

השף התחלף, הטעם נשאר. דריה ( צילום: אוהד קב)

טאיזו

האסייתית הוותיקה של שף יובל בן נריה מציגה פרשנות אישית צבעונית ובועטת לקלאסיקות מהמזרח ומקפידה להשאיר מקום להפתעות וחידושים. לכן גם כשאוכלים דאמפלינג שנחניזי בפעם האלף הטעם נותר מסחרר כבפעם הראשונה, ומוסד שמפגין כזו עקביות וקפדנות ראוי לכל הערכה. טאיזו אינה רק מניה בטוחה אלא ממש יוניקורן.
טאיזו. דרך מנחם בגין 23 תל אביב

קלאסיקה אסיאתית. טאיזו (צילום אסף קרלה)

יפו־תל אביב

למרות מעמדו של השף חיים כהן כסלבריטאי־על, קשה לכפור בכנות כוונותיו, שממשיכות להקרין על עבודתו לאורך השנים. יפו־תל אביב משקפת את נקודת המוצא של כהן, אוכל אורפלי של אמא מלווה בהשפעות אירופאיות שרכש במרוצת הזמן. מתוך טאבון שבלב המסעדה מגיעות מנות שפורטות על מיתרי הנפש, מטבח חף מציניות ומהתחכמות, ששואף להזין את הסועדים ברגשות חמימים של ניוקי סרטנים ושישברק (תמצאו אותו ברשימת המנות המיתולוגיותשלנו).
יפו תל־אביב. יגאל אלון 98 תל אביב

יפה כאילו לא חלפו 13 שנים. יפו תל אביב (צילום מהאינסטגרם yaffotelaviv_restaurant)

מלגו ומלבר

שף מוטי טיטמן מביא ידע שצבר בצרפת וניו יורק וניסיון בעבודת מטבח מורכבת, ומכין מנות עמוקות טעם וסקסיות להפליא. אפשר להעביר כאן ערב מענג בישיבה על הבר מול המטבח הפתוח בצפייה בטבחים ובציפייה דרוכה לעוד מנה נהדרת שתונח על הדלפק. הדי.אן.איי של המקום מכתיב עבודה קשה ותהליכים מורכבים, אך שום דבר מאלה אינו נוכח בחוויה עצמה. באווירה ובהתנהלות מלגו ומלבר קלילה, קולית ולא מאיימת – שילוב שמייצר מקום כיפי עם אוכל נפלא.
מלגו ומלבר. רוטשילד 142 תל אביב

שרקוטרי מתוצרת בית, מלגו ומלבר (צילום בר כהן)

הדסון

הניו יורק סטייקהאוס הוותיק הוא קונצנזוס בכל הקשור לבשר: נתחים מובחרים מיושנים במקרר ענק ונצלים במיומנות שמוציאה מהם את הביס הבשרי המושלם. המחיר מן הסתם גבוה מאד, אך בשביל בשר איכותי צריך לשלם.
הדסון. הברזל 27 תל אביב

הדסון (צילום דן פרץ)

פאסטל

מאז נפתחה לפני יותר מעשור עברה פאסטל מספר גלגולים, חלקם מוצלחים יותר וחלקם פחות. הגעתו של שף גל בן משה (שני כוכבי מישלן עבור מסעדת PRISM בברלין) יישרה את הקמטים והעניקה למסעדה את הילת המישלן הנחשקת, שהולמת את הלוקיישן במוזיאון תל אביב. תשומת לב קפדנית לפרטים במטבח ובפלור מרשימה, ועדינות הטעמים משקפת רוגע ואלגנטיות שחסרים כל כך בהווייה הישראלית. הדברים אמורים גם לגבי גרייס, האחות הצעירה והסקסית בחדר הפרטי, שם מלהטט בן משה אפילו יותר מהרגלו (והמחיר בהתאם).
פאסטל. שד' שאול המלך 27 תל אביב

דבר אלי בדגים, אהובי. צלחת דגים זוגית בפאסטל (צילום: אסף קרלה)

פופינה

משמעות המילה פופינה היא "מטבח" בלטינית. בפופינה המטבח הוא הלב הפועם וכל תשומת הלב נתונה למתרחש בו. לאחר שנים שבהן שמר על תפריט קבוע שינה שף אוראל קמחי את הפורמט לתפריט המחולק למנות דגל ( כולל השרימפבורגר האיקוני) ומנות עונתיות, ולאחרונה הוא הוסיף ארוחת טעימות בהתאמה אישית, שמתעדכנת יחד עם התפריט העונתי. וזהו גם סוד קסמה של פופינה, במפגש שאף פעם לא מאכזב בין מקצוענות במטבח לקלילות באווירה.
פופינה. אחד העם 3 תל אביב

טעימות בהתאמה אישית. פופינה (צילום חיים יוסף)

פרא

אחרי שני ביקורים מתוקשרים של קושנר וויטקוף כבר אפשר לומר בפה מלא שפרא פורעת את השטר. מי שאכל בה לא יופתע, כי המסעדה של יוצאי רותי ברודו מגשימה את התחזית, משווה ומעלה במנות שכבר נכנסו ללקסיקון המקומי (כנף דג ממולאת) ומצליחה לשמור על רעננות ומקוריות כמו ביומה הראשון. עכשיו בהצלחה לכולנו עם רשימות ההמתנה.
פרא. נחלת בנימין 27 תל אביב

האצילות מחייבת. פרא (צילום מעמוד האינסטגרם pereh_rest)

יקר לאללה

R48

כשמסעדת הדגל במלון היוקרה של קבוצת R2M נפתחה, המבקר שלנו הכתיר אותה כהצלחה וקבע ש"כשאתה מבין שמדובר בארוחה נהדרת משולבת עם קפיצה קטנה לחו"ל עם המארחת המושלמת, זה לגמרי ערב שהוא אחד הדילים הכי משתלמים בעיר". אחרי חודשים ארוכים מאוד בהם עמדה סגורה מאז פרוץ המלחמה, היא נפתחה מחדש ומציגה את הרמה הגבוהה (על תפריט החורף כבר מדובר רבות) והמחירים הגבוהים שאפשר היה לצפות להם. אפשר גם לסמוך על רותי ברודו ועל שף אוהד סלומון שהתמורה תהיה מוצדקת.
R48. רוטשילד 48 תל אביב

תמיד אפשר לסמוך על רותי. בראסרי R48 (צילום: אינסטגרם/@r48_telaviv)

היבה

שף יוסי שטרית עושה דברים מדהימים במסעדה שלו, ותפריט בן כ-15 מנות הוא רק אחד מהם. מעבר לאוכל יצירתי, שנשען על מסורת וזיכרונות ילדות אך מעז לעוף לשמיים, ההקפדה על כל פרט בהיבה מכוונת בבירור למישלן – החל בטקס קבלת פנים, עבור בכלי פורצלן בעבודת יד וכלה בתשורה קטנה למזכרת בסוף הארוחה. בשורה התחתונה: אין הרבה חוויות קולינריות ברמה הזאת בישראל.
היבה. דרך מנחם בגין 144 תל אביב

ארץ הפלאות של שף יוסי שטרית. היבה (צילום: אסף קרלה)

טוטו

לאחר תקופת שיפוצים וקורונה פתח שף ירון שלו את מסעדת טוטו בעיצוב חדש. מאידך, טורטליני זנב שור, ניוקי ערמונים ושאר מנות דגל נותרו על מקומם כדי לא להפריע את שלוות נפשו של האלפיון העליון. מה עוד קורה בחלל המעוצב נותר רק לנחש, כי אתר המסעדה שומר על עמימות ברמת FBI. כשהאמצעים הכלכליים מאפשרים, טוטו היא בחירה משובחת.
טוטו, ברקוביץ' 4 תל אביב

טוטו (צילום מתוך האינסטגרם toto_rest)

שילה

מה שהתחיל כגסטרו בר חלוצי של שף צעיר, מוכשר ונמרץ, הפך מזמן לאחת המסעדות הנחשקות בעיר. התפריט הוא חגיגה של דגה ופירות ים שמוגשת על מפות לבנות באווירה סקסית ולא מחייבת, שקורצת לאורחים שממונם בידם. עם המעבר של שילה אל משכנה החדש ברחוב מונטיפיורי, היא השתדרגה לכדי מקדש פיין-קז'ואל מרהיב עם אקווריומים ללובסטרים ואויסטרים ומחירים בהתאם, ומצדיקה את מעמדה הקבוע בטופ העירוני.
שילה. מונטיפיורי 9 תל אביב

שילה מונטיפיורי (צילום אסף קרלה)

MOSHIK&

אחרי שנתיים מאתגרות אפשר להודות שמושיק רוט הצליח במשימה להעתיק למרכז תל אביב את מסעדת שני כוכבי המישלן מאמסטרדם שנסגרה בעקבות הקורונה. MOSHIK& נוגעת בכל האספקטים שעושים פיין דיינינג למה שהוא: סגנון קלאסי, שירות מופתי, שילוב של כבוד להיסטוריה ולמסורת ומינימליזם ותפריט בהתאם – שילוב אלגנטי בין השראות מחו"ל ותחנות בחייו של השף לתוצרת מקומית. המחיר גבוה, אולי הכי גבוה בשוק כרגע – 950 ש"ח לאדם לפני אלכוהול ושירות ותוספות מיוחדות כמו קוויאר וכמהין. ועדיין, הפעלת מסעדה שאפתנית ויוקרתית בתקופה הכי מורכבת שמדינת ישראל עברה מעודה, זהו מעשה שרק מי שבאמת אוהב את המקום שהוא נמצא בו יכול לעשות – ועל כך אנו מסירים בפני רוט את הכובע.
MOSHIK&. צבי סטרכילביץ’ 4 תל אביב

ורי היי אנד. שף מושיק רוט, &MOSHIK (צילום אסף קרלה)

• אוכלים שותים
• מסעדות בתל אביב
• מסעדות מומלצות
• המלצות המערכת
• בית תאילנדי
• היבה
• טאיזו
• מלגו ומלבר
• OCD
• אייבי
• דוק
• שיראל ברגר
• משייה
• יובל בן נריה
• חיים כהן
• יפו תל אביב
• R48
• מושיק רוט

***עדכון אחרון 20.6 // פורסם לראשונה ב-16.6
וכאילו כל מה שהתרחש עד כה החל מהשבעה באוקטובר אינו מספיק, המתקפה האיראנית מביאה את ענף המסעדנות שוב לפתחו של משבר. הנחיות פיקוד העורף גורמות לכך שבתי אוכל בעיר נאלצים להסתגל בן רגע למציאות מצומצמת – ובעיקר הפסדית. אבל זה לא נגמר כאן, שכן ברים ומסעדות סמוכים לאזורי נפילה ספגו פגיעות קשות ברכוש: חלונות מנופצים, דלתות מעוקמות והרס של מטבחים ואזורי ישיבה שיש צורך לשפץ בהשקעה כספית ניכרת – נטל נוסף בתקופה קשה ממילא.

>>במקום פופ-אפ קבבים, אני שוקלת לפתוח קבוצת תמיכה למזוכיסטים

השטח רוחש, אבל לא בפעילות קולינרית אלא בדאגה עמוקה לעתיד הענף. במסעדות רבותממשיכים בכל זאת לעבוד, בשלד מצומצם ועם תקווה בלב, בתקווה לימים של שגרה – או לפחות ליציבות שתאפשר לשרוד. אנחנו ממשיכים לעקוב מקרוב, ואוספים רשימה מתגלגלת של מסעדות וברים שנפגעו. נמשיך לעדכן כאן ככל שיגיעו פרטים נוספים, מתוך תקווה שלא יהיה בכך צורך. מאז פרסום הכתבה הבשרנו שגם מסעדת a של שף יובל בן נריה ספגה נזק עצום שעשוי להיות הקש שישבור אותה, וגם הביסטרו המזרח-אירופי האהוב ויקינג נפגע באופן קשה.

קוצ'ינה הס 4

הטרטוריה האיטלקייה שמציינת בימים אלה 20 שנים לפתיחה ספגה פגיעת הדף רצינית: "כל החלונות נשברו. בינתיים אנחנו מנקות ואוטמות", אומרת הילה פלר, שותפתה של שף תמר כהן צדק לעסק. לא צריך לראות יותר מאת הזכוכיות המנופצות כדי לכאוב את אחד המקומות העדינים יותר בעיר, מנופץ לתוך עצמו.

קוצ'ינה הס 4 (צילום מתוך האינסטגרם cucina_hess_4)

Norish

בית הקפה וחלל האמנות,שהוקם לזכר חברים שנפלו בנובה,נפגע קשות בנפילה אמש (ראשון). זגוגיות התנפצו וההרס רב, אבל טפו טפו טפו אין נפגעים בנפש. "אנחנו בריאים ושלמים. כרגע עדיין כאוס, אבל אנחנו מתקנים כדי לפתוח שוב", אומרים הבעלים, ומבטיחים לחזור חזקים יותר, כי קפה זה המנוע של העיר וכי אין יותר חשוב מלהתאושש.

נוריש קפה (צילום מתוך האינסטגרם norish.cafe)

מאש סנטרל

הבר הגאה האחרון בתל אביב ניזוק גם הוא (אלוהים, איזה משפט דיסטופי), והנזק המשמעותי ניכר לעין. גאד, איזה סופ"ש גאווה קשוח.

מורן גיל

על אף פגיעה בעקבות הנפילה, הפטיסרי באלנבי נשאר פתוח גם בין רסיסי הזכוכית. "המדינה אמרה שהיא לא משתתפת באובדן עבודה, אז אין ברירה – אז אנחנו חוזרים לעבוד עם מה שיש, ופתחנו את החנות", משתף שף קונדיטור מורן גיל בסטורי, על רקע עבודות השיקום של הקייקרי – ומעדכן שאין פגיעות בנפש. לא יודעים מה בנוגע לקאפקייק, אבל יש סינבונים אז מה זה כבר כמה טילים עלינו?

הקייקרי כבר פתוח (צילום מתוך האינסטגרם _moran_gil)

נילוס

הבר האהוב ספג פגיעה משמעותית בעקבות הנפילה. בסטורי שמציג שברי זגוגיות נכתב "בקרוב נרים כוסית", רמז לכך שגם טיל איראני לא יצליח להשבית את המוסד הוותיק.

BOB

הדיו הווירטואלי עוד לא יבש על כתבת הפתיחה והחזית שלBOB, הבר החדש של שף מושיקו גמליאלי, התפרקה מההדף שנוצר בעקבות מתקפת הטילים. בלית ברירה נצטרך בינתיים להכין לבד בבית טוסט בולגרית ופיצה מעדנות.

מחכים שישוב. בוב (צילום אייל H)

אבולעפיה ו-Breadly עזריאלי

סניף הקניון החיצוני של רשתות המאפים ניזוק גם הוא במהלך הסופ"ש, אז נאלץ לחפש סמבוסק בלי זכוכיות במקום אחר.

כמו אקס ארור, תמיד חוזרים אליו ב-2 בלילה. אבולעפיה. צילום: מתוך וולט

Moshik &

בעקבות הפגיעה הישירה במגדל בלב העיר ספגה מסעדת היוקרה של שף מושיק רוט נזק מבני כשחלונות ומשקופים קרסו. יחד איתם נשברו כלי הגשה עדינים, שמחירם מוערך במאות אירו לצלחת. "לא הפחד מכתיב את גורלנו, אלא העוז לחיות באור מול כל החושך" כתב השף בסטורי. כרגע המסעדה סגורה ואורחים שהזמינו מקום יקבלו הודעה על דחיית הביקור, כי ממילא לאף אחד אין ראש עכשיו לארוחת מישלן.

שף מושיק רוט, &MOSHIK (צילום אסף קרלה)

• אוכלים שותים
• מלחמת איראן
• מושיק רוט
• הנילוס
• קוצ'ינה הס
• אבולעפיה

>> בשנה וחצי האחרונות מתמודד שף טומאס יול, תושב יפו ופינאליסט העונה האחרונה של "משחקי השף", עם הפער שבין ארץ הולדתו השלווה לסיר הלחץ הישראלי. "מרוב שזה לא מציאותי, לקח לי זמן לעכל את מה שקרה בשבעה באוקטובר. המשפחה שלי בחו"ל הייתה מודאגת ממה שקורה אבל הרגעתי אותם שמקסימום נצטרך להישאר במקלט יותר מהרגיל". כיליד לונדון הוא מרגיש אנגלי, ומצד שני המשפחה מחברת אותו לישראל וכך גם האהבה לאנשים ולמזג האוויר. הוא מוצא דמיון מסוים בין המצב בארץ לסכסוך בצפון אירלנד בין ממשלת בריטניה לארגון ה-IRA, מאמין שלפעמים אין ברירה אלא להילחם ומקווה שמישהו מהצדדים יעשה את הצעד הראשון ויושיט יד לשלום.כיום הוא מבשל בארוחות פרטיות. שווה לעקוב.

>> פיתה שעושה שמח ותל אביב של שבת בבוקר // העיר של טל פייגנבאום
>> מקום לברוח מהמציאות ומקום ללכת בו מכות // העיר של יונתן ברק

1. M25

מה שרואים זה מה שמקבלים, ושוק הכרמל הוא מקום נהדר לאוכל ולהשראה. אני אוהב את הישיבה בחצר, שמזכירה לי מקומות בספרד ואיטליה.
סמטת הכרמל 30

החצר הזאת באמצע שוק הכרמל. M25 (צילום: אנטולי מיכאלו)

2. שילה

בעיניי זו מסעדה מצוינת ואני אוהב את מה שהם עושים. עוד לא יצא לי להגיע למקום החדש אבל אני אהיה שם בשבוע הבא, ואני מאוד סקרן.
מונטיפיורי 9

בתמונה: 335 שקלים. בליני קוויאר, שילה (צילום אסף קרלה)

3. בית תאילנדי

אחד הדברים שאני אוהב בישראל הוא כור ההיתוך התרבותי. יש כאן אנשים ממקומות שונים ולכן המטבחים מגוונים מאוד. את בית תאילנדי אני אוהב בגלל האותנטיות. חייתי בתאילנד תקופה ארוכה, והאוכל שמוגש במסעדה קרוב מאוד למקור.
בוגרשוב 9

הכי קרוב לתאילנד. בית תאילנדי (צילום יהונתן בן חיים)

4. BAYZ (הילטון ביי ביץ' קלאב)

זה המקום שבו ערכתי את מסיבת הרווקים שלי לפני החתונה בישראל, אז תמיד יהיו לי זיכרונות טובים ממנו ומקום חם בלב.
חוף הילטון

5. MOSHIK&

מושיק רוט עושה דברים נהדרים ומיוחדים. הדרך שבה הוא מלמד את הטבחים שלו מרתקת, ואני מתרגש לראות כיצד הוא יתקדם. אני חושב שהוא ישדרג את הקולינריה בישראל לרמה אחרת.

שף מושיק רוט, &MOSHIK (צילום אסף קרלה)

מקום לא אהוב בעיר:

לפני שעברנו ליפו גרנו בצפון הישן ברחוב יוחנן הורקנוס. יומיים אחרי שנכנסנו לדירה התחילו עבודות ברחוב וחשבתי שזו רעידת אדמה. יצאתי למרפסת ומולי עמדה מכונת חפירה ענקית שהובאה לשם לצורך עבודות הרכבת הקלה. לא מזמן עברתי ליד והיום הסביבה נראית עוד יותר גרוע.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הסרט "זעקות ואז שתיקה". ריגש אותי לראות כמה כוח החטופים גילו במצב כל כך לא ייאמן ובכל מה שעבר עליהם לאחר מכן.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
היומן של סבא שלי, וויליאם תומאס הנרי שארפ, ששירת בחיל האוויר המלכותי והוצב בירושלים. מעניין לראות דרך הטקסטים איך אותן בעיות ואותו מצב קיימים גם כיום. משפטים שהוא כתב כמו "איך מוצאים מכנה משותף כשאין מכנה משותף", ו"אל תיתן לאירועים לחלחל עמוק מדי ולהסיט אותך ממי שאתה" – רלוונטיים גם אחרי 60 שנה.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
מכיוון שאני איש משפחה אני יודע להעריך את תרומת המילואימניקים שנקרעו ממשפחותיהם לתקופה ארוכה. יש לי חברים שעשו מילואים ואחרי השחרור לוקח הרבה זמן להסתגל למציאות. אני אוהב לבשל להם, כדי שכשהם חוזרים הביתה יחכה להם משהו טעים. צריך לעשות כל מה שאפשר כדי להקל על הגברים והנשים שמשרתים במילואים.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אשתי. היא לא רק אמא אלא בעלת עסק, מנהלת כספים, מנכ"לית ומתרגמת, ובאופן כללי אגדה מייד אין תל אביב.

מה יהיה?
יהיה טוב. אני בטוח שבסוף הכול יסתדר.

• העיר שלי
• אוכלים שותים
• M25
• מושיק רוט
• חוף הילטון
• בית תאילנדי
• שילה
• משחקי השף

באמת שכבר אין לנו מילים. רכבת ההרים הרגשית בין שמחה אדירה לאכזבה וייאוש בתוך קצת יותר מ-24 שעות מרסקת את הלב. במציאות כזאת עיסוק באוכל נראה מיותר ותפל. הצידוק היחיד שאנו מצליחים לתת לעצמנו (חוץ מהעבודה הכי שווה אבר) הוא שגלגלי התעשייה חייבים להמשיך לנוע. רשימת בתי האוכל בעיר שנסגרו ממשיכה להתארך, ולתקשורת יש תפקיד חשוב בחיזוק המסעדות, הברים והדוכנים. אפילו למקומון תל אביבי שלפעמים קצת עף על עצמו. לכן אנו ממשיכים להביא לכם את מיטב החדשות והמנות, כי אסקפיזם היא לא מילה גסה (גם אם היא משומשת עד זרא). בתיאבון.

>> מיטש מצאה בית: פופ אפ הקבב האגדי הוא עכשיו מסעדה של ממש
>> דיוס מיו: רק אל תגישו את הפאפאדיאס של פאפא ג'ונס למקסיקנים

הפרופסור מכה שנית | לאגר & אייל

זוכרים את הפרופסור? זה שלפני כמה שנים התפרסם כמי שחתום על המבורגר סודי שמגיע עם שליח מחופש לדמות מתוך "בית הנייר"? מבקר אוכל הרחוב שלנו לא התעלף עליו באותם ימים רחוקים, אבל עכשיו יש לו הזדמנות שנייה כי הפרופסור חוזר, והפעם בצורה ממוסדת, אל ספוט הבירה לאגר אנד אייל. מקורבים לצלחת מספרים שהקציצה עדיין עסיסית וספוגה בטעמי עישון, שהירקות פריכים ומוסיפים קונטרה ושהרטבים והממרחים מחברים את כל העסק ליצירה קוהרנטית אחת, סקסית ומוגזמת. כיאה למנה מחתרתית בבסיסה, ההמבורגר מוגש בלחמנייה שחורה עם צ'יפס תואם, רטבים מיוחדים וטופינגים מעושנים. תמצאו אותו רק בסניף החדש של הרשת ברחוב הרצל (ובקניון שרונים אם יש לכם מה לחפש שם) ורק בישיבה במקום, והוא זמין לתקופה מוגבלת. עד כמה מוגבלת לא הצלחנו להבין, אך מה שברור הוא שכדאי למהר כי להייפ אין תאריך תפוגה.
הרצל 17, ראשון-חמישי מ-16:00, שישי-שבת מ-12:00

הפרופסור בלאגר אנד אייל (צילום יח"צ)

סוגרים | קרייזי באני

ביי ביי וופל פות במילוי ריבת תותו: הקרייזי באני נסגר. הקונדיטוריה הקינקית שעשתה באזז בגלל ופלים בלגיים פרובוקטיביים הפסיקה את פעילותה בעקבות המלחמה, ואולי גם בגלל שפורנו אוכל בצורתו ההו-כה-מפורשת כבר פחות מרגש אותנו. בינתיים הבעלים כבר מתכננים את הפרויקט הבא שבוודאי יהיה עוד יותר שערורייתי, אם זה אפשרי בכלל.

איזה זין שנסגר. קרייזי באני (צילום: קרייזי באני/מאינסטגרם)

מעבדת כיוון | OPA X Lab 7:1

בעקבות הצלחה מסחררת בסיבוב הקודם, שפית שיראל ברגר (OPA) חוזרת למעבדת הקוקטיילים 7:1. במשך שלושה ערבים היא תגיש שש מנות ביס מהצומח בסגנונה הייחודי, כאשר כל מנה שמה במרכז חומר גלם אחד שממנו ירקחו הברמנים של המעבדה קוקטיילים להשלמת הארוחה והחוויה. בין המנות הצפויות צנוניות מאודות עם קרם דייקון, נוזל פיטנגו מתיישן ושמן צ׳ילי; אפונת שלג על שיפוד רוזמרין עם צ׳יפס תפוח אדמה מותסס; ועוגת תפוז ומיסו לחוח עם קרמל הדרים, גלידת פופקורן. בכל ערב יתקיימו שלושה סבבים. 295 ש"ח לזוג ללא משקאות.
אחד העם 1, שני-רביעי (27-29.1) מ-18:00,להזמנות

הלוחשת לקייל. שיראל ברגר (צילום: אסף קרלה)

ראש הנחש | פופ אנד פופ

מסעדת Pop & Pope מציינת את תחילת שנת הנחש בלוח השנה הסיני במנות ספיישל שיצר שף שחף שבתאי ברוח הענק האדום: כיסוני ברווז וסינטה בטאפנד זיתים מהונג קונג, שום ירוק, לימון גראס וגאדו פלפלים (88 ש"ח), שרימפס דן דן ברוטב סצ׳ואן, קליפות פומלה, חמאת בוטנים ובצל ירוק (96 ש"ח) וגלידות בטעמי קפה ווייטנאמי, מיסו ולמון גראס ובזיליקום ברוטב דובדבנים (49 ש"ח). המנות החגיגיות יוגשו במשך חודש לצד התפריט הקבוע ועל רקע איורי המילים "אהבה", "חיבוק", "מזל" ו"תקווה" בסינית, שיקשטו את המסעדה כסגולה להתחדשות ומזל טוב. החגיגות תגענה לשיאן בערב ראש השנה הסיני (28.1), בארוחה שתלווה במוזיקה סינית מסורתית ומעטפות שיחולקו לאורחים להבעת משאלה אישית או קולקטיבית, למשל שיחזרו כבר כל החטופים הביתה.
הארבעה 28 (מגדלי הארבעה, בניין דרומי קומה 14),להזמנות

שף שחף שבתאי והצוות. הרבה יותר משניים סינים במסעדת פופ אנד פופ (צילום יריב אלדד)

אולה מקסיקו | קומיוניטי

אכלתם מספיק ראמן ומתחשק משהו אחר? השפים איתמר קוממי וטל ששון יאכילו אתכם במיטב המנות המקסיקניות בפופ אפ שיפעל למשך ערב אחד בפלורנטין. כיוצאי קיצ'וקאי והדסון בראסרי שהתאהבו במטבח המקסיקני וחיפשו לעשות משהו מקורי, הם מכינים טורטיות קמח תירס בעבודת יד לפי מתכון סודי שלהם, וסלסות ומטבלים לפי מתכונים מקסיקניים אותנטיים. לפופ אפ הם יכינו נאצ'וס ומטבלים לבחירה – סלסה ירוקה ואדומה, סלסה שזיפים, גוואקמולה ועוד (53 ש"ח), וטאקו בירייה, כלומר שורט ריב וזנב שור בבישול ארוך עם פלפלים חריפים ופיקו דה גאיו; טאקו אסאדה בטורטיית חיטה; טאקו אל פאסטור במילוי רצועות שייטל צרובות; טאקו דג לבן ופלפלים מקסיקניים וטאקו פטריות צמחוני (56 ש"ח לשתי יחידות). הקינוח יחיד ואולטימטיבי – צ'ורוס בציפוי קינמון עם ריבת חלב ורוטב שוקולד (22 ש"ח). ואחר כך אפשר לחזור לראמן.
שדרות וושינגטון 20, רביעי (29.1) מ-18:00

קצת מתוק אחרי החריף. פופ אפ מקסיקני (צילום מיכל שרון)

ערב חדש | הבית האדום

קרן ויעל גפן־סלע חוזרות לעניינים בפול פאואר. לאחר שהפסיקו את ארוחות הערב ב"בית האדום" בשכונת שפירא עקב היעדר מרחב מוגן (שנבנה לאחרונה בגן הסמוך), הידוק חגורה בקרב הלקוחות ובאופן כללי חוסר מצברוח לאירוח – מניידות "הבנות אוהבות אוכל" את האפריטיבו המצליח לשעות הערב, בפורמט כניסה במחיר סמלי (כולל דרינקים ופתיחים) ותפריט א לה קארט. תמורת 120 ש"ח תקבלו שני משקאות ומגש פתיחה ובו פוקצ'ה חמה מהתנור וממרחים תוצרת בית, ומכאן תמשיכו להזמין כאוות נפשכם מתוך תפריט הערב: מרק בצל צרפתי עם קרוטונים וגבינה (48 ש״ח), פחזניות פרמז׳ן, סרדינים כבושים, סקורדליה וסלסת עגבניות (54 ש״ח), טורטליני בשר מפורק בציר עוף חום, לפתות ובקצ׳וי (76 ש״ח) ועוד מנות חורף מהמטבח הצרפתי בפרשנות אישית מקומית. ההיגיון הכלכלי מוביל לכך שהארוחות מתמלאות במהירות, אבל עדיין נותרו מקומות ביום רביעי (26.2) וחמישי (6.3).
ישראל מסלנט 37,להזמנות

סלט לליק, הבית האדום (צילום דניאל שכטר)

אול דיי אולסטארז | נולה

בטיימינג מושלם עם טקס ההשבעה מתחדש הבייקרי האהוב בתפריט שמחבר בין הנטייה האמריקאית לשוגר ראש לטריות ולקלילות של תל אביב. באגף המלוחים תמצאו פנקייק בייקון, פרמז'ן וביצה עלומה ובייגלים במילויי הרינג, תרד חלוט ופטה וסלמון מעושן וחמאת בוטנים וריבה לצד גרילד צ'יז, ספגטי ומיטבולס, סלטים ובולים בטעמים קלאסיים, מקייג'ון וטקס מקס ועד קיסר או ניו יורק סלמון. מחלקת המתוקים המוגזמת מלכתחילה משתדרגת בעוגות סמורס וריזס (חמאת בוטנים ושוקולד חלב), סניקרדודל, סינבון רולז ועוד. באותה הזדמנות שעות הפתיחה מתארכות כדי שנוכל בנחת לשמוח בשמחתה של האחות הגדולה מעבר לים. 12-78 ש"ח.
דיזינגוף 197, ראשון-חמישי ושבת 08:00-22:00, שישי 08:00-16:00, ובוולט

מגיע בצירוף טופס 17. נולה (צילום אלון ולנסי)

שמח בסופ"ש | רופטופ 98

כלל אצבע קולינרי קובע שהפי האוור לא תקף בשבת. רופטופ 98 שוברים את הכללים וחותכים 30 אחוז מכל המחירים שבתפריט, שהם מלכתחילה סבירים ומגיעים עד 89 ש"ח למנה לפני הנחה. בגג מלון מאייר האוס עם נוף לכיכר דיזינגוף תוכלו לנשנש גם בשישישבת שרימפס חריף וקלמרי פתיתים, קרפצ'ו דג ים וסשימי אינטיאס, פסטה שחורה חריפה עם שרימפס ועוד מנות טעימות, קוקטיילים ויין ולהרגיש שדפקתם את הסיסטם. עונג שבת וגם שישי.
דיזינגוף 98, שני-שבת, 19:00-20:00

טעימות עם נוף. רופטופ 98. (צילום: דן גולדשמיט)

ריפיל על הבית | רובע בר יין

חיסכון הוא צו השעה ומסעדת רובע בר יין מתגמשת לטובת הסטודנטים. לקראת תקופת המבחנים שבפתח תוכלו לקבל כאן ריפיל חינם לכל כוס קפה שהזמנתם – אמריקנו, אייס קפה, קפה קר, מקיאטו ועוד (בתוקף בימים ראשון-חמישי בשעות 11:00-16:00). מתחת לכל שולחן הותקן שקע חשמל לטעינה, והוויי פיי כמובן חינם. אין צורך להציג תעודת סטודנט וההטבה זמינה לכל הלקוחות כולם.
דיזינגוף 198,להזמנות

חינם אומרים לכם. רובע בר יין (צילום אסף קרלה)

קפה וקינוח | Moshik&

אם התמזל מזלכם והצלחתם להשיג מקום במסעדת הוורי פיין דיינינג של שף מושיק רוט (ומישהו שישלם את החשבון), שימו לב לשיתוף הפעולה שלו עם נספרסו, המשך לשיתופי פעולה בין המותג לבין שפים מובילים בארץ (שיראל ברגר OPA, ענר בן רפאל מ"תריסר") ובעולם. "לפני הרבה שנים היה לי חלום להיות ג'ורג' קלוני הישראלי אבל זה לא קרה", צוחק רוט. הוא מגלה שהוא מרבה להשתמש בקפה כתבלין, וכעת משלב תערובות קפה ייחודיות לתחום הקולינריה מסדרת Nespresso Professional בקינוחי תפריט החורף, למשל ארטישוק ירושלמי עם טונקה, שוקולד וקוקוס וקפה כמובן, ופטיפורים המותאמים לתערובות הקפה הנ"ל. כאמור למקרה שתצליחו להשיג מקום.
צבי סטריכלביץ' 4

הקפה כבר בפנים. אנד מושיק (צילום לנס הפקות 107)

• אוכלים שותים
• חדשות האוכל
• מושיק רוט
• נולה בייקרי
• הבית האדום
• פופ אנד פופ
• שיראל ברגר

לאורך התקופה האחרונה – ועוד לפני המלחמה, למען האמת – אנחנו מסקרים את המכות החוזרות ונשנות שחוטפים עסקי האוכל של העיר, החל מאתגרים מול ההפגנות, דרך חוסרי כוח אדם ויציאה למילואים וכמובן, בהתאם למלחמה, לא מעט סגירות. אבל לבטן התל אביבית יש כוח יותר גדול ממה שניתן לחשוב, ואף על פי כן, סצינת האוכל המקומית נוע תנוע. לקראת סיום השנה האזרחית הארורה הזו, מצאנו 17 דברים מאוד טובים שקרו השנה, למרות הכל.

>>

1. תל אביב תומכת בצפון ובעוטף

קשה לדבר על השבעה באוקטובר בהקשר משמח. ובכל זאת, אפילו הזו הצמיחה יוזמות שמחממות את הלב. בשעה שהמסעדות עצמן במשבר קיומי, התגייסה הקולינריה התל אביבית לתמוך בעוטף ובצפון, כשאנשי האוכל בעיר נרתמו לעזור למפונים, לחיילים, לנפגעים, לקולגות, לחקלאים ולכל מי שזקוק לכך. ראשונים להתעשת היו יותם ואסף דוקטור, בעלי "האחים", שהקימו במסעדה חמ"ל ענק להכנת ושינוע אוכל לחזית עוד ביום הראשון למלחמה. מכאן נפתח הסכר לאינספור מיזמי תמיכה קטנים כגדולים: מסעדת טאיזו שהכשירה את המטבח כדי לבשל לחיילים ומלפונים; החמ"ל במרכז הקולינרי "אסיף"; מיזם הכנת כריכים באוזריה והכנת אוכל לחיילים ומפונים טבעונים במסעדת J17 ועוד ועוד.

כך זה היה בפרוץ המלחמה. מסעדת "האחים" (צילום: שרון בן דוד)

ההירתמות המרשימה הזו נמשכה עמוק לתוך 2024, כאשר ברחבי העיר נערכו ירידי תוצרת חקלאית מהצפון והעוטף, ובתי עסק רבים תרמו חלק מהכנסותיהם לטובת תמיכה בנפגעי המלחמה ואירחו מסעדות שנסגרו. די להזכיר על קצה המזלג את מאפיית לחמים שאימצה את האופה יקי שגיא מבארי, את חיים כהן שאירח את המבורגריית כביש 90 בדיקסי ואת קאלו באבא מקרית שמונה, שערבי האוכל ההודי שלו הביאו קהל רב לקסבה (שנסגרה מאז). ענף האלכוהול תרם גם כן את תרומתו לחיבוק ולזיכרון. זכורות במיוחד היוזמות למען החטופות כרמל גת ז"ל ורומי לשם גונן תיבדל לחיים ארוכים, שבימי ההולדת שלהן הוגשו בברים ובמסעדות בכל רחבי העיר קוקטיילים שהן אהבו במיוחד. לכולם מגיע להשיא משואה ביום העצמאות הבא ולזכות בשוך הקרבות להתחשבות מצד העירייה ומשרדי הממשלה.

2. המטבח הצרפתי חוזר

תנו לנו קצת חורף ודכדוך ואנחנו חוזרים אחורה, להתרפק על כמה טוב היה פעם. אולי זו הסיבה לכך שברשתות החברתיות עפים על כל מה שמריח צרפת – מרק בצל, גראטן, ביסק וכל השאר שבו להיות הבון טון, עד שכאשר השף של הוטל מונטיפיורי הוציא את הקרפ סוזט מהתפריט, רותי ברודו התקשרה לצעוק. טרנד האויסטרים וברי היין, האוכל שרושפלד מבשל בבריקס ופריחת הפטיסרי – כולם תומכים ברטרו ומוכיחים שלקלאסיקה אין תאריך תפוגה.

מטבח בן 400 שנה. טרין ראש עגל, בריקס (צילום יונתן רושפלד)

3. הסינבון חוזר

ההיפך המוחלט מהסעיף הקודם, פצצת מתיקות ופחמימות שכבר עשתה הייפ לפני יותר מעשור וכעת חוזרת עם אותו טעם וניחוח ממכר. כדי לטעום את הסינבון המקורי עם הקינמון והפרוסטינג הלבן, תצטרכו לנסוע לקניון עזריאלי ולהתייבש בתור.התמורה מתגמלת כראויכי טראש תמיד מנצח, אבל 45 דקות על הרגליים בחברת מכורים כמונו היו קצת יותר מדי. אפשרות אחרת היא לעקוב אחרי האינסטגרם של מאפיות וקונדיטוריות בעיר, למשל נולה, בוטיק סנטרל, נורדיניו וגרציאני, ולגלות מתי אופים שם את השבלולים הנחשקים.

קורצים מהויטרינה. סינבון בעזריאלי. צילום: יעל שטוקמן

4. אייל שני

גם אם הוא יודיע על פתיחת מסעדה בדמשק, שום דבר לא יפתיע אותנו לגבי אייל שני. השנה הוא פתח את דוכן הגלידה המצוין "קסטה", השיק את המועדון־מסעדה התיאטרלי "גילה וננסי" בשיתוף עם ליין הפאג, הכשיר את סניף המזנון ברמת החייל ושמר לשנה נוספת על כוכב המישלן של מסעדת "שמונה" בניו יורק. אפשר לאהוב אותו ואפשר שלא, אבל אייל שני הוא חד משמעית תופעה ייחודית.

כפייה או לא, העונג כבר בפנים. סטייק אנד אגז, גילה וננסי (צילום שרון בן־דוד)

5. כוכבי מישלן כחול לבן

עד לשבעה באוקטובר האמנו שמדריך מישלן יגיע לישראל. היו אמנם ענייני תקציב שכרגיל עיכבו את המו"מ עם הארגון העולמי, אך משאלה נפתרו נראה היה שהדרך סלולה ואו טו טו הכוכבים נוחתים בתל אביב. ואז קרה מה שקרה והתכנית כמובן נגנזה. מי שלא נפגעו הן מסעדות שף ישראליות בחו"ל – "שמונה" של אייל שני, "שבור" של אסף גרניט ואורי נבון, "פריזם" של גל בן משה (פאסטל) בברלין, La Bottega del Buon Caffe של שף ארז אוחיון באיטליה ו-NHome של שף מתן בן זקן בפריז. גלעד פלד, שף מסעדת קולונאד בלוצרן ובעברו הרחוק שף מסעדת פושקין היוקרתית, שפעלה ברחוב מונטיפיורי, זכה בשני כוכבי מישלן, הישג שעד כה היה שמור רק לשף מושיק רוט עבור MOSHIK& באמסטרדם. בלי להתקטנן בענייני גיאוגרפיה, כשמחברים את כל הכוכבים השמיים נעשים קצת יותר בהירים, וזה הרי מה שחשוב עכשיו.

ממושלנים. מנה במסעדת פריזם בברלין (צילום: בן פוקס)

6. קלארו לונדון

בתקופה שבה האנטישמיות מרימה ראש והפגנות פרו פלסטיניות שוטפות את בירות אירופה, צריך קונטיינרים של אומץ כדי לפתוח מסעדה בלונדון, בלב המאפלייה. שף רן שמואלי החליט שהפרויקט ייצא לדרך ויהי מה, והשיק תוך כדי מלחמה את קלארו המקומית־לונדונית ברובע סנט ג'יימס היוקרתי, במבנה ששייך לבית המלוכה. בעינינו זהו לא פחות מאשר אקט של ציונות, ואולי כשהבריטים יטעמו את הברד פודינג המיתולוגי הם ישנאו אותנו קצת פחות.

קלארו לונדון (צילום: אינסטגרם/@clarolondon)

7. צדפות ב-4 שקל

כאילו היינו פריז, בקיץ האחרון תל אביב התאבססה על צדפות. הרכיכה הנחשקת נצפתה בכל בר ומסעדה שמחזיקים מעצמם, ולא רק בבסטה, לפופ אפים של The Oyster Society אי אפשר היה להשיג מקום, והאויסטר קלאב בנחלת בנימין רכב על הטרנד והוסיף שמפנייה (גם ורודה). אבל אף אחד לא הצליח לעשות מה שעשה שף גיא גמזו, ששבר את השוק בהלנה למשך שבוע עם אויסטרים ב-4 ש"ח – שליש ממחירם בשוק. איך קרתה קומבינה כזו אין לדעת, אך נשמח אם היא תחזור על עצמה.

אויסטרים ביורו. הלנה בר יין (צילום מעמוד האינסטגרם helena.tlv)

8. רושפלד חוזר למטבח

סייד אפקט של סעיף 3 ואחד הדברים שהכי שמחו אותנו השנה היה לגלות את רושפלד שוב במטבח. הרומן עם הבריקס התחיל בקטן, "זה פשוט מתחת לבית שלי ורציתי להנות מאוכל טעים ליד היין", הוא סיפר לנו. עד מהרה נכנס השף הוותיק להרפתקאות בראנצ'ים וערבי יין ואוכל על פי מחוזות באירופה והוכיח שמאומה לא השתנה בשליטה שלו באמנות הבישול הקלאסי. רושפלד עדיין גאון, והביסק והטרין שלו ראויים לכוכב מישלן.

התגעגענו אז באנו, וכנראה שגם הוא התגעגע. רושפלד בבריקס (צילום שרון בן דוד)

9. הקונדיטוריה מתפוצצת

לאט לאט אך בצעד בוטח, הקונדיטוריה בעיר מדביקה את המסעדות בגיוון ובמקצוענות. סטודיו סניורה ופסיליטי, גבי גודיז וספוט הקינוחים של אלון שבו בג'אפה משקפים את השפיץ של ההייפ, במאפים מתוקים ומלוחים שלא היו מביישים אף פטיסרי בפריז. פאי הלימון המיתולוגי של מגזינו התמקם בחנות חדשה, וסניף עמיתה במוזיאון העיר הוא התגלמות הקונדיטוריה הישראלית החדשה בנראות ובתוכן. עוד כמה כאלה ושנת 2025 תהיה יותר מתוקה ונסבלת מקודמתה.

איזו אווירה. עמיתה ביאליק. צילום: יעל שטוקמן

10. קפה עוטף

תמיר ברלקו, יזם ומייסד רשת ארקפה, הוביל לאחר השבעה באוקטובר את הקמת "קפה עוטף" – רשת בתי קפה שמנוהלת ומתופעלת על ידי תושבי עוטף שפונו מביתם, כאשר כל ההכנסות מופנות לקהילות, לטובת שיקומן. מלבד זאת, ולא פחות חשוב, בתי הקפה מספקים לעובדים שנתלשו משגרת חייהם תעסוקה וסוג של שגרה שחיונית לשיקום הנפש. פופ אפ "קפה עוטף נתיב העשרה" בשרונה כבר נסגר, אך ב"קפה עוטף רעים" בפלורנטין אפשר עדיין לקנות קפה ומאפה ופריט מעוטר בכלנית, לנחם ולהתנחם.

חבר חדש בקהילה. קפה עוטף רעים. צילום: יעל שטוקמן

11. שינקין שב לגדולתו

קפה תמר כבר מזמן איננו, אבל בואכה 2025 שינקין משיב לעצמו את תהילת הניינטיז: מעדניית עילא של אפרת אנזל והמאצ'ה בר שנפתחו השנה מצטרפים לרשימה ארוכה של עסקי אוכל ארטיזנליים, שממפים את הקולינריה בעיר – הקצבייה של אהרוני ומעדניית הדגים, בוטיק השוקולד קרדינל ומקדש המתוקים של אלון שבו, חנות היין אל מאנו והבייגלים של סלין פרייטאג ועוד ועוד. חלום שלנו לקחת יום חופש ופשוט לעבור מחנות לחנות ומביס לביס, ואז לקרוס על ספסל בגינה לנמנום בשמש.

עילא של אפרת tנזל. צילום: נועה אייזנמן, O'lala Creative‏

12. מיכל אפשטיין זוכה במאסטר שף

סוף סוף ישראל כולה מגלה את מה שבתל אביב כבר יודעים מזמן, שב-Eats יש אוכל נהדר ושעוגת הגזר של השפית מיכל אפשטיין היא הברקה מסחררת. ועכשיו שכולם גם ייהנו מהתור, אנחנו נישאר עם וולט ותן ביס.

הברקה מסחררת. מיכל אפשטיין (צילום אסף קרלה)

13. ברי יין שכונתיים גם מחוץ למרכז

בפלורנטין ושוק לווינסקי אי אפשר לזרוק פקק שעם מבלי ליפול על בר יין. דרום ומרכז העיר סובלים (או נהנים, תלוי איך מסתכלים על זה) מהתפוצצות של ברי יין, תופעה שנראתה נחמדה בהתחלה אבל מתחילה למצות את עצמה, כמו כל דבר שיש ממנו יותר מדי. למרבה המזל, הטרנד זולג בעדינות לפריפריות הפנים עירונייות, ושם הוא כבר על תקן שירות לקהילה – לדוגמה בר היין החמוד ג'ודי בשדרות יהודית והמטבח של גרוני ברמת אביב. וכל מה שחותך את המרחק מהמרכז לפריפריה וחוסך עמידה בפקקים בדרך לבילוי – מבורך.

בבוקר מעדנייה, בלילה בר יין. המטבח של גרוני (צילום שרון בן־דוד)

14. הפיתות של חמודי אבולעפיה

צוחקים עלינו שאנחנו מזכירים את חמודי אבולעפיה בכל הזדמנות אז כאן המקום לומר שנכון, ושכולם יקפצו. אנחנו אוהבים את האיש עם הלב הנדיב והידיים הטובות ונלך אחריו לאן שהוא והפיתות המושלמות שלו ילכו. ומי שלא טוב לו, יום טוב לו (המעדנייה, כמובן).

כדי להרכיב פיתה כזאת דרוש מומחה. חמודי אבולעפיה בג'ורג' (צילום שרון בן־דוד)

15. הפופ אפים של אלעזר טמנו

במקום שבו המטבח האתיופי כמעט שלא הצליח להשתלב בזירת המסעדות, בא אלעזר טמנו יוצא הריאליטי "המסעדה הבאה" ומעיף את הפוני עם בישול אפריקני־אתיופי עילי. כאמן שהוא (ואל תפספסו אתהאינסטגרם שלו) משדרג טמנו את האוכל האתיופי, ומרים אותו ממקומו המסורתי במטבח הביתי אל מחוזות של טכניקות מתקדמות ושילובי טעמים מפתיעים. אנו מחכים לרגע שבו הוא יעזוב את הפופ אפים ויפתח מסעדה של ממש.

אמן ושף, לא בהכרח בסדר הזה. אלעזר טמנו (צילום חן כהן)

16. MOSHIK&

הדבר הכי קרוב למישלן בישראל כרגע זו המסעדה החדשה של מושיק רוט, חלל מעוצב במבנה לשימור שבו סועדים בכל ערב 40 בני מזל שהצליחו להשיג מקום, 20 איש בכל סרוויס. חדר יין שקוף ובו 400 לייבלים, כולל יינות גרנד קרו מכרמים מצטיינים בעולם, כלים מאוסף פרטי שרוט אצר במשך שנים, מלצר לכל אורח כמעט ותג מחיר של 800 ש"ח לאדם לפני אלכוהול מציבים את גלגולה התל אביבי של המסעדה מאמסטרדם בצמרת הפיין דיינינג בארץ. כשמדריך מישלן ישוב לישראל ושאלת הכוכבים ל-MOSHIK& תעלה על הפרק, נראה עד כמה מסוגל הארגון להיות אובייקטיבי ולהעניק לרוט את שני הכוכבים שמגיעים לו.

לובסטר כחול, &MOSHIK (צילום אסף קרלה)

17. JMT אוכל רחוב קוריאני

אחרי שנים של הגמוניה תאילנדית ויפנית מתובלת בקמצוץ וייטנאמי, סוף סוף נפתח בעיר ספוט אוכל קוריאני צבעוני ושמח. הכי כיף להציף את השולחן במנות בטוקבוקי וקימצ'י חריפים־חמוצים, לדפוק בקבוק סוג'ו ולזמזם בלב APT APT, כמו בכל עיר נורמלית בעולם. ועכשיו כשהתיאבון נפתח – הבו לנו מסעדות קוריאניות וטייוואניות, מלזיות ובורמזיות וגם את המטבח הסיני מהאייטיז, כי עוף באננס אף פעם לא יוצא מהאופנה. תשאלו את אהרוני.

טעים בטירוף. JMT, הקוריאנית החדשה בעיר (צילום אמיר מנחם)

• אוכלים שותים
• תל אביב נרתמת
• קפה עוטף
• קוריאני
• מושיק רוט
• דברים טובים